Cambodia
Phumĭ Kaôh Rŭng Sâmlœ̆m Khnŏng

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Travelers at this place
    • Day 15

      Koh Rong Samloem

      February 10, 2022 in Cambodia ⋅ ⛅ 29 °C

      Das Meer ist wieder flach und warm, keine Abkühlung, man liegt eine halbe Stunde im Wasser, spielt Frisbee, trinkt einen frisch gepressten Smoothie, spielt Volleyball, geht am Strand spazieren, verbrennt sich die Schultern. Zu Essen gibt es entweder traditionelle Khmer Küche oder halt was anderes. Die Kokosnuss kostet hier 2,25$ also dreimal so viel, wie auf dem Festland. Im Onederz ist die Zapfanlage defekt, daher gibt’s nur Dosenbier. Das kostet im Laden um die Ecke, 20 Meter, nur die Hälfte und wird daher dort gekauft. Die Billardtische sind ständig besetzt, viel mehr gibt’s hier abends auch nicht. Die Tischtennisplatte ist außer Betrieb, es gibt keine Kellen.
      Es gewittert auch in der zweiten Nacht.

      Am zweiten Nachmittag durchqueren wir das Hinterland und gelangen zum „Lazy Beach“, wo wir den Sonnenuntergang genießen und selbst Kokosnüsse ernten dürfen. Hintergrund: Vor dem Restaurant stehen Palmen, darunter liegen alte, nicht geöffnete Kokosnüsse. Wir fragen, ob wir welche pflücken dürfen. Die Betreiberin: „Ja, klar, aber man euch nicht zu viele Hoffnungen, diese hier schmecken nicht, daher ernten wir sie nicht.“ Gesagt getan, Bohdan stellt sich auf meine Schultern und holt ein paar Nüsse vom Baum. Als wir sie geknackt haben, den Saft getrunken und das Fleisch herausgebrochen, kommt ein erneuter Kommentar von der Betreiberin: „Heute sind sie für euch kostenlos, beim nächsten mal 2$ pro Stück.“ Wir essen Nudeln, Reis und zum Nachtisch gibt es Crêpes. No worries!

      Dritter Tag: Mit Keksen und ausreichend Wasser bestückt machen wir uns auf den Weg zum Leuchtturm. Über eine Stunde durch den Dschungel über Stock und Stein sind wir unterwegs. Verschwitzt und zufrieden erreichen wir den Wächter und bezahlen 1$ um auf den Turm zu gelangen. Anders als erwartet erklimmen wir hier keine gemauerten Stufen sondern eiserne Sprossen bis in die oberste Etage und werden mit einem Ausblick feinster Güte belohnt. Mittags das verdiente Amok Chicken, abends Volleyball, Baden im Schummerlicht, dann Burger Set, dann kommt der Platzregen und das Gewitter. Es regnet so stark, das man sein eigenes Wort kaum versteht, Blitz und Donner erscheinen nahezu zeitgleich. Eine halbe Stunde später ist das WLAN tot, Probleme auf dem Festland, die Insel ist von der Außenwelt abgeschnitten.
      Read more

    • Day 20

      Island Life

      February 15, 2022 in Cambodia ⋅ 🌧 26 °C

      Die Tage auf der Insel vergingen zu schnell. Happy Hour hier, Volleyball da, schon ist es wieder Zeit zu packen. Auf dem Rückweg nach Sihanoukville erhalten wir die SMS, dass unsere Pässe abholbereit sind. Der zweite Monat Aufenthalt ist gesichert.

      Auch positiv: Die Zimmer sind wieder sauber, kein Sand, es gibt wieder Obst und Gemüse zu erschwinglichen Preisen. Und mit ein bisschen Suchen findet Dennis sogar ein tolles Restaurant gar nicht weit vom Hostel entfernt. Wir sind die einzigen Gäste und werden von einem ganzen Team strahlend in Empfang genommen. Es gibt griechischen Salat, vegetarischen Burger und eiskalten Lime-Juice. Da fällt der Abschied von Koh Rong gleich ein bisschen weniger schwer.
      Read more

