New Zealand, Japan

יום גשם בטוקיו.
גשם רצוף מהבוקר עד הלילה.
בכניסה למלון השאירו מעמד מטריות לאורחי המלון, למי שצריך. נייס.

בבוקר עודד ולבנת הלכו לבד למוזיאון לאמנות The National Art Center.
היציאה מתחנת המטרו היא לתוך המוזיאון, לא עוברים ברחוב. נייס.
בכניסה למוזיאון יש מעמד להשאיר את המטריות. חינם. רק להשאיר את המטריה, לנעול ולקחת מפתח. נייס.

כנראה שנראנו כמו תיירים מבולבלים בכניסה כי אשה יפנית מבוגרת, שראינו בקרון שלנו במטרו, ניגשה אלינו בכניסה למוזיאון, סיפרה לנו שחברה שלה מציגה בתערוכה במוזיאון והציעה לנו זוג כרטיסים חינם. היא דיברה איתנו שילוב של צרפתית, אנגלית ויפנית כי היא גרה כמה שנים בצרפת. היא הסבירה לנו שהתערוכה היא שלוש קומות, שבכל קומה יש הרבה חדרים ושיש ציורים, פיסול וצילומים. היא הייתה מאוד נחמדה.

היו בעיקר ציורים בתערוכה שהייתה ע-נ-ק-י-ת. היו המון חדרים, בכל חדר הרבה ציורי ענק בגובה שני מטר. האמנים יפנים והיצירות חדשות. היו הרבה סגנונות ונושאים ואחת היצירות הייתה על השביעי באוקטובר 😯

בערב הלכנו כל המשפחה למוזיאון אמנות דיגיטלית Teamlab Planet.
זה מוזיאון חוויתי, היצירות אינטראקטיביות בחדרים גדולים.
נסענו באוטובוס חלק מהדרך וכשהגענו קרוב לכניסה ראינו תור אדיר משתרך על המדרכה והתחלנו לדאוג. למזלנו זה לא היה התור למוזיאון, אנחנו לא יודעים למה כל האנשים שם חיכו. מזל.
בכניסה לתערוכה חולצים נעליים ונכנסים יחפים. כל הביגוד והתיקים נשארים בלוקרים.
מתחילים בללכת במעלה מפל מים חמימים במסדרון חשוך (כל המסדרונות חשוכים), בסופו מקבלים מגבת לניגוב הרגליים.
המשכנו ליקום קריסטלים אינסופי, לבריכה בגובה הברכיים שהולכים בה דרך דגי קוי דיגיטליים, לחדר שבו יש אשליית ריחוף בין פרחים, לחדר של כדורי ענק שמשנים צבעים ולגן שבו הפרחים פורחים על חבלים ומשתלשלים למטה על האנשים.
המון אפשרויות לתמונות לרשתות החברתיות 📸Okumaya devam et