- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 113
- Thursday, June 2, 2022
- ☀️ 7 °C
- Altitude: 3,857 m
IndiaDankhar Gömpa32°5’26” N 78°12’54” E
רודטריפינג דנקהאר

לתחנה הגענו שעה לפני הזמן בנסיון לתפוס טרמפים ולהתחיל את דרכנו אל דנקהאר.
שם מחכה החבר מההומסטיי שעשינו איתו בוקינג טלפוני ושזיהה את איילת כישראלית לפי מבטא (הבטיח שקשוקה לבוקר אז איך לא נגיע).
אגודלים מונפים מוזיקה טובה ריקודים על האספלט אבל בינתיים ללא הצלחה.
האוטובוס מגיע מפוצץ באנשים וממשיך בלעדינו (כי כבר יש סטנדרט) את הדרך בה היינו אמורים ליסוע.
"מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד"
וכך פתאום, עצר לנו בחור רגוע ונעים הליכות, ברכב פרטי וקטן אליו דחסנו את החיים והסכים לקחת אותנו איתו ליום סידורים ולשיצ'לינג, בדיוק איפה שתכננו.
הבחור מפקח של הבנק ההודי הממשלתי וכך בדרך עצרנו בשני כפרים לסידורי עבודה ואחרי חמש וחצי שעות הגענו ליעד.
הדרך עצמה הייתה אחת היפות שיצא לי לראות, שילוב של המדבר, שדות ירוקים שלג ונסיעה קרובה לנחל פשוט מקרין סרט רץ מהחלון שלא מפסיק לעניין ולהפליא.
מכאן צריך רק למצוא דרך לעלות 10 קמ אל דנקהאר כשהכביש כמעט ונטוש ואין לנו קליטת סלולר.
עומר ואני יצאנו למסע שכנוע מקמומיים לקחת אותנו ברכבם הפרטי ואנחנו נשלם להם, כמובן שהצלחנו וכך נגמרת לה הדרך.
הכפר עצמו מורכב מבתי בוץ כשבקצה עומד המנזר הישן, בנוי כאחד עם מצוקי אבן גבוהים.
על גג ההומסטיי פגשנו זוג הודים שמטיילים פה בעמק, אחד מייעץ מלונות בדובאי והשני שף ויועץ קולינרי במחוז שלו בהודו.
חברה חדים ולעניין שכיף היה לדבר איתם ולהעביר את זמן השקיעה היפה.
על אף יופיו של הכפר נפלתי לאיזה וירוס מבאס שהשבית אותי למזרון בהוסטל למשך כל השהייה.
(פומו גדול מאגם שנמצא כשעה וחצי הליכה מעלינו)
למרות זאת, לפעמים זה מספיק פשוט לשבת במרפסת לבהות בטפט שפרוש לפנים ולהיות מבסוטים על החיים.
בוקר למחורת פתחנו בשקשוקה (איך נחלק עכשיו 4 ביצים?), איילת יצאה לה לשיטוטים ועומר נכנס איתי לאווירת ההתכרבלות אל תוך השנץ.
חבורת ישראלים הצטרפו, כשמשיחה עם אחד מהם למדנו שכל הסטיגמות על המטייל הישראלי בהודו לא מופרכות בכלל, ממש השראה לחיקויים טובים שיגיעו בהמשך.
היום מסתיים לו במשחקי שש בש, שיט הד (עם בעל ההוסטל שהיה פשוט אמן) ספרים וטאלי.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על שלט שאפשר לשנות בעזרתו את כל הנוף שנמצא מולך.
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 114
- Friday, June 3, 2022
- ☀️ 7 °C
- Altitude: 3,676 m
IndiaKaza32°13’41” N 78°4’15” E
רודטריפינג קאזה

שקשוקשה של בוקר התארגנויות ואנחנו נוסעים למטה לכביש הראשי לחכות לאוטובוס שמי יודע מתי יגיע.
הליכה של 50 מ לתפוס צל ופתאום... הזמן הנכון והמקום הנכון פשוט התנגשו והתמזגו לצורת גיפ שלוקח אותנו בטרמפ כל הדרך לקאזהה (הכפר האחרון ברודטריפ)
יום נסיעות קצר מפנק ומפתיע, טרמפים הם כמו חבילת בונבוניירות, אתה אף פעם לא יודע...
התמקמנו בהוסטל ויצאנו מייד לשתות קפה אמיתי! פעם ראשונה מאז שיצאנו, לא מובן מאליו.
קאזה היא ממש הכרך של עמק ספיטי, היצע רחב, הרבה תיירים, תחנת אוטובוסים ואפילו פגשנו את איילת, חברה מהבית, שבדיוק יצאה לעמק בג'יפ.
יצאנו לשיטוט והגענו בדיוק לתפילת מנחה במקדש הבודהיסטי, שאגב הנזיר הראשי בו מחלק את השמות הפרטיים של כל אנשי הכפר.
ירדנו לנחל מתחת להקפיץ אבנים ויצאנו למבצע קניית כרטיסים לאוטובוס של מחר (ב5 בבוקררר?!) למנאלי. אחרי הרבה בירורים שיבטיחו לנו שנהיה מהראשונים בתור (יש אוטובוס אחד ביום והוא תמיד מלא) צלחנו את המשימה וסגרנו ספסל שלישייה באמצע.
חזרנו לסבב מקלחות, כשבפועל לא היו מים חמים ובעל ההוסטל המבוגר ניסה לחבר שני כבלי חשמל מעלי גיצים (ללא הצלחה, שוקינג)
בארוחת הערב זה כבר ברור, הדבקתי את עומר, הוא בסימפטומים של התחלה כשמצבו מדרדר ואני מדגים את עתידו הקרוב.
קידשנו, שיחקנו קלפים, הסתכלנו לאחור בסיכום על המסע שעשינו בשבועיים האחרונים והתמלאנו אושר ושמחה על ההרפתקאה.
חזרנו להכנות נפשיות לקראת הנסיעה הארוכה של מחר ולישון
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על התקבלות למשרת מחלק/ת השמות הראשי/ת של העיר
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 116
- Sunday, June 5, 2022
- ☀️ 17 °C
- Altitude: 2,005 m
IndiaManāli32°15’13” N 77°10’39” E
רודטריפינג מנאלי - סוף

השכמנו ב4 בבוקר, עומר ואני אחרי עוד ליל שימורים, והתארגנו כמו זומבים בעלטת האשמורת האחרונה.
את התיקים קשרנו על גג הלוקאל והתפללנו לשיווה שישמור עליהם קרוב.
הנסיעה ארכה 10 שעות 5 מתוכן בדרך 4×4 קשוחה לתחת. בעצירות שתינו תה, אכלנו פרנץ טוסט, מצצנו ארגזים של סוכריות עשבים ועומר גסס בין המושב לחלון.
הנופים היו מדהימים והגענו לגבהים שמעולם לא נסענו בהם עם רכב.
המונית ממנאלי להוסטל שלנו, שהייתה אמורה לקחת 10 דק, סיפקה לנו תעסוקה של לפחות שעה וחצי.
אמצע העלייה, פקק גדול בתוך העיר והנהג מחליט שכדי לחסוך בדלק הוא מכבה את המנוע.
מה שאף אחד מאיתנו לא ידע הוא שהמנוע לא יחזור לעבוד.
הנהג מונית התחיל לכוון את התנועה סביב הרכב העומד בעצבנות ואנחנו הורדנו את התיקים וחיפשנו רכב אחר שייקח אותנו.
בגלל הפקקים, אף נהג לא היה מוכן להתייצב לדגל וכשהגענו לתחתית הכביש פתאום הגיח אותו הנהג (שאיכשהו בעזרת הירידה הצליח להניע את הרכב) ושיכנע אותנו לעלות איתו שוב.
הגענו בדיוק לאותה נקודה שבה נתקענו פעם קודמת (ובה עומר ישב עם התיקים שהורדנו), ומתוך איזה אינסטינקט פרימיטיבי וקדמוני, הנהג מכבה שוב את המונית!?!
בשלב הזה כבר לא נותר לו אלא לצחוק ואנחנו מודהמים יוצאים מהרכב ומבינים שאין לנו אלא על עצמנו לסמוך
כל אחד עם שני תיקים, סוף של יום חם ועומר עוד גוסס, אנחנו עולים ומנווטים אל ההוסטל בו הדס (מלאכית משמים) מחכה לנו ושמרה גם חדר.
ההוסטל מפנק לאללה, סופסוף מקלחת אמיתית אחרי לילות על גבי של הוט באקטים בקור.
מנאלי מלאה בכיתובי עברית, מפוצצת מסעדות הוסטלים ב(ג)דים והופעות חיות.
מעכברי הכפר עברנו לעיירה, הלכנו לארוחת ערב באיטלקייה וחזרנו לשינה מתוקה של סוף יום
(ו....המחלה קופצת הלאה ונועצת את טלפיה באיילת! "איזה לילה הולך להיות")
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על להיות הבאים בתור שידבקו ויצטרפו לחבורה
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 123
- Sunday, June 12, 2022
- ⛅ 14 °C
- Altitude: 2,809 m
IndiaKaili Dhār31°59’35” N 77°30’35” E
השבוע שעבר - מונטאז'

