- Geziyi göster
- Yapılacaklar listesine ekleYapılacaklar listesinden çıkar
- Paylaş
- Gün 294
- 30 Kasım 2022 Çarşamba 17:59
- 🌙 29 °C
- Yükseklik: 18 m
HindistanPololem15°0’46” N 74°1’24” E
פעלולים

אחרי נסיעה נחמדה ופודקאסט על בננות אנחנו נוחתים בפאלולים כמעט ישר לבית חבד.
אני מסיים את השליחות מצווה שלי ומביא את ה20$ שקיבלתי מבנימין בבית חבד טוקיו לרועי, רב בית חבד גואה. עכשיו אני יותר מוגן או שכבר פחות? יהיה טוב
יום שיטוטים על החוף ולאגם, המון ציפורים נשרים ושלדגים
קולפי ואננס ב60 רופי
באיזו ארוחת בוקר בניריס, הבית קפה הקבוע שלנו מישהי מזהה אותי, אתה מדבר 'איתי'? (כשבעצם היא שאלה 'אתה מדבר עברית?') נענוע ראש של לא...
אחרי שעה היא מסתובבת אליי, אני כן מזהה אותך! אתה עילי ואני בת דודה של נמרוד! (בת דודה של בן דוד)
אהההה יעללל מה העניינים וזה איזה מגניב לפגוש משפחה בלי לדעת, אחרי המון זמן שלא התראינו וכמובן שזה יקרה בהודו
מבלים יחד יום בקולה ביץ' וארוחת ערב של בודהה בולז
גלעד ואני חוזרים מחוף פאטנם ואחרי מסאלה דוסה קטלנית, 80 רופה, אני ממהר לחדר להשתין
שומע את גלעד מתקלח מעבר לקיר, מביט לאסלה ונגנב
מה זה? גלעדדדדד!? יש לי דג? לטאה? מה זה? באסלהההה
שכחתי מלהשתין וגלעד מתפוצץ מצחוק מגיע לראות עם מגבת על המותניים
בין צחוק לצחוק הוא מצליח לגלות את האמת, נתקע לי סנאי באסלה..
דידיייי דידיייי ,
וואט הפנד?
איי הב אה סקווירל אין דה טוילטס
טלטול ראש קל ועיניים נחושות
דידי שמה מגבת על היד וניגשת לעבודה
היא תופסת אותו אחרי מרדף קצר במקלחת ומרימה אותו ביד חשופה
הסנאי זין לא קטן ודופק לה ביס באצבע בדרכו החוצה לחופשי ...
סורי דידי, איים סורי היא הרט יו
נענוע ראש צנוע של אני עושה את העבודה שלי
מעבירים את הימים בארוחות בוקר מאוחרות, התמנגלות עם כל מי שבא לשבת בשולחנות הנמוכים בניריס ושקיעות בחוף פאטנם אחרי הצטיידות מכובדת במינימרקט
שיניה לכולם לילה טוב וחלומות על סנאים שאורבים לכם במקומות הכי לא צפויים
פיסOkumaya devam et
- Geziyi göster
- Yapılacaklar listesine ekleYapılacaklar listesinden çıkar
- Paylaş
- Gün 299
- 5 Aralık 2022 Pazartesi
- ⛅ 31 °C
- Yükseklik: 23 m
HindistanPololem15°0’41” N 74°1’23” E
על נשרים ומחלות

יובי מגיעה מהקורס בקרלה ואנחנו יוצאים לארוחת שישי חגיגית, שלושה בקבוקי יין, גילי וניצן, רומי ומיתר לזסט.
פיצה הכי קטלנית שיש בהודו, גבינות כחולות, עזים ועניינים.
גילי ממשיך לפיליפינוס והוא חזר עם ניצן למסיבה אחרונה בארמבול. בינתיים, עברנו להוסטל בלי סנאים, ויצאנו ארבעתנו עם בחור שנראה כאילו יצא ממערבון לסיור האכלת נשרים באגם שנשפך לים.
הוא מבקש שנשים טלפונים על מצב סלואמושן ותוך כדי זריקת חלקי בשר חי למים צועק 'פול פאוור, פול פאוור!' אפשר ממש להרגיש את הרוח מהכנפיים הענקיות של הציפורים האלה, נשרים, עיטים, שלדגים ותמונות יפות.
בין ים לים מתפתחת אצלי המחלה. מה שנדמה שהתחיל ככאב גרון ממשיך להזעות חמורות וגלי קור חום בתוך השק שינה 0 מעלות שלי
עכשיו אני מעביר את הימים בלקחת דקסמולים, לשתות תה גינגר ומה הקשר בכלל אני שומע את הגלים מהחדר ועוד שבועיים אני בבית, באסות.
