Nepal
Khahare Kholā

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Travelers at this place
    • Day36

      Ad Lo Yada Highway

      March 17 in Nepal ⋅ ☀️ 26 °C

      יום אחרון בבנקוק
      קמנו ליום סידורים של לפני טיסה
      אוכל טוב, סרט, כביסה, קינוחים אחרונים: מנגו סטיקי רייס ורוטיייי (איילת ניסתה עם בצה והתרגשה עד מאוד)
      מילות סיכום לתאילנד:
      אין מאושרים מאיתנו להתחיל את הטיול במדינה המופלאה הזאת, נופים מגוונים, הדברים יחסית מודרנים ונגישים, וכמובן שיש עוד המון לראות ולחוות אבל אנחנו לא יוצאים בתחושת החמצה.
      התאילנדים עם כלכך מפתיע באדיבותו וברצון הכן לעזור שהקושי לעזוב טמון בעיקר בהם.

      קמנו לבוקר של טיסה
      יודעים מה מחכה לנו בהמשך נאלצנו להיערך נפשית ליממה של טיסות וקונשקשן 12 שעות בסרילנקה, מסתבר שנפאל קשה להשגה, ואנחנו סבלניים.
      הזמן עבר בעצלתיים, בין קריאה שוטפת לנסיונות שינה על הרצפה הקרה פיצה האט וכריכים סבירים.
      בסוף עלינו על הטיסה הנחשפת ונחתנו בנפאל (יום חמישי) בהתרגשות מרובה שדחקה לצד בקלות את העייפות.
      כבר בדרך לתמאל (רובע התיירים המרכזי בקטמנדו) ניכרה בעצמה השונות מתאילנד שהתרגלנו אליה.
      הכבישים בקושי סלולים, מלא צפירות ואין התחשבות בנתיבים, ההליכה ברחוב מצריכה ריכוז שיא כדי לא להידרס וכמו מלא גירויים שקופצים לתוך הראש שלך.
      הגענו להוסטל החמוד שלנו, עם באבו ודיפאק ואחרי התמקמות תמיר ויעלי היקרים שהתגעגעתי אליהם המון, ומגשימי חלום המפגש בנפאל עוד מימי הערבה, הגיעו לאסוף אותנו להימרח בשמן קוקוס ולחגוג את ההולי.
      כמו עדלאידה משוגעת עם קונספט צבעוני, כל עובר אורח מברך אותך בהולי שמח ומורח עליך ביד נדיבה צבע על הפנים.
      רקדנו, שתינו בירות מקומיות, צחקנו, אכלנו אוכל מקומי (מומואים ודאל באט איזה כיף! מטובל מאוד וטעים, 5 אזני המן)
      חזרנו להירגע ולראות שקיעה על הגג של ההוסטל של תמיר ויעל וכל הישראלים שנמצאים בקטמנדו. נפגשנו באיחוד מרגש עם עלמה כרמל ודן ועוד הרבה חברה שפגשנו בתאילנד (מורגש גל הנדידה העונתית של המוצ'ילרוס)
      חזרנו להוסטל למקלחת, הירגעות וציפייה לחבילה גדולה ומרגשת במיוחד מהארץ, נדי חברנו הקרוב, נעים ההליכות, המצודד, והאינטיליגנט.
      האיחוד היה שמח במיוחד ויחדיו יצאנו לשוטט ברחובות מוכים ההאנגאובר והמתנודדים של התאמל
      התיישבנו לאכול במסעדת פועלים רעועה ומדיפה ריחות גז, בתקווה שנקבל את מה שהזמנו, הייתה חוויה קולינרית ותרבותית שמחה ביותר.
      המשכנו להלך ומקומה שנייה נשמעה מוזיקה, הסקרנות משכה אותנו למעלה, ומפה לשם הצטרפנו למסיבת נפאלים בה כיכבנו בריקודים וצהלולים.
      לסגירת היום הלכנו ליוג לשבת עם תמיר ויעל ולתכנן את הטרק הקרוב שיבוא עלינו לטובה והצפנה לפוקהרה.
      משם חזרנו להוסטל סופסוף לשינה אמיתית ונוחה
      לילה טוב וחלומות צבעוניים
      Read more

    • Day285

      Nepal - ein Rückblick

      November 18 in Nepal ⋅ ⛅ 20 °C

      Unser Rückblick zu 4 Wochen Nepal 🇳🇵

      Unsere Route zusammengefasst:
      Kathmandu 🚌 Ramechhap Airport
      Ramechhap Airport 🛫 Lukla
      Lukla 🥾Everest Base Camp
      Everest Base Camp 🚁 Kathmandu
      Kathmandu 🚌 Pokhara
      Pokhara 🛫 Kathmandu

      Unsere Highlights:

      Kathmandu - die Stadt und vor allem das Viertel Thamel hat uns trotz schlechter Luft und viel Chaos sehr gut gefallen und macht richtig Spaß.