    • Day 85

      עוברים לקו רונג השני

      March 6, 2022 in Cambodia ⋅ ⛅ 29 °C

      קמנו לבוקר אחרון בקו רונג, קצת עייפים כי הלכנו לישון מאוחר. כנזכר לעיל הבטיחו לנו החזר על המיטה שנלקחה לנו לשני לילות, וכמובן שבאנו לקבל את מה שהגיע לנו, דן ניגש למנהלת והיא שלחה אותו לקבלה לקבל את ההחזר, לא אכביר במילים רק אגיד שמפה לשם כנראה שהייתה איזו אי הבנה והבחור בקבלה החזיר לנו סכום הרבה יותר גדול ממה שחשבנו שנקבל. בהתחלה היינו קצת בהלם וחרדות אבל התאפסנו ובלענו את השוק והמשכנו להמתין לסירה בתקווה שאף אחד לא יקלוט מה קרה פה. אחרי נשנושי בוקר של חמאת בוטנים וקרקרים וקצת המתנה מעבר למצופה הגיעה הסירה שלנו שתיקח אותנו לקו רונג סנלואם (קו רונג השני), מדובר על נסיעה של חצי שעה לאי שממול. חצינו את הים עם המוצילות עלינו עד לעומק המים שם הייתה הסירה, ושטנו עד לצד השני עם הרבה רעש מנועים ושפריצים של מים אבל התיקים לא נרטבו נערכנו עם כיסויי גשם כמו ילדים טובים. הגענו לחוף ונפלטנו מהסירה ישר אל המים ושוב חציית ים סוף עם המוצילות עלינו עד לחוף מבטחים. נכנסו לחדר בוונדרז אהובנו, סגרנו חדר של 6 לכולנו, ואפילו קיבלנו 2 לילות ״בחינם״ מהכסף שקיבלנו החזר מההוסטל הקודם. מצוין. התאכזבנו לשמוע שהמחירים אכן קצת יותר יקרים וגם אין כביסה וגם בקבוק מים עולה דולר וחצי ואין קולר למלא חינם. חמור. אבל אין דבר הנוף חלומי וקסום ונראה ששבוע נהדר לפנינו. עלמה ואני ישר החלפנו לבגד ים ונזרקנו לרביצה/שינה עמוקה על החוף. הבנים בינתים הוציאו אנרגיות בהסתובבות על החוף. לקראת השקיעה הבנים הציעו שנלך לsunset beach לראות את השקיעה. מדובר על הליכה של 30 דקות לערך בג’ונגלים לצד השני של האי. לא הבנתי למה הם לא יכולים לשבת שניה בלי למצוא פעילויות כל הזמן, שהרי יש לנו שבוע פה וצריך לפזר את הריגושים בין הימים שלנו כאן. אבל כמובן שזרמתי על העניין והיה נהדר. הלכנו כולנו, ביחד עם ג׳ורדן שהצטרף לחבורה. ג’ורדן הוא עדין בקבע בצבא, והוא עכשיו 3 חודשים בחל״ת, אה והוא גם טייס, אבל ששש אל תגלו. הגענו לחוף בול בזמן וכל כך נהננו מלהיות במים בשקיעה שאפילו אין אף תמונה.
      בדרך חזרה עברנו ליד בונגלואים ובכניסה לכל אחד מהם היה מיכל מי עדן של מים מינרלים עבור אורחי הבונגלו. לא התאפקנו וכל אחד מילא את הבקבוק מים שלו בחינם, שהרי אין לזה צורה לשלם דולר וחצי על בקבוק מים ואנחנו במשימה בלתי אפשרית לא לקנות מים כל קמבודיה.
      משם לארוחת ערב, גלידה לקינוח וקצת כיף בבר של הביג איזי ששיחדו אותנו בבירה ב0.75 דולר + שוט חינם ובסוף בכלל גבו דולר שלם על כל בירה... היה קצת ביר פונג וכשמיצינו את העניין חזרנו לוונדרז לערב שהיה אמור להיות לגמרי רגוע אבל קיבל תפנית מעניינת בעקבות קרב עוקב מדם בין ג’וק ענק וחתול ונחשו מי ניצח (זה לא החתול…) בחיים לא שמעתי את דן צוחק ככה וזה בהחלט היה אירוע שיזכר לדורות!
      נזרקתי על הערסל לכמה שיחות טלפון עם חבריי האהובים שלא דיברתי איתם כבר מיליון שנה בערך ואז באופן מפתיע התחיל גשם זלעפות שלא השאיר לי ברירה אלא להיכנס לחדר וללכת לישון
      Read more

