Nepal
Nāwalbeshi̇̄

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Travelers at this place
    • Day12

      Ice Lack

      October 14, 2019 in Nepal ⋅ ☀️ 6 °C

      אז כפי שכבר הבנו מהפרק הקודם, הגענו לעיירה קטנה בדרך למננג שאפילו לא מופיעה על המפה שלנו..
      ממננג יש כל מיני טיולי צד שאפשר לעשות שאחד מהם הוא טיול יום לIce Lack רצה הגורל ומסתבר שהיציאה לטיולון הזה הכי קצר מהעיירה בה אנחנו נמצאים (חוסך בערך שעתיים ממננג).
      זוג טיילנים שכמונו אמר יאללה,אתמול הלכנו כמעט 10 שעות בואו נעשה טיול יום נחמד-אומנם מדובר שוב בעליה אבל לפי השלט ובעל הגסטהאוס שהתיעצנו איתו מדובר בכ3 שעות עליה ושעתיים ירידה וכמובן שלא צריך לקחת את כל הציוד על הגב, אין ספק שזה נשמע מפתה.
      קמנו בבוקר ראינו שהגוף שלנו תקין וכשיר להליכה ויצאנו אופטימים לטיול יום שלנו.
      וככה זה קרה, התחלנו לטפס וכשהגענו לקצה ההר שראינו בבוקר ממרגלותיו הרגשנו תחושת גאווה ואמרנו וואלה כל הכבוד לנו- חתיכת טיפס עשינו אנחנו בטח קרובים (מה
      שלא ידענו שזאת אולי הייתה שמינית דרך..) אז כמובן שלא ראינו את האגם המדובר אבל כשהרמנו את הראש ראינו למעלה למעלה דגלים מתנופפים-אתם בטח חושבים כמונו- זה בטח שם! לא ולא ידידינו.
      טיפסנו לגובה של 1200 מטר וזה לקח לנו כ6 שעות לטפס את העליה המטורפת הזו- בדרך עברנו במנזר (שיש בו נזירות) וכמובן מקדשים (סטופות) כיד המלך,נאלצנו לעבור דרך חבורה של יקים עצומים שדהרו שם להנאתם (כל יק בגודל של דוב) ואיך לא קיוסק (טוב זה לא באמת היה קיוסק אלא יותר "בית תה" אבל בכל חור כאן יש קיוסק..)
      כשהגענו למעלה (סוף סוף) נגלו לעינינו 2 אגמים כחולים כחולים שמקיפים אותם פסגות מושלגות מצד אחד ומצד שני שממה מדברית- נוף עוצר נשימה (או אולי פשוט לא הצלחנו לנשום כי הינו בגובה של 4610 מטר..)
      אחרי שקצת התחרדנו וניגנו על היוקלילי האגם נשאר לנו באופן פרטי ולכן, עשינו מה שכל אחד היה עושה.. טבילה באגם!!
      אין ספק שזה היה יום חוויתי במיוחד.
      כשחזרנו לגסטהאוס אחרי שהדרדרנו בירידה עברו לידינו זוג ישראלי שכנראה כמונו ניסו להגיע למננג ולא הצליחו..
      המלצנו להם בחום על הגסטהאוס שלנו ואכלנו איתם ביחד ארוחת ערב.
      סך הכל יום קליל ;)
      Read more

      Traveler

      יום קליל??????? אבל ב"ה שורדים כדי לספ🤩ר

      10/15/19Reply
      Traveler

      מפה אתם נראים אלופים ששולטים בתכנון ומבצעים מצוין. תשמרו על כל התכנונים והמפות כי שנה הבאה אנחנו שם. עשיתם לנו המון חשק.

