קאו סוק

עלינו על המעבורת לילה מקו טאו לסוראטני. לכל אחד היה מזרון צר מאוד שמתאים רק לשכיבה על הצד. דיי מהר נגמר האינטרנט והיינו עייפים אז נרדמנו והצלחנו לישון לאורך כל הנסיעה עד שהגענו ליבשה.
ירדנו מהמעבורת ומשם לקח אותנו טנדר לתחנת אוטובוס ממנו יוצא האוטובוס לקאו סוק (את כל זה דן דאג לסגור לנו מראש דרך הסוכנות).
הגענו לתחנת אוטובוס והופתענו לגלות שיש לנו כמה שעות טובות לחכות עד שעת היציאה. נשנשנו קורנפלקס עם חלב ואותי העסיק מאוד עניין הגוגל בטלפון שלי. כבר לפני כמה ימים הגוגל בטלפון שלי התחיל להשתגע לחסום לי את הכניסה עם קוד אבטחה ודרש אימות של אס אמ אס. אני עם סים תאילנדי אז לא יכולה לקבל אס אמ אסים חשבתי שזה יעלה הרבה כסף להכניס את הסים הישראלי כי אין לי חבילה לחול. התחלתי להתעצבן כי הטלפון מחובר לגוגל וזה חסם לי את כל האפליקציות. אין יוטיוב, אין גוגל דרייב, אפילו לא יכולה להוריד אף אפליקציה חדשה.
ניסיתי לסדר את זה וזה לא הצליח. הייתי מותשת מהנסיעה, כבר במעבורת הורדתי את העדשות והייתי עם משקפים, וגם הרגשתי שגל ושל יותר אחת עם השניה, דן עם עצמו ואני קצת left out. כל הסיטואציה גרמה לי להרגיש מאוד מתוסכלת. אני מכירה את עצמי ויודעת שברגע שאני מרגישה תסכול זה רגש שקשה לי להתמודד איתו אז הלכתי הצידה להירגע קצת ולהעביר את הזמן בשקט עם עצמי עד שהאוטובוס יגיע.
לקאו סוק ואיך שהגענו לאיזור הסתכלנו החוצה מהחלון לראות אם אנחנו מזהים בית קפה/מסעדה שנראת טוב להוריד שם פאניקה.
הורדנו את התיקים בהוסטל nung house שסגרנו מראש דרך הבוקינג (אחרי כמה נסיונות להעיר את הבחור התאילנדי שישן שם בסוף הצלחנו ופגשנו את פופ בעלת ההוסטל )
אכלנו ארוחת בוקר שהיא ספק ארוחת צהרים כי היה בלבול בשעות מהמעבורת לילה. הלכנו לרחוץ באיזה נהר שפופ המליצה לנו קרוב להוסטל והלכנו לקנות כרטיס לשמורה למחר. אם קונים אחרי 16:30 זה גם תופס ליום למחרת אז ניצלנו את העניין ונכנסנו לסיבוב בג’ונגלים של השמורה לראות קצת מפלים שהיו לא משהו אבל נחמד לעשות טיול שמענו מוזיקה ודיברנו והיה כיף. קנינו בקבוק יין לאחר כך והחלטנו לעשות ארוחת ערב במסעדה שהייתה נראת טעימה אבל התגלתה כאכזבה גדולה. דן אפילו הזיע מהאוזן. ואז ערב של קאבו ויין בלובי של ההוסטל. וכך היה.
קמנו מוקדם אכלנו ארוחת בוקר טובה של פופ שכללה אפילו דייסה ועלינו על הואן עם תה המדריך שלנו להיום לשמורה. נסענו בסירה בשמורה הייתה נסיעה מהממת וכל הדרך דימיינתי איך הכל היה נראה פה לפני שהשמורה הוצפה במים, מה יש מתחתינו, וזה היה מחשבה מעניינת. הגענו למסעדה הצפה קיבלנו ארוחת צהרים טעימה ותוך כדי תה הסביר על הטיול למערה שאנחנו הולכים לעשות אחרי הארוחה. הוא הסביר שהמערה חשוכה אז צריך פנסי ראש, שלפעמים המים מגיעים לקרסוליים, לפעמים למתונים, ולפעמים מעל הראש וצריך לשחות. וגם יש הרבה חיות כמו עטלפים דגים ועכבישים בפנים. מגניב. וגם קצת מפחיד כי לא ידענו בכלל שלאירוע הזה התכנסנו כאן ושזה מה שהולך לקרות היום.
השייט בסירה הרגיש כמו איזה שייט באמזונס, הגענו לקצה השמורה ירדנו מהסירה והתחלנו ללכת ברגל. בשלב מסוים תה אמר להוריד את כל הדברים כי הם יירטבו והמסלול מעגלי מכאן אז נחזור לקחת אותם בסוף המערה. אז נשארנו רק עם בגדי ים ופנסי ראש. נכנסו למערה, תה הסביר על כל עכביש, חרק, עטלף או סוג חיה אחרת שהייתה במערה בהרחבה רבה. הגענו לחלק של המים, דן ואני נהננו וצחקנו גל ושל אולי יותר פחדו מנהנו אבל לבסוף כולנו סיכמנו ואמרנו שאין ספק שהיה חוויה.
חזרנו בשייט לכניסה לשמורה לא לפני שנשנשנו סוגים שונים של חטיפי בננות מאודות שקיבלנו במסעדה הצפה ועשינו סיבוב קצת בקיאקים.
חזרנו לקאו סוק מקלחות עניינות ויצאנו לאכול ארוחת ערב. אחרי הכישלון של אתמול אמרנו שחייבים למצוא משהו טוב, למרות הכוונות היו טובות גילינו שהכל פה נסגר מוקדם ולכן בלת ברירה התיישבנו במקום האחרון בערך שנשאר פתוח. המקום התגלה כהצלחה מסחררת! דן אכל שם את המאסמן קארי כדי טעים שאכלתי בתאילנד והמנות של כולנו היו מצויינות! שוב אמרנו לעצמנו איזה יופי שהכל משתבש לטובה, נהננו מאוד בקאו סוק אכן החוויה בג’ונגלים והשמורה המהממת וגם כל הסיפור עם המערה שהיה בהחלט מוזר אבל כיף וסיפור מצחיק שבטוח נזכור כחלק מחוויות הטיול. קצת קאבו ומחר קמים בצ׳יל כי יש לנו יום מעברים ולראשונה נעלה על גם אוטובוס לילה שייקח אותנו מסוראטני לבנגקוק. שם ניפרד מגל ודן שמתכננים לעלות לצפון ואנחנו כנראה נעשה סיבוב של כמה ימים בעיר ליד בנגקוק שנקראת קנצ׳נבורי.Les mer