E ast

השכם השכם התארגנו ויצאנו לסוכנות של שלום.
השארנו תיקים קטנים ויצאנו במונית לתחנת האוטובוסים.
שוק של תחנה מרכזית, אישה מחזיקה לי את היד ולא משחררת ובידה השנייה דורשת כסף, ילדה יורדת על ברכיים ונוגעת לעלמה בכפות רגליים ובפנטומימה מבקשת אוכל.
התקיפות שלהן היתה לנו קשה מאוד על הבוקר וברחנו משם יחד עם הכרטיסן לעבר האוטובוס.
תשע וחצי שעות נסיעה, באוטובוס חם וכל אחד מאיתנו מנסה להעסיק את עצמנו כמיטב יכולתו.
על מסך גדול, מעל תא הנהג, מוקרנים קליפים לשירים הודים ונפאלים כשבכולם מתוארת עלילה דומה על גבר שמנסה להשיג אישה.
האמת, עבר יותר בסבבה מאתמול, אולי אנחנו מתחילים להתרגל.
נחתנו בסייברו בסי וממנו הלכנו כמה קמ לדומן, קצת לשחרר את הראש והרגליים ולקצר את העלייה של מחר.
את שעות הערב בילינו במשחקי קלפים, ארוחת ערב ואני עשיתי פייסטיים עם נדי ורוקי שנמצא עכשיו באפריקה הרחוקה (+הילד הנפאלי מההוסטל שחייב היה להציג נוכחות בשיחה)
#התחלנו #לאנגטאנג
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על פתרון לרעב עולמי
פיסLes mer

עלילות הימים האחרונים
מתמקמים בקטמנדו בתאמל,
יום הזיכרון בלתי פורמלי בבית חבד,
איילת נדי והחברה חוזרים ברגע האחרון מהטרק ואנחנו עורכים סעודה מפנקת בפייר אנד אייס (יום העצמאות).
ביקור חולים ליובי ובילוי עם נועם שפעם ראשונה מצליחה לאכול בננה בלי לירוק.
מציאת גלידה אמריקאית שמגשימה את כל החלומות ורודפת את המחשבות עד עצם היום.
אורן חוטף קלקול ונשאר להתבוסס במימיו.
סוגרים כרטיסי טיסה להודו ל13, נדי חוזר ב10 ארצה.

נסיון גיחה שאפתני לאגם מארקו, להתפאנן עד הטיסות, שמתגלה כנפילה קשה. אחרי נסיעה של שעתיים במוניות הגענו בגשם לאגם חצי יבש, די אפוקליפטי ולא סימפטי להירגע בו.
מעבירים את הלילה עם אלכוהול אוכל ועוגת בננה עם נוטלה לקינוח בהוסטל ממוצע.
נחישות וסקרנות הניעו אותנו לחפש מקום חדש, על הדרך חזרה לקטמנדו, והוחלט על איזור קיריטיפור.
הדרך חזרה, שעות הצהריים, לוקל (אוטובוס מקומי)
אנחנו נדחסים בעמידה כמויות לא סבירות של אנשים, קשה לתאר את רמת הצפיפות, הריחות והצחוקים הנואשים שרצו במטר הרבוע שלנו.
לא ברור איך שרדנו בפנים שעתיים וחצי, חוויה שבלי ספק תחשל אבל גם תודחק מהראש בהקדם.
שקד וליאור מוותרות על ההרפתאה וממשיכות עד קטמנדו.
במפה אני רואה מקום שנראה נחמד בשם לילה אקו קפה ואנחנו הולכים להוריד בו פאניקה.
המקום, כך הסתבר, בבעלותו של קרישנה, פזיוטרפיסט ומרצה עולמי באוניברסיטאות לקידום קהילתי.
מתחת לקפה גינה אקולוגית גדולה, בית ספר אנטרופוסופי לילדי האיזור, סדנאות התכשיטים (והקפה) מתופעלות על ידי אמהות חד הוריות ועוזרים לממן את הארגון.
הוקסמנו מההזדמנותנ והמקום והצענו מיד לעזור ולהתנדב (הסתבר שבמקרה זה המקום בו יובי חזרה מהתנדבות שלשום).
נלקחנו למגורי המתנדבים, שם גרים חבורת צרפתים כבר שלושה שבועות והגיעו מטעם האוניברסיטה שלהם להתנדב ולעזור במערכות מיחשוב.
בראותינו מטבח לשימוש עצמי, יצאנו מיד לקנות מצרכים לשקשוקה ולפנק את כולם על הבוקר.
על ארוחות היום שילמנו מראש ומוגשות אלינו לפי לוז לשולחן משותף בקומה, בשפע גדול.
מאושרים על המציאה המקרית, יושבים לקפל את היום עם תה ועוגיות על הגג לתוך הלילה.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על חלוצים נפאלים.
פיסLes mer