Philippines
Province of Rizal

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Travelers at this place
    • Day177

      יום קוריאני + סיכום פיליפינים

      June 6 on the Philippines ⋅ ⛅ 30 °C

      אז מפורטו פרינססה בירת הפלאוון טסנו חזרה למנילה. הטיסה הייתה ב10:30 וכמובן שהקדמנו במלא אז ניצלנו את הזמן בשדה תעופה כדי להתכונן ולכתוב את ההרצאה שאנחנו הולכות להעביר מחר לילדים הקוריאנים. תוך כדי מדברת איתנו ג’יין התלמידה הקוריאנית (החנטרית של הכיתה) שהיא גם האיש קשר שלנו ואיתה קבענו את המפגש. היא אומרת שבהפתעה הם נוסעים למחר ל5 ימים לפלאוון ושואלת אם אנחנו יכולות לבוא לפגוש אותם היום ישר מהשדה תעופה. כמובן שהסכמנו, למרות שהיינו ממש על כלום שעות שינה ולא נערכנו לאירוע בצורה מספקת. מנהל הפנימיה מיסטר ליי התקשר בשיחת וידאו לקבוע איתנו איפה ניפגש, שלח מיקום של מסעדה קוריאנית, הוא אמר שהיא הכי טובה בעיר, ביקש שניקח לשם מונית והוא יחזיר לנו כבר שם את הכסף על המונית.
      קיבלנו מטריה שתגן עלינו מהשמש בין הגייט למטוס, של ענתה בטיסה נכון על החידון וקיבלה פרס, ואכלנו שוב את הקציצות דג האהובה עליי. נחתנו בשדה, מבחינתו על אירועי הטיסה לגמרי מספקים את מנת הריגוש היומית אבל יש לנו עוד לו״ז ארוך לפנינו עם הקוריאנים… ישר למונית ונסענו למסעדה. אכן מסעדה מכובדת ומפונפנת מאוד ברמה גבוהה ביותר. פגשנו שם את מיסטר ליי, אשתו, הבת שלו שעכשיו חזרה לחופשה מהלימודים שלה אחרי 4 שנים בבוסטון, 2 המדריכות של הפנימייה, וג׳יין החנטרית. התיישבו לאכול, באמת היה טעים ממש, רציתי לנסות לטעום אוכל קוריאני מיוחד, וגם אני לא אוהבת שהצמחונות גורמת לטרחה ומכניסה אחרים לאי נוחות, אז לא אמרתי להם שאני צמחונית, ואכלתי מנת בשר מבושל טעימה ממש. דבר שהסתבר כקצת בעייתי אחר כך מאחר והבטן שלי לא עיכלה כזאת כמות של בשר כבר 5 שנים…
      משם נסענו לתצפית על מנילה באיזה בית קפה יפה ואז נסענו לפנימיה. הם עשו לנו שם סיבוב, ממש פנימיה לכל דבר כמו שהייתי מדמיינת שזה ייראה, לא כל כך מטופח בלי הרבה תקציב. הם בדיוק היו בשיפוצים והמתחם היה נראה בחלקו כמו אתר בנייה. קיבלנו פירות לנשנש וישבנו עם מיסיס ליי, המדריכות וגיין, אחר כך גם לקחו אותנו לעוד איזה בית קפה לנשנוש ערב עד שיגיע שעת המופע המרכזי עם כל התלמידים.
      כמובן דיברנו איתם כל היום, הם שאלו אין סוף שאלות על ישראל, ואנחנו גם ניסינו לשאול קצת על קוריאה.. ממש שמחתי שהתכוננו מראש באותו הבוקר, ממש הצלחנו לקלוע כמעט לכל השאלות שהם ישאלו והיה לנו את הכל מוכן בראש. ההכנה הזאת נתנה לי אוצר מילים טוב ויכולת להתבטא וממש הרגשתי שאני מצליחה לנהל שיחה שוטפת ברמה גבוהה מאוד והייתי גאה בעצמי ובאנגלית שלי ובביטחון שצברתי.
