Hiszpania
Trabadelo

Odkrywaj cele podróży podróżników, którzy piszą dziennik podróży na FindPenguins.
Podróżnicy w tym miejscu
    • Dzień 27

      Trababelo - Jour 27

      7 października 2017, Hiszpania ⋅ ⛅ 21 °C

      Quelle soirée incroyable!!!! Revenons au début par contre. Vu que j’étais à l’hôtel et bien j’ai pu me préparer sans déranger personne. Je pars avec ma lampe qui éclaire de moins en moins et marche dans la ville. Je ne me sens vraiment pas à l’aise dans cette ville et je m’aperçois que je n’aime pas non plus marcher seul. Un moment donné j’entends de la musique forte et il est seulement 6 h... humm je n’aime pas trop, mais continue mon chemin jusqu’à temps que j’aperçoive ces jeunes dans l’auto en train d’avoir du fun. Ils crient dans ma direction, mais je ne comprends pas vraiment à part le mot « peligrinos »!!! Je continue mon chemin en les ignorant, mais je peux vous dire que j’ai hâte de voir du monde!!!

      Tout en continue mon chemin en écoutant les coqs se relancés chacun leurs tours... ça me fait toujours rire et comme en musique il en a des meilleurs que d’autres!!! Le jour se lève et c’est toujours aussi beau et je commence à arriver dans les vignobles. Je profite de chaque instant. Je me sens privilégié de vivre cette expérience et je crois qu’il aura une suite à cette aventure. J’arrive à Villafrance del Biero et arrête dans un café et je retrouve Mary Louise de la Suède!!! Wow quelle belle surprise! Nous allons nous assoir ensemble en compagnie de Stephanie du Colorado. Nous nous mettons à jour à propos de nos derniers jours sur le chemin. Je leur dis au revoir et pars pour Trabadelo.

      J’arrive finalement à ma destination après une 30 km... ouf toute une journée!!! Je trouve un bel endroit pour la nuit. Je fais mon lavage et me repose quelques instants et descends en bas pour prendre une bière et je vois Elizabeth que j’avais rencontrée quelques jours auparavant. Surpris de se revoir, mais content de la revoir... plus tard je vois Mary Louise dans l’albergue, mais elle reste dans l’autre, mais vu que tout est fermé dans leur gîte et bien elles sont venues prendre un verre avec nous.

      C’est le temps du souper maintenant et nous soupons tous ensemble... Keith l’Irlandais, David l’Italien, Elizabeth, Mary Louise, Stephanie et Vicky de Washington DC... Quelle soirée!!!! Keith est vraiment comique et je crois que c’est un conteur d’histoires!!! On a ri toute la soirée et nous avons eu droit à de belles histoires à propos de savoir pourquoi les gens faisaient le camino... Encore une fois c’est spécial ce chemin!!

      Après une soirée arrosée et bien, nous montons nous coucher... cette soirée restera gravée à tout jamais! 😊

      Buona notte!
      Czytaj więcej

    • Dzień 24

      21. Etappe: Ponferrada - Trabadelo

      13 kwietnia 2019, Hiszpania ⋅ 🌧 12 °C

      34,10km
      Heute wollte ich mal wieder alleine gehen. Also um 7Uhr raus aus der Herberge und auf nach Villafranca del Bierzo. Und dann noch weiter nach Trabadelo. Damit habe ich die morgige geplante Etappe um 10km verkürzt, was sehr gut ist, denn morgen steht der Camino Duro, der harte Weg an. Und das bedeutet 700 Höhenmeter auf 18km zu überwinden. Mal sehen...
      Der Tag war wieder mal wunderschön. Viel Sonne, schöne Natur und gute Musik auf den Ohren.
      Ich habe dann auch über die Frage von Richard nachdenken können, denn gestern konnte ich diese nicht beantworten:
      „Welchen Song verbindest Du mit dem Camino?“
      Ich habe zwei Songs für mich als eindeutige Camino-Songs ermitteln können:
      1. „Don‘t stop me now“ (Queen)
      2. „Hymn“ (Barclay James Harvest)
      Immer dann wenn ich nicht mehr konnte hat Freddy mich gerettet. Und in den spirituellen Momenten oder wenn ich ganz alleine in der wunderbaren Natur war, hat mir die Hymn viel bedeutet.
      Allerdings muss ich sagen, dass mich über den ganzen Camino hin Lady Gaga und der Soundtrack zu ihrem Film „A star is born“ begleitet und berührt hat. Ich muß den Film unbedingt sehen sobald ich zu Hause bin!
      Heute hat mir der Camino auch eine Lektion in Bezug auf distanziert sein erteilt. Ich habe gelernt, dass man manchmal Distanz zeigen muss, auch wenn das eventuell heißt anderen gegenüber unfreundlich zu wirken.
      Es gibt manchmal Menschen die sind so distanzlos und so unangenehm, da muss man so reagieren. Hat auch prima geklappt!
      Ich freue mich auf morgen und genieße jeden Tag. In einer Woche werde ich die letzte Etappe antreten-SANTIAGO ist nicht mehr weit...
      Czytaj więcej

    • Dzień 34–35

      Trabadelo - Casa Susi

      17 maja, Hiszpania ⋅ ☁️ 12 °C

      Walked from Cacabelos to Trabadelo. It was a nice walk through vineyards and mountains. Cold and mainly clear day, around 8 degrees.

