traveled in 6 countries Read more
  • Day 148

    קודם בית אחר כך להציל ילד מטביעה

    November 6, 2022 in Bolivia ⋅ ⛅ 16 °C

    סובב סאחמה - יום שלישי
    בוקר מאוחר סנדוויצים ופרידה ממריה.
    נוסעים למעיינות החמים ומתמקמים במעיין בחוץ עם תקווה קטנה שגובי הכספים ישכחו מאיתנו.. לא
    איתנו מגיעה משפחה קטנה אמא אבא ואלביס - ילדון קטן בן שלוש שהופך לאטרקציה המרכזית אנחנו עושים עליו בייביסיטר בזמן שההורים שלו מכבסים בנחל ליד - בר זוכה לרגעי אבהות, לירון מתאהבת וטל הופכת למושא אהבתו הראשונה
    לאחר פרידה קורעת לבבות אנחנו מתקפלים בעצמנו ויאיר עושה צניחה חופשית מהגדר אבנים עם חלק מהגדר אבנים עצמה.. חוזרים אל האוטו ומתחילים לנסוע חזרה.
    לירון מדגימה כישורי נהיגת שטח מרשימים, עצירת קפה אחת ושקיעה שמלווה אותנו לאורך הדרך, עצירה במסעדה מקומית מאוד וארוחת קדאיף אלפקה וצוקלו שמשאירה את כולנו עם לב לא שקט ובטן לא שבעה. מגיעים לאל אלטו חזרה ומחליטים להתפנק בבית מלון עם ארוחת בוקר.
    מקלחות ולילה במיטה הכי נוחה שישנו בה שלושה חודשים!

    בבוקר מחזירים את האוטו, שבים לקנואה ובר טל ואני קופצים לוויליאם למדוד ציוד לקראת הפוטוסיי! ~פגישה עם צוות עורב לראשונה~

    לילה מרגש, איחוד עם יערולה ואינסוף התארגנויות לקראת מחר - יאללה נכנסים למועדון חדש
    Read more

  • Day 146

    בוליבצ'ילה

    November 4, 2022 in Bolivia ⋅ ☀️ 10 °C

    סובב סחאמה - יום שני
    נוסעים לראות זריחה בגייזרים מוקדם מוקדם. בחוץ קר נורא והשמש לאט יוצאת ומחממת או לפחות עושה כאילו..
    הגייזרים מתעוררים ואנחנו מסתובבים ביניהם עוד בשקט של בוקר ובהיפנוט מהתופעה המוזרה הזו. מתיישבים לאכול שיבולת שועל מפנקת עם שוקולד או דבש או חמאת בוטנים וגרנולה ופירות יבשים
    שלווה מטורפת

    ממשיכים בנסיעה עד כמה שאפשר עם האוטו מתארגנים ויוצאים למסלולון לכיוון הגבול.
    משחק פרס או רבין חריף מעביר את הדרך ויאיר מוציא לכולנו את הנשמה כשהוא בוחר ברפי גינת.
    הדרך לשם עברה דרך היטלר מירי רגב רון קופמן ופקח של רטג..
    למעלה מופיעה מעין גבעה מוזרה עם עמוד שנראה כמו אנטנה אני מתחילה ללכת לכיוונו ומסתבר שאופס עברתי את הגבול.
    הפסקת אוראו ועוגיות בצ'ילה וחזרה לכיוון האוטו בתפילה שהוא עדיין נמצא.
    ארוחת צהריים של אורז מעורבב עם ביצה תירס וטונה בחום אימים תחת מתקפת זבובים ורוח פרצים מתחת עץ קטנטן.
    מפתחים ניו סקיל של פתיחת שערים.
    ממשיכים בנסיעה עד הכפר טומרפי שם אנחנו רואים את הפקח של השמורה שמסביר לנו איפה המעיינות חמים.
    אחרי נסיעה אליהם מחליטים שמחר נבוא לפה וחוזרים חזרה לחיקה החמים והאוהב של מריה. מכינים ארוחת שישי מפוארת עם קידוש ויין.
    שבת שלום
    Read more

  • Day 145

    Sajama National Park

    November 3, 2022 in Bolivia ⋅ ☁️ 16 °C

    סובב סחאמה - יום ראשון
    קמנו בבוקר עדיין עם המון דברים לא סגורים לקראת הנסיעה. בלילה טל רצתה להצטרף אלינו ועוד אין לנו מושג איזה אוטו נקבל ומה באמת אנחנו מתכננים לעשות
    יאיר ובר נסעו לאסוף את האוטו ואנחנו באירגונים של כביסה ולהמיר כסף ולארגן אוכל וציוד.