      EBC Trek
      - die Tour war so dermaßen anstrengend, aber jeden Schweißtropfen mehr als wert. Solche Landschaften haben wir noch nie gesehen und das Himalaya ist nicht umsonst Anziehungspunkt für so viele Wanderfreudige ❤️.

      - auch wenn wir etwas traurig waren, den Rückweg aufgrund meiner Höhenprobleme nicht geschafft zu haben, war der Hubschrauberflug ein toller Ersatz.

      Pokhara - ein schöner Ausgleich zum hektischen Kathmandu und ein toller Rückflug mit bester Sicht.

      Das hat genervt:

      Unsere gesundheitlichen Ausfälle - aber zum Glück war am Ende alles immer halb so schlimm und wir schnell wieder fit.
      Nur leider haben wir etwas Zeit verloren und konnten Nepal nicht noch weiter erkunden.

      Die nicht enden wollende Busfahrt nach Pokhara.

      Die allgemeine nepalesische Geräuschkulisse aus dem Hals- und Rachenraum 🤢🤧😷.

      Besonders auf dem EBC Trek
      - Mittlerweile teilweise ganz schöne Abzocke, für jedes Blatt Toilettenpapier und jeden Tropfen warmes Wasser überteuerte Preise zu nehmen, auch wenn man es den Leuten natürlich nicht verübeln kann, es wird ja gezahlt 🙈. Und Nepal gehört immer noch zu den ärmsten Ländern der Welt.
      Auf den anderen Treks außerhalb des Everest Gebiets soll es noch deutlich schöner, ursprünglicher und gediegener zugehen. Aber wie gesagt, der Tourismus (und damit auch wir) sind ja Teil des Ganzen 🤷🏻‍♀️.

      Wir wollen wieder kommen, das ist klar. Die Nepalis sind unfassbar freundlich und wir haben uns sofort unglaublich wohl und willkommen gefühlt. Sie freuen sich über die Touristen und sind stolz auf ihr wunderschönes Land und begegnen einem meist mit einem Lächeln. Und die Berge haben einfach eine magische Anziehungskraft auf uns 🤩.
      Read more

    • Day40

      יום ארגונים בייבי

      March 21 in Nepal ⋅ ☀️ 28 °C

      קמנו בפנאן לארוחת בוקר
      בדרך חזרה לקטמנדו הספקנו לתפוס טרמפ בבגאז' משאית נסורת ולהתכוון ליסוע לתאמל, חזרה להוסטל הביתי שלנו, ולמרות כל הווידואים מול הסדרן והמקומיים להגיע לצ'אמל (שהסתבר שנשמע ממש דומה ונמצא שעה הליכה מהתאמל).
      העברנו את היום בארגונים לטרק ונפגשנו לארוחה חגיגית שכוללת פיצות מעולות, בירות וקינוחים!? (פעם ראשונה שקינוח הוא לא יוגורט מתוק) בפייר אנד אייס (10 נגרקוטים והלוואה מהבנק).
      Read more

    • Day275

      EBC Trek 9: Von Gorakshek nach Kathmandu

      November 8 in Nepal ⋅ ⛅ 22 °C

      Nach dem wir die Nacht irgendwie hinter uns gebracht haben, komme ich kaum aus dem Bett und würde am liebsten für immer hier liegen bleiben, nur gerne 3.000 m weiter unten. Daher bleibt uns nichts anderes übrig, als unserer Sachen zu packen und erst einmal frühstücken zu gehen. Der Speisesaal ist noch eisig kalt, es sitzen schon einige andere Wanderer beim Frühstücken, alle in ihren dicken Jacken und überall vernehmen wir die gleichen „Beschwerden“ über schlaflose Nächte.
      Wir müssen nun erst einmal entscheiden, ob wir noch, wie geplant zum Gipfel Kala Patthar wandern, der von hier in 2 h zu erreichen ist und noch einmal eine tolle Aussicht auf die Bergkette bieten soll.
      Er ist eigentlich ein Vorgipfel des Pumori und die Bezeichnung Kala Patthar bedeutet „Schwarzer Stein“. Da er lediglich 5675 m hoch ist, zählt er in Nepal offiziell nicht zu den Bergen 😅🙈.
      Es dauert allerdings nicht lange bis wir uns eingestehen müssen, dass ich heute dazu nicht in der Lage sein werde. Neben der Erschöpfung durch den fehlenden Schlaf, fällt uns das Atmen jetzt schon schwer, wenn wir nur die Schuhe anziehen und mein mittlerweile sehr trockener Husten schmerzt ziemlich in der Lunge.
      Es macht also keinen Sinn, die ausschließlich steil bergauf gehende Strecke mit etwas Kletterei
      am Ende in dem Zustand auch nur zu versuchen und wir haben die umliegenden Gipfel ja auch schon gesehen 😅🙈.
      Als die Sonne über die Gipfel scheint, machen wir uns also auf den Weg hinunter und wollen heute einige Kilometer und Höhenmeter zurück schaffen.
      Nach gut 5 km sind wir in Lobuche angekommen und ich brauche dringend eine Pause. Der Weg ging zwar weitestgehend bergab oder war flach, ich fühle mich aber dennoch kaum besser, als auf dem Hinweg 🥵 und mir fällt jeder Schritt unglaublich schwer. Wir setzten uns in ein Café und sind erst ein bisschen ratlos.
      Der weitere Weg zurück hat immer wieder einige steile Stellen bergauf, bei denen wir uns sicher sind, dass ich sie im momentanen Zustand inkl. Gepäck nicht schaffen werde. Eine weitere Nacht hier oben bleiben, ist aber auch keine Option, da wir hier immer noch auf über 4.400 m sind und an erholsamen Schlaf dann sowieso nicht zu denken ist.

