דיזי אימפריה- בית חולים #3

קמים מוקדם ליום הטיול שלנו נרגשים מהנופים ומהטבע שנראה וסקרנים לראות את נופיה של קמבודיה. חוטפים בבוקר ארוחה קלילה ויוצאים למסע. בתחנה הראשונה כבר ממש מחמיר לי הכאב בטן ואנחנו צופים ביחד בארמון שנבנה על ידי הצרפתים בתחילת המאה ה20 ותוכנו יחסית נבזז על ידי המקומיים על ידי הקמארוז', יעל נפעמת מהיופי אבל אני מתקשה בגלל הכאב בטן המציק הזה (כאב חזק)

אבל חייבים להמשיך אז לוקח כדורים ועוזר כוחות להמשיך

אחרי זה מגיעים לעוד מבנים נטושים שלאחרונה שופצו והפכו לבתי מלון (אבל שמרו על החזית הנטושה) וצופים במלא טבע יפה, אבל שוב כואב בבטן (כאב נסבל) אז החוויה חלקית אבל באמת וואלה אחלה טבע והגענו עד לפה אז נמשיך

בתחנה הבאה עוצרים לאכול צהריים ליד מפלים שנראים כאילו זורם בהם קפה מרוב שהם חומים והם נראים יפים וזרימתם עוצמתית ביותר. מסיימים את ארוחת הצהריים ואז הכאב מתחיל להחמיר.. ולהחמיר.. ולהחמיר.. ואני מבין שאני חייב רופא בהול. מתחילים בנסיעה חזרה לבית חולים שלוקחת חצי שעה אבל מרגישה כמו נצח בה כואב לי ברמה לא נורמל (לא נסבל בכלל בכלל!) ,

כשמגיעים לבית חולים מיד מגיעים לראות רופא צעיר שמודאג מהמצב שלי ומכניסים לי עירוי לנוזלים ולמשככי כאבים , וגם מפנקים אותי בשקית קרח ישר לבטן. לאחר שהכאבים מעט פוחתים אני מבצע מספר בדיקות שונות ומחכים לתוצאה

ואז הרופא מגיע עם מעטפה כמו סרט מתח ומספר לנו על כל המחלות שאין לי - אמבה , טפילים, ושבדיקות דם- תקינות.

ואז מגיע עם האבחנה- דיזינטריה!

יעל מתפעלת את הסיטואציה ומביאה לי 5 סוגים שונים של כדורים שעוזרים לי עם הכאבים , ואת המשך היום אני מבלה בהתאוששות ובדאגה מצד יעל המקסימה שגם יוצאת בערב עם חברינו להוסטל לישיבה חמודה בבר קרוב שם היא פוגשת גם עוד ישראלים ומבלה איתם את הערב.

הולך לישון שבור אבל עם מחשבה אופטימית שהרע מאחורי (אנחת רווחה)Weiterlesen