Don't cry for me Argentina

הללויה!
היום סוף סוף הושלמה המשימה לשמה התכנסנו - המכירה של הדירה של אניטה וחוסה בבואנוס איירס! הכסף של המכירה כבר הגיע אל חשבון הבנק הדולרי שאניטה פתחה לצורך הענין, ועכשיו נשאר רק להעביר את הכסף לחשבון הבנק בישראל!

מלבד זה, נותר עוד ענין לסדר פה - סגירה של חשבון הבנק אליו נכנסים כספי הפנסיה של אניטה וחוסה. לצערי, בהנתן שכל מהלך עם אניטה הוא "משחק שוקולד" בגרסה הכי משודרגת שאפשר לדמיין, זה כנראה לא יקרה, למרות שנשארו לנו פה עוד כמה ימים... עם העקשנות של אניטה, שהכריזה ש"מאה אחוז שלא נצליח לעשות את זה", גם אני כבר לא יכולה להתמודד... היא תצטרך להתמודד עם זה בשלט רחוק, מהארץ, או לארגן ביקור חוזר... (😜 סתאאאם).

המציאות שלי פה היא סוג של פראדוקס - אני לא עושה יותר מדי, אבל אני לא פנויה! אם לוקחים בחשבון את הפרשי השעות בין ארגנטינה - לישראל (6), להודו (8.5), לתאילנד (10) - בשילוב עם הסידורים, המפגשים המשפחתיים, והקצב בו הדברים זזים פה, יוצא שלא נשאר לי זמן אפילו כדי לשוחח בטלפון בנחת, עם המשפחה!
כדי לכתוב את הפינגווין הזה עכשיו 🐧, פרשתי מהשיחה עם המארחים הכל כך מופלאים שלנו - דליה וטלי - כי ככה בלי לשים לב עובר לו עוד יום, ועוד יום...

את הימים האחרונים (ראשון עד שלישי) העברנו עם קרליטוס ופאולינה ברוסריו ובסנטה פה. כל הסידורים סביב המכירה הצריכו פסק זמן של כמה ימים, ולשמחתי, הצלחתי לשכנע את אניטה לנסוע לבקר את המשפחה (ממש לא היה קל! ...). נסענו לנו באוטובוס-מיטה נסיעה של ארבע שעות לרוסריו, הזמנו מלון נחמד מול הבית של קרליטוס, ומאותו רגע נהננו ממפגשים משפחתיים מרגשים!
ברוסריו פגשנו את שלושת הילדים של קרליטוס - את סבסטיאן עם אשתו פלור, וילדיהם מנואל וקלרה; את ויקטוריה; ואת ססיליה עם בן זוגה מקסי, ובתם קטלינה - הייתם ממש נהנים להכיר את החלק הזה של המשפחה, כי הם הכי מצחיקים, והכי זורמים, והכי כייפים!
בסנטה פה פגשנו את סולמה - אשתו של ראול, את הבנות שלהם, ועוד קרובים-רחוקים, שאפילו אני מתקשה להבין את הקשר איתם 😂. היה ממש מרגש ומיוחד!
ביקרנו גם בבית הקברות היהודי, בו קבורים הסבים שלי מצד סבא-ללו - מנואל ורבקה, ובו קבור גם ראול...

וזהו - מקוה שבימים הבאים נספיק קצת לבלות ולעשות קניות, למרות שהמחירים פה לא ממש זולים - מלבד מחירי האוכל!Read more