Rasuwā

השכמנו לארוחת בוקר, שוחחנו עם זוג בריטי מבוגר ומיטיב לכת והתחלנו ללכת בתוך עמק הלאנגטנג צמוד לנחל הקוצף.
אינספור מדרגות אבן משובצות מינרלים קטנים ומנצנצים הרגישו את נחת נעלינו וקרקשו למשמע מקלותינו.
רק עלייה ועלייה ועלייה, ועוד גרם ועוד אחד אחריו...
עומר שולף מגבת מתנפחת במים אך משתמש בכמות זיעה שמספיקה, אורן ואני מורידים חולצה להתקרר ומנשנשים בננות וסניקרס שיהיו לעזרינו.
אווירה טובה יש בחבורה ואנחנו שמחים על השקט המנטלי שמביאה איתה ההליכה הפשוטה מעצם קיומה . הליכה חסרת ההתלבטויות שמגיעות עם אינספור אופציות פתוחות של טיול גדול.
לקראת סוף היום התבאסתי שאין לי תמונת לפני של התחת שלי כדי שנוכל יחדיו להתפאל מהשינוי ולהמציא על שמי שיטת אימונים מהפכנית לסלבס.
ארוחת צהריים ומשחקי קלפים, עומר ואורן שונצים ועלמה מספרת לי על ילדותה בין חוגים.
דרך זגוגית החלון, בתם הארוחה, הבחנו בשקית קפה טורקי אטומה. כן כן, השקית האדומה שחורה, באותיות עתיקות ומוכרות.
אורן, שהיה חדור על המציאה, קנה, ויהיה המכיר אשר היה.
סוף היום, 850 מטר עלייה מאחורינו, הגענו לכפר בשם 'לאמה הוטל' והתאכסנו בהוסטל טיבט האוס.
מקום משפחתי ומקסים, מקלחת גז שמגיעה עד 50 מעלות, שקשוקה שתהייה עתידה להיאכל מחר בבוקר, ואורח בלגי חמוד נוסף איתו החלפנו מילים ומעשיות.
את הקפה הטורקי שתינו וגם את מארחינו כיבדנו בטעימה ובהבטחה מרגיעה שבסוף זה נרכש.
מתעמקים בספרים, גשם בחוץ ואנחנו צמודים לקמין, מחכים לארוחת הערב שתבוא עלינו לטובה.
ענן סמיך התחיל מקיף אותנו בקצב מסחרר ולכלוא אותנו בתוך בועת עשן. רגע לפני השינה, יצאנו לצחצח שיניים והבטנו מעלה, רכסי ההרים משני צידי הואדי, נפתחו כמו ריצ'רצ' שמגלה לנו כמות כוכבים היסטרית, מתפרשים לכל עבר ומהפנטים אותנו לתוך שינה עריבה.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על דובי פנדה אדומים (כי למרות שהם פה, הם יותר מדי נדירים)
פיסЧитать далее