Reset search
Spinoff in the far eastSpinoff in the far east
SatelliteEdit route

Spinoff in the far east

September - October 2022
אז אחרי שהתפצלתי מיעל אני ממשיך לחלק הבא במסע שלי- שבועיים בדרום קוריאה ואחריהם חודש עם איתוש במונגוליה , הנאה מובטחת לקוראים Read more
  • 16footprints
  • 2countries
  • 42days
  • 147photos
  • 8videos
  • 6.2kkilometers
  • 1.9kkilometers
Follow Calendar Share Bucket list
Date ascending
  • TravelerSpinoff in the far east
    1
    Day 26

    פסטיבל עייט הזהב 🦅

    October 2, 2022 in Mongolia ⋅ ☀️ -5 °C

    אז סוף סוף הגענו להוסטל שהזמנו - הבולבול הוסטל והוא לא איכזב לרגע, מים חמים במקלחות, חדרים נקיים, עצומים וחמים ומיטת ירח דבש בצורת לב במיוחד לי ולאיתוש. במהלך היום פגשנו את שאר דיירי ההוסטל שהפכו למשפחה שלנו לימים הבאים - זוג רוסים שנמלטו מרוסיה ואפילו לקחו אותנו כל יום לכל מקום מה שהפך את ההתניידות במינוס 10 מעלות ביום לממש סבבה ורופאה מנתחת ניו זילנדית חברותית ביותר שהייתה ממש פטפטנית אבל משפחה לא בוחרים וגם איתה בילינו את הימים.

    את היום הראשון בילינו בשוטטות באולגי הציורית - בין חנויות שמוכרות שלל פרוות, לחנויות רוכלים קזאחים שמוכרים ממיטב הסחורות וממש אפשר להרגיש שנכנסנו למדינה עם תרבות אחרת לחלוטין (2 קמ מהגבול עם רוסיה וסין). אכלנו כמובן פנקייק מונגולי שהסתבר גם כפנקייק קזאחי במילוי כבש שכבר מזמן הפך מנטל לזכות.

    בערב בישלנו ארוחת ערב טעימה ביותר והרשינו לעצמינו להישאר בהוסטל החמים לשיחות עם בולבול בעלת ההוסטל שרק המחשבה עליה העלתה לנו חיוך (בעיקר בגלל השם הייחודי) ועזרה לי במלאכת התרגום מאנגלית לרוסית ולהפך.

    בבוקר למחרת קמנו מוקדם למטרה שלשמה עשינו את המסע הארוך הזה (11 יום בכביש אפר לא באים ברגל) , פסטיבל העיט הזהוב!

    כבר מההתחלה הבנו את מימדיי האירוע וראינו מאות תיירים וחובבי צילום מתגודדים תחת השלג שיורד עלינו מסביב לרחבה בה אנו רואים עשרות רוכבים בתלבושות משונות מציגים את הנשרים שלהם במטרה לשלהב את הקהל. מיותר לציין שעפנו על זה וצפינו בהם בשקיקה תוך כדי שהתחרו בשלל משחקים לאורך היומיים-

    1. משחק שבו מניחים את הנשר על אחד ההרים בסביבה והרוכב מחזיק בידו (או מחבר בחבל לסוס) גופה של שועל ועל הרוכב לקרוא בקריאה מיוחדת לעיט, הנשר צריך לדאות ולתפוס את הבשר והחישוב נקבע לפי אותנטיות הצעקה, דיוק הצייד של העיט והמרחק שהרוכב צועק ממנו. משחק נחמד אבל הוא היה בערך 4 שעות ביום בשני הימים. היה ממש מעניין ומיוחד ורגע הצייד היה עוצמתי ביותר

    2. משחק שבו הגבר והאישה המקומיים רוכבים זה לצד זו בתלבושות משעשעות ועל האישה להרביץ לגבר בעזרת שוט (וואט) והיה צריך לברוח ממנה בסללומים משונים תוך שהוא מחייך לקהל. יש שופט שלא הבנו מה תפקידו

    3. המשחק האהוב עלינו! משוך בחבל עם גופה של עז, שני רוכבים קזאחים נלחמים על גופה של עז ומושכים אותה במלוא כוחם בתקווה לזכות בתהילת עולמים , היה מדהים לחוות את הוולגריות של התרבות שלהם ובתור צופים מהצד לנסות לחוות כמה שיותר את האכזריות שלהם ואז לדבר אחר כך על למה לא להיות ככה.

