אופס איי דיד איט אגיין

סורי גייז, שוב היה לנו יום מושלם בסירה פרטית, באמת לא נעים לי מעצמי אבל כך היה…
קמנו כולנו ביקיצה טבעית מאוחרת ביותר, ללא שום תכניות ליום, ובעיקר תכניות ללא לעשות כלום וסוף סוף קצת לנוח כמו שאלוהים רוצה! הלכנו לאכול ארוחת בוקר כל החבורה - עלמה, דן, שוהם, אורן, עמית, מאי, ירדן ואני. ישבנו פטפטנו, הבנים עם הטוסטסטרון שלא יכולים לנוח לרגע התחילו לחשוב על רעיונות פעלתניים של מה נעשה היום ואז ירדן שאל מה דעתנו על לקחת היום את הסיור של הסירה הפרטית. כולנו קצת פקפקנו, הטלנו ספק, התקמצנו על הכסף וגם לא היינו בטוחים אם יש לנו כוח ואם זה יהיה מוצלח, אבל למרות כל הספקות עלמה ואני הסכמנו ללכת עם ירדן לדוכן לראות על מה מדובר. דיי מהר הצלחנו להוריד את המחיר כי אנחנו חבורה גדולה, ובהחלטה ספונטנית ירדן הזרים כמעט את כולנו לצאת עוד שעה וחצי ליום סירה. אורן ומאי החליטו להישאר ולא לבוא ושוהם עוד התלבטה בסוף החליטה שכן, ואז כשהלכה להביא כסף קטן כדי לשלם גילתה שכבר שילמנו כולנו והבחור לא שם לב שהיא לא שילמה ככה שיצא שהיא תכלס עלתה על הסירה בחינם. שוהם ירדן ואני לא אכלנו ארוחת בוקר אז מהר הזמנו משהו מהוונדרז וכמובן שלקח רק שעה עד שהאוכל יהיה מוכן והינו צריכים לאכול אותו מהר מהר ממש שניה לפני שיוצאים. ברגע האחרון גם מאי החליט להצטרף אז נפרדנו מאורן שנשאר השורד האחרון שלא השתכנע ועלינו לסירה.
בסירה גילינו שמצטרפים אלינו זוג פנסיונרים צעירים מקנדה, דרו וקייתלין שמם, שרק עכשיו יצאו לפנסיה ויודעים להינות מהחיים. חיש מהר התחברנו אליהם ושמחנו שהם איתנו כי היה קליק ומהר מאוד הגענו למסקנה שאנחנו והם נמצאים כרגע בצמתים הכי כיפים וטובים בחיים וזה היה ממש כיף לראות אותם ככה בגיל הזה באווירה ובצחוקים איתנו וזה אפילו לא היה פתטי בכלל הם פשוט היו מגניבים וכיפים ולגמרי הוסיפו לאוירה בסירה. עצרנו בנקודה הראשונה לשנירקול קליל שהיה חמוד אבל לא שיא השיאים, קפצנו למים, צילמנו בגו פרו ונהננו מהמים הנעימים והיופי בעיניים. עצרנו בנקודת שנירקול שנייה שלא הבנו למה עצרנו גם בה כי לא היה שום הבדל אבל מה אכפת פשוט כיף להיות במים ועל הסירה ולראות את הכל עם ואיים יפים מסביב. משם בשיט קצר הגענו לכמה סירות דייג, עצרנו לידם וקי הקמבודי קפץ לסירה השנייה הביא לנו פתיונות ואינסטרומנטים לצורך הדייג.