      Es gibt von vielen der kleinen Örtchen auf dem Weg Helikopterflüge nach Lukla oder Kathmandu, allerdings kosten die ein kleines Vermögen. Praktisch in jedem Laden oder Teehaus kann man danach fragen. In dem Café, in dem wir sitzen, wird ein Flug nach Lukla für uns beide für 1200 $ angeboten 🫣😳, dann käme aber noch der Flug nach Kathmandu dazu 🙈😢.
      Wir suchen daher erst noch ein bisschen im Internet weiter, finden mal mehr mal weniger günstigere Angebote, schreiben eine Seite auch einmal an, allerdings werden wir hier auf eine Antwort sicher länger warten müssen. Und dann gibt es da noch eine Seite, die neben Ausflugsflügen auch Rettungsflüge und eine WhatsApp Number anbietet. Also schreibe ich dort kurzerhand hin und chatte direkt mit einem netten Mann, dem ich kurz meine und unsere Situation erkläre. Er fragt nach meiner Auslandskrankenversicherung, ich schicke ihm die Unterlagen und meinen Reisepass zu und schon ist ein Helikopter auf dem Weg zu uns 😳😅🤩. Er wird die Kostenübernahme direkt mit meiner Versicherung abklären, wir müssen also nicht mal in Vorleistung gehen und Manu darf natürlich auch mitfliegen (nur diesen Teil sollen wir der Versicherung nicht mitteilen 🤣).
      Und tatsächlich landet 30 Minuten später ein Helikopter in Lobuche und wir bekommen einen ersten kostenlosen Flug über das Khumbu Tal bis nach Lukla. Die Aussicht ist wirklich traumhaft schön, und wir erkennen den erlaufenen Weg wieder. In Lukla müssen wir einmal aussteigen und auf einen anderen Helikopter warten, der uns dann direkt nach Kathmandu fliegt. Heute scheint viel los zu sein, unser Pilot muss direkt zu einem kritischen Rettungseinsatz wieder zurück in die Berge und wir daher knapp zwei Stunden warten. Das ist aber alles halb so schlimm, hier auf nur noch knapp 2.500 m geht es mit schon etwas besser, der Husten ist lockerer und schmerzt nicht mehr ganz so sehr in der Lunge und das Atmen an sich fällt leichter.
      Und dann können wir auch schon wieder in den Helikopter einsteigen und lassen uns von dem jungen, bayerischen Piloten Philipp aus Oberstdorf in knapp 40 Minuten nach Kathmandu fliegen. Das Wetter ist witziger Weise heute das erste mal auch nicht sonderlich gut und sehr bewölkt, was die Folgetage auch so bleiben soll, so dass es uns nicht ganz so schmerzt, den Rückweg nicht mehr zurückwandern zu können. Dafür ist der insgesamt fast 90 minütige Helikopterflug eine neue Erfahrung und den Umständen entsprechend auch richtig schön.

