India
Lāhul and Spiti

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Travelers at this place
    • Day112

      רודטריפינג נאקו

      June 1 in India ⋅ ☀️ 12 °C

      את הבוקר פתחנו בהמתנה לאוטובוס יחד עם סומט ואניש על צ'אי ומתוקים.
      ברקונג פיו סומט המשיך לשימלה ואניש נשאר איתנו כדי לעלות על אוטובוס יחד לנאקו.
      אז כמובן שאין אוטובוס, ראש הממשלה נמצא בספיטי או משהו אז בוטלו כל הלוקלים.
      נרגענו עם לחם חמאב וריבה ויצאנו למצוא פתרונות.
      הדרך בטרמפים לא רלוונטית הפעם, אז מצאנו גיפ במחיר מעולה ויחד עם אניש יצאנו לדרך.
      אחרי שלושה חודשים של טיול בצד אחד של ההימלאיה סופסוף חוצים לשני, מעבר יבשת קדמונה.
      הנוף מתחלף למדרשת בן גוריון משהו, שילוב של מדבר הררי ופינות ירוקות מציצות בכפרים.
      למטה בתחתית הואדי זורמים כמויות של מים ולמעלה בפסגות לקינוח מציץ השלג.
      היומיים בנאקו עברו עלינו בשלווה, טיולי יום, שתי ארוחת ערב בבופה של אחד המלונות (9.9 טיקות מסאלה לפנים) וברביצה במרפסת
      חוץ מאותו הלילה, בו איילת לא ישנה כלל וכלל, היא קיבלה את הבשורה המשמחת והמיוחלת לה חיכתה ככ הרבה, קבלה לתוכנית לימודי קולנוע מטורפת בדנמרק, וואו.
      עכשיו כשסוף הטיול באופק בשבילה, נשאר רק להחליט איך לבלות ולמצות את המזרח בשיא הכוח.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על בופה באורך של מרתון
      פיס
      Read more

    • Day123

      השבוע שעבר - מונטאז'