      10/15/19Reply
      Traveler

      תמונה מרהיבה

      10/17/19Reply
       
    • Day11

      מינג'ו

      October 13, 2019 in Nepal ⋅ ☀️ 5 °C

      היום (עד שזה יעלה זה אתמול או אולי שלשום) המטרה שלנו הייתה בגדול להגיע למיננג.
      להגיע לשם יש 2 דרכים. האחרת, פשוט יחסית שהולכת על שביל ג'יפים יחסית מישורית (השמועה אומרת שאין בה נופים מרהיבים) והשניה, דרך תלולה וקשה שעוברת בכפרים שנמצאים מעל מיננג עם נוף מהמם.
      כידוע השאלה המנחה אותנו היא "באנו לפה להנות או שבאנו לפה לטייל?!?" (ר. כץ) ולכן כמובן הלכנו בדרך השניה.
      הדרך אכן הייתה מאוד לא פשוטה עם עליה ארוכה מאוד שאנחנו דאגנו לעשות אותה לאט לאט בקצב שלנו בגלל הפרשי הגבהים (תחילה עולים לעיירה בשם ghysru בגובה 3660).
      דבר נחמד הוא שיש הרבה מאוד אנשים במסלול כך שהפנים הופכות להיות מוכרות.
      לאחר שהגענו לשיא הגובה ונשמנו אוויר הרים צלול המשכנו לעיירה הבאה (ngawal) שממנה יש אפשרות להתחבר למסלול היותר פשוט. תמימים שכמונו אמרנו- מה? אם עד עכשיו הלכנו במסלול היותר קשה ושרדנו, ומפה זה אמור להיות ירידה למננג נמשיך במסלול שלנו, מה כבר יכול לקרות..?
      אז זהו, אכן המשכנו ללכת וללכת ולרדת וקצת לעלות ואז שוב לרדת ובעיקר בעיקר ללכת וגם כשכבר לא הינו סגורים איפה אנחנו כיוון כללי היה לנו ולכן המשכנו ללכת.
      על הדרך זכינו לראות זוג נשרים ע צ ו מ י ם שהיו ממש מעלינו.
      למזלינו השמש כבר התחילה להראות את אותותיה ולנו היה תירוץ להפסיק ללכת ולכן רק חיפשנו עיירה להניח בה את רגלינו העיפות (יש לציין שהייתה לנו תוכנית גיבוי שבמידה ולא נגיע למננג נעצור בbraga עיירה לפני)
      ואז כמו נס ראינו את שלט גדול וירוק שרק מזמין את המטילים לאכול ארוחת בוקר של אלופים וללון בלוג' שלו.
      כמובן שזה היה הגסטהאוס האחרון בעיירה הכמעט נטושה שהגענו אליה. לאחר בחינת הגסטהאוס החלטנו לוותר על המקום (הוא היה מאוד קריפי..) והלכנו לגסטהאוס אחר וקסום שבתמורה ל2 שקלים נוספים ניתן לקבל חדר עם מקלחת חמה ושירותים בתוך החדר!! ממש מציאה.
      בעל המקום ממש מקסים ורק משיחה איתו הבאנו שבכלל לא הגענו לbraga אלא לעיירה שאפילו לא מופיעה על המפה!
      Read more

      Traveler

      תמונות מדהימות . אתם אלופים

      10/15/19Reply
      Traveler

      מעורר קנאה

      10/15/19Reply
      Traveler

      רועי התמלא גאווה!