      Als wir in Kathmandu am Flughafen landen, wartet schon ein Rettungswagen auf mich (so langsam wird es mir etwas unangenehm), der uns in das nahe gelegene Swacon International Hospital, ein privates und auf Reise- und Bergmedizin spezialisiertes Krankenhaus bringt. Dort werde ich erst einmal durchgecheckt, es wird Blut abgenommen, die Lunge geröntgt, ein EKG gemacht und ich bekomme eine Infusion, etwas gegen die Kopfschmerzen und den Husten. Zu guter Letzt wird natürlich noch ein Coronatest gemacht. Die Nachbarkabinen sind ebenfalls mit Wanderunfällen und Höhenkrankheiten gefüllt und wir alle werden die Nacht hier im Krankenhaus verbringen müssen, bis die Ergebnisse am nächsten Tag da sind. Zwar versuche ich noch, das zu verhindern, aber die Versicherung würde anscheinend sonst auch nicht zahlen und die Schwester bleibt hart. Meine Befürchtung, nun in einem Vierbettkrankenzimmer die Nacht zu verbringen, bewahrheitet sich zum Glück nicht, stattdessen werden Manu und ich in ein Zimmer mit Doppelbett, Toilette und Dusche geführt und Manu darf natürlich auch bleiben. Ok, so schlimm ist es dann doch nicht 🤩🙈. Ein Pfleger nimmt noch unsere Bestellung für das Abendessen und Frühstück auf und dann können wir auch endlich wieder duschen. Die Untersuchung war mir schon leicht unangenehm, hatten wir doch immerhin seit 4 Tagen keine Dusche mehr gesehen 😬😷🤧.
      Nach dem Abendessen kommt der Arzt noch einmal vorbei und die Schwester bringt mir noch ein paar Medikamente gegen den wieder schlimmer werdenden Husten und dann dauert es auch nicht mehr lange, bis ich eingeschlafen bin und die erste Nacht seit einer gefühlten Ewigkeit durchschlafe.

      Am nächsten Morgen um halb sechs kommt die Schwester wieder, misst Fieber, Blutdruck und Sauerstoffsättigung und soweit ist alles in Ordnung. Auch die ganzen Testergebnisse und Werte sind laut dem Doktor in Ordnung und nach dem Frühstück dürfen wir dann am späten Vormittag gehen. Auch wenn ich wegen des Hustens auch noch eine Nacht länger dort bleiben hätte dürfen, freuen wir uns auf unser Hotel und etwas mehr Ruhe 😅🙈.
      Jetzt müssen wir erst mal schauen, dass ich schnell wieder richtig fit werde und ob uns dann noch Zeit für etwas Sightseeing außerhalb Kathmandus bleibt.
      Read more

      Gute Besserung weiterhin 😘 [Steffi]

      Traveler

      Danke ☺️❤️

      Traveler

      Auch von mir gute Wünsche für die Besserung. Ist ja noch recht gut ausgegangen 👍👋🍀💙

      Traveler

      Danke ☺️❤️. Ja, ist doch alles ziemlich gut gelaufen und vor allem total schnell geregelt gewesen 😅👍🏽

      6 more comments
       
    • Day38

      אל הכפר

      March 19 in Nepal ⋅ ☀️ 27 °C

      קמנו מוקדם מהשעון
      סיבוב קצר בתאמל לכביסה ומוצרי הגיינה לאיילת, מפגש עם תמיר ויעל ויצאנו ארבעתנו להליכה דרך הבזאר לכיוון תחנת האוטובוס.
      חשש מציאת הקו הנכון התפוגג מהר כשבן רגע תפס אותנו בחור ופשוט העלה אותנו לאוטובוס הנכון תוך כדי הוא מעדכן את הנהג.
      התרחקנו מקטמנדו והסתכלנו על נוף הכפרים חולפים על פני החלון.
      ירדנו בצ'נגוריאן והתחלנו הליכה לכיוון נגרקוט בו נחנה ללילה.
      מה שחשבנו שתהיה הליכה אינטימית בטבע התבררה כהליכה שיותר מזכירה בין ג'בליה לרפיח.
      על שבילי עפר, צופים במקומיים חיים את היומיום, עובדים את השדות, מכינים אוכל וקצת נגנבים הרבה מחייכים אל המטיילים הזרים שמולם.
      למרות הכל הדליק אותנו לפגוש באנשים חדשים ונופים שונים, שמרנו על אווירה טובה וצחקנו המון.
      ברגע הנכון הגיע אלינו טנדר טרמפ משמיים, קפצנו על הבגאז' ודהרנו לנגרקוט.
      מצאנו הוסטל מומלץ ופגשנו מארח מדהים חם ונחמד בשם שוואווק.
      שמנו בגדים חמים, עלינו לראות שקיעה שהייתה מדהימה ושמחה אותנו אחרי שהאופק במשך כל היום היה עטוף באובך סמיך שלא מאפשר לראות הרבה.
      המשכנו למסעדה מגניבה עם נוף משגע וישבנו עם סוואווק לצ'אי מסאלה שאין מילים ( 10 חישגוזים).
      נפתח הרעב ופתחנו שולחן מגוון וטעים לארוחת ערב שחתמה אצלנו את ההבנה שהאוכל הנפאלי לוקח את התאילנדי.
      ‏חזרנו להוסטל, תמיר הפסיד את יעל לשוואווק בפיפא ואנחנו הלכנו לישון עם שעון מעורר לראות שקיעה בתצפית יפה.
      ‏לילה טוב וחלומות מתובלים במסאלה.
      Read more

    • Day93

      ימי קטמנדו - סוף.