הימים במנאלי עברו בצ'יל, ירידה לעיר הישנה לדאווינים, ישיבה ביער, טוסטים אצל הנפאלי והתפנקות במרפסת של ההוסטל השווה שלנו.
על הלוקל לקסול הספקנו לעלות בזכות נחישות לא מובנת מאליה בשעות כאלו של בוקר והתיישבנו בדיוק לפני שהתחיל להתמלא.
4 שעות נסיעה וירדנו ישר להוסטל בו ישנים כל החברים שלא ראינו כבר זה שבועיים.
עלמה דן ואורן, איחוד מרגש סביב קפה בפריקסול.
קצת כמו דרמקוט, המון כיתובים בעברים ומקומות ישראלים כשלצהריים אנחנו יושבים סביב צלחות חומוס טעים, כמו ארוחה של שבת בצהריים בארץ, מרגש.
(למחורת), נועם חוגגת יומולדת, והיא נמצאת בפולגה, הכפר שבדיוק ניסע אליו כולנו יחד (איילת עומר דן עלמה אורן ואלמוג)
איילת ואני קונים עוגות, מביאים נרות ומפתיעים את נועם לחגיגה מתוקה.
כשמגיעים לפולגה, אני ישר הולך לשבת עם גילי החבר היקר שלי מהמועדפת שאיתו לא התראתי מאז אותם הימים, כיף לראות אותו זורח ופורח ואנחנו נפרדים בידיעה שברצונו של שיווה עוד נתראה בהמשך.
פולגה כפר ציורי מאחוריו נמצא 'יער הפיות', למרות ש'מה כבר יכול להיות מיוחד ביער' הרגשתי שעוטפת אותו מן תחושה קסומה כזו, עומר נועם ואני יושבים על אבן, שפת נחל זורם, שומעים מוזיקה טובה ומתפננים.
אחרי שני לילות וכמה גשמים בפולגה, מניפים את התיקים על הגב ויוצאים ל ק י ר י ג נ ג ה!
הליכה של 9 קמ בתור יער עד לכפר אוהלים ענקי שממוקם שם גם בגלל הנוף אבל בעיקר בשביל המעיינות החמים.
אנחנו צועדים בשיירה במעלה הנחל, מפלים יפים מכל עבר, מוזיקה מהג'בל שתלוי על התיק ונחילי הודים עולים ויורדים (מה שגורם לנו לתהות איפה יתאכלסו כולם).
במבט ראשון קיריגנגה נראית כמו כפר פליטים אבל ככל שמתבוננים אפשר להבחין בשורות ערסלים ממוקמים על שפות הטרסות לצפות ברכס האדיר שממול.
בוחרים לנו מחנה ואוהלים, מחליפים בגדים, מביאים את הסבון ושמים פעמינו למעיינות.
בנים בנות בנפרד, בנות זכו בפרטיות ובאופציה להיכנס טבעי (אבל מוקפות בקירות עץ) והבנים זוכים בנוף הפתוח.
גשם ירד על הקיריגנגה והמים המהבילים, אי אפשר לדמיין תפאורה טובה יותר, ואנחנו מוצאים את עצמינו כמעט ולבד בתוך המים הטובים.
ארוחת שישי משפחתית בחדר האוכל ונשאבים לתוך הסרט דג'נגו עד השעות הקטנות.
השקמה אמנם בלי שעונים אבל השמש כבר מבשלת אותנו בתוך האוהלים.
בוקר באיזי, עמידות ידיים אקרו יוגה (הסשן הטוב ביותר של עלמה האקרובטית ושלי) ואוכל.
דן ועלמה נשארים לעוד לילה ואנחנו יורדים לקראת המסיבה היום.
טבילה במפל מפתה בדרך ועולים על מונית עד לקאסול.
מבחן המונית -
בלי ארוחת צהריים והבנה שהוקדמה המסיבה להסתיים בעשר בערב אנחנו נכנסים לפקק.
המונית לא זזה, טורי ענק של רכבים מחכים למישהו שיפתור את הבעיה.
עומר עובר למצב פאסיבי מתוך מצוקת רעב ולנו נשאר אלא לשים עתידנו בגורל.
כשלבסוף מגיעים לקאסול, יחסית מאוחר, מתמקמים במלון עם מחיר מופקע (כל ההוסטלים תפוסים לפני המסיבה) ומתחילים במירוץ.
מקלחות, אוכל, כביסה ותדלוק ג'ין וספרייט לקראת היציאה.
כך יצא שפיק השכרות שלנו הוא בכלל עם מוזיקת מסיבות בג'יפ בדרך שמתמשכת יותר משעה למסיבה.
בחצר בית מלון, בריכה ריקה מאחור ועמדת די גיי מפוארת, ישראלים שפגשתי בכל רחבי הטיול וריקודים מחוייכים באטרף עד עשר.
אחרי הכיף המסיבה מנמיכה ווליום ועולה מפלס, לאט לאט אנחנו דועכים לתוך נסיעה חזור למלון היקר שלנו.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מסיבה שנגמרת רק מתי שמתאים
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 124
- Monday, June 13, 2022
- ⛅ 18 °C
- Altitude: 2,240 m
IndiaPulga31°59’41” N 77°26’24” E
עוד תמונות

- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 126
- Wednesday, June 15, 2022
- ⛅ 16 °C
- Altitude: 2,481 m
IndiaChhorang32°0’55” N 77°27’8” E
מתפרווטים

