Restablecer búsqueda
Going eastGoing east
SatelitalEditar ruta

Going east

marzo - septiembre 2022
יעל, תמיר והמזרח Leer más
  • 94huellas
  • 6países
  • 179días
  • 799fotos
  • 41videos
  • 19,5kkilómetros
  • 10,6kkilómetros
Seguir Calendario Compartir Lista de deseos
Fecha ascendente
  • Going east
    Día 41

    gosaikunda day 4- laurbina to gosaikunda

    23 de abril de 2022, Nepal ⋅ 🌬 4 °C

    קמים לבוקר מושלג וקר כמובן ומתחילים בטיפוס מרהיב ומאתגר בשלג שאורך כשעתיים בהן אנחנו משחקים בשלג , נהנים מהנופים המדהימים של ההרים שהפכו ללבנים בין לילה ומנסים לאתר את המסלול שאיבד מצורתו בעקבות השלג.

    לאחר הטיפוס מגיעים לחלק מישורי ונחמד שעובר בקלילות יחסית ומתחילים לראות את האגמים הקפואים (שכבר הפשירו)

    ממשיכים ללכת לאורכם עוד קצת עד שמגיעים להוסטל עם ילד מקסים וחמוד בשם ג'ובין ששאל לשמינו ורקד איתנו בזמן שאמרנו את השמות אחד של השני (מצחיק פיצוצים)

    ממשיכים בשגרת היום בנחת , אוכלים ארוחת צהריים מפנקת ושוטפים פנים בברז האיזורי (כשהוא סוף סוף התפנה משטיפת הכלים שבישלו לנו בהם)

    בערב כבר נהיה ממש קר ואנחנו נשלחים לעמוד בשמש בשביל לא לקפוא עד שבעל הבית מדליק את החימום

    בארוחת הערב פוגשים שני נפאלים חמודים בני 30 שמספרים לנו שלפי ההינדו האל שיבה, אל מגניב ביותר שהיה לובש את העור של הנמרים מטייל בהרים ומעשן וויד, יום אחד בלע רעל בשביל להציל את העולם (הפרטים לא מדוייקים היה מבטא כבד) ואז הוא הלך לאגמים ובעזרת קלשון שבר חלק בסלע משם יצאה נביעת מים שכעת הם נחשבים טהורים, הוא שתה אותם ואז נכנס לתחתית האגם ולפי האמונה הוא יושבת שם ועושה מדיטציה. אז להרבה הינדו חשוב להגיע לשם ולראות את המקום ולטבול באגם הקפוא. (דבר שמסיר את המנחת מסוקים שפעל לתא הפסקה והוריד אנשים לטבילה ברגל וחזרה).
    זוג האנשים הזה אמר שמחר הם יעשו את זה מחר בבוקר ורק אז יצאו לדרך.
    אחר כך השיחה התגלגלה למחוזות אחרים והם סיפרו לנו (שני דוקטורנטים נפאליים במנהל עסקים והיסטוריה שכרגע מובטלים כן?) על הפגמים במשילות הנפאלית , על היעדר הייצוא של תוצרת ועל הבעיות במדינתם. בסוף הם אפילו שכנעו אותנו לשתות יין נפאלי (רוקסי) שמוכן מתסיסה של דגנים והוספת חמאה אליו ואפילו יש אופציה לפזר עליו אבקת צילי. המלצת המקומיים לשתות חם, המלצתנו- לא לשתות בכלל, יש לציין שאחרי הערב מצד המקומיים שהיין מתקרר יעל שתתה את כולו בשלוק (הם אומרים שהוא טוב לגבהים, טוב לקור, טוב לשינה לא הורגש)