    • Day 87

      יוגה, צ׳יל בחוף, וחוזר חלילה

      March 8, 2022 in Cambodia ⋅ ⛅ 29 °C

      היום החלטנו לקום מוקדם וללכת לעשות יוגה! בכל זאת אנחנו תכף חוגגים 3 חודשים קסומים במזרח הרחוק (חלקנו כבר חגגו) וטרם תרגלנו קצת יוגה שהרי זה וי שכל מטייל במזרח חייב לסמן.
      השכמנו קום - שוהם, עלמה, ג’ורדן ואני ב7:00 לפנות בוקר והגענו בול בזמן כמו ילדים טובים לשיעור הפרטי שקבענו לנו מראש. דן קיבל פטור כי הוא הולך היום ליום צלילות ולא נמצא איתנו בלוז אבל עוד נשכנע אותו לבוא איתנו בהמשך לעוד שיעור כדי שנוכל לצחוק עליו קצת. פגשנו את אמה השוויצרית שגרה כאן, יש לה מן בונגלו עץ חצי פתוח עם כמה מזרונים על הים ממש ספוט יפה שמכניס לאוירה אז ישר הורדנו את התיקים שינסנו מותניים והתחלנו את השיעור.
      אמרנו לה שאנחנו כולנו מתחילים, וחוץ משוהם שכל חייה עשתה פעמים יוגה לפני (גם פה במזרח) אנחנו עוד לא התנסנו בדבר, אז ביקשנו קצת רחמים ועדינות.
      בהחלט הייתה קשובה ועשתה לנו שיעור רגוע וכיפי עם כמה תרגילים, בעיקר מתיחות, אבל אל תצחקו גם התאמצנו קצת והפעלנו שרירים שלא פעלו כבר הרבה זמן. ממש בול במקום ויצאנו שמחים ומרוצים מהשיעור. משם לקונטידנטל בריקפסט במסעדה שכנראה תהיה חלק מהלוז הקבוע שלנו פה בשבוע הקרוב כי היא נותנת את התמורה הכי משתלמת למחיר וכוללת קפה לא רע וחסר לנו קצת קופאין פה באיים.
      חזרנו לכיוון הוונדרז וניגשנו למינגלינג עם הישראליות החדשות שהגיעו היום לאי. מיכל, שקד, ונטע. מפה לשם ישבנו שם איזה כמה שעות טובות, אורן ועמית גם הגיעו ללובי לצ׳ק אווט ונפרדנו מהם בנפנופי שלום אחרי שעלו בסרבול רב לסירה שתיקח אותם 2 מטר בערך למעבורת ליבשת.
      נפרדנו מהבנות לבינתיים, חזרנו לחדר במטרה לעלות על בגד ים/לשנוצ. כמובן שהגענו לחדר והאופציה השניה נבחרה ונפלנו לאיזה שעת מנוחה לחידוש האנרגיות. כשקמנו הלכנו לחוף עלמה ירדן ואני והתמקמנו על החוף בספוט ליד הוונדרז קצת משתזפים קצת בצל חוששים להישרף למוות. ירדן (ואנחנו איתו) המתין בכיליון עיניים לדן שיחזור מהצלילה ויספר לו איך היה, כי הוא אמור עוד כמה שעות לעלות על מעבורת לקו רונג הראשון שממנו באנו ולהיפרד מאיתנו, אבל הוא החליט שאם דן יגיד שהתחילה טובה הוא יישאר פה עוד יום ויצלול מחר.
      חיכינו חיכינו, ציפינו ציפינו, ניסינו לשלוח הודעות אבל דן לא ענה. לבסוף ירדן הפתיע לטובה ולמרות שהוא בטיול קצר יחסית והוא לחוץ בזמנים, הוא החליט בכל מקרה להישאר איתנו לעוד לילה פה באי! יש!
      התקפלנו לוונדרז כדי שיהיה קליטה לדבר עם דן ולשבת שם לחכות לו שיחזור. שיחקנו קלפים עם הבשר החדש שנתון 99 שהגיעו לאי. דן הגיע וסיפר שהיה ממש כיף בצלילה ושה דרמת אמר שזה כנראה היה היום עם הכי הרבה ראות השנה אז ירדן ושוהם ישר התלהבו והלכו לסגור צלילה למחר.
      אנחנו המשכנו לשחק קלפים ואז פרשתי לכמה שיחות טלפון עם חברים, בשלב מסוים עלמה ודן הלכו להתקלח ואני החלטתי לוותר על המקלחת כדי להמשיך לדבר בטלפון וזה אומר שיהיה לי זמן להתקלח רק בלילה אחרי האוכל והכל. ממש הקרבה בעיני אבל זה המינימום בשביל חבריי האהובים שאני מתגעגעת אליהם מאוד.
      דן אמר שהוא אכל היום בצהרים עם המדריך צלילה במקום טוב שיש שם פיצות ולאפות עם בשר והוא ממש ממליץ, אז החלטנו להתפנק וללכת לשם לארוחת ערב - דן, עלמה, שוהם, ירדן, אלה, יובל ואני. אני הייתי אמיצה ורעבה והייתי הבת הראשונה שהכריזה שהיא לוקחת פיצה לבד וציפיתי שאחריי יהיה גל של עוד שיקחו פיצה לבד אבל בסוף זה לא קרה וממש לא אכפת לי כי רציתי פיצה לעצמי ואני שמחה על כך הייתי ממש רעבה וזה היה פשוט בול (ולדעתי לפחות חלק ממי שלא עשה כמוני גם התחרט על כך אבל את זה הם ישאירו בינם לבין עצמם 😌).
      למנות לקח הרבה זמן לצאת כי הוא הכין אותם בתנור פיצות אחת אחת אבל זה היה משובח ונהננו מאוד וגם הבעלים סופר נחמד.
      חזרנו מרוצים לוונדרז, כמובן בדרך עצירת ליטופים לגורים הקטנים והחמודים במקום של היוגה.
      ירדן טייסינו הביא מהארץ את החבילה הענקית של האמ אנ אמ אז ירדנו עליה עד רמת קיא ושיחקנו קלפים. סיכמנו את היום שמחר כולםםם (חוץ מהצוללים) חייבים לקום בצ׳יל לפחות אחרי 11 ומי שבטעות מתעורר לפני הוא זונה של קראק (זה רק רפרנס ממשחק קלפים אל תדאגו בבקשה)
      Read more

