Nepal
Gorāksep Cho

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Travelers at this place
    • Day12

      Kalapathar & Everest Base Camp

      November 14, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ -8 °C

      Toujours en pleine forme, on visite le camp de base de l'Everest (vide à cette période de l'année, les alpinistes tentent habituellement l'ascension au printemps). On enchaîne sur un coucher de soleil depuis le Kalapattar avec vue sur le Nuptse, le Lhotse et l'Everest. On y retourne le lendemain matin pour faire l'ascension jusqu'au sommet cette fois (5560, point culminant du trek).Read more

      Traveler

      trop trop beau !!!

      11/18/22Reply
      Traveler

      Ouah j’adore! C’est magnifique

      11/18/22Reply
      Traveler

      Ça c’est pour moi !

      11/18/22Reply
      Traveler

      sunset lover 🥰

      11/19/22Reply
      5 more comments
       
    • Day273

      EBC Trek 7: Von Dingboche nach Lobuche

      November 6, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ -7 °C

      Die heutige Nacht war fast schon richtig gut, die Temperatur hat gestimmt, das Atmen viel uns leichter und sogar geträumt habe ich irgendwas, was zumindest heißt, dass ich mal richtig am Schlafen war 😅👍🏽.

      Wir lassen am Morgen die aufgehende Sonne noch unsere Klamotten aufwärmen und das Handy aufladen, bevor wir gegen 10 Uhr wieder auf dem Trek sind.
      Heute stehen noch mal um die 8 km und „nur“ 500 Höhenmeter auf dem Programm, sodass sich die ersten 4 km relativ entspannt auf einer Hochebene mit nur leichter Steigung gehen lassen. Die gestrige Höllenwanderung hat uns in jedem Fall ganz gut getan und wir fühlen uns auch recht fit. Nur richtig eisig ist es jetzt geworden, -4 Grad zeigt das Thermometer, aber die Sonne scheint weiterhin den ganzen Tag für uns und lässt uns den kalten Wind besser ertragen 🤩.

      In dem kleinen Ort Thukla machen wir eine kleine Mittagspause und sehen dabei bereits den uns bevorstehenden Anstieg 🫣🥵. Noch 3 km sollen es bis zu unserem heutigen Ziel sein, einer davon geht direkt in Serpentinen und Felsstufen steil bergauf und verlangt uns nochmal alles ab. Mit vielen kleinen Pausen kommen wir aber nach einer knappen Stunde oben an und sehen erstmal unzählige Steinstapel in der Fläche. Es handelt sich hierbei um einen Gedenkstätte für alle Todesopfer der Besteigungen des Mount Everest (und auch der anderen umliegenden Gipfel). Jedem Toten ist mit einem sogenannten Steinmann, die letzte Ehre erwiesen, manche Verstorbenen haben einen Art Schrein mit Inschriften. In jedem Fall sind hier ziemlich viele dieser Steinmännchen, die Inschriften zeigen, dass die meisten erst beim Abstieg verstorben sind. Ganz schön heftig zu sehen aber auch noch einmal mahnend für alle.

      Die letzten zwei Kilometer gehen zum Glück wieder relativ flach auf einer weiteren Hochebene entlang, denn selbst hier merken wir immer mehr die müden Beine, den schmerzenden Rücken und vor allem die dünne Luft. Und dann sind wir in Lobuche auf 4.910 m angekommen und beziehen das nächste kalte Zimmer und versuchen in den letzten Sonnenstrahlen noch ein wenig die nass geschwitzten Klamotten zu trocknen.

      Am Abend wird der Ofen angemacht und wir wärmen uns noch ein paar Stunden in dem Gemeinschaftsraum auf, bevor wir uns mit Schlafsack und Decke ins Bett einmummeln und darauf warten, dass es warm wird.