    הולכים לישון בגובה 4300 לילה קר וקשה ביותר לקראת יום חווייתי למחרת    Leer más

    Ver traducción
  • Going east
    Día 42

    Gosaikunda day 5- gosaikunda to gopte

    24 de abril de 2022, Nepal ⋅ ☀️ 12 °C

    קמנו בבוקר נרגשים לעלות לפאס ולראות את שאר האגמים היפים ולמצוא את הנביעה של שיבה. יעל נרגשת ביותר עקב האמונה שזוהי העלייה האחרונה וכולה 300 מטר בגובה ומאז יומיים ,ארוכים, אבל של ירידות בגובה. מתעכבים קצת בהוסטל ונפרדים מג׳ו בין המתוק ויוצאים להליכה. ההליכה התחילה בטיילת שהנפאלים בנו שהיו בעצם מצבור אבנים לא ברור בניהן גרים מליוני זבובים קטנים וכלן קיבלה את שמה בפינו , טיילת הזבובים. עלינו ועלינו והגענו לראות פסגות יפייפיות ואגמים פזורים (יש סהכ 107 ראינו בערך 12, מספק לחלוטין) אחד מהם, האחד שממש ליד הפס אפילו היה חצי קפוא! משם מתחילים את הירידה די מהר הקונספט של טיילת הזבובים חוזר על עצמו ואנחנו מדלגים בין אבנים ומדרגות, כמה מדרגות…
    בדרך אנחנו פוגשים גרמני שמספר לנו שגופטה, הכפר אליו אנחנו מכוונים, נמצא בין שני הרים ושזה עלייה וירידה, מסתבר שזה היה קצה הקרחון.
    עצרנו בפאדי לארוחת צהריים ומנוחה טובה לקראת המשך ההליכה לגופטה שם פגשנו את שאר המטייליים.
    מפאדי לגופטה ההליכה שינתה את צורתה וטיילת הזבובים כמעט ולא הייתה, במקומה שיפצנו בין סלעים, הלכנו על מפולות שלגים (מהיום שירד עלינו שלג) שנפלו על הגשרים והחלו למוס, סבר שיצר שכבת שלג שלא היה ברור כמה היא חזקה עלינו וגם קצת ירדנו ואז עלינו שוב מלא וכל מלא שעלינו ירדנו וכך זה המשיך כל הדרך עד שהגענו לגופטה. בדרך תמיר חיפש פנדות אדומות ואולי אפילו מצא אחת בין ענפי הבמבוק, עצרנו לחפש ויצור האדמדם החל לברוח, תמיר ניסה לתור אחריו אך השיפוע שם היה חד מידי והוא נאלץ לוותר כך שנוכל להישאר רק עם התקווה בלב.
    ישנו בהוסטל צנוע אך עם בעלים מקסימים, עשינו מקלחת hot bucket, פעם ראשונה של תמיר! שהייתה חמודה ומרעננת מאד, קנינו קצת אינטרנט והטענו את הטלפונים ואפילו לראשונה ישבנו בערב עם תיירים!!! רופאה אירית שמטייל לבד עם מדריך/ בן הזוג הנוכחי שלה/ ידיד קרוב, לא ברור שסיפרה שכבר הייתה שבע פעמים בנפאל ועל החוויות שלה מכל העולם עכשיו כשהיא בפנסיה, ואחות אוסטרית, שמידי פעם פשוט עוזבת את הכל לשנה ונוסעת לטייל בעולם, איך היא אוהבת לטפס הרים ושהיו טיפסה על אחת הפסגות שהקיפו את הפאס, בחורה מאד מרשימה. את הערב סיימנו בדאל באט וישיבה ליד החימום ותפילות לאלי הטרק שמחר יהיה יותר סימפטי להליכה    Leer más