      May 13 in Nepal ⋅ ⛅ 24 °C

      פרידה מרגשת מנדב אהוב נפשינו שאחרי חודשיים של טיול ביחד חוזר לארץ, נאחל לו בהצלחה בתפקיד החדש בעבודה ונצפה לטיול המתקרב למרוקו.
      מאורן נפרדים לקצר עד מפגש בלתי נמנע בהודוו
      *אטרקציות*
      קזינו - מבולבלים מאוד נכנסנו פנימה, חזינו בהזייה שהולכת שם בפנים ויצאנו, לא לפני שאיילת סיפקה את יצריה במכונות המזל.
      קיר טיפוס - עומר ואני הגענו לקיר בולדרינג בתאמל, נאבקנו במסלולים ועשינו אימון, בוקר של תותחים
      סרט - קניון ובית קולנוע שלא ברור איך הם נמצאים בלב קטמנדו, פאר מלווה בחבית פופקורן ומזגן. קשה לאמר שדר סטריינג עמד באותו הסטנדרט אבל אחרי חודשים בלי קולנוע זה לא ככ משנה.
      גן החלומות - ישיבה בפארק בוטני ובתשלום בלב העיר, פירות מוזיקה סנאים וספרים, פיקניק תל אביבי לרביצה של בוהוריים.
      בית חולים - עומר ואני יוצאים לבדיקות שונות ומשונות כדי לייצב ולאשש בעיות רפואיות, עומר עושה בדיקת דם בחרדה ככ גדולה שהוא לא יכול להימנע מלצחוק בסופה.
      בנום צ'ה - גלידה אמריקאית שאיתה אנחנו מסיימים כל ערב, בנוהל
      ללייקרס - שהסדרה עליה מצופפת את שלושתינו במיטה זוגית כל ערב להנאת צפייה מובטחת.

      נשאר להודות לנפאל המשגעת, להימלאיה, למקומיים האדיבים ברמות קשות, לדל באט, למקורות המים, להרפתקאות, להזדמנויות ולכל החברים שהתלוו.
      הגיע הזמן להחליף תקליט להודו, ההתרגשות בשמיים.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות מסט בוליוודי
      פיס
      Read more

    • Day2

      Crazy Kathmandu!

      October 30 in Nepal ⋅ ☀️ 22 °C

      Crazy Kathmandu!

      Also als erstes zum visa on arrival: holy shit finden die Leute Kartenzahlung hier ungeil. Nach längerem hin und her konnten wir unser Visa dann auch mit unsere Mastercard bezahlen. Unseren Boardingpass haben wir an jeder Ecke gebraucht. Grad, dass wir ihn nicht zum Klogang gebraucht haben. Niemals wegwerfen oder verlieren ey. Katastrophe wäre das.

      Nachdem wir unser Visa hatten machten wir uns auf den Weg Richtung Permits. Das war schon ein Abenteuer. Kathmandu hat krasse Luftverschmutzung und das Atmen fällt nach drei tiefen Zügen schon schwer. Unfassbar chaotischer Verkehr. Wer Hupt gewinnt. Total verrückt wie das hier funktioniert und das es überhaupt funktioniert. Ich glaube hier zu wohnen würde mein Stresslevel auf ein extrem ungesundes Level heben.

      Das besorgen der Permits ging super reibungslos. Hat ne Stunde Zeit gekostet, aber das war total schön für die Entschleunigung. Was extrem prominent war, war die extreme Freundlichkeit, das Interesse und die Gastfreundschaft der Nepalesen. Wir haben etliche Handynummern ausgetauscht und wurden mit so vielen coolen Informationen, Tipps und Trick versorgt. Wahnsinn. Ich liebe die Menschen hier.

      Eine richtig coole Bekannschaft war Ram. Super offen und extrem happy, dass der Tourismus in Nepal wieder aufblüht. Er hat n‘ Trekkingunternehmen und ein Hotel & liebt die Deutschen. Das haben wir gespürt. Wir wurden total umsorgt & tauschten direkt Nummern aus. Generell lässt sich sagen die Leute hier sind total hilfsbereit und wohlwollend.

      Obwohl Kathmandu so extrem stressig, laut, staubig und chaotisch war hab ich auch wieder Lust zurück zu kommen und mehr dieser Bekanntschaften zu schließen. Morgen geht es dann um 5 Uhr mit unserem Taxifahrer (den wir vom Weg vom Flughafen zum Tourist Board kennengelernt haben) nach Besisahar. Das Abenteuer ist gestartet und ich fühl mich so extrem wohl!
      Read more

      Traveler

      Von wegen das ist alles in einem ;))

      Traveler

      Bisschen mehr türkis bitte

      Traveler

      Kommt sofort my Dear 😁

      Traveler

      Jaja, ist amazing!

