検索条件をリセット
Camino de Santiago
  • Itamar Manor

Camino de Santiago

Itamarによる39日間のアドベンチャー もっと詳しく
フォローする概要カレンダー共有共有死ぬまでにやっておきたいことリスト
最新のものから
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者
    יש משהו בהליכה הממושכת הזו כדי להגיע לנקודת התצפיתצלב שבו אנשים מותירים חפצים מאחורארוחת צהריים מאוחרת/ערב מוקדמת. הצטיידתי בתפריט הקבוע ביום לפני כי בימי ראשון הכל סגורליד הסלע נצפּה גולש רוחאני עם הקומפוסטלה שהייתה ללא עלותאני עם תעודת המרחק שעלתה שלושה אירוהעתקתי מה שהקוריאנית עשתההסימון עם הידיים הוא ״לב״ קוריאני או משהו בסגנוןבנקודת האפס ומאחור המגדלור המפורסםלב קוריאנימרחוק

    מגדלור פיסטרה

    2023年5月14日, スペイン ⋅ 🌬 16 °C

    הלהיט הגדול של פיסטרה היא בכלל לא בעיירה, אלא כמה קילומטרים מחוצה לה במתחם המגדלור. הגעתי לשם רק בסביבות 17:00 אחרי השנ״צ שלי וההליכה הארוכה, וכפי שאפשר לראות עדיין היה מואר ויפהפה.

    לגמרי במקרה פגשתי שם את Bomi Chon מדרום קוריאה שהתחילה את הקמינו ביחד איתי באותו היום, ואפילו לנו באותו האלברגה (הראשון!) בסן-ז׳אן. היא הגיעה לפיסטרה ברגל בהליכה של שלושה ימים עם קוריאנית נוספת שפגשתי לפני בורגוס.
    שנינו היינו בהלם להיפגש שם. זה פשוט היה מדהים. עד אז לא הצטלמתי בכלל הם הקומפוסטלה ותעודת הקילומטראז׳ שלי, וכשפגשתי אותה הרגשתי שזה המקום הנכון לעשות זאת, ושהיא האדם המתאים לצלם. היא טענה שהתמונה גרועה מבחינת התאורה, לדעתי היא טועה וטוב שלא הקשבתי לה! מאוחר יותר הצטלמנו גם באנדרטת הנעל ובנקודת האפס ביחד — התקשיתי לבחור את התמונות אז השארתי רבות מהן.

    יש כאן ההסבר מתוך נקודת התצפית Monte de Facho.

    Between the Cape Fisterra and the Cape Touriñán, westernmost points of Galicia, we can witness the last sunset of mainland Europe.

    Since ancient times, in pre-christian culture and before the arrival of the Romans, an Ara Solis has existed here where Celtic druids, probably, celebrated their rituals dedicated to the sun. The expansion of the Roman Empire reached these ends of the world, and that is how the denomination of this place as finis terrae was born, the site where the Romans believed that the Earth ended.

    This coastal arch, which was popularly denominated Costa da Morte due to the danger of its waters, needed a lighthouse that would help ships to choose the correct route, which ended up becoming another one of the most prominent elements of this scenery. In the same way, the falling of the sun guided the pilgrims to the temple of Santiago the Apostle. Following their journey through Compostela, thousands of pilgrims did not hesitate in continuing their route to the place where the sun disappears, merging itself into the ocean, to put an end to their adventure.

    Today, with the same emotion of those who preceded us, thousands of people continue coming to this magical place in search of the last sunset.    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者

    לא הייתי טהרן

    2023年5月14日, スペイン ⋅ 🌬 16 °C

    אני גאה בעצמי על אופן ההשלמה של המסע, כי אמנם תיקתקי את זה (חודש ברוטו בדיוק), אבל גם לא הייתי טהרן או קשוח מדי עם עצמי.

    קיארה האיטלקייה מפירנצה שהתגוררה 30 שנים בלונדון, הצהירה שהיא בחיים לא תשלח את התיק הלאה, ולא יעלה על הדעת שהיא תיקח אוטובוס לפיסטרה או מושיה, גם כשקשה לה. בכלל, היא החלה את הקמינו חמישה ימים אחריי וסיימה איתי, רק בגלל הופעה שיש לה בבית של ברוס ספינגסטין. היא הסבירה שהיא לא ראתה אותו מזה זמן רב, היא אוהבת מוזיקה והופעות, והיה קשה להשיג את הכרטיס — ועדיין, היא אמרה שאם היא תטייל שוב בקמינו, היא תיקח את זה יותר לאט.

    לעומתה, דילגתי על מקטע אחד באוטובוס בכניסה ללאון, ואפילו היא העידה שזה מקטע גרוע ולא פספסתי דבר.
    בנוסף, שלחתי את התיק פעם אחת כשכאבה הכתף ובכללי לא הרגשתי טוב.
    הוכחתי לעצמי שמצד אחד אני לא פנאט וגם לא מקוּבּע, שכן אמנם הרעיונות לאוטובוס ולשליחת התיק לא באו ממני, אך הייתי פתוח ליישם אותם. ומצד שני, הוכחתי לעצמי שכשאני מקל עם עצמי, זה לא גורם לאיזשהו ״מדרון חלקלק״ שמפתה אותי להמשיך עם ההקלות. עשיתי מה שהייתי צריך כשזה היה נכון, ולא מעבר. אני אפילו קצת גאה בזה שלקחתי אוטובוס וגם שלחתי התיק פעם אחת, לא פחות ולא יותר (כמובן אם מתעלמים מפיסטרה ומושיה, שהן גם לאחר הקמינו גם אחרי היו כיוונים לקיצור המסע).