    Ver traducción
  • Going east
    11
    Día 43

    Gosaikunda day 6- gopte to kutumbsang

    25 de abril de 2022, Nepal ⋅ ☀️ 16 °C

    ליום האחרון קמנו ברצון לשנות גישה ליום, הברכיים כאבו
    והרגליים נתפסו אבל אנחנו הבטחנו לעצמנו שיהיה יום בסדר ופיללנו שהמסלול יהיה נעים יותר מאתמול.
    בארוחת הבוקר יצא לנו לדבר עם בעל ההוסטל שסיפר לנו שהוא מקבל את כל המצרכים על ידי פורטר שסוחב הכל על הגב מהכפר הסמוך, שהוא לא ככ סמוך, כי הדרכים קשות מידי לחמורים, הסיפור גרם לכל המחירים להראות זולים מידי. הוא הכין אותנו לכך שהיום יתחיל בעלייה גדולה ואחכ יעבור לירידה ומישור קלילים ונעימים, ברצון גדול להאמין לנבואה אך סקפטיים יצאנו לדרכנו. היום התחיל בעלייה שעברה בנעימים בעיקר מתוך כבוד לעובדה שאכן הייתה בעיקרה רק עלייה, כשהגענו לכפר הראשון תמיר הנווט התותח החליט שלא ללכת בדרך שmaps me הציע לנו שהייתה נראית כמו עלייה ענקית במדרגות ואז ירידה אלא בדרך עקיפה של הליכה על צלע ההר, איך בורכנו כשהדבר התברר כהחלטה גאונית לא פחות ולא יותר! ותהייה מה בעצם הנפאלים חושבים שהמטיילים פה רוצים במסלול שלהם שהם בחרו לרצף ולהנגיש את הדרך שמטפסת ויורדת הר במקום ללכת ישר?
    לאחר רוב מוחלט של ההליכה היומית הגענו לכפר האחרון בו ישר נשאלנו על ידי הצמד האהוב- הודי נלהב שבא לטייל עם נפאלי חמור סבר אך עם לב זהב ואנגלית שבורה שהקשר בניהם גם כן נשאר לא ברור (ההחלטה הסופית זה שהוא המדריך שלו אבל בעצם הוא הולך מהר מידי כדי להראות לו שרך כלשהי אז אולי לא?)
    Have You seen the tiger??
    כמובן שבהמשך ישיר לברדיה leopard בדיוק חצה את הדרך שהלכנו בה שלוש דקות לפני שהגענו לשם. כמובן שרבע שעה אחרי זה נאסר על יעל לדבר כדי שתמיר יוכל לחפש אותו ושהוא לא ישמע שאנחנו פה ויברח.
    כשישבנו לארוחת צהריים גילינו שבעצם על היום הזה היה שוב עליות וירידות (פשוט פחות נוראיות) ושתכלס ירדנו רק 200 מטר בגובה מאיפה שישנו אז יש לנו ב5 קמ האחרונים לרדת את כל השאר- פאן!
    בעלת ההוסטל הבטיחה Now only down
    ככה שאתם יכולים לדמיין את כמות הקללות שיצאה מאיתנו שהתחלנו לרדת בדיוק רבע שעה ברצף ואז שוב היו עליות לא ברורות- נפאלים מחורבנים והאהבה שלהם לעליות וירידות
    בסופו של יום ה3 קמ האחרונים היו ירידה שבאותה מידה יכלה להיות מגלשה אתגרית ביותר אבל בעצם הייתה בנויה ממלא מדרגות מאד לא נוחות שעד עצם משפיעות על רגליה של יעל (כואבבב)
    לכפר הגענו בסוך היום מאושרים שנגמר וגאים שעשינו הכל לבדנו, מתרגשים לחזור לעיר וקצת עצובים לעזוב את הכפרים לתמיד, כמובן שסיימנו את הערב באכילת טומו (מומו טונה) והקשבה להודי הנלוז מחלל ושר בזיופים.
    רגשות של סוף והתחלה
    משהו משמח וחדש
    בעוד כמה ימים כבר נתחיל במסע לתאילנד
    עם מלא ציפיות ותקווה שהאוטובוס באמת יצא מחר בשעה שבעלת ההוסטל הבטיחה (כי אין כרטיס ואין תחנה רק מקום אקראי) הלכנו לישון    Leer más

    Ver traducción
  • Going east
    1
    Día 45

    ימים אחרונים בנפאל

    27 de abril de 2022, Nepal ⋅ ☀️ 29 °C

    אחרי שחזרנו מהאגמים בנסיעה מקומית אחרונה- שהתחילה בשעתיים מתישות במיוחד מלאות במקומיים שנסעו להתחסן לקורונה (כיף להצטופף שנייה לפני החיסון) והמשיכה למוזיקה מקומית חזקה מידי כהרגלה ולקשירת התיקים על הגג בקשר מפוקפק שבחלק מהזמן אנשים גם ישבו עליהם (מזל שבנפאל כולם מותק ואין גניבות ורק אהבה)
    הגענו לקטמנדו והתחלנו בסידורים אחרונים, קונים מתנות, שם יצאו לידי ביטוי כל כלי המיקוח שרכשנו והמציאות היו שוות במיוחד, אוכלים עוד קצת אוכל מקומי שאהבנו במיוחד, נפרדים מאנשים ברחובות אבל הפרידה לא הייתה שלמה בלי המלכה שבמלכי המסעדות המערביות בנפאל בכלל ובקטמנדו בפרט- אש וקרח!
    כבר תקופה שאנחנו מפנטזים על החופשה הנהדרת שהייתה לנו באיטליה ועל המקום שכבר הוכיח את עצמו קצת לפני שיצאנו לאנפורנה.
    שמנו שכולם נכבד מהרופים האחרונים שלנו בצד ויצאנו לדרכנו לארוחה חגיגית מלאה בפיצות עם אנשובי והאם מיובא מאמא איטליה, אפרול שפריץ, נגרוני וקינוח אחד אלוהי - אמורה מיו❤️
    אחרי כל זאת כבר היינו מוכנים לעזוב, ממלאים במרץ טפסים אחרונים הקשורים לטיסה ומפנטזים על המלון בו נעביר את הבידוד ביום הראשון בתאילנד.
    את הפוסט פרידה מנפאל אנחנו עוד קצת
    דוחים כי קצת מוזר לסכם את המקום הזה שהיה המקום הראשון שלנו בטיול הזה וסימל ככ הרבה.
    אבל בקרוב גם זה    Leer más