      Heutige Wanderung von
      Dingboche 4.410 m
      bis nach
      Lobuche 4.910 m

      Strecke insgesamt: 8,8 km
      Höhenmeter aufwärts: 830 m
      Höhenmeter abwärts: 203 m
      Reine Laufzeit: 3:17 h
      Read more

      Traveler

      Das "missing Blatt" macht den Weg nicht einladender🤔aber die Fotos sind wie immer fantastisch. Liebe Grüße

      11/10/22Reply
       
    • Day43

      עולים על הhigh way בדרך ללבוצ׳ה

      April 28, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 0 °C

      קמנו בשעה לא מאוד מוקדמת כרגיל שתינו תה וארזנו את הסנדוויצם לצהריים ידענו שלפנינו יום יחסית קצר ושלקראת סופו אנחנו עולים על הדרך הראשית לאוורסט יצאנו לדרך וכבר מהצעד הראשון הרגשתי את הרוח בפנים הלכנו עד שמצאנו ערמת אבנים שתגן עלינו מהרוח ישבנו שם אכלנו ונשארנו להימרח בהמשך ההליכה שהרוח היתה ישר בפנים עדי התלוננה על כאב בעין שמלווה אותה מאתמול בערב עצריה אנחנו מעודדים אותה שנגיע ללובוצ׳ה ושם נראה אנחנו ממשיכים ללכת עד שנגלה לעיננו השביל הראשי והמוני המטיילים עליו אנחנו נבהלים קצת אבל מתאשתים על עצמינו וממשיכים ללכת מגיעים לכפר משווים בין הוסטלים ובסוף בוחרים בהוסטל above the sky להפתעתו שעה אחר כך מגיעים הכבאים הקטלונים שלקחו את היום ברגוע השיחה איתם נחמדה ובינתיים ליאור מנקה לידי את העיין בעזרת סינטומיצין עדי שוכבת כל הערב בפינה עם עיין מכסה בתחבושת כולנו מקווים שזה יעזור ומחר היא תרגיש חדשה מחר יום עמוס עלים עד לגורקשיפ ומשם עוד שלוש שעות לבייס קאמפ אוורסט אני נכנס למיטה עטוף בשקש בתקווה ללילה חמיםRead more

    • Day45

      קלה פטר " הכי גבוהה שנגיע הפעם "