    בקיצור, יצא מושלם    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者
    שוטטתי והגעתי לסבך של ממש. הוא הוביל לאין מוצא אז נאלצתי להשיב צעדיי לאחור

    לא להיות לבד?

    2023年5月14日, スペイン ⋅ 🌬 16 °C

    אחרי שישבתי ליד המגדלור, ג׳ון פתאום יצר קשר והציע להיפגש לארוחת ערב. השעה הייתה כבר אזור 18:30-19:00 אז התחלתי להתקדם חזרה לעיירה.
    הוא רצה להיפגש במקום ליד האלברגה שלו שהיה קצת יותר מרוחק, לא התאים לי אז לא נפגשנו. המשכתי ללכת לבד ובמהלך הערב הזה חלפו מחשבות רבות בנושא.

    מצד אחד, ברור שהחלק הכי חשוב בשבילי בקמינו היה האנשים. אני מתחבר בקלות ויוצר קשרים במהירות, וברגע שיש לי את זה החשק להיות לבד יורד משמעותית.
    מצד שני, זו הייתה אחת מההזדמנויות האחרונות שלי להיות לבד כאן בחו״ל, והמסלול שצעדתי בו היה מעולה להתבוננות אישית בגלל מיעוט האנשים והטבע.

    כך שבהתחלה הרגשתי שאני דווקא רוצה לקיים את הערב הזה לבד למרות שהכרתי שישה צליינים נוספים וידעתי שאוכל להתחבר לפחות עם חלקם. אז כתבתי להם שאני מתכנן להגיע לחוף בשקיעה והזמנתי אותם להצטרף אם מתאים להם. כלומר אני עשיתי את שלי, ולא התאמתי את עצמי.

    עבורי, אני לא יודע כמה מזה הוא הרצון האישי לא להיות לבד, וכמה מזה הרצון לחלוק את החווייה שאני נמצא בה עם עוד מישהו, כי באיזשהו מקום זה יעצים ויעשיר אותה.

    על הנייר הייתי רוצה להגיע יותר להתמודדות עם להיות לבד, או להרגיש שאני נהנה להיות לבד או שזה טוב לי. כרגע אני בעיקר מרגיש שנהניתי מהביחד. כשהייתי לבד השתעממתי, הרגשתי יותר את משקל התיק, העול הפיזי והכאבים, ולא צצו איזשהו תובנות משמעותיות על החיים שלי. אני חושב שחלק מזה נובע מכך שאני שלם עם החיים שלי ואוהב אותם, וחלק נוסף הוא שלא באתי לכאן במטרה לחשוב על דברים. יש כאן אנשים מאוד אינטרוספקטיביים שמנצלים את הזמן לנסות ולפתור סוגיות עם עצמם. לעומת זאת, הבנתי שאני כנראה לא אדם מאוד אינטרוספקטיבי: אני מגיע למחשבות ולתובנות אבל לא דש בזה.

    בעצם מרגע שהקדמתי את הטיסה הבנתי שיש לי בעצם רק שלושה לילות עד השיבה לארץ, ובאופן אירוני במהלך ההליכה לבד הכנתי רשימה של מי נמצא בסנטיאגו ומתי, ויצרתי קשר עם אנשים נוספים שהכרתי לאורך הדרך כדי לברר איתם. המטרה שלי הפכה להיות ״למקסם״ על המפגש עם האנשים הטובים שהכרתי ולא לנסות לגלות מקומות חדשים בהכרח.

    בשורה התחתונה, אני כבר רוצה לחזור. לא דמיינתי שארגיש ככה. זה לא רגש חזק, אני לא מיוסר מזה או אובססיבי לגבי החזרה הביתה. ועדיין אני שמח לחזור, לא כי חסר לי בית פיזי, מרחב קבוע או פרטיות — לא ישנתי בחדר לבד מאז עזיבת הארץ — אלא אני חושב שחסרים לי האנשים, המשפחה והחברים, והמרחב הציבורי הישראלי המוכר, החל מהכבישים והשלטים וכלה בחגים ובאקטואליה. יכול להיות שהרצון לחזור באמת נובע מזה שלא פגשתי כמעט ישראלים לאורך הטיול, אלא הייתי בחברת זרים מתרבויות אחרות, בנוסף לכך שטיילתי כאן לחלוטין לבד, בלי אף אחד מוכר.

    זה גרם לי לשאול את עצמי אם היה מתאים לי לצאת ל״טיול גדול״ של כמה חודשים בחו״ל? אמנם במקומות ששופעים בישראלים הייתי נחשף לתרבות ולשפה, אך עדיין הייתי נמצא שם לבד. לכן נדמה שאולי זה לא היה מתאים לי — אולי אני לא האדם לזה וזה בסדר — או לפחות לטייל עם שותף ולא לצאת למסע כזה לבד לחלוטין. לא כי אינני מסוגל, אלא כדי ליהנות יותר מהטיול ולהרגיש טוב יותר בסיטואציה.

    החוויה הבאה שלי במחנה הקיץ תהיה בחו״ל, אבל תהיה רווייה בישראלים וכמובן ביהדות, ובטח אצטרך הסתגלות קלה מלהיות הישראלי היחיד 99% מהזמן להיות במרחב שכולו יהודי עם נציגות ישראלית גדולה.    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者
    פיליפה מאלברגה ורדה ישן באותו החדר כמוני!הרבה אנשים ועדיין לא מרגיש מסיביאני עם טוביאס, ססיליה ואויגן

    חוויה מוכרת של חוף בשקיעה

    2023年5月14日, スペイン ⋅ 🌬 15 °C

    הגעתי לחוף המומלץ לשקיעה, והוא בהחלט עמד בציפיות.