      בערב כל תלמידי הפנימיה התכנסו לאולם וקראו לנו גם לבוא. לא ידענו לקראת מה אנחנו נכנסות, וגם לא כל כך שאלנו שאלות, באופן כללי לא ידענו מה הולך להיות הלוז של היום ופשוט זרמנו וכל פעם הופתענו מחדש.
      החלק הזה היה ממש שיא השיאים.
      הערב התחיל במופע קייפופ כמו שביקשנו מהם עוד בסאגאדה, והיה אפילו ברמה גבוהה יותר ממה שראינו פעם שעברה.
      אחרי המופע מיסטר ליי עלה לבמה וקיבל את פנינו מול כולם, ואם זה לא היה מביך מספיק, אז כדי לעשות לנו וולקאם כמו שצריך כל התלמידים נעמדו בטור ארוך ארוך, ואחד אחד מהם באו ללחוץ לנו את היד ולהגיד לנו ברוכות הבאות ושהם שמחים לפגוש אותנו.
      היינו בהלםםםםם
      100 תלמידים עומדים בטור ומחכים כדי ללחוץ לנו את היד, כאילו אנחנו איזה מלכות אנגליה. נתפס לנו השריר בלחיים איפה שמחייכים והיינו מופתעות ומובכות בטירוף אבל כמובן שהתלהבנו ברמות מכל העניין.
      אחרי שסיימנו את החלק הזה כמה תלמידים עלו לבמה ועשו סוג של הופעה חייה של שירי תפילה ותודה לאלוהים וכל מיני כאלה. מסתבר שכל ערב יש להם כינוס כזה והם שרים שירים ומתפללים. גם עם זה זרמנו ושרנו איתם, בעיני זה היה סופר מיוחד ומן דת מתקדמת ומודרנית כזאת, לא יודעת אני אהבתי.
      לסיום כשכבר חשבנו שאולי הכל מאחורינו, מיסטר ליי העלה אותנו לבמה ונתן לנו איזה שעה לפחות אם לא שעה וחצי לדבר עם התלמידים. קצת כתבנו להם בעברית על הלוח והם בעיקר שאלו שאלות וענינו וסיפרנו. היה קצת קשה יותר לדבר במיקרופון על במה מול 100 איש אבל גם את זה עשינו בהצלחה רבה, כולל הסבר על היסטורית מדינת ישראל והעם היהודי והסכסוך הערבי פלסטיני עם ציור של מפת ישראל והגבולות והכל. אין עלינו בהסברה ישראלית.
      סיימנו את הערב בישיבה על הגג של הפנימיה עם המשפחה והצוות. נפרדנו לשלום והודינו להם מאוד על האירוח ועל היום, הם גם הודו לנו ושמחו מאוד שבאנו, ולפני שהנהג של הפנימיה בא לאסוף אותנו ולקחת אותנו למלון, מיטסר ליי גם דחף לנו 3000 פזו ליד. ניסינו להחזיר אבל הוא לא הסכים כמובן.
      ירדנו מהרכב והגענו למלון ב12 בלילה, שוקיסטיות לגמרי מחוויות היום וגמורות מעייפות.
      למחרת קמנו מאוחר לארוחת בוהורים בחומוס של אלישע האהוב עלינו, סידורי כביסה, וגם פינקנו את עצמנו בקינוח שמפחיד את השועלים בדיינר כדי לבזבז קצת את הפזו שנשארו לנו.
      לסיכום פיליפינים
      האנשים בפיליפינים ממש נחמדים! באמת פגשנו פה אנשים מדהימים וזה המדינה שבה הצלחנו לייצר הכי הרבה תקשורת טובה ואיכותית עם המקומיים.
      האוכל ברמה נמוכה ביותר והתחבורה משכמה ומטה בלשון המעטה.. אבל באמת שזה שווה את הכל, נהננו פה בטירוף וזה היה החודש שעבר לנו הכי מהר בכל הטיול.
      זה פעם ראשונה שאני עוזבת מדינה ואני לא מרגישה שמיציתי אותה לגמרי, ואולי יש לי אפילו למה לחזור.
      אז פיליפינים יקרה, אולי נתראה שוב מי יודע
      אינגט!
      Read more