      Stopped at around the 8km mark at Villafranca de Bierzo. It was a quaint village with the river running through. I visited the only quilt shop on the Camino. There were some nice fabric for sale but I didn't buy anything.

      Staying at Casa Susi tonight. An albergue owned by an Australian, Susi. We had a communal pilgrim's dinner - potato and leek soup, vegetarian curry and lemon mousse.

      It was a ten bed dorm, no bunk beds and very comfortable.

      18km walk
      Czytaj więcej

    • Dzień 7

      Quick break

      16 czerwca 2023, Hiszpania ⋅ ☁️ 21 °C

      We're still drying out from yesterday! Knee problems, blisters, sore feet, it's all par for the course. Shorter today today so hopefully chance to rest up. Scenery here in the mountains is lovely.

    • Dzień 26

      Casa Susi

      4 maja 2023, Hiszpania ⋅ ☁️ 15 °C

      יובל שכבר טייל בקמינו המליץ המלצה די מחייבת: ללון ב-Casa Susi. הייתה לו שם חוויה יוצאת דופן עם בעלי האלברגה והוא הפציר בי לעשות הכל כדי להגיע לשם.
      מכיוון שלא הרגשתי טוב, לא הייתי בטוח שאצליח ללכת 35 קמ׳ לשם, ושקלתי לפצל את הימים. בערב לפני גמרתי אומר אני אלך, וכשהתקשרתי להזמין מקום — היה מלא! זה עוד היה אחרי ש-Devi הגיעה לשם גם כן והמליצה מאוד על המקום. התבאסתי אבל חשבתי שאולי זה יקרה, וזה נתן לי סיבה טובה פשוט לפצל את הימים והזמנתי מקום באלברגה אחר בהתאם.
      למחרת בבוקר התקשר אליי פרמין מהאלברגה ואמר שאמנם לא היו ביטולים, אך הוא כן הציע שאבוא רק לארוחת הערב ואלון באלברגה אחר, למשל במוניציפל. כל היום ליוותה אותי הדילמה: האם אחווה את החוויה אם ״רק״ אבוא לארוחת הערב? אך האם אני רוצה לעכב את הטיול ביממה רק כדי לישון שם?
      דחיתי את ההחלטה וכשהלכתי אמנם עדיין לא הרגשתי 100%, אבל יכולתי ללכת, והתקדמתי יפה. פגשתי את ג׳ון ואז את חבורת ארבע הצלייניות הצעירות. איתן אכלתי צהריים ב-Villafranca והן נטו להמשיך לאותה העיירה, אז היו לי שותפות להליכה וכך זה קרה. הזמנו מקום באלברגה בכנסייה, סתם כי הוא היה זול יותר באירו, וכשהתקשרתי לפרמין כדי לבקש להצטרף לארוחת הערב אם זה עדיין אפשרי, הוא אמר שכן אך אני צריך לוודא שאני אישן במוניציפאל, אחרת העוצר באלברגה בכנסייה לא יאפשר לי להשתתף בארוחת הערב כמו שצריך. זה היה הרבה לעבד להחלטה, במיוחד אחרי יום ארוך ותוך כדי הליכה בגשם. אז המשכתי בדרכי וכמובן, דחיתי את ההחלטה.

      כשהגענו לעיירה פשוט ניגשתי ל-Casa Susi — מתברר שהדלתות תמיד פתוחות לרווחה בשעות היום — וכשפרמין הגיע הדבר הראשון שעשה היה לחבק אותי. יותר מאוחר אמרתי לפרמין ולסוזי שזה המחיש את איכות המקום כפי ששמעתי עליה. אחרי כן הגיעו זוג הצליינים שהמלצתי להם יום קודם לבוא לשם. צחקתי שבגללם אין לי מיטה והם נבהלו, אבל הכל הסתדר ופרמין הביא לנו איזשהו קוקטייל לשתות יחד.
      חזרתי לארוחת הערב ב-19:30 אחרי ביטול ההזמנה באלברגה בכנסייה ו-check-in במוניציפאל. בדרך פגשתי את ג׳ימי באכסנייה שלו ואחרי שהתארגנתי קצת קניתי נקניק וגבינה במרכול ושתינו בירה יחד.