    אצלנו בבית השמש שוקעת במערב ושם הים התיכון. כך שחוויית השקיעה מול הים היא מראה די מוכר וכמעט יומיומי.
    כאן לא ממש ראינו הרבה את השקיעה כי הנוף מסביב לא בהכרח מאפשר את זה בצורה טובה. בתת-מודע אני חושב שתפסתי את זה, ופתאום להיות כאן ב-Praia do Mar de Fóra זו הייתה חווייה נפלאה.

    החוף הזה מקסים, גם בגלל הקירבה לעיר, גם כי השקיעה ממנו הייתה באמת יפה ובזווית מעולה למרות העננות, וגם כי אין בחוף הזה כלום. אין בו שום בוטקה או בית קפה או כל דבר מסחרי אחר. מה שכן יש כאן זו תחושת שלווה ונתק, בחוף שאינו גדול — הרבה יותר קטן מפּרסוֹניסי או בּצת, ובכל זאת איכשהו נזכרתי בהם. בטח בקיץ טמפרטורת המים נעימה יותר, אבל אז גם יש יותר תיירות.

    הייתה לי מעט סוללה בטלפון, אבל הבאתי את התיק הקטן שלי ופתאום נזכרתי שהבאתי גם את הקינדל איתי. אז באורח לא אופייני לטיול הזה, פשוט הוצאתי אותו והתחלתי לקרוא את הספר A People’s History of the United States שהומלץ מתישהו ע״י שיר ראובן ודור סער-מן מ״ההסכת שאין לומר את שמו״, שהורדתי קודם לכן לקינדל וגם כספר שמע בטלפון.
    זה קצת מבהיל להתחיל את הקריאה שלו דווקא כאן, כי הוא מתחיל מגילוי אמריקה ע״י קולומבוס ב-1492 שנשלח מטעם ספרד שבה אני כעת, ומספר על הזוועות שנעשו שם לילידים. הספר גם מזכיר שהנצרות הייתה חשובים להם מאוד — ועוד אני יהודי שהשתתף במסע צליינות קתולי!
    ועכשיו כשאני חושב על זה, התחלתי לקרוא מהנקודה שנחשבה לסוף העולם עד לאותו הגילוי! זה ספר שבלי קשר. לנסיבות נראה ממש מעולה. בדר״כ ספרי היסטוריה אינם כוס התה שלי, אבל אני שמח שבחרתי בו.

    לשמחתי הרבה, הצטרפו גם פיליפה וגם מי שהיו בעיירה מחבורת ה-mixed bag: טוביאס, אויגן וססיליה. דיברנו וגם פשוט ישבנו ביחד. כפי שניתן לראות בתמונות, היה קר    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者

    הבזק ראשון של עצבות

    2023年5月14日, スペイン ⋅ ☁️ 15 °C

    אחרי הצפייה בשקיעה עם הצליינים שהכרתי, התחלנו ללכת חזרה לעיירה. הם ידעו לאן הם הולכים, אבל הייתה לי הרגשה (שגויה) שהם לא בכיוון הנכון. בנוסף, באופן כללי תקפה אותי תחושה שאני רוצה לעזוב את האנשים ולהיות לבד. הם עודדו אותי בעדינות להישאר איתם כי הם ידעו את הדרך, אבל אחרי קצת אי-נעימות עזבתי אותם והלכתי לבד.

    תוך זמן קצר הבנתי שאני מאריך את הדרך מאוד, ובכל זאת לא חזרתי אליהם. הלכתי לבד ואני חושב שהחלה לחלחל ההבנה שזה נגמר. לשמחתי הרבה, אין משהו בחזרה לארץ שמרתיע אותי, לכן אני חושב שהעצב הזה שהרגשתי נבע פשוט מזה שהחוויה המיוחדת הזו תיכף תגיע לסופה. אגב, אני גם לא חושב שהיא נבעה מעייפות, כי ישנתי טוב וגם היה לי שנ״צ מצוין.

    מה שהיה יפה, זה שהלכתי בדרך וחלפה התחושה שאני רוצה להיות לבד, ואפילו רציתי משקה. היה בר אחד פתוח וכשנכנסתי אליו ראיתי את החבורה העליזה שוב. אמרתי להם שהייתי כנראה צריך קצת זמן לבד, אבל הייתה כנראה איזושהי קריאה פנימית לפגוש אותם שוב    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者
    ניקו הדליק נרות ברחבי האלברגה, למשל במדרגות
    כשיש כזה מבחר של תה זה סימן שמדובר במקום טוב

    עד הרגע האחרון נחשפים לאנשים

    2023年5月14日, スペイン ⋅ ☁️ 14 °C

    האלברגה בפיסטרה היה ממש נחמד. אלברגה פשוט, אבל כלל תה וקפה ללא הגבלה וגם ארוחת בוקר במתכונת donativo.

    אחד מהמתנדבים שמארחים כאן באלברגה הוא ניקוֹ, שוויצרי מהאזור הגרמני, בן 30. הוא פרש באמצע לימודיו לפני עשור ועבד מאז במסעדנות. הוא טייל בקמינו כבר כמה פעמים וכעת מנסה להבין מה הוא עושה בחייו, הוא כאן כבר חמישה שבועות ובעוד שבוע וחצי הוא יטוס ממדריד לפּרוּ. הוא ייעץ לי לחזור מ״סוף העולם״ בדרך אחרת מזו שבה מגיעים אליה, וגם המליץ לצפות בשקיעה מחוף מסוים שבו גם רואים טוב יותר וגם קרוב יותר לעיירה — שתי הצעות מעולות. אה, ויש לו חזות נאה מאוד.