    • Day 89

      גבירותי ורבותי תפנית בעלילה

      March 10, 2022 in Cambodia ⋅ ⛅ 28 °C

      אז היום זה היום האחרון של דנידין וג׳ורדי ג׳ורדליש איתנו פה באי (ואולי גם שוהם). דן נוסע לפנום פן ומשם לנפאל, כדי לעשות לכולנו טיול הכנה בקטמנדו, ירדן נוסע לסיאם ריפ ומשם לנפאל, שוהם עדין שוקלת אם להישאר ולמשוך איתנו עוד כמה ימים באי או לחזור שוב לקמפוט ומשם לפנום פן ולנפאל. עלמה ואני מראש תכננו להישאר פה בצ׳יל עד סוף השבוע כי כיף לנו להמשיך לעשות כלום ושום, ומכאן לנסוע ישירות לפנום פן ולנפאל. קצנו בבוקר בטפטופים (תרתי משמע כי גם באופן מפתיע ירד גשם בבוקר), ולבסוף כולם התכנסו בלובי ונפסק הגשם אז הוחלט לחרוג ממנהגנו וללכת לשתות קפה טוב במחיר שכמעט מגיע למחיר של קפה בישראל. פנינו לריזורט המפונפן שבהמשך החוף, נכנסנו עם בגדי התרמילאים שלנו, המלצרים הסתכלו עלינו בשוק וליוו אותנו לשבת בשולחן בפרצוף מבולבל. למרות שראינו שאחרי המחיר המופקע יהיה עלינו גם לשלם תשר, החלטנו בכל זאת שאם כבר אנחנו כאן נפרגן בעוד כמה סנטים וכל אחד הזמין את הקפה שעליו הוא פנטז. התענגנו על הקפה שאכן היה מצוין ותוך כדי העיניים שלנו פזלו לבריכה היפה של הריזורט שהייתה ממש מאחורינו. התחלנו לחשוב מה נגיד למלצרים כדי להצליח ללכת לבריכה בקלאס בלי שיגרשו אותנו אחרי שניה ולבסוף אחרי שסיימנו לשתות את הקפה דן אזר אומץ ואמר להם שאנחנו הולכים לבריכה ונשלם על הקפה כשנחזור ממנה. כמובן הכוונה היא לא להתחמק מהתשלום על הקפה! אלא רק להצליח להחליק להם בגרון איזה שעה קלה של רביצה בבריכה! הלכנו לבריכה והמלצר עקב אחרינו ורק אחרי הגענו והנחנו לשניה את הדברים הוא אמר ״אני רק חייב לציין בפניכם שכניסה לבריכה זה 25 דולר לראש״ חחחח מממששש. התקפלנו זריז עם זנב בין הרגלים שילמנו על הקפה והתחפפנו משם. במהלך השיחה כששתינו את הקפה ירדן זרק רעיון שעלמה ואני נעבור ללילה או שניים בקליף הוסטל. ראינו את המקום מהסירה זה איזור ממש מבודד ומרוחק באי נראה ללא רוח חיים יותר מדי אבל יפה ומיוחד ושקט עם נוף מהמם וחלומי. נשמע מעניין אז החלטנו ללכת ולברר פרטים על הנושא. קודם כל הלכנו ללובי לברר על האם אפשר לקבל החזר על הלילות שכבר סגרנו בוונדרז. תוך שניה אמרו שכן אין בעיה. זה היה קל, סימון וי ראשון והתקדמנו צעד נוסף לדבר הבא שצריך לברר. האם יש סירה יחסית במחיר זול שיכולה לקחת אותנו מכאן לקליף, שהרי זה מקום מבודד ללא שביל גישה והדרך היחידה היא בסירה. התקציב היה 8 דולר לכל אחת במקום המחיר שתכננו לשלם על היוגה בשבת. הבנו שיש סירת אספקה וסחורה שעוברת פעם ביום ואפשר לקחת אותה ב5 דולר. נהדר. והדבר השלישי זה האם הקליף באמת פתוח והאם יש משם סירה לסיהנוקוויל כדי להגיע בקלות לפנום פן ביום ראשון. נראה שיש אז הכל טוב ויש מצב לשינוי תכניות מרענן ומפתיע לטובה.
