יום סבב החומוס בפאי

קמנו בבוקר אכלנו ארוחת בוקר מערבית טובה והלכנו לכיון הסוכנות שבה סגרנו נהג שייקח אותנו ברכב ליום טיול סביב פאי.
התחנה הראשונה - המקדש עם הבודהה הלבנה. רצינו אתמול להגיע למקדש הזה לראות בו את השקיעה אבל כשהבנו שבכל מקרה יקחו אותנו לשם ברכב מחר לוותר ולחכות.
עלינו לרכב וניסינו לתקשר עם הנהג, מאוד מהר הבנו שהוא לא יודע מילה אנגלית ואין מה לנסות להתאמץ פשוט צריך להעביר איתו את היום בשפת הסימנים בלי לצפות לשום דבר מיוחד (אכזבה גדולה לכל הדעות אחרי החוויות שלנו עם אודי ומושיקו בצאנג מאי).
כשהגענו למקדש הבנו ששכחנו שצריך להתלבש בלבוש צנוע אז לקחנו כל אחת מן חצאית כזאת ב20 באט כמו שמשכירים מחוץ לכותל. עלינו את כל המדרגות למקדש צילמנו כמה תמונות וירדנו חזרה למטה.
נסענו לנקודת תצפית ומשם לכפר הסיני (שבדרך קראנו עליו שהוא בכלל לא אמיתי ואותנטי וזה סתם תפאורה שלמה שבנו כדי לייצר אטרקציה לתיירים). עברנו מתחנה לתחנה, ניסינו להוציא מהיום הזה את המיטב, על אף שלא היה מלהיב במיוחד בלשון המעטה, אבל צחקנו ונהנינו אחת מהשניה אז לא הפריע לנו כל כך.
משם התחנה הבאה הייתה מפלים. הנהג אמר שהמפלים סגורים בגלל הקורונה אז ביקשנו שייקח אותנו למפלים אחרים שאפשר להיכנס בהם למים. בעודנו נוסעות ברכב לקראת המפלים של דיברה בווצאפ עם גל שבדיוק הגיעה עם חבריה דן ומיכל לקופנגן. גל מצאה לנו שם הוסטל ממש טוב. מחיר מעולה ובדיוק כשרצינו לבטל את ההזמנה שעשינו בבוקינג כדי שגל תסגור לנו את ההוסטל שהיא מצאה נעלמה הקליטה בטלפון.
חנינו בכניסה למפלים ושל חזרה איזה 50 מטר כדי לסגור את עניין ההוסטל עם גל ואני הלכתי לבותקה בכניסה למפלים לברר פרטים. הופתענו לגלות שכניסה עולה 20 שקל לכל אחת כי זה כניסה לכל יום לשמורת טבע. לא רצינו לשלם את הסכום הזה אז התיישבנו בספסל מחוץ לאתר ותהינו לעצמנו מה כדאי לנו לעשות להמשך היום. משפחה ישראלית (שעברה לגור בשנים האחרונות בבנגקוק) הגיעה בואן לאתר של המפלים. דיברנו איתם קצת והם המשיכו ונכנסו לשמורה. של ניגשה למוכרת בבותקה ואמרה לה שאנחנו רוצות רק להיכנס חצי שעה למפל הראשון ולחזור, והיא הצליחה להגיע איתה להסכמה שנשלם רק 5 שקלים סכום שהיה לנו יותר הגיוני לשלם עבור התמורה של הדבר. בעודנו מוציאות את הארנק לשלם פתאום אנחנו רואות את האבא מהמשפחה הישראלית שבא לקראתנו. הוא אמר שהם התבאסו לראות שלא נכנסנו בגלל שזה עולה כסף והוא בא לקנות לנו כרטיסים. התרגשנו מהמחווה אבל אמרנו לו שבדיוק סיכמנו איתה על סכום יותר נמוך, אז אין צורך ונכנסו לשמורה. גם המפל היה קר ומבאס מדי בשביל להיכנס אליו, אז אחרי שכשוך רגלים קצר החלטנו לחזור לרכב ולבקש מהנהג שפשוט ייקח אותנו ל״coffee in love” שזה עוד נקודת עצירה בסיור שלנו היום - בית קפה תיירותי ופוטוגני עם נוף יפה. החלטנו בדרך שלמרות שנהנינו מהחברה אחת של השניה היום והצלחנו להפוך את היום הזה למוצלח אנחנו לא רוצות מחר שוב לקחת נהג ולכן כשנחזור נגיד לסוכנות שאנחנו מבטלות את היום שסגרנו למחר.