      April 30, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ -3 °C

      אני קם מהשעון של איילת בשעה ארבע וחצי רואה שהשמיים נקיים יחסית. מעיר את איילת ורץ לחדר של הבנות לעיר גם אותן הן חצי ערות אני מזרז אותן שלא נפספס. אנחנו יוצאים קצת פחות מוקדם מכולם כדי להימנע מקריסה נוספת של ליאור (כמו שהייה בבוקר הפס ובעוד בקרים קרים ומוקדמים ) נפגשים מחוץ לחדר לבושים בכל הבגדים החמים שלנו חוץ מאיילת שייש לה חום גוף מטורף והולכת עם מעיל גשם דק. מלאי התרגשות מתקדמים בזריזות לעבר העליה. מתחילים לעלות ביחד, מסביב הכול לבן שלג רך וטרי כמו שלא ראיתי בחיים. אחרי שתי דקות בערך ליאור ושקד מאטות אני מסתכל על שקד שמסמנת לי הכול טוב תתקדמו אני ממשיך עם עדי ואיילת לטפס ממזרח בוקע אור ראשון השמש מנסה להציץ מצדדיו של ההר הגבוהה בעולם. לפנינו הולכת דמות עם מעיל שחור שלפתע מסתובבת וקראת לעברינו "אתם באים או מה" אנחנו מזהים אותה מיד זו שוהם שהייתה עם איילת ושקד בצבא ופגשתי באנפורנה. אני מסתכל אחורה ולא רואה את הבנות אחרי התיעצות עם עדי אני מחליט לרדת לוודא שקד וליאור לא בורחות למטה. אני רץ במורד העליה עד לנקודה בא אני רואה אותן והן עומדות אני מבין שהן לא יגיעו אלי בזמן הקרוב וירד עוד חמישים מטר לכוונן. שקד מסבירה לי שככה מתקדמים - ליאור הולכת 5 צעדים ועוצרת לרעוד שוב למשך דקה או שתיים ואנחנו אחריה חמישה צעדים דקה מנוחה. מדי פעם ליאור משתפת אותנו בסבל שלה ומוציאה קללות ויבבות. הקור והבוקר מעוררים בה בחילה שמקשה על ההתקדמות ככה אנחנו עוברים חצי עליה, עוד עצירה וברגע של חולשה ליאור מסננת "מפגרים מה עשינו לעצמנו בא לי לרדת" אני ושקד צוחקים עוזרים לה לקום וממשיכים עוד קצת ואז קורה הרגע המיוחל השמש יוצאת מאחורי ההר וליאור שכחת כל קושי פותחת רגליים ומתחילה ללכת בקצב אני ושקד אחריה מציבים יעדים בעליה ומתקדמים לאט לאט. עם הזמן הולך ומתחזק בי הפחד שאיילת ועדי היתיאשו ויתחילו לרדת, אבל לא הן לא התייאשו וחיכו לנו בפסגה אנחנו רואים מרחוק את הבף הכתום ומבינים שהצלחנו! מגיעים למעלה מפרקים את כול הפיצוחים נישנושים וממתקים שהיו לנו. נהנים מהנוף מצטלמים ומתחילים לרדת אחרי ארבעים דקות אנחנו למטה בגסטהווס. השעה 9:30 בעל הגסטהווס מבקש שנפנה את החדר בהקדם כי בדרך כלל הצ׳ק אוט הוא בתשע בבוקר אנחנו שבורים מהנהנים אבל מזמינים תה שותים אותו ומתחממים אני מזמין ארוחת בוקר ועולה לארגן את התיק כי רוקנתי אותו לכבוד הטיפוס אחרי חצי שעה של אריזה אני מוכן וגם הבנות אנחנו יורדים לחדר האוכל אוכלים ארוחת בוקר ובשעה 11 מתחילים במסע הירידה בדרך ללוקלה השלג כמובן מתחיל לרדת ברגע שבו אנחנו יוצאים מהגסטהווס מוסיף קושי לדרך הלא פשוטה סלעים ודרדרת, שלג ורוח. לעדי כאובת העין וקשה לה ללכת כי היא לא רואה והרוח שולחת קור לעין הפגועה. אנחנו מגיעים ללבוצ׳ה מרחק 4 קילומטר בכוון הירדיה אחרי 4 שעות. עושים סקר הוסטלים קצר בוחרים באחד שמבטיח מקלחת רותחת. מתמקמים ושולחים את עדי שלא התקלחה עדין מאז תחילת הטרק למקלחת ואחרי עשר דקות היא יוצאת עם פרצוף מזועזע " המקלחת נוראית " היא מכריזה ומבקשת ממני לבוא לעזור לה לפתוח את הדלת של החדר. אני מגיע מנסה לפתוח ולא מצליחמבין שהיא נעולה ומתחיל לעכל את הבלאגן שעומד בפנינו. אני שולח את עדי לחדר שלנו ללבוש בגדים חמים ממניאו מאיילת והולך לדבר עם מנהל ההוסטל שלא כל כך משתף פעולה. הוא בא להיסתכל אבל לא מועיל הוא חושב שייש משהו בפנים אבל כשאנחנו מסתכלים מהחלון רואים שהמנעול הפנימי נתקע הוא אמור שימצא פיתרון ואני חוזר לחדר האוכל החמים. אחרי כשעה עדי כבר הפשירה והיא הולכת לחדר להיתארגן ( אנחנו חשבנו שכבר נפתח ) היא חוזרת ואומרת שהחדר עדיין נעול שקד ואני ניגשים לאיש בקבלה והוא בא מלווה בעוד מדריך לנסות שוב אך ללא הצלחה הוא לא מוכן לשבור את הדלת בלי שנתחייב לשלם ואנחנו לא מוכנים לשלם על שטות כזו שבכלל לא באשמתנו. המדריך הנפאלי הולך למטבח וחוזר עם סכין ומנסה לפתוח אך ללא הצלחה אני כבר מאבד את זה והולך חזרה לחדר האוכל מאחורי אני רואה את המדריך הנפאלי נכנס לחדר האוכל הולך למטבח ומביא סכין גדול יותר חצי דקה אחרי ושקד מגיע בהתרגשות מודיעה שהדלת נפתחה. הבנות מתלבשות חם אני לוקח מעדי את הביגוד החם שלי לובש אותו בעצמי. לקראת ערב עדי מחליטה להיתיעץ ברופא של חברת הביטוח שממליץ על פינוי אבל מציע שנחפש רופא לבדיקה אמיתית. האיש בדלפק מקשר אותנו לרופאה שנמצאת בכפר כי היא עושה מחקר על השפעת כדורי גובה. הרופאה מקסימה במקור מקטמנדו מדברת איתנו באנגלית מעולה בודקת את עדי ומסבירה על המחקר שלה תוך כדי. היא ממליצה על פינוי כי אין לה מספיק ציוד לבצע בדיקה רצינית. עדי נכנעת ומדבר עם המוקד של מגנוס שמבטיחם לשלוח מסוק מחר בבוקר אנחנו אוכלים ארוחת ערב הולכים לישון. היום הייה ארוך וחדר האוכל עמוס באנשיםRead more