      Traveler

      כל הכבוד לכן חוויה מטורפת

      6/9/22Reply
      Traveler

      וואו נשמע מדהים וחוויתי ברמות

      6/9/22Reply
      Traveler

      הזדמנות מטורפת

      6/9/22Reply
      Traveler

      וואוו, כל הכבוד

      6/9/22Reply
       
    • Day140

      אשכרה פיליפינים

      April 30 on the Philippines ⋅ ☁️ 32 °C

      טוב לא חשבתי שאני אגיד את זה אבל ח׳ברה הגענו לפיליפינים!!! באמת יעד שמראש ידעתי שהוא יקר ויש סיכוי טוב שלא נגיע אליו וכשטסנו לנפאל דיי הבנתי שפה נגמר הסיפור ולצד הזה של המזרח כבר לא נגיע בטיול הזה שוב אבל הנה אנחנו כאן איזה התרגשות!!
      אחרי 24 שעות של טיסות וקונקשנים, סידורי סים והחלפה של קצת כסף יצאנו מהשדה במנילה מוכנות לטרוף את המדינה! ראינו שגראב האפליקציה של המוניות עובדת פה, שמחנו מאוד ובכל זאת לקחנו מונית עם מונה כדי לוודא שאנחנו מגיעות לכתובת הנכונה. דבר שהסתבר כטעות ראשונה כי העיר מלאה בפקקים והמונה קפץ קצת יותר גבוה ממש שתכננו.
      נכנסנו להוסטל,יש שער נעול ולובי 24, ממש מכובד… וגם החדר אחלה עם מזגן ומים חמים במקלחת שזה דבר לא מובן מאליו אחרי קמבודיה ונפאל.
      יצאנו לסיבוב הכר את האיזור + בירורים על דרכי הגעה לאל נידו בפלאוןן, היעד הראשון שאליו אנחנו רוצות להגיע. ג׳ורדי ועמית כבר נסעו לשם היום ואנחנו רוצות גם להגיע ישר לחופים ולפגוש אותם שם.
      קודם כל הולכים לחומוס אלישע מסעדה של ישראלי שגר כאן (יש פה בכל מסעדה או הוסטל או עסק שומר בכניסה מה הלוז??). אכלנו סביח בלאפה באמת מוצלח מאוד, ואחרי ששבענו ונרגענו יצאנו לצוד מידע ולחקור.
      הלכנו לזולה שזה שם של הוסטל עם בעלים ישראלים ואומרים שהישראלים נמצאים שם. לא מצאנו כלום למעט הסבר קצר מעובדת המקום, היא אמרה לנו כמה יעלה לנו נגיד טיסה לאל נידו מחר, מחיר שעשה לנו צורם באוזניים וקצת חלחלה בגוף…וגם זרקה קצת שמות של מקומות שיכול להיות מענין להגיע אליהם בהמשך. יצאנו מבוהלות מהמקום והלכנו ישירות לבית חבד. שם בטח נמצא מידע מועיל ונוריד פאניקה. נכנסות ומופתעות לגלות שיום שישי היום, מי זכר את זה בכלל?? הרב הציע לנו להצטרף לארוחת שישי אז ישר עשינו סוויצ׳, חזרנו לחדר להחליף לבגדים ארוכים. החלטנו להיכנס לאווירת חגיגיות וקדושה ולהשאיר את התכנונים והצרות לאחר כך. רק בדרך לחדר עברנו בלובי שלנו ושאלנו את עובדת המקום עוד כמה שאלות על אוטובוסים טיסות ודרכי הגעה, דבר שלא היה מועיל במיוחד וגם רק העלה את מפלס הלחץ מכמות חוסר הידע שיש לנו והמחירים המופקעים שממש לא תואמים את הכיס התרמילאי שלנו. נו טוב.
      ארוחת שישי בבית חבד. נכנסנו והיה עדין זמן תפילה, אותנו הנשים, המין הנחות יותר, שלחו לשבת ולחכות בעזרת נשים למעלה עד שתסתיים התפילה ונוכל לשבת לאכול. היינו שם בערך שעה, דיברנו עם משפחה שטיילה עכשיו שבועים וחצי בפיליפינים (ממש לא תואם את סגנון הטיול שלנו אבל הן היו מצחיקות והיה נחמד לשמוע). הארוחה גם עלתה כסף ואנחנו הרי לא רעבות כי הרגע אכלנו סביח אז החלטנו לעשות ויברח, חתכנו למגנום בסבן אילבן (כןכן יש פה סבי אילבן כמו בתאילנד!!!) ולישון.