      June 12 in India ⋅ ⛅ 14 °C

      הימים במנאלי עברו בצ'יל, ירידה לעיר הישנה לדאווינים, ישיבה ביער, טוסטים אצל הנפאלי והתפנקות במרפסת של ההוסטל השווה שלנו.
      על הלוקל לקסול הספקנו לעלות בזכות נחישות לא מובנת מאליה בשעות כאלו של בוקר והתיישבנו בדיוק לפני שהתחיל להתמלא.
      4 שעות נסיעה וירדנו ישר להוסטל בו ישנים כל החברים שלא ראינו כבר זה שבועיים.
      עלמה דן ואורן, איחוד מרגש סביב קפה בפריקסול.
      קצת כמו דרמקוט, המון כיתובים בעברים ומקומות ישראלים כשלצהריים אנחנו יושבים סביב צלחות חומוס טעים, כמו ארוחה של שבת בצהריים בארץ, מרגש.
      (למחורת), נועם חוגגת יומולדת, והיא נמצאת בפולגה, הכפר שבדיוק ניסע אליו כולנו יחד (איילת עומר דן עלמה אורן ואלמוג)
      איילת ואני קונים עוגות, מביאים נרות ומפתיעים את נועם לחגיגה מתוקה.
      כשמגיעים לפולגה, אני ישר הולך לשבת עם גילי החבר היקר שלי מהמועדפת שאיתו לא התראתי מאז אותם הימים, כיף לראות אותו זורח ופורח ואנחנו נפרדים בידיעה שברצונו של שיווה עוד נתראה בהמשך.
      פולגה כפר ציורי מאחוריו נמצא 'יער הפיות', למרות ש'מה כבר יכול להיות מיוחד ביער' הרגשתי שעוטפת אותו מן תחושה קסומה כזו, עומר נועם ואני יושבים על אבן, שפת נחל זורם, שומעים מוזיקה טובה ומתפננים.
      אחרי שני לילות וכמה גשמים בפולגה, מניפים את התיקים על הגב ויוצאים ל ק י ר י ג נ ג ה!
      הליכה של 9 קמ בתור יער עד לכפר אוהלים ענקי שממוקם שם גם בגלל הנוף אבל בעיקר בשביל המעיינות החמים.
      אנחנו צועדים בשיירה במעלה הנחל, מפלים יפים מכל עבר, מוזיקה מהג'בל שתלוי על התיק ונחילי הודים עולים ויורדים (מה שגורם לנו לתהות איפה יתאכלסו כולם).
      במבט ראשון קיריגנגה נראית כמו כפר פליטים אבל ככל שמתבוננים אפשר להבחין בשורות ערסלים ממוקמים על שפות הטרסות לצפות ברכס האדיר שממול.
      בוחרים לנו מחנה ואוהלים, מחליפים בגדים, מביאים את הסבון ושמים פעמינו למעיינות.
      בנים בנות בנפרד, בנות זכו בפרטיות ובאופציה להיכנס טבעי (אבל מוקפות בקירות עץ) והבנים זוכים בנוף הפתוח.
      גשם ירד על הקיריגנגה והמים המהבילים, אי אפשר לדמיין תפאורה טובה יותר, ואנחנו מוצאים את עצמינו כמעט ולבד בתוך המים הטובים.
      ארוחת שישי משפחתית בחדר האוכל ונשאבים לתוך הסרט דג'נגו עד השעות הקטנות.
      השקמה אמנם בלי שעונים אבל השמש כבר מבשלת אותנו בתוך האוהלים.
      בוקר באיזי, עמידות ידיים אקרו יוגה (הסשן הטוב ביותר של עלמה האקרובטית ושלי) ואוכל.
      דן ועלמה נשארים לעוד לילה ואנחנו יורדים לקראת המסיבה היום.
      טבילה במפל מפתה בדרך ועולים על מונית עד לקאסול.
      מבחן המונית -
      בלי ארוחת צהריים והבנה שהוקדמה המסיבה להסתיים בעשר בערב אנחנו נכנסים לפקק.
      המונית לא זזה, טורי ענק של רכבים מחכים למישהו שיפתור את הבעיה.
      עומר עובר למצב פאסיבי מתוך מצוקת רעב ולנו נשאר אלא לשים עתידנו בגורל.
      כשלבסוף מגיעים לקאסול, יחסית מאוחר, מתמקמים במלון עם מחיר מופקע (כל ההוסטלים תפוסים לפני המסיבה) ומתחילים במירוץ.
      מקלחות, אוכל, כביסה ותדלוק ג'ין וספרייט לקראת היציאה.
      כך יצא שפיק השכרות שלנו הוא בכלל עם מוזיקת מסיבות בג'יפ בדרך שמתמשכת יותר משעה למסיבה.
      בחצר בית מלון, בריכה ריקה מאחור ועמדת די גיי מפוארת, ישראלים שפגשתי בכל רחבי הטיול וריקודים מחוייכים באטרף עד עשר.
      אחרי הכיף המסיבה מנמיכה ווליום ועולה מפלס, לאט לאט אנחנו דועכים לתוך נסיעה חזור למלון היקר שלנו.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מסיבה שנגמרת רק מתי שמתאים
      פיס
      Read more

      סוף סוף חזרת. איזה כיף לי [Rachel]