      10/16/19Reply
       
    • Day8

      Etappe 4: Upper Pisang - Braga

      October 5, 2019 in Nepal ⋅ ⛅ 4 °C

      Nachdem wir am Abend zuvor mit nepalesischen Klängen und griechischem Tanz (griechische Reisegruppe) eingeschlafen sind, grinst uns heute morgen beim Frühstück ein kleines Yak-Kälbchen kauend entgegen - ein echtes Zeichen dafür, dass wir nun wirklich in den Bergen angekommen sind!
      Wir starten unsere Tour auf einem recht vollen Trail, an einer Gompa/ Kloster vorbei, dass die Einheimischen erst 2005 in Eigeninitiative gebaut haben. Wir durchstreifen noch ein paar letzte Trampelpfade durch das altertümliche Upper Pisang mit seinen sehr ursprünglichen Steinhäusern und schauen den Menschen bei der Ernte zu, wie sie das Korn in Büscheln halten und mit der Hand gegen eine Holzrampe schlagen, sodass das Korn sich vom Halm löst. Nach einer Weile leichten Trabs mit Blick auf den Annapurna II geht es steil bergauf und wir schieben uns nur schrittweise die knapp 500 Höhenmeter nach Ghyaru (3670m) hoch. Wir werden belohnt mit einem fantastischen Ausblick, dazu ein Stück Yak-Käse, der in dieses sagenumwobene Dorf gut passt. Grandios ist der folgende Weg: eine Art Pass- und Panorama-Weg, auf dem uns das Chulu-Massiv, der Pisang Peak und der Annapurna II als 7000er stets im Auge behalten. Ein tolles Panorama, wir fühlen uns nahezu allein auf der Strecke und in diesen luftigen Höhen sehen die bunten Wimpel und kleinen Gompas, die wir immer wieder passieren, noch viel hübscher aus - das ist wohl der Himalaya! Wir passieren Ngawal (3680m) und trinken literweise Wasser, um unseren Körpern bei der Akklimatisierung zu helfen - die Schritte sind heute eindeutig schwerfälliger. Hier gönnen wir uns noch eine Pause mit leckerem Tibetian Bread in einem bunt bemalten Teahouse. Weiter über das kleine Dörfchen Mungji (3460m), in dem der Bau von soliden Steinhäusern vorangetrieben wird, freuen wir uns über die kleinen Kinder, die auf der Dorfstraße spielen. Die letzten 4km bis nach Braga ziehen sich etwas, aber der schöne Blick auf die Berge lässt uns die Köpfe noch hoch halten: Braga empfängt uns mit hübschen Steinhäusern, bunten Wimpeln und vielen Gold glitzernden Gompas, sodass wir gerne in die Himalaya-Lodge einkehren.
      Das Wetter war wieder Top und die Stromerzeugung hat weiterhin funktioniert!
      Read more

    • Day19

      Une journée à l'Iced lake

      March 29, 2019 in Nepal

      Cette marche à la journée permet de monter haut (vers 4600m) et donc de s'acclimater avant le passage du Thorungla.

      Marie étant redescendue vers Upper Pisang, j'y monte plus ou moins seule, mais nous sommes plusieurs de la guesthouse a y aller et nous nous suivons. L'occasion de mieux cerner différents profils de marcheurs...

      Il y a les sportifs, de type trailers/ marathoniens, équipés quechua ou vieux campeur de la tête aux pieds, qui ont étudié l'itinéraire, partent tôt puis font la course. Tel celui qui fonce tête baissée en n'attendant pas sa copine, puis qui s'inquiète du fait de ne plus la voir... Qui est aussi perturbé de voir que l'altitude à sa montre affiche 10 m d'écart avec mon GPS (mais ouf, le débat quant à la performance comparée de nos outils a vite été desamorcé par mes soins...).

      Il y a le couple mignon qui ne se suit pas tout à fait mais crie régulièrement à travers la pente : "Chérie tu veux que je reprenne le sac? " Tu veux de l'eau"? "Ça va ton genou?" "Tu me donnes un biscuit?"...

      Il y a les stressés qui te posent des questions sur le chemin ou l'équipement quand ils te croisent. Ou, moins directs et peu discrets :"T'as vu la fille elle avait des crampons ! On devrait peut être les mettre, non?..."

      Il y a aussi les vrais touristes, pas équipés... et qui s'en moquent. Pas de crème solaire ni de casquette/chapeau donc gueule rouge pivoine ou chech trop chaud autour de la tête, pas de bâtons mais qui n'en veulent pas, évidemment ni crampons ni guêtres. Plus habitués à fumer des joints, à mediter ou rester silencieux dans des ashram, à faire la fête sur la plage ou à chiper dans les magasins en Australie, fauchés durant leur "working holiday", qu'à randonner ! Ma sympathie irait plutôt vers ceux là, mais ils galéreront et mettront deux fois plus de temps que les autres pour faire l'aller-retour donc je les perds de vue.

      Et puis il y a les solitaires, qui marchent seuls toute la journée et à qui ça convient bien. C'est avec deux de ceux-là que nous avons poussé en silence dans la neige jusqu'à la fin de la rando : une jolie stupa au bout du lac. Avec comme compagnons un chien d'adoption monté d'en bas et une bande de chiens locaux ressemblants à de mini loups/yaks avec leurs poils longs et leurs crocs acérés. Le petit chien de la vallée a soudainement vu en moi une amie (un rempart ?) quand son irruption a suscité les grognements des locaux. Je l'ai abrité derrière ma taille et mes batons, moi-même peu rassurée face à ces chiens sauvages !

