• Carmel Nadel
des. 2021 – aug. 2022

טיול למזרח 2021-2022

תוריזם חופים וטיולים Les mer
  • עם סאם נוסעים להביא את הנעלים

    אל הפנצ׳סה טרק

    11. april 2022, Nepal ⋅ ☀️ 25 °C

    היום מנוחה אחרי הראפטינג היה רגוע וחביב ביותר. קפה הימלאיה, ויגן ווי, בבאבלס תי… אחר צהרים ישיבת מנהלים התכנסות של כל החבורה אצל סאם. אחרי חשיבה ממושכת הוחלט שנצא לטרק קצר ולא קשה במיוחד של 3 ימים שנקרא הפנצ׳סה, אחריו של ואני נעשה נסיעת לילה לקטמנדו ונתחיל את הלנגטן והאגמים הקפואים, נתפצל מכולם שישארו לליל הסדר בפוקרה/באגנס. ג׳ורדי במעבר חד קנה כרטיס לאותו הערב לקטמנדו לטרק האגמים. נסעתי עם סאם לתחנה המרכזית כדי לקחת את הנעלי הרים החדשות שלי שעשו את כל הדרך מהארץ, וירדתי בליטל ווינדואוס לארוחת ערב אחרונה של כולם לפני הפרידה מג׳ורדי. חזרנו לחדר להתארגנות ואריזות לטרק של מחר, במקביל גם לסדר דברים שיהיו מוכנים לנו לטרק האגמים, ניסינו להזמין כרטיס טיסה לפיליפינים ואחרי שהניסיון נכשל פרשנו לישון.
    בוקר של יציאה לטרק, מתכנסים ב7:30 אצל סאם, מפקידים את המוצ׳ילות בידים בטוחות, מונית לתחנה מרכזית ואז local bus עד לפאדי (בערך הפעם החמישית שאנחנו נמצאים בכפר בשם כזה מה קרה תגוונו קצת) משם מתחיל המסלול הליכה.
    טיפוס במדרגות ועצירת תה ועוגיות עם חמאת בוטנים בנקודת תצפית יפה לעמק. זאת הייתה הפעם האחרונה שראינו נוף בטרק מאחר ומהרגע הזה נכנסנו לתוך ענן ענק וערפל שבקושי רואים כמה מטרים קדימה.
    היום היה יחסית קליל והגענו בשעות הצהרים לכפר שבו נישן הלילה בשם Australian Camp. מסתבר שהיו פעם אוסטרים שהגיעו לנפאל אהבו את המקום והחליטו להישאר שם והכפר נקרא על שמם. המקומיים לא הצליחו לבטא טוב את המילה אוסטרי אז זה השתנה לאוסטרלי.
    ארוחת ערב דאל באט באוירת טרק כמו שצריך, מסביב כל מיני קבוצות של מטיילים שכנראה עושים איזה טרק יותר רציני באיזור עם פורטרים ומדריכים מקומיים, הזכירו לנו את דינס וקצת התגעגענו, מזל שיש לנו את דן שנראה ממש כמו פורטר שלנו כי כולם חושבים שהוא מקומי.
    Les mer

  • עלוקות עלוקותדן בודק אם יש עליו עלוקות

    יום שני של הטרק, ו 4 חודשים כבר עברו מתחילת הטיול !! הידד!
    אחרי התארגנויות יוצאים לדרך, לא סגורים במאה אחוז כמה הולכים היום ואיך הולכים אבל יש מפה ויש טלפון אז נסתדר ובסוף נגיע.
    תחילת היום היה גשום ורטוב, משתדלים לא להחליק על הבוץ והאבנים ועוברים בין כפרים יפים יפים עם נפאלים בצידי הדרך שנראה שיושבים כל היום בבית שלהם ומחכים שמישהו יעבור כדי להגיד לו נמסטה, ואז הם חוזרים לשבת בכניסה לבית ולחכות לאיש הבא שיבוא.
    הגענו לכביש, פילסנו את דרכנו בין הכפרים ובזכות דן ועלמה הנווטי חוד הצלחנו למצוא את השבילים הנכונים.
    כל היום היה ממש יפה, אוירה טובה צחוקים וכיף! הולכים בערפל באוירת היער הקסום, עוברים בין כפרים חמודים, טרסות חרושות לצידי הדרך, המסלול עם עליות וירידות ויש אתגר אבל לא יותר מדי ככה ממש בול כמו שיום טרק אידיאלי צריך להיות.
    עצרנו בדרך לקפה ועוגיות בסלון/גסטהאוס באחד הכפרים, עשינו ארוחת צהרים טובה, והייתה גם עצירת פק״ל עם עלי נענע שמצאנו בדרך.
    לקראת סוף היום הלחות כבר הייתה ממש גבוהה, אנחנו הולכים ופתאום מתקפת עלוקות עולות לנו על הנעלים ומאיימות לתת ביס, היה כמה רגעי פאניקה אבל רצנו את כל הדרך לסוף ככה שהן לא יספיקו לטפס עלינו והגענו לכפר panchase banjyang בשעה 17:00. הכי מאוחר שהגענו עד כה ביום של טרק, ממש כיף לעשות סוף סוף יום טרק מלא ומספק. הכפר היה דיי נטוש, ציפינו לכפר גדול, אבל מספיק לנו רק גאסט האוס אחד עם שני חדרים וזה מה שהיה אז הכל בסדר. התיישבנו בדיינינג הול, גילינו שבעלות הבית (אמא ובתה) ממש בדרניות לא קטנות, הן הריצו איתנו דחקות, הגו ניסתה לעזור במטבח אבל הסכימו לה רק לשבת ולצפות בהן מכינות את ארוחת הערב שלנו, דיברנו איתן קצת על החיים שלהן פה בכפר, ורועי אפילו צפה איתן בטוליזיה באיזה טלנובלה הודית עם דיבוב נפאלי…. קצת אוירת home stay… הולכים לישום עם שעון מעורר ל4:40 כי קמים לראות את הזריחה ומקווים שתהיה מספיק ראות לאיזה מבט חטוף על ההרים המושלגים של האנפורנה, שאנחנו נמצאים ממש למרגלותיהם
    Les mer

  • הצצה להרי האנפורנהבדיקת עלוקותעלוקות מעיקות

    הפיצול הגדול

    13. april 2022, Nepal ⋅ ⛅ 23 °C

    השכמה מוקדמת לפני הזריחה, מתחילים לטפס לפיק, אימון מדרגות של שעה בערך, ככה לפתוח את הבוקר בכיף - והגענו למעלה.
    כמובן הכל היה ערפל, הרגשנו שאנחנו בנקודת תצפית ממש יפה אבל לא רואים כלום והכל רטוב מהגשם שירד בלילה והלחות. התיישבנו לפקל ואוראו, תוך כדי שאנחנו יושבים ומדברים עלתה השמש וזכינו לראות אותה קצת זורחת, של הסתכלה במפות באיזה כיוון בדיוק אנחנו אמורים לראות את האנפורנה (אנחנו ממש נמצאים למרגלות ההרים אבל כפי שנאמר - לא רואים כלום…) ואיך שהיא הסתכלה בדיוק הופיע ובצבץ בין העננים קצה של רכס הרים מושלג ! ישר קפצנו והתרגשנו לצפות במחזה, שמחים שהצלחנו במשימה ולא קמנו מוקדם לחינם. אחרי כמה דקות העננים כיסו שוב את רכס ההרים וכבר לא ראינו כלום, הרגשנו ממש ברי מזל שהצלחנו לתפוס את הרגע הזה.
    ירדנו למטה, אכלנו ארוחת בוקר, ואחרי פרידה מטיזה ובתה בעלות הגסט האוס התחלנו לרדת לכפר ghatichina ממנו נקח אוטובוס חזרה לפוקרה.
    הירידה הייתה מאוד תלולה, בהתחלה יותר במדרגות בטרקינג טרייל עם מלא עלוקות, ואז אחרי הפסקה ושכשוך באחד המפלים עברנו לשביל ג׳יפים. עוד ועוד כפרים יפים ופסטורליים, מרבדי טרסות אין סופיות שפרוסות על כל ההרים מסביב, אנשי הכפר חורשים את האדמה, מלא פרפרים וציפורים וקצת פריחה מסביב. באמת נוף מדהים ומיוחד מאוד, וגם מרגיש מאוד אותנטי ומקומי ולא מטויל במיוחד כמו כפריי האנפורנה למשל.
    אחרי הטיפוס בזריחה וירידת גובה של 1.8 קמ בערך סיימנו את הטרק דיי מותשים. הגענו בול בזמן קצת לפני שהאוטובוס יוצא, אז עשינו הפסקת קולה ושוקולד שהייתה בול במקום להכניס קצת אנרגיות ונסענו חזרה לעיר.
    הגענו למלא שלטים וכל העיר מקושטת, מסתבר שהיום זה חגיגות השנה של נפאל, לא ידענו את זה אבל לשל ולי כבר יש כרטיס אוטובוס לקטמנדו אז אנחנו מבינות שהפעם נפספס את החגיגה. הגענו ישר לסאם, לסגירות אחרונות לקראת הטרק הבא, מקלחות זריזות, ויצאנו לארוחת ערב אחרונה במסעדה הקוריאנית לפני שעוזבים את פוקרה ונפרדים מחברינו האהובים שטיילנו איתם בכל החודש האחרון בנפאל.
    הייתה פרידה מרגשת ועצובה, בעיקר מעלמה שהייתה השותפה הנדירה שלי לטיול בכל שלושת החודשים האחרונים, מקווים שעוד נתראה כולם בהמשך הטיול, ואם לא אז נחכה למפגש איחוד בארץ.
    הלכנו לסוכנות לחכות לאוטבוס, עם כל הקושי להיפרד אנחנו לגמרי שלמות על ההחלטה שלנו לצאת לטרק ולא להישאר לליל הסדר, ובהמשך להחלטה גם לטוס לפיליפינים בסוף החודש.
    Les mer

