Banjara house

כשהגעתי לפולגה הגעתי לבית שנקרא בנג'ארה האוס- בית הנוודים. גרים כאן שישה בחורים הודים, בים גיל 24-30. כל אחד הגיע מאזור שונה בהודו, מהדרום, מזרח מערב וצפון של הודו. כל אחד מגיע מרקע אחר, מוזיקאי, מהנדס, רקע של סמים, ועוד. הדבר היחיד שמשותף בין כולם הוא ההחלטה לפרוש מהחיים הרגילים ולבוא לגור ביחד כמן קןמונה בכפר שנקרא פולגה. הבית שלהם, עשוי מעץ ומקושט בהמון ציורים, דגלים, שטיחים עששיות ומזנונים צבעוניים. הם מתפעלים בית קפה, שיש בו תפריט ענק עם המון המון מנות אופציונליות. בפועל כל יום הם מכינים בהזמנה אישית ללקוחות. פעמים רבות נם הולכים למכולת במיוחד בשביל להביא נוטה כדי להכין פנקייק , או אפילו חלב ביצים ועוף.
שמם" ארון, שון, פנקאג' אקש-שנקר, וויוואק וראהגב.
כל השישה מנגנים כמעשנים מבשלים כל היום. המוזיקה פה בבנג'רה הראוס לא מפסיקה לעולם.
הם ישנים על מזנונים קשים, מתקלחים עם דלי והשירותים נמצאים בחוץ. זה החיים שלהם ונראה שמאוד טוב להם ככה.
אני פגשתי אותם לפני כמה ימים. בינתיים אני מרגישה שהם אימצו אותי למשפחת הנווטדעם שלהם תאכלס גם אני קצת נוודת בחודש האחרון...
בתור תיירת יחידה, מתיחחסים אליי כאן כמו מלכה. הבטיחו לי אפילו שאם אני יבקש הם יביאו לי את הירח. אז ביקשתי את השמש (;
להיות כאן איתם נתן לי הזדמנות קצת להוריד הילוך. קניתי ספר חדד בקינדל. כל בוקר אני עושה עם וויווק יוגה של נשימות ביער. הבית נמצא ממש על יער הפיות. אי ספק שהיער הזה הרוויח את שמו. מקום קסום שעל האבנים בו נוצצות מחומר שמסכחר כסף. העצים גבוהים וירוקים והאדמה מלאה בפרחים וצמחייה סבוכה. ראהגב,לקח אותי למקום מיוחד שבו אפשר למצוא אבני קריסטלים. בדרך צילמתי מלא פתריות מיוחדות .
המזג אוויר כאן מאוד מדונה. כל יום מתחיל יפה, שמש זורחת ונעים. לקראת הצהריים העננים מכסים את השמיים והשמש נעלמת, אז מחיל גשם.
הלכנו לחפש קריסטלים בגשם. ושם פגשנו שתי נשים שיושבות מתחת לעץ עם אש. הן סיפרו, שהן יושבות שם כאות מחאה לחברת חשמל שרוצה לבנות סדה סולרי ביער דבר שהולך להרוס את המים הנקיים שזורמים ביער ומזינים את כל הכפר. נשים רציניות! שאני ממש מקווה שהמחאה שלהן תצליח.
מצאנו כמה קריסטלים יפים בנחל חוויה מיוחדת ממש!

במרחק של 12 קילומטרים מפולגה, יש מקום שנקרא קיריגנגה. לפי המיתולוגיה ההינדואית בקיריגנגה ישב הבן של שיבה ...... בקיריגנגה ישנם מעיינות חמים טבעיים ומקדש קטן והמון הודים עולים לשם ברגל . ביקשתי מהבנים שיקחו אותי לשם. אז יצאנו אני ראהגב, פאנקג' ובריטניה, בחטרה הודית שגם הצטרפה למשפחה לטראק של יומים לקיריגנגה. הדרך הייתה יפיפיה, דרך העובדת בתוך יער הפיות ככה שמימיני יש יער מדנים ומשמאלי ( ומתחתיי) זורם נהר הפרוואטי. עלינו בשמש ובגשם. יכולתי לסמוך עליהם בעיניים עצומות.
בערב, הגענו לקיריגנגה וישנו באוהל אצל משפחה שמכירה את הבחורים כבר המון זמן. הם מרגישים שם בני בית. בערב ישבנו עם בעלת המקום שאותה הם מכני chahi jiii דודה מכובדת ועם הנכד הקטן והחמוד שלה. גם שנה בערך.
התיישבו איתנו עוד שלושה הודים מדלהי. מה שהיה מעניין היה ששלושתם היו מוסלמים. בלי שום מתחים ישבנו כולנו הינדואים מוסלמים ויהודיה צחקנו ושתינו. המוסלמם ממש התעניינו בשפה העברית וביקשו שאני ילמד איתם כל מני מילים חדשות. חייבת להודות שזה גרם לי לרצות שככה יהיה גם טצלינו בישראל.
ביום למחרת קמתי בשבע בבוקר מוקדם, במיוחד כדי להתרחץ במים החמים. כל הנשים ישבו על שפת הבריכה כשבקושי הרגליים שלהן היו במים החמים. אבל אני שר נכנסתי פנימה והיה פשוט מדהים. הבעיה שקצת הייתי שם יותר מדי זמן ואז קצת היסתובב לי הראש. אחרי התבילה הלכתי איתם למקדש וצפיתי התפילה שלהם. בסוף אפילו קיבלתי תיקה כתומה מהנזיר.
הדרך חזרה הייתה חא פחות יפה רק קצת יותר קלה כי היא הייתה בירידה. לפני שחזרנו התיישבנו חאחול סמוסה מעולה וסמבר חם ( ן מרק עדשים מקומי )
במהלך כל הדרך, נדבקתי לאחד השירים הדתיים שהם שרים שיבה שיבה שיבה שאמבו....
מצרפת קישור כאן לשיר אבל לא לוקחת אחריות אם תדברו אליו גם
https://youtu.be/DwwY0WC5aw4



ןRead more