Nepal
Kone Kholā

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Travelers at this place
    • Day 105

      Manang -> Yak Kharka

      March 26, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 6 °C

      אכלנו ארוחת בוקר, לקחנו להמשך היום מאפים מהמאפייה, חימום קליל ויצאנו לדרך.
      על תחילת הדרך עלייה של השמחות. איזה בוקר שמוקר. אני אמרתי שאני אגיד תודה וזה יהיה מבורך בעיני אם אגיע היום לפני 15:00.
      המשכנו לטפס, הלכתי לאט לאט מאחורה ודינס הלך איתי, כולם המשיכו קדימה. מדי פעם עוצרים לכמה שניות כדי לקחת כמה שלוקים של אויר. בשלב מסוים כדי להעביר את הזמן בכיף שאלתי את דינס על ההרים מסביב, שיחקנו על הרצפה אירס עיגול עם המקלות הליכה, זה היה משעשע מאוד והמשכנו ככה בדרך עד שהגענו לנקודת עצירה עם כולם. הופתעתי לגלות שעברנו כבר חצי מהדרך (חצי מהגובה וחצי מהמרחק). נהדר. ישבנו להפסקה ארוכה של פקל תה ומאפים, מילאנו מים והמשכנו בדרכנו. הדרך הייתה מהממת! מלא שלג מסביב, גם על ההרים וגם לצידי השביל. עוד עליה, וכל צעד שעושים מרגיש כמו מרתון. כל מאמץ דורש הרבה השקעה, ורואים כבר את הגסט האוס מאחורי הסיבוב. כל כך קרוב אבל כל כך רחוק. לבסוף הגענו. הורדנו את התיקים ונחנו קצת. עומר ויואב הגיעו גם ועלינו ביחד בלי התיקים עוד קצת בגובה כדי להסתגל לאוויר. ישבנו שם קצת ועשינו פקל תה שוב וירדנו למטה. הערב עבר בכיף, כרגיל מתיחות, משחקים, סבב מקלחות שהפעם עבר חלק בלי לקפוא מקור, אוכלים מלא מלא שום ולסיום הערב משחק פתקיות. כבר במהלך המשחק הרגשתי בחילה נוראית מהשום (ואחרים נוספים גם הרגישו כך…) והעובדה שהתגלגלו מצחוק בגלל החיקויים של ג׳ורדי לא תרמה לעניין. צחצחנו שיניים טוב טוב, התכנסו בשמיכות שיהיה כמה שיותר קוזי והלכנו לישון.
      הלילה שעבר עליי אין לי מה להגיד עליו חוץ מזה שאם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב ממש.
      הלכנו לישון ב21:00 ובערך שעתים אחרי זה התעוררתי מספק צרבת ספק לחץ בחזה מכל השום שאכלנו. התחושה הייתה שיש לי יותר מדי שום בגוף, דמיינתי אותו עושה סיבוב בגוף שלי בכלי הדם, ואז בקצב קבוע מגיע חזרה ללב, יושב שם, עושה לי לחץ מטורף על מפתח הלב (כמו שדן תיאר את זה) ואז אחרי כמה שניות נרגע הלחץ והשום עושה סיבוב נוסף בכלי הדם בגוף שלי. זאת הייתה התחושה הכללית. התעוררתי מהכאבים בחזה, האמת שלא הייתי בלחץ כי הייתי ממש בטוחה שזה השום ולא משהו אחר, ופשוט ניסיתי לגרום לסיוט הזה לעבור. אכלתי מסטיק, הסנפתי טייגר, יצאתי החוצה הסתובבתי קצת, שתיתי מים, וניסיתי להקיא. שכבתי על הבטן, על הצד, על הגב, נשמתי עמוק. שום דבר לא עזר ופשוט נרדמתי עם זה והתעוררתי מזה כמה פעמים במהלך הלילה עד שהגיע 7:00 בבוקר וקמתי בלי הצרבת רק קצת בחילות נשארו. הדבר היחידי הטוב שהיה בכל הדבר הזה זה שצחקתי על עצמי תוך כדי שזה קרה ולא התבוססתי ברחמים עצמיים. אחרת זה באמת היה יכול להיות סיוט שלא נגמר. ונשבעתי לעצמי שאין יותר שום שום בטרק הזה!
      Read more

    • Day 6

      Yak Karka, il mal di testa

      April 25, 2023 in Nepal ⋅ ☁️ 0 °C

      Il tragitto da Manang era piuttosto breve: 400mt di guadagno di quota su 8km, quindi piuttosto rilassata. Durante l'ultima salita comincia a farmi male la testa.

      Il paese ha un aspetto delicato tra le montagne adiacenti, enormi, fuori scala. Saliamo ulteriormente fino al nostro lodge (Hotel Dream Home), affacciato sulla valle sottostante: è un paradiso, ma nel mio stato non riesco a goderne.
      Non so distinguere se sia attribuibile al mal di montagna, di cui non ho altri sintomi (nausea, inappetenza, insonnia); è un malessere simile al covid. Attribuisco la cosa al freddo preso l'altro giorno. Raje stesso conferma che il mal di testa di montagna è posizionato sulla nuca.

      Salendo di quota dobbiamo condividere il nostro stato di salute, per prevenire il "mountain sickness" e governare eventuali giorni di acclimatazione, che vanno a modificare la pianificazione. Anche Paolo accusa strane sensazioni, mal di testa e altri malesseri che necessitano di Imodium.

      Nel pomeriggio faccio una doccia calda nella cabina di lamiera dietro la cucina, sperando in un effetto benefico. Con Lorenzo utilizziamo per la seconda volta il filtro per purificare l'acqua, senza successo. Il filtro va avvitato alla bottiglia, ma non calza... perciò abbiamo in mano un acquisto inutile e la prospettiva di un certo esborso per l'acqua in bottiglia, sempre più costosa man mano si sale.

      Per il resto la giornata si conclude con qualche partita a burraco e un po' di lettura; prima di rientrare nel gelo delle nostre stanze con Lorenzo ci allontaniamo di qualche decina di metri per osservare le stelle. Nell'aria limpida e pura un umile spicchio di luna illumina tanto da proiettare le nostre ombre sul terreno; le stelle sono nitide.

      Nota positiva della giornata: aveva Paolo la mia torcia. Bilancio: lui ha perso la federa; Lorenzo ha perso la federa e un accessorio. Siccome sono un fan del "mal comune mezzo gaudio", intimamente ne gioisco (lo so, sono una cattiva persona).
      Namastè.
      Read more

    You might also know this place by the following names:

    Kone Kholā, Kone Khola

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android