      למחרת בבוקר גוררות את עצמנו מהמיטה והולכות לשבת באיזה בית קפה שנראה לנו הכי פחות מזיק לארנק. ראינו חבורת צעירים פיליפינים בשולחן לידנו והתחלנו לשאול אותם שאלות. הם הסבירו על כמה חברות אוטובוסים והיו די נחמדים אבל לא היה להם יותר מדי סבלנות אלינו אז לקחנו את המידע שקיבלנו והמשכנו הלאה. חזרנו להוסטל ארזנו את הדברים ועשינו צ’ק אווט, הבנו שהטיסות בימים הקרובים יקרות אבל אם נזמין מראש לעוד כמה ימים קדימה המחיר יהיה נמוך יותר. אז החלטנו בינתים לנסוע לצפון פיליפינים באוטבוס לילה ואז לחזור למנילה ולקחת טיסה לאיים. תכלס זה הדרך המתויירת שהגיוני לעשות פשוט רצינו לפגוש את ג׳ורדי ועמית וזה לא יקרה לבינתיים.
      השארנו את התיקים בלובי והלכנו לדיינר אמריקקי שראינו ברחוב במטרה להתנחל שם קצת, להינות ממערביזם ולהזמין כרטיסי אוטובוס להיום בלילה. הכל היה לפי התכניות, קיבלנו פנקייק מושחת וכל טוּב, רק שכרטיס לאוטבוס לא מצאנו, נגמרו המקומות להיום בערב. נשארנו שם כמה שעות, התחלנו לחפור באתרים של למטייל ולקרוא כל מידע שאפשר לקבל… הצלחנו לקבל תמונה כללית של מקומות שכדאי להגיע אליהם, להבין את דרכי ההגעה שלנו אליהם וגם לקנות כרטיסים לאוטבוס למחר בלילה. עכשיו צריך למצוא הוסטל להיום. יצאנו לסיבוב שוטטות ובסוף חזרנו להוסטל שהיינו בו וסגרנו שם לילה נוסף. נטרקנו שם לכמה שעות רביצה במזגן ויצאנו לארוחת ערב שוב בחומוסיה הישראלית.
      שם פתחנו חמ״ל רציני. כל אחת בודקת בטלפון שלה באתרי טיסות השונים, תכננו לפרטים מה נעשה בחודש הקרוב בפיליפינים ובהתאם לזה גזרנו ימים והזמנו 3 טיסות לתאריכים רחוקים כדי שיהיה לנו יחסית זול. קצת מוזר לתכנן כל כך מוקדם מראש, ולא כל כך תואם את אופי הטיול התרמילאי והדינמי שהיה לנו עד עכשיו. אבל זה גם בסדר ולפעמים וודאות זה דבר טוב ונעים. היה מתיש אבל היינו מאוד מרוצות מעצמנו, נשאר להזמין עוד שתי טיסות פנימיות אבל מרגישות שלגמרי נסגרנו על הדברים, מתחילות להבין את הלוז פה ולהסתדר לאט לאט… אחרי 24 שעות מעייפות במנילה הצלחנו להוריד פאניקה ולהתאפס, ונראה שהולך להיות פה מדהים ;)
      Read more

    • Day4

      Makati

      April 4 on the Philippines ⋅ ⛅ 31 °C

      Makati is beautiful, clean, green and very chill compared to our home district Pasay (judging from what we've seen so far).
      In the Philippines, you have to wear your mask everywhere (literally EVERYWHERE), even outside, which is quite challenging for us, especially with the hot tropical weather 😅😷Read more

    • Day113

      Youp!