       
    • Day30

      Kathmandu & eine holprige Busfahrt

      Yesterday in Nepal ⋅ 🌙 15 °C

      Moiniiii,

      Heute ist der erste fotolose Tag. Nachdem ich von Cat in mein Dorm gekommen bin, um meinen Rucksack zu holen ging es eigentlich gleich los zum Bus. Die Busfahrt war irgendwie wieder sehr präsent.

      Ich sitze in der letzten Reihe des — mit Menschen — vollgepackten Busses. Die Luft ist feucht, die Sitze alt und rissig & der Stoff ist Matt vom Staub der Straßen. Persönlicher Raum wird kleingeschrieben. Meine Knie und die meines Sitznachbarn sind in konstantem Kontakt & meine Gedanken kreisen immer noch um die vorherige Nacht. Der Motor des Busses läuft unrund als würde er sich permanent vertanzen. Die Bremsen quietschen quälend bei jedem Tritt auf das Bremspedal. Wir fahren los & folgen holprigen, staubigen Straßen. Sobald wir Pokhara verlassen ist mein Sichtfeld voll von kniehohen Schlaglöchern, von Erdrutschen geprägten Straßen & einen Meer aus Müll am Straßenrand. Die Armut macht sich so extrem Bemerkbar und mit jedem Stolpern des Busses über die unebene Straße kommen wir ihr näher je weiter wir uns von Pokhara entfernen.

      Menschen warten hoffnungsvoll am Straßenrand, dass der Bus zum stehen kommt, damit sie ihre Bananen, Chips oder andere Güter fast schon verzweifelt an den Mann bringen können. Kaum jemand kauft etwas & was zurückbleibt in diesen Dörfern ist die Hoffnung und die Armut. Ich hatte schon wieder vergessen wie präsent das alles außerhalb der Städte ist. So zieht sich die Busfahrt gute 8 Stunden lang bis wir in Kathmandu ankommen.

      Lautes Hupen, die Luft klamm und schwer vom Staub und den Abgasen des Verkehrs. Der Geruch eine Mischung aus Ruß, brennendem Müll und Fäkalien ist eine Zumutung für meine Nase & doch gewöhne ich mich so schnell daran. Diese Stadt ist Chaos und doch folgt sie einer Ordnung die ich nicht zu verstehen vermag. Ich weiß nicht genau wieso, aber irgendwie fasziniert mich Kathmandu. Im Hostel angekommen lerne ich ein paar Leute kennen, gehe duschen und Treff mich mit Tommy und Jules im Geheimtipp von Chris und Ina: Western Tandori & Naan House. Wir werden nicht enttäuscht.

      Jetzt lieg ich in meinem Bett, eingewickelt in meinen Hüttenschlafsack — irgendwie hab ich heute dieses Gefühl von Heimat gebraucht — und schreibe Tagebuch für die letzten drei Tage nach, weil ich ein fauler Hund war. So aufregend grad wieder alles wird, wünschte ich mir doch nochmal so eine vertraute Nacht wie gestern zurück. Es tut gut grad in dieser Erinnerung festzustecken & jeden Moment nochmal zu erleben. Morgen weiß ich noch nicht was ich mache, mir ist nach Entspannung wegen der Busfahrt, aber auch nach Abenteuer in Kathmandu! Let’s see!