פרידה זמנית אך מרגשת מאיילת שעוזבת אותנו לעלות ללה, יחד עם דן ועלמה, להספיק תחנה אחרונה לפני החזרה לארץ.
אורן עומר אלמוג ואני מתאחדים לכדי חבורה.
יום בקאסול בו אורן נדרס (עולים לו על הרגל ואפילו קורעים את הסנדל) ואלמוג עומר ואני הגענו למסיבה שבכלל התבטלה, נשארים לשבת לבירה.
ערב בו יצאנו לתיקלוטי רגאיי בבית קפה, הפלנו שלושה בקבוקי יין (יחד עם ניר ועוד בחור) וקרענו את הרחבה.
לטוש
בג'יפ מפנק הגענו לטוש, כפר נוסף בעמק בו העברנו יומיים רגועים.
עומר ואני דופקים אימון (ויוגה מתיחות עם אלמוג) ואני מסיים בהתרגשות ספר נוסף.
קשה היה להתנתק מההוסטל וחדר האכילה בשאר היום, נוף פסגות מדהים לפנינו ואווירת היזרקות על מזרונים מול השולחנות הנמוכים.
יום למחורת אכלנו בוקר ויצאנו להשתכשך במי המפל המקומי. חבל על כל הזבל והבירה המנופצת מסביב, המים היו מרעננים ולא פסקו לזרום לרגע (והזרימו איתם גם את הלייפסטרואו שלי, סימן מאלוהים).
סיימנו את מסודרים! פעמיים, אחרי שגילינו שנותר לנו עוד את פרק סיום העונה הראשונה שאיכשהו התפספס לנו.
שוב מלאי קופטות לארוחת ערב ושני בקבוקי יין שהפעם יורדים עם משחק שתייה נדיר וכיף בקלפים.
מחר ניסע למנאלי, להתכונן לעלייה ללה דאק ולאיילת (דיבור על מפרום בשישי).
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על הפרק ההוא שאולי פספסתם בסדרה ההיא.
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 129
- Saturday, June 18, 2022
- ☁️ 9 °C
- Altitude: 2,011 m
IndiaManāli32°15’14” N 77°10’39” E
גשם על מנאלי

ימים גשומים במנאלי
גמר אנביאיי על הבוקר, ולמרות שלא הצלחנו להקרין על מסך גדול, יש אליפות.
בראוניז עוגת גבינה וקפה לצהריים
כל אחד מספר על רגע בשבוע, כשביד יש סיידר תפוחים חם מחוזק ברום.
לארוחת שישי כמו בית יושבים יחד ואוכלים מפרום.
סנוקר עם נועם לסגור את היום
יושבים על ספה, מול עצי שסק וגשם מתמיד,
עם כריך חביתה וחצי יום קוראים (עומר בפודקסטים)
על הבוקר אצל הספר מסתפרים
אימון טי אר אקס של שגרה, יוגה ומתיחות
את הביסאיקונד בגלל הגשם יום אחרי יום צריך לדחות
נרדמים אלמוג עומר ואני במיטה כשבנטפליקס פרנדס וסדרות אחרות
מחר בבוקר מעפילים ללה דאק! שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מפרום מחוזק ברום
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 130
- Sunday, June 19, 2022
- ☁️ -1 °C
- Altitude: 4,792 m
IndiaLāhul and Spiti32°46’28” N 77°25’37” E
ה ע פ ל ה - 20 שעות ללה

מוקדם בבוקר הגענו כמו טאטלה, חצי שעה מראש (6 בבוקר), לנקודת האיסוף של המיניואן.
הוא הגיע בשעה איחור ויצא לדרך רק בשמונה אחרי העמסה של עוד תשעה הודים מהתחנה המרכזית...
סופסוף יום בהיר (בול לביסאיקונד, באסה) ואנחנו רואים את הפסגות המושלגות וירוק מטורף אחרי מסך הגשם של הימים הקודמים.
התחלתי לחשוד כשהדלת של הנהג נפתחת מדי פעם תוך כדי נסיעה. אחר כך כשעשן התחיל לצאת מהידית הילוכים, ומהמנוע, ומהמזגן מקדימה.
מפה לשם, כשהצלחנו לצאת מההיפנוט של הנופים, גם נופלת לה ההבנה שאנחנו לא עוברים את ה20 קמש ונוסעים ככ לאט.
עצירה ועוד עצירה והדרך לא מתקצרת, תא הנוסעים הופך להוט בוקס מעושן ולעומר חולפת מחשבה שאשכרה אנשים מתאבדים ככה.
העשן מסתלסל לתחושות מבחילות בגוף ושורף את העיניים, כשמנסים לפתוח חלון דואה פנימה שלג ומקפיא אותנו.
הוואן מדדה בכבישים שבין 4000-5500 מטר גובה, חוצה פאסים מושלגים ומטפס בסרפנטינות אין סופיות, בחיי שלא חוויתי כזו דרך מדהימה ביופיה.
חושך יורד, הכוכבים משובצים לכל אורך השמיים וזה מזכיר לי נסיעות בערבת הארץ.
בעצירה הבאה אורן ואני משתינים מתחת לשלט בהינדי. מהר מאוד מגיע הודיע מרוגש וכועס ודורש שנשלם 500 רופה קנס בעודו מצביע על הכיתוב בשלט.
זרקנו כמה צעקות בעברית כדי שנסכים לא להסכים ולהבהיר את יחסי הכוחות בזמן שאנחנו חוזרים חזרה לתוך הרכב, איזה יום הזיה.
נרדמים לסירוגין כבר בלי קשר לשעות השינה שצברנו.
הדרך מתמשכת והמזרח שוב דוחק אותנו לתוך חוסר אונים ככ גדול שמביא למצב של השלמה טהורה.
אין בידינו לעשות כלום, מה שיקרה יקרה עד שלבסוף, כנראה, נגיע ללה.
20 שעות קשות עברו עלינו, הגענו באיזה ארבע בבוקר לתחנה נטושה בעיר רפאים.
מנצלים וויפיי של אחד החברה שנוסעים כדי לתקשר עם איילת (שדאגה לנו מאוד ולא נרדמה) ולהבין איפה ההוסטל בו שמורים לנו חדרים.
חצי שעה של הליכה באמצע הלילה כדי לחתום את הדרך כמו שצריך והגענו. לא יאומן.
איילת מקבלת את פנינו מתוך שינה ואנחנו מתיישבים כולנו בספות בחדר להשלים פערים ולראות את האור מתחיל לעלות.
אחרי מקלחת חמה נשכבים במיטה ורק ברגע הזה אפשר באמת להספיד את היום ולפתוח דף חדש.
שיהיה לכולם לילה (בוקר) טוב וחלומות על הנסיעה הכי מפנקת שרק תוכלו לדמיין
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 135
- Friday, June 24, 2022
- ☀️ 16 °C
- Altitude: 3,866 m
IndiaHankar33°51’51” N 77°28’15” E
מרקה וואלי