יובי גם לא מרגישה טוב והכל באווירה זומבית כזו.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על בריאות שאפשר לקטוף מהעץ ולאכול אפילו בלי לשטוף
פיסOkumaya devam et
- Geziyi göster
- Yapılacaklar listesine ekleYapılacaklar listesinden çıkar
- Paylaş
- Gün 301
- 7 Aralık 2022 Çarşamba 09:32
- ⛅ 28 °C
- Yükseklik: 23 m
HindistanPololem15°0’41” N 74°1’23” E
קודלי, חוף אחרון וביי

הגרון מתנפחחח, חייב רופא
בערב של עוד יום שבירות בחדר הגעתי בליווי יובי לקליניקה
הרופא הודי חמוד וקצת מזיע מסתכל לי בגרון, צוחק, פולט כמה מילים בהינדי לאסיסטנטית וביניהן אחת באנגלית. אינפקשן.
אז אין בעיות, אני מקבל אנטיביוטיקה ובינתיים הרופא ממשיך להזיע בקטע לא פרופורציונלי לכמה שממוזג בחדר.
אחרי יומיים של כמעט צום אני כבר לא יכול לחכות לאוכל כדי שאוכל אחריו לקחת את התרופה.
כמו קסם אני משתפר עם כל יום, ואחרי התלבטויות יובי ואני מחליטים ליסוע לגוון ארבעה ימים בקודלי לפני שנתפצל שוב עד הארץ.
מגיעים לתחנת רכבת
לא לפני ששכחתי את הטלפון בפאלולים ואת המפתחות של החדר של רומי ומיתר אצלי בכיס.
הן באות לתחנה להחלפה ולפרידה שנייה (אבל כמו שיסתבר בהמשך לא אחרונה).
מתקדמים לקרון שלנו כשהרכבת עוגנת.
פתאום ובלי אזהרה היא מתחילה להתקדם ומצאנו את עצמינו על קרונות נפרדים אחרי שקפצנו כל אחד לדלת הקרובה ביותר.
הדרך יפה, הדלת פתוחה ואנחנו עוברים מעל אגמים קוקוסים ונופים ירוקים.
בתחנה בגוקרנה פגשנו בחור בשם יואב, לא בגיל הסטנדרטי לישראלי בטיול סולו שמטייל את הודו לפי המלצות של חברים שלו שהיו לפני 20 שנה.
ירדנו יחד לחוף וקבענו להתראות בשידור משחק המונדיאל שלמחורת.
קודלי חוף יפה ואחרי חיפוש מעמיק להוסטל בתנאים סבבה אנחנו סופסוף מתמקמים בחדר קומה שנייה נוף לים ודלי למקלחת.
יעל גם פה ואנחנו יושבים שלושתינו לארוחת ערב בסטנדרט ההודי הכי משוגע שנתקלתי בו.
אוכל מגיע אחרי 6 דק, מטורף, ראהול המלצר נסיך אמיתי והאוכל פגזי. נזלנו אחורה על הכריות באקט של עיכול.
יום למחורת הולכים לעיירה הקרובה, קונים מוצרי איירובדה פה מדברים עם סוכני נסיעות שם, אוכלים סמוסה ודוסות במקום מומלץ.
ערב אחרי שקיעה הכי יפה בדרום הודו (השמש אשכרה נגעה במים ולא התפוגגה בפס אובך) ויוגה הלכנו לראות משחק.
האקשן התחיל כשהגענו אבל עדיין כדורגל זה משעמם ואם ברזיל מפסידה בסוף אז בכלל באסה.
יום הבא קונים כרטיסים לרכבת (אחרי שעה המתנה הבנט שבסופ נגיע מוקדם לפאלולים, הרכבת מתאימה רק בבוקר) ויוצאים בהליכה לאום ביץ' המדובר.
חצי ראשון של החוף מפוצץ הודים, ספורט ימי וגמלים (?!). בחצי השני, הבית היהודי, מלא ישראלים, לונגים ושורות פריזבי מול הים. ישבנו לשמוע קלפטר, להינות מהיופי וקינחנו בדוסה, אידלי ואבטיח.
ארוחת ערב אחרונה בקודלי, 6 דק לאוכל בנוהל, ווג' טיקה מסאלה מפחיד, יעל מצטרפת ויצא שבסוף בגלל שלא היה הלו טו דה קווין (התפשרנו) על בנופי.