    את הימים מבלים בצפייה במשחקים , שיטוט בין הדוכנים השונים שרובם מתמחים ביצירת פריטים שונים מגופות של חיות ואני זכיתי לקנות באחד מהם דל במחיר מציאה ואיתוש בעיקר התמקם בעמדת השיפודים ואכל בערך חצי כבש ביום (זה לא אשמתו התרבות שואבת) . לאחר השוטטות עוצרים להתחמם באחד מדוכני הקפה בסביבה ומנסים להכחיש את הקור בעיקר תוך שמנסים למקד את הריכוז כמה שיותר בשוני התרבותי מהמונגולים.

    בערב של היום הראשון הלכנו לקונצרט חינמי לתיירים בבניין העייריה שכמובן לא איכזב בביזריות שלו אבל הופתענו מקיומם של של רקדנים מונגולים בעולם והיה כיף לשמוע את הצלילים הייחודיים ולראות את הקליפים הבזויים שהוקרנו והכילו קטעים גרפיים מדי של עיטים שצדים.

    בערב של היום השני הלכנו למסעדה עם הרוסים והניו זילנדית בשביל לציין את סיום המסע ולנסות לתפוס קצת שינה לקראת יום המחרת בו אנחנו קמים ב5 בשביל להגיע לקרחון אלאטיי הידוע.

    מסכמים את החוויה עם הרבה חוויות תרבותיות ושיחות קטנות עם תיירים מרחבי העולם שהנעימו את זמנינו והפכו את ההרפתקאה לייחודיות אפילו יותר    Read more

    See translation
  • TravelerSpinoff in the far east
    1
    Day 27

    העלייה אל קרחון האלטאי, סיפור כמעט בלהות

    October 3, 2022 in Mongolia ⋅ ☀️ -4 °C

    אז קמנו בחמש בבוקר נטולי אנרגיות אבל בעלי ההבנה שזו הזדמנות שאנחנו לא הולכים לפספס והתארגנו ליציאה. בכניסה לוואן חיכו לנו שותפינו למסע- שני שווייצרים (שאחד היה לבנוני כפי שהסתבר בהמשך) , המדריכה בוגי שהסבירה המון אבל בגדול היה אפשר לוותר עליה והיא חופרת רצח היישר לרכת המוח, ויוסף הדרוזי הזקן החמוד שמספר שלל סיפורים על מסעותיו מסביב לעולם

    מתחילים בנסיעה שאמורה לקחת 4 שעות לקרחון, ידענו בליבינו שהיא תיקח יותר אבל אחרי 4 שעות הגענו רק לאמצע הדרך במינוס 10 מעלות ועצרנו לארוחה קלילה על שפת נהר שקפא לגמרי (מגניב ביותר). אחר כך המשכנו במסע ועצרנו בהרבה נקודות תצפית שהיו מדהימות ורכס ההרים המושלג היה עוצר נשימה אבל באמת זה דרש הרבה מאיתנו בשביל להעריך אותו כי אנחנו נוסעים על שלג, יושבים נגד כיוון הנסיעה וכל שנייה כל הבטן שלנו מתהפכת ואנחנו צריכים להזכיר לעצמו שאנחנו עושים זאת מבחירה, לא פשוט בכלל, איי מונגוליה למה כל נוף צריך להרוויח פה ולא פשוט לקחת אליו רכבת תחתית מאווררת כמו בקוריאה?

    אחרי 8 שעות מתחילים לטפס את הקילומטרים האחרונים, אני מחליט שמספיק ודי ואני הולך אותם ברגל מה שמתבררת כהחלטה מעולה אך סוחטת ביותר כי היינו בגובה 3500 בערך והמעט חמצן שהיה בריאות שלנו היה קפוא לגמרי

    מגיעים לפסגה ממנה אנו צופים על הקרחון, צופים על קו הרכס שעובר לידינו וממש ניתן לראות בבירור את הצד הרוסי ואנחנו עוצרים לארוחת צהריים מושקעת מטיילים בסביבה ובעיקר תמימים עדין, חושבים שהחלק הקשה מאחורינו.