  • תמונת 5 מטר

    המסע ללנגטנג

    14. april 2022, Nepal ⋅ ☀️ 17 °C

    נסיעת לילה בנפאל.
    כיסאות מרופדים אבל לא נוחים במיוחד, מוזיקה נפאלית רועשת ברמקול של האוטובוס או סרטים נפאלים מוקרנים במסך, האור לגמרי דולק עד איזה 1 בלילה, כולם מדברים וצועקים (ישראלים ונפאלים כאחד), מים מטפטפים עלינו מהגג…תתפלאו, זה הפריע לי קצת לישון, אבל לא יותר מדי. של קצת יותר התקשתה לאורך הדרך להירדם ולא ישנה כל כך בלילה הזה.
    5 בבוקר מגיעים לקטמנדו, מחכות איזה שעה וחצי על המדרגות מחוץ למשרד של סוכנות שלום וסוף סוף לאמה הבחור מהסוכנות מגיע. לקחנו את כרטיסי האוטובוס, הפקדנו את התיקים שלא באים איתנו לטרק. כמה דקות לפני שיצאנו פתאום דינס הפורטר גייד שלנו מהאנפורנה הגיע לסוכנות, אמרנו לו שלום בהתרגשות רבה, מאוד שמחנו לראות אותו, וגם הוא מאוד שמח לראות אותנו (5 דק אחרי זה שלח כבר הודעה לדן ועדכן אותו על המפגש). מיהרנו לרדת לרחוב לקחנו מונית לתחנה המרכזית, כשהגענו כנראה נראנו קצת אבודות אז איזה בחור נחמד ניגש לעזור לנו למצוא את האוטובוס הנכון שאנחנו צריכות לעלות עליו. נוסעים ונוסעים, הפעם הדרך בחלקה מבטון סלול, אבל כמובן שלא כולה ויש פתאום נסיעה על אפר ואז שוב כביש סלול… וכמובן שהבטון שבור, בורות ואבנים על הכביש (מה קורה ח׳ברה כבר סללתם כביש תעשו פעם אחת משהו כמו שצריך!). ב13:30 עצירה בדנצ׳ה בצ׳ק פוינט, ממהרות לרדת כדי לשלם פרמיט (אישור כניסה לשמורה) ומצליחות להשיג את האישור ביתר קלות ובנוסף האוטובוס עמד וחיכה עד שכולם יסיימו עם הפרמיטים שלהם, היינו כבר מוכנות לזה שנצטרך לרדת ולתפוס אוטובוס אחר לכפר שממנו מתחיל הטרק שלנו, אז מבחינתנו זה ממש הצלחה. מהרגע שיצאנו מפוקרה 19 שעות בדרכים והגענו סוף סוף לsyabru benci. הידד!
    קודם כל מוצאות מסעדה מקומית לאכול בה מומו וצ׳אומין (נודלס). מתאפסות על עצמנו ואז מחליטות כבר להתחיל ללכת לכפר הבא כדי לחסוך לנו מהיום הליכה מחר. הדרך הייתה לצד נהר גועש, הגענו לאיזה גאסט האוס לצד הדרך וראינו את שתי הישראליות שנסעו איתנו באוטובוס. ישר שאלנו אם יש להם וויפיי במקום כי אנחנו חייבות להזמין כבר כרטיס טיסה ושמענו שבהמשך הטרק יש בעיות קליטה. הם אמרו שכן אז התיישבנו לתה וניצלנו להם קצת את הוייפי, אחרי הרבה ניסיונות וחיפושים בסוף מצאנו דיל זול וטוב והזמנו כרטיס! וידאנו שיש גם תיקים גדולים כלולים עם הכרטיס, אבל הפלא ופלא באישור הזמנה לא הופיעו בתיקים הגדולים בטיסה בין דלהי למנילה😨 והיה נראה שהמחיר הזול עלה לנו בטעות חמורה שבסוף נצטרך להוסיף הרבה כסף בשביל התיקים. היה כבר מאוחר, תכף שקיעה, הבנו שאין מה לעשות צריך להמשיך ללכת ואולי יהיה קליטה או וויפי מחר בכפר כדי ליצור קשר עם החברה, המשכנו מהר ללכת והגענו סוף סוף לDomen. ראינו שלשל יש קצת קליטה אז אמרנו שנחכה לבוקר כשהיה confirm על ההזמנה ונראה מה עושים. נכנסנו לגאסט האוס הראשון שראינו. היו שם משפחה - כמה נשים וכמה ילדים, לא ברור איפה הגבר ומי מהן האמא.
    אחרי הורדת פאניקה וניסיון של של לעשות כביסה התיישבנו בדיינינג הול והמתנו לארוחת הערב שלנו. אחד הילדים, איוס שמו, בן 12, ישב בשולחן לידנו עם מי שהוא טוען שהוא אח שלו (אבל אנחנו לא מאמינות לזה הוא ממש נראה הרבה יותר גדול מכל שאר הילדים…) פתאום הם שלפו טלפון והתחילו להצטלם איתנו בלי הפסקה מכל זוית אפשרית. זרמנו איתם והבנו שהם רוצים אינטראקציה אז דיברנו קצת (בעיקר עם איוס שלומד בפנימיה בקטמנדו ולכן יודע אנגלית טוב אבל עכשיו יש לו שבועים חופש בבית בגלל חג השנה החדשה).
    גם הילד הקטן הצטרף, בערך בן 4, השתעשענו איתם עם הששבש והיה ערב מאוד מבדר, שהסתיים בהצעה שלנו לאיוס להצטרף אלינו לקצת ליום הליכה מחר. שיחדנו אותו עם העוגיות שלנו ואמרנו לו שאם הוא רוצה הוא יכול לבוא ואחרי העצירת פקל בבוקר לחזור למטה לכפר שלו ואנחנו נמשיך לכפר הבא.
    נראה בבוקר אם הוא יבחר להצטרף
    Les mer

  • פיצול שבילים לאגמים - נתראה שוב בעוד 3 ימים!

    Domen -> Lama + ליל הסדר

    15. april 2022, Nepal ⋅ ☀️ 14 °C

    קמות אחרי לילה מלא השלמת שעות שינה (עוד מהאוטובוס לילה שלא ישנו טוב והיינו כבר גמורות)
    התיישבנו בדיינינג הול ובמתח רב פתחנו את האתר לראות מה מצב ההזמנה של הטיסה שלנו לפיליפינים. כבר מוכנות לקבל על עצמנו את הגזרה הנוראית ולהשלים סכום מוגזם של כסף כדי לצרף תיקים להזמנה. אבל הפלא ופלא ההזמנה אושרה וזה כולל תיקים! הידד! שמחנו מאוד וישר שלחנו הודעה לג׳ורדי שהצלחנו להזמין כרטיס יותר זול ממנו (בפער יש לציין). כי כמובן שאין דבר יותר משמח שבנוסף לזה שהצלחנו להזמין כרטיס זול אפשר גם לשמוח לאיד.
    אכלנו ארוחת בוקר והתאכזבנו לגלות שאיוס החליט שלא לקום בבוקר ולהצטרף אלינו אז יצאנו בלעדיו לדרך. ממשיכות את הדרך מאתמול לאורך כל היום לצד נהר שוצף וגועש. יש כמה מטיילים שחולפים על פנינו,גיוון מרענן ודיי נחמד לראות מטיילים אחריי האנפורנה והפנצ׳סה, ששם היו ימים שלמים שלא ראינו מטיילים בדרך והיינו רק אנחנו בשבילים. כרגע זה נחמד וחיובי, כמות מטיילים טובה ולא עמוס מדי, אבל גם מעלה חששות מה יקרה אחרי ליל הסדר כשכל הישראלים יתחילו להשתלט פה.
    בדרך פגשנו מבוגרת כבת 79 שעושה גם היא את הטרק, הולכת לאט לאט, כל יום 2 קמ ומתקדמת בקצב שלה. ישבנו איתה לשיחה עם כוס תה באחד הכפרים, היא סיפרה לנו שהיא מארצות הברית במקור אבל מסתובבת בעולם כבר מ2017 והייתה ברישיקש בהודו כל הקורונה. היא מטיילת כי הסכומי כסף שהיא מקבלת כפנסיונרית בארצות הברית לא מאפשרים לה לחיות במדינה וכאן יותר זול. אז היא חיה מתקציב של 15-20 דולר ליום שהיא מקבלת מארה״ב. היה ממש מענין וגם קצת מטורף לשמוע מה שהיא מספרת, ואחרי איזה שעה וחצי החלטנו להתקדם ולהיפרד לשלום. המשכנו בטיפוס חד מאוד, העליה הייתה קשה אבל מאתגרת וכיפית ולבסוף הגענו בשעות הצהרים ללאמה. ההוסטל הראשון שתכננו לישון בו היה בתפוסה מלאה, ראינו מרחוק שלט גדול בעברית שממליץ הוסטל אחר אז כמובן שהמלכודת הצליחה והלכנו ישירות לשם. ליטל טיבט האוס - כשמו כן הוא בית קטן וחמוד מאוד עם בעלים טיבטיים. זוג מבוגרים ממש חמודים ומקסימים שאירחו אותנו מאוד יפה.
    אחרי איזה שעה הגיעו שתי הבנות הישראליות מעין ורותם שפגשנו באוטובוס מקטמנדו לכאן, וקבענו לעשות ביחד את ליל הסדר עם מצות והגדה שהן הביאו מבית חב״ד.
    הופתענו לגלות שאין וויפיי (מאכזב ביחס לזה שסיפרו לנו שדווקא יש כאן וויפיי והערב זה ליל הסדר אז בנינו על אינטרנט להתקשר הביתה). אבל יש מקלחת חמה אז קצת התנחמנו בזה ונכנסנו להתקלח.
    הסתובבנו קצת בכפר, ניסינו לעשות דילים עם הוסטלים אחרים של ״אם נאכל אצלכם ארוחת ערב תתנו לנו להשתמש בחינם בוויפי שלכם״. הניסיוניות לא צלחו כל כך אז חזרנו להוסטל שלנו הזמנו ארבעתינן ארוחת ערב והתיישבנו לקרוא את ההגדה ולחגוג את החג ביחד.
    קריאת ההגדה הייתה משעשעת מאוד, גילינו גם שבגאסט האוס איתנו ישן לא פחות ולא יותר משגריר גרמניה בנפאל. יש עכשיו חופשת איסטר אז הוא מטייל. בהחלט הכבוד הוא לנו. ביקשנו ממנו שיחביא בשבילנו את האפיקומן, בקשה קצת מוזרה, ניסינו להסביר ובסוף הוא זרם.
    שרנו את שירי החג מההגדה, נתנו גם לכל יושבי הגאסטהאוס לטעום מהמצות כמובן, והרמנו כוסות של צ׳אי מסאלה במקום יין. השתדלתי גם להוסיף את הלחן המשפחתי שלנו בקריאת ההגדה (מה שזכרתי..) ולימדתי אותן את המסורת של משארותם צרורות. משעשע מאוד סך הכל. גם אותנו וגם את הסובבים אותנו שישבו בהלם מוחלט ונהנו לצפות במופע.
    אכלנו ארוחת ערב פסטות וקארי וכל טוב, מנות גדולות וטעימות כיאה לחג, ואחרי שמצאנו את האפיקומן הלכנו לישון וסיכמנו את הערב כמוצלח ביותר, וכנראה החוויה הכי מיוחדת מחג הפסח בחיי.
    Les mer

  • Lama -> Langtang

    16. april 2022, Nepal ⋅ ⛅ 5 °C

    בוקר חדש בטרק, כבר יום 6 ברצף שאנחנו הולכות ללא יום מנוחה, מורגשת התשישות באויר אבל לא יותר מדי. אחרי ארוחת בוקר של oat porridge מוצלח ביותר יצאנו לדרכנו. אמרנו שממש נשתדל לא ללכת מהר היום ולהגיע לפחות אחרי 15:00. גם כי אנחנו לא רוצות להיות גמורות בהמשך הטרק וגם בגלל עניין הגובה וההסתגלות. שמענו שיש כפר שיש בו שקשוקה והוא נמצא בגובה 3,200 אז החלטנו שנעשה שם ארוחת צהרים ארוכה.
    הולכות והולכות, באופן מפתיע מתקדמות מהר ועוקפות אנשים בדרך, למרות שממש השתדלנו ללכת לאט, כנראה שאנחנו כבר בכושר טרקים רציני. עצרנו לפק״ל כיפי בצד הדרך עם חמאה של בוטנות ועוגיות דייג׳סטיב. כל היום עם מוזיקה ברמקול ואוירה טובה.
    הגענו לכפר השקשוקה (יש לו שם מסובך אז פשוט קראנו לו ככה) אבל מסתבר שבכלל אין בו שקשוקה! מאכזב מאוד! וגם יש לציין שאמרו לנו כל הזמן שהמחייה בטרק הזה יותר זולה מהאנפורנה אבל אנחנו רק מופתעות לגלות מחירים יקרים וזה לא כל כך נעים לנו…
    אכלנו ארוחת צהרים ולמרות שממש לא רצינו להמשיך ללכת גררנו את עצמנו כי צריך לישון היום בלנגטנג ואנחנו רוצות שמחר יהיה לנו יום קצר. הלכנו הלכנו וכבר ראינו את הלנגטנג מרחוק, קמ וחצי מאיתנו, רק רצינו לסיים, ואז פתאום עצר אותנו בעל גסט האוס בצד הדרך ושיחד אותנו לישון שם בחינם ועם מקלחות חמות חינם ושקעי חשמל ושקשוקה! הגאסט האוס נראה ממש טוב עם נוף יפה ובעלים מקסימים. ממש כל טוב. וגם ממש לא רצינו להמשיך ללכת אז זה בא לנו טוב והחלטנו להישאר ולעשות את הק״מ וחצי האחרונים ללנגטנג מחר בבוקר.
    למרות שממש ניסינו לא לסיים את היום לפני 15:00 יצא שכבר בשעה 14:40 הייתי מחוץ למקלחת. אופסי. הבאנו את הספרים והששבש וכל אמצעי ההטענה והתמקמנו בדיינינג הול, הדליקו גם את האח בשעה מוקדמת יחסית אז העברנו שם את הזמן בכיף עד הארוחת ערב.
    Les mer

