Roxas

Day 1 - Roxas
אז בהמלצתה של תמר (תודה לך!!!) החלטנו להשכיר רכב ולעשות רואוד טריפ של 5 ימים ברחבי הפלאוון! קצת הייתה לי תחושת חוסר וודאות קורונה סטייל כזה שאנחנו מתכננות דברים אבל יש אוירה שמשהו הולך להשתבש ושיש מצב שזה בסוף לא יקרה.. אבל הגענו לפורטו לקחנו את הרכב ויצאנו לדרך!
התחלנו את הנסיעה דרומה ואחרי כמה דקות של מחשבה הבנו שבעצם אין לנו מספיק זמן לכל הדברים שאנחנו רוצות בדרום אז מהר הסתובבנו והתחלנו את הנסיעה צפונה. ירד גשם, אבל זה לא כל כך הפריע לנו כי הרי אנחנו ברכב והרגשנו שזה ממש ניצול טוב של הזמן בהתחשב בזה שאנחנו כבר ממש מתחילות להיכנס לoff season בימים האחרונים כל יום יורד פה גשם בצהרים שעלול לשבש את התכניות. עצרנו בדרך לארוחת צהרים מרק מקומי ומאפים פיליפינים היה טעים במיוחד וזול ברמות לא הגיוניות! פשוט מטורף כמה הפיליפינים זולה וענייה אם רק יוצאים לשנייה מהמקומות התיירותיים שבהם הם מרשים לעצמם לגבות מאיתנו מלא כסף בצורה הכי קיצונית שראינו עד כה במזרח.
המשכנו צפונה, הגשם נרגע, ופתאום ראינו סתם איזה פנייה אקראית בכביש בדרך סלולה מבטון. בספונטניות פנינו ונסענו כמה דקות בכביש עד שהגענו ממש עד לחוף הים באמצע כפר דייגים. יצאנו לראות קצת את הכפר, הכל מסביב היה רשתות ומחצלות לייבוש דגים קטנים. פיליפיני אחד ראה אותנו מרחוק ובא לדבר איתנו. מסתבר שהוא הקונסול של האיזור והוא גם עובד בתחום הדייג פה בכפר. הוא לקח אותנו לחוף והתחיל להראות לנו בדיוק איך דגים את הדגים ומה עושים איתם. ממש שלב אחרי שלב הסביר לנו הכל כולל הדגמות וציורים על החול. זה היה ממש מרשים ולמדנו המון. הוא רצה גם שנפגוש חבר שלו שקוראים לו אבי (אברהם..) אבל הוא לא ענה לו בטלפון אז נפרדנו לשלום הודינו לו והמשכנו הלאה.
משם נסענו עד לרוחס, מצאנו שם בדיוק 3 הוסטלים ובחרנו אחד מהם לישון בו ללילה הקרוב. הוא היה מעוצב ממש יפה ואפילו עם מזגן, דיברנו עם בעלת המקום והיא אמרה שלרוב באים לפה אירופאים אבל זה פעם ראשונה שהיא פוגשת כאן ישראלים. גם במסעדה בארוחת ערב אמרו לנו בדיוק את אותו הדבר ולכבוד המאורע פינקו אותנו באוכל ועשו איתנו תמונה כמובן בתור אורחות הכבוד הראשונות מישראל.

Day 2 - port Barton
למחרת קמנו בבוקר ואחרי חיפוש בכמה מקומות מצאנו מקום מושלם לקפה שאפילו הייתה בו מכונה וחלב! לקחנו טייק אויי וכמו מערביות טובות התחלנו את הנסיעה עם הקפה במתקן פלסטיק ברכב. עצרנו בדרך בנקודת תצפית ממש יפה שהיה בה דוכן של buko pai שזה פאי שהם מאוד אוהבים פה באיזור ועשוי מקוקוס וגבינה. נסענו בכביש המתפתל בין סבך הגונגלים וצמחייה שאנחנו באמת לא מזהות ולא יצא לנו לראות עד כה וזה היה פשוט מהמם. מרחוק פתאום רואים את הים ואחרי שעה וחצי נסיעה בערך כבר הגענו לפורט ברטון. יצאנו לסיבוב רגלי להכיר את המקום ולחפש הוסטל. סך הכל נראה מקום ממש חמוד, הרבה יותר מקומי מאשר אל נידו, אין כל כך כבישים סלולים, ובעיקר יש מיליוןןן הוסטלים ומקומות אירוח נטושים (או שהם סתם ריקים בגלל שאין מספיק תיירים, או פשוט הרוסים לגמרי מהטייפון). אחרי חיפושים רבים מצאנו את ההוסטל שלנו שנקרא ליידי גאגא. המארחת הייתה ממש נחמדה ופטפטנית ונתנה תחושה של הום סטיי ובגלל זה נשארנו שם ובאמת כך היה. ישבנו איתה לקפה ועוגות, והיא סיפרה לנו הרבה על עצמה ועל ישראלים שהיו פה לאחרונה ואת חלקם אפילו הכרנו.
משם יצאנו לאכול ואז ישבנו קצת בחוף. נפגשנו עם אדוארד שכל הישראלים הולכים איתו לאיילנד הופינג. הוא באמת היה ממש נחמד, סגרנו איתו טור למחר וגם שיחקנו איתו קצת פריזבי על החוף ברקע השקיעה. משם ארוחת ערב וחתכנו לישון כדי לא להיות עייפות למחרRead more