    קניתי גיטרה. מה

    בערך ב10 הכל מוכן ואנחנו יוצאים לדרך. אוספים שקשי שינה עוד קצת אוכל ויאללה 4 שעות נסיעה עד סאחמה. בדרך עוצרים בתצפית יפה ובגבעה עם פסלים מסלעים קצת קיצורי דרכים קצת אגרות לכבישים ומרחוק מתחילים לראות את ההר הענק והמושלג הגבוה ביותר בבוליביה 6560מ.
    מגיעים כבר לקראת השקיעה אל הכפר סאחמה. שורות של בניינים ערומים וביניהם ומסביבם כלום. מגיעים אל בית הספר ורואים כיתה עושה חזרות לקראת הטקס המתקרב. בר מפטפט עם המורה שלהם אליסון בחצי ספרדית וחוזר עם הזמנה אליה הביתה להיום יותר מאוחר להיפגש עם ההורים שלה שהם מדריכי טיולים באזור.
    מוצאים את ההוסטל של מריה (שהיא בדיעבד תתגלה כשטן בהתגלמותו) ויוצאים להסתובב בכפר. מגיעים אל בית העם שם יושבים כל המבוגרים מכוסים בשמיכות עם מרק ביד ומדברים בחבורות. אנחנו מקבלים הזמנה להצטרף לארוחת ערב אך מהניחוח באוויר מהמראה של המרק וממבט אחד בקדמת הבמה והבנה שהשמיכה שעל הרצפה היא בעצם שאריות לאמה אנחנו מסרבים בנימוס וממשיכים הלאה לראות שקיעה מול הרי הגעש של צ'ילה.
    כשהחושך יורד אנחנו מחפשים את הבית של אליסון שאליו קיבלנו רק כיוון כללי. לבסוף היא יוצאת אלינו מאחד הבתים ואנחנו נכנסים לשבת עם ההורים שלה. הם מציירים לנו מפה ומציעים לנו ללכת למחרת לגבול עם צ'ילה לראות לגונה חמודה. מודים להם וחוזרים לבשל לנו ארוחת ערב בהוסטל שלנו. הולכים לישון לקראת מחר.
    5 אנשים 4 מיטות היום לירון ואני בכפיות.
    לילה טוב

    *תמונות מהמצלמה של יאיר*
    Read more

  • Day 144

    יום המתים שמח

    November 2, 2022 in Bolivia ⋅ ⛅ 17 °C

    לא יכל להיות יום מיוחד יותר לחגוג בו יום הולדת
    אתמול והיום הבוליביאני ציינו את יום המתים, יום שבו כולם מגיעים לבית הקברות לכבד את זכרם של אהוביהם חולקים איתם משקאות וארוחה ומשחררים את הנפש שלהם אל העולם הבא.
    בבוקר לירוני הפתיעה והביאה לי עוגת טאמלה מגאלדיס ונר חגיגי מיום המתים והפכה את הבוקר למושלם. הלכנו לאכול ארוחת בוקר שווה והמשכנו אל בית הקברות
    סיטואציה הזיה ויום הולדת כמו שבחיים לא הייתה
    מחוץ לבית הקברות יריד תופים ומוזיקה, אנשים עם דוכנים של אוכל ומצרכים וכל מה שרק אפשר לחפש כלים למטבח תיקים נעליים מוצרי היגיינה משחקי קופסא בגדים ירקות ופירות הכל מעורבב אחד ליד השני בבלאגן שמח ומלא בריחות.
    נכנסנו פנימה והופתענו לגלות אווירה שקטה יותר אנשים עומדים ליד קברים מחזיקים שקיות עם לחמניות מקושטות ומתפללים, מקשטים את הקברים ומנקים מסביב.
    הלחמניות המקושטות מציינות את כל מי שאין מי שיזכור אותו והם תורמים אותם למי שזקוק לכך בתמורה לתפילה עבור נפש נשכחת
    אסור להם לעזוב את בית הקברות עד שסיימו את כל האוכל שהביאו
    האמונה אומרת שאחרי 3 שנים הנפש עוזבת את הגוף ועוברת לעולם הבא אז במשך 3 שנים המשפחה מגיעה אל הקבר וסועדת עם הנפטר ולאחר מכן הם ממשיכים לחגוג אבל בבית לרוב כי הנפש כבר לא בבית הקברות ורק מבקרים שם כדי לתרום ולזכור את הנשכחים. אומרים שרק על התרומות האלו יש אנשים שחיים שלושה חודשים.
    המוזיקה בחוץ אמורה להבריח את הנשמות לעולם הבא.
    מנהג מוזר ומהפנט ובעיקר זכות להצצה מרגשת למשהו מקומי ואמיתי ולא להצגה תיירותית שאנחנו רגילים אליה

    חוזרים אל ההוסטל ומתחילים הכנות לקראת היציאה לסאחמה קצת סופר אריזת תיקים בירורים על הרכב וארגונים אחרונים.