      Puis notre petit groupe s'est séparé aussi vite qu'il s'était formé, autour de la stupa et d'une pause grignotage. L'un a filé pour descendre à Manang, l'autre prenait soin d'éviter le chemin principal, faisant sa propre trace dans la neige.
      A celui à qui je demande s'il s'en sort avec ses crampons cassés : "yeah i'm fine". A l'autre qui n'avait pas de crampons et s'était enfoncé dans la neige, si ses pieds ne sont pas trop trempés : "They will dry, eventually" avec un sourire qui clôt la conversation...

      Ces deux là suscitaient ma curiosité. J'imagine des tas d'histoires, de connaissances et un brin de mystère autour de ce besoin d'indépendance et de cette pudeur, qui peuvent passer pour de la fierté ! Mais je n'en saurai pas plus. Il faut plus que quelques instants partagés pour apprivoiser ces drôles d'oiseaux... Et tant mieux !
      Read more

      Traveler

      Sublime photo ! Et toi, de quel côté es-tu allée :-)?

      4/3/19Reply
      Traveler

      J'ai passé un moment avec "les sauvages" mais sinon j'ai pu papoter avec un peu tous les groupes. De l'intérêt d'être parfois seul et ... très libre d'aller avec qui on veut du coup !

      4/3/19Reply
      Traveler

      Superbe

      4/3/19Reply
      Traveler

      La "Shtoupa"!

      4/27/19Reply
       
    • Day17

      Les histoires de Manuman

      March 27, 2019 in Nepal ⋅ ☀️ 0 °C

      Mon guide népalais, Manuman, 26 ans, est né en...2049 ! J'apprends en regardant son permis de guide qu'au Népal nous sommes en 2075. Je n'ai pas encore cherché pourquoi (que s'est-il donc passé au Népal en - 60 BC ?)
      De 6 frères et sœurs, il est le deuxième. Les femmes semblent se marier tôt, les hommes cherchent à travailler. Plusieurs de ses frères et sœurs étudient encore. Son père était officier de police. Désormais à la retraite, il a une petite ferme à Gorkha, pas loin de Besi Sahar.

      A 26 ans, Manuman n'est pas encore marié. Il me dit que c'est parce qu'il n'a pas d'emploi stable. "If I were a police officer or in the army, I would have a wife". Pas de dot à payer, ni d'un côté ni de l'autre, mais il faut de l'argent pour se marier : payer la maison, entretenir sa femme, donner à la famille... Alors que pour l'instant, il réinvestit presque tout l'argent qu'il dégage des courses pour continuer à se former. Les différentes agences qui l'embauchent ne financent pas cela...

      Pas marié mais... la vigueur du système des castes au Népal va guider sa prochaine union. Chez les Gurung me dit-il, on épouse une Gurung, et si possible, du même coin ! Il est ainsi fiancé à une femme de son village, mais il ne semble pas trop la connaître. Il reste évasif sur la question de savoir s'il l'aime bien ou non. (Après plus de temps passé avec lui, je découvrirai que la dernière fois qu'il l'a vue était... il y a 4 ans).

      Il semble fier de son ascendance mongole mais déclare cependant que les Gurung, les Sherpa, les Bote, sont certes des castes/ peuples endurants et courageux mais pas des "mind people". "We cannot speak or write good, we are mountain people", déclare-t-il . A l'inverse des peuples de la plaine, dont il semble admiratif : "They are mind people. They work in the administration or have mind jobs", me dit-il, catégorique.

      Manuman rêve d'intégrer l'armée française et idéalement d'y utiliser son expérience en alpinisme/ montagne (chez les chasseurs alpins?). Ou une autre armée d'ailleurs, tant que ce n'est pas la népalaise, où le salaire mensuel, de 15 000 roupees, lui semble trop faible. Il a essayé l'indienne et la britannique mais a été recalé en raison de battements de cœur irréguliers côté indien, de tests écrits insuffisants côté anglais (il se débrouille pas mal en anglais mais 100% autodidacte, doit être faible à l'écrit). Maintenant il est trop âgé pour candidater de nouveau. Le soir dans la tente il me parle de lieux français avec des étoiles dans les yeux, comme... l'Alsace ! "Plus je prononce ces noms, plus j'ai peur de ne jamais y aller. Même si c’est mon rêve, je n'ose plus en parler", souffle-t-il, rappelant les nombreuses difficultés pour se rendre en France (visa et coût), qui lui semblent plus dures à franchir qu'une montagne de 7000 mètres.... Un sponsor devait lui permettre d'y aller cette année avec Mulal Gurung mais son visa est arrivé trop tard.