    • Day50

      Three Passes Trek

      November 15, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ -8 °C

      Afgelopen 2 weken gewandeld door de Himalaya.

      Het begon met een vlucht naar het gevaarlijkste vliegveld ter wereld (valt reuze mee, afgelopen 10 jaar geen ongelukken meer gebeurd maar klinkt toch cool😎) .
      De natuur was echt adembenemend, echt dag was ik weer verbaasd over de schoonheid van de bergen. Uiteindelijk 2 passes gedaan ipv 3 omdat het vreselijk koud was (rond de -15) en met enkel glas werd het ook flink koud ik de slaapkamers. In de woon/eet ruimte was het een stukje warmer dus 2 nachten heb ik daar geslapen. Soms moest ik die ruimte delen met wat Nepalese, was best gezellig alleen maken ze wel rare geluiden ‘s nachts.

      Er was ook geen groep van 25 Koreanen die 15 poorters en 10 yaks gebruikte om hun spullen te verplaatsen. Ze hadden zelfs een eigen kok en keuken bij die Koreaans eten voor hun maakte. Erg bizar wat allemaal mogelijk is als je ervoor betaald.

      Het was ook erg zwaar af en toe. De hoogste van 5550 meter op de eerste dag zorgde ervoor dat ik elke paar meter moest stoppen om weer op adem te komen.

      Omdat je geen verbinding had in de bergen kon je er voor kiezen om WiFi te kopen. Dit had ik niet gedaan omdat het me een leuke uitdaging leek om zonder telefoon te leven voor n paar dagen. Uiteindelijk hield ik het 7 dagen vol. Ik raakte er best snel aan gewend, alleen muziek luisteren miste ik best wel na n paar dagen. Ik ging ook tekenen om me te vermaken wat ik ook heel leuk vond om te doen.

      Ik zou de hele 2 weken met Timéo wandelen alleen naar 1 week werd ik erg ongelukkig en zijn we opgesplitst in good terms. Mijn slechte humeur had niks met hem te maken maar ik kan blijkbaar niet te lang samen met iemand zijn zonder ongelukkig te worden. Later zijn we elkaar nog meerdere keren tegengekomen en dat was erg gezellig, toch was ik erg blij dat ik alleen liep het grootste gedeelte van de tijd.
      Read more

      Traveler

      Dat van het alleen reizen van je komt mij bekend voor🫣👍

      11/23/22Reply
      Traveler

      Goed dat je je eigen gevoel gevolgd hebt💪😘

      11/23/22Reply
      Traveler

      Mooe foto’s weer!

      11/23/22Reply
      Traveler

      Laat s wat van je tekeningen zien?☺️

      11/25/22Reply
       
    • Day96

      Everest Base Camp - Day 7

      December 4, 2019 in Nepal ⋅ ☀️ -10 °C

      Today we trekked from Dingboche to Dugla. The trekking was fairly straightforward after a half an hour of uphill. We stayed in Dugla overnight and spent quite a bit of time in the main dining room of the lodge. There were lots of other trekkers at the lodge. We met a couple from Nepal who taught us a new card game, so we stayed playing card games until around 8:00 pm. It was really fun!! The next morning we took our time because we were only planning on trekking to Lobuche, which was only a 2.5 hour trek away. We are getting so close to Gorek Shep and Everest Base Camp!