    ** ערב לפני
    סבב הלוואין ב' ויום הולדת
    יום המתים כבר התחיל והרחוב שומם עולים על מונית ומבקשים מהנהג לקחת אותנו למסיבה מקומית. מבחוץ נשמע מבטיח מסיבה ואנשים יושבים על המדרגות נכנסים ומגלים 10 מקומיים נמרחים על הרחבה. מחליטים שלא בשבילנו ועוברים למסיבה אחרת. במסיבה הבאה יש יותר אנשים אבל עדיין משהו מקומי שקשה להתחבר אליו אווירה של מרתף ואפלוליות הלוואינית קשה. ממשיכים למסיבה השלישית עם המון אמונה ומגיעים למסיבה מטורפת המוני מקומיים מקושטים בקצת תיירים בינהם. ערב מושלם.
    מזל טוב לי
    Read more

  • Day 142

    Condoriri day 2

    October 31, 2022 in Bolivia ⋅ ☁️ 5 °C

    היום השני מתחיל קצת בעצלנות. היה לילה קצת קר ופשוט עייף. כמובן שלירון היחידה ששמה שעון ואחרי שני ניסיונות באוויר "מישהו ער?" היא נכנעת גם היא וחוזרת לנמנם
    ארוחת הבוקר נדחית לה בחצי שעה מחמש וחצי לשש ויוצאים רק בשש וחצי לכיוון Austria peak אחת מהכנפיים של הקונדור המדובר - עלייה מגובה 4700 לגובה 5350. הכי גבוה שהגענו.
    העלייה למעלה מחולקת ל3 חלקים ואנחנו רק מתפללים שאברהם יודיע שנגמר חלק ומתחיל הבא. עולים לאט לאט חלק לוקחים עוד חצי כדור גובה פה ועוד חצי כדור גובה שם.. לירון ואני עולות לאטלאט אבל עולות. בחלק האחרון של העלייה אני מתחילה לעלות בקצב ואברהם מתרגש ורץ לו קדימה לכיוון הפסגה ואז נעצר בפתאומיות, הגעתי אליו ופתאום הוא תופס לי את היד ומכריז שעכשיו רצים עד למעלה ובלי לחכות לאישור כלשהו מתחיל לדלג בריצה את האבנים כשאני נגררת מאחוריו. הגענו למעלה.
    הנוף עוצר נשימה והנשימה גם קצת נעצרת בלי קשר.. כולם מטפטפים לאט אל הפסגה ואנחנו לא מאמינים שהגענו למעלה. לירוני שברה את כל השיאים שלה וכבשנו פסגות יותר גבוהות מהוואיוואש שזה טירוף.
    יש קליטהה שיחה אל הבית ושיחה אל נועית שיש לה יום הולדת ויאללה למטה ארוחת צהריים אורזים את התיקים וחוזרים בחזרה אל הלגונה הראשונה בדרך עדר אלפקות מכסה את כל הנוף ומפנה לנו את הדרך עד הואן שאוסף אותנו. הנסיעה חזרה ללה פאז עוברת סבבה חוזרות לקנואה ופוגשות את החברים שחזרו היום מהפוטוסי.
    שנצ קצר פסטה בדל מונדו ומתארגנות למסיבת הלוואין בווילד רובר
    גין וטוניק זרחני לכבוד פסגות גבוהות והרים לכבוש אמן
    לחיים!
    Read more

  • Day 141

    Condoriri day 1

    October 30, 2022 in Bolivia ⋅ ⛅ 7 °C

    טלטול שמפתיעה ומתגלה כשותפתנו לדורמס בלילה מצטרפת אלינו ליומיים לטפס את הקונדורירי
    הר שהרכס שלו יוצר צורה של קונדור (אולי)