      משם המשך הלוז להיום היה לשבת בערסלים היפים שנמצאים בהמשך החוף בתוך המים וכבר כל השבוע חמדנו אותם והכנסנו אותם עוד מבעוד מועד ללוז של היום. אז כמתוכנן ניגשנו לשם להורדת פאניקה ורביצה טובה. היה נהדר, הבנים קצת פחות התחברו לחוסר מעש אז חיפשו תעסוקות ובסוף נשברנו והלכנו לאכול צהרים. ישבנו בוונדרז ואכלנו להנאתנו עד רגע הפרידה הדרמטי, עלמה ואני הלכנו עם דן וירדן לכיוון המעבורת כי זה הדרך שלנו חזרה לערסלים שישבנו בהם קודם ורצינו לחזור לרבוץ שם. הלכנו ביחד עם דמעות בעיניים עד שדרכנו נפרדו שם על החוף.
      רוני וגיא שני חברים ישראלים שאיתנו פה באי כבר כמה ימים הגיעו גם לערסלים והצטרפו אלי ואל עלמה. ישבנו לשיחת מינגלינג עם גיא והכרנו קצת עד שהם הלכו לעיסוקיהם ולבסוף לקראת השקיעה נהיה לנו קר אז גם עלמה ואני התקפלנו וחזרנו לחדר למקלחת. בדרך חזרה עשינו עוד בירורים על המעבר שלנו מחר ואחרי שסגרנו את כל הפינות הלכנו לוונדרז לבטל את הלילות וקיבלנו החזר שזה תמיד כיף ומרגיש כמו לקבל כסף בחינם. אחרי המקלחת נשכבנו על המיטה של עלמה עם תחתונים וחזיה כי כל הבנים סוף סוף הלכו ועם נשנוש טוב של פרינגלס שדן פרגן והשאיר לנו. שפצרתי את הטלפון עם חבל ככה שנוכל לראות את הגמר של נינג’ה ביחד בלי להחזיק את הטלפון באויר, זה היה שפצור כל כך טוב והיה לי כל כך נוח ככה שנרדמתי באמצע הצפייה בפרק. התעוררתי ויצאנו לארוחת ערב, מצויידות במלא בקבוקי מים שצריך למלא בחינם. אחרי סיבוב קצר חזרנו עם זנב בין הרגלים לארוחת ערב של פרייד רייס וקארי בוונדרז עם אלה ויובל וראם וקים וגם קצת שיחקנו קלפים כמובן ואכלנו גלידה. החלטתי שבא לי לנסות לשחק ביליארד אז נטשתי את הקלפים וניגשתי לעמדת השולחנות. התחלתי לשחק עם עצמי ואחרי כמה שניות מישהי עם חזות אסיאתית ניגשה אליי ושאלה אם אני רוצה לשחק איתה. זה פעם ראשונה שאני משחקת אז חששתי אבל היא הייתה נראת כל כך שיכורה וכל כך לא מבינה במשחק אז הסכמתי. ואכן כך היה, ברמה שכל פעם מחדש כשהיה תורה הייתי צריכה להזכיר לה איזה מהכדורים זה הכדורים שלה שהיא צריכה לפגוע בהם, ולבסוף אפילו ניצחתי וקיבלתי ממנה 2 שוטים בחינם שהרמנו ביחד. מסתבר שהיא מאינדונזיה והם כמה חברים בחופשה של וייקנד פה ל3 ימים. בקיצור אחלה הזדמנות להתנסות לראשונה בביליארד וזה היה לי ממש כיף.
      לסיכום היום - הטלפון שלי כבר מתחבר אוטומטית לכל הוויפייאים של כל המסעדות כשאנחנו הולכים על החוף וזה סימן שאולי הגיע הזמן לעבור הלאה… למרות שבאמת בכיף הייתי נשארת פה לעוד יומיים כי אני מרגישה שיש עוד כמה פינות באי שעוד לא רבצתי בהם מספיק… אבל עם זאת נראה שהמקום שאנחנו עוברות אליו מחר הולך להיות ממש יפה ומיוחד אז גם כיף לנסות משהו חדש ולחוות עוד מקום, ואני ממש עפה על הרעיון של ירדן שנלך לשם וגם על הזרימה של שתינו. ואם לא יהיה טוב אז לא נורא לפחות ניסינו וזה גם חוויה ואני ממש מתרגשת לראות מה נמצא שם
      Read more