      When we got to Lobuche, my mom and dad decided we should continue trekking to Gorek Shep because it was still early in the day! It was another 3 hour trek to Gorak Shep, but it would mean that we would be there and could trek to EBC the following day. The trek into Gorak Shep was really challenging because we had to trek through a boulder field that kept going up and down. It was also really, really windy and there were several times when it felt like we would get blown off of the hill.

      When we arrived in Gorak Shep, we rested, as my sister was really tired and not feeling well! For the most part, we hung out in the lodge because it was warmer and other trekkers we had met along the way were also there.

      Sophie
      Read more

      Traveler

      What a cool shot

      12/14/19Reply
       
    • Day44

      לילה טוב בגובה 5150מ ( גורקשיפ)

      April 29, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 0 °C

      קמנו לבוקר לבן כל הכפר מכוסה בשמיכה עבה ולבנה יצאנו יחסית מוקדם כי היום מרובה הליכה וצעדנו יחד עם ההמון לעבר גורקשיפ. ככל שהיתקדמנו הדרך נעשתה לא פשוטה רובה ערמות חול וסלעים ואנחנו מנווטים בינהן כשאנחנו מתקרבים לגורקשיפ השלג מתחיל לרדת ואנחנו קפואים בסיבוב הקצר בין שלושת ההוסטלים אנחנו מזהים את חברינו הצרפתים בוחרים ללכת בעקבותיהם. נכנסים לחדר האוכל שמפוצץ עד אפס מקום מזמינים תה אוכלים את ארוחת הצהריים בזמן הזה השלג לא מפסיק לרדת, כשהאולם מתרוקן אנחנו מבינים שהשלג לא יפסיק בקרוב ואם אנחנו רוצים להגיע לEBC ( אוורסט בייס קאמפ) אנחנו צריכים לצאת עכשיו. בעצתה של ליאור אני לובש את מיטב הבגדים החמים ואנחנו יוצאים. בהתחלה ההליכה בשלג נחמדה אך עם הזמן הרוח מתחזקת והפתיתים עפים לתוך העיניים אחרי שעה וחצי אנחנו מגעים לכניסה של הEBC ופוגשים בסלע הגדול עליו הכתובות Everest base camp 5364 מצטלמים וממשיכים להצצה נוספת לכוון האוהלים. שקד מרגישה מותשת ונשארת ליד הסלע כשאנחנו חוזרים אנחנו לא מוצאים אותה אחרי כמה דקות של לחץ איילת מזהה אותה קדימה במסלול, אנחנו מתחילים להיתקרב אליה בריצה אבל עדי שהשריטה בעין עדין לא עברה לה מתקשה לעמוד בקצב איילת וליאור נשארות איתה ואני רץ לשקד תופס אותה ומנסה להעביר לה את התחושות שלנו היא מתנצלת אומרת שהראש שלה מתפוצץ והיא חייבת להגיע לחדר. אני מבין את הקושי שלה וביחד ואנחנו מתחילים ללכת ביחד אחרי כמה דקות אני רואה שהבנות לא מתקדמות ומחליט לרוץ אליהן לתת להן את הביגוד החם שלהן שאצלי בתיק. החלטנו שאני אמשיך עם שקד מקדימה וליאור ואיילת יתומכו בעדי. אני רץ קדימה ללכת עם שקד שהיתקדמה ואחרי שאנחנו הולכים יחד תקופה קצרה היא אומרת שהיא מרגישה טוב יותר ומבקשת שאלך לעזור לעדי. אני משביע אותה שהיא מגיע להוסטל אוכלת מרק היא מבטיחה ואני חוזר חזרה אל הבנות. השלג לא מפסיק לרדת הפתיתים מקפאים את האף והידיים ובנות רחוקות, כשאני רואה אותן אני חש הקלה. מצטרף אליהן ואנחנו מתקדמים לאט לאט צעד צעד עד שההוסטל כבר בטווח ראיה נכנסים פנימה מתחממים בתה ועוגיות. כל הערב השלג לא מפסיק לרדת ואנחנו מפחדים שגם מחר הוא ימשיך לרדת מחר אנחנו רוצים לראות זריחה בקלה פאטר ואם ירד שלג בבוקר הראות לא תהיה טובה. חדר האוכל עמוס אנשים כולם משתוקקים לחום של האח ויש המולה גדולה. פתאום נשמעות מחיאות כפיים וחברוה של הודים שבראשם צעד ילד בן שש נכנסים לחדר האוכל הם אוכלים אורחה גדולה ועושים המון רעש. במהלך אורחת הערב איילת מתייעצת עם הצרפתיים לגבי מחר ואני שואל את קומר המדריך שלהם מה התוכניות הוא מרגיע אותי שהכול יהיה בסדר ומסביר שבשעה ארבע הוא קם לבדוק את מזג האוויר כי התוכנית שלו היא לצאת ב4:30 מהגסטהווס אני מדווח לבנות על הממצאים ואנחנו מחליטים ללכת לישון. באוויר יש תחושה של מטח לגבי הבוקר וגם מה יהיה אחריו ואיך תראה הדרך ללוקלה
      לילה מתוח לפנינו נקווה לבוקר בהיר
      Read more