העוגה הכי טעימה שאכלתי בהודו, משהו מטורף.
הראשונה נגמרה, הסתכלנו אחד על השנייה והיה ברור, עוד אחת חייבת להגיע.
סיימנו את השנייה בלי מאמץ ואני בספק אם היא תישכח לתקופה.
בוקר, נפרדים מקודלי ויוצאים חזרה לפאלולים לתפוס סליפרז.
מסתפרים, משלימים הלו טו דה קווין, ומשחקים את המשחק הקובע של מי מלך הפוקר הסיני של המזרח הגדול,
אני. נפרד שוב ממיתר ורומי, והפעם גם מיובי.
אני להאמפי, תחנה אחרונה בטיול, והן לבאנגלור ומשם תאילנד. מאחל לנו פרק אחרון מוששלם ומדהים בטיול הארוך והמגוון הזה.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על הבאנופי הזאת בתוך הפה שלכם בדיוק ברגע שאתם צריכים את הקיק המתוק
פיסOkumaya devam et
- Geziyi göster
- Yapılacaklar listesine ekleYapılacaklar listesinden çıkar
- Paylaş
- Gün 308
- 14 Aralık 2022 Çarşamba
- ⛅ 28 °C
- Yükseklik: 425 m
HindistanSānāpur15°20’50” N 76°25’59” E
האמפטי דאמפטי

יורד מהאוטובוס בעיניים מכווצות של אחרי לילה סליפר
מגיע לבגאז' ורואה שהתיק שלי אחרון, כולם למעט אחת (מעופפת כמוני שכבר הספקתי להכיר בפאלולים) כבר עזבו.
האמפי מחולקת לשני צדדים כשבאמצע נהר. הצד הדתי של המוניומנטים והצד 'ההיפי' עם ההוסטלים והשאנטי.
הצטוותנו לחלוק את הטוקטוק של ה1000 רופי כל הדרך (40 דק) לצד ההיפי.
ככל שהדרך נמשכת אני קולט שאנחנו נמצאים בשטח עצום מפוצץ באבנים כאילו ענק (הסוד יתגלה בהמשך) סידר רוג'ומים כמה שנים מהחיים שלו, טבע ירוק ומקורות מים. מלך האריות משהו.
נוחת בהוסטל שסגרתי, בונגלו פרטי לפינוק של סוף, העובדים בדיוק מתעוררים ואני כבר מסדר לעצמי אופנוע לימים הקרובים.
הימים גשומים ובאווירת אינדיאנה ג'ונס אני יוצא עם האופנוע לחקור את הדרכים הצדדיות, לטייל בטבע ולמצוא מלא מוניומנטים עתיקים פשוט זרוקים בצד הדרך.
יחד עם ההודים והתיירת היחידה הופק ערב סרטים אמוציונליים בזולה שהיא חדר האוכל. סארו הדרך הביתה והנס בתא מספר 7. לא נשברתי.
פסקת סיפור אחת על, מיקו, ההודי שעובד בהוסטל. הייתה לו חברה תשע שנים, וביום בהיר אחד סבתא שלה חיתנה אותה לבחור בנישואים מאורגנים. שנתיים אחרי, היא כבר עם ילד ממנו, אבל מיקי שולף לי מהר את התמונות שלה ומספר שעד היום היא מתקשרת אליו. מבקשת ממנו שיברח איתה. למרות שהיא היחידה בלבו ולא הייתה לו אחרת, מיקו מסרב.
יום סיור מקדשים עם מיה (ישראלית שהצטרפתי אליה) ועם האנומן (על שם אל הקופים שנולד פה בהאמפי) אחד המדריכים המדהימים באנרגיות הטובות שלו בכנות ובאווירה.
דבר ראשון, מאכילים קופים פרל ג'י (עוגיות הודיות). לא זכור לי מתי נתתי ליד קטנה של קוף לגעת בי ככה. חיות עם כפות ידיים זה משגע.
נכנסים למקדש לראמה, שם שרים ampm, 24/7 נונסטופ תפילות. הצטרפנו עם מצילתיים קטנים לחזק בקצב.
האנומן (המדריך) מראה לנו תחריטים של ערבים שסחרו בממלכה העשירה שהייתה פעם האמפי, של הודים עושים אקרויוגה ושל האנומן (האל) מחזיק אבנים. בעצם האמת על כל האבנים והרוג'ומים הענקיים פה באיזור היא שאל הקופים היה משועמם לכן הוא זרק ושיחק עם האבנים.