      March 18 on the Philippines ⋅ 🌧 29 °C

      Hallo hallo, we hebben net Youp opgehaald van het vliegveld, zoals te zien is op de foto. Het was geen makkelijke reis, maar we zijn weer compleet. Na een achterlijk dure taxi zijn we weer allemaal tezamen. Gisteren gingen we naar een winkelcentrum, nadat we de hele ochtend lang vluchten hadden geboekt voor in de Filipijnen. In het winkelcentrum werd Jesse ziek, en ging hij met Emiel naar huis. Ruben en Jona gingen toen nog naar Chinatown, en later met 3 Nederlanders nog naar een burgertent. Ruben heeft ook nog een horloge gekocht. Vanochtend werden we nogal bruut wakker. Emiel en Jesse gingen naar het ziekenhuis, waar ze 4 uur lang zaten in de Emergency room. Jesse heeft dengue. Ruben en Jona gingen vandaag weer naar een winkelcentrum en lekker ontbijten. Nu gaan we Youp vieren, en vanavond met de bus naar Banaue, waar de mooiste rijstvelden van de wereld zijn, maar dat zien jullie dan wel weer.
      Tot snel.
      Read more

      Traveler

      jeetje Jesse, dat is niet zo fijn. heel veel beterschap!!!

      3/18/22Reply
      Traveler

      Sterkte met de dengue !

      3/18/22Reply
      Traveler

      beterschap Jesse!!

      3/18/22Reply
      5 more comments
       
    • Day135

      Wohin? Wie? Oder doch nicht?

      February 20, 2020 on the Philippines ⋅ ☀️ 28 °C

      Hier in Manila stehen alle Möglichkeiten offen. Nun versuche ich die günstigen Varianten herauszufinden um von A nach B zu kommen und welche Route ich einschlagen will. 🙄🤔 Das hat heute echt fast den ganzen Tag in Anspruch genommen.. ich kann mich doch so schwer entscheiden...🤦‍♀️🙄

      Fliegen wollte ich versuchen zu vermeiden..obwohl es wahrscheinlich genauso vom Preis gewesen wäre, wie die 'teure' Fähre, die ich nun spät am Abend noch für Morgen gebucht habe. Nach dem Motto, "Der Weg ist das Ziel" habe ich mich für die 'Nachtfähre' entschieden. Bin ich noch nie gefahren, deswegen probiere ich das mal aus.⛴ Abends um 19.00 geht's los. Morgens um 6.00 wacht man an einer anderen Insel auf. So jedenfalls der Plan☝️😅

      Es wird sich wahrscheinlich eh noch 100 mal ändern, meine 'geplante Route'.😅🤦‍♀️🌏

      Ansonsten hab ich mich heut noch um andere Organisationen gekümmert. Wäsche, Geld abholen,..wo ist der nächste Supermarkt...oooohhhh mein Gott, ich werd wahnsinnig 😱.... Kääääse! Ganz viel davon.. heute gibt's Käsebrot zum Mittag. Die Filipinos haben eine große Auswahl an Lebensmitteln, die sehr westlich sind. Mit Ausnahme einiger tropisch exotischen Früchte (Durian, usw.). Damit hab ich nun überhaupt nicht gerechnet. 🤷‍♀️ Ist ja wunderbar..🧀🧀🧀🧀🥖🤩

      Ich bin wirklich gespannt, was mich hier in diesem Land noch so erwartet..und ich freue mich schon darauf, endlich an einem dieser Traumstrände zu liegen🏝, die es hier wohl geben soll..😅🤷‍♀️ (wenn ich dann auch mal irgendwann dahin komme). Ich könnte ja einfach hinfliegen, so wie es alle machen..? Aber nein,.. ich muss es ja unbedingt wieder anders als die Anderen machen..nämlich kompliziert und lang 😅😅🤦‍♀️🤷‍♀️⛴
      Read more

    • Day134

      Hallo Philippinen (Manila)