    בלילה אחרי חזרה מההליכה הארוכה התקלחתי ואחרי חצות התיישבתי כדי לכתוב ולשתות משהו חם. מישהי דיברה עם שתי נשים אחרות שאכלו פיצה, וכשעזבו הן השאירו קצת, ואז זללתי ממה שנשאר (בהסכמתן) והצטרפתי לאישה שנותרה. מתברר שהיא רומנייה שגרה מזה 15 שנים בפמפלונה מאז אביה היגר לשם. שמה מריה והיא פסיכולוגית לילדים ולנשים בפוסט-טראומה, ואכן יכולתי לדמיין אותה כמטפלת, היה לה מבט שריתק אותי. מתברר שזה הקמינו השלישי שלה, והיא כבר החלה לייעץ לחלק מהמטופלים שלה לעשות זאת גם כן. כרגע ארבעה מ-13 מטופליה, שמצבם קשה, הם בקמינו. היא הסבירה שבקמינו אתה אמנם לבד, אבל תמיד מוקף באנשים שגם כן במצב של הליכה, ובנוסף לכולם יש סבלנות להקשיב. לטענתה, חודש בקמינו שווה לטיפול רגיל של שנה שלמה.
    ישב איתנו גם צליין נוסף שהכיר אותה מלפני, שבהתחלה התחמק מלומר את מוצאו. ממה שהבנתי הוא יותר תופס את עצמו כ״אזרח העולם״, אבל הוא בעצם מגרמניה.

    סיפרתי למריה הרומנייה שסבתא סילביה עלתה משם והיא בעצם ניצולת שואה. אמרתי שאמנם הם לא נפגעו קשה מזה, אבל כן החרימו את רכושם והם סבלו מהפצצות. בשלב הזה הגרמני עזב בשקט את המטבח. לא סיפרתי לה על החתירה לדרכון רומני, כי לא נראה לי שהיא הייתה מבינה את זה בכלל.

    מתברר שהיא לומדת יידיש וגם דוברת אוקראינית, משפחתה במקור משם, בנוסף לאנגלית, רומנית וספרדית. היא מתלהבת מהמושגים ״תיקון עולם״ ו״נשמה שלי״ שגורם לה לחשוב על אלוהים. היא פרוטסטנטית אבל בתכלס בעיקר מאמינה ולא כל-כך מתייחסת באדיקות למצוות הנוצריות.

    די נדהמתי מעניין היידיש—מה פתאום ללמוד את השפה הזו?—ואמרתי לה שתכלס היא שפה שמדוברת רק במקומות מועטים, וכדאי לה ללמוד עברית. הוספתי שבכוונה החיו את העברית כדי שלכל היהודים שיגיעו לארץ תהיה שפה משותפת.

    הבוקר שוב נותרנו רק שלושתנו במטבח: הרומנייה, הגרמני ההיפי ואני. הוא כנראה קם במצב רוח טוב והתחיל לשיר שירים של מייקל ג׳קסון, ואמרתי לו שאני אוהב את המוזיקה שלו למרות שהוא היה אדם רע. אז הוא התחיל לומר שלא ייתכן שהוא היה אדם רע אם הוא הצליח ליצור שירים כאלו יפים ומלאים בטוב. לטענתו, רק אדם טוב יכול לברוא יצירות כאלה. לא הסכמתי איתו בעליל, הרי ברור שיש אנשים רעים שעשו יצירות מרשימות, וגם ברור שמתוך מצוקה יכולים לצאת דברים נפלאים. ובכללי זה די ידוע שמייקל ג׳קסון פגע באחרים. בקיצור, שטויות במיץ עגבניות.    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者
    רואים הרבה מבנים כאלה, הסבירו לי למה הם משמשים אבל אינני זוכר

    רגעים אחרונים של שלווה על האוקיינוס

    2023年5月15日, スペイン ⋅ 🌬 15 °C

    לפני הנסיעה חזרה לסנטיאגו היה לי קצת זמן, אז הלכתי לחוף בצד השני של פיסטרה. זה חוף קטנצ׳יק ופשוט אבל ממש נעים, הלכתי מסביבו ומסביבי הציפורים. שמחתי שהיו לי כמה רגעים של שקט על האוקיינוס לפני החזרה לעיר הגדולה.

    במקרה פגשתי שם את הזוג של הצרפתי וההולנדית שהכירו בקמינו — זה קטע איך זה קרה כל-כך הרבה פעמים. ברור שכשחושבים על זה, זה מאוד הגיוני, כי טיילנו באותם ימים ואנחנו הולכים לאותן נקודות עניין. ועדיין זה מפתיע כל פעם מחדש, גם כי בכל זאת יש צליינים רבים ואותם באמת הכרתי, וגם כי זה באמת נעשה ללא שום תיאום!    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者
    מימין רואים את האופניים של צליינים

    נסיעה מתישה חזרה לסנטיאגו

    2023年5月15日, スペイン ⋅ 🌬 15 °C

    האוטובוס שלנו לסנטיאגו איחר ברבע שעה. כמובן זה איחור מאוד לא מרגש, במיוחד לקהל הישראלי, אבל בארץ לפחות יש עדכונים בזמן אמת, אז אפשר להיות במעקב אחר האוטובוס, ואילו פה אתה תלוי בחסדיהם. לפחות הזמנו מראש את המקום בקו הזה כך שהייתה לנו איזושהי ערובה לקיום הנסיעה.

