וולקאם טו דה ג'ונגל

ארוחת בוקר לא שגרתית עם דגים מטוגנים, במבו מטוגן סטיקי רייס ומרק דלעת.
אנחנו מתלבטים אם לצאת במסלול שמתוכנן לנו דרך הג'ונגל בגלל סיכויים גבוהים לגשם, בוץ ועלוקות. בקיצור אם ככה מי היה מוותר? הלכנו על זה.
ההליכה מתחילה בין שדות אורז כמובן, תפוזים מהעץ ומעברי נחלים.
מיק מספר על האגדה שמסבירה למה לנמר שהיה פעם רק כלום יש היום פסים שחורים, לתאו אין שיניים עליונות ולצפרדע יש גלימה של מלך.
ככל שאנחנו מתקרבים אל ההר הנוף מתעבה ונסגר עלינו. מתחילים את העלייה ומיק עושה שופוני ומחקה קולות של חיות יעני עשו אותנו באצבע.
הלחות קופצת למיליורד אחוז, מטפטפים מים, מחליקים בבוץ שולפים עלוקות ומטפסים כמה מאות מטרים עד הפאס.
פייר, פעם ראשונה שיוצא לי ככה לטרק בג'ונגל, מלא מים זורמים פטריות בצבעים משונים חרקים ופירות. חוויה מיוחדת ומאתגרת שאני שמח שהגיעה פה בלאוס.
שיא גובה, אין נוף, ואנחנו רצים מחליקים את הצד השני למטה אל הכפר בו נאכל צהריים לפני שיתפסו אותנו הרעמים והמבול (הגענו עשרים שניות לפני).

ארוחת צהריים שמזכירה את הבוקר ולמרות הגשם שלא ממש פוסק, אנחנו צריכים לצאת לדרך.
שביל 4×4 בוצי ומחליק כשבכל צעד שלנו מתווספת סוליית בוץ כבדה לסנדל.
בהליכה איטית, עצירה מהגשם ואומני אורח שבאו להרים דרך הג'באל סיימנו את החלק האחרון והמתיש של הגרנד פינלה.
נכנסנו למכולת לקנות משהו קר לקראת האיסוף וכמובן שיצאנו שתויים בשלושה צ'ייסרים לאולאו.
אנחנו עולים על הטוקטוק רטובים, בוציים, מאושרים ומלאים נקודות אדומות תפוחות ומגרדות בכל הגוף.

מתמקמים חזרה בהוסטל שמריח טוב ואחרי מקלחת חמה להוריד את הפאניקה אני יושב במרפסת להכיר את אבישי ויואב, שני חברה ישראלים שמטיילים לבד.
על קפה נחלה עם הל אנחנו מדברים על החיים והעולם, הייתה אינטרקציה ממש מעניינת בישירות שלה.

ארוחת ערב של חזרה לציווילזציה, בלי סטיקי רייס, עם שייק אננס, אבוקדו ועוף מטוגן. יואב ואבישי מצטרפים ומריצים קידוש בקדושה.

שבת של שלום ושלווה

שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על איך הייתם מצליחים לחזור מטואיצ'י ומי יהיה השחק ההוליוודי שיגלם אתכם?
פיסRead more