עוד יום מסע גדול מהרכיבה אל ההוט ספירנגס

אז היום התעוררנו שוב באוהל הקפוא ומכוסה הקרח ליום של מסע, כהרגלנו אני קמתי שעתיים לפני איתוש מה שפינה לי זמן להנות מהשמש שהתחילה לצאת , להסתכל על הנוף ולהקשיב לרעשים של האיילים והזאבים מהיער הסמוך

כשהתחלנו את היום הוא היה בסימן רכיבה חזרה רק שהפעם המושכות של הסוס ליטרלי היו בידינו וממש ניווטנו את דרכינו חזרה לבד ודהרנו עם הסוס בצורה הרפתקנית ביותר וזה המשיך לרגש ולהצית את תחושת החיות שאופיינית לטיול במדינה פראית שכזו

היום בשונה משאר הימים המדריך היה אקסטרה נחמד אלינו, הכין לנו תה מיוזמתו ואפילו ביקש רשות לעצור בגר אקראי בדרך , בגר היה ילד בן 10 בערך שראה רובוטריקים 2 וניכר שלא היה לו אכפת מאיתנו

כשהגענו הכינו לנו ארוחה חינמית בדמות כופתאות במילוי בשר כבש אותן מניחים על אורז ואיך לא - חלב פרה טרי, הארוחה הייתה מספקת בהחלט והוגדרה על ידי איתוש כטעימה ביותר במונגוליה

אחר כך נפרדתי משורק הסוס שלי ומבעל הגר שלא ידע אף מילה באף שפה מערבית מלבד מרסי בוקו ויצאנו לדרך אל המעיינות החמים מצויידים בשלל חוויות ובדיחות פנימיות חדשות. הדרך הייתה אמורה לקחת 5 שעות אבל עם הנהג חסר הפחד שלנו לקחה 3 וחצי מה שגרם לכך שאפילו נספיק להגיע באור!

המעיינות היו ממש מאכזבים בהתחלה והם סתם נראו כצינור שמלא מונגולים מכינים בהם ביצה קשה (לא הופתעתי אחרי הניסיון שלי בהודו ונפאל עם מעיינות שכאלה) אבל אחר כך גילינו שכל גר מזרים אליו מים כך שנוצרות מלא בריכות שנעים לטבול בהן ואפילו אפשר לעשות מקלחת חמה(בניחוח גופרית חזק בכל זאת מונגוליה)! מה שהיה מספק ביותר אחר שבוע כמעט בלי מקלחת בכלל

אז בערב טבלנו במעיין החם והנעים, בישלנו אורז טונה וסויה כמיטב המסורת בטיול והתפנו קצת לשיחות ואפילו לכתוב סיפורי דרך , אחרי ימים של נתקRead more