חבורת חסמבה מתאחדת שוב, מכל קצוות הודו ותבל הגיעה למסע אחרון בטיול של איילת עלמה ודן.
ניצקה וגלעד של וכרמל אורן עומר אלמוג ואני.
את היום בלה אנחנו מעבירים בשוטטות במדרחוב (אשכרה מדרחוב?!) ובשיעור יוגה שניצן המורה הטריה והתותחית העבירה לנו.
עמק מארקה
בשני מיניוואנים יצאנו כולם אל העמק ולתוך ארבעה ימים מדהימים יפיפיים ומלאי חוויות.
הרבה זמן שלא טיילתי במדבר ואם כבר אז שיהיה מלא במים ומפוצץ בפסגות שלג כמו אבקת סוכר, התרגשות בשיאה.
ביום הראשון הגובה והמסלול איפשרו לנו מספיק אוויר כדי שנוכל ללכת בסתלבט ולהיכנס לתוך שיחות אינטימיות וחדשות אחד עם השני.
למרות שאנחנו קבוצה גדולה מורגשת התחושה הקלילה והעצמאית שכל אחד מביא איתו וזה משמח.
לילה ראשון, עוד לא יצא לנו להתעכב ככ הרבה זמן על חיפוש מקום לישון.
כל ההומסטייז נדמים נטושים ואנחנו אחרי יום ארוך בלי ארוחת צהריים.
בתם שעתיים ארוכות אנחנו נכנסים לבית חמוד בו כולנו נישן יחדיו על מזרונים באותו החדר, נאכל יחד במטבח ונצחצח שניניים במעגל רחב סביב הברז שמזרים את מי הנהר.
המחיר הכל כלול, טאלי לארוחת ערב, המון המון תה וריפילים, בוקר צ'פטיז וממרחים ולצהריים ארוחות ארוזות של בצה תפוא פיתה קיטקט ומיץ מקרטון (נוהל חוזר לכל היצים הבאים).
יום שני יום קצר, המון צבעים בתוך הואדי, ורוד ירוק כחול ולבן ואחרי עצירת צ'אי הגענו לשעת צהריים להומסטיי הבא.
ניצלנו את מזג האוויר החם ונכנסנו למקלחת גברים שבטית במי הנהר.
קיבלנו משימה למיין אורז לקראת ארוחת ערב וכולם מתפננים להם עם ספר מוזיקה או ביוגה על הדשא.
בהומסטיי נמצא זוג אירופאי מקסים איתו אנחנו מתגלגלים כמובן למסע השוואות 'איך זה אצלנו, ואיך אצלכם' הטאלי טעים בקטע קיצוני ואנחנו הולכים לישון אחרי כמה סבבי פרזידנט בקלפים.
יום שלישי כבר מתחיל הטיפוס והגובה נותן אותותיו, לא ברור איך הכנסנו את עצמנו שוב פעם לסיטואציה הזו, מסתבר שקושי נשכח מהר ומתגמד לעומת כל החוויות העוצמתיות שמסביבו.
כולם מהלכים בשיירה ארוכה, כשהמרחקים אחד מהשני מסומנים לפי כמות הג'ייביאלים שפועלים במקביל בלי להפריע אחד לשני.
את היום אנחנו מסיימים בקמפ אוהלים פסטורלי, מוקף מחילות ארנבים (או מכרסם אחר) שמתרוצצים ממקום למקום ולעדרי יאק וחמורים שרועים בעמק.
אנחנו מתמקמים באוהלי זוגות ונכנסים לתוך אוהל האכילה שעוד יחסית חם.
המון כוסות תה נופלות אחת אחרי השנייה והאוכל מגיע ברמה גבוהה שכיף לסיים איתה את היום. באוהל, עומר אלמוג ואני מצטופפים לכמה פרקים של פרנדס לפני השינה.
יום אחרון, יום של פאס.
ארוחת בוקר מזינה של פורידג ופיתות עם ממרחים ואנחנו יוצאים לדרך לטיפוס אחרון בגבהים.
מעפילים לפאס! 5,200 מטר גובה, שלוליות של שלג על האדמה ועמק אדיר וחדש שנגלה לעינינו לראשונה נפרס לו מלפנים.
אחרי אופוריה של הישג, כל שאר היום ממשיך בירידה לתוך קניון אדום זורם במים ובמקטעי קרח.
בשעה שלוש בצהריים אנחנו מתחברים לשביל הג'יפים ממנו לוקחים אותנו אותם החברים שלנו עם המיניוואנים, עייפים ותשושים, חזרה ללה ולארוחת שישי מקודשת.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מעגלי צחצוח שיניים עם כל החברים הכי טובים שלכם
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 135
- Friday, June 24, 2022
- ☀️ 16 °C
- Altitude: 3,901 m
IndiaHankar33°51’24” N 77°28’48” E
עוד תמונות מהעמקק

- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 135
- Friday, June 24, 2022
- ☀️ 16 °C
- Altitude: 3,964 m
IndiaHankar33°50’22” N 77°29’57” E
עוד ועוד ועוד תמונותת

- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 138
- Monday, June 27, 2022
- ☀️ 22 °C
- Altitude: 3,516 m
IndiaLeh34°9’53” N 77°35’4” E
להלה לנד

על ימי ההסתלבטות והמנוחה שלנו בלה
• עומר ואני קנינו כרטיסים לסרילנקה ב9.7!! שוב תחושת החופש האינסופית שבאפשרות לעבור מדינה בכזו פשטות והתרגשות מעולם חדש שעומד להתגלות.
סלט עדשים ומנגו בבודהי טראס בנוהל.
הפקנו מסיבת צהריים מושקעת וקטלנית כדי למצוא לנו כיף בתוך יום שנדמה היה כי לא יקרה בו כלום.
אלכוהול דרך חור בקיר וטור צפוף ודוחף של הודים, מחירי רצפה.
ערבובי קוקטיילים מוכנים בבקבוקים אישיים, קרקרים וגבינת אמול מפחית שימורים, ריבת הומייד ממשמשים.
האתגר - קרח
מסעדה אחרי קפה אנחנו מקבצים קוביות בתוך שקית ובקבוק מים קפוא.
הכל משתלם ונרגע ברגע שכולם מתיישבים בחצר ההוסטל הירוקה שלנו, עם מוזיקה טובה ושמחה.
*השלכות - עומר הופך לזומבי ונרדם גם בזמן הסרט ההודי שהתחלנו בנטפליקס ('RRR' הזיהה)
וגם במסעדה למשך כל ארוחת הערב.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על יום שכולו צהריים
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 139
- Tuesday, June 28, 2022
- ☀️ 16 °C
- Altitude: 4,264 m
IndiaSpangmik33°54’30” N 78°27’41” E
על פרידה ואגם

פרידות גדולות של יום אחרי.
איילת דן ועלמה יורדים למנאלי.
את דן ועלמה נראה רק בארץ באיזה מן יום שיגיע
ומאיילת זו פרידה למי יודע כמה.
אחרי חמישה חודשים של שותפות מדהימה, עוזבת לפורטוגל ישראל ודנמרק לתקופה של 8 חודשים.
פרידה כזו לא מפילה ישר את האסימון שכן מעולם לא היינו בנפרד למשך תקופה ככ ארוכה.
כולנו מתרגשים מאוד ובטוחים שלפנינו תקופה מדהימה של הגשמת חלומות ותשוקות גדולות.
אגם פנגונג
נסיעת צהריים שהתמשכה לה עד השקיעה
עומר אלמוג יואב נועה אורן ואני
אגם פנגונג צלול וצבוע בטורקיז ותכלת
ממנו עולה רכס הררי כשבפסגות שלג
הקפצנו אבנים, אכלנו בבופה טאלי, קלפים וסרט הודי.
שמי הלילה היו היפים ביותר שנתקלתי בהם בטיול ויואב שעבר קורס אסטרונומיה בדובה הגדולה הרחיב לנו את הידע בקבוצות וסיפורים.
קמנו לראות זריחה, חזרנו לישון והקצנו לארוחת בוקר, טבילה באגם ספרים והקפצות אבנים.
נסיעת צהריים חזרה ללה וארוחת ערב עם נועם וענבל שבדיוק הגיעו ממנאלי
מחר גילי ממשיך לקורס מורי יוגה ברישיקש, ובעזרת שיווה עוד נתראה במזרח הרחוק
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על פרידות ארוכות שנגמרות מהר
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 145
- Monday, July 4, 2022
- ⛅ 19 °C
- Altitude: 2,005 m
IndiaManāli32°15’13” N 77°10’39” E
מנאלי סבב 3