    מתחילים במסע חזור שאמור לקחת 3 שעות אבל במונגוליה איך אומרים- "you earn the view , then you think you own the view but infact you are owned by the view" (משפט שלי מעכשיו) ואנחנו כולנו שבורים מהתחת ומגלים שמשפחת הנשרים לא קרובה להר כמו שסיפרו לנו ובעצם היום היה מתוכנן ל15 שעות נסיעה בלי שיגידו לנו. בשלב הזה אנחנו בשברות, מפלס הפאניקה בשיא ובטח לא עוזר החושך שירד עלינו והתסכול מחוסר היכולת לישון בכביש הקופצני והרכב הדחוס

    בערך בשעה 7 אני נשבר מנטאלית

    בערך בשעה 8 אומרים לנו שאנחנו ממש קרובים

    ב8 וחצי אנחנו מגלים שאיבדנו את הדרך

    ב9 מישהו מזהה אותנו

    ב9 ורבע מסיימים את היום הארור אחרי 16 שעות ברכב שכבר מזמן המים הגיעו עד נפש וההתלהבות מהקרחון שמילאה את מחשבותיי התחלפה במחשבות שינאה כלפיי חברת הטיול ומונגוליה באשר היא

    מתיישבים בבית של המשפחה שהייתה דווקא חביבה ופותחים לנו שולחן מלא בדברים לא טעימים שמנות ראשונות שמוחלפות במנה עיקרית של מרק איברים פנימיים או בשמו השני "לא תודה אני שבע אבל רק ביס קטן מהכיבה שמונחת לפניי בשביל סיפור הדרך והחווייה"

    אחר כך הסתבר שהשווייצרים הביאו לבעל הגר וודקה ובוגי נהגינו המקסים הביאו 2.5 ליטר בירה ולא הייתה דרך יותר טובה להפוך את היום לחלוטין ואני נכנס לשיחה ממש מעניינת עם הלבנוני שמתחלפת בשיחה לא כלכך מעניינת אבל בטח מאוד משעשעת עם המונגולים ואנחנו הולכים לישון באווירה מתוקה שכן אפילו מהסלע הזה הצלחנו להוציא מים והחוויה המצלקת הזו הפכה לדי חווייתית בסוף ואפילו היום יסוכם כדי מוצלח למרות שבתכלס 90 אחוז ממנו היה סבל ואתגר מנטאלי    Read more

    See translation
  • TravelerSpinoff in the far east
    Day 31

    הדרך חזרה לאולאן הבירה

    October 7, 2022 in Mongolia ⋅ ❄️ 1 °C

    אז בשלושת הימים האחרונים הצטרפנו לנהג שלנו ולמדריכה שהייתה נחמדה בהתחלה אבל התגלתה כקרינג' מתמשך למסע ארוך חזרה לאולאן שם נוריד פאניקה ונצא לעוד מסע אחרון לטיול זה 🦅

    היום הראשון היה יום נסיעה ממשפחת העיטים עד לקובד העיר שבה גרה המשפחה של המדריכה. בתחילת המסע היה נחמד ורגוע ביותר, יום נסיעה קליל של שש שעות שבו גם עצרנו במסעדת יוקרה על גג של הבניין היחיד באולגי ואני ואיתוש התפנקנו במנה יוקרתית של מלא בשר בתיבול קוריאני במחיר הולם מנה בורגנית שכזו אך בסוף הארוחה גילינו שהארוחה הייתה כלולה בדיל והפעם אנחנו מנצחים את מונגלויה בעודנו מכניסים בשארית כוחותינו בשר קוריאני, אצות ומשאר פינוקי המקום.

    אחרי זה המשכנו בנסיעה (שיש לציין שלמרות שאנחנו מסתגלים זה לא פשוט לשבת על מושב וחצי שני אנשים למשך 45 שעות נסיעה בחמישה ימים) ולקראת הערב הרצון להוריד לחצים נכח והחלטנו לישון בהוסטל יחסית מפנק הדוש של המקלחת לא היה מחובר אבל מאידך היו נעלי בית חדשות בחדר אז עוד לא החלטתי מה דעתי🤔.

    אחרי זה אכלנו ארוחת ערב ויצאנו להסתובב בעיר בתקווה למצוא בר אבל כרגיל כמו בכל עיר קומוניסטית מצאנו רק כיכר גדולה עם מלא מבנים ממשלתיים שלא משרתים את מטרותינו וכמות פסיכית של בנקים ונאלצנו לחזור על עקבותינו.