    • Day 82

      Koh Rong Sanloem

      March 8, 2022 in Cambodia ⋅ ☁️ 29 °C

      We spent our last night's in Cambodia on the smaller neighbouring Island of Koh Rong Sanloem, despite being smaller and less developed overall the main beach has a few decent resorts, bars and restaurants, a good base to explore some of the untamed and untouched beaches which are within walking distance (albeit through the sweaty jungle). We met up with some friends we'd made up in Siem Reap and enjoyed some good food, swimming and beach activities, the only Brit (James) managed to reign supreme at international Petanque (boules for you Brits), we were a Brit, French, Belgian, Polish, Russian, German and a pair of Chileans, quite the international gathering.
      The islands of Koh Rong are a lot slower pace than Thailand, very beautiful and relaxed, but with no ATM and a ferry schedule which is more of a guideline. They can be a logistical headache. Still, a wonderful end to our time in Cambodia, back to the Capital for some travel admin before we depart for Australia 🇦🇺
      Read more

    • Day 37

      Müll, Müll, Plastikmüll

      March 15, 2022 in Cambodia ⋅ ⛅ 28 °C

      Ich verstehe einfach nicht wie man so sein kann. Sobald die Hotelgrundgrenze überschritten ist, schauts einfach aus wie Sau. Das haben wir auch schon am Festland erlebt, die Plastikflaschen liegen herum, es ist nirgends zusammengeräumt, es schaut einfach überall schrecklich aus. Und was wir aber auch beobachtet haben, ist, dass die Grundbesitzer (oder zumindest die, die auf dem Grund leben) scheinbar eh Zeit Ende nie hätten, weil sie immer, wenn wir vorbeigehen einfach im verdreckten Garten/vor der verdreckten Hütte chillen. Woran liegt es, dass in der westlichen Kultur so stark auf Sauberkeit geachtet wird (zumindest nach außen hin, weil die Nachbarn könnten ja reden), und die Leute hier mit Stolz im eigenen Dreck leben?? Und das ist nicht nur angeschwemmtes Plastik, das ist eigenproduzierter Müll. Grausig - fürs Auge, die Nase & die Umwelt.

      Naja jedenfalls haben wir heut Hotel gewechselt - wurden mit dem Traktor auf die andere Seite der Insel kutschiert, wo wir dann mit dem Boot abgeholt wurden 😅🚤 Gibt ja wie schon erwähnt keine Straßen hier.
      Read more

    • Day 38

      Zwischen Gruppenreisen & Regen

      March 16, 2022 in Cambodia ⋅ ⛅ 28 °C

      Okay, ich muss zugeben, ganz zufrieden sind wir mit der Unterkunft gerade nicht. Es gibt nur den Strand direkt vorm Restaurant und es hat einfach nichts besonders naturbelassenes hier. Vielleicht hab ich auch deshalb noch kaum ein Foto von hier gemacht 😅
      Jeden Tag werden ein Haufen Leute (organisierte asiatische Gruppenreisen) vor der Unterkunft mit der Fähre abgeladen, die dann überall laut schmatzend und selfiemachend ihre Instant-Nudeln jausnen 😅🍜 aber wie Alex schon sagte - wenn alle anders sind als man selbst, sollte man sich fragen ob man vielleicht selbst derjenige ist, der anders ist 🙉 morgen werden wir uns dann wohl mit dem Taxiboot zu einem anderen Strand führen lassen - ist ja nicht so einfach hier sonst von A nach B zu kommen 😅

