הכניסה לממלכת גינג'ס חאן

סיפור דרך יומיים ראשונים מונגוליה

אז היום מתחיל בתהליך הקבוע של מעבר בין מדינות , לקום עייף להתברבר קצת בתחבצ רק שהפעם כשמגיעים לשדה רובוטים מקדמים את פניך ומסיימים את כל התהליך העתיגני עד לגייט בחצי שעה בערך

אחרי 3 וחצי שעות שעוברות בשינה עמוקה אני נוחת בשדה התעופה המונגולי על שם גינגס חאן שהסתבר שהמונגולים מעריצים ושמהנרטיב שלהם זה מגניב שהיה להם פעם שליט ברוטלי שכבש מלא מהעולם , לא נורא אנחנו פה ללמוד בסך הכל

אחר כך עושה סים במחיר מגוחך של 1000 טוגריק ששווים שקל אחד בדיוק , ונוסע מבסוט במונית ספיישל עם קוריאנים היישר אל הגסטהאוס, כמובן שבסוף הנסיעה המשותפת הקוריאנים קוראים לי חתיך (כיף להיות אידיאל היופי של הגברים הקוריאנים) ואני מתאחד עם איתוש שזה מרגש ומשמח רצח

כבר מההתחלה יש אווירה ממש משפחתית בגסטהאוס ואני מדבר רוסית ומרגיש בבית אצל המונגולים שהם הכלאה מושלמת בין רוסים לסינים המדינות השכנות שלהם

אחר כך אנחנו יוצאים לטייל קצת ברחובות הקפואים שהיו די שוממים , בכל זאת רוסים חיים את מרכז החיים בבתים ופחות כמו בשאר המזרח שחוגגים ברחובות. מוצאים שיפודייה ואוכלים שיפוד כבש שומני ביותר כי זה מה שיש להם ואני מבין טוב טוב כמה המדינה שונה מקוריאה. בערב אני ואיתוש יוצאים לבאר פנסי ולא מונגולי בכלל בהווייתו, משלימים פערים ובעיקר צוחקים , כיף להתגעגע בשביל לזכור כמה שמח ביחד

ביום המחרת קמנו לבילוי בשוק השחור (הבלאק מרקט שמו נשבע) אליו גם מצטרפת אמריקאית בשם דזרה שלא פגעה בחוויה והייתה אפילו מעניינת לפרקים. בשוק טיילנו בין הבסתות וקנינו ציוד חורפי לקראת המסע אליו נצא. אני קניתי מכנסי שלג אוטמי מים ורוח דו שכבתיים ב17 שקלים (נקווה שיחזיקו) ואיתוש שבחר לא לארוז כלום כמובן קנה חצי מלתחה בשוק ואת החצי השני בקניון המקומי שכלל כמות מפתיעה לטובה של מותגי טיולים

בערב אנחנו סוגרים לעצמינו את מסע הוואנים אליו נצא שנינו מחר עם נהג וואן רוסי (תיעוד בסיפור הבא) ואמור לכלול מעבר בשלל חוות נוודים , רכיבה של 3 ימים על סוסים ובעיקר מלא טבע ונופים ואחרי זה יוצאים לחגוג לי יומהולדת (כן הכי רחוק מהבית ומיעל כך יצא)

אנחנו אוכלים כמות פסיכית של עוף מטוגן בטיבולים שונים ומתפנים ליציאה בערב בבר הכי לוהט באולן שנמצא ברחוב רפאים אבל בשנייה שעוברים את הדרך האקראית ובוטחים בניווט ובכך שלא נאבדת ושאתה הולך להישדד מגיעים למקום מלא חיים

גם פה המונגולים מתגלים כאנשים קרים אבל אנחנו לגמרי משתעשעים מזה עד שבשלב מסוים פוגשים חבורה של שלושה חברים - שדרן, צלם ומעצבת בטלוויזיה המונגולית שאפילו יש להם אחלה אנגלית

משם הערב הופך להיות סופר מצחיק והם שואלים שאלות בלי הפסקה על התרבות שלנו ושאלות נוקבות יותר כמה למה לאיתוש אין חברה ואנחנו ממש נהנים מהשיח איתם ומכמה שהם חסרי טקט בקיצון . בסוף הערב מחליפים מספרים ומבטיחים לצאת לבר ג'אז ולמועדון כשנחזור לאולןRead more