    • Day11

      Lobuche

      September 14, 2019 in Nepal ⋅ ☁️ 2 °C

      7:30 breakfast. Today was the first time we both had all aspects of our lives together BEFORE breakfast.
      We have been doing teeth and sunscreen afterwards but have been last ready every time.

      The start of today was uphill but it chilled out very soon into it.
      A magical 2 hours were had on flatness just spotting wild yaks, looking at flowers and getting some distance smashed out.

      It’s starting to get very rocky. Landslides would be an obvious contributor but it’s just the landscape.

      We had to walk down a wee bit to cross this dodgy looking bridge made of plywood suspended over raging rapids. The yaks when first which help promote its stability. Lol
      It was a beautiful section.

      Up a bit and lunch.
      We all put our orders in and like 6/7 of our orders involved cheese...
      our food comes out
      Oh sorry we don’t have cheese.
      Like that’s totally fine but tell us so we can change our order. I ordered Mac and cheese and got pasta covered in tomato sauce instead.

      Then came the crappy part of the day.
      Very steep section for about an hour but it hurt the lungs. I had to pant my way up.
      Breathing is hard.
      I also took 2 nurofen at the half way point cause I was getting a bad headache.
      It was also half raining half sunshine so super hard to find a comfortable temperature.

      Finally made it 🎉 🎉 🎉

      At the top was the Everest memorials for people who had lost their lives on the mountain - this was my favourite part of the day.
      We wandered around looking and ready headstones for about 20 minutes. Pasang’s friends memorial was there - Baba Chiri Sherpa. He holds 3 world records including the fastest to ever summit, time without oxygen aid (21 hours) and summiting twice in 2 weeks.
      Scott Fischer and Rob Halls memorials were also there along with many others.

      On we went and this section was flat too 🙌🏼🙌🏼
      Visibility is POOR.

      The yaks we use to cart our stuff up the mountains are half cow half yak.

      We finally reached Lobuche which is 5030m/ 16,502ft.
      Can feel it! 😂

      OUR TEAHOUSE WAS THE CLOSEST ONE TODAY 😱
      Very cozy inside and our room is simple but cute. Currently trying not to nap. Big day tomorrow. 2 separate treks.
      Read more

    • Day11

      Everest Base Camp!

      November 14, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ -8 °C

      We woke not feeling too bad from the exertions of the day before. It was a reasonable easy (aka bloody hard in any normal circumstances!) couple of hours up to Gorek Shep.

      We leave as much wieght as we can there, and make our way over a rough trail of large boulders for another 2 hours or so. Just as we are approaching the swirling clouds clear for a few moments and we get our first up close view of the main attraction. She is nestled in behind a couple of other imposing subpeaks, which adds to her air of mystery.

      Everest Base Camp (EBC) itself is a little underwhelming if I'm honest. Summitting only happens in the spring season as the ice is too dangerous now, so there are no tents or any real sign of it, as the recent monsoons has disrupted any signs of human activity. You almost wouldn't know you were there if it wasn't for the prayer flags and a sign spray painted onto a large rock. They are moving EBC again after this season, due to the climate impact on the Khumbul ice field, so we are glad to have visited this historic site, even if it wasn't the focus or highlight of the trip.

