יום טיול ראשון בזגוריה

ארוחת בוקר במרפסת שמש, טאסוס פוגש אותנו בברכת קאלימרה, ושולח אותנו למסלול נחמד בשם ice age trail, כ8 ק״מ לאורך הנהר.
התארגנו ויצאנו לדרך. ההליכה במסלול הייתה כיפית וקלילה, עם עצירות לצד הנהר ומחשבות על שכשוך נוסף במים הקפואים. הפעם כרמל לא הביאה בגד ים אז כיאה למשפחת נדל היה סיכוי שבאמת ניכנס למים בסוף.
בדרך פגשנו משפחה של מפונים מבארי, עם ילד מדליק בשם יהל. ישר התחברנו איתו ופטפטנו לאורך כל הדרך. נפרדנו מחברנו הקטן, וישבנו לנשנוש צהרים באיזה קנטינה.
את הדרך חזור כבר רצנו בקלילות ולקראת סוף המסלול מצאנו את המקום המושלם לטבילה במים. כרמל הייתה הראשונה לפשוט את הבגדים אך האחרונה להיכנס. אחרי מסכת צרחות רון פשוט הכניס אותה למים וככה הצלחנו לסמן וי על האירוע. התייבשנו בשמש, הקפצנו אבנים, שמענו שירים וקשקשנו, ומשם בחזרה לרכב להספיק לעוד נקודת תצפית לפני שהרעב גומר אותנו.
עצרנו בויקוס וויופוינט ועלינו לתצפית. בתצפית יש איזור של גינה פרטית שווה שרק אם מזמינים משהו מהגברת המבוגרת אפשר לשבת שם. בחרנו לשבת במקום הציבורי שפתוח לכולם, נפעמנו מהנוף ואז רון רצה ליהנות מהנוף עם בירה. אז חזרנו לגברת המבוגרת וביקשנו בירה אחת. היא שאלה - אתם רוצים לשבת בגינה הפרטית שלי? אמרנו לה - כן, למה לא. והיא ענתה - אז אתם חייבים לקנות גם בשבילה בירה (לכרמל). סירבנו לדרישה החצופה, השארנו את הבירה והלכנו להביא גלידה מלמטה במבט בוז, וחזרנו לפינה הציבורית עם הגלידה הטעימה שלנו (הראנו לה מה זה!).
חזרנו מהתצפית, ואחרי מקלחת בחדר מצאנו מסעדה קרובה, והזמנו את הבירה המיוחלת וכמה מנות שלא ציפינו שיהיו כאלה מנות גדולות, אז זה כבר נהיה אתגר.
בקושי הצלחנו לחזור, עם כפתור פתוח במכנס, נכנסנו ישר למיטה לשנת לילה משובחת.Baca lagi