    בבוקר אחרי קמנו לארוחת בוקר והתארגנות ולמרות שהיינו מוכנים ליציאה ב9 המדריכה ששמורה לה חלקה בגינהום הכריחה אותנו ללכת איתה לשוק הרדום של העיר ואז פאקינג לשבת באוהל של המשפחה שלה ולבהות בהם אוכלים בשר מרמיטה שאפילו לא חוקי פה (המונגולים הגחמתיים זללו את כל המרמיטות עד שכמעט נכחדו ואז השחיטה יצאה מהחוק מה שלא מנע שוק שחור משגשג של בשר מרמיטות מובחר.

    אחרי זה יצאנו בשעה 3 לדרך חסרי סבלנות לנסיעה שאומנם הייתה פסטורלית אבל לא היינו במוד להתענג ובעיקר ניסינו לא להתעצבן יותר מדי, בערב הגענו לעיירה קטנה וישנו במין מתנס קהילתי בלי מקלחות ושירותים שנבחר להיות מקום משכנינו ללילה בלית ברירה.

     נערכנו לשינה ואז לפתע נשמעו רעשים של מסיבה מהבניין ליד! מה לא נלך לבדוק?? הלכנו למסיבה שהתגלתה כמסיבת ריקודים ליום המורה הבין לאומי, מלא מורים ומורות השקו אותנו בוודקה ורקדו בצורה ממש מרשימה. צפינו בהם קצת ואז רצינו להיכנס למסיבת הריקודים, מה כבר יכול להשתבש , היינו על גג העולם. מפה לשם ממש צעד לפני רחבת הריקודים חלק מהמורים השיכורים התחילו להדוף אותנו החוצה וממש למשוך אותנו פיזית, לא התנגדנו כמובן אבל הדבר יצר מריבה בין המורים שהיו בצד שלנו למתנגדים. ברחנו משם חזרה למלון וצחקנו על הסיטואציה הביזארית התורנית.

    לאחר לילה קשה עם מעט שינה בחסות שותפינו המפליצים והנוחרים לחדר התעוררנו ב7 בבוקר למשמע משחק הפאב ג'י של הנהג שלנו , ממש ציורי. את היום גמענו עם איזה 10 שעות נסיעה בהן עצרנו פעם אחת לארוחת צהריים של סורבן (אטריות וכבש) ופנקייק (פנקייק כבש). בערב הגענו לעיר הרבה יותר נחמדה מיום לפני וגם כן ישנו במוטל בעל מראית עין יוקרתית , הפעם בחדר פרטי כי חלאס. בערב יצאנו לשוטט קצת בעיר שהייתה די נעימה אפילו ובסוף מצאנו מסעדה והזמנתי בה חביתה שבאופן מפתיע הייתה חביתת על בסיס בשר כבש.

    היום קמנו ליום האחרון במסע רעננים , לפחות חצי מאיתנו שכן איתוש קם עם לשלשת חריפה וסוף סוף אחרי שלושה שבועות אפשר להגיד שהוא הגיע למזרח וחווה את החלק הבלתי נפרד הזה מהטיול. היום היה. באקלים מדברי למדי עד שבאמצע התחיל לרדת עלינו שלג והיו רוחות מטורפות שהדגישו כמה אנחנו פיונים בידי הטבע פה

    הגענו לאחר עוד ארוחת צהריים לאולאן בטאר לגולדן גובי בו התחלנו את הטיול על מנת שאיתוש יתאושש מעט ולתכנן את ההרפתקה ההבאה שלנו סתאםםם 200 קמ לסוף הדרך התחילה סופת שלגים מטורפת שזכתה בסיפור דרך נפרד    Read more

    See translation
  • TravelerSpinoff in the far east
    1
    Day 32

    על קרח דק

    October 8, 2022 in Mongolia ⋅ ⛅ -2 °C

    אז בשעת צהריים בעודנו כבר מתכוננים מנטלית למקלחת החמה של הערב מתחילים לרדת פתיתי שלג קטנים שבהתחלה באמת ממש זניחים וחמודים ואנחנו ממש נהנים מהדרך שכל ההרים מסביב כבר לבנים