  • Langtang -> kyanjin Gompa

    17. april 2022, Nepal ⋅ ⛅ 6 °C

    קמות לארוחת בוקר שקשוקה! עם הטחינה שלנו בצד זה ממש בוקר חלומי מהסרטים ואחרי ארוחה כזאת טובה בהחלט אפשר להתחיל ללכת.
    25 דקות וכבר הגענו ללנגטנג האמיתי (אליו החלטנו שלא להגיע אתמול) נכנסנו ישירות להימלאין בייקרי חומדות איזה סינמון רול שיהיה לנו להמשך הדרך. מצאנו את מבוקשנו וגם 4 ישראלים - בני זוג צעירים וההורים של הבת שמטיילים ארבעתם ביחד את הטרק. התמנגלנן קצת וגילינו שהם עשו שלשום את ליל הסדר בגומפה עם הדס ובועז! (הדס חברה של עלמה מהבית, ובועז החבר שלה שבא מהארץ לטייל איתה שבועים בערך. הוא הביא לי את הנעלים לכאן ולו אני חייבת הרבה תודות ומעבר לכך) הבנו שהם בדרך לכאן כי הטרק הוא הלוך חזור וממש בקרוב ניפגש על השביל כשהם בדרך חזרה.
    לקחנו את המאפים ויצאנו לדרך ובאמת קצת זמן אחריי פגשנו אותם עוברים מולנו, וזה היה ממש משמח לראות אותם. המשכנו לטפס, מורגש שאנחנו כבר אחרי האנפורנה, הגוף כבר הסתגל ורגיל יחסית לגובה, זה לא כל כך משפיע עלינו.
    עצירת פקל תה עם סינמון רול, ההרים המושלגים לפנינו ומוזיקה ברקע. נחנו קצת והמשכנו ללכת. בשעה 12:00 הגענו לכפר האחרון, באמת מהמם ביופיו, מוקף הרי שלג מכל כיוון ומיליון הוסטלים צבעוניים. מצאנו את ההוסטל שאנחנו רוצות לישון בו, עשינו זריז כביסה בידו ותלינו לייבוש. היה עוד מוקדם, בערך 13:00, אז החלטנו לעלות לkyanjin Ri (4,300) שזה נקודת תצפית 360 מעלות שנמצאת רק במרחק של 1.5 קמ מאיתנו, ו400 מטר גובה טיפוס. ממש בקטנה. ראינו קצת עננים וחששנו שלא תהיה ראות טובה אבל יש לנו זמן מה אכפת לנו לנסות.
    התחלנו לטפס, של דילגה למעלה, אני טיפה יותר התקשתי, בערך באמצע הדרך נראה שענן רחוק מתקרב אלינו וגם התחיל לרדת קצת שלג ורוחות חזקות נשבו, אז החלטנו שזה סתם עושה אותנו חולות ואין צורך להגזים. הגענו לנקודה יפה שראינו בה תצפית מהממת לכל העמק, התרשמנו כמה דקות וירדנו למטה. בהחלט היה שווה את זה.
    היה קפוא אז ישר התמקמנו בדיינינג הול מתחת לשמיכות, עד סוף הערב שתינו סיימנו את הספרים שלנו ועשינו החלפת ספרים אחת עם השניה. אכלנו ארוחת ערב, הורדנו את הכביסה מהחבל ומה שעוד נשאר רטוב ייבשנו מול האח. כשהזמנו ארוחת בוקר למחרת הדידי שלנו (פניית כבוד למבוגרת-בעלת ההוסטל) אמרה שהיא יורדת מחר מוקדם לעיר לפגוש את הילדים שלה, אז הסכמנו לקום ב6 כדי לאכול ולצאת מוקדם.
    Les mer

  • צ׳ק פוינט של הפרמיט בדרך למטהמבט אחרון להרים המושלגים

    Kyanjin Gompa -> Lama

    18. april 2022, Nepal ⋅ ☀️ 16 °C

    השכמה מוקדמת בשעה 6 אפס אפס הודות לדידי שלנו. כמובן שהתייצבנו בזמן בחדר אוכל והמתנו בערך עשרים דקות שהאוכל יהיה מוכן. נהדר.
    יצאנו לדרך, היה ממש קר והידיים קפאו, רק חיכינו שתעלה כבר השמש. מתגלגלות במורד השביל הגענו בחזרה למאפיה שהיינו בה אתמול, הפעם ניסינו את הבראוניז, ואכזבה זה לא מילה לחתיכת עוגת שוקולד יבשה שקיבלנו. אכלנו ונחנקנו מהיובש והמשכנו ללכת. הדרך הייתה ממש נחמדה, אפילו לא כל כל הפריע לי ולא הרגשתי שזאת אותה הדרך שעשינו ביומיים האחרונים, כי מהכיוון השני זה נראה קצת אחרת. עצרנו לפקל על הדשא שניה לפני שנפרדים מנוף ההרים המושלגים, ומשם המשכנו להתגלגל ולרוץ בירידה לתוך היער. החלק האחרון כבר היה קשה והזמן לא זז, התלבטנו אם להמשיך עוד קצת אחרי הLama לכפר הבא שיש בו וויפיי (כידוע לארוך כל הטרק מגיעים לכפרים ללא וויפיי וללא קליטה), אבל כשהגענו מורעבות ל Lama והתיישבנו לאכול ארוחת צהרים הבנו שהיום הזה הסתיים בשבילנו ולא נמשיך ללכת עוד.
    התקלחנו לראשונה בhot bucket, חוויה מעניינת…
    התיישבנו בדיינינג הול, הפעם היו הרבה אנשים בגסט האוס וגם לא מעט ישראלים. קיבלנו טעמי ישירות מישראל, שהרי זה ה-שוקולד האהוב עליי ועל שלקי מהטירונות, מחבורה של חברים מהצבא שנפגשו לטיול איחוד בנפאל אחרי 30 שנה.
    קצת מינגלינג וכיף עם הישראלים והלכנו לישון.
    Les mer

  • בזמן שאנחנו מגישות ויזהסחוטות זיעה עוצרות לשלוק מים בדרך וממשיכות לרוץ למעלה

    Lama -> Thulo Syabru

    19. april 2022, Nepal ⋅ ☀️ 18 °C

    יום שהיה אמור להיות קצר וקליל יחסית והפך להיות אחד הימים הקשים בטרק עד כה. ככה זה קרה:
    קמנו בבוקר בכוחות מחודשים אחרי הירידה השוחקת מאתמול. הגוף מאופס לגמרי, השרירים לא תפוסים ולא כואבות הרגלים, איזה כיף להרגיש סוף סוף בת 23 ולא תקועה בגוף של אישה בת 100.
    התארגנו באיזי, שתינו קפה באיזי, פטפטנו קצת עם ישראלים שעברו בהוסטל ועצרו למנוחה, הכל ממש ממש באיזי כדי להגיע לכפר הבא בשעה נורמלית לפי שעון ישראל כדי שנוכל שם להתקשר קצת הביתה ולדבר עם הקרובים אחרי 4 ימים ללא קליטה. אה וגם צריך להגיש ויזה להודו כי יש לנו שם קונקשיין.
    מתחילות לרדת ובקלילות מגיעות לכפר, למרות שממש התאמצנו למרוח את הזמן הקדמנו את הלוז והגענו קצת לפני 10. התקשרנו הביתה, היה נחמד קצת להתעדכן ולשמוע מה קורה, ואז מתחילות במלאכת הגשת הויזה להודו. מי ידע שזה כל כך מסובך?? האתר נתקע וזרק אותנו החוצה איזה 5 פעמים לפחות. תוך כדי ההתעסקות הזאת דן והגו וגם תמר ורותם חברינו מהאנפורנה הגיעו אלינו! היה ממש כיף לפגוש אותם אבל היינו כל כך שקועות בויזה שלא הספקנו כמעט לדבר איתם והם ישבו לארוחת צהרים ממש לידינו בערך שעתים. מבאס. הם המשיכו בדרכם, אני כבר הצלחתי להגיש בקשה, לשל זה עדין לא עבד. פתאום הנפאלי מהגסט האוס שאל אותנו לאן אנחנו הולכות ואמר שבכפר שאנחנו מגיעות אליו יש קליטה ואינטרנט אז הכל בסדר אפשר ללכת ולסיים שם את הגשות הויזה. תודה באמת!!
    השעה כבר 13:20, ענני גשם ורעמים מאיימים להרטיב אותנו, ואנחנו מתחילות לרוץ את המסלול. ירידה ואז עלייה שקורעת את הרגלים, היינו גמורות והמשכנו ללכת, חוששות שבכל רגע הגשם יתחיל. הבחור הנפאלי אמר שההליכה היא 4 שעות. 3 שעות למי שהולך מהר. אחרי שעתים וחצי כבר הגענו לכפר האחרון סחוטות זיעה ומתנשפות. שלחתי הודעה למעין (ממעין ורותם הישראליות שהולכות במקביל אלינו לטרק ועשינו איתן את ליל הסדר) הגענו ישר להוסטל שלהן למקלחת מדהימה וארוחת ערב טובה. הופתענו לגלות שהכפר ממש מלא צליוויזציה, יש קליטה וזה כפר ענק מחובר לכבישים ותחבורה. אם היינו יודעות לא היינו מתעכבות בכפר עם הוויפי ומגיעות לכאן בקצב נורמלי. אין דבר.
    פגשנו חבורת ישראלים בממוצע גילאים 60 בערך (המבוגר מבניהם בין 83) בטיול של מיטבי לכת. עושים את הטרק בדיוק כמונו. דיברנו איתם קצת באמת חבורה מרשימה ביותר ובכללי אני מתמלאת השראה לראות פה מטיילים בכאלה גילאים.
    של הצליחה להגיש את הויזה שלה! הללויה! אכלנו מרק מנחם לארוחת ערב והלכנו לישון שבעות ומרוצות שהיום הזה נגמר בתקווה שהויזה תאושר!
    Les mer

  • Thulo Syabru -> Chandanbari

    20. april 2022, Nepal ⋅ ⛅ 11 °C

    ארוחת בוקר וסינמון רול מפנקים לדרך
    מתחילות ללכת, יש טיפוס דיי רציני היום, אחרי שעה וחצי בערך פגשנו את החבורה הגדולה של הישראלים המבוגרים (נקרא להם מעכשיו התותחיסטים) באחת העצירות שלהם. המשכנו לטפס, של אמרה שיש עוד 1 קמ בקתה שאפשר לעצור בה, נשמע ממש בקטנה…אמרתי לה יאללה נלך כמה דקות עד לשם ונעשה עצירה ארוכה. רק שהקמ הזה היה בזווית טיפוס עם מיליון סללומים, אחרי 45 דקות הגענו סחוטות למעלה. בערך 20 דקות אחרי זה הגיעו חבורת התותחיסטים, היינו בשוק שהם כבר כאן, הם הלכו ממש כמעט בקצב שלנו, זה היה עלייה קשה והלכנו ברצף בלי לעצור. הם עשו מתיחות ואכלו צהרים, אנחנו נהננו מהסינמון רול המדהים שלנו, והמשכנו בדרכנו.
    החלק האחרון של היום עבר ביער מהמם עם מלא עצים ופריחה אדומה שקצת הזכירה קטלבים. עברנו בדרך גם ליד כמה בסיסים צבאיים, ראינו חייל בשמירה ודיברנו איתו קצת, ואחר כך תהינו לעצמנו האם אנשים אחרים לא ישראלים שרואים חייל עם נשק נרתעים ממראה כזה ואולי לא היו מדברים איתו.
    הגענו לצ׳אנדנבארי, ישירות לרד פנדה הגסט האוס היחידי ששמענו עליו המלצות בטרק והבנו שאנחנו חייבות לישון שם. למזלנו עוד נשאר מקום בשבילנו (כי קבוצת התותחיסטים עשו לשם בוקינג מראש) , התמקמנו בחדר צימר וילה פרטית שלנו התקלחנו כיבסנו והתיישבנו לארוחת צהרים. בגסט האוס פגשנו את בר, ישראלי כמונו שמטייל, התחיל את הטרק עם חברים וכשהגיע לרד פנדה החליט להישאר שם לעוד כמה לילות כדי לעזור לבעלי המקום בתמורה ללינה ואוכל בחינם.
    אחרינו הגיעו התותחיסטים וגם מעין ורותם והעברנו את הערב בדיינינג הול שיחות והיכרות יותר מעמיקה. התותחיסטים הנעימו את זמנם בהרצאה על הומור אז הצטרפנו גם לשמוע את ההרצאה שלהם.
    לאורך הערב ישבנו חבורת הצעירים בפינה ליד האח וכל פעם ניגש תותחיסט אחר לשיחת מינגלינג איתנו, הייתה ממש תורנות בניהם כל פעם ניגש מישהו אחר ואנחנו ישבנו הקשבנו לסיפור שלהם וסיפרנו על עצמנו. ככה עבר הערב בכיף ולבסוף הלכנו לישון, אחרי התייעצות עם שי המדריך של התותחיסטים החלטנו לפצל את הימים הקרובים ולעשות 2 ימים קצרים יחסית כדי להגיע לאגמים לפני 10 בבוקר ולראות אותם בשעות הטובות כשאין עננים. מעין ורותם החליטו לעשות יום מנוחה ברד פנדה וללכת ברצף את שני הימים האלו ככה שהתכנון הוא שניפגש עוד יומים בכפר של האגמים.
    Les mer