שטנו לאיזור הדייג, כל אחד קיבל חכה מאולתרת שהיא בעצם בקבוק חצי ליטר ריק, עליו מלופף חוט דייג שקוף עם משקולת וקרס. כולנו היינו סקפטיים שהאלתור הזה יעלה דגים אמיתיים בחכה אבל אחרי כמה דקות הופתענו לגלות שזה דווקא מצליח והתחלנו במלאכת הדייג. כל פעם תפסנו דג וחזרנו לקי שישים לנו פיתיון חדש ולפעמים הדגים סתם נשנשו את הפיתיון בלי להיתפס בקרס. התחילו להצטבר כמות הדגים והגענו בהחלט למספר מרשים של דגים (לדעתי משהו כמו 30) דרו הקנדי שמסתבר שהוא מבין בדייג נתן לנו כמה אנקדוטות על הומניזם ואתיקת הדייג בקנדה, ועשה להם המתת חסד כדי שלא יפרכסו בצידנית. קי שלף להפתעתנו ערכת מנגל והתחיל למנגל את הדגים (רק אחרי שהמנגל נשלף עלתה בדעתי המחשבה מה באמת נעשה עם כל הדגים שדגנו?? ואז הבנתי שהולכים לבשל ולאכול אותם ממש עכשיו על הסירה). ירדן הצטרף לדרו והם התחילו לפלט את הדגים, בהתחלה ממש נגעלתי מהאירוע, אחר כך חשבתי שזה דווקא ידע חשוב שאשמח ללמוד אז למרות שנגעלתי ממש ניסיתי גם ובסוף אפילו התחברתי לעניין ונהייתי מפלטת מקצועית.
אכלנו את הדגים ברקע השקיעה היפה עם הרוטב סויה והיה ממש משובח, לא בטוחה שהיה כזה טעים כמו שפשוט כל האוירה והשקיעה ועצם העובדה שהרגע דגנו אותם הפכה אותם לטעימים יותר. אין ספק שזה הדגים הכי טריים שאכלתי בחיים שלי וזה קונספט מגניב ביותר. אחרי זה כשכבר לגמרי ירד החושך שטנו לכיוון החוף חזרה ובדרך עצרנו לשנירקול לילה עם הפלנקטונים הזוהרים. זו תופעת טבע מטורפת של מין יצורים קטנטנים שרואים זוהרים במים כשחשוך ובעיקר כשיש תזוזות בתוך המים, כמו גחליליות ימיות כאלה. תוך כדי השיט קלטנו את הגלים שנוצרים מהסירה זוהרים מפלנקטונים והתחלנו להתרגש. עצרנו וירדנו למים עם שנורקלים וזה היה פשוט מהמם. מיליוני נקודות זוהרות בתוך המים, מראה שאי אפשר לתאר. חזרנו בשיט רגוע נשכבנו כולנו על חרטום הסירה לראות את הכוכבים עם מוזיקת רקע טובה שעמית הדי-ג’יי המצויין שלנו שם, ונפלטנו שוב מהסירה אל החוף, לפחות הפעם בלי המוצילות. ישר הלכנו להתקלח, מכל הדגים האלה והים הרגשנו ממש מגעילולים. הריח של הדגים לא ירד מהידיים אבל בהחלט הרגשנו נקיים יותר והלכנו לאכול ארוחת ערב בוונדרז. דרו וקייתלין אמרו לנו שנבוא בערב ללאקי סאן שזה הבר ליד הוונדרז והם יקנו לנו בירה אז כמובן שבאנו (לא רק בגלל הבירות! הם באמת ממש חמודים ורצינו לראות אותם הרגשנו שלא נפרדנו כמו שצריך!)
הגענו וקצת אחרי הם הצטרפו ובילינו איתם את הערב בבר. הם סיפרו לנו מלא דברים מטורפים כמו למשל שהם בנו את הבית שלהם בקנדה לגמרי בעצמם, ושהם עושים סקי וכו וכו. בשלב מסויים אפילו רקדנו איתם קצת ואז הם נפרדו לשלום ואנחנו המשכנו עוד קצת לרקוד עד שהברקים והרעמים ממש איימו עלינו והבנו שאם נשאר שם עוד דקה יתחיל בבת אחת לרדת מבול, ואכן כך היה ובשניה שהגענו לוונדרז התחיל ממש גשם חזק. ישבנו עם אוראו ושוקולדים לעוד כמה משחקי קלפים ומשם פרשנו לישון מרוצים מעוד יום מוצלח בקמבודיה שלא מפסיקה לחייך אלינו, מגדירים את היום כאחד המוצלחים שהיה לנו בטיול ובהחלט שינוי מרענן כל האוירה הגברית שזה ממש נחמד וכיף. מחר החבורה מתפצלת הבנים ממשיכים ואנחנו נשארות פה עם דן עד הטיסות שלנו לנפאלRead more