הדרך חזרה למנאלי עברה כמין תיקון לנסיעה הקודמת.
פחות מ13 שעות וכבר הגענו חזרה לוויר, ההוסטל הביתי שלנו בפעם השלישית.
הגענו במיוחד לפסטיבל מוזיקה של שלושה ימים ולמפגש חברים מדהימים שבדיוק הגיעו להודו (קציר, יהלי, לבב) או שכבר נמצאים פה לקראת החגיגות.
כל יום קמים לארוחת בוקר ושוטטויות יחד. בצהריים, מצויידים בבירות, שתייה, וטוסטים של הנפאלי מגיעים למתחם לחגוג עד הערב.
אנשים יפים, אקרובלאנס, מופעי אש, תחפושות, פראנטות, גשם וחופש.
מעגל מתופפים וחליל בגשם בתוך דום, אנחנו רוקדים במעגל שבטי.
פרידה מרגשת מאורן חברינו האהוב, אחרי חודשים של טיול יחד ושטס לגלות לנו את לאוס, בעזרת הניים עוד נתראה במזרח הרחוק.
יום אחרי סוף הפסטיבל יובי ואני יוצאים לביאסקונד! סופסוף יום מושלם ודלתי נרניה נפתחות עבורנו.
ירוק בוהק ופסגות שלג מופיעות כבר בתחילת ההליכה.
התקדמנו בטיפוס מאתגר מעבר למפולות סלעים לכיוון האגם שבסוף המסלול.
לצערנו הנחל התמלא והתרחב והפך את החצייה וההמשך למסוכנים, אחרי חיפושים של דרך משנית החלטנו לשוב על עקבותינו ולהמשיך להינות מהיופי של העמק.
בדרך חזרה תפסנו שני טרמפים מעולים עד לדאבה האדומה במנאלי.
בקרוב הטיסה לסרי לנקה וגל הנדידה במדינות המזרח נשבר, החברים ממשיכים לכיוונים שונים ומזדמנות עלינו עוד פרידות רבות.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על פסטיבל חברים בארץ רחוקה
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 148
- Thursday, July 7, 2022 at 11:00 AM
- ⛅ 18 °C
- Altitude: 2,047 m
IndiaManāli32°15’49” N 77°11’16” E
מנאלינינג ולדלהיז

יובי ואני במנאלי החדשה לסבב סידורים, קניות ודאבה בנוהל. רגע לפני שאנחנו נפרדים כל אחד לדרכו, ובעזרת הגורל עוד נתראה גם שנינו במזרח הרחוק.
בערב הלכנו עומר אלמוג לבב יהלי ואני להופעת לייב מחשמלת של אחת הלהקות ההודיות מהפסטיבל.
בוקר אחרי אלמוג ואני יוצאים לסנפלינג מפלים בואשישט, עם ראג'ו המדריך הגבגבר שלנו.
נזהרים לדפוק את הראש בצוק, בולעים מלא מים ובעיקר מתפעלים מהראות הפסיכית שהביא איתו הגשם של הבוקר.
בערב יוצאים עם עומר לבית קפה בקצה מנאלי הישנה, יש פרגולת עץ גדולה שמשקיפה על כל הרכס ואנחנו סופרים מפלים שנוזלים ממנו והלאה.
עומר קונה כדורי ג'אגלינג ופותח קרקס.
לפני השינה רואים פאלם ספרינגס סרט מצחיק והזוי בהמלצת נועם.
ארוחת אנרג'י ברקפסט בליטל איטלי שכוללת הכל וצ'ק אאוט מהבית שלנו במנאלי, 'הוויר'.
אחר הצהריים, סליפר לדלהי שסגרנו עם ראג', הסוכן שמפשל קבוע אבל גם דואג להרים טלפון לוודא שהסתדר. לוקחים את המושבים אחורה, עוצמים עיניים ומקווים שהדרך תעבור בשלום.
שיהיה לכולנו לילה טוב וחלומות על החום של ניו דלהי
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 150
- Saturday, July 9, 2022
- ☁️ 34 °C
- Altitude: 199 m
IndiaTimārpur28°42’6” N 77°13’39” E
הודו'יה', הודיה, סוף.

התעוררנו לחום הלח והכבד של דלהי
טוקטוק למושבה הטיבטית ולהוריד פאניקה וארוחת בוקר באמה קפה, בית קפה של ארבע קומות, שלא מבייש את המעוצבים ביותר בניו יורק (לא הייתי).
התמקמנו ברבסל, הוסטל שנדמה ששייך גם לבית קפה ויחד עם גאיה ושירה יצאנו למיין בזאר.
הפעם, כדי לגוון, החלטנו לקחת את המטרו.
חוויה מפתיעה ומגניבה, שאפילו הזכירה לי את ברלין (כן, כן ושם הייתי).
בקושי רב יצאנו מהמזגן של הרכבת אל תוך הסחוניה, ועברנו בגשר מעל מסילות הרכבת העילית. המוני הודים על יד הפסים, כריזות רמות בכל המרחב וחוויה אוטנטית מגניבה ושונה לגמרי מהמטרו.
בבזאר פצחנו במסע קניות, כל מה שאנחנו צריכים ולא צריכים דחפנו לכיסים בתדלוקים של גלידה ומים קרים.
שלחתי חבילה לארץ וחזרנו כולנו חזרה למושבה הטיבטית הרגועה שלנו לארוחת צהריים.
נחנו, התקלחנו בחדר הממוזג ויצאנו לבושים בלבן לארוחת שישי חגיגית באמה.
פתחנו שולחן והרצנו סבב שישי אחרון (רגע אחד מהשבוע) של אלמוג, להודו או לעולם, לפני שאנחנו מתפצלים לדרכים שונות.
לקחנו עוגת גבינה ואוכמניות לקנח בחדר ונטרקנו גמורים מול פריינדס כשהאורות דולקים רוב הלילה.
שעות הצ'ק אאוט עד הטיסה מעבירים בקפה ויוצאים במטרו אל השדה.
פרידה מרגשת מאלמוג, שאחרי מסע צמוד ומדהים של חודש יחד, ממשיכה לטייל עם המשפחה בוויאטנם. נקווה שהגעגועים לא יימשכו הרבה וגם אותה, נראה במזרח הרחוק.
התורים זזים במהירות ואנחנו מתרגשים מכל מה שסרילנקה תביא איתה, בו בזמן נשלחים אלינו מלא מעט אנשים כתבה על מהומות ופריצה לבית הנשיא.
אולי אנחנו זחוחים או אדישים אבל אם כבר להיתקע, אז בחופים של סרילנקה. אולי בכלל נצטרף למורדים ואז גם נוכל להכין סרט דוקו שיזכה בפסטיבל ירושלים, להגשים ייעוד.
בקיצור, נשאר רק להודות להודו על נופיה המדהימים, שמי בכלל ציפה שאחרי מדינה כמו נפאל נוכל להתרגש מהם ככה?
מדבר בשילוב נהרות ושדות ירוקים כשבפסגות לבן משלג.
אבל בסוף, כשאני חושב על הודו, אז זה קודם כל ההודים.
מתחושת סלידה לגבי האדישות בה נראה היה לי שהם חיים לצד כל החרא שמסביב לגילוי אנשים עם לב ענק ואופי כמו שלא פגשתי באף מקום (מסתלבטים עליך חופשי).
כשיש מליארד וחצי, פוגשים הודים תרמילאים כמונו, מוזיקאים בחסד, בעלי גסטהאוסים ומסעדות שבחופשיות לא מוסברת אפשר פשוט לשבת, לשמוע ולהתעניין בכל חייהם.
תודה תודה תודה על הזכות
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על צבא מורדים חמוש בגלשנים ושזור בפרחים, שיבוא שלום עלינו
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 151
- Sunday, July 10, 2022
- ☁️ 32 °C
- Altitude: 13 m
Sri LankaSerolai Kulam6°50’34” N 81°49’55” E
הקוקוסים והגולשים