    בוקר רגוע והוואן אוסף אותנו רק בתשע לכיוון המסלול. הפעם קבוצה קטנה שלושתינו וזוג נוסף, צליל ויואב (שמסתבר חבר טוב של דן עולם קטן).
    הולכים שעה עד לבקתה שבה נעביר את הלילה (4700מ') אוכלים פריסת צהריים לחם אבוקדו גבינה וירקות וממשיכים לעבר מערת הקרח.
    אברהם המדריך מודיע שלא יהיה טיפוס קרח אבל משאיר שבב של תקווה (לא) שאולי זה יקרה מחר
    Tomorrow? Tomorrow maybe..
    הטיפוס למערה די קליל ובדרך מקיפות אותנו חבורת צ'ינצ'ילות ענקית.
    בכל הטרקים שהיו עד עכשיו לא הגענו עד לקרח עצמו ופתאום הזיה לעמוד מול הקרחון הענק שנפרש מולנו. עוקבים אחרי המדריך לאיזה סדקון קטן בתוך הקרחון ומתגלה לפנינו מערת קרח מטורפת. הצבעים משגעים ואפשר לראות טיפות קפואות בכל מקום. המערה מחליקה ברמות וכל ניסיון לשנות מיקומים בתוכה הוא אופרציה שלמה.
    יוצאים מהמערה וחוזרים לכיוון הבקתה. ארוחת ערב מפנקת יותר של פסטה מלוחה באופן מוגזם וכמובן שתה קוקה. אחרי שקיעה יפייפיה מתארגנים לשינה על מזרונים על הרצפה יוצאים לראות כוכבים ולילה טוב לכולם.
    Read more

  • Day 140

    La paz

    October 29, 2022 in Bolivia ⋅ ⛅ 18 °C

    יום של הסתובבות בלה פאז
    בוקר בקפה דל מונדו שכולם המליצו - חמוד מאוד
    מצאתי את השוקו הראשון הטעים ביבשת ווהו!
    ניסיונות נואשים למצוא מקום פתוח לעשות בו סים גררו אותנו לרחובות וסמטאות נסתרות באזור ההוסטל. סמטת הבובות סמטת הבדים סמטת הצמר סמטת החשמל - הזיה איך הכל מסודר אצלם חנות ליד חנות שמציעות בדיוק את אותו דבר. לא יודעות אם זו גאונות או טיפשות מוחלטת.
    לירון במסע חיפוש ג'ינסים וניסיונות בחצי ספרדית להסביר למוכרים מה היא מחפשת.
    החנויות כאילו מתחרות למי יש את הבובת ראווה הכי מפחידה ומעוותת.

    ישנות בקנואה, אחרי שבוע של ארקיפה ופונו שהיינו בו רק שתינו אנחנו בהלם לראות כלכך הרבה ישראלים במקום אחד - בהצלחה לנו!
    בנתיים לה פאז נחמדה אלינו מאוד, האנשים חייכנים ומזמינים אבל בגדול ההרגשה כאילו לקחו את פרו והחזירו אותה בזמן.
    Read more

  • Day 137

    Lake Titicaca

    October 26, 2022 in Peru ⋅ ☀️ 17 °C

    קמנו בבוקר לארוחת בוקר מפנקת של ההוסטל מופתעות למצוא בין הלחם למרגרינה גם יוגורט ותוספות ומיץ תפוזים.
    הלכנו לנמל לאט עוצרות בדרך בדוכנים ובחנויות מקומיות. היום יום ספורט של בית הספר המקומי והרחובות בחגיגה.
    איש מקומי הציע לנו את הסיור שלו ואנחנו החלטנו ללכת איתו מסתבר שעונה לשם יונתן ואין לו שום קשר לישראלים.
    עלינו על סירה שעליה רק מקומיים, מורה ו10 תלמידים, משפחה מורחבת מהסבתא ועד התינוק ועוד זוג מבוגר שמטייל לו בפרו. השייט בסירה רגוע והאגם יפהפה.
    הגענו לאחד האיים הצפים ירדנו מהסירה והתחילה מעין הצגה של איך בונים אי צף ומה עושים אנשי האי. תיירותי למידי אבל עדיין יפה מאוד.
    אנשי האיים עברו לגור בהם כשכבשו הספרדים את פרו והם רצו לייצר לעצמם קהילות מקומיות ולשמר מסורות. אגם טיטיקה נחשב לקדוש ביותר וזכות בשבילם לחיות לצידו או בו ומסתבר שזו עבודה מתמדת ושהם חייבים לתחזק את האיים כל הזמן כדי שלא יתפרקו.
    סירה אחרת לקחה אותנו לאי נוסף שם הייתה מסעדה למי שמעוניין וחזרה לסירה שלנו. כמובן שלמי שלא היה מספיק כסף באי שכן היה גם BCP. תיירותי אמרנו?
    חזרה לפונו, הסתובבות בעיר - מאפייה מטורפת, קניות והתכוננות למעבר לבוליביה וארוחת ערב במסעדה המוצלחת מיום לפני.
    מסיבת הפיג'מות שלנו נהרסה כשהצטרפה אלינו שותפה לחדר שנרדמה ב9 בערב.

    לילה אחרון בפרו לא מאמינות שזה קורה
    Read more

Join us:

FindPenguins for iOSFindPenguins for Android