      6/18/22Reply
       
    • Day126

      מתפרווטים

      June 15 in India ⋅ ⛅ 16 °C

      פרידה זמנית אך מרגשת מאיילת שעוזבת אותנו לעלות ללה, יחד עם דן ועלמה, להספיק תחנה אחרונה לפני החזרה לארץ.
      אורן עומר אלמוג ואני מתאחדים לכדי חבורה.
      יום בקאסול בו אורן נדרס (עולים לו על הרגל ואפילו קורעים את הסנדל) ואלמוג עומר ואני הגענו למסיבה שבכלל התבטלה, נשארים לשבת לבירה.
      ערב בו יצאנו לתיקלוטי רגאיי בבית קפה, הפלנו שלושה בקבוקי יין (יחד עם ניר ועוד בחור) וקרענו את הרחבה.
      לטוש
      בג'יפ מפנק הגענו לטוש, כפר נוסף בעמק בו העברנו יומיים רגועים.
      עומר ואני דופקים אימון (ויוגה מתיחות עם אלמוג) ואני מסיים בהתרגשות ספר נוסף.
      קשה היה להתנתק מההוסטל וחדר האכילה בשאר היום, נוף פסגות מדהים לפנינו ואווירת היזרקות על מזרונים מול השולחנות הנמוכים.
      יום למחורת אכלנו בוקר ויצאנו להשתכשך במי המפל המקומי. חבל על כל הזבל והבירה המנופצת מסביב, המים היו מרעננים ולא פסקו לזרום לרגע (והזרימו איתם גם את הלייפסטרואו שלי, סימן מאלוהים).
      סיימנו את מסודרים! פעמיים, אחרי שגילינו שנותר לנו עוד את פרק סיום העונה הראשונה שאיכשהו התפספס לנו.
      שוב מלאי קופטות לארוחת ערב ושני בקבוקי יין שהפעם יורדים עם משחק שתייה נדיר וכיף בקלפים.
      מחר ניסע למנאלי, להתכונן לעלייה ללה דאק ולאיילת (דיבור על מפרום בשישי).
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על הפרק ההוא שאולי פספסתם בסדרה ההיא.
      פיס
      Read more

      סוף סוף מבינה מה קורה כאן. 😊איזה כיף שיש אותך [Rachel]

      6/18/22Reply
      Traveler

      לקחת ככה ולמסגר על הקיר

      6/18/22Reply
       
    • Day113

      רודטריפינג דנקהאר

      June 2 in India ⋅ ☀️ 7 °C

      לתחנה הגענו שעה לפני הזמן בנסיון לתפוס טרמפים ולהתחיל את דרכנו אל דנקהאר.
      שם מחכה החבר מההומסטיי שעשינו איתו בוקינג טלפוני ושזיהה את איילת כישראלית לפי מבטא (הבטיח שקשוקה לבוקר אז איך לא נגיע).
      אגודלים מונפים מוזיקה טובה ריקודים על האספלט אבל בינתיים ללא הצלחה.
      האוטובוס מגיע מפוצץ באנשים וממשיך בלעדינו (כי כבר יש סטנדרט) את הדרך בה היינו אמורים ליסוע.
      "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד"
      וכך פתאום, עצר לנו בחור רגוע ונעים הליכות, ברכב פרטי וקטן אליו דחסנו את החיים והסכים לקחת אותנו איתו ליום סידורים ולשיצ'לינג, בדיוק איפה שתכננו.
      הבחור מפקח של הבנק ההודי הממשלתי וכך בדרך עצרנו בשני כפרים לסידורי עבודה ואחרי חמש וחצי שעות הגענו ליעד.
      הדרך עצמה הייתה אחת היפות שיצא לי לראות, שילוב של המדבר, שדות ירוקים שלג ונסיעה קרובה לנחל פשוט מקרין סרט רץ מהחלון שלא מפסיק לעניין ולהפליא.
      מכאן צריך רק למצוא דרך לעלות 10 קמ אל דנקהאר כשהכביש כמעט ונטוש ואין לנו קליטת סלולר.
      עומר ואני יצאנו למסע שכנוע מקמומיים לקחת אותנו ברכבם הפרטי ואנחנו נשלם להם, כמובן שהצלחנו וכך נגמרת לה הדרך.
      הכפר עצמו מורכב מבתי בוץ כשבקצה עומד המנזר הישן, בנוי כאחד עם מצוקי אבן גבוהים.
      על גג ההומסטיי פגשנו זוג הודים שמטיילים פה בעמק, אחד מייעץ מלונות בדובאי והשני שף ויועץ קולינרי במחוז שלו בהודו.
      חברה חדים ולעניין שכיף היה לדבר איתם ולהעביר את זמן השקיעה היפה.
      על אף יופיו של הכפר נפלתי לאיזה וירוס מבאס שהשבית אותי למזרון בהוסטל למשך כל השהייה.
      (פומו גדול מאגם שנמצא כשעה וחצי הליכה מעלינו)
      למרות זאת, לפעמים זה מספיק פשוט לשבת במרפסת לבהות בטפט שפרוש לפנים ולהיות מבסוטים על החיים.
      בוקר למחורת פתחנו בשקשוקה (איך נחלק עכשיו 4 ביצים?), איילת יצאה לה לשיטוטים ועומר נכנס איתי לאווירת ההתכרבלות אל תוך השנץ.
      חבורת ישראלים הצטרפו, כשמשיחה עם אחד מהם למדנו שכל הסטיגמות על המטייל הישראלי בהודו לא מופרכות בכלל, ממש השראה לחיקויים טובים שיגיעו בהמשך.
      היום מסתיים לו במשחקי שש בש, שיט הד (עם בעל ההוסטל שהיה פשוט אמן) ספרים וטאלי.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על שלט שאפשר לשנות בעזרתו את כל הנוף שנמצא מולך.
      פיס
      Read more