      February 19, 2020 on the Philippines ⋅ ☀️ 29 °C

      ..ganz entspannt zum Flughafen laufen..🚶‍♀️
      ...ganz entspannt einchecken..😉 ..die wollten nicht mal mein Weiterreiseticket sehen, was ich mir extra 'geborgt' hab. Nur eine kurze Frage, wie lange ich auf den Philippinen bleibe. Aber man weiß ja nie, wie so etwas abläuft.🤷‍♀️

      Yangon (Myanmar) -> Bangkok (Thailand) -> Manila (Philippinen)✈

      Zum Glück funktioniert die App Grab und ich sitze kurz darauf im Taxi 🚖 zum Hostel. Eine große moderne Stadt. Gar nicht zu vergleichen mit Yangon und Co. Auch relativ sauber und viele hübsche Bauten.🏤🏩

      Mein Hostel ist auch auf dem neusten Stand. Digitale Armbänder zum Tür öffnen. Neuwertige saubere Betten, in abgetrennten Kabinen. Ein stylisches Haus inkl. Cafe und Restaurant. Musik zum Entspannen. Das Frühstück wird morgens um 6.00 in einer Papiertüte ins Zimmer gestellt.😅🤦‍♀️ Das kann man dann auf der Dachterrasse mit zusätzlich Cornflakes und Cafe genießen.👍😉

      Da ich durch den Riesen Stau in der Stadt (wohl normal hier) ziemlich spät ankomme, laufe ich nur einmal um den Blog. Dann entdecke ich einen kleinen Foodmarkt. Perfekt. Das Essen ist lecker und nicht so teuer..(kostet hier jetzt alles etwas mehr, wie im Rest Südostasiens). Außerdem spielt auf einer Bühne eine ziemlich coole Band..

      Ich erleidet fast einen kleinen Kulturschock hier. Alle Männer tragen auf einmal wieder Hosen🚶‍♂️, die Frauen sind sehr freizügig angezogen💃..und auch auf der Bühne beim Foodmarkt werden mit einem anderem Humor lustige Szenen aus dem Alltag nachgestellt. In den buddhistischen Ländern undenkbar. Durch die spanische Kolonialherrschaft ist das Land sehr christlich geprägt (90% Christen).

      Was mich noch irritiert: Alle begrüßen mich mit: "Hey Mom!" Was soll das denn bitte? Ich bin doch nicht ihre Mama?🤣🤔☝️
      Nach kurzer Zeit finde ich heraus, dass sie "Hey Madom" meinen und das ihre Abkürzung ist.🤷‍♀️ Aber es hört sich überall wirklich wie "Mom" an.🤦‍♀️😅 Jeden Satz beginnen sie mit "Hey Mom" oder "Hey Sir"..."Please Mom"... usw.. gewöhnungsbedürftig!

      Und... ☝️ was stark auffällt: Selbst in meinem kleinen kurzen Radius hab ich das offensichtlich bemerkt. Einige hellhäutige (wahrscheinlich europäische) Männer, wohlgemerkt in jedem Alter, sehe ich mit einer Filipino Frau.🤣🙄 (👨‍🦳oder🧑🏼+👩🏾=💛)
      Read more

    • Day28

      Walking Down Memory Lane

      December 13, 2019 on the Philippines ⋅ ☀️ 31 °C

      Wake early, have breakfast at same place we had dinner last night. Silog for M and Embosilog for Z - 61 PHP. Back to apartment for wifi, get a Grab taxi to go to Z’s old house in Marcelo Green Village, Parañaque. Jay is our taxi driver - really nice and inquisitive guy. Walked around old house, Jay waited to take us back. Got Jay to drop us off at Lunetta Park. Go back to National Museum of the Philippines. Shared a Turon which M really liked, M tried Taho for the first time and not a big fan. After museum, got into a tricycle to go to Chinatown. Not much there. Tried to get a tricycle back to our apartment but drivers were asking too much so we walked back...ended up finding some cool streets with many vendors! Had some fishball on our way back (one guy tried to c barge 50PHP each when they’re normally 5PHP each! Lol)...M liked these. Got some baked goods (hopia, mamon, chocolate cake, Spanish bread) and his first pop in plastic bag 😂. Back home and chilled at apartment, napped until dinner time, went out to vendor on street we walked earlier for dinner, then back to sleep. Early morning to catch flight to Batanes tomorrow.Read more

    • Day3

      Manila

      November 23, 2019 on the Philippines ⋅ ⛅ 0 °C

      Ich habe die Nacht geschlafen wie ein Stein!
      Gegen neun bin ich aufgewacht und relativ fit. Ich merke aktuell noch keinen Jetlag, aber vielleicht habe ich den auch einfach durch die fast 48 Stunden durchgehend wach sein, überlistet.