    Ver traducción
  • Going east
    2
    Día 47

    הדרך ל.. תאילנד

    29 de abril de 2022, Tailandia ⋅ ☀️ 42 °C

    אח איזו טיסה איזו דרך. אחרי מליון טפסים יצאנו לדרך בחברה הודית אינדיגו המופלאה שהסלון שלה זה ״lean, clean , flying machine “.
    הטיסה הייתה טיסה של שעה וחצי לדלהי, שם 11 שעות קונקשיין ואז עוד 4.5 שעות טיסה.
    ילדים טובים שכמונו נסענו עם אביה וארוצס לשדה בקטמנדו 3 שעות לפני הטיסה, אחרי שהדפסנו את כל הטפסים הדרושים והכנו תיקיות של מסמכים.
    מי ידע שבדיוק בטחוני במדינת עולם שלישי יעבור ככ מהר, כבר תוך שעה וקצת הגענו לשער שם חיכינו לטיסה הראשונה וכמובן שבדקו רק את התאי פס (מתוך כל הטפסים המייגעים דווקא את האחד שהיה הכי פשוט למלא).
    הטיסה הייתה יפייפה ומלאה בישראלים שנסעו לקונקשיין אחר או סתם להודו.
    ראינו פסגות מושלגות דרך ההרים ועננים זוהרים לקראת השקיעה. תוך שנייה כבר הגענו לדלהי שם פגשנו ביואב - שכבר היה פעם הקונקשיין בדלהי וגם הוא נוסע לתאילנד, הוא סיפר לנו שפעם קודמת העיפו אותו לרחוב והוא ישן על הרצפה כי אסור לחכות בתוך השדה.
    כל החלומות על קונקשיין מלא באוכל ושינה על כורסאות נעלם בתוך סיפור של כפור ומפגש עם גופה ברחוב.
    מזלנו שזה היה חרטא!
    תוך כמה דקות הובלנו לאולם גדול בו חיכינו לבדיקה של המסמכים (שוב לא בדקו שום דבר מהמסמכים המייגעים של הודו! באסה) ומשם עברנו מהר לבידוד ומשם לדיוטי פרי
    ואיזה דיוטי פרי זה היה
    מגוון רשתות, חנויות, ברים ומזגנים
    את הערב בילינו בנוחות אותו התחלנו במקדונלדס ההודי (מלא צמחוני ועוף תפריט משונה אבל מיוחד ) משם לסיבוב בין חנויות וניסיון להתגנב ללאונג היוקרתי, אחכ ארבע שעות בבר האירי עם השעה השמחה על הבירות תוך ישיבה בכורסאות נוחות במיוחד ואז כמובן נשנוש נוסף בkfc בפעם הראשונה והמרגשת של יעל. היה יאמ
    ככה בלי לשים לב עברו להן 9 מתוך ה11 והתחלנו להתגלגל לכיוון השער שם כבר נשברנו קצת ונרדמנו על הרצפה כמנהג המקום.
    כשקמנו נכנסנו למטוס שהתגלה כחצי ריק, כל אחד התפרש על שורה ונרדם למשך כל הטיסה.
    כשנחתנו עברנו את הבידוק מהר וחיפשנו את ההסעה של המלון, מצאנו שלט ואיש נחמד שצילם אותנו והעלה אותנו על הוואן.
    בהרגל נפאלי התחלנו לחשב איפה יהיה הכי נוח שהכל יתמלא פה ואיך המזגן יגיע ואיפה החלון ותוך כדי החישובים הרכב התחיל לנסוע.
    מה?? כןכן! זו הייתה נסיעה פרטית!
    התרגשנו מלא וגם חגרנו חגורות כמו שהשלט ביקש ( בנפאל לא היה דבר כזה!) והתחלנו לנסוע בכבישים הסלולים והישרים מוקפים במכוניות אחרות מתפקדות (מרגש!)
    עצרנו מהר לבדיקה בבית חולים דרך הרכב והמשכנו למלון שם קיבלנו את פנינו בברכה חמה והגישו לנו לבחור את הארוחות הקרובות שלנו, בזמן הזה המזוודות כבר הגיעו לחדר וההתרגשות גאתה.
    כשהגענו לחדר גילינו מצעים לבנים ונקיים, מקלחת חמה,טלוויזיה, אמבט, וכספת! כמה שהדברים מוערכים פתאום
    תוך כמה דקות צלצול בדלת וארוחה בעלת שלוש מנות מפנקות ושתייה הגיעה לפתח הדלת.
    מקלחות אירגונים וקריסה במיטה עד הצלצול הבא שהעיר ואיתו עוד ארוחה נהדרת.
    איזה כיף להתפנק
    ככה עבר לו הבידוד בין פינוק לפינוק כד שגילינו ששנינו שליליים והלכנו לישון מאושרים.
    מתרגשים בבוקר לראות את בנגקוק ולהבין כמה כל הפינוקים שקיבלנו במלון תואמים לעיר עצמה
    נרדמים בין סדינים לבנים ומזגן מטמטם
    וחולמים על הימים הבאים    Leer más