      Bis moiniii, diesmal ohne wirkliche fotografische Untermalung.
      Read more

    • Day68

      נסיעת 17 השעות ובלאק ג׳ק

      June 10 in Nepal ⋅ ☁️ 23 °C

      הצטרפתי במזרח נפאל לקיקי ואיתמר, עלינו עוד קצת להר לברוח מהחום.
      הם באו עם אופנועים כלל הדרך מקטמנדו, וברוב השיחות שלנו השווינו מסלולי נסיעה. הם מסתבר נסעו בדרך היותר חמה משלי. כן. יש חם יותר. אחרי חם יש רותח. אז נגיד ואני הייתי באזור רותח, הם היו בלוהט.
      עכשיו, אני לא מדברת על חום יולי אוגוסט מטקות ומים בחוף הדרומי בהרצליה. אני מדברת פה על דרגות חדשות לגמרי. זה שם את יולי אוגוסט והחום הזה של תל אביב של שרית חדד בכיס הקטן שיש בכיסים הקטנים בג׳ינסים אם אתם מבינים למה אני מתכוונת.
      בכל מקרה יום למחרת החלטתי לקחת אוטובוס חזרה לקטמנדו ולשים סיומת לחגיגה הזאת.
      10:0 איתמר ואני ישבנו לאכול בדהרן, הוא ממשיך לקטמנדו על אופנוע ואני על אוטובוס.
      10:30 חיכיתי בדהרן (עיר מרכזית, גם חמה אבל פחות) לאוטובוס. 5 שעות שעברו בסבבה לגמרי.
      15:30 התחלתי נסיעה שאמרו שתיקח 14 שעות או אולי 10 שעות. טווח מאוד לא מוגדר.
      18:30 אני קולטת שנוסעים מהדרך הלוהטת. שיט. הכל מסריח וחם בצורה לא נורמלית, המון פרות ואפילו נראות האנשים שונה מזו של אלו שבהרים.
      02:30 עצירה אחת מרבות מסתיימת, עולים חזרה לאוטובוס. אני קמה ורואה שאנחנו ממש בפנייה לקטמנדו! עיניין של שעתיים.
      02:45 האוטובוס לא לוקח את הפנייה לקטמנדו, אני נבהלת למען הנהג ומנסה להסביר למישהו שאולי עשה טעות ופספס פנייה. ההוא עונה לי בנפאלית: ״נפאלית נפאלית נפאלית צ׳יטוואן נפאלית נפאלית ״
      במקום ליבי קפא, הבנתי שאת הדרך חזור נעשה דרך עיקוף ענק, דרך צ׳יטוואן!!!
      02:47 פתחתי חבילת עוגיות חירום שהייתה לי
      02:48 סיימתי את החבילה
      10:30 יום אח״כ הגעתי לבית של שרונה. כן, ה5 דק כאלו היו קריטיות.
      להפתעתי הפגנתי יכולות שינה מדהימות ורוב הנסיעה הזאת ישנתי.

      ארזתי תיק ונסעתי לתאמל לכמה ימי הרגעות, שיחות לא רק בנפאלית וכיף .
      פגשתי את גאיה שמיד התאהבתי בקסם שהיא, את רועי מהמנזר וישראלים נוספים בדרך.

      רועי ואני הלכנו לקזינו, בחצי יום לפני כן קבלתי הסברים והכנות תאורטיות על ספירה ואסטרטגיות משחק של בלאק ג׳ק.
      היה מטורף, הרווחתי 1700 רופי והיה אחד הערבים המצחיקים פה בהיסטוריה של קטמנדו.
      יומיים אחכ חזרתי לקזינו עם איתמר קיקי וגאיה, הפסדתי 2000 רופי. היה מטורף. אחת הבאסות. אחכ סיימנו בקבוק ערק שעוד הבאתי מאיסטנבול בקונקשיין תוך כדי המון משחקי קלפים והלכנו לישון קצת שתויים ושמחים למרות שאחד אחד נפלנו כולנו בבלאק ג׳ק.
      יום למחרת נפרדתי מגאיה שממשיכה להודו, פגשתי שוב את יואב שמטוב לקראת הודו.
      Read more

      Traveler

      We miss you. Thanks for writing. I love it

      6/20/22Reply
      Traveler

      מזגן?