      Im laufe des Nachmittags erwache ich auch etwas aus meiner Schockstarre. Ich fühle mich immer noch nicht wohl und völlig fehl am Platz, aber es wird besser. Den ersten Schock habe ich wohl mal überwunden, bin aber trotzdem noch völlig überfordert von der Größe, dem Verkehr, dem Lärm und den Menschenmassen!

      Ich habe den Tag an sich heute aber sehr ruhig angehen lassen. Ich bin erst gegen halb elf zum Frühstück ins Rooftop-Restaurant, habe dann etwas die Planung der nächsten Tage vorgenommen und anschließend noch bis drei Uhr mit Timo verbracht. Der ist dann los zum Flughafen und ich habe mich nochmal hingelegt.
      Gegen fünf habe ich mich dann auf den Weg zur Greenbelt-Mall gemacht. Sind zwei Kilometer durch die Stadt und voller Abenteuer - Hauptsache ist, sich nicht von irgendwem überfahren zu lassen!

      Die Mall ist gigantisch groß und voll mit Menschen. Ich habe mich tatsächlich zweimal verlaufen und musste mir meinen Weg zum Ausgangspunkt wieder mühsam suchen.

      Auf dem Heimweg habe ich mir dann noch ne Pizza gegönnt und noch ein Bier im Hostel.
      Read more

    • Day18

      Shopping day

      October 3, 2019 on the Philippines ⋅ ⛅ 28 °C

      Die Mall of asia ist aktuell das grösste Einkaufszentrum in ganz Asien (bis das neue in Cebu fertig ist zumindest). Die Fläche umfasst eine Nutzfläche von 386.224 Quadratmetern. Neben über 500 Einzelhandelsgeschäften beherbergt das Einkaufszentrum auch Arztpraxen, Filialen aller großen Banken, eine grosse Eisbahn, ein IMAX-Kino sowie eine Kirche und ein Wissenschaftsmuseum. Täglich besuchen etwa 200.000 Menschen die Mall of Asia, an Wochenenden sind es teilweise zwischen einer halben und einer Million Besucher.

      Wir verbrachten den ganzen Donnerstag Nachmittag da und konnten doch nur einen kleinen Teil der Mall anschauen und etwas shoppen. Lustigerwwise gibt es hier in Asien noch einige Marken, die in Europa bereis seit längerem nicht mehr erhältlich sind und zum Teil sogar konkurs gegangen sind, so etwa Fubu oder Ed Hardy.

      Am Abend gingen wir dann in eine Ramenbar wo es wirklich hervorragende Nudelsuppe gab. Das schöne hier in Asien ist, dass es in praktisch jedem Restaurant gratis Wasser zum Essen gibt. Danach stosdten wir in unserer Wohnung noch mit einem Sekt von Martini an und schauten uns Harry Potter im Fernseher an.
      Read more