    הנסיעה עצמה הייתה כמעט שלוש שעות, למרות שברכב הנסיעה אורכת קצת יותר משעה. הסיבה היא שהקו נוסע דרך עיירות החוף השונות, ורק בחצי השעה האחרונה הוא עלה על ה-highway. בשעה הראשונה הצלחתי לישון, ואחרי כן כבר הייתה לי בחילה. לפחות הנופים היו יפים ויכולתי לצפות בהם, שכן ויתרתי על ההגעה לפיסטרה בהליכה.    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者
    הייתה התלהבות
    מפגין את האופנתיות שלי עם משקפי שמש נוספות שנשכחו שם ע״י צליינית

    איחוד ראשון אחרי שבועיים

    2023年5月15日, スペイン ⋅ ⛅ 18 °C

    הגעתי לסנטיאגו והלכתי היישר לאלברגה שלי. הוא היה שונה מזה שלנתי בו קודם לכן, והוא היה יותר טוב בעיקר בזכות מיקומו במרכז העיר. המליץ עליו אנדי הגרמני שגר בהולנד.

    עשיתי צ׳ק-אין והתארגנתי, ובאתי לישיבה עם צליינים רבים ובהם Gabriel ולאורה. זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי אותם מזה שבועיים לפחות, והאמת שזה היה פנטסטי. באופן כללי בסנטיאגו כולם בתחושת התעלות בהגעה למקום הקדוש לצד הקלה על סיום ההליכה. אז פתאום לפגוש פנים מוכרות עוד יותר מוסיף להרגשה הטובה.
    שם פגשתי גם את Claire ו-Glyn, זוג המהנדסים המקסים, ואת Heather, כולם מאוסטרליה. מתברר שנוצרה קבוצה מעט רופפת שכוללת אותם ואת לאורה, וגם את Cam ו-Kayla האמריקאים שלקחו את הזמן קצת יותר ויגיעו למחרת.    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者

    פעם שלישית Mega Reunion

    2023年5月15日, スペイン ⋅ ☁️ 12 °C

    הצעתי לכולם לבוא לפאב מוֹמוֹ שבו הייתי כבר פעמיים. אז בפעם השלישית — לא גלידה, אלא Mega Reunion עם המון צליינים שהכרתי: גייבּריאל, ניקוֹ ולינה, לאורה, מל ואלישה, ברוס והלן מניו-זילנד, סימונה, אמבּר וסטפני וחבריהם. חלקם, כמו מל ואלישה ואת ניקו ולינה לא פגשתי המון זמן, והיה סיפוק עצום סוף-סוף להתראות!
    היה דיבור על מוזיקה חיה ליד הקתדרלה אז עזבנו את המקום, אבל אז פשוט עברנו למקום אחר (אותו המקום שבו ישבתי עם סטיב וליאנדרו ואנדי ובירכנו צליינים שזה עתה הגיעו). שם אנשים כבר היו ממש שיכורים, והיו לזה השלכות למחרת, למשל החמרמורות של גייבּריאל ומל (בנפרד).    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者

    אני אוהב הליכה

    2023年5月16日, スペイン ⋅ ☁️ 12 °C

    מסקנה ברורה מהקמינו היא שההליכה היא טובה לי. גם כפעילות גופנית וגם כחופשה. יש משהו מדהים בהבנה שהתקדמתי כמעט 800 קמ׳ בהליכה, ואמנם הנחיתה וההמראה הן מאותו המקום (מדריד), אבל אני מגיע אליה מנקודה שונה לחלוטין מזו שהתחלתי ממנה. אפשר ממש לראות במפה את ההליכה, ואני זוכר איך לאורך הדרך הקו של המסע הזה התארך בעוד מקומות ועוד ״טביעות רגל״ לאורך הדרך.
    לכן כמו אחרים שדיברתי איתם על זה, לדעתי מל ואולי גם לאורה, אני מצפה לטייל בטרקים נוספים בעתיד.

    זה מתחבר לנקודה שעולה בשיח כאן לא מעט, האם לעשות שוב את הקמינו? ואם כן אז איזה?
    אני חושב שבשביל אירופאים זה באמת קלאסי, זה נגיש להם מאוד וההגעה היא קצרה יחסית. זאת בנוסף למורשת העצומה שיש לקמינו ולהכרה העולמית שהוא זוכה לה.
    בכל פעם שהנושא הזה עולה אני חושב לעצמי שזה חבל ששביל ישראל אינו מונגש ככה ומוכר. לא הייתי רוצה שהוא יהיה מוצף במטיילים מחד, ומאידך הייתי רוצה שעוד אנשים ייחשפו לפלאות שיש לנו בארץ.    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者
    מל הייתה בטיפול לגוף, פדיקור, מסאז׳ים וכדומהרציתי להנציח את הרגע הזה, הישיבה על הרצפה, הדגלים מתנוססים ברקע. כך בילינו כמה שעותאני, Heather מאוסטרליה ופטריק מצרפתאני והזוג המאורס הטרי Lisa ו-Eric מברלין

    הוויית הרחבה

    2023年5月16日, スペイン ⋅ ☁️ 14 °C

    היום האחרון התחיל לאט, באלברגה, רבים היו גמורים וגם לי הייתה קימה איטית מהמיטה — ניצלתי את הזמן כדי לכתוב.

    ג׳ון הגיע מוקדם ממושיה בגלל אילוצי האוטובוסים (הוא לא נהנה שם, היה קר). קבעתי עם לאורה ושלושתנו נפגשנו ברחבת הקתדרלה, אז הלכנו לשתות קפה. אני שתיתי שוקו חם שהיה ממש טוב, ובעצם השוקו החם הטוב ביותר בקמינו, כי לראשונה הוא לא היה משוקולית!