      איזה נהדר אתה כותב עילי. אני עוקבת אחריך אחרי שאמא מיטל גילתה לי את הסוד שהבת החשאית שלי הסתירה . [Rachel]

      6/4/22Reply
      Traveler

      תאמיני לי, אם רק הייתי יודע שהיא לא סיפרה לך... מחכה לתגובות שלך להמשךך

      6/4/22Reply
       
    • Day114

      רודטריפינג קאזה

      June 3 in India ⋅ ☀️ 7 °C

      שקשוקשה של בוקר התארגנויות ואנחנו נוסעים למטה לכביש הראשי לחכות לאוטובוס שמי יודע מתי יגיע.
      הליכה של 50 מ לתפוס צל ופתאום... הזמן הנכון והמקום הנכון פשוט התנגשו והתמזגו לצורת גיפ שלוקח אותנו בטרמפ כל הדרך לקאזהה (הכפר האחרון ברודטריפ)
      יום נסיעות קצר מפנק ומפתיע, טרמפים הם כמו חבילת בונבוניירות, אתה אף פעם לא יודע...
      התמקמנו בהוסטל ויצאנו מייד לשתות קפה אמיתי! פעם ראשונה מאז שיצאנו, לא מובן מאליו.
      קאזה היא ממש הכרך של עמק ספיטי, היצע רחב, הרבה תיירים, תחנת אוטובוסים ואפילו פגשנו את איילת, חברה מהבית, שבדיוק יצאה לעמק בג'יפ.
      יצאנו לשיטוט והגענו בדיוק לתפילת מנחה במקדש הבודהיסטי, שאגב הנזיר הראשי בו מחלק את השמות הפרטיים של כל אנשי הכפר.
      ירדנו לנחל מתחת להקפיץ אבנים ויצאנו למבצע קניית כרטיסים לאוטובוס של מחר (ב5 בבוקררר?!) למנאלי. אחרי הרבה בירורים שיבטיחו לנו שנהיה מהראשונים בתור (יש אוטובוס אחד ביום והוא תמיד מלא) צלחנו את המשימה וסגרנו ספסל שלישייה באמצע.
      חזרנו לסבב מקלחות, כשבפועל לא היו מים חמים ובעל ההוסטל המבוגר ניסה לחבר שני כבלי חשמל מעלי גיצים (ללא הצלחה, שוקינג)
      בארוחת הערב זה כבר ברור, הדבקתי את עומר, הוא בסימפטומים של התחלה כשמצבו מדרדר ואני מדגים את עתידו הקרוב.
      קידשנו, שיחקנו קלפים, הסתכלנו לאחור בסיכום על המסע שעשינו בשבועיים האחרונים והתמלאנו אושר ושמחה על ההרפתקאה.
      חזרנו להכנות נפשיות לקראת הנסיעה הארוכה של מחר ולישון
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על התקבלות למשרת מחלק/ת השמות הראשי/ת של העיר
      פיס
      Read more