    Ver traducción
  • Going east
    1
    11
    Día 49

    רישומינו מבנגקוק

    1 de mayo de 2022, Tailandia ⋅ ⛅ 33 °C

    אחרי שסיימנו את הבידוד במלון המפנק שלנו התרגשנו לצאת לעיר ולראות אותה באמת.
    בנגקוק שונה לגמרי מכל עיר במזרח שהיינו בה (לא שהיו ככ הרבה אבל גם כאלה שסתם דמיינו בראש).
    הרחובות גדולים ודי נקיים, יש מלא פרסומות וממש קשה לחמוק מתרבות הצריכה שמציפה את העיר, הן בקניונים עצומים (ומדכאים ביותר!) והן בשווקים (שהיו דווקא ממש כיפים ולא ככ מה שציפינו, חות מציינה טאון שם היה קשוח) בכל מקום.
    האנשים הרבה פחות דוחקים והתחבורה הציבורית מונגשת ומהירה מאד- בין רכבת עילית לרכבת תחתית לאוטובוס לטוקטוק למונית אתה תמיד תמצא דרך להגיע מהר למקום שאתה רוצה.
    שזה מזל כי הכל שם ממש רחוק אחד מהשני.
    בקטע ממש מצחיק ברכבת התחתית לא מקבלים כרטיס אלא מטבע פלסטיק שמשמש כרטיס.
    המקדשים שם הרבה יותר מרשימים ויפים, בודהה זהב עצום שוכב וארמונות מדהימים! ככה שהסתובבנו שם בכיף כמה שעות כל יום והתפעלנו מול כל צ׳אדי (זה מבני הפולחן שלהם) מחדש.
    האוכל גם היה מטריף. ויחסית לסטנדרט הנפאלי אין מה להשוות. כמובן שבהתחלה התפרענו יותר מידי וקילקולי הקיבה לא איחרו לבוא אבל ברגע שחזרנו לעצמו הבנו מה כדי ומה לא (ואולי זה בכלל ההרכב של החיידקים? במרפאת מטיילים אמרו שזה קורה🤷🏻‍♀️)
    עמדנו 40 דק בתור לראמן זוכה פרסים שבסוף בכלל לא התקדם והפנטזיה על ראמן וואיגו (הלוואי אמן שעוד נטעם אותו בחיים האלה) התחלף בהמבורגר שגם זכה בפרסים בלב שלנו.
    ואפילו, ואולי בגלל, שזו עיר כזו גדולה וחדישה יחסית היא הייתה לנו קצת קשה ושונה מידי ואנחנו שמחנו עליה אבל גם שמחים יותר להמשיך הלאה ממנה.    Leer más

    Ver traducción
  • Going east
    1
    1
    Día 50

    היום עם כל החיות

    2 de mayo de 2022, Tailandia ⋅ ☁️ 29 °C

    החילזונות- את הבוקר הזה פתחנו אחרי קפה פראפוצינו קרמל מפנק במיוחד ומוגזם מאד ומשם המשכנו אל ארמון המלך. כבר אתמול ניסינו להגיע לשם ובטעות נכנסנו לבודהה השוכב (בלי חרטות היה נהדר), כשיצאנו מהתחתית והתחלנו ללכת ברחוב עם כל המדריכים שמנסים להעיק (אבל הרבה פחות אסרטיביים מבנפאל) הלכנו במכוונות הנכונה ופתאום אדם שמולנו בועט בחילזון ענק.אנחנו מתפעלים מגודלו ומצלמים, הבועט חוזר אחורה ומתחיל להשתחוות לחלזון ולבקש את סליחתו תוך מלמול ברכת הנמסטה וממשיך בדרכו, אחרי שנייה נזכר שלא הטריד אותנו ולא ניסה עלינו את תחבולותיו וחזר והתחיל לפתח איתנו שיחה מייגעת על חלזונות ועל חלזונות בישראל כדי לספר שהוא מדריך אם אנחנו רוצים.
    Thank you next מה שנקרא