    ג׳ון הלך למיסת הצהריים עם גייבּריאל, שהייתה לו חמרמורת, לאורה הלכה להוציא את הקומפוסטלה ואני הלכתי להוציא תעודה נוספת מהכנסייה הפרנציסקנית. מצופה לתרום להם, אז תרמתי להם קצת — אינני בטוח אם אני שלם עם ההחלטה הזו.

    חזרנו לרחבה כדי לחכות ל-Cam ול-Kayla שהיו אמורים להגיע באותה העת, ואכן הם הגיעו, מחאנו להם כפיים והם התרגשו. ישבנו שם בנחת והם עיכלו את ההגעה ואת סיום המסע לסנטיאגו.

    אז הלכנו ביחד ואכלנו Pilgrim communal meal ביחד, האחרון מסוגו בשבילי. אכלנו באותו המקום שג׳עיון ואני סעדנו בו יחד, אכלתי seafood כדי לנצל את ההזדמנות כמובן. אלישה אמרה שם משהו מעניין. דיברנו על הקמינו והתדירות הגבוהה שבה מכירים אנשים חדשים. היא הוסיפה שלא רק שפוגשים אנשים, אלא שגם אין דרך להתחמק מהם. כלומר בחיים הרגילים אפשר להכיר אנשים ובקלות לנתק מגע, ואילו בקמינו מכיוון שהולכים באותו המסלול ומגיעים לאותם כפרים, זה מאלץ אותך להתמודד עם אינטראקציות עם כל מיני סוגים שונים של אנשים, גם כאלו שהרושם הראשוני שלך לגביהם לא היה טוב. זה עלה בהקשר ג׳רי מניו-ג׳רזי הידוע לשמצה, שהוא בעצם אדם טוב מאוד.

    חלקינו חזרנו לרחבה. Kayla תיכננה לחזור לשם ופשוט להיות ״במצב מאוזן״, אז הצטרפתי אליה ואל Cam.
    מתברר ש-Claire ו-Glyn ימשיכו לטייל לפחות עד דצמבר, ויש להם טיול מאורגן במצרים ובירדן במהלך הקיץ, אז הם שוקלים לבוא לישראל באוגוסט. אמרתי להם שלא בטוח שאהיה לצערי הרב, אבל בכל מקרה אוכל להמליץ להם על מקומות ולעזור להם למצוא מקומות ללון.

    כפי שתמיד קורה ברחבה, פגשנו צליינים נוספים. תחילה הגיע פטריק הצרפתי, שבוודאות נפגשנו—הוא זכר שאני מישראל!—אבל שנינו לא זכרנו היכן. הצטלמנו. היה לו פתק בטלפון שתיעד את המדינות שמהם הגיעו הצליינים שפגש, ועד כה הוא מנה 36 מדינות. מרתק.
    אחרי זה פגשתי את Lisa שהייתה איתי באלברגה ב-Foncebadón, שם לא הרגשתי טוב וגם כאבה הכתף. היא זו שעודדה אותי לשלוח את התיק והודיתי לה על כך, כי בעצם בזכותה עשיתי זאת. היה לה אירוע מרגש בקמינו: בן זוגה Eric היה אמור להצטרף בסנטיאגו במטרה לצעוד יחד לפיסטרה, את זה היא סיפרה לי שם, אבל מתברר שהוא הגיע כ-150 קמ׳ לפני סנטיאגו כדי להציע לה נישואין! הם נראו זוג מקסים, ובאופן לא מפתיע הם רוצים לעזוב את העיר ולעבור למקום פחות הומה.

    הייתה צליינית שביקשה מ-Cam לצלם אותה ואת חברותיה, והיא נראתה לי ישראלית למרות שלא שמעתי עברית ולא היה לה שום סממן ישראלי. אך חוש הזיהוי שלי קלע בול, ושלושתיהן אכן מישראל והחלו את ההליכה מסאריה. סיפרתי להן שאתחיל לימודי משפטים בעברית, ואחת סיפרה שהיא שופטת בבית משפט לדיני משפחה בירושלים! סיפרתי לה שאמו של חבר טוב שלי היא מרצה למשפטים בתחום האתיקה, ד״ר לימור זר גוטמן, והיא הכירה את השם ואמרה שהיא המובילה בארץ בתחום.
    שאלתי אותן איך הן מרגישות כיהודיות וישראליות במסלול צליינות נוצרי, והן סיפרו למשל שהן אמנם משתמשות בקרדנציאל והשיגו חותמות, אך הן לא יילכו להוציא את הקומפוסטלה כי זה יותר מדי בשבילן.

    הדבר האחרון המלהיב שקרה לי בכיכר הוא שהייתה שם Josephine, צליינית גרמנייה שלא הכרתי מגרמניה קודם, שעשתה גשר ברחבה. זה הצית את יצר ה״להשוויץ״ ואחרי שחככתי בדעתי כמה דקות, עשיתי זאת גם כן — והיא הצטרפה. אז בכלל השתגענו, ויחד על הרצפה המאובנת עשינו עמידת ראש (הסוודר שימש כמצע רך לראש). זה היה מאוד מיוחד בשבילי, דרך יצירתית ואפילו קצת חצופה — ולא במקרה — לסיים את השהות בכיכר הנוצרית הזו, אפרופו השיחה שלי עם הישראליות.    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者

    הסעודה האחרונה בהחלט

    2023年5月16日, スペイン ⋅ ☁️ 18 °C

    רציתי זמן איכות עם מל ואלישה, ואחרי שמל הרגישה לא טוב בבוקר, וזכתה לטיפול בגוף בצהריים, היא הוציאה את הקומפוסטלה שלה. שלושתנו נפגשנו ברחבה והלכנו לאכול רק אנחנו, על אף שגם הזמנּו את השאר.