      Il nous raconte s'être fait prendre un jour dans une avalanche. Il a réussi a s'en sortir en courant mais son client, lui, est mort. "But I did not kill my client, the avalanche killed him", nous dit-il à moitié en rigolant. Hum...
      Je découvre aussi - mais seulement une fois tous les deux partis et ayant posé la tente à la première étape - qu'il ne se considère pas comme un "full professional guide" et que ce n'est que la deuxième fois qu'il emmène seul un client... Ses précédentes ascensions étaient en tant que porteur ou assistant guide, ce qui est bien différent de mener l'expédition.
      Compétent en escalade et en technique, il avoue qu'il doit, pour devenir un '"vrai guide", mieux connaître l'anglais.... et la montagne.. Re-hum. L'anglais, je m'en moque, on échange d'ailleurs plutôt bien mais la montagne, j'aurais aimé qu'il la connaisse ! Ses propos sont peu rassurants, mais au moins est-il 100 % transparent...
      Pour le Chulu, il ne cesse ainsi de répéter "too much snow, lots of snow". Il préfère grimper sur de la glace - "it's physical but tchak tchak" (en mimant les piolets et crampons qui se plantent dans la paroi)... I like it !".
      Il me raconte encore qu'un jour, en tant qu'assistant guide, il a du porter longtemps sur son dos une femme de 55/ 60kg qui avait le mal des montagnes.
      Ou, autre histoire d'avalanche, qu'il s'est trouvé pris sous la neige mais a réussi à se préserver un filet d'air grâce au bâton qu'il avait devant son nez, puis à se dégager à partir de là. Bon ... au moins est-il costaud et pugnace. Je n'ai plus qu'à espérer que tout se passe bien avec lui !

      PS: pour ceux qui auront lu jusqu'au bout : Le calendrier vikrami ou hindou débute à la victoire du roi légendaire Vikramaditya of Ujjain contre les Sakas, en 57 avant JC...
      Read more

      Traveler

      Non mais quel suspens !

      4/2/19Reply
      Traveler

      Paysage sublime ! Mais histoire flippante....!

      4/2/19Reply
      Traveler

      Excellent!

      4/2/19Reply
      Traveler

      Tu me rassures pas trop.....

      4/6/19Reply
       
    • Day229

      Ice Lake

      April 15, 2018 in Nepal

      Acclimatization is a terrible word but plays an important role if you want to go up as high as we wanted to. So we decided to climb up about 1200m to the Ice Lake which is at 4700m, stay there for a bit and climb back down.

      As we climbed up we could feel how the air became thinner and thinner, headache started, so we went slower and slower, like in slow-motion, but we made it to the lake! We had never been that high before and the scenery up there was just amazing. Climbing back down along the steep slopes wasn’t that much fun then.. but the views were worthwhile :)
      Read more

    • Day9

      Tagesausflug zum Ice Lake (4600m)