    אחרי שעה בערך הפתיתים מתחילים להיערם והסופה מתחזקת ובלי שנשים לב כל הכביש מתמלא שלג ותוך שעתיים אנחנו כבר באיזה 20 סמ יוצאים להתפלש בו קצת ואז שמים לב שכל הכביש מלא שכבה של קרח מה שגורם למהירות של לרדת לבערך 15 קמש ואנחנו מתחילים להבין שאולי לאולן לא נגיע היום, אחרי עוד שלוש שעות שהשלג כבר בגובה 40 סמ ואנחנו רואים כמות פסיכית של מכוניות הפוכות ומסובבות בצד הדרך וכבר 8 בערב אנחנו מקבלים את הבשורה שהמשך הכביש סגור ומפנים את תשומת ליבנו למציאת גר

    למזלינו בזמן ארוחת הערב (פסטה כבש לי ואורז בלי כלום לאיתוש החולה) אנחנו מוזמנים לישון אצל משפחה בגר וכמובן קופצים על ההזדמנות. את המשך הערב אני מבלה בין קפיצות החוצה להתפעל מהסופה המדהימה והעוצמתית ששוב מוכיחה כמו הטבע פה הוא בעל הבית, לבין התחממות בגר שהיה חם מכל הגחלי קקי סוסים שבערו בו

    בבוקר למחרת פסקה הסופי בקטע ממש מפתיע ומשמח ויצאנו החוצה להתפעל , ראינו זאב כלב חברותי ביותר, רועה צאן מוליך את העדר שלו ובעיקר כמויות שלג לא נורמאליות שמהר מאוד הרטיבו לנו את המכנסיים עד לברכיים. שתינו כוס קפה ונערכנו לדרך של 200 קמ שאמורה לקחת 4 שעות בגג

    יצאנו ב9 בערך למסע והספקתי לסיים את האודיובוק שלי אפילו והדרך הייתה ממש חווייתית על הקרח בין המכוניות ההפוכות והמסובבות שאפילו עזרנו להפוך אחת חזרה. הוואן הרוסי שלנו הביא אותנו בשלום עד הכניסה לאולאן בערך ב5 שעות רק שה10 קמ האחרונים לקחו עוד 3 שעות מה שהוציא שוב את האוויר ממפרסינו אבל יכולים לסכם את המסע כחווייתי ביותר והשיא שלו כרגיל הגיע בהפתעה גמורה שכן "האדם מתכנן תוכניות ושורק האלוהים המונגולי צוחק לו בפנים"

    בלילה אכלנו כמות נדיבה של נאגטס בkfc והתפננו לנוח ולעבד את הימים האחרונים , כמובן שאי אפשר יותר מדי לנוח כי יש מלא פליטים רוסים שזקוקים לעזרה להשיג ויזות וזה הזמן להשתמש ברוסית העילגת שלי על מנת להביא אותם לחוף מבטחים    Read more

    See translation
  • TravelerSpinoff in the far east
    Day 35

    בשמורת סוסי הפרא

    October 11, 2022 in Mongolia ⋅ ☁️ 10 °C

    אז אחרי שחזרנו שלשום בערב מהרוד טריפ שלקח 21 ימים החלטנו לנוח קצת אבל במונגוליה כמו במונגוליה אחרי יום מנוחה אחד כבר חברנו לחברה אמריקאית צרפתייה- אריקה שמה ומצאנו את עצמינו בדרך לשמורת סוסי הפרא - סוסי הפז'בלסקי.

    לאחר שלוש שעות של מסע בערך במהלכו מצטיידים במאנצ'ים מהסופר, אפילו תפוחי פינק ליידי שלחלוטין היו הטובים ביותר שנקנו בכל הטיול אנחנו מגיעים לשמורת הטבע.

    בכניסה יש מוזיאון חביב וממש מוסדר מדי למונגוליה שם אנחנו קוראים על סוסי הפז'בסלקי ששונים מכל שאר סוגי הסוסים שכן הם לא בוייתו מעולם והם לא הגיעו מאותו אב קדום של כל שאר הסוסים שאנו מכירים. במוזיאון היה חשוב להם להבהיר שלהבדיל מסוסי המוסטנג שהיו פעם מבוייתים וחלקים ברחו והפכו לפראיים הסוסים האלה מעולם לא בוייתו. מגניב.

    המשכנו עוד לתוך השמורה שהיינו שלושת האנשים היחידים בה והתחלנו לטפס על ההרים השונים, למשך כשלוש שעות הלכנו סביב ההרים וראינו כמות פסיכית של אלקים (איילי צפון), עיטים אבל על הסוסים רק צפינו מרחוק והסתבר שצריך לשמור מהם 300 מטר ככה שלא ממש יכלנו בכלל להתקרב אליהם.