    מצאנו מסעדה מדליקה, המנות היו שופעות כך שאכלתי לא רק את הסלט הנהדר שלי, אלא גם לחם, כריכוני חזיר-גבינה וחתיכות טורטיה (החביתה המקומית) שהביאו לנו, מחצית המבורגר של מל, זיתים ופרוסות לחם עם ממרח עגבניות של אלישה. היה טעים ומשביע, כיאה לארוחה האחרונה.

    דיברנו על החוויה לטייל לבד ועל זה שג׳ון למשל ממש ממנף את הקמינו לחשיבה על עצמו ועל החיים שלו ומנסה לדלות תובנות מכל דבר שקורה. אלישה אמרה שכשהיא רואה את זה היא חושבת על זה שאולי הייתה כאן הזדמנות שהוחמצה. אמרתי לה שגם אני חשבתי על זה, אבל שבתכלס לא הגעתי לקמינו במטרה להיות לבד, או להגיע לתובנות מהפכניות על חיי, בניגוד לג׳ון שכאן לשם כך במעבר מחיי עבודה לגמלאות. לכן הרתיעה מלהיות לבד היא כנראה טבעית, כי זה בכלל לא היה יעד שסימנתי לעצמי, אלא להיפך, רציתי להיחשף לאנשים ולהכיר. אולי מתישהו בחיים אהיה במקום שארצה לעשות איזשהו מסע בודד, אבל כרגע אני לא רואה את זה קורה בגלל מי שאני. גם אם כן, זה בוודאי לא משהו שמושך אותי כיום.

    אחד מהדברים שדיברנו עליהם הגיע משאלה ששאלתי את אלישה. לפני כמה זמן בשביל איכשהו עלה נושא האימהות. אלישה נשואה לגבר שמבוגר ממנה בעשור, ולו שני ילדים מנישואים קודמים שהם כבר גדולים. היא שיתפה שכשהם היו קטנים יותר אז היא הייתה יותר מעורבת, אבל כיום כבר פחות, והוסיפה שהיא עדיין שואפת להיות אם.
    שאלתי אותה בארוחה אם זה עדיין נכון, ואם היא עובדת בזה — כמובן שאלה מאוד אישית. היא הייתה קצת נבוכה אבל אמרה שכן, ואמרתי לה שאני שואל פשוט כי במהלך ההליכה חשבתי על זה שהיא תהיה אמא נהדרת.
    מאוחר יותר דיברנו על תובנות מהקמינו והסכמנו שלא היו יותר מדי דברים מפוצצים, אבל אלישה כן אמרה שכששאלתי אותה אם היא רוצה להיות אם היא ענתה מיד כן, מהלב, בעוד שהיא הרגישה בשנים האחרונות שהיא מהוססת לגבי זה ומתחבטת בעניין. אז היא שמחה להשיג את התובנה הזו בקמינו: היא משתוקקת להיות אמא.

    נהיה קר שם, אז עברנו לתוך מה שחשבנו שהוא החלק הפנימי של המסעדה כדי לשלם ולעזוב. המקום נעם לנו אז נשארנו שם והזמנו משהו לשתות (אני כמובן עם שוקו חם). מתברר שזו הייתה בכלל מסעדה אחרת, והמלצר מהמסעדה שלנו בא לתוך המסעדה האחרת וביקש שנשלם. זה היה משעשע כי רגע לפני זה דיברנו על הקושי להשיג את המלצרים בספרד, ואלישה הסיקה שבטח זה גורם לרבים to dine and dash מרוב ייאוש בהמתנה למלצר. שילמנו, ישבנו עוד קצת יחד עם המשקאות החמים ונהנינו מהמוזיקה הטובה שהלמה את המצב: Road Trippin’ של ה-Ted Hot Chili Peppers, השיר So Far Away של Dire Straits, גם It Ain’t Over ‘Til It’s Over של לני קרביץ.
    אז נפרדנו. שתיהן היו מקסימות עם הסווטשרטים והקפוצ׳ונים מפאת הקור אז צילמתי.    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者
    תחושות לכאן ולכאן. ההשתקפות מצאה חן בעינייניסיתי לחייך אבל יצאתי dazed and confused

    לצעוד אל הסוף

    2023年5月16日, スペイン ⋅ ☁️ 15 °C

    היה משהו פתאומי בהליכה הזו מהישיבה עם מל ואלישה אל התחנה המרכזית של סנטיאגו.
    חשתי מועקה קלה, קצת משהו בגרון, קצת gloominess.

    כמו בכל דבר, חשבתי על זה שההתחלה היא קשה, גם ההתחלה של הסוף, וכשנכנסים לזה יש הקלה מסוימת בתחושות.

    מצד אחד, לא אפגוש את האנשים האלו יותר בחיים שלי — אם יהיה לי מזל והרבה רצון, אפגוש אולי אחד או שניים מהם. ומצד שני, זכיתי ליממה-פלוס הכי טובה שיכולתי לבקש לפרידה. פגשתי כל-כך הרבה חברים שאני אוהב אותם והם אוהבים אותי, זכיתי לבלות איתם והיו לי כמה ״זמני איכות״, עם לאורה, גם עם ג׳ון וכמובן עם מל ואלישה.    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者

    בסך-הכל 39 ימים

    2023年5月16日, スペイン ⋅ ☁️ 14 °C

    FindPenguins טוען שהטיול הזה הוא ״הרפתקה בן 39 ימים״, והוא צודק לחלוטין.
    זה מדהים איך בסך-הכל בחודש וקצת עברתי כל-כך הרבה. הכרתי המון אנשים, נחשפתי לדברים ולרעיונות שלא הכרתי, וזה פנומנלי. באמת היו כאן אנשים טובים.