      6/20/22Reply
      Traveler

      מהממות

      6/20/22Reply
      2 more comments
       
    • Day97

      קמנו בבוקר וישר הלכנו עלמה של ואני לסוכנות של שלום לסגור את הטרק למחר ולשלם על הפרמיט (מס כניסה לשמורה). משם הלכנו לבית קפה וישבנו שם איזה תקופה על כוס לאטה טוב, קצת דיברנו על הסידורים והארגונים שצריך להיום ובכללי על דברים לקראת הטרק.
      משם יצאנו לכיון התאמל מכוונות ל2 חנויות שידועות כמומלצות עבור ישראלים - גורטו וקרמבו.
      בדרך ראינו את הדס, היא בדקה שם בסוכנויות של סויסה על מחירים לטרק והיה נראה ששלום שסגרנו אצלו יותר טוב מהם אז זה היה משמח לשמוע מאחר ובאמת לא עשינו שום סקר שוק והלכנו ישירות אליו בלי לבדוק אופציות אחרות.
      הגענו לגורטו, ישר זיהו שאנחנו ישראליות וקיבלו אותנו בשמחה, והמוכרים דיברו עברית שוטפת! אמרנו להם שאנחנו צריכות מעיל גשם, מעיל פוך מתקפל, ככפות, כובע גרביים…. הכל בעברית והם הבינו בדיוק, אמרו את המחירים בעברית, וגם הכל היה זול בטירוף (הם עושים הנחות ומחירים מיוחדים לישראלים, ולתיירים ממקומות האחרים מוכרים ביותר יקר). עלמה מדדה שם כל מיני מעילים ודברים שהיא צריכה, של ואני באנו קצת יותר מצויידות מהבית אז היינו צריכות רק כמה דברים קטנים. החלטנו ללכת לנסות גם בקרמבו לראות מה יש שם ובאיזה מחירים אז השארנו את עלמה להמשיך למדוד מעילים ויצאנו לחנות השניה. הגענו וגם שם המוכר דיבר עברית שוטפת, מצאנו את כל מבוקשנו אפילו כל פריט ב50-100 רופי יותר זול מהחנות הראשונה אז עשינו ערימה ורכשנו הכל כמעט ב10,000 רופי לשתינו! כלומר משהו כמו 260 שקל!
      חזרנו משם לחנות הראשונה, ראינו שם את הפמליה של דן שגם הגיעה לסידורים וכולם קנו שם את הציוד הנדרש להם. משם המשכנו כולנו לאכול ארוחת בוהוריים. בדרך הבנים נכנסו לאוירת שטות והחלטנו לקנות כולנו כובע חם של חיות בצבעים שונים. דן הסוחר הממולח נתן את התמקחות חייו ולבסוף כל אחד קיבל כובע יפה של חיה. משם הלכנו למסעדה ואכלנו אוכל מערבי טוב, והמשכנו לבית חב״ד לאסוף את הבלון חמצן שהחלטנו לקחת איתנו לטרק. לפני שיצאנו דן והחבורה החליטו להירשם לארוחת שישי בבית חב״ד היום בערב. של ואני החלטנו שאנחנו מעדיפות לארוז ולנוח ולאכול איזה אוכל מקומי וזול ברוגע בלי חפירות של שעות והתשות יום לפני הטרק אז ויתרנו ולא נרשמנו גם לארוחה.
      חזרנו לחדר, בדרך גם קנינו עוד קצת נשנושים ושמפו וכאלה דברים אחרונים שהיינו צריכות בסופרים ובית מרקחת וחזרנו לחדר לתחילת אריזות!
      אחת אחת פרקנו ופיזרנו את כל הציוד מהתיקים בברבריות והתחלתי למיין - מה הולך לתיק הקטן לפוקרה, מה למוצילה לטרק, ומה נשאר בחוץ להיום בערב/מחר בבוקר ולא לארוז בינתים. האריזה לקחה קצת זמן אבל זה היה נחמד ולבסוף הכל נכנס לתיקים.
      יצאנו לארוחת ערב, היה ניסיון לחפש מקום חדש לאכול אבל דיי מהר חזרנו למסעדה המקומית הנחמדה שאכלנו בה כבר בעבר, הזמנו כמה מנות שרינג נהדרות באוירה של קדושה כיאה ליום שישי ואכלנו להנאתנו.
      בדרך חזרה להוסטל עצרנו שוב בסופר, של ואני קנינו גלידה ואז עלמה עשתה מהלך והכניסה בשקית איזה 6 סניקרס שיהיה לה שוקולדות לטרק, קצת צחקנו עליה ואז הבנו שזה מהלך גאוני שבהחלט יכול להרים את רוחנו ולהיות התרופה הכי טובה בטרק אז התחלנו להעמיס גם אנחנו שוקולדים. המצב קצת יצא משליטה ויצאנו משם עם שקיות ענקיות מלאות בשוקולד טוב ומנחם. מחר כשאנחנו יוצאים לטרק יש להגר יומולדת אז חשבנו להפתיע אותה ולחגוג לה היום בערב לפני שיוצאים. עוד מהבוקר הבנו שאנחנו הבנות צריכות לדאוג לעניין כי אין מה לעשות הבנים פחות חזקים בתחום, והתחלנו לחפש בדרך חזרה להוסטל איזה עוגה או משהו נחמד לקנות שנוכל לחגוג לה היום. נכנסנו למאפייה ובאופן מפתיע מצאנו שם את כל מבוקשנו, רכשנו כתר יומולדת, בלונים, שלט מזל טוב ועוגות קאפקייקס.
      חזרנו מרוצות להוסטל, נכנסנו לחדר צימר של החבר׳ה והתחלנו לקשט. סיימנו את כל ההכנות, רועי וג׳ורדי הגיעו, שמנו על הקאפקייקס את הנרות שרועי קנה בבוקר וגם הכנו ברמקול שיר יומולדת. הגר ודן הגיעו הפתענו אותם וחגגנו כולנו יומולדת להגר! משם החבורה התחילה בסשן אריזות דומה לזה שאנחנו עשינו כבר אחרי הצהרים, כולם עשו צ’ק אין ובדקו את רשימות הציוד וכשסיימו פרשנו לישון עם התרגשות בלב לקראת מחר
      Read more

      Traveler

      מרגש😊

      3/19/22Reply
       

    You might also know this place by the following names:

    Khahare Kholā, Khahare Khola

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android