על יום ראשון כמו שבוע בסרילנקה
בשדה מחכה הנהג, שלט Mr Ben Yair ביד, ולב גדול בבית החזה.
יחד עם שלוש מטיילות ששיגעו את השכל עד שהחליטו להצטרף, תוך שבע שעות ליליות הגענו לארוגם ביי.
בחמש וחצי בבוקר מקבל את פנינו אסלאם, הבעלים של ההוסטל, מי שהמציא את הלוק של הגולש, ומראה לנו את החדר.
נסיון צפייה בזריחה שמוסתרת בעננים והשלמות שעות שינה.
עומר ואני מתעוררים, קצת מטולטלים נפשית מהמעבר ומהשינוי של כל החברים שהקיפו אותנו ויוצאים לאכול בוקר.
על הים, כמו חופשה מהסרטים, מסעדה עם אוכל וקפה פגזי (אבל יקררר) כשבין לבין אנחנו מרביצים טבילות במים.
הליכה על החוף לסקור את המפרץ, נראה כאילו הגענו לעולם הגולשים והקוקוס, ואנחנו חוזרים ל'בית הלבן' (ההוסטל שלנו) לקריאה גאגלינג ורביצה.
אסלאם מזמין אותנו, יחד עם עוד מקומיים ישראלים ותיירים, לצאת בג'יפ ספארי (הכבישים מתים והמחירי טוקטוק בעננים בגלל בעיות הפטרול) לאלפנט רוק, נקודת קלישה במרחק כמה קילומטרים. מסתבר שאסלאן הוא המלך של ארוגם והוא בעצם הסצנה פה.
אחרי מחשבה ושיקולים (מעולם לא גלשתי ואני צריך קודם ללמוד וגם נפשית עוד לא הרגשתי שנחתתי) אנחנו מחליטים ללכת על זה.
נדחסים בג'יפ, קושרים גלשנים לגג ויוצאים.
הדרך, כמו באיזו סוואנה, מלווה בצמד פילים, קופים, תנין קטן ואיילים, מחזה מטורף ולא צפוי.
נקודת הגלישה יפיפיה אבל המקצוענים אומרים שהגלים לא טובים היום ואני במקום לקחת את השיעור עם המקומי (נקרא הארון) שנמצא בחוף אני רק שוכר ממנו גלשן.
עומר והחבר'ה מתמודדים עם הגלים ואני מתאמן על הסרטונים שראיתי ביוטיוב לפני שעה ומנסה להיעמד קצת על הגלשן ולחתור.
הארון, רואה אותי מהחוף וקורא לי אליו.
בחצי ספקנות אני מגיע והוא אומר, אני אלמד אותך לגלוש, יש לי תוכנית, ואתה תתפוס פה לפחות עשרה גלים, תוך שהוא מציע מחיר מצחיק.
אני חושב על זה, מחליט לזרום עם הקארמה והזימון של ההזדמנות והולך על זה.
כמה דק אנחנו מתאמנים בחול, אני רואה שהוא מבסוט ואנחנו נכנסים למים.
ככה, כשהארון דוחף אותי ואני מתאמן על העמידה והיציבות, בגל השלישי אני כבר נעמד וגולש לחוף.
פעם אחרי פעם אני חותר מחויך ושמח חזרה אליו והוא משלח אותי עד שהידיים כבר הופכות לג'לי.
ההתרגשות שמההצלחה והתחושה עצמה שיחררו בי את כל הכבדות של היום ועזרה לי לעכל את הנחיתה.
שמש שוקעת ואנחנו מביטים מהאבן למעלה על הנוף הפנורמי.
בדרך חזרה, אנחנו מתיישבים כולנו (בערך 13 איש) אצל חברה מקומיים שגרים בשטח לארוחת ערב אותנטית של רוטי, דל עדשים עם קוקוס ומן חריף שנקרא דאמבול ועשוי מקוקוס וצילי.
בהוסטל, לפני המקלחות, יושבים עם גאיה (ישראלית שפה כבר מעל חודש) ואסלאן ומדברים קצת על המצב פה במדינה.
אסלאן מספר שאין קשר לקורונה או מלחמה אלא לשנים ארוכות של שחיתות.
ארוחת ערב של בורגרים בטום וג'רי וחזרה לשינה שתשים את היום הארוך והמיוחד הזה מאחורינו.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על הגל הגדול שתגלשו עליו עד לאי הבודד שלכם.
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 160
- Tuesday, July 19, 2022
- ⛅ 30 °C
- Altitude: 13 m
Sri LankaSerolai Kulam6°50’34” N 81°49’55” E
ארוגם פנים רבות לה

דמיינו מורת יוגה שלא מפסיקה לאמר Vertebrae במבטא בריטי
מדריך גלישה שתשעים אחוז מהמילים שהוא אומר לי אני לא מצליח להרכיב למשפט הגיוני.
שישן כבר 25 שנה על הנקודת חוף הזו ומשכיר בה גלשנים.
שהעניים שלו עכורות ככ שאפשר לחשוב שחלק מהים נטמע בהן.
ארוחת בית חבד, שכרגיל מרגישים בהתחלה לא נעים שלא שילמתם (כי מי יודע לאמר מראש בלב שלם שהוא באמת רוצה ללכת לשישי בבית חבד), אבל יוצאים בתחושה שבכלל צריך לתת לכם מדליה על הסבלנות לאוכל וההקשבה חסרת הגבולות לדברי הרב (ואם התשתתפתם בתפילה, גן עדן בדוק).
* קמנו באמצע, לפני העיקריות
הוסטל שהוא כמו שכונת בורוכוב, כל אחד מציץ ראש מאיזושהי דלת כשאתה עובר ומברך אותך לשלום.
קוקוס בחריף, קוקוס עם קש, קוקוס בסלט, אננס בקטשופ
פרי שהוא שילוב של פסיפלורה ליצ'י ומנגו
דמיינו אננס שלם חתוך במקום ב6₪
6₪
היום עומר הנסיך חוזר לארץ בסוף תקופה מדהימה ויפה של שותפות אמיצה, שיגשים בארץ את כל חלומותיו אמן
"מי שחוזר הביתה, הוא אדם אחר ממי ששנשאר בו"
והנה נפתחת לה חווית הלטייל לבד
ציפייה גדולה והתרגשות באוויר
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על אננס בריטי גולש בבית חבד
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 174
- Tuesday, August 2, 2022
- ☁️ 30 °C
- Altitude: 6 m
Sri LankaPasarchenal6°49’48” N 81°49’18” E
ארוגם ביי-ביי