    מתוך חצי השנה בין פסח לתחילת הלימודים — הזמן שיצא לי בשביל הטיולים והמסעות — עברו רק חודש וקצת, וזה מטורף.

    אמנם לא התחשלתי באיזושהי יכולת חדשה, לדוגמה לא יצאתי עם ידע בספרדית או חוויתי את התרמילאות לראשונה, וגם לא יצאתי עם תובנה משמעותית חדשה על חיי, למשל בחרתי ללמוד במכפיל באוניברסיטה העברית טרם הקמינו. ולמרות זאת, ללא ספק זה היה רעיון מעולה לצאת למסע הזה ודרך יוצאת דופן לנצל את הזמן, ואני פשוט אסיר תודה על כך.    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者
    תחנת האוטובוס של הטרמינל שבה ביליתי את השעות הראשונות שלי בחו״ל

    פתאום מראות מוכרים

    2023年5月17日, スペイン ⋅ ☁️ 7 °C

    כמו המשפט של סבא: ״היום אין לבּן״ שהמשכו ״יש רק חרא״, חשבתי על זה שלראשונה מסיום הקמינו, היום אין שנ״צ כי אין לי אלברגה, אלא יש רק התמודדות עם הסיום, הפרידה, העזיבה.

    ולמרות שלא היה שנ״צ, בשעה-שעתיים הראשונות של הנסיעה למדריד התקשיתי להירדם, אולי מהתרגשות או סתם מחשבות. הנסיעה הייתה ארוכה מאוד (יותר מתשע שעות וחצי) אבל היא עברה בשלום. באיזשהו שלב נכנסתי למצב של שינה ופשוט מתעוררים מדי שעה-שעתיים כשהנהג מכריז על תחנה מסוימת או בזמן העצירה הארוכה בתחנת רענון באמצע שום מקום.
    ייתכן שהייתי מעדיף לנסוע ברכבת המהירה בשביל החוויה, אבל בתכלס האוטובוס היה ממש בסדר, וזה יצא מעולה גם להגיע ישירות לנמל התעופה מבלי שהייתי צריך להחליף אוטובוס/רכבת בתוך מדריד.

    היה משעשע להגיע לתחנת האוטובוס של הטרמינל, שבה ביליתי את השעות הראשונות שלי בחו״ל בהמתנה לאוטובוס הראשון מתוך השלושה כדי להגיע לסן-ז׳אן, ואפילו יחסית זכרתי איך להתמצא בנמל התעופה.
    הצ׳ק-אין היה חלק וביקשו ממני להפקיד את התיק ״בחינם״, כלומר ללא עלות נוספת, אז לא הייתה לי בעיה. שמחתי שלמרות שהגעתי יותר מארבע שעות לפני הטיסה יכולתי לעשות צ׳ק-אין בלי בעיה (בארץ חיכינו המון זמן).

    ישבתי בכורסה ב-Starbucks וכתבתי והתכתבתי, ואז אכלתי המבורגר בבורגר קינג עליו פינטזתי כבר זמן מה כאן בקמינו. בכל עיר גדולה שבה היה בורגר קינג רציתי להיכנס ולא עשיתי זאת.
    כעת בעצם יצרתי מסורת פוטנציאלית, כי גם בפעם הקודמת שהייתי בחו״ל, בבודפשט עם נטע, אכלתי צ׳יזבורגר מזוויע אך מענג בנמל התעופה לפני הטיסה חזרה.
    לא רציתי לבנות על המזון במטוס, וגם זו בעצם הייתה ארוחת הבוקר שלי כי לא אכלתי דבר מאז הסעודה האחרונה בהחלט, אבל גם האוכל במטוס ממש אחלה.

    מצחיק פתאום לשמוע עברית במסות. כמיטב המסורת הישראלית, על המטוס אפילו פגשתי מישהו שאני מכיר: שחר ליברמן מבנימינה, שהתגייס ביחד איתי ושירת במרכז אחר ביחידה. מדריד הייתה הקונקשן שלו בדרך חזרה משמונה חודשים בדרום אמריקה! אמרתי לו שאני שמח לראות אותו מחוץ לאינסטגרם    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • Itamar ManorCamino de Santiago旅行者

    משהו פה קורה פה

    2023年5月17日, イスラエル ⋅ ☀️ 28 °C

    כן, התגעגעתי לרכבת ישראל. למרות הצפיפות ואולי דווקא בגללה, בתור סימן ההיכר שלה. התרגשתי כששמעתי כרוז שמודיע על ״שינויים בתנועת הרכבות במהלך חודש מאי בשל עבודות תשתית״.

    בנסיעה ברכבת על איילון, התרגשתי מהמראה העגום והמוכר של הפקקים. זוג לידי שהגיעו מנתב״ג, צעירים יותר, שמחו שבחרו לנסוע ברכבת ולא הקשיבו לנהג המונית שהציע להם נסיעה במונה. שיחה ישראלית אופיינית.

    הייתה פרסומת של עיריית ירושלים לכבוד יום ירושלים, וחשבתי לעצמי שאני אגור בעיר הזו ביום ירושלים הבא. נקווה לטוב    もっと詳しく

    翻訳をご覧ください
  • 旅行の終了
    2023年5月17日
  • 2025© FindPenguins
  • ホーム
  • 当社について
  • グループ追跡
  • プレス
  • 規約
  • プライバシー & Cookies
  • ヘルプセンター
  • 印象