  • Chandanbari -> Laurebina

    21. april 2022, Nepal ⋅ ⛅ 11 °C

    אז היום יש לנו יום קצר מאוד, קמנו מאוחר יחסית, בר הישראלי שעוזר לבעלי הבית במטבח הכין לנו שקשוקה טעימה, עם הטחינה שלנו זה היה מפנק ממש!
    אחרי הליכה קצרה ביער הבנו שכדאי שנעצור לפקל כי אנחנו כבר קרובות לבקתה של סוף היום ואחרת ייגמר לנו היום מוקדם מהצפוי.
    התפננו עם עוגיות דייג׳סטיב, ראינו את העננים מכסים את הרי השלג שמתחבאים מאחורי היער.
    כשמיצינו התקדמנו הלאה, ולקראת סוף היום צמצמנו לחבורת התותחיסטים, אז הלכנו איתם קצת עד שהגענו לבקתה. הם עצרו לארוחת צהרים ואנחנו התמקמנו בחדר. נפרדו מהם לשלום, הם המשיכו לאגמים ואנחנו נשארנו בבקתה. היה עוד מלא זמן להעביר עד שצריך ללכת לישון. קראנו ספר, שיחקנו שש בש וקלפים… היינו רק של ואני, אז אחרי כמה שעות קצת השתעממנו כבר וחיכינו שהזמן יעבור ואפילו תהינו אולי עשינו טעות להישאר פה, אבל הבטיחו לנו מחר נוף יפה אז נקווה שזה יהיה שווה את זה.
    Les mer

  • Laurebina -> Gosainkund

    22. april 2022, Nepal ⋅ ⛅ 9 °C

    היום מגיעים לאגמים!
    יש לנו הליכה ממש קצרה עד לשם כדי שנגיע מוקדם לפני העננות, מקוות שזה יהיה שווה את זה.
    השארנו למעין ורותם פתק ״גידי גוב היה פה והמשיך לאגמים״ כדי לוודא שלא ישארו פה ללילה, ימשיכו ישירות עד לאגמים וניפגש איתן שם לארוחת שישי וערב של השמחות. ווידאו 5 פעמים עם בעל הבקתה שיראה להן את הפתק ויצאנו לדרך.
    כבר פחות מרגישים את ההליכה בגבהים כמו באנפורנה, הנוף היה יפה, כל הדרך התלהבנו מהאגמים וצילמנו מכל זוית אפשרית, וב9:30 כבר הגענו ל Gosainkund.
    ישר הנחנו את התיקים ועלינו עוד 300 מטר בערך לנקודת תצפית גבוהה על האגמים.
    הנוף משם היה מטורף!! תצפית 360 מעלות, השמש זרחה והעננים בדיוק התפזרו קצת במיוחד בשבילנו! היינו כל כך מרוצות מעצמנו ושמחות על ההחלטה לפצל את הימים כדי להגיע לכאן מוקדם בבוקר ולזכות לראות את האגמים בשיא תפארתם!
    ירדנו למטה והתיישבנו בדיינינג הול שהיה מלא במטיילים.
    היה קפוא, ניסינו להתחמם וכבר ב12:00 מצאנו את עצמנו מוציאות את כל הכלים הכבדים ולובשות את כל הבגדים שיש לנו. יותר קר מזה ופשוט נקפא פה אין לנו עוד מה ללבוש. אמא אמרה בשיחת וידאו שאולי יתחיל לרדת שלג, ופתאום כמה דקות אחרי זה באמת התחיל לרדת. איך היא תמיד יודעת????
    השלג נהיה כבד יותר ויותר והוא נערם וכיסה הכל בלבן. כבר ממש דאגנו למעין ורותם אבל בסוף הן הגיעו ואמרו שהן גם ראו את הפתק שהשארנו להן בבקתה הקודמת.
    כמה שעות עברו מכשהגענו והנוף השתנה לגמרי, הכל היה נראה אחרת.
    כשקצת הפסיק לרדת השלג ויצאנו החוצה לראות וזה היה פשוט מטורף לראות את האגמים עם כל השלג מסביב.
    סוף סוף הדליקו את האח ישבנו סביבו והתחממנו.
    כשכבר חשבנו שהחלק היפה מאחורינו, פתאום התחילה שקיעה מאחורי ההרים שהייתה נראת כמו תופעת טבע מטורפת!! עמדנו שם בחוץ קופאים מקור ומהופנטים מאחד המראות היפים שראינו בחיים שלנו! ענן ענקי עלה וכיסה את כל האגם ואותנו, ואחרי שהסתיימה השקיעה חזרנו פנימה לקידוש וארוחת שישי כולל קינוח סניקרס רול טעים שבא בול במקום.
    היה באמת יום מטורף מלא ב״וואו״ ו״מדהים״ ו״מטורף״ ו״מה רבו מעשיך השם!!״ כשבאנו לפה בבוקר והתלהבנו מהיופי לא תיארנו לעצמנו מה עוד נראה היום! אני באמת חושבת שזכינו להיות פה ברגעים מיוחדים ויוצאי דופן, כאלה שלא רואים פה כל יום, ואני מקווה לזכור את הרגעים האלה לעוד הרבה הרבה שנים.
    Les mer

  • רואים מרחוק את קוטמסאנג הכפר האחרון של הטרק!

    Gosainkund -> Gopte -> Kutamsang

    25. april 2022, Nepal ⋅ ☀️ 15 °C

    אחרי לילה קפוא שבו ישנו עם מעילים וכפפות, התעוררנו לנוף מושלג ויפה מהחלון. עדין היה קר אבל השמש זרחה, השמיים בהירים, ואנחנו אחרי ארוחת בוקר מוכנות לצאת ליום הליכה של הפס.
    היינו בין הראשונות שיצאו למסלול באותו היום, ובגלל שרק אתמול ירד השלג ראינו טביעות רגליים רק של איזה 2 אנשים שהלכו בשביל לפנינו, היינו צריכות לחפש קצת את הדרך ולהיזהר לא להחליק על הקרח.
    לאורך הטיפוס ראינו גם טביעות רגלים של חיה (ספק כלב ספק נמר שלג ( leopard) אנחנו כמובן בחרנו להאמין שזה leopard והתלהבנו מאוד…
    הטיפוס לפס היה קצר ולא קשה במיוחד, הרי אנחנו כבר רגילות לגבהים וטיפסנו הרבה יותר מזה😏🙃
    הנוף היה ממש עוצר נשימה, השלג שרק ירד אתמול הפך את הנוף המדברי לכל כל מיוחד, ראינו את רכס ההימלאיה מאחורה והאגמים היו קסומים! הגענו לפס הייתה רוח מטורפת, עלינו זריז לדגלים לתמונה והתחלנו בריצה להתגלגל למטה. לפי מה שראינו במפות אחרי הפס יש רק ירידה. ירידה ארוכה של איזה 1.2 קמ גובה, אבל זהו רק יורדים לא יותר מזה.
    כמו באנפורנה גם בפס הזה הרגשנו כאילו הצד השני של הפס זה כמו לעבור ליקום מקביל.
    הירידה חדה, אפילו חדה מאוד, מיליון מדרגות שבנויות מאבנים שמנצנצות בגלל המינרלים. אחרי שעה וחצי בערך נשברנו ועצרנו לפקל ועוגיות. המשכנו בירידה החדה עד לפדי (שוב פדי, כמה פעמים אפשר להגיע לכפר בשם הזה???) עצרנו שם לארוחת צהרים ובקבוק קולה. אחרי שחידשנו מצברים המשכנו בדרכנו. היה נראה במפות שאת החלק הקשה של הירידה כבר סיימנו. ירדנו 950 מטר גובה לא נשאר עוד הרבה, ועד סוף היום זה עוד כמה קמ פשוטים של ירידה מתונה ומישור עד לכפר.
    הולכות והולכות, השביל מתפתל על צלע ההר, פתאום יש עליה קטנה, מטפסים. יורדים שוב בשלוחה, חוצים גשר שקרס בגלל גוש קרח ואז שוב עולים על צלע ההר. בקיצור, הליכה רבה עוד הייתה לפנינו, וממש לא ציפינו לכך! עולים ויורדים ועוד עולים ויורדים וזה פשוט לא נגמר!!
    הגענו מותשות לגופטה בסביבות 15:30, הרגלים כואבות, אבל שמחות שהסתיים היום סוף סוף. ארוחת ערב דאל באט, הפעם היה ממש טעים עם מלא מרק עדשים כתומות והולכים לישון.
    בבוקר למחרת קמנו ויצאנו ליום הליכה אחרון של הטרק. גם הוא היה אמור להיות בהתחלה עלייה ואז כל שאר היום ירידה ארוכה עד לעמק, שם יש דרך ג’יפים ונקח אוטובוס לקטמנדו. מתן (אחד הישראלים…) הצטרף אלינו והלך איתנו את רוב המסלול, אני בחרתי שלא לקחת חלק בשיח, שלקי ומתן דיברו בניהם ואני הלכתי מאחורה או עקפתי אותם ורצתי לבד קדימה. אחרי 5 שעות הליכה הבנו שאנחנו עדין באותו קו גובה כמו הכפר שהתחלנו בו, כלומר יש עוד שעתים הליכה של ירידה תלולה וארוכה לפנינו. התיישבנו לאכול ארוחת צהרים בכפר, מתן המשיך בדרכו, ואנחנו סיימנו את היום שתינו עם מוזיקה ברמקול ואווירה טובה, משתדלות לא לדפוק לגמרי את הברכים.
    14 יום הליכה ברצף זה מאוד מתיש… ולמרות שכבר מאוד רציתי לסיים, עדין בק״מ וחצי האחרונים פתאום נפלה עליי ההבנה שפה מסתיים הטרק האחרון שלנו בנפאל וזה היה לי קצת עצוב…
    למחרת כל ה8 ישראלים לקחנו אוטובוס מקומי מקוטמסאנג לקטמנדו. הנסיעה התחילה סבבה, ואז העלו עוד ועוד ועוד ועוד אנשים, לדעתי נדחסנו שם לפחות 100 איש! באוטבוס של איזה 30 מקומות לא גדול במיוחד… מסתבר שנפלנו על יום של חיסוני קורונה וכולם ירדו לכפר המרכזי בעמק כדי להתחסן, מזל שזה היה רק שעתים מתוך נסיעה ארוכה ומתישה של 7 שעות.
    הגענו לקטמנדו, עיר האורות וזיהום האויר, קודם כל קפה טוב בכוס זכוכית גדולה להורדת פאניקה ובערב הלכנו לאכול בפיצה טובה ומפנקת עם רותם ומעיין. חזרה מוצלחת לצלוויזציה, ונשאר עוד יומיים וחצי להעביר בצ׳יל בקטמנדו עם סידורים וארגונים לטיסה ליעד הבא 🤸‍♀️
    Les mer

  • ביי נפאל!