צעד ראשון בלבד, לפתח שגרה
קם בחמש בבוקר ומגיע בשש לאלפנט רוק, נקודת גלישה רחוקה מהמרכז, כדי להיות לבד לגמרי במים ולזכות בתנאים האופטימליים ללמוד.
ארוחת בוקר ענקית שבחיים לא אכלתי ככ הרבה, שנצ בלי לחשוב פעמיים, קפה ועוגה של צהריים ואז יוגה עם נטלי (דרום אפריקאית שגרה בהמון מקומות בעולם והיא המדריכה האהובה עליי פה באי).
נסיונות הגלישה העבירו אותי תהפוכות נפש, יוצא מהים מתוסכל ברמות אחרי עוד יום של התערבלויות מכות ומלח לתוך האף. הדיסוננס בין לרצות את זה ככ לבין להיות ממש גרוע (והמון זמן לא הרגשתי גרוע במשהו) גרמו לי לפקפק אם זה בשבילי.
אמנם היום היה מלא בשגרה ספורטיבית שאני אוהב אבל האינטרקציה האנושית החסרה לפעמים קצת הכבידה.
אבל כמו שהכל זה תנודות בחיים, שחר, חבר מהקורס מכים כתב לי שהוא גם פה, ופתאום הרבה ישראלים ניגשים אליי בקפה, ביוגה, באוכל.
פגשתי את שיזף שלא התראינו באמת מאז תאילנד יחד עם אופיר וישי חברים שלה מהודו.
יצאנו למסיבה בממבוס ובהליכה בלילה על החול הקרוב לים ניצוצות ירוקים וזורחים קפצו עם כל צעד שלנו, פלנקטוניםם. חצי שעה של גרירת רגליים ובהייה היפנוטית ביצורים.
מנגד, על הגלשן, נופלים לי כל האסימונים ואני קוטף את הפירות של העבודה הקשה, מתרגש מעצם צליחת האתגר.
הבקרים לבד בים הופכים לתרפיה שמשולבת עם הכיף המטורף שבלתפוס גל אחרי גל ולהגשים חלום.
מתחת לסוכה בחוף מתחבר ל"אושן לייף" אצל הארון
עולם שבו התחביר שונה ואני לא מבין מילה אבל זורם עם זה
עולם שבו אני מחזיק קליפת קוקוס מלאת תה ביד אחד וביד השנייה חופן סוכר ומותר להם לתערבב רק בפה
עולם שעזבו אתכם מבחורות בבגד ים קבלו את השבירה של הגל
עולם של אוקיינוס, פילים, קופים וסרטנים שמשחקים תופסת עם הגלים
בדרך חזרה מהים, ניגשים אליי רהים ואשיש, זוג דייגים ומזמינים אותי להתארח אצלם בבית ולאכול בוקר וצהריים
כמובן שזו הצעה שאי אפשר לסרב לה וכך אני זוכה להכנסת אורחים מפנקת וחוויה אותנטית לאללה.
לחם קוקוס, תה מתוק, פפאיה, רוטי וסמבול, קארי דג (כריש קטן שהבוקר עלה ברשת) ואורז
שומעים בוב מארלי ומדברים על החיים, שוב בלקסיקון המצומצם שברשותם "No happy, No life".
אשיש משכנע אותי לחזור לסרי לנקה עם אשתי עוד עשר שנים ולבקר אותו ודואג שארגיש בנוח. הבועה קצת מתנפצת כשהוא מציע שאשלח לו כסף כשאגיע לארץ ואעזור לו לקנות סירת דייג ...
בכל מקרה שמחתי על ההזדמנות להכיר את החיים המקומיים מקרוב ושילמתי לו על האוכל בסוף הארוחה.
יום אחרון, קוברים את אופיר בחול מתפננים בים, ולראשונה מגיעה תיירת להוסטל שלי, דנית בשם נון.
מתגלגלים להעביר את כל אחרהצ והערב יחד בשיחות מצחיקות על החיים ובכלל.
סרילנקה תישאר בשבילי חוויה אישית, של הגשמת חלומות שלי ושל הטיול.
מרגיש לי שהקרמה והיקום שולחים לי מסרים חזקים בצורת 'צירופי מקרים', במיוחד בימים האחרונים. דואגים להזכיר לי לבטוח בהם ושהכל מסתדר כמו שהוא צריך ולטובה.
תודה רבה לסרילנקים, שהם באמת משהו מיוחד (ולא עוד הודים), לים, לחברים, לפירות ליוגה ולבורא עולם
תאילנד היר איי קאם (אגיייין)Read more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 175
- Wednesday, August 3, 2022
- ☁️ 29 °C
- Altitude: 42 m
Sri LankaAkkarasiya Wewa6°25’41” N 81°18’24” E
מהדרך לשדה

- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 178
- Saturday, August 6, 2022
- 🌧 31 °C
- Altitude: 12 m
ThailandBanglumpoo13°45’49” N 100°30’12” E
Sawadikap Bangkok

איזה כיף לחזור לתאילנד
ריח אוכל טוב עוטף את הרחוב
ומכל מקום יש 7/11 קרוב
מדרכה, יש מדרכה!
העיר נקייה ולא נשמעת אף צפירה
התאילנדים נעימים ולא נדבקים
העיר מוארת ומלאה באדריכלות מגניבה ומקדשים מפוארים.
חזרתי לבנגקוק באושר ובעייפות של אחרי טיסת לילה והחלטתי שבא לי דורמז.
זי תאי הוסטל, מקום שישנו בו כבר בפעם הקודמת, כל יום אני פוגש אנשים חדשים במרפסת ויש מקלחת חמה אחרי חודש שלם בלי.
מתאקלם עם שנצ קאוסוי ושייק (וואו כמה חיכיתי).
יובי נחתה באותו יום כמוני וכך יצאנו כל יום לקרוע את העיר.
ערב ראשון באיזור הסיאם, בקבוק יין לבן אחרי שלא הסכימו להכניס אותי לבר עם המכנסון הקצר. אנחנו מתרגשים שסגרנו סבלט בקופנגן ומתחילים כבר לדמיין איך נבלה בדירה ובאקרויוגה באי.
יום שני מוזיאון מגניב של אומנות מודרנית. ארבע קומות של גלריות הצליחו להוציא מאיתנו את הפלצנים. ממשיכים לשוק צ'טוצ'ק, מתפנקים על גלידת קוקוס וחנויות יד שנייה וחוזרים במונית אופנוע (הכי כיף שיש) למקלחות.
בערב צ'יינה טאוון, שוק ענקי מפוצץ אנשים ותפאורה סינית ואנחנו קופצים בין דוכן לדוכן בסיור טעימות.
באן ממולא חלמון ביצה ואחד בתפוא סגול, והטעם... מתוק, איכ.
היום, אחרי שיטוטים בקווסאן אנחנו יוצאים לדרך, לקופנגן.
שתהיה לנו נסיעת לילה ומעבורת קלה כיפית ונוחה.
אהבה גדולה לכולם בבית בעוד תקופה חמה,
שעוד יבוא שלום עלינו ועל כולם, סלאם
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות באומנות מודרניתRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 186
- Sunday, August 14, 2022
- ⛅ 31 °C
- Altitude: 13 m
ThailandBan Thong Sala9°43’0” N 99°59’55” E
ימי קופנגן

נחתנו לתוך קופנגן בשבוע של הפולמון
מלא תיירים, משפחות ישראליות בחופש גדול, מזג אוויר מצויין אבל שמש ביישנית, וריח של חופשה נישא עם המלח של הים.
חלמתי על קופנגן עוד מסבב א' בתאילנד והנה זה מתגשם.
שלא כמו שאר החופים והאיים עד עכשיו קופנגן גדולה. לקחו כמה וכמה ימים להבין בכלל איפה אני ממוקם, איפה השמש זורחת או שוקעת ולאן נוסעים לחפש אקרויוגה או שוק אוכל טוב.
חוויה מזוקקת בול למה שחיפשתי, בין השתקעות במקום אחד
(סבלט בדירה על שדרת דקלים שקטה עם יובי, חברות אמיצה עם חתול אחד בשם סמבו(ל), המון חיות אקזוטיות שניסו להצטרף לחגיגה והכניסו אותנו למצב לחימה או חרדה, ובובות צעצועים מקריפות של הילדה שאני משאיל ממנה את הבית.)
לבין גילויים ונופים חדשים כל יום באי
(מסיבות עם יובי גילי וניצן אל תוך לילות לבנים, חופים לבנים מים שקופים וסירות דייגים שהביאו במיוחד כדי שיצטלמו טוב, מפלים, התפננות בבריכה עם נועם ועדן, אלמוג, אימוני בוקר אקרו ויוגה, יום של יומולדת מלא בחוויות וברכות מרגשות של אהובים מהארץ או העולם, אוכל תאילנדי, בורמזי (נדירר) וטבעוני בקטע וולנסי)
מרוב הכיף, לא שמתי לב והשבוע טס ממני והלאה
אבל למצברוח אין לאן לברוח.
עוד יומיים המשפוחה מגיעה לוייטנאם ואיתם טיול שונה מיוחד ומרגש בצורה אחרת ממה שאני רגיל עד עכשיו
לפני יממת נסיעות ודרכים שתעבור אמן בקלות ולילה נוסף בזיתאי בבנגקוק.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מסיבת צבעים משובצת בריטים שיכורים זרוקים לאורך קו החוף ודואגים שתהיה תמיד סיבה לחייך.
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 190
- Thursday, August 18, 2022
- ☁️ 30 °C
- Altitude: 5 m
VietnamRạch Cầu Bông10°46’30” N 106°41’58” E
על איחודים וסייגון