    השרצים- משם המשכנו לציינה טאון בתקווה לאכול ארוחה ראשונה ואמיתית של היום, נכנסים לרחובות ומגלים שוק סואן וצפוף מלא בחיות שונות ומשונות על כל הצלחות (מנסים ליצור מגיפה חדשה), תמונות מזוויעות וריחות חדשים (לווא דווקא טובים). כשפנינו לדוכנים ושאלנו אם יש No meat
    אף אחד לא ידע מה אנחנו רוצים ולמי שכן הראנו את התרגום בגוגל למילה צמחוני יצא פרץ צחוק בלתי נשלט וישר אחריו- no no not here.
    מזל שיש גוגל מפס שהוביל אותנו רעבים ומותשים למסעדה צמחונית עם טופו מטריףףף

    לטאת הכוח- מחפשים דרך לעכל את האוכל יצאנו לסיבוב בפארק, שמכונה סנטרל פארק המקומי. מטיילים בין שבילים וצמחייה ירוקה רואים אגמים ואפילו צב שוחה במים, וככה פתאום בלי שום התראה מראש מתחילה לטאת כוח לחצות את הרחוב. מתלהבים נורא (ויעל שבכלל לא בטוחה מה החיה) מתקרבים ומצלמים, עוקבים ומתפעלים. עד שפתאום היא נכנסת למים ונעלמת. משם החוויה בפארק שינתה צורה והפכה למעט מפחידה אחרי כל רחש חיפשנו חיה (והאמת שמצאנו צב, דג ואנפה).

    העכבר- בדרך חזרה למלון הלכנו ברחוב הראשי והיוקרתי שפתאום עכבר חצה את המדרכה ואיש לא ראה אותו והם עשו תאונה חזיתית! האיש בעט מהר בעכבר והמשיך ללכת ולא שם לב.
    יעל כמובן לא החזיקה את עצמה וצרחה ״איכססס״ לכיוון העכבר ושזה לא הספיק הסתובבה לאיש שבעט בו וצעקה ״איכככס״ האיש הסתובב בתמיהה וחיפש במה הוא בעט אבל העכבר כבר נעלם חזרה לביבים.

    וככה יום מלא חיות ומפגשים מיוחדים נגמר לו באוטובוס לצאנג מאי
    יוצאים מבנקוק ונוסעים באוטובוס לילה לצפון
    מקווים שלא יהיה כמו נסיעות בנפאל ומתרגשים לשנות אווירה    Leer más

    Ver traducción
  • Going east
    Día 51

    צ׳אנג מאי המפורסמת ואנחנו

    3 de mayo de 2022, Tailandia ⋅ ⛅ 26 °C

    אז לאחר ארבעה ימים מהנים, מאתגרים (בכל זאת עיר לשני נפאלים) ומפנקים החלטנו לקחת אוטובוס לילה לצ'אנג מאי שאמור לקחת 10 שעות, מוכנים לנורא מכל מניסיונינו עם אוטובוסים, עולים על האוטובוס שמתגלה כאוטובוס קומותיים שמחלקים בו שמיכות נשנושים ומים . מתענגים על ה10 שעות הבאות בהן אנחנו חוקרים על הצפון , ישנים ומסיימים את עונה 6 של קומיוניטי

    ב6 מגיעים בערך ואוכלים את הפאד קפאו ב2 וחצי שקלים שנכנס בקלות לארוחות המוצלחות של הטיול ומקנחים בסטיקי רייס ב4 שקלים

    שונצים ויוצאים עם כוחות מחודשים לסוחר האופניים המקומי שאפילו ממלא לנו אוויר בצמיגים ויוצאים לרכב למפל שרחוק 8 קמ מהעיר בערך , מהלך הרכיבה מתבעצת בצורה אתגרית בין המכוניות על האופניים המקרטעים ששכרנו עד שאנחנו מגיעים ליעד של שלל מפלים חביבים מכוסים בצמחייה טרופית וייחודית למקום. נכנסים לטבול ג' פעמין כמו שלמדנו מעילי ונדב ומרוויחים את כבודם של אורחי המקום. לאחר שמתפננים שם עוד קצת נוסעים חזרה עם עוד שייק אננס פסיפלורה בננה והולכים למסעדה הצמחונית אום שמתגלה כמסעדה מטריפה שם יעל אוכלת מנה מוצלחת ביותר ואנו חולקים סושי. בערב יעל נשארת לנוח ותמיר יוצא לשוק לילה עם החברים שם הוא שותה משקה משכר מקומי על בסיס אורז (נעים בפה)
    מאושרים שהתקרבנו קצת יותר לטבע מתכננים לנסוע עוד יותר קרוב ומחר לשכור רכב ולטייל.

