טקהק לופ דיי 1

השכרנו אופנועים ברארק על הבוקר, ויצאנו לדרך מצויידים במפה, כמה המלצות ותיק קטן לארבעה ימים בלופ הידוע לשימצה.

בין הרים שדות שמיים מאפירים וטפטופים אנחנו מגיעים לתחנה הראשונה, מערת הבודהה.
בכניסה, כמו מתוך בית בובות להלבשת ברביות, מוכרת הכרטיסים מתעקשת שיובי תלבש שמלה מסורתית לפני הכניסה, ולמרות שהיא לבושה בגדים ארוכים.
אחרי התמקחויות בג'יבריש וסימנים נופלת ההבנה שאין דרך להתחמק מזה, יובי מוותרת והמוכרת, מאושרת עד הגג, כורכת סביבה את המלבוש.
המערה סבירה, יש בה בודהות ושתי נשים שנראות שנמקות את חייהן בפנים, מוגנות ממזג האוויר בחוץ.

תחנה הבאה! גשם!
אנחנו עוצרים להצטלם בתמונת נוף שמזכירה בית קברות לעצים כשמתחיל לטפטף.
זה מתחיל רגוע ושלו וברגע השמיים מתהפכים עלינו ומורידים מבול. מהר רוכבים למצוא מקום להתחבא ומוצאים סוכה עם מלא מקומיים שמשחקים קלפים מתחת.
חשבנו שהגענו לאיזה קזינו או קלוב, מחלקים לנו כיסאות ואנחנו מודדים נזקי רטיבות.
כמובן שגם היינו רעבים וראינו שמתחת לגזיבו לייד הסוכה עומדות כמה מאמות ומכינות מאכלים.
ניסינו את מזלנו ובין כל מנות הדגים הצלחנו להסביר במופע פנטומימה מרגש שאנחנו בקטע של סלט פפאיה אבל בלי כל השרצים והדגים שהיא דוחפת פנימה.
היא מביאה ליובי את המכתש לעלי ובתם סנדאת בישול קצלה אנחנו אוכלים את הסלט לצד סטיקי רייס.
יובי מגיעה לשלם למאמא שבאופן מפתיע תופסת לה את היד וגוררת אותה פנימה לתוך הבית.
כשאני מגיע להציץ מהחלון לראות מה הסיפור אני רואה אותה בתוך מעגל ישיבה מול מוניומנט שנראה כמו מקדש ועליו תמונה של בחורה צעירה.
את הכסף לאוכל יובי תוקעת על המוניומנט בליווי תפילה קצרה והדלקת קטורת.
בקיצור הגענו לשבעה.
ממשיכים בדרך בחצי הלם תרבות אל ההוסטל שלנו להלילה.

סביידי גסטהאוס, מלא מדשאות, מדורה ועוד חברה שבאו לעשות את הלילה תוך כדי הלופ.
אני ממשיך ברצף היוגה שלי, מאחל לנדי חתן היומולדת את כל הטוב שבעולם דרך טלפון ולארוחת ערב כל אחד מפיל שני מרקים.

בינתיים מרגיש שכל לאוס לרשותינו ואנחנו מגלים אותה על אופנוע, מכל עבר ילדים מנופפים ומחייכים, מאופנועים או אופניים, מתוך לגונות או חלונות. קסם.

שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על איזה משחק קלפים הייתם הכי מרגישים בטוחים להמר בזמן שבעה.
פיסRead more