    • Day7

      Die Arbeit ruft...leider

      April 25, 2019 on the Philippines ⋅ 🌙 27 °C

      Hallo und Moin Moin meine aktiven Freunde und Freundinnen.
      Ich weiß, du hast mich wahrscheinlich vermisst und dich gefragt ob ich überhaupt noch lebe in dieser gefährlichen Großstadt Manila. Und ich muss sagen, zum Glück oder vielleicht auch leider (ob du mich magst oder nicht) habe ich bis jetzt tatsächlich überlebt. Das kann zum einen daran liegen das ich damals immer Survival Serien auf DMAX geguckt habe oder daran das hier einfach so viel Sicherheitspersonal herum läuft und ich die Ampel-Phasen der Fußgängerampeln beachte. Spoiler Alert: Die 2. Variante ist natürlich der Fall.
      Am Montag ging es bei mir los, das arbeiten (ja ich entspanne hier leider nicht so ich muss auch für Boehringer arbeiten....). Und während sicherlich einige von euch noch stark am Feiern waren (Ostersonntag ist immer Dancefloor in Gutenberg und das geht an den "Keller", falls das einer von euch ließt, ich vermisse Euch!) klingelte bei mir um 6 Uhr morgens Ortszeit, bei euch Mitternacht, der Wecker und es ging los mit Rucksack und langer Jeans bei 38 Grad mit dem eigenen Fahrer ins Büro. Dort angekommen ging es mit dem Team das ich 3 Wochen unterstützen werde erstmal zum Frühstücken (6. Bild)....also mit langer Jeans über einen Kilometer durch die Abgase Manilas am Morgen laufen. Ich hatte Spaß wie du dir sicher vorstellen kannst. Nach dem ersten Frühstück ging's dann auch direkt weiter zum nächsten Frühstück mit dem Geschäftsführer unseres Standortes hier im 5 Sterne Hotel im 28. Stock, mit bester Sicht. Zurück zum Büro ging es dann mit dem Manila Fortbewegungsmittel überhaupt, dem Jeepny (original aus einem Jeep aus Kolonialzeiten, die die Amerikaner hier gelassen haben und einem selbst geschweißten Aufsatz wo man drin sitzt). Umweltbewusst wie wir natürlich sind, haben wir jedoch natürlich den E-Jeepny genommen, die etwas modernere und sichere Variante (Bild 5).
      Als ich das überstanden hatte ging es dann endlich los mit der Arbeit. Wie es der Zufall wollte, kam ich genau zur Healthy Week meines Teams (eine Woche wird sich alle zwei Monate gesund ernährt) was bedeutet hat, kein Kaffee (nicht so schlimm für mich) aber auch keine Cola, was wie du sicherlich weißt für mich überlebenswichtig ist. Wie du und ich jetzt aber gerade mit erschrecken festgestellt haben, lebe ich noch, ich bin also doch nicht Cola süchtig.
      Nach Tagen voller Meetings und Erklärungen, was genau Treasury (die Abteilung in der ich eingesetzt bin) ist und was man genau macht, kann ich dir eines sagen: "Ob du es versuchst oder nicht, das Englisch der Philippinen und Philippineninnen versteht man nicht...". Und so bin ich auch zum jetzigen Zeitpunkt immer noch ziemlich ratlos was in dieser Abteilung überhaupt abgeht und was genau ich die nächsten 2 Wochen dort noch machen soll. Ich halte dich auf dem laufenden.
      Entschädigen kann dafür nur die phänomenale Aussicht von meinem Schreibtisch (Bild 3+7) und der Pool den ich jeden morgen und Abend vor und nach der Arbeit ausgiebig nutze (Bild 4).
      Auf dem ersten beiden Bildern sieht man mich und meine beiden deutschen Ausbildungskolleginnen vor und nachdem wir die Achterbahn in mitten einer riesigen Mall (Bild 3 ist die Mall von außen, also ein Sechstel davon) gefahren sind. Es sah abenteuerlich und auch nicht so sicher wie in Europa Park aus, aber Bild 3 zeigt, wir haben es überlebt.
      Kurze Preview was ansteht und worauf du dich das nächste Mal freuen kannst: Morgen geht es nach einem kurzen Arbeitstag mit Lisa und Luana (die beiden Ausbildungskolleginnen) per Flugzeug nach Bohol für einen Kurzurlaub bis Montag. Also dann bis Montag.
      Adios Amigos (die mexikanische Gastmutter färbt schon ab...)
      Read more

      Traveler

      Klingt nach dem typischen "Arbeiten" für Boehringer🤔😂und vermisse dich auch 🖕😂

      4/25/19Reply
      Traveler

      So sportlich am Morgen😁

      4/25/19Reply
       

    You might also know this place by the following names:

    Province of Rizal

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android