Europe trip

נפרדנו בצער מהצימר ונסענו לכיוון תחנת האוטובוס בזאגרב. מתח רב היה באוויר מכיוון שהיינו צריכים גם להחזיר את הרכב וגם לעלות על אוטובוס לבודפשט.
פיצלנו כוחות ועמדנו במשימה, אך זה עלה לי במתח קל עד כבד. האוטובוס שכלל שירותים צמודים היה עם ניחוחות שקשה לתאר, אך יש לציין שלאורך הנסיעה התרגלנו לריח או לחילופין שפשוט סגרו את הדלת של השירותים.
במעבר הגבול להונגריה עלה לאוטובוס שוטר ואסף לכולנו את הדרכונים. לאחר כחצי שעה הוא הורה לכולנו לרדת מהאוטובוס והתחילה סלקציה: השוטר הקריא בשיבוש לא זניח את שמות הנוסעים ומי שהצליח לזהות שזה אכן שמו, זכה בדרכון והורשה לעלות לאוטובוס.
בבודפשט האוטובוס הוריד אותנו איפשהוא לא ידוע במרחק של כרבע שעה נסיעה מהדירה. בדרך כלשהיא הזמנו מונית שלקחה אותנו לחדר.
ב20:00 בלילה (כנראה שכך זה ביום שני בבודפשט) הלכנו לחפש מקום לאכול. כרמל חיפשה בGoogle maps ומצאה בכל האיזור ( שהיה מרובה במסעדות), רק מסעדה אחת פתוחה, הגענו אליה ואז הסתבר שמדובר בבר. אך ההליכה השתלמה לנו כי הם המליצו לנו על מסעדה אחרת במרחק של כ2-3 קמ משם. שנסגרת ב22:00. אצנו רצנו לשם והצלחנו להגיע 10 דקות לפני הסגירה של המטבח. ארוחת המרקים בלחם היתה מהמשובחות בטיול.
בדרך חזרה שבעים ומאושרים, כבוגרי צבא הגנה לישראל רשמנו נקודות לשימור ושיפור ולהלן המרכזיות שבהן:
1. טוסטים ולא סנדוויצ’ים
2. צימר עם בריכה
3. להוריד מפות לפני הטיול לצורך הצלות של maps meLäs mer