      Jedenfalls haben wir es heut trotzdem irgendwie geschafft uns einen Sonnenbrand zuzuziehen ☀️😅 es ist hier zwar noch in der Trockenzeit aber man merkt schon, dass die Regenzeit langsam naht, es regnet mittlerweile fast jeden Tag zumindest einmal. Ich schick euch ein bisschen Regen nach Hause - habe gehört ihr braucht es dringend!🌦️

      Lustige Anekdote: Hier in Kambodscha ist Stiegen-Steigen immer ein besonderes Erlebnis. Keine Stufe ist gleich wie die andere und je höher man zur nächsten Etage raufkommt, desto niedriger werden sie. Mathe oder vorher ausmessen ist wohl nicht so angesagt hier 😂
      Read more

    • Day 39

      Letzter Tag auf der Insel

      March 17, 2022 in Cambodia ⋅ ⛅ 28 °C

      So, ab morgen geht's wieder rund 🙉 heut hatten wir den letzten Tag auf der Insel und haben ihn mit Kartenspielen, Schnorcheln, Relaxen und Bier verbracht 😅 alles so gut es geht im Schatten, weil Alex' Sonnenbrand doch etwas wilder war, als gestern gedacht ☀️
      Heut haben wir Vollmond - auch wenn man ihn wegen der Wolkendecke nicht sieht, sind Asiaten an so einem Tag in Feierlaune (das kennt man zumindest auch von Thailand). Es dröhnt Musik aus verschiedenen Ecken und die Leute feiern indem sie laut in deren mitgebrachte Mikrofone singen. Das ist wohl - wie Karaoke - irgendwie ihr Ding 😅🎤
      Read more