      It is high, at 5384m, but a little lower than Cho La Pass. Despite the height gain, the walk out is as hard as the walk in, due to the condition of the trail. We are pretty tired getting back to the tea house, but we just had an uneasy feeling about this place - partly due to concerns about sleeping at 5100m, but also because it looked pretty ropey.

      We asked about going down to the next place, but we're allowed to. It's a shame as our suspicions were right, and it was a bit of a rough place. No running water, sheet ice on the squat toilet floor, and a grumpy owner who refused to put the fire on at a reasonable time insisting 'its not that cold'! It was also so busy that all the rooms were full of tourists, which meant our poor guides had to sleep outside in tents!! Mind you I could see through the plyboard walls, and it felt like I was sharing my bed with an extremely ill person in the room next door!

      We did leave our signed Canadian flag given to us by Stuart when he realised he wasn't going to make it, although we felt a little bad about leaving it in such a crappy place.
      Read more

    • Day14

      J12 Kala Pattar puis direction Pangboche

      October 9, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ -1 °C

      Gyalje vient nous réveiller à 4h du matin comme convenu car la météo est excellente, aucun nuage en vue. Denis n'a pas dormi de la nuit à cause de l'altitude... on se prépare avec nos affaires les plus chaudes, un aspirine avalé pour les maux de tête, les lampes frontales sur le front et on commence à marcher, il est 4h25. On démarre l'ascension du Kala Pattar, ou roche noire en nepalais, qui est un point situé à 5 643 m d'altitude sur l'arête sud du Pumori. On ne se rend pas bien compte du dénivelé, nos jambes tirent. Il y a du monde. Il fait vraiment très froid, tellement que nos batteries se sont vidées. Seul le téléphone de Solène a encore un peu de batterie pour capturer quelques beaux moments. Nous arrivons au sommet vers 6h après quelques pauses boisson et respiration. Il a fallut monter doucement. Nous avons une vue à 360° sur les montagnes himalayenne (Pumori, Everest, Lhotse, Nupse, Ama Dablam...) avec le soleil qui se lève. Il y a de plus en plus de monde qui arrive sur un sommet qui est plutôt étroit. On fait de belles photos, PJ redescend très vite car il est saisi par le froid. On redescend vers 6h50, il y a plein de cairn. Le sentier est vraiment abrupte. On arrive au lodge a 7h55, on petit déjeuner, on prépare nos sacs et nous nous remettons en route vers 8h30.

      Sur la première partie de la descente entre Gorakshep et Lobuche on croise un flot de touristes incessants. C'est surprenant.. certains se permettent même de louer un service d'un cheval et de son porteur pour faire le chemin. On croise le beau frère de Gyalje (qui tient le lodge à Namche Bazar avec sa femme); il est en route pour le pic du Lobuche où il va retrouver un groupe. On marche, le flot de touristes est toujours présent. On passe devant un mémorial sur le col du Lobuche, où les stèles représentent le souvenir des disparus dans le Mont Everest, dont Scott Fisher disparu en 1996. C'est touchant.... ça remue. Car les corps des disparus reposent toujours sur le mont everest. On s'arrête déjeuner à Thokla (4600m). On recommence à marcher à 13h30, on loge la rivière, on croise des yack (dont un qui a fuit et qui se fait courser par son maître), plusieurs petits villages. On voit le chemin du camp de base de l'Ama Dablam en contrebas. On en a plein les jambes... c'est long. On arrive au lodge vers 16h. Il est propre et grand. On goute et on file à la douche. Première douche chaude pour Denis et moi ! Il fait moins froid ici. Le lodge est tenu par une dame qui a l'air très sévère mais qui est à la fois très gentille. Il y a du vieux matos d'alpinisme pour l'everest dans une vitrine dans le salon. On se demande s'il n'appartenait pas à son mari !? On charge nos batteries solaires, on a bien mangé ce soir là. Denis a même voulu d'une pizza (qui était surgelée ma foi..). Le groupe d'indiens partis quasiment en même temps que nous le matin de Gorakshep n'arrivent par petits groupes que vers 18h30 19h, trempés.... ils avaient en plus perdus 3 jockey qui leurs portaient des sacs... ils sont 22 (on les a compté). Ils sont très bruyants !!!
      Read more

    You might also know this place by the following names:

    Gorāksep Cho, Goraksep Cho

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android