    • Day116

      רודטריפינג מנאלי - סוף

      June 5 in India ⋅ ☀️ 17 °C

      השכמנו ב4 בבוקר, עומר ואני אחרי עוד ליל שימורים, והתארגנו כמו זומבים בעלטת האשמורת האחרונה.
      את התיקים קשרנו על גג הלוקאל והתפללנו לשיווה שישמור עליהם קרוב.
      הנסיעה ארכה 10 שעות 5 מתוכן בדרך 4×4 קשוחה לתחת. בעצירות שתינו תה, אכלנו פרנץ טוסט, מצצנו ארגזים של סוכריות עשבים ועומר גסס בין המושב לחלון.
      הנופים היו מדהימים והגענו לגבהים שמעולם לא נסענו בהם עם רכב.
      המונית ממנאלי להוסטל שלנו, שהייתה אמורה לקחת 10 דק, סיפקה לנו תעסוקה של לפחות שעה וחצי.
      אמצע העלייה, פקק גדול בתוך העיר והנהג מחליט שכדי לחסוך בדלק הוא מכבה את המנוע.
      מה שאף אחד מאיתנו לא ידע הוא שהמנוע לא יחזור לעבוד.
      הנהג מונית התחיל לכוון את התנועה סביב הרכב העומד בעצבנות ואנחנו הורדנו את התיקים וחיפשנו רכב אחר שייקח אותנו.
      בגלל הפקקים, אף נהג לא היה מוכן להתייצב לדגל וכשהגענו לתחתית הכביש פתאום הגיח אותו הנהג (שאיכשהו בעזרת הירידה הצליח להניע את הרכב) ושיכנע אותנו לעלות איתו שוב.
      הגענו בדיוק לאותה נקודה שבה נתקענו פעם קודמת (ובה עומר ישב עם התיקים שהורדנו), ומתוך איזה אינסטינקט פרימיטיבי וקדמוני, הנהג מכבה שוב את המונית!?!
      בשלב הזה כבר לא נותר לו אלא לצחוק ואנחנו מודהמים יוצאים מהרכב ומבינים שאין לנו אלא על עצמנו לסמוך
      כל אחד עם שני תיקים, סוף של יום חם ועומר עוד גוסס, אנחנו עולים ומנווטים אל ההוסטל בו הדס (מלאכית משמים) מחכה לנו ושמרה גם חדר.
      ההוסטל מפנק לאללה, סופסוף מקלחת אמיתית אחרי לילות על גבי של הוט באקטים בקור.
      מנאלי מלאה בכיתובי עברית, מפוצצת מסעדות הוסטלים ב(ג)דים והופעות חיות.
      מעכברי הכפר עברנו לעיירה, הלכנו לארוחת ערב באיטלקייה וחזרנו לשינה מתוקה של סוף יום
      (ו....המחלה קופצת הלאה ונועצת את טלפיה באיילת! "איזה לילה הולך להיות")
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על להיות הבאים בתור שידבקו ויצטרפו לחבורה
      פיס
      Read more

      צחקתי לעצמי חשבו הנה הגיעה משוגעת. העיקר שהגעתם ואיילת הצליצחה להדביק אותי. אני עם כאבי גרון בדיוק כמוכם. [Rachel]

      6/7/22Reply

      מחכה ממך לבאות... [Rachel]

      6/7/22Reply
       
    • Day129

      גשם על מנאלי

      June 18 in India ⋅ ☁️ 9 °C

      ימים גשומים במנאלי
      גמר אנביאיי על הבוקר, ולמרות שלא הצלחנו להקרין על מסך גדול, יש אליפות.
      בראוניז עוגת גבינה וקפה לצהריים
      כל אחד מספר על רגע בשבוע, כשביד יש סיידר תפוחים חם מחוזק ברום.
      לארוחת שישי כמו בית יושבים יחד ואוכלים מפרום.
      סנוקר עם נועם לסגור את היום
      יושבים על ספה, מול עצי שסק וגשם מתמיד,
      עם כריך חביתה וחצי יום קוראים (עומר בפודקסטים)
      על הבוקר אצל הספר מסתפרים
      אימון טי אר אקס של שגרה, יוגה ומתיחות
      את הביסאיקונד בגלל הגשם יום אחרי יום צריך לדחות
      נרדמים אלמוג עומר ואני במיטה כשבנטפליקס פרנדס וסדרות אחרות