      October 6, 2019 in Nepal ⋅ ⛅ 8 °C

      Zur Akklimatisierung sind wir das erste Mal zwei Nächte in einer Unterkunft geblieben und sind so von Braga aus zum Ice Lake auf 4600m gewandert. Das soll unseren Körper hoffentlich auf die kommende Passüberquerung von Thorong La auf 5400m vorbereiten.
      Der gut vierstündige Anstieg hatte es wirklich in sich! Auf 7km hatten wir 1200 Höhenmeter zu bewältigen. Bei nur noch um die 50% absolutem Sauerstoffgehalt in der Luft im Vergleich zum Meeresniveau kamen wir merklich schneller außer Atem! Wir krochen die steilen Serpentinen in einer Art Slo-Mo-Gang hoch: einatmen - rechter Fuß, ausatmen - linker Fuß. Die anderen Touris machten es genauso, was ein doch etwas lustiges Bild abgab.
      Auf dem Weg begleiteten uns immer wieder die bunten Gebetsfahnen. Die Gebete auf den Fahnen sollen übrigens über den Wind mit der Zeit weggetragen werden, um so erhört zu werden.
      Außerdem kamen wir an zwei Yak-Herden vorbei. Yaks sind schon wirklich große Tiere, vor denen man doch Respekt haben sollte (ein Italiener wurde wohl kurz vorher von einem Yak drei Meter über den Boden geschliffen bei dem Versuch, ein Selfie mit einem Yak zu machen).
      Der Blick oben auf den Ice Lake und das dahinter liegende Annapurna-Massiv belohnte die Anstrengung! Wir trafen Anja aus Deutschland und ein französisches Pärchen, die wir schon die letzten Tage immer wieder gesehen haben. Zwei Deutsche waren so mutig und sind im See baden gewesen - das war uns aber doch zu heftig. Unsere Körper hatten offensichtlich schon genug mit der Höhenanpassung zu kämpfen und erinnerten uns durch aufkommende Kopfschmerzen immer wieder daran, ordentlich Flüssigkeit zu uns zu nehmen.
      Nach zwei entspannten Stunden am See haben wir uns an den Abstieg gewagt. Es ging wirklich steil bergab und wir waren beeindruckt, was wir vorher alles hochgewandert sind. Nach knapp drei Stunden waren wir wieder unten.
      Ziemlich süß war, dass uns ein Hund den ganzen Weg bis zum See begleitet und immer drauf geachtet hat, dass wir in Sichtweite bleiben. In Braga hat er dann aber zum Glück seine anderen Hundefreunde wiedergetroffen, weshalb der Abschied nicht so schwer war.
      Jetzt freuen wir uns schon auf das leckere Essen von Koch Karma in der Lodge :)
      Read more

      Traveler

      Super schöne Bilder, weiter so :)

      10/6/19Reply

      Tolle Bilder !!! Macht sehr viel Spaß euch zu begleiten. 👍

      10/8/19Reply
       
    • Day139

      Outer Bhraka - Annapurna Day 4 (End)

      October 23, 2015 in Nepal ⋅ ☁️ 15 °C

      (3439m) The second half of day four was almost as scenic as its first few hours. It began with a quick meeting of musician Ben Hammond at lunch (see spotify) and Julia, a fellow Mizzou alumnus, and ended with completing 27 kilometers by arriving in Bhraga. For hours we rounded corners that revealed various snow-capped ranges reaching farther than our eyes could judge. Today was by and large the most beautiful of the four days thus far. To have another few weeks in the Himalayas is an amazing feeling.Read more

    • Day7

      Panoramaweg

      October 19, 2018 in Nepal

      Von Lower Pisang (3200m) ging es in steilen Kehren hinauf in den idyllischen Ort Ghyaru (3670m). Wobei die Idylle von einer israelischen Gruppe mit Bluetoothlautsprecher doch etwas getrübt wurde. Von dort hatte ich eine fantastische Sicht auf den Annapurna II und die umliegenden Berge. Auf einem Höhenweg ging es bis Ngawal (3680m). Ab da ging es wieder bergab in das Tal von Manang ab und im sanften auf-und-ab in die späte Nachmittagssonne hinein bis nach Braga (3470m). Das letzte Wegstück zog sich doch ganz schön, so dass ich recht erschöpft in Braga ankam und dort erst in der zweiten Lodge ein bescheidenes Zimmer unter der Treppe bekam ...Read more

    • Day9

      Ice Lake (4600m)

      October 21, 2018 in Nepal

      Von Braga (3470m) ging es heute als Tagesausflug zum Ice Lake (4600m). Zuerst ging es am Kloster von Braga vorbei und dann die meiste Zeit recht steil nach oben. Aufgrund der Höhe ging es auch nur recht langsam voran, so dass ich die angekündigten vier Stunden für den Aufsteig auch gebraucht habe. Entschädigt wurde ich durch die tolle Aussicht!
      Runter ging es dann etwas leichter. Im Gegensatz zu den anderen Tagen war es heute recht leer. Nervig war nur dass jeder Wanderer von einem Hund - wenn auch recht gepflegt und unaufdringlich - vom Tal bis zum See und zurück begleitet wurde. Von meinen Keksen hat er trotzdem nichts gekriegt!
      Read more

    You might also know this place by the following names:

    Nāwalbeshi̇̄, Nawalbeshi

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android