    ~חווינו ושכחנו לצלם אז אין הרבה תמונות תרקדו~    Leer más

    Ver traducción
  • Going east
    1
    1
    Día 53

    היום עם התאונה

    5 de mayo de 2022, Tailandia ⋅ ⛅ 25 °C

    קמים לבוקר השכרת הרכב , אוכלים ארוחת בוקר משביעה ומחליטים לנסוע עם החברים להר הכי גבוה בתאילנד שנמצא בתוך שמורת טבע מרהיבה

    לוקחים רכב ממקום עם אנשים נחמדים בתקווה לטיול בטוח ומהנה

    מתחילים בנסיעה שאני נוהג , שעה וחצי קלילות, עוצרים בזולות חמודות שם מתכבדים בסלט פפאיה וממשיכים בנסיעה

    מגיעים למפל הראשון עם מדריכה מקומית שחובה לקחת והיא לא יודעת אנגלית (אני שוגה וחושב שהיא זכר ולא בפעם הראשונה בתאילנד) , נכנסים לרחוץ בו ואני מתלהב רצח מהחשיפה הארוכה של המצלמה שלנו .

    חוזרים לרכב במהלך הנסיעה אחורה אני נתקע ב5 קמש בערך בעץ ושורט את הרכב, אנחנו בטוחים שחרב עלינו עולמינו כי זה קנס של איזה 2000 באט, 200 שח (וואו.)

    ממשיכים בנסיעה להר הכי גבוה בתאילנד , שלא כזה גבוה כלל וכלל, קצת מתאכזבים מהנוף , מחליטים שדנה תחליף אותי בנהיגה חזרה כי קצת התעייפתי.

    מפנטזים על המקדונדלס בחזור, כלום לא מכין אותנו למה שעתיד לקרות לנו..

    כבר בתחילת הנסיעה לאחר הירידה הראשונה מתחילים להריח פלסטיק שרוף , אני מעיר על כך (בן של מורה נהיגה אחרי הכל) ואביה ויעל מרגיעים אותי בטענה שזו עונת השריפות ואנחנו מריחים את האוויר . ממשיכים קצת בנסיעה ודנה טוענת שהבלמים לא עובדים טוב, כמובן שאני ועומרי דואגים להסגביר את הסיטואציה ואומרים לה שהיא לא יושבת קרוב מספיק ושתלחץ חזק יותר (נשים אה?) , דנה אפילו עוצרת בצד לכוונן את הרכב שוב ואז אנחנו ממשיכים בנסיעה

    אחרי בערך 100 מטר מתחילים בירידה תלולה ביותר , באותו רגע דנה מבינה שהדוושה של הברקס לא עובדת בכלל

    אנחנו לא מעכלים יושבים בשקט בהלם מוחלט ואביה צועק לעומרי להעלות את הבלם יד

    עומרי מתחילים להרים אותו לאט לאט ואנחנו ממשיכים להאיץ , 60, 70, 80 , 90 קמש!! נוסעים במהירות שמצד אחד שלנו תהום ועצים ובשלב הזה אין שליטה ברכב בכלל

    מתחילים להחליק מצד לצד בכביש בלי שליטה ברכב ואחוזי בהלה מה יקרה לנו ומה יעלה בגורלנו

    דנה ברגע הרואי מצליחה לנווט אותנו שמאלה אל תוך קיר בוץ ואנחנו מתנגשים בו בעוצמה, הרגעים שקדמו לכך מרגישים כמו נצח ואז פתאום בום.. הכריות נפתחות, הרכב מתחיל להחליק לתוך הקיר שעוצר את הנפילה שלנו ואז אחרי כמה שניות של סיבובים נעצרים.

    אני מסתכל סביבי מצפה לנורא מכל ומריח שוב שרוף, צועק לכולם לצאת מהרכב ומוודא שכולם יוצאים בבטחה, איכשהוא באופן פלאי כולנו יוצאים מהרכב בשלום ורואים את הרכב המרוסק לצידנו ומבינים איזה נס קרה לנו . מסתכלים לשני הצדדים ורואים שכמה מטרים לכל כיוון והתאונה הייתה נגמרת בצורה איומה. אני מוציא את הדברים שלנו מהרכב והצבא התאילנדי מגיע ומחלץ אותנו לבית החולים הסמוך באמבולנס (פעם ראשונה באמבולנס) בבית החולים אנחנו מזמינים הסעה לבית החולים הפרטי של צאנג מאי שנראה כמו שילוב בין מלון יוקרה לסרט מדע בדיוני שם בודקים אותנו ביעילות ויסודיות ומגלים שמלבד כמה שרירים תפוסים ושריטות שטחיות כולנו בריאים ושלמים (שוב אנחת רווחה) , אוכלים פאד תאי ובננה רוטי והולכים לישון מותשים מהיום שהיה