לצהריים אכלנו טאלי ענק ואחרי עוד כמה מוניומנטים ישבנו לראות שקיעה יפיפיה.
מודה שאחרי אנקור וואט קצת היה לי קשה להתלהב ברוב המקומות אבל לראות פילה כלואה בתוך מקדש כשמלא הודים סוגדים לה היה חידוש גם בשבילי.
ספינג' לרגל הפתיחה אצל דודו פלאפל ואני חוזר להוסטל להמשיך לראות את הטרמינייטור 1 ולישון.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על קופים שמתחנים בשידוך ועל הסדרת דרמה בנטפליקס שתצא על זה
פיסOkumaya devam et
- Geziyi göster
- Yapılacaklar listesine ekleYapılacaklar listesinden çıkar
- Paylaş
- Gün 312
- 18 Aralık 2022 Pazar
- ⛅ 31 °C
- Yükseklik: 427 m
HindistanSānāpur15°20’51” N 76°25’60” E
דונט וורי בי האמפי

מזג אוויר מדהים, קופץ לטבילה באגם של סנאפור.
פוגש אוסטרלי שאחרי שיחה קצרה כבר הזמין אותי אליו לסידני
הודי אחד שעובד באיי טי ומטייל, ביקש ממני להיכנס איתו למים כדי שהוא ירגיש בטוח לשחות
הודי שני כבר בפנסיה 20 שנה ומטייל לבד, אנגלית פרפקט ורגליים עדינות של בנקאי.
ראיתי לוטרות שוחות וזה שווה.
שקיעה, מטפס את הדרך לפיסגה, הבחור ההודי שלבוש בכתום ומתפעל את המקדש פה מגיע ואומר לי שאני צריך לשים תרומה בקופה. אני לא יכול פשוט לשבת פה בלי לתרום. הוא עיצבן אותי אז ירדתי קצת למטה.
הודי אחר שבא לראות שקיעה מסמן לי ושואל אם אוכל ללוות אותו כשנרד כי לא בא לו לבד.
מרגיש כמו בייביסיטר להודים היום. בקטע טוב. חמוד שאין בהם מבוכה לבקש כדי להרגיש בנוח.
היום בבוקר אחרי היוגה יעל הגיעה, ישבנו לבוקר ובזולה ישב האסקי גזעי. עכשיו אני באמת לא מתקרב לכלבים בטיול, מי צריך את זה? אבל האסקי סיבירי בהודו, ואפילו שאלתי את הבעלים אם זה סבבה ללטף. "כן הוא חברותי בטח..."
דפק לי ביס בתוך היד.
אי אפשר לסיים עשרה חודשים במזרח בלי ביס מכלב אה? הבעלים הסיע אותי לבית מרקחת על הכביש, הבחור פותח את המקרר ונותן לי חיסון בכתף.
עכשיו אפשר לרכב לאגם, פוגשים את גל ואיילת בחורות מקסימות ואנחנו אוזרים אומץ לקפוץ מהבולדר למים
נפתח הרעב ואנחנו לדודו פלאפל, לאפה מיקס סביח עם בקבוק טחינה קרוב קרוב.
לוקח את יעל לצוק לראות עוד שקיעה מדהימה ואחרונה לטיול, פאקינג שיט, שומעים פורטיס ומדברים על החיים.
ערב יושבים אצל איילת וגל בהוסטל, קצת רום קולה קצת דירבוקים על הדרבוקים ולישון
בוקר מדיטציה שנכנסה לי לשגרה ובטן, ארוחת בוקר ושוב לדודו פלאפל
הפעם איילת מעבירה לי שיעור ברישום וזה מדהים איך גם ביום האחרון האחרון הטיול מאפשר ללמוד ולהעמיק בדברים
נפרד מכולם ונוסע לסליפר
ו.... השם שלי לא מופיע ברשימה
ו.... הסליפר כבר פה
"אין לך מקום, ביטלו לך את האוטובוס, "
- "לא קיבלתי הודעה לא כלום! יש לי טיסה אני חייב לעלות!"
