יומן מסע

אז הבוקר התעוררנו נקיים ורעננים אחרי מקלחות הגופרית שלנו על מנת להמשיך במסענו אל עבר אולגי. היום התחיל ברגוע ואכלנו ארוחת בוקר טובה ומפתיעה שכללה חביתה, לחם מטוגן ויוגורט סוסים עם מוזלי , גם בפעם החמישית חלב הסוסים אינו הופך לטעים אך טעם הלווטי בהחלט הופך ליותר נסבל

יוצאים למסע ועוברים דרך כפר מונגולי ראשון אחרי חמישה ימים בערך שזה מאוד הגיוני כי במונגוליה חיים מליון וחצי אנשים באולן בטר ומליון וחצי מחוצה לה , לעומת זאת גודלה כמעט חצי מהגודל של סין או ארהב

בכפר היו סוחרים שהציגו לראווה את החיות ששחטו ושמו בבגאז' שלהם, ירקות פירות ובעיקר מונגולים שיכורים כלוט למרות שהשעה הייתה 11 בבוקר , כרגיל הם קצת יותר עויינים כשהם שיכורים ולמרות שהפעם אף שיכור לא ליקק את לאיתוש את היד כן מישהו אמר לי "אוקיי אוקיי" (הדבר היחיד שהם יודעים להגיד באנגלית) ודחף אותי בקטנה , לא נורא המשכנו בדרך לא לפני שאכלנו עוד מנה עם בשר כבש שנצרך פה כמו מים.

אחר כך המשכנו בנסיעה ונזכרתי שיש אגם בשם ikh tamir שזורם דרך כל מונגוליה ובעקבותיו הגענו לפה בכלל , פתחתי את המפה והיינו שתי דקות ממנו!! כמובן שנסענו אליו ואפילו מילאתי ממנו בקבוק של מים קדושים והיינו ממש נרגשים מהתגלית

המשך הדרך הייתה בכביש ראשי יחסית (סלול!) מה שאומר שהצלחנו ממש להנות מהנופים האינסופיים שכללו הפעם הרבה יערות ונחלים.

לקראת הערב הגענו לעוד אגם (lek או nur) לפי המונגולים והתפננו מולו (לא בתוכו כמובן כי קפוא) קצת עד שהתפננו לאכול ארוחת ערב שכללה מנות חמות - אני בחרתי בקוריאנית שכללה קימצי וירקות ולא איכזבה ואיתוש בחר במונגולית שהיה לה טעם של עצם של חיה ועל כן היא איכזבה. בלילה שיחקנו קצת שחמט וכמובן שאיתוש הביס אותי כל הפעמים אבל המטרה פה זה הדרך לא הנצחון אין מה לעשות.

בבוקר למחרת קמנו בגר שלנו שהיו קפוא אפילו ביחס לפה ואני ניצלתי את השעות על מנת להוריד עוד ספרים לקינדל ולהצית את הכמין מחדש

אחר כך יצאנו לדרך ששוב עברה דרך עיירה שם עצרנו בספק בית של מישהי שמתפקד כמכולת מרשימה ומסעדה טעימה, קיבלנו את מנת הפסטה כבש שלנו ובלענו אותה בשקיקה

המשך הדרך היה שוב על דרך ראשית! מדהים , ככה שהייתה אופציית שנצ שנוצלה בהצלחה וניצלנו את הרוגע היחסי לשיחות שמגיעים אליהן רק אחרי שבוע בוואן

בערב הגענו לעוד אגם יפה ביותר בו פתחנו את האוהל שלנו אחר שני לילות בגר צריך קצת לגוון ובישלנו אורז ושעועית כושלים אפילו בסטנדרט מונגולי - אפילו הנהג נעים ההליכות לא עף אבל עדין זללנו את זה, צפינו קצת בכוכבים והלכנו לאוהל לקצת צפייה באהבה מוות רובוטים שעודן בקומיונטי אחר כךRead more