התיישבנו בבית הקפה ופתאום התיישב בשולחן לידנו עוד ישראלי. לאחר שיחה קצרה הוא סיפר לנו שהוא בן 30+, למד משפטים ועובד בתור עורך דין, והוא לקח עכשיו חודש של עבודה מרחוק עם לפטופ ותוך כדי הוא מטייל.
כמובן שפיתחנו שיחה קולחת על עבודה ולימודים והגענו שוב לאותה המסקנה שאין מנוס חייבים ללכת להייטק.
השיחה התארכה ולא שמנו לב שהזמן עבר. כבר הגיעה השעה לשקיעה אז קמנו לקראנו לנהג שלנו שייקח אותנו לראות את השקיעה בpay canyon. שמחנו לראות שהגענו בול בזמן לשקיעה לתפוס מקום בשורה הראשונה. התיישבנו ונהנינו מכל רגע. וכמובן עשינו בוק תמונות של השמחות.
חזרנו לסוכנות ולהפתעתנו הרבה הם הסכימו לבטל להחזיר לנו במלואו את כל הכסף על מחר. מרוצות הלכנו לחדר להתארגנות לקראת השוק לילה.
יצאנו מתרגשות לסבב נוסף של ליקוט ארוחת ערב בדוכני השוק. הפעם באנו מכוונות מטרה לאכול מהדוכן טורטיות הצמחוני שראינו אתמול והיינו כבר מפוצצות מכדי לקחת מנה.
התאכזבנו לגלות שהדוכן הזה סגור היום, אז עברנו להשלמת פערים נוספת מעוד דוכנים שראינו אתמול ולא הספקנו להינות מהם.
ליד אחד הדוכנים ראינו את עידית יואב ואבישי. שלושה ישראלים שמטיילים ביחד ועברנו היום ממש לשניה לידם בפאי קניון. עידית ויואב דתיים צעירים בגיל שלנו שבדיוק התחתנו ואבישי גם סוג של דתי לשעבר שגר ועובד באבטחה בסינגפור, לקח חופשה קצרה מהעבודה וחבר לטייל איתם פה.
הם אמרו שהם הולכים לשבת בספיריט, נזכרתי שקראתי על זה וזה בר טוב שיש פה בפאי. מסתבר שהוא ממש ברחוב של השוק ויש בו אפילו מה שנקרא שולחן קבוע שהוא ״השולחן של הישראלים״.
ישבנו איתם בבר ולאט לאט הצטרפו עוד ועוד ישראלים. הגיע אביב ואחריו תומר שמטיילים ביחד. הגיעו עומר ורביד ועוד 3 בנות דניאל עטר ועוד שם שאני לא זוכרת. כשהברמן מהספיריט ניגש לשולחן ואמר שעוד 5 דקות בשעה 00:00 סוגרים את הבר הייתה הסכמה פה אחד שמפה ממשיכים למקום אחר שהם מכירים שיש בו מסיבה וזה המקום היחידי שפתוח עד שעה מאוחרת יותר. הגענו לשם והייתה מוזיקת טכנו, הליידי בטי שראינו בשוק שיחק.ה שם ביליארד, והיו עוד כמה אנשים נוספים במקום. דיי מהר הבנו שהמקום הזה פחות בשבילנו ופרשנו להוסטל לישון.Read more