      התקלחתי במהרה והגעתי לארוחת הערב. שם ישבנו יחד הרכב מעניין מאוד: ההולנדית והקנדי מקוויבק שמטיילים יחד, ספרדייה שהיגרה לארה״ב, קמינו שלישי וכעת עם בנה האמריקאי וחברו מהאוניברסיטה שבכלל היגר לקנדה מהודו עם משפחתו, קוריאנית שזהו הקמינו השלישי גם כן, זוג גרמנים וזוג אירים.
      המסורת שם היא שכל אחד מספר קצת על עצמו, סוזי (56) התחילה וסיפרה שהיא מאוסטרליה וטיילה בקמינו וכל-כך התלהבה שהיא החליטה להשתקע עליו. היא עשתה אותו לפחות שמונה פעמים במגוון מסלולים כדי לבחור את המקום המתאים וכך הגיעה לבניין הזה, בן 300 שנה, שהיה דיר חזירים. היא שיפצה אותו ולפני כשש שנים פתחה אותו. פרמין (47) סיפר שהוא מפמפלונה כך שהכיר את הקונספט של הקמינו, והכיר את סוזי באלברגה והתאהב בה. וכך כל אחד סיפר קצת. הקוריאנית סיפרה שבקמינו הראשון היה לה ממש קשה וכעת מאוד נוח. היא הבינה אחרי הקמינו הראשון שהיא בקושי הולכת בחיים שלה, כמעט הכל ברכב. אחרי שחזרה לעיירה שלה היא מכרה אותו והחלה להתנייד בלעדיו, וכעת היא יכולה ללכת 10 קמ׳ בלי מאמץ בבית.
      פּוֹל האירי בהתחלה הציג את עצמו בשפה לא מובנת ואז באנגלית, והוא סיפר שכך נשמעת אירית למי שלא שמע. מתברר שזו סוגייה רצינית שם: Philomena אשתו אמרה שמנסים להפוך את זה מעניין פוליטי לעניין תרבותי של מורשת. הבריטים אסרו במשך תקופה על לימודים באירית ושימוש בשפה, וכך לפני מאה שנה משפה מדוברת נוצר מצב כיום שרבים מהאירים בכלל לא יודעים אותה. פול התלהב שאני מישראל כי היא מכיר קצת את החייאת העברית, שהיא ללא ספק אחד מההישגים הגדולים ביותר של הציונות לדעתי. כששאלתי אותה למה שיתנגדו להחייאת האירית, היא אמרה שיש קתולים באירלנד שאינם מעוניינים בזה כי זה עשוי לחזק את הרצון לאחד את אירלנד עם החלק הצפוני בשליטת בריטניה. מה שקורה שם מטורף.

      ארוחת הערב הייתה מיוחדת מאוד, ולא בגלל האוכל (הטעים) או אפילו האנשים (הנעימים והמסקרנים), אלא הכל פשוט עבד. הייתה אווירה נהדרת, ואחרי כן לרגל האירוויזיון פרמין התעקש שנשיר שירים בשפות השונות שאנחנו יודעים, וכך שרתי להם את ״אני ואתה״, אמרתי להם שזה מתאים לקמינו כי זה גם בעל משמעות וגם קלישאתי בעת ובעונה אחת. הם התלהבו מאוד וסוזי אפילו העלאתה את הסרטון שלי שר באינסטגרם שלהם. שמענו בערב הזה גם אנגלית, באסקית, ספרדית, הודית וקוריאנית.

      יצא לי לדבר עם Annemarie ההולנדית על הקשר שלה עם מקסים, וסיפרתי לה שבשבילי העניין הרומנטי הוא אולי היציאה המרכזית מאזור הנוחות בטיול הזה. עבורי חווית המשקל כבר נוצחה בשביל ישראל, ולהכיר אנשים זה דבר שאני מנוסה בו. אך בעניין הזה חוויתי משהו חדש וזה היה חיובי. סיפרתי לה גם את הסיפור של ההורים כדי להראות שיכול להיות עתיד גם לקשר לא ברור במהלך טיול, אם כי זה בהחלט קל יותר כשבאים מאותה המדינה בלי פערי שפה או תרבות משמעותיים. מעניין מה יעלה בגורלם, הם חמודים מאוד והיא אפילו אמרה שאילו הוא היה הולנדי היא הייתה שוקלת ברצינות (היא בת 29 והוא 38).