    וואו איזה יום.    Leer más

    Ver traducción
  • Going east
    1
    111111
    Día 54

    ההתאוששות

    6 de mayo de 2022, Tailandia ⋅ ⛅ 30 °C

    אחרי ריב מתסיס עם משכיר הרכב והחלטה לחייב אותנו על מיכל דלק מלא (כי המיכל טיפטף אחרי התאונה עד הסוף, מה??) וקצת חשש שהמאפיה תבוא עלינו (הוא ישב עם פרצוף זחוח וספר קלפים בזמן שדיבר בפלאפון) שילמנו הכל והרגשנו צורך להתאושש ברגוע.
    את היום העברנו בהתהלכות בין רחובות העיר העתיקה בצאנג מאי, אכלנו מטעמים מקומיים בדוכנים המוצלחים מאד שמציפים את הרחובות, ואפילו באופן פתאומי ומשמח תמיר הסכים להיכנס למסאג תאילנדי באחד מהמקומות.
    נכנסו רק לשעה כי פחדנו מהסיטואציה אבל זה התגלה כחוויה מדהימה, כולם היו ככ נחמדים והמסאג היה קשוח אבל ההתמסרות אליו הפכה אותו למשחרר ובדיוק מה שהיינו צריכים אחרי כל הכאבים מהתאונה. משם המשכנו לטיפולי הרגליים הנפאליות שלנו ותמיר בחר לשחק עם הדגים שאכלו את כל לכלוכי הטרקים מהרגליים שלו.

    בערב חיפשנו בר חמוד, בהתחלה ישבנו במקום די מקומי עם אלכוהול בטעם לא רגיל וזוג תאילנדים ששרו שירים באנגלית מעט מצחיקה וכל פעם ששאלו אם יש לקהל בקשה לא קיבלו את השירים שהצענו.

    משם עקב החשש להמשיך לשתות וסיום ההופעה התגלגלו לבר מוצלח במיוחד עם להקה מטורפת ששרה מגוון שירים בין רוק לפופ- רקדנו ונהננו ואפילו פגשנו בזוג נוסף שנפגש בבנגקוק, רודריגו מאוסטרליה וקסנדרה מצרפת, רקדנית שגם ביקרה בישראל ואהבה יותר את ירושלים מתא ועכשיו כבר גרה שנתיים וחצי בבאלי (מדהים!).
    וככה בלי לשים לב הערב עבר והרחוב התחיל להיסגר ואנחנו חזרנו להוסטל שברחובות מלווה אותנו קייטנת האוסטרלים הגדולה (בערך 30 אוסטרליים שתמיד מוצאים אותנו בערבים ומזכירים מאד את תגלית).

    ביום השני הלכנו לסדנאת בישול תאילנדית. הלכנו דרך מקום אורגני שבא לאסוף אותנו הישר מהמלון. משם המשכנו לשוק המקומי שם נטלי המדריכה שלנו הסבירה לנו על כל המרכיבים המוזרים והטעימים. אחכ הלכנו לגינה האורגנית וקטפנו קצת ירקות משונים ופרחים שנבשל איתם. כל אחד בחר מה הוא רוצה להכין והגשנו למלאכה.
    זה הרגיש קצת כמו מאסטר שף אבל פחות מוצלח, נטלי צועקת הוראות לפי הקבוצות ״קבוצות פאד טאי תוסיפו את הטופו, קבוצת פאד קא פאו להכניס צילי ״ מידי פעם היא עברה והוסיפה עוד כפות של הרטבים המגוונים שיש פה- רוטב צדפות, רוטב פטריות, אבקת קארי, סויה כהה, בהירה, מתוקה וכמובן- רוטב דגים! על אף הגיוון הרב משתמשים בכל הרטבים בכל הדברים 🤷🏻‍♀️

    אחרי שאכלנו את המנות הראשונות ונחנו הכנו ממרח קארי שיצא חריף מאד אבל טעים אפילו יותר וכל אחד הכין מנת קארי לבחירתו ומרק. תמיר כמובן כנונקומפורמיסט שכמותו בחר להכין סלט פפאיה מטריף במקום מרק.

    הכל יצא טעים ונחמד (מרקים תאילנדים זה לא באמת טעים אבל זה היה סבבה) ובלי ששמנו לב הסדנא נגמרה לה ואנחנו קיבלנו ספר גדוש במתכונים שאנחנו להוטים לנסות אבל לא יודעים מצי שוב נפגוש מטבח והאם יהיו לנו את כל הרטבים המשונים שלהם?

    כל זאת ועוד נגלה בימים הבאים של הטיול
    אבל כרגע פנינו מועדות לפאי. יש לנו מחר בבוקר מיני וואן מהמרכזית שיקח אותנו בנסיעה של קצת יותר משלוש שעות למקום שיהיה אפילו יותר קטן ועם טבע בתקווה    Leer más

    Ver traducción