    אחרי המסע הארוך נהיה לנו קר בצורה פסיכית, 0 מעלות זה כבר בנוהל אבל הרוחות חדרו לעצמותינו וניסינו לחתור לחזרה מוקדמת , אריקה לא חלקה את אותו רצון איתנו וזרמנו על להמשיך לטייל עוד ולישון את הלילה באוהל

    אחר כך נסענו לעוד נקודה בשמורה שצריך לטפס איזה 400 מטר על הר תלול ושם הבנו כמה היינו מרוסקים מנטלית מהרודטריפ וגררנו רגליים לאט לאט עד הלמעלה שם ראינו עוד אלקים וממש השתדלנו להנות מהנוף ולא לתת לזה לחדור אלינו (כמו הרוח הקפואה והלא מרחמת של מונגוליה). אחרי זה חזרנו לאמצע מישור שם הקמנו אוהלים ובישלתי ארוחת ערב בתזונה של פסטה פסטו טונה התפננו לשמוע שירים מרגשים ורומנטיים שאיתוש בחר מכל הלב.

    רצינו להישאר עוד אבל הטמפרטורות צנחו עוד יותר ונאלצנו לחתוך לשנת ישרים באוהל בערך ב8 בערב , השינה עברה בטוב והבוקר למחרת היה יחסית נעים יותר ויצאנו לטיול נוסף בשמורה בעידודה של אריקה ואני נצרתי את הרגעים שכן ידעתי שזה הנוף הפראי האחרון שאני אראה בטיול ובתכלס הגיע הזמן קצת לנוח בעיר כמה ימים ואז לחזור לבית ולהתחיל לעבד ולעכל את המסע של החודשים האחרונים

    בדרך חזרה לאולן עצרנו לארוחת צהריים שהוגדרה כפעם האחרונה שנאכל אוכל מונגולי (עמדנו במשימה בהצלחה יתרה) והגענו אחר הצהריים חזרה לגולדן גובי מקום מושבינו לחדר פרטי להורדת הפאניקה הנחוצה לפני ארוחת ערב קוריאנית אותנטית בליטל סיאול שכללה מגש בשרים ושאר מיני בשמים וסלטים מדהימים שהזכירו לי את קוריאה וחיממו את הלב.    Read more

    See translation
  • TravelerSpinoff in the far east
    Day 41

    אחרון

    October 17, 2022 in Mongolia ⋅ ☀️ 5 °C

    אז זהו, אחרי יותר משבעה חודשים הגיע הרגע הבלתי נמנע והגעתי לסוף הטיול

    קצת מורכב רגשית לסכם דבר שכזה וכמובן שצריך עוד מלא זמן לעבד ולעכל אבל אין ספק שזו הייתה התקופה הכי חווייתית בחיים שלי ומבחינת סימנוב על קלישאות למדתי מלא על עצמי ועל תרבויות אחרות ואני יכול להגיד שאני ממש לוקח משהו מכל מדינה , בעצם כמעט כל מדינה, יש גם את קמבודיה (סתאםם)

    היו בו כמויות פסיכיות של כיף ופינוקים קלישאות על אתגרים עצמיים והתמודדויות שמפתחות.

    חייב להגיד משפט גם על האנשים שהכרתי לאורך הדרך שבאמת איזה כיף הביחד וכמה מדהים יכול להיות צחוק מהול בשיחות עמוקות באיזה נוף מטריף או כפר פסטורלי או סתם באיזו עיר מסריחה.

    כי אחרי הכל הטיול הוא מרתון ולא ספרינט ויש בו הכל מהכל ומתוך ההבנה הזו כל חווייה נלקחת למקום חיובי ואפילו טיול בלהות או לילה בכפיות עם עכברוש הופכות לנוסטליות

    ואיזה כיף היה לחיות את הרוב המוחלט של הטיול עם יעל שממש מקלה על החזרה לארץ

    עד הפעם הבאה,    Read more

    See translation
  • 2024© FindPenguins
  • Home
  • About us
  • Blog
  • Group Tracking
  • Press
  • Terms
  • Privacy Policy & Cookies
  • Support
  • Legal notice
  • English