      מחר בבוקר מעפילים ללה דאק! שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מפרום מחוזק ברום
      פיס
      Read more

      תהנו לכם ודש לאיילת [Rachel]

      6/19/22Reply
      Traveler

      שלאקות בהודו

      6/24/22Reply
       
    • Day145

      WennDerHundInDerPfanneVerrücktWird...

      August 27 in India ⋅ ☀️ 20 °C

      Tabo - Nako
      50 km / 553 hm
      Aktuelle Höhe: 3.635 hm
      Gesamtstrecke: 7.634 km
      Gesamt-Hm: 65.346 hm

      ...ist ein wenig mogeln erlaubt. Aber von Anfang: Ein relaxter Tag, Clo hat Geburtstag also nutzen wir den Morgen für verträumtes Sightseeing in Tabos Tempel, der bereits über 1500 Jahre auf dem Buckel hat - ein Glaubensort geschaffen aus Lehm. Die Sonne ist heute auf Braten eingestellt also schwindet die Motivation etwas, bzw. sind wir alle eher im Modus beim nächsten Kaffee ein Nickerchen zu machen. Wir können uns gerade so nach unseren mittaglichen Momos animieren und radeln weiter. Der Gegenwind ist heute allerdings anderer Meinung, weshalb wir kaum voran kommen. Die Hochwüste zeigt sich von ihrer besten Seite. Das i-Tüpfelchen ist, dass ich in einem kleinen Militätstütztpunkt aus heiterem Himmel von einem Hund in die Wade gebissen werde. Jackpot. Glücklicherweise gibt es 15km entfernt ein kleines Krankenhaus. Auf einem Berg. Einem steilen Berg. Die Motivation steigt ins Unermessliche. Also trete ich in die Pedale, hilft ja nichts. Angekommen im rudimentären Krankenhaus von Chango gibt's gleich mal 3 Spritzen 💉💉💉 gegen Tollwut und Tetanus und ein paar Smarties für die nächsten Tage 💊. Als ich bergabwärts radel, warten die anderen schon im nächsten Dhaba. Jetzt stehen uns nur noch 900hm und ein Pass in miserablem Zustand bevor. No way, wir entscheiden uns den nächsten Pickup anzuhalten und sitzen für ein 500 Rupis pro Person auf der Ladefläche in Richtung Nako. 40 Minuten in der Schiffschaukel später, gibt's was für den Magen und dann ab ins nächste Guesthouse. Heute ist mal Faulenzen und Schlafen angesagt. Klappe zu - Affe tot.Read more