      יש מסורת שם שכותבים בספר המבקרים, והישראלים כותבים בעברית. אז כשהישראלי הבא יגיע הוא יתרגם להם את דברי הישראלי הקודם. בעיניי זו מסורת מקסימה שהתווסף לה טוויסט נוסף אשתקד: היה אירי שהחליט פשוט לשלם עבור האירי הבא, וכשהייתה ישראלית ששמעה על זה היא דרשה לעשות גם כן. אמנם לא שילמתי על הבא, ובעצם הם לא רצו שאשלם בכלל, אבל כן הרמתי תרומה צנועה לקופסת התרומות שלהם.
      בכל מקרה, יצא שאני קראתי את מה שיובל כתב, כי הוא היה הישראלי האחרון! זו הייתה סגירת מעגל מופלאה כי הוא בעצם מי שעודד אותי לבקר שם. הוא נשאר ער איתם עד 01:30 לפנות בוקר, והם היו קשובים ואמפתיים איתו. הוא העריך את זה מאוד וזה היה לו משמעותי מאוד בקמינו ובהתמודדות שלו, ואני כל-כך שמח שהיה לי חלק קטן בזיכרון הזה כשקראתי לסוזי ולפרמין את מה שהוא כתב והם נזכרו בו והתרגשו.
      אחרי כן פרמין וסוזי דיברו איתי קצת, דיברתי איתם על דיוויד מ״לה בוהם״ שהם מיודדים איתו אבל לא פגשו פיזית כבר כמה חודשים (הם אמרו שייצרו איתו קשר). דיברתי איתם גם על חיי החברה כאן (יש להם חבורת outsiderים) והאם לא בנאלי לפגוש מדי יום אנשים באותה הנקודה בדרך (מתברר שבכלל לא). זה היה יפה כי הם באמת אמרו לי, וזה ממש מרגיש אותנטי, בהתייחס לאלברגה אחרים שבהם האנשים עושים זאת פשוט כפרנסה: For us this isn’t a job. For us this is our life.

      לסוזי יש סיפור מעניין. היא נולדה באנגליה אך עזבה לאוסטרליה ״ברגע שיכלה״, שם היא גרה בסידני ועבדה בסידורי פרחים. סבה היה יהודי וסבתה נוצרייה, כך שהיא גדלה בסביבה די עשירה והיא מאמינה בהכל. יש לה קשר לישראל עם הרבה חברים ישראלים בסידני וגם חברות שהתנדבו בקיבוץ בצעירותן. היא עובדת בסידורי פרחים ועשתה זאת גם לבר מצוות ואפילו לראש השנה (תפוח בדבש). היא גם מרגישה מחוברת לבתי כנסת והיא סיפרה לי על בית כנסת בצרפת שביקרה בו כשדווקא הדגש בעיירה הוא שפעם זו הייתה מושבת האפיפיור לפני רומא.
      זה מדהים איך אנשים יכולים למצוא לעצמם סידור בר-קיימא, גם גם אני לא בטוח שהוא לטווח הארוך. למשל סוזי עובדת חצי שנה באלברגה ואז חצי שנה עובדת בסידורי הפרחים באוסטרליה, נחה, מבקרת חברים ומשפחה — וחוזר חלילה. שם קיץ כשכאן חורף כך שמבחינת מזג האוויר זה נפלא עבורה. אגב, ישראלית כתבה בספר המבקרים ״אין מה לעשות, יש בסוזי משהו ישראלי״, ואכן יש בזה משהו. היא גם מיינה כמה פעמים שהיא מאוד רוצה לבקר בישראל!

      לסיום, אחרי כל ההכנה והציפייה — שמח שהייתי שם. זו לא הייתה ארוחת ערב צליינית, אלא פשוט ביתית.
      וטוב שכל הציפייה הזו שככה ואני יכול לדעת שחוויתי שם חוויה נפלאה.
      Czytaj więcej

    • Dzień 44

      Day 44: To Trabaldelo

      26 maja 2023, Hiszpania ⋅ ⛅ 19 °C

      Left Villafranca on a grey morning which later turned to rain forcing me to stop and put on full rain gear for first time. Much of the walk was beside a road on one side and a river on the other. Higher up was a main road with several tunnels carved through the mountain. Rain stopped long enough for me to get washing done and will hope the rain stays off till it's dry. Looking forward to home cooked evening meal by Susi who is Australian. Only 10 single beds here and I have an alcove.
      From tomorrow there is a series of very steep climbs reaching 1297m. Came here on recommendation of Fraser who stayed here and which also gets extremely good reviews.
      Czytaj więcej

    • Dzień 25

      Day 24: Cacabelos - Trabadelo

      28 sierpnia 2016, Hiszpania ⋅ ☀️ 22 °C

      Mum wasn't feeling well today so a slow plod brought us to Trabadelo. These little towns are all starting to look very similar... Forest fires breaking out in the hills, hopefully they'll be far away from us tomorrow as we go over O Cebreiro, our last big hill before a final few flat stretches to Santiago. Czytaj więcej

    Możesz znać też następujące nazwy tego miejsca:

    Trabadelo, トラバデーロ, 24523, Трабадело, 特拉瓦德洛

    Dołącz do nas:

    FindPenguins dla iOSFindPenguins dla systemu Android