    • Day 88

      נשיונל ג׳אוגרפיק

      March 9, 2022 in Cambodia ⋅ ⛅ 28 °C

      קמתי בשעה 11:15 והופתעתי לגלות שכולם נפסלו במשחק חוץ ממני שלא התעוררה לפני 11:00. יצאתי לחוף פגשתי את דן ועלמה, שוהם וירדן בצלילות, אז היום זה רק שלושתינו מהחבו מבלים ביחד. איך שהגעתי דן הראה לי שיש שפל במים אז נוצר מין ״אי קטן״ של חול בתוך במים הרדודים ומתחבאים בחול מלא סרטנים קטנים, זה בעצם האיזור הבטוח שבו הם בורחים מהדגים, ואם מרימים סרטן וזורקים אותו למים אז הדגים ישר מתנפלים ואוכלים אותם. נפלא. ממש משחק שעשוע נהדר נשיונל ג’יאוגרפיק סטייל. ישר התלהבתי והלכתי לחפש איתו בחול סרטנים ולזרוק אותם לדגים. אחרי שמיצינו את המשחק הלכנו לקונדידנטל בריקפסט במקום הקבוע. הפעם בחרנו להשתקע בכיסאות הנוחים עם הכריות על החוף והדבר הסתבר כממש מוצלח אז נשארנו שם איזה תקופה, צפינו בכלבי הים משחשחים במים, באנשים חדשים מגיעים לחוף, ואפילו ראיתי כמה דגים קופצים כזה בים כמו דולפינים רק דגים קטנים כאלה חמודים.
      אפילו הצלחנו למלא מים בחינם בלאקי סאן. שמחה וששון. וגם לבדוק על הוסטלים ללילות הראשונים לנפאל. מרגש. עלמה התקשרה לאמא שלה לאחל מזל טוב ליום הולדתה והזמינה לה פרחים בוולט. מקסים. אחרי שהייה ממושכת וסימון וי על כל המשימות התקלפנו והתחלנו ללכת כיאה לאופי היום לlazy beach בקצה השני של האי, מרחק 30 דק הליכה, שם נעביר את היום ונוכל גם לצפות משם בשקיעה. ההליכה עברה ממש מהר כי לאורך כל הדרך דן סיפר לנו על החוויות שלו מהצלילה שעשה אתמול ועל המדריך שלו ומה שהוא עבר בחיים וזה היה ממש מענין. הגענו לחוף וחברנו לכל שאר הישראלים שהיו שם (שזה בעצם כל הישראלים שנמצאים כרגע באי) וחוץ מאיתנו החוף כולו היה דיי ריק. נכנסנו למים שעשענו את עצמנו עם איזה בול עץ שמצאנו והפכנו אותו למשימת הישרדות סטייל שבסופה דן גם הוציא את הבול עץ מהמים והניח אותו על החוף ככה שנוכל לשבת עליו בכיף כדי לצפות בשקיעה לייטר.
      כמובן ששיחקנו גם שש בש אם דאגתם ושוב טבלנו במים ועוד קצת השתזפנו ואז התחילה השקיעה אז הנחנו את הבול עץ מול הים עם הלונג ונכנסנו דן עלמה ואני למצב שכיבה קוזי וכיפי עם מוזיקה רגועה ברקע. שכחתי להגיד שגם עשינו לפניי זה גם שטיף במים מתוקים מהבידה של הבונגלו ליד. מצחיק וחכם בוזמנית, זהו רק רציתי לציין את זה. השקיעה הייתה יפה ופעם ראשונה שהשמיים היו כל כך בהירים שהשמש כמעט שקעה בים ולא נעלמה לפני זה בין העננים. דן כבר כמה ימים מסתובב באי עם חולצה מכופתרת קרועה בידיעה ברורה שאחרי האי הוא זורק אותה ולא עובר איתה לנפאל. הקרע גדל והחלטנו שזה הזמן לטקס פרידה מרגש וסימבולי ממנו ומהחולצה ועלמה קרעה אותה לגמרי ושם נפרדנו ממנה לשלום סוף סוף. אחרי האפטר טייסט עם הצבעים התקפלנו וחזרנו להוסטל. הדרך חזרה הייתה כבר בחושך אז הלכנו עם פנס ובהמשך ליום חיות שלנו מכל פינה קפצו עלינו צפרדעים שהשתדלנו לא לדרוך עליהם, שלא יקרה חלילה איזה אירוע מצער. בגלל שנשארנו אחרונים לאפטר טייסט וכל שאר הישראלים כבר הלכו לפנינו הגענו ישר לשעת ת״ש עם תור במקלחות, אבל דיי מהר התגברנו על העניין וכולם התקלחו ויצאנו לשבת בלובי. פגשנו את ירדן ואז גם את שוהם ושמענו שהיה להם יום מוצלח בצלילה אז שמחנו מאוד בשבילם. בגלל שזה לילה אחרון שלנו עם דן-אל וג׳ורדי נתנו להם את זכות הבחירה איפה נלך לאכול הערב ונפל גורל לחזור לפיצה של אתמול. מפה לשם כל הישראלים גם הצטרפו בטפטופים ופתחנו שולחן של השמחות. היינו צריכים לחכות הרבה זמן שהבצק יתפח אבל היינו מוכנים לכך וגם ככה לא היינו כל כך רעבים אז קיבלנו את ההמתנה באהבה ולאט לאט כולם קיבלו את הפיצות שלהם. לפני שהלכנו הודינו שוב לדניס בעל המקום והוא התחיל לפטפט איתנו קצת. הוא סיפר לנו שהוא חיי כבר הרבה שנים באי, לפני הקורונה היה לו מועדון צלילה והוסטל ואת המסעדה בבעלותו והוא החזיר פה במסעדה 16 עובדים ועכשיו המועדון צלילה נמכר וזה רק הוא עובד במסעדה. הזוי. הוא סיפר שבקורונה הייתה תקופת סגר שבה לא היה יוצא ולא בא לאי, וזה הרגיש לו ממש כמו כלא. אין אנשים, אין עם מי לדבר, אין עבודה, כלום. הזוי איך מקום שנראה לנו כל כך קסום וחלומי, גן עדן שכזה, יכול ברגע להיות למישהו אחר ככלא. נפרדנו ממנו לשלום באיחולי הצלחה ששנה הבאה יפתח מחדש את מועדון הצלילה שלו כמתוכנן וחזרנו לוונדרז לקלפים וזלילת אמ אנ אמ.
      רצינו מחר לעשות כולנו עם דן יוגה שוב אבל אין מחר בבוקר שיעור אז ניאלץ לוותר ולא נזכה בהנאה הצרופה של לצפות בדן מתרגל יוגה. אבל אין דבר אני באמת מרגישה שכל כך מצחיק וכיף לי פה שלא צריך שום שיעור יוגה או משהו חיצוני שישעשע אותנו ויגרום לנו לצחוק. גם דן ממש משתפר עם הבדיחות ונכנס לעניינים, וירדן מהרגע הראשון איתנו בראש, מדבר ״תור ליאורית״ שוטפת, ובאמת פשוט כיף כיף כיף גם בלי לעשות יותר מדי, אנחנו כל היום מתגלגלים מצחוק ונהנים ביחד. מרגישה שבכל יום לא קורה יותר מדי, ועדין אני ממלאת פינגווינים שלמים על כל יום שיש בהם אין סוף של חוויות וגוד טיימס
      Read more

    You might also know this place by the following names:

    Phumĭ Kaôh Rŭng Sâmlœ̆m Khnŏng, Phumi Kaoh Rung Samloem Khnong

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android