      Traveler

      krasse Welt, in der du bist

      8/27/22Reply
       
    • Day159

      פולגה וקריגנגה

      August 19 in India ⋅ ⛅ 16 °C

      אחרי כמה ימים בקאסול הרגשנו שאנחנו חייבים לצאת. נפרדנו מאביתר חברינו הטוב בתקווה לראות אוצו שוב והחלטנו לצאת לפני הבנים לפולגה בזמן שהם מחכים לשתי היובליות שיגיעו לקאסול בתור יעד ראשון בהודו ואז יגיעו כולם יחדיו לפולגה.
      עלינו על לוקאל ראשון בהודו (חוויה כיפית מאד) ונסענו לכיוון פולגה, כמובן שבחרנו את היום הכי גשום בשבוע שהגענו לתחנה הגשם לא נחלש ושעה הליכה הייתה לפנינו. הלכנו לפי אפליקציה המפות שלא איכזבה עד כה באף ניווט אך הפעם בהליכה הגשומה היא ניווטה אותנו לכיוון גשר שקרס, כך שהיינו צריכים לחזור על עקבותינו בבוץ העמוק ובגשם כדי למצוא שהדרך הייתה בעצם פשוטה יותר ואפילו חצי סלולה.
      לבסוף הגענו רטובים ובוציים אל ההוסטל המושלם, מרפסת לנוף מיוער, חדר חדש, נקי ופרטי.
      את הימים בפולגה העברנו בקריאת ספרים, טיולים קצרים בטבע המדהים שמקיף אותה, חקירת יער הפיות המפורסם ואכילת אוכל הודי משובח.
      ביום האחרון התגלה כי יובל מרגישה רע ודן נוסע עם היובליות למנאלי ואלינו מצטרפים חן ליאם נועה וגפן המתוקים.
      נוכחותם מילאה את פולגה והפכה את כל המקומות השקטים לגועשים ושמחים בדרכים חדשות.
      למחרת יצאנו כולנו אל הקיריגנגה.
      ההליכה הייתה יפה ועברה בין מפלים ביער צפוף ורועש מחיות שונות, כלבים ליוו אותנו בחלקים מההליכה ולעיתים פגשנו פרות אקראיות.
      כשהגענו ליעד, קרחת יער מלאה באוהלים, התענגנו על הנוף, ראינו חצי שקיעה דרך העננים והלכנו לטבול במעיינות המאד חמים אך המופרדים, שם כמובן קיבלתי שוב את ההתעניינות הקבועה האם אני הודית (לא), אחכ הזמנו את הארוחת ערב המאכזבת בתבל שלקח לה שעתיים להגיע אך מלוחה מאד ודלת טעם בו זמנית.
      למחרת קמנו מוקדם להתפעל מהטבע אחרי התעוררויות אקראיות מקרבות כלבים/ נסיון של הכלבים להגן עלינו מדבר לא נודע (התאוריה של תמיר) ממש בכניסה לאוהל שלנו ויצאנו רק עם חן חזרה למטה במטרה להגיע באותו הערב למנאלי.
      החזרה עברה במהירות ובקלילות.
      הנוף היה מרשים כמו בהלוך ועל אף שטעינו פעם אחת בדרך וטבענו בקקי של חיות שונות ההליכה הייתה מהנה.
      כשהגענו לאחד הכפרים האחרונים תמיר הרעב קטף כמה תפוחים. פעולה שגררה נזיפה מאחד מזקני הכפר וטענה שאם יגלו זה יגרום לבעיות גדולות כך שמשם מיהרנו לרדת כמה שיותר מהר ולהגיע אל הלוקאל חזרה לקאסול.
      בקאסול אכלנו מומו בין המוצלחים בטיול שכלל רוטב חמאת בוטנים וטחינה ויצאנו במונית עקב דחיקת הזמן.
      לבסוף הגענו למנאלי בשלום ובזמן לארוחת שישי אצל קרן ולאיחוד עם דן והיובליות אותן פגשנו לראשונה ושם גם פגשנו את יואב ונועה הנוספת שבאו מלה.
      התנסנו לראשונה במפרום ושיתנו יין אדום והייתה אווירה נעימה מאד, פגשנו עוד המון אנשים שראינו בכל המזרח בטיול והשמחה הייתה גדולה אך גם העייפות שנפלה.
      וכך הלכנו לישון במנאלי במיטה רכה ונקייה אחרי מקלחת טובה מתכוננים ומתרגשים לצאת מחר בבוקר לושישט.
      Read more