איחוד ראשון קרה בשדה התעופה של בנגקוק,
אורן ואני מתראים אחרי חודשיים, הוא בדרכו חזרה מויאטנם ואני בכיוון ההפוך.
ישבנו לשיחה מרגשת על כיסאות ההמתנה של השדה. השלמנו פערים ודמיינו את העתיד הקרוב שבדוק ויבוא עלינו לטובה.
כמה שעות של טיסה ובירוקרטיית ויזות ואני בסייגון.
אן הנהג, מחכה עם השם שלי בשחור על דף לבן מחוץ לשדה. יחד, תוך כדי שאלון וייטנאם לתייר בהנחייתי, אנחנו חולפים על פני העיר המנויאנת עד המלון.
יש משהו ממלא אנדרנלין בלהגיע למקום ככ שונה וחדש, על אחת כמה שאני הולך להתראות עם המשפחה עוד כמה שעות אחרי כמעט חצי שנה.
אז יצאתי לי לשוטטות והתרשמות בבלוק.
הרחובות עמוסים בקניונים, אופנועים, ריחות מושנים, מקומיים שותים מכוסות סטארבקס כזה או אחר ואין 7/11 באופק.
אכלתי ארוחת ערב מפנקת בפיצה וחזרתי למלון בתיאום עם המשפוחה.
איחוד שני, על הגבול שבין לא להאמין, לבין אין מצב שבאמת עבר ככ הרבה זמן הרי נפרדנו אתמול.
בהתרגשות גדולה נפתח פרק חדש ושונה בטיול.
מחליפים חוויות מהנסיעה הולכים קצת בסביבה והולכים לישון לקראת יום המחר שכבר מלא בלוז.
ואן ספיישל אוסף אותנו יחד עם ניר המדריך המקומי ואנחנו יוצאים למנהרות קו צ'י.
סיור בין איזורי הקרב, שיטות הלחימה, הסטוריה, שגרת חיים ומחילות הוייטקונג וגרילת הקו צ'י.
מעניין בפעם הראשונה, להסתכל על התמונה דרך עיניים ויאטנמיות מקומיות ולא בעדשת הקולנוע האמריקאית וההוליוודית.
ארוחת צהריים שוב בפיצה ושוב מפנקת. סיבוב בשוק הקרוב, ולמרות שהמוכרים הויאטנמים לא נדבקים, הם מתישים אותך במשפטים חוזרים ודומים אחד אחרי השני בקצב גבוה, דוכן אחרי דוכן.
מדאם! וונט טו ביי סמטינג? וואט יו לוקינג פור?
ערב יצאנו עם ארבעה איזיריידרים, צעירים ומגניבים לסיור אוכל משגע בעיר.
אווירה טובה ואוכל מצויין בנקודות נסתרות שאין סיכוי שהיינו מגיעים לבד.
התגלגלנו שבעים חזרה למלון, לארגוני עזיבה לקראת מחר. 4:45 מתחילים את דרכינו אל הנמל תעופה ולדלאט
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות֫ על מחילה שאחרי 20מ' זחילה תצא תמיד איפה שהמשפחה
פיסRead more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 191
- Friday, August 19, 2022
- 🌧 27 °C
- Altitude: 423 m
VietnamHồ Lắk12°25’38” N 108°10’53” E
הדרך ללאק

הקפצה, 4:45 אנחנו כבר בדרך לשדה
כמו זומבים אנחנו עוברים את הצ'ק אין ומצפינים לבואן מה, שם אוספים אותנו ארבעה איזיריידרים לרוד טריפ של יומיים שיסתיים בדלאט.
בגדול היינו בפרק של איך הם עושים את זה,
כשבתוכנית - קטורת, פטריות, אטריות אורז, גומי, פלפל שחור וקקאו.
הפוגות קצרות בדרך כשבכל תחנה אנחנו לומדים מקרוב על תהליכי ההפקה.
הדרך מתפתלת בתוך ג'ונגלים ושדות בצבע ירוק אינטנסיבי כמו שלא ראיתי מעולם
כל בית קפה קטן בדרך מאובזר בערסלים במקום כיסאות ומסתבר שזה העתיד.
ככל שאני מתקדם בלימודי הויאטנמית שלי אני לומד שבשונה מכל שפה אחרת שפגשתי יש בה חשיבות גדולה לטונים והגבהים של המילים. קצת כמו שירה, ואם תאמר מילה בקול בס מדי, לא יצליחו להבין את המשמעות.
מבחינתי ההיילייט היום היה ירידה למפל ובריכה בצבע חזק של תכלת, בתוך ואדי בלב הג'ונגל.
אני שוחה כמו בבריכה אולימפית וברגע שמתחיל הגשם ליפול ולהרקיד את המים באלפי אדוות לשבריר שנייה, כבר הרגשתי חלק מסרט.
לקראת סוף היום, עברנו בנקודת תצפית פנורמית על סלע בזלת ענק שנקרא (גם הוא) אלפנט רוק.
המלון (אוהלים/אקולודג'/ריזורט/חרקיאדה) שלנו נמצא בלב אגם לאק ואנחנו חוצים אותו בסירה כשהקאצ' הוא סופה מטורפת של גשם רוח וגלים.
בסוף האקט אנחנו מתמקמים ומתארגנים לארוחת שישי חמודה בחדר האוכל.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על המשק הגדול שלכם בו תפיקו פארמ טו טייבל, נוז טו טייל, מה שרק תרצו.Read more
- Show trip
- Add to bucket listRemove from bucket list
- Share
- Day 192
- Saturday, August 20, 2022 at 3:00 PM
- 🌧 21 °C
- Altitude: 1,493 m
VietnamÐà Lạt11°56’21” N 108°25’47” E
הדרך לדלאט

שטנו חזרה אחרי ארוחת הבוקר באגם לאק, אל עבר הגדה שממול, בה חיכו לנו הכנופייה עם ההונדות מוכנות לפעולה.
אבא ועומרי רכבו על פילים בזמן ששוטטתי לי בכפר שבקלות יכול היה להיות מוקד תרמילאי חזק אם רק היו בו הוסטלים וכמה מקומות מגניבים לשבת.
היום הדרך עולה בגובה אל ההיילנד והאוויר מתקרר.
השיירה חוצה אגנים אל עמקים עצומים, צבועים בחמישים גוונים של ירוק והראות מאפשרת לאופק להסתיים בקצה העולם.
נדמה לי שאם יש מדינה לעשות על אופנוע זו ויאטנם.
היום בתוכנית איך הם מכינים את זה, אנחנו לומדים על משי.
תכלס, פשוט מפעל להרג התולעים שנמצאות בתוך הגלמים רגע לפני שהן משנות צורה לפרפרים (כדי שלא יקרעו את סיבי המשי בבקיעה, מרתיחים אותם וכל המפעל מריח כמו מרק תולעים).
שתינו Wessle Moka - פולי קפה שנקלו אחרי שחירבן אותם סמור! הקפה טוען לרשימת מהטובים בעולם והמקור שלו הוא באינדונזיה, חוויה.
הפקנו צבע אדום מזרעי אנטו וראינו שדה (?) של דרגונפרוטס.
לקראת סוף היום עברנו במפל שמעליו עומדת הבודהה הכי מרשימה וגבוהה שראיתי, מפוסלת מאבן ועומדת על שתי רגליים.
הרודטריפ נגמר במלון שלנו בדלאט. נפרדים מכל החבר'ה, אבא מנצח אותי בפול, ארוחת ערב מפנקת, בירה בבר שהדרך מקומת הכניסה למרפסת למעלה היא בעצם מבוך קריפי וחשוך וחזרה למיטה.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על איך זה להיות פול שמחליק לו בתוך סמור כל הדרך לכוס קפה של בוקר.
פיסRead more
איזה נהדר אתה כותב עילי. אני עוקבת אחריך אחרי שאמא מיטל גילתה לי את הסוד שהבת החשאית שלי הסתירה . [Rachel]
Travelerתאמיני לי, אם רק הייתי יודע שהיא לא סיפרה לך... מחכה לתגובות שלך להמשךך