"אתה יכול לעלות לשבת בקבינה ליד הנהגים"
"אין לי כסף! אני אתקשר לסוכן שסגרתי איתו שיעביר לכם בגוגל פיי רק תן לי לעלותתתת"
בקיצור רגעי חרדה, אין סיכוי שהודו תתן לי ללכת בקלות. אני עולה לקבינה ומתחיל להבין מה ייפול עליי, 16 וחצי שעות נסיעה, בלי כיסא או משענת, רק משטח ממוזרן שאפשר להתכווץ אליו, יחד עם שלושה נהגים הודים. ברקס פתאומי אחד ואני מתגלגל על הכביש דרך השמשה הקדמית. ומה הקשר עכשיו? שילמתי הרבה כסף על מיטה והכל
פלטתי קללה וטאריק הנהג שלידי, אומר לי "היי, נו בד וורדס היר, ווי האב אה האפי ג'רני"
טאריק עזר לי לחזור לעצמי, בדוק שיהיה לנו הפי ג'רני, ממתי אני לוקח דברים כאלה קשה? במיוחד אחרי טיול כזה ארוך. תודה טאריק ולהודו על עוד שיעור ותזכורות לעצמי רגע לפני החזרה הביתה.
הנהגים מראים לי את המשפחות שלהם, הילדים, שואלים על הטיול והאווירה מקדימה משפחתית, שלושה אבות.
הם דואגים לי ואני מצליח להירדם לא רע בכלל כשחמישה סנטימטרים מול הפנים שלי יש מרפק שמזיז הילוכים
כשמתפנה מיטה הם שולחים אותי אליה ואני נרדם שוב עד לסוף ההאפי ג'רני
עכשיו אני פה בסטאר באקס, מנסה איכשהו לסדר את זה שהכנסתי את השם משפחה שלי לא נכון בכרטיס טיסה לארץ (כמובן) ומקווה לטוב.
אז שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על טיסה קלה ונעימה בדרך חזרה הביתה
פיסOkumaya devam et
- Geziyi göster
- Yapılacaklar listesine ekleYapılacaklar listesinden çıkar
- Paylaş
- Gün 313
- 19 Aralık 2022 Pazartesi
- ☀️ 23 °C
- Yükseklik: 27 m
İsrailBen Gurion Airport32°0’10” N 34°52’51” E
Home Again - סוף

מתיישב עכשיו כמה ימים לפני הטיסה לנסות לחשוב על פוסט אחרון לטיול הזה
לא בא לי לסכם כמו שאולי לעבד את המחשבות שנשארות איתי עכשיו לקראת הסוף.
קודם כל נראלי המזל, הפריווילגיה והחוסר מובנות מאליו. תחושות שמלוות אותי ממדינה למדינה, מאוכלוסייה אחת לאחרת, המנהגים, הבתים, העוני והאפשרויות שנפתחות (ונסגרות) מרגע לידה. איזו זכות זו לטייל ואיזה שיעור מדהים זה לראות את כל אותם האנשים שלמרות הכל שמחים, מחייכים, עוזרים, חיים, הוכחה שהרוח של בן אדם פה לנצח הכל ולשבור כל מחסום חומרי או מנטלי.
הפינס איז אונלי ריל וון שירד. וזה לא משנה עם מי, חבר יקר (פנים אל פנים ופייסטיים) או זר מוחלט שהתיישב לידי במסעדה או על שפת האגם, תודה לכולם
באותה נשימה להודות לכל מי שעקב, הגיב ועזר לי במוטיבציה להכין את המתנה המדהימה הזו בשבילי
לחשוב שזה פה כדי להישאר לעוד שנים זה מטורף
חוויות של גילוי ומסע, התשבשות לכדי פיתרון לא צפוי אבל כלכך מוצלח, קוסמיות שמחזקת את ההרגשה שכל קושי, הצלחה, שמחה או עצב הן בלופרינט בדרך שרק שלי.
זה ממכר ואין ספק שהעשרה חודשים האלה הן רק סיפתח לטיולים הבאים
אני מסתכל אחורה ומגלה כלכך הרבה זכרונות. זכרונות מהסוג שמציף איתם רגשות ואני לא מסוגל להפסיק לחייך תוך כדי בהיה בחלל ריק.
קלאפים בסופ יום טרק, פסטיבל מוזיקה עם החברים, טרמפים משונים, הגעה למדינה חדשה...
והכל מסתכם לתוך חלום שמתגשם.
חלום מאז שאני ילד, שהתנחמתי בו בכל רגע מאתגר בצבא, והפך לדרך חיים ב 312 הימים האחרונים
אז אני כלכך מתרגש להגיע הביתה, מרגיש מוכן על אמת
אז בפעם האחרונה לטיול הזה אני רוצה לאחל
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על הרגע שבו תיראו אותי ותביאו לי חיבוק ככה גדול
פיסOkumaya devam et
Gezginמסכנה בטח יש לה כלבת עכשיו
Gezginתתנהג אליה יפה בימיה האחרונים הגחמה שלך לא להשתין על סנאי הרגה אותה…
Gezginגחמה שחזקה ממני