      Traveler

      חוויות, כמה חוויות מרגשות ❣️❣️❣️

      8/21/22Reply
      Traveler

      ♥️♥️♥️♥️♥️

      8/21/22Reply
      Traveler

      מדהימהממקסים

      8/21/22Reply
      4 more comments
       
    • Day208

      קמנו באיטיות בהוסטל בטוש, ואחרי ארוחת בוקר ושיחה מעוררת השראה עם ישראלי נחמד שפגשנו שם, התחלנו את הדרך שלנו חזרה לקאסול. באמצע הנסיעה בלוקאל ירדנו בכפר בשם מניקאראן הסתובבנו שם במקדשים ובשוק ועשינו שם כמה רכישות רציניות. משם עלינו שוב על הלוקאל והגענו לקאסול להוסטל החמוד שלנו. התכנון מחר זה לעלות למלאנה שזה כפר מענין שיש בו קהילה קטנה וסגורה, הם לא כל כך אוהבים אורחים לכן רצינו לעלות לשם רק לסיבוב קצר של כמה שעות לראות את המקום ולחזור. אומרים שהם חושבים שהם קדושים או משהו כזה והם לא נוגעים בזרים ומפחדים שאנשים שלא מהכפר יכנסו ויש להם עיניים בהירות וכל מיני דברים כאלה שעניינו אותנו מאוד.
      קמנו בבוקר, הלכנו לפריקאסול מסעדת הישראלים בעיר (היא כל כך כשרה שהם סגורים בשבת). בעודנו שותות קפה טסטר צ׳ויס שיובא במיוחד מהארץ המלצר ההודי במסעדה אומר לנו שהיה בלאגן בלילה בגלל הגשם קרסו כמה בתים ואנשים נסחפו לנהר, מדובר על 15 נעדרים וכרגע העיר נצורה והכבישים חסומים לשני הכיוונים בגלל מפולות וקריסות על הכביש.
      הופתענו לשמוע, כמובן חשדנו כי אנחנו לא מאמינות לכל מה שהודים אומרים לנו, תמיד יש להם איזה אינטרס, אבל אחרי כמה בירורים באמת הבנו שזה נכון ואנחנו תקועות בעיר. לא נורא, לא בוכים על כביש שקרס.
      החלטנו להסתובב קצת ואז בצד הדרך ראיתי הודי עם דוכן תיקון נעלים. יש הרבה כאלה תמיד יושבים בצדי המדרכות בערים והחלטתי לבקש ממנו שימרח לי ווקס שקוף על הנעלי טיולים שלי. הוא היה מאוד נחמד ואפילו אמר שהוא זיהה אותנו הולכות אתמול ברחוב בכפר מניקאראן.
      אחרי שסיים את עבודתו הנאמנה שאלתי אותו מה המחיר והוא מלמל משהו כמו 18,000 או 1,800 משהו לא ברור. שאלתי אותו שוב כמה, חשבתי שהוא מדבר על 180 רופי, והוא אמר אוקיי אני יכול לעשות לך ב1,500. אמרתי לו שאין סיכוי שזה המחיר ושיגיד בבקשה את המחיר האמיתי. בעודנו מתווכחים בינתים עברו שם עוד שני ישראלים שאנחנו מכירים והישראלי אמר שהוא יביא גם את הנעלים שלו לשים ווקס כמו שלי. הוא הביא את הנעלים והוא אמר לו בלי בושה מול הפרצוף שלי שזה יעלה 500.
      התעצבנו שנינו החלטתי לשלם לו350 ולא רופה יותר למרות שלא הגיע לו והלכנו משם.
      למרות הגשם בלילה היה מזג אויר טוב לאורך היום וישבנו במרפסת עם ספרים בצ׳יל והעברנו את הזמן בכיף.
      בערב היה ניסיון להגיע לאיזה מסיבה בגג בהוסטל של הישראלים הדבר נחל כישלון מוחץ ואחרי קינוח מאנצ׳נאטס (טעמנו בפעם הראשונה והיה טעים מאוד) פרשנו לישון.
      למחרת בוקר רגוע, אכלנו חמשוקה מוצלח במיוחד ועלינו על לוקאל לבונטר. המתנה של שלוש שעות ואז סליפר שהביא אותנו עד לדרמקוט שבה נעביר את התקופה הקרובה ככל הנראה עד סוף הזמן שלנו בהודו
      Read more

    You might also know this place by the following names:

    Lāhul and Spiti, Lahul and Spiti

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android