    28. april 2022, Nepal ⋅ ☀️ 29 °C

    אז איך מסכמים את נפאל?
    קצת דחיתי את הכתיבה של הפינגיון הזה ורק על הטיסה, כשאין אינטרנט ואין הסחות דעת, ניסיתי להכריח את עצמי לשבת ולכתוב איך אני מסכמת את החוויה שלי בחודש וחצי האחרונים.
    נתחיל בזה שנהנתי מאוד! והחויה שלי בנפאל חיובית ומלאה בזכרונות טובים!
    התחלנו במפגש המרגש עם שלקי שחיכיתי לו מאוד. סוף סוף היא חזרה אלי מהארץ לטייל איתי והייתה לי מן אנחת רווחה ורשת ביטחון, ידעתי שיש לי פה חברה קרובה וטובה שאני מכירה ואני סומכת עליה והיא איתי תמיד. שותפה מלאה שלי לטיול במאה אחוז. אני לא לבד. וגם באמת רצינו לטייל ביחד עוד מכשהכרנו בצבא אז כיף שהחלום הזה ממשיך להתגשם. זה לא שהרגשתי לא בטוחה ושלא טוב לי בזמן שהיא לא הייתה פה חלילה! אבל תמיד היה לי את הספק בלב שאלו שטיילתי איתם לא באו איתי מהארץ, תכניות יכולות להשתנות ויום אחד אולי זה לא יתאים ואולי זה לא יסתדר… יום אחד לקום בבוקר ולהרגיש לבד בסוף העולם. בסוף החששות לא התממשו ותמיד הייתה לי סביבה אוהבת להיות בה ואפילו נוצרו לי מלא הזדמנויות להכיר ולפגוש ולצאת מאיזור הנוחות וזה דברים שאני לגמרי זוקפת לזכות.
    דבר שני זה כמובן הטרקים. תמיד היה לי ברור שאני אעשה טרקים בטיול הגדול שלי! בטח כאלה מטורפים ומדהימים שיצא לי לעשות פה! כאלה מיוחדים שאולי בשלב אחר בחיים שלי לא אוכל לעשות, ולכן זה כל כך מיוחד. ובאמת יצא לנו להוציא מכל טרק את המיטב!
    הדבר האחרון אני חושבת שזה המפגש עם המקומיים והחוויה של הטיול במדינה עצמה. באמת נפאל מיוחדת, והאנשים בה מיוחדים, זה בהחלט עולם שלישי, כל כך שונה מהבית. זה גם משהו שאני שמחה לחוות בטיול הגדול שלי ולהתנתק קצת מה מהמערביות שכל כך מובנת לנו מאליה. לעבור ליד נפאלית צעירה ולחשוב באמת איך החיים שלי היו נראים אם הייתי נולדת במקומה? מה היו הרצונות, השאיפות והמחשבות שלי? מה היה חשוב לי בחיים? כל מיני שאלות שליוו אותי הרבה בטח כשיש כל כל הרבה זמן ללכת הטרקים ורק לחשוב.
    ברור שהיו לי הרבה ציפיות ליעד הזה. כאילו תאילנד וקמבודיה היו חימום לקראת נפאל, שזה אמור להיות שיא הטיול. וכשמצפים ומדמיינים משהו מסוים זה לרוב יוצא קצת שונה, האם זה לטובה? לא יודעת.

    היו גם קשיים מן הסתם. בתוך קבוצה גדולה גם לדעת להגיד מה אני רוצה. מה חשוב לי. הקושי בהתמודדות עם הציפיות שלי מעצמי, הקשיים בהליכה בטרק, בלהיות מרוצה ממה שיש, ולא לחטוף קלקול קיבה כמובן.
    קצת מבאס שיש לנו כל כך הרבה כושר טרקים והסתגלות לגבהים והכל יילך לפח עד שנחזור לטארק שוב, אבל אין מה לעשות החופים קוראים לנו :)
    מתחילה ליפול ההבנה שכנראה נגעתי בקיר, חצי מהטיול כבר מאחוריי, וזה משהו שהוא קצת קשה וקצת כיף. עדין לא מתגעגעת (סליחה אמוש) אבל בהחלט מרגישה שכבר תקופה ארוכה אני לא נמצאת בארץ. זה מאוד מבלבל ומעלה הרבה מחשבות וחששות להמשך, גם על החזרה לארץ, מתי ואיך עושים את זה, ואיזה עוד חוויות חשוב לי לייצר לעצמי בזמן שעוד נשאר.

    זהו תודה לכולם נתראה בפיליפיניםם
    תתכוננו לימי בטן גב עם עמודי פינגייון שלמים שבעצם לא קורה בהם כלום
    נמסטה !
    Les mer

  • עוד קונקשיין בתאילנד
    סביח!!יש מגנום בסבן אילבן!מזמינות טיסות איזה חרדותת

    אשכרה פיליפינים

    30. april 2022, Filippinene ⋅ ☁️ 32 °C

    טוב לא חשבתי שאני אגיד את זה אבל ח׳ברה הגענו לפיליפינים!!! באמת יעד שמראש ידעתי שהוא יקר ויש סיכוי טוב שלא נגיע אליו וכשטסנו לנפאל דיי הבנתי שפה נגמר הסיפור ולצד הזה של המזרח כבר לא נגיע בטיול הזה שוב אבל הנה אנחנו כאן איזה התרגשות!!
    אחרי 24 שעות של טיסות וקונקשנים, סידורי סים והחלפה של קצת כסף יצאנו מהשדה במנילה מוכנות לטרוף את המדינה! ראינו שגראב האפליקציה של המוניות עובדת פה, שמחנו מאוד ובכל זאת לקחנו מונית עם מונה כדי לוודא שאנחנו מגיעות לכתובת הנכונה. דבר שהסתבר כטעות ראשונה כי העיר מלאה בפקקים והמונה קפץ קצת יותר גבוה ממש שתכננו.
    נכנסנו להוסטל,יש שער נעול ולובי 24, ממש מכובד… וגם החדר אחלה עם מזגן ומים חמים במקלחת שזה דבר לא מובן מאליו אחרי קמבודיה ונפאל.
    יצאנו לסיבוב הכר את האיזור + בירורים על דרכי הגעה לאל נידו בפלאוןן, היעד הראשון שאליו אנחנו רוצות להגיע. ג׳ורדי ועמית כבר נסעו לשם היום ואנחנו רוצות גם להגיע ישר לחופים ולפגוש אותם שם.
    קודם כל הולכים לחומוס אלישע מסעדה של ישראלי שגר כאן (יש פה בכל מסעדה או הוסטל או עסק שומר בכניסה מה הלוז??). אכלנו סביח בלאפה באמת מוצלח מאוד, ואחרי ששבענו ונרגענו יצאנו לצוד מידע ולחקור.
    הלכנו לזולה שזה שם של הוסטל עם בעלים ישראלים ואומרים שהישראלים נמצאים שם. לא מצאנו כלום למעט הסבר קצר מעובדת המקום, היא אמרה לנו כמה יעלה לנו נגיד טיסה לאל נידו מחר, מחיר שעשה לנו צורם באוזניים וקצת חלחלה בגוף…וגם זרקה קצת שמות של מקומות שיכול להיות מענין להגיע אליהם בהמשך. יצאנו מבוהלות מהמקום והלכנו ישירות לבית חבד. שם בטח נמצא מידע מועיל ונוריד פאניקה. נכנסות ומופתעות לגלות שיום שישי היום, מי זכר את זה בכלל?? הרב הציע לנו להצטרף לארוחת שישי אז ישר עשינו סוויצ׳, חזרנו לחדר להחליף לבגדים ארוכים. החלטנו להיכנס לאווירת חגיגיות וקדושה ולהשאיר את התכנונים והצרות לאחר כך. רק בדרך לחדר עברנו בלובי שלנו ושאלנו את עובדת המקום עוד כמה שאלות על אוטובוסים טיסות ודרכי הגעה, דבר שלא היה מועיל במיוחד וגם רק העלה את מפלס הלחץ מכמות חוסר הידע שיש לנו והמחירים המופקעים שממש לא תואמים את הכיס התרמילאי שלנו. נו טוב.
    ארוחת שישי בבית חבד. נכנסנו והיה עדין זמן תפילה, אותנו הנשים, המין הנחות יותר, שלחו לשבת ולחכות בעזרת נשים למעלה עד שתסתיים התפילה ונוכל לשבת לאכול. היינו שם בערך שעה, דיברנו עם משפחה שטיילה עכשיו שבועים וחצי בפיליפינים (ממש לא תואם את סגנון הטיול שלנו אבל הן היו מצחיקות והיה נחמד לשמוע). הארוחה גם עלתה כסף ואנחנו הרי לא רעבות כי הרגע אכלנו סביח אז החלטנו לעשות ויברח, חתכנו למגנום בסבן אילבן (כןכן יש פה סבי אילבן כמו בתאילנד!!!) ולישון.
    למחרת בבוקר גוררות את עצמנו מהמיטה והולכות לשבת באיזה בית קפה שנראה לנו הכי פחות מזיק לארנק. ראינו חבורת צעירים פיליפינים בשולחן לידנו והתחלנו לשאול אותם שאלות. הם הסבירו על כמה חברות אוטובוסים והיו די נחמדים אבל לא היה להם יותר מדי סבלנות אלינו אז לקחנו את המידע שקיבלנו והמשכנו הלאה. חזרנו להוסטל ארזנו את הדברים ועשינו צ’ק אווט, הבנו שהטיסות בימים הקרובים יקרות אבל אם נזמין מראש לעוד כמה ימים קדימה המחיר יהיה נמוך יותר. אז החלטנו בינתים לנסוע לצפון פיליפינים באוטבוס לילה ואז לחזור למנילה ולקחת טיסה לאיים. תכלס זה הדרך המתויירת שהגיוני לעשות פשוט רצינו לפגוש את ג׳ורדי ועמית וזה לא יקרה לבינתיים.
    השארנו את התיקים בלובי והלכנו לדיינר אמריקקי שראינו ברחוב במטרה להתנחל שם קצת, להינות ממערביזם ולהזמין כרטיסי אוטובוס להיום בלילה. הכל היה לפי התכניות, קיבלנו פנקייק מושחת וכל טוּב, רק שכרטיס לאוטבוס לא מצאנו, נגמרו המקומות להיום בערב. נשארנו שם כמה שעות, התחלנו לחפור באתרים של למטייל ולקרוא כל מידע שאפשר לקבל… הצלחנו לקבל תמונה כללית של מקומות שכדאי להגיע אליהם, להבין את דרכי ההגעה שלנו אליהם וגם לקנות כרטיסים לאוטבוס למחר בלילה. עכשיו צריך למצוא הוסטל להיום. יצאנו לסיבוב שוטטות ובסוף חזרנו להוסטל שהיינו בו וסגרנו שם לילה נוסף. נטרקנו שם לכמה שעות רביצה במזגן ויצאנו לארוחת ערב שוב בחומוסיה הישראלית.
    שם פתחנו חמ״ל רציני. כל אחת בודקת בטלפון שלה באתרי טיסות השונים, תכננו לפרטים מה נעשה בחודש הקרוב בפיליפינים ובהתאם לזה גזרנו ימים והזמנו 3 טיסות לתאריכים רחוקים כדי שיהיה לנו יחסית זול. קצת מוזר לתכנן כל כך מוקדם מראש, ולא כל כך תואם את אופי הטיול התרמילאי והדינמי שהיה לנו עד עכשיו. אבל זה גם בסדר ולפעמים וודאות זה דבר טוב ונעים. היה מתיש אבל היינו מאוד מרוצות מעצמנו, נשאר להזמין עוד שתי טיסות פנימיות אבל מרגישות שלגמרי נסגרנו על הדברים, מתחילות להבין את הלוז פה ולהסתדר לאט לאט… אחרי 24 שעות מעייפות במנילה הצלחנו להוריד פאניקה ולהתאפס, ונראה שהולך להיות פה מדהים ;)
    Les mer

  • אחרי שהפרח נושר נוצר חלב בתוך כל כיס קטן ואז הוא מצייבש ונוצר גרגרבתוך הבוץ בין הצמחים יש אצות שעושות קומפוסט באופן טבעי ומדשנות את האדמההפיליפינים מאמינים שהצבע הבולט של הצמח יגרום לברק לפגוע בו ולא בחלקאי שעובד את השדהביצים של חלזון שמזיקים לצמח האורזרק הנשים עובדות את השדות כי פעם הגברים היו יוצאים לצוד וככה זה נשאר

    נוסעים לצפון!

    2. mai 2022, Filippinene ⋅ ⛅ 26 °C

    אז אחרי התקף חרדה, התאפסות, תכנון כל החודש וחצי הקרובים והעברת זמן מת במנילה אנחנו מוכנות לצאת לדרך!
    אוטובוס לילה ממנילה לבנאווה, עיירה שנמצאת בצפון האי לוזון שזה האי המרכזי והגדול בפיליפינים. הנסיעה עברה בשלום, יש בפיליפינים כבישים סלולים ואחרי 9 שעות שעברו רובן בשינה טובה הגענו לעיירה. חיכה לנו שם בחור עם שלט עם השם של של, איזה הפתעה נהדרת. מסתבר שזה בעל ההוסטל והוא אסף אותנו עם הטריסייקל שזה כמו תוק תוק קטן של הפיליפינים ישר להוסטל שהזמנו. בדרך גם עצרנו לתשלום מס כניסה לכפר או משהו כזה (הם לוקחים מיסים על כל דבר בכל מקום…).
    הגענו להוסטל התמקמנו וירדנו לחדר אוכל לשבת לכוס קפה ושיחת היכרות ומינרלינג עם בעל ההוסטל. הוא היה מקסים! הייתה שיחה ממש פורה ולמדנו ממנו מלא דברים חדשים על הפיליפינים! הוא סיפר על המשפחה שלו שעכשיו נמצאת בבית של ההורים שלו כדי לטפל בהם כי הם כבר מבוגרים, ואמר שעוד שבוע בדיוק יש בחירות דמוקריטיות במדינה, סיפר על המועמדים הנוכחיים ועל הנבחרים הקודמים שהיו וממש הכניס אותנו לעניינים בפוליטיקה המקומית. סיפרנו לו גם קצת על ישראל ועלינו ואז גם הוא נתן הסבר קצר ומועיל על מה שיש לעשות כאן באיזור. אחרי השיחה איתו נסגרנו על הלוז להיום ארזנו תיק ויצאנו.
    ביום הראשון שלנו החלטנו לנסוע לHapao, כפר קצת יותר מרוחק שיש בו טיול קצר סביב השדות אורז פלוס טבילה במפלים ומעיינות חמים. נשמע מבטיח. הטריסייקל אסף אותנו, נסענו בין הכפרים והנופים היפים ומלא שלטי תעמולת בחירות מפורסמים בכל מקום. קצת מפתיע אבל נראה שבאמת יש פה דמוקרטיה אמיתית. בדרך עצרנו לשלם עוד מיסים ולקחנו איתנו מדריכה מקומית בשם פאולה כי חייבים ללכת שם עם מדריך. הלכנו בערך שעה ולא הפסקנו לפטפט איתה כל הדרך, היא גדלה בכפר ועבדה פעם בטרסות, והיה לה הרבה דברים מעניינים לספר לנו. הראתה לנו איך מגדלים את האורז כמובן, איך מנקשים את העשבים, סיפרה לנו עוד על המשפחה שלה וגם באופן כללי על התרבות בפיליפינים ועל החיים פה, וגם הרחבנו עוד קצת את הידע שלנו על הפוליטיקה המקומית. לה היו דעות שונות משל בעל ההוסטל וזה היה משעשע.
    הגענו למפלים, כמובן נכנסנו למים והם היו מדהימים, ואז גם למעיינות חמים. פגשנו שם גם זוג צרפתים שמטיילים ועוד בחור בריטי. אחרי איזה שעה וחצי מיצינו והתחלנו לחזור עם פאולה בטרסות האורז. ירד קצת גשם אבל זה לא הפחיד אותנו, עצרנו לכמה דקות תחת מחסה וכשסיימנו את ההליכה נפרדנו מפאולה וחזרנו לטריסייקל שלקח אותנו להוסטל.
    עלינו להתקלח - פיליפינוס ואַויז עם דלי מים ונטלה. ג׳יונתן (הידוע בכינויו תאני) בעל ההוסטל לקח אותנו לארוחת ערב. זה נורא נחמד שלכולם יש שמות נוצריים, קל לזכור. דיברנו ודיברנו וסוף סוף אחרי חודש וחצי בנפאל האוכל היה גם אשכרה טעים ולא רק כדי לשבוע.
    חזרנו להוסטל גמורות והלכנו לישון מוקדם לקראת הטיול מחר.
    מאוד נהננו מהיום באמת טרסות אורז מדהימות ובמעט זמן למדנו על הפיליפינים כל כך הרבה! מרגישות שבנפאל לקח לנו איזה חודש להגיע לכזאת היכרות עם המדינה והמקומיים! היינו במעברים ובלי יותר מדי עשייה בערך מאז שסיימנו את הטרק בגוסייקונד. מאז היה לנו ימי המתנה בקטמנדו, וטיסות, וימי המתנה במנילה וזה כיף להתחיל סוף סוף משהו חדש. לגמרי מורגש שהפיליפינים זה סוג אחר של המזרח. מאוד שונה מתאילנד וקמבודיה, או מנפאל והודו. ואני ממש מחכה כבר להמשיך לטייל ולגלות עוד ועוד
    Les mer

  • עמק בנאווה לשטוף את העיניים על הבוקר
    שוב נכנסו לשל מלא קוצים לידים ואני הוצאתי אחד אחד עם הציפורני פינצטה שלי

    Rice terraces trek - day 1

    3. mai 2022, Filippinene ⋅ ⛅ 24 °C

    אז קמנו מוקדם במיוחד, ירדנו בזמן כמו ילדות טובות לחדר אוכל וישבנו עם תאני לכוס קפה, באיחור אופנתי של 45 דקות ג׳סי הנהג טריסייקל הגיע ולקח אותנו לתחילת הטרק. עצרנו בדרך לקנות מים ולחם עם ממרחים ועוד עצירה בנקודת תצפית על כל עמק באנאווה ככה לשטוף את העיניים על הבוקר.
    נפרדנו מג׳סי, לא לפני שהוא וידא איתנו שאנחנו סגורות על הדברים והכל בסדר, הם מאוד דואגים שנלך לבד בלי מדריך אבל אמרנו לו תודה רבה שאין מה לדאוג אנחנו נסתדר ויצאנו לדרך. כל החלק הראשון של הטרק היה בתוך יער ללא נוף בכלל, עלו עליי עלוקות ונתנו לי כמה ביסים, ואז פתאום נפתח לפנינו נוף מהמם של עמק טרסות אורז ענקי. ירדנו לכיון הכפר pula, מסביבנו נוף מהמם שמוציא את העיניים, כל כך הרבה ירוק ומים זורמים במפלים בין הטרסות. הגענו לכפר, אחרי בירבור קטן בדרך מצאנו את השביל אבל פתאום התחיל לרדת עלינו גשם. עצרנו באחד המחסות בכפר, נשנשנו קצת סנדוויץ וחיכינו שהגשם ייגמר. המשך השביל כבר היה ממש בין הטרסות עד סוף היום, חשבתי על אמא שבטח הייתה מתעלפת מהנוף הזה עם כל המים והמפלים זורמים על צלע ההר כמו שהיא אומרת ״כאילו ההר נוזל״. בדרך עברנו בעוד כמה בתים ועצרנו שוב בגלל הגשם אצל משפחה מקומית נחמדה ומשעשעת. ספוגות ממים הגענו לכפר שבו נישן הערב, מצאנו את הגאסט האוס המדובר התמקמנו התקלחנו והכחשנו את הבגדים הרטובים לצרות של כרמל ושל של מחר בבוקר.
    אכלנו ארוחת ערב והצרפתים החברים שלנו מאתמול גם הגיעו לגסט האוס והצטרפו אלינו. ישבנו ביחד בערב דיברנו והיה ממש נחמד עד שהתעייפנו ופרשנו לישון.
    חשוב לציין שהיום זה ערב יום הזיכרון. של ואני נזכרנו בעובדה הזאת כמה פעמים היום במהלך היום ודיברנו על זה לאורך הדרך. מרגיש מוזר להיות כל כל רחוק ביום כזה, זה הדהד לי כל היום בראש הרבה יותר מערב פסח או כל יום אחר שצוין בישראל בזמן שהייתי פה עד כה. יום של זיכרון קולקטיבי שלנו כחברה ישראלית, וקשה מאוד להרגיש את היום ולציין אותו רחוק מישראל. בלי חולצות לבנות, בלי לעמוד בצפירה, בלי הטקסים, ומדבקות של דם המכבים.
    סיימנו את היום עם קצת שירים וזמן שיתוף של המחשבות שלנו בנושא סביב היום הזה וזה היה לי חשוב. באמצע הטרק, בקצה השני של העולם, ללא קליטה וצליוויזציה, בכל זאת לא התעלמנו לגמרי מהיום, והצלחנו לתת לזה איזה שהיא סוג של התחייסות גם מכאן.
    Les mer

  • Rice terraces trek - day 2

    4. mai 2022, Filippinene ⋅ ⛅ 25 °C

    למרות שהיה נראה שאין הרבה הליכה ביום הזה החלטנו לקום מוקדם בשעה שבה הצרפתים קמים. אמרו ששינו את המסלול הליכה בגלל קריסה של השביל ולא היינו בטוחות בדרך אז העדפנו לצאת בערך בזמנים שלהם ככה שאם נתברבר נוכל להיעזר במדריך שלהם שיכוון אותנו.
    7 בבוקר כבר אוכלות ארוחת בוקר, הצרפתים הלכו עם המדריך לשדה אורז ליד הגסט האוס להסבר והדרכה על אופן ההכנה וייבוש האורז, אנחנו ויתרנו והעדפנו להתעכב בארוחת בוקר עם כוס קפה. בסוף אחרי שעתים ראינו שהצרפתים לא חוזרים מההדרכה והחלטנו לצאת לבדנו לדרך, ואמרנו שאם לא נהיה בטוחות נעצור ונחכה להם.
    הדרך הייתה דיי ברורה ככה בלי יותר מדי בעיות אחרי שעתים בערך הגענו כבר לבטאד, הלוא הוא ה-כפר טרסות המדובר והגדול ביותר. בהחלט היו ציפיות והאמת שלא התאכזבנו בכלל, הכפר פשוט מהמם ביופיו! ישבנו שם ארוכות ובהינו בנוף, מזיעות מאוד וכואבות מאוד בברכיים ובשרירים. אחרי מנוחה דיי ארוכה התחלנו לרדת את ירידת המוות עד למפל. זה באמת היה סיוט, אבל בסוף הגענו למים טבלנו בהם וזה היה נהדר. אחרי ההפסקה המרעננת חזרנו במדרגות המוות למעלה לכפר. התיישבנו בגסט האוס מסעדה שתאני המליץ לנו עליה hillside inn. אכן מקום מהמם עם נוף מושלם על כל הטרסות. פגשנו שם שוב את הצרפתים וגילינו שם שזה גם הבית של המדריך המקומי שלהם, והגסט האוס זה של המשפחה שלו. אחרי הפסקת הצהרים המשכנו ללכת עוד 20 דק וסיימנו את המסלול שלנו להיום. בקצה השביל פגשנו את ג׳סי הנהג טריסייקל שלנו, הוא כבר חיכה לנו שם אז כשהגענו ישר עלינו ונסענו חזרה להוסטל.
    הגענו שבורות מעייפות!!! באמת היה טרק מדהים ונהננו מאוד אבל ההליכה במדרגות הייתה לנו מעייפת ואנחנו כבר מתות להגיע לחופים! מקלחות עניינים ויצאנו לסבב מכולת וארוחת ערב + באבל טי עם טפיוקה שמצאנו בכפר.
    ערב של עוד קצת בירוקרטיות, בוקינג להוסטלים והצהרת בריאות לקראת הטיסה הפנימית שיש לנו עוד כמה ימים (מתי זה ייגמר כל הבירוקרטיות האלה??), ואחרי שגילינו שאנחנו צריכות לקום מחר ב4 בבוקר כדי לקחת את האוטובוס לסאגאדה החלטנו שזה לגמרי הזמן לפרוש לישון!
    Les mer

  • סאגאדה והילדים הקוריאנים

    8. mai 2022, Filippinene ⋅ ⛅ 25 °C

    השכמה מוקדמת ויוצאים עם ג׳סי ותאני לתחנת אוטובוס בדרכנו לסאגאדה.
    חיכינו וחיכינו, דיברתי קצת עם תאני ושל הייתה בטלפון ואחרי שעתים בערך האוטובוס הגיע. בכניסה לסאגאדה האוטובוס עצר לבידוקים, חייבים לעשות בוקינג מראש לפני שנכנסים לעיר… ועוד עצירה בתוריסט אינפורמיישן ותשלום מס כניסה לעיר. הלכנו להוסטל, שמסתבר שזה לודג׳ יחסית מפונפן (לפחות שווה את המחיר הגבוה יחסית שאנחנו משלמות עליו).
    יצאנו לסיבוב בעיירה וארוחת בוקר, המקום ממש חמוד, בתים יפים ונוף הררי. התיישבנו במקום ואחרינו הגיעו למסעדה קבוצה של מלא ילדים קוריאנים. חלקם הצטלמו איתנו, לא הבנו מה הלוז איתם, ואחר כך קוריאני מבוגר התיישב לידנו והתחיל לדבר איתנו. מסתבר שהוא מורה של הכיתה בבית ספר ופנימייה בין לאומית שיש בה בעיקר ילדים קוריאנים, קצת ויאטנמים וקצת פיליפינים ומעוד כל מיני מדינות מסביב. הם עכשיו מטיילים קצת בצפון הפיליפינים ומחר חוזרים למנילה. המורה מאוד התרשם משל וממני, ישראליות צעירות שמטיילות לבד בעולם. הייתה שיחה מאוד משעשעת שבסופה הוא ביקש שנבוא לבית הספר במנילה להרצות לתלמידים על מדינת ישראל והחיים בה. זרמנו על העניין וקבענו שבסוף החודש, כשאנחנו עוברות שוב במנילה לפני שאנחנו טסות למדינה הבאה נבוא לבקר בבית הספר ונדבר איתם. החלפנו פרטים עם הלידר סטודנט (כמו חנת״רית). התלמידים אמרו שהם עושים עכשיו מופע קיי פופ וממש ביקשו שנבוא אז כמובן שלא יכולנו לסרב והגענו לראות את המופע. מדובר בסטריט שואו עם קצת ריקודים ברמה מאוד לא גבוהה אבל היה משעשע מאוד ובסיום המופע נפרדנו מהם לשלום. חזרנו לחדר לשנצ ובערב יצאנו לאכול ארוחת ערב ומנוחה בחדר עד שהלכנו לישון.
    למחרת קמנו במטרה ללכת לסיור עצמאי בכנסייה, הקברים התלוים ונקודת תצפית על העמק. מדובר על לא יותר מ1 קמ הליכה ממרכז העיר לתצפית. יצאנו לדרכנו ובדרך עצרו אותנו בבותקה ושאלו איפה הלוקל גייד שלנו. אמרנו להם שאין לנו ואנחנו רק רוצות ללכת פה כמה מאות מטרים לראות את הקברים התלוים ולחזור. זה לא התקבל והם שלחו אותנו חזרה לתוריסט אינפורמיישן לקחת מדריך לסיור במחיר של משהו כמו 22 דולר. לא ראינו את זה בעין יפה ולא רצינו לשלם אז החלטנו לוותר על הענין ולהסתובב בעיר. הבנו שכל הסיורים והנקודות עניין בעיירה ובסביבה או יקרים מדי בשבילנו, או שלא מעניינים אותנו… וכנראה שנעביר את היום וחצי הקרובים בלא לעשות כלום עד האוטובוס לילה חזרה למנילה. קצת מבאס כי סתם נסענו לפה, אבל לא נורא. סך הכל עיירה נחמדה יש מסעדות סבבה ונוף יפה ואנחנו בכל מקרה צריכות להעביר את הזמן עד לטיסה לאיים. היינו שמחות לעשות משהו קצת יותר מעניין אבל צריך לקבל את זה שלפעמים לא הכל מטורף וקורה מושלם בטיול הגדול, עד עכשיו הדברים הסתדרו בקלות ואני לגמרי מקבלת את זה שהפעם הנסיעה לעיירה הזאת פחות צלחה. ממש לא כזה אכפת לי להעביר את הזמן בכיף עם הנטפליקס וזמן פנוי לשיחות טלפון ושטויות. וככה באמת עבר היום וחצי הזה ללא יותר מדי עשייה. בשישי אחרי צהרים עשינו מסאז׳ שבא בול במקום ובשבת בצהרים הגיע הרגע המיוחל, עלינו לאוטובוס בדרך למנילה, והתחלנו את המסע שלנו לאיים.
    הגעה למנילה ב2 וחצי בלילה. העברנו את הזמן במסעדות שפתוחות 24/7 בין מסעדה למסעדה, עשיתי לק ג׳ל😱, הלכנו לבית חב״ד לקחנו את המוצ׳ילה והשארנו במקומה תיק קטן עם כל הציוד טיולים שלא צריך…עד שהגיע הרגע ונסענו לשדה.
    Les mer

  • ליסה לומדת להכין חלות ופיתות

    מבלתמ לבלתמ

    10. mai 2022, Filippinene ⋅ ☁️ 29 °C

    אז אחרי מיליון תורים והמתנות ועומסים בשדה נחתנו בסבו והתחלנו לחפש את דרכנו למוהלבוהול. מחר יום בחירות במדינה, יש הרבה אנשים והרבה בלאגן ונראה שהם לא כל כך מצליחים להתמודד עם העומסים.
    תור ארוך למוניות במחיר מופקע, מוצאות את התחנת אוטובוס, במזל מצליחות לעלות ולתפוס מקום כי מסתבר שבפיליפינים אם אין מקום לשבת לא מעלים אותך לאוטובוס. יורדות בתחנה המרכזית של האוטובוסים לכיוון צפון ומחפשות אוטובוס נוסף שיקח אותנו לתחנה הדרומית במרחק 3 וחצי קמ. אין אוטובוסים יותר בשעה הזאת אז מחליטות ללכת 10 דקות למלון 2 כוכבים ולישון שם לילה. קמות אחרי 12 שעות שינה מפנקות ביותר ויוצאות לקחת מונית לתחנת אוטובוס. אך איזה אירוע היום יום בחירות במדינה ואין אוטובוסים. מוצאות ואן וכשהוא מתמלא באנשים יוצאים לדרך. בכניסה לעיר לוקח אותנו טריסייקל עד לגאסט האוס ופה אחרי הרבה בלתמים ועיכובים ומעברים הסתיים סוף סוף המסע המפרך שלנו.
    עיירה חמודה אבל רגועה מאוד אין יותר מדי חיים, אנחנו מקוות שזה גם בגלל הבחירות ומחר המקום יראה לנו אחרת… אין כל כך חוף רק מזח אבנים אז מוצאות לנו פינה קטנה לשבת ליד המים עם רמקול שש-בש מול השקיעה. בערב הלכנו להוסטל ממול, שיחקנו סנוקר ונשנשנו קצת במסעדה ליד ומפה לשם הזמן עבר נהיה מאוחר והלכנו לישון.
    השכמה ב8 מתארגנות ויוצאות לארוחת בוקר. מחוץ להוסטל אוסף אותנו טריסייקל עד למפלי הקוואסן. פגשנו שם את ג׳ורדי ועמית, ובשמה השני - הבלתמ. יום שלם במפלים בין בריכה לבריכה קופצים למים ומשתדלים לא לאבד את הסבלנות מהמדריכים שהיו ילדותיים במיוחד. לאורך הדרך לא מפסיקים להעמיד אותנו לתמונות ולצלם אותנו בטוסטר שלהם. המפלים היו מדהימים! צבעים כחולים כחולים במים והקניון פשוט יפה בטירוף! מסיימים בארוחה טובה וחוזרים ברכב להוסטל. נפרדנו שם מג׳ורדי ועמית והם המשיכו בנסיעה שלהם לסבו.
    ערב ישראלי במיוחד בהוסטל של ליסה, היא הכינה לכולנו ארוחת ערב פסטה ושניצל ושקשוקה וכל טוב. ישבנו כולנו במרפסת אכלנו צחקנו ובעיקר פיצחנו פיצוחים, כמובן שאי אפשר לסיים את היום בלי גלידה, עשינו גם סיבוב ברחובות והיא באמת מלאת חיים והרבה יותר כיפית ממה שחווינו אותה אתמול. מלא מסעדות ברים ומקומות חמודים ממש שכיף לשבת בהם וזה ממש שימח אותנו לגלות עיירה אחרת ממה שחווינו אתמול. משם הלכנו לישון עייפות ומרוצות, ומצפות לקראת היום האחרון שלנו מחר במוהלבוהל
    Les mer

  • של והילדות הפיליפיניותהפיליפינים תפסו מדוזה קטנה עם הלונגרוג׳ר הפיליפיני עם סרינה האיטלקית ומון המקסיקניתליסה לומדת להכין פיתות וחלות

    חלום שמתגשם

    11. mai 2022, Filippinene ⋅ ⛅ 29 °C

    אז מי שקרא באדיקות יודע כמה חיכינו להגיע לחופים ובמיוחד שלקי שלנו שבקושי חוותה סתם יום צ׳יל בחוף בכל הטיול שלה וחיכתה לזה מאוד!
    קמנו בבוקר, ואחרי שנירקול בוקר שבו ראינו בעיקר להקות ענקיות של סרדינים, לקחנו טריסייקל ליום של כיף וצ׳יל בwhite beach. זה החוף היחידי באיזור שאפשר גם לשבת על החול ליד המים וזה לא מזח בנוי בטון. הגענו לחוף חמוד עם מים כחולים כחולים וקצת עצי קוקוס, ממש הרקע המושלם ליום שכזה. נכנסות למים, יושבות על החוף, קוראות קצת ספרים וששבש כמובן. הייתה גם משפחה פיליפינית עם מלא ילדים קטנים (בני דודים) שבאו ליום חופש בחוף ובילו איתנו שם איזה חצי יום.
    בערב לקראת השקיעה התיישבו לידינו 3 אנשים. אחת איטלקית שגרה באבו דאבי, שפגשה פה בפיליפינים מישהי ממקסיקו, הם חברו לטייל ביחד לכמה ימים. ואליהם הצטרף בחור פיליפיני שגם אוהב לקחת חופש מהעבודה לכמה חודשים ולטייל ולחגוג. הם הציעו לנו לשתות ולאוכל איתם בחוף. הסכמנו והצטרפנו אליהם. דיברנו והכרנו לרקע השקיעה המהממת והיה ממש כיף! ובשלב מסוים גם חבורת מבוגרות פיליפיניות בנות 60-70 בערך שמו מוזיקה בבוקסה ענקית לידינו והצטרפנו לרקוד איתם.
    חזרנו לאיזור של ההוסטל, התיישבנו לאכול ארוחת ערב פיצה וציפס במסעדה ליד ופרשנו לישון גמורות מעייפות ומרוצות מאוד מיום כיפי בחוף בדיוק כמו שרצינו!

    שכחתי לציין גם שלפני הwhite beach הלכנו לליסה בעלת ההוסטל לשאול אותה כמה שאלות על המעבר שלנו לאוסלוב מחר ואז גם לסיקוהור בהמשך. היא הייתה מקסימה עזרה לנו מאוד ואז גם סיפרה לנו את הסיפור שלה. היא סיפרה שבעלה ניהל את ההוסטל והוא נפטר לפני 5 שנים. היא לא ידעה שום דבר על העסק וחשבה כבר למכור את המקום ולחזור לבית של ההורים שלה עם ארבעת הילדים שלה אבל אז הגיע יונתן מטייל ישראלי שעזר לה ולימד אותה מה זה בוקינג וכל מה שצריך כדי להחזיק את הגסט האוס. מאז עזרו לה בדרך עוד כמה ישראלים ובגלל זה היא מאוד אוהבת ישראלים והפכה את המקום לבית של הישראלים. היא באמת מקסימה וטובת לב ומאוד רוצה לעזור. בזכות הישראלים היא הצליחה לפרנס את המשפחה שלה ומימנה להם לימודים והשכלה, וגם אימצה את הבן של אחיה שנפטר גם הוא לא מזמן. היא אומרת שכל ישראלי שמגיע להתארח אצלה הוא מלאך שעוזר לה, והיא מודה לנו מאוד שבאנו אליה. ובגלל זה היא רוצה להחזיר ולעזור לקהילה הישראלית. היא עדין בקשר עם יונתן ועוד כמה ישראלים שהתארחו אצלה ושינו את חייה. היא מקפידה לעשות ארוחות שישי וגם ארוחות באמצע שבוע (לגמרי על חשבונה ומטוב ליבה יש לציין), כדי שכולם ישבו ביחד ״לייק א ביג פמילי״, ומנסה ללמוד את האוכל והמנהגים הישראלים כדי שהמקום באמת ירגיש לנו כמו בית.
    פשוט אישה מדהימה ומרגשת ושמחנו מאוד לפגוש אותה ולשמוע את הסיפור שלה, וכיף לדעת שיש כאלה אנשים טובים בעולם😊
    Les mer

  • אוסלוב וסאמילון איילנד

    12. mai 2022, Filippinene ⋅ ⛅ 28 °C

    קמנו בבוקר נפרדנו מליסה ויצאנו לדרך עם יובל ואסיף זוג ישראלים שעושים את דרכם לסיקוהור האי הקרוב. אנחנו מתכננות עוד עצירה באוסלוב לפני שנגיע מחר לסיקוהור, אבל חלק מהדרך משותפת, לפחות בהתחלה נוסעים לאותו כיוון אז יצאנו ביחד.
    לקחנו טריסייקל ואז במקום לעלות על סשן אוטובוסים החלטנו לחסוך מעצמנו את הסיוט ולקחת ביחד מונית שתוריד את יובל ואסיף ישר בנמל ואותנו בהוסטל באוסלוב. החלטה נהדרת שהביאה אותנו כבר בשעה 10:00 ליעד, בדרך נוחה עם מזגן ישירות לאן שהיינו צריכות. מצאנו את ההוסטל הכי זול באיזור, שגם נמצא בקו ראשון לחוף של הכרישי ליוותן, הסיור שאנחנו מתכננות לעשות מחר בבוקר. המארחת ממש מקסימה, בת 70 גברת רצח שנראה שמסובבת את כולם פה באיזור על האצבע הקטנה וכל הצעירים מעריצים אותה.
    יצאנו בג׳יפני לנמל הצמוד ולקחנו סירה לאי סאמיליון. זה אי קטנטן ולא מאוכלס שיש בו רק ריזורט אחד וחוץ מזה הוא נטו לתיירות. השייט והאי עצמו היו יפים ממש!! קצת מתויר והרגיש כמו בריכה ציבורית עם מציל ולא היה צל כל כך…אבל עם יופי כזה אי אפשר להתלונן!
    העברנו שם כמה שעות וחזרנו ב16:00 על הסירה האחרונה לחוף ואז בג׳יפני. קנינו חבילת גלידה שלמה והלכנו לחוף ליד ההוסטל, התיישבנו על הלונג מול הים וזללנו את כל הגלידה להנאתנו עם הסאונד המרגיע של הגלים. כשחזרנו להוסטל הופתענו לגלות את סרינה ורוג׳ר שאחרי שינוי בתכניות החליטו להגיע גם לאוסלוב ומסתבר שישנים איתנו בדורמס.
    היה ערב נחמד איתם שבו רוג׳ר קצת לימד אותנו ביליארד והשתפרנו מאוד, אכלנו נשנשנו והלכנו לישון מוקדם יחסית לקראת הסיור מחר בבוקר.
    Les mer

  • משהו עם סויה בינס שהם אוכלים לארוחת בוקררטובה מזיעהרטובה מגשם

    צניחה חופשית

    13. mai 2022, Filippinene ⋅ ⛅ 29 °C

    לא, לא באמת עשינו צניחה חופשית! אבל תקראו את הפינגיוון ואז תבינו על מה מדובר 🙃
    קמנו ב5 בבוקר והגענו ראשונים למזח ממנו יוצאות הסירות לראות את הכרישי ליוותן. נאמר לנו שהכריש ליוותן זה הדג הגדול ביותר בעולם שאורכו יכול להגיע ל13 מטר! יש שם כמה כאלה ממש ליד החוף והם מאכילים אותם כדי שישארו קרוב ככה שתיירים יוכלו לראות… לא מאה אחוז בעד ההאכלה והתוריזם הזה אבל בכל זאת כריש ליוותן זה לא משהו שרואים כל יום. שטנו בסירות וקפצנו למים לשחות עם הכרישי ליוותן. הם היו עצומים!! בערך 6 הסתובבו בנינו כל פעם עברו בין סירה לסירה כדי לאכול ופתחו את הפה הגדול שלהם כדי לשאוב את הדגים שנזרקו לים. ראיתי גם צב ים שוחה מתחתינו ועוד כמה דגים שלא הצלחתי להתרכז בהם כי ברור שהכריש ליוותן גנב את ההצגה. יצאנו מהמים מרוגשים מאוד ושמחים על החוויה המיוחדת, אכלנו ארוחת בוקר וארזנו את התיקים. היום אנחנו עוברות לאי הקרוב שנקרא סיקוהור. בסך הכל לעבור לאי הקרוב אבל 6 אמצעי תחבורה שונים מפרידים בנינו. הפיליפינים בהחלט משכמה ומטה בכל מה שקשור לתחבורה וכל מעבר פה הוא מורכב ומלא שלבים, אבל אין מה לעשות לקחנו את התיקים ויצאנו לדרך.
    התחלנו בנסיעה באוטובוס מקומי שהוריד אותנו על הכביש הראשי, ויתרנו על נסיעה בטריסייקל והלכנו ברגל איזה 700 מטר עד לנמל. אין מעבורת ישירה לסיקוהור אז היינו צריכות לקחת מעבורת לנמל אחר ומשם להחליף לנמל שממנו יוצאות סירות לסיקוהור. עד כה הכל עבר חלק, בכניסה לנמל פגשנו חבורה של 3 גרמנים וזוג שוודים שהם גם תרמילאים כמונו, קנינו כרטיסים ועלינו למעבורת הראשונה. ירדנו ונסענו בטיסייקל אחד 7 אנשים, נסיעה צפופה של בערך 25 דקות והגענו לנמל השני. משם התחיל הסיוט. השעה הייתה 11:15, נעמדנו כולנו (ביחד עם עוד צרפתיה שהצטרפה אלינו) בתור לכרטיסים, וגילינו שהכרטיסים למעבורת הקרובה לשעה 14:00 כבר נגמרו. מסתבר שהיום יש איזה חגיגות ובגלל זה מלא מקומיים נוסעים היום לאי. חם ולח בטירוף ואנחנו עומדים בכל התורים האפשריים מקווים שמאחד מהם תבוא הגאולה ונשיג כרטיסים להיום בערב. התורים התקדמו וגם לסירות האלה נגמרו הכרטיסים. המשכנו לעמוד בתורים כדי להצליח לקנות כרטיסים למחר בבוקר (וזה אומר שגם נצטרך להישאר פה באיזה הוסטל ללילה). כבר הגענו לדלפק של הכרטיסים וכמעט קנינו כרטיסים למחר אבל אז של ואלכס שעמדו בתור אחר אמרו שהם הצליחו להשיג את 8 הכרטיסים האחרונים למעבורת של היום ב18:00 בערב! התרגשות גדולה חזרנו לקחת את הכרטיסים, הורדת פאניקה רצינית עם פאסט פוד וחזרנו לחכות למעבורת. כמובן שהיא יצאה בעיכוב מוגזם וכבר נהיה ממש מאוחר.
    הגענו לסיקוהור טפסנו ג׳יפ להוסטל, כמובן שבאמצע הנסיעה (שלקחה רק 10 דקות) התחיל גם לרדת גשם זלעפות שהרטיב אותנו ואת התיקים שלנו, אבל בשעה טובה אחרי 12 שעות סוף סוף הצלחנו להגיע ליעד!
    יום שבהחלט התחיל נהדר ופשוט הדרדר ברגע ליום מעבר קשוח ביותר (ויש רזומה מפואר...), אבל זה גם חלק מהטיול ולפחות הצלחנו לסיים את היום עם הצלחה והגענו למחוז חפצנו🤷‍♀️
    Les mer

  • יום הורדת פאניקה בסיקיהור

    14. mai 2022, Filippinene ⋅ ⛅ 30 °C

    קמות בבוקר ביקיצה טבעית דיי מאוחרת אחרי היום הקשוח שעבר על כוחותינו. מחליטות לארוז את התיקים ולהשאיר בלובי, ויוצאות לסיבוב במטרה לאכול ארוחת בוקר עם קפה ממכונה (דבר שהוא לא מובן מאליו פה בפיליפינים) ולחפש לנו הוסטל חדש להיום בערב. הסיבוב נחל הצלחה כבירה בנושא הארוחה אבל הוסטל חדש לא מצאנו אז חזרנו עם זנב בין הרגלים להוסטל החמוד והזול שלנו ללא המזגן כדי לסגור שם עוד לילה. ביררנו גם קצת פרטים ודרכי התניידות למחר ואחרי שהעניינים הלוגיסטיים הסתדרו יצאנו לחוף לכמה שעות טובות של רביצה ומנוחה. החוף יפה אבל המים קצת מוזרים מלאים באצות ורדודים מאוד גם אם הולכים הרבה פנימה לעומק הים. והמים עומדים לגמרי בלי גלים בכלל ברמה כזאת שבשקיעה העננים וההרים השתקפו בים כאילו זה אגם.
    אחרי השקיעה המהממת חזרנו למקלחות בחדר ויצאנו לסיבוב ערב באי עד שהגענו למסעדה התאילנדית שקבענו להיפגש בה לארוחת ערב עם יובל ואסיף זוג ישראלים שפגשנו במוהלבוהל.
    כל כך התגעגענו לאוכל התאלנדי, שתינו הזמנו מנת קארי ואורז וגם חלקנו קינוח של ואפל בלגי עיגולים וזה היה מטריף חושים ומרגש ומשמח לבב אנוש!
    חזרנו בערב לחדר ואחרי סשן צפייה בסדרות מהטלפון הלכנו לישון. קצת בחשש לקראת מחר כי היום היה קצת גשום ובלילה התחילו שוב ברקים וגשם חזק אז נקווה שמחר מזג האויר יהיה לטובתינו כי תכננו יום של השמחות ✌️
    Les mer

  • Bike day around the island

    15. mai 2022, Filippinene ⋅ ☁️ 29 °C

    כמה התגעגעתי לימים כאלה שפשוט נוסעים באי רואים נופים מהממים של ג׳ונגליים כאלה עם ים וחופים יפים ברקע!
    סידרנו לעצמנו יום בדיוק כזה שכלל היכרות עם נקודות נבחרות שדרקנו מראש באי ורצינו להגיע אליהם וקצת נסיעות להכיר את האי שאנחנו נמצאות בו.
    יצאנו בבוקר עם ארל האחיין של בעלת ההוסטל, הנקודה הראשונה אליה כיוונו זה למפלים שעלולים להיות עמוסים בפיליפינים שהרי היום זה יום ראשון וזה היום חופש שלהם. ואכן כך היה. הגענו למפלים לפני 10 וכבר היו שם לא מעט פיליפינים, אבל יש שם מלא בריכות וזה מקום ממש גדול ככה שהתמקמנו לנו בלי בעיה ונהננו מהמפלים. כבר מרגיש שאנחנו כמעט מתרגלות לצבעים הכחולים המטורפים האלה של המים.
    משם המשכנו לכיוון חוף שיש בו גם שונית גדולה שאפשר לשנרקל. עצרנו בדרך לארוחת בוקר טעימה וכשהגענו לחוף השכרנו שנורקלים, שוב שילמנו מס כניסה (למרות שזה נראה כמו חוף רגיל לחלוטין לא בבעלות של מישהו-אז לא ברור למה צריך לשלם) ונכנסנו למים. השונית הייתה מטורפת!!!! מיליון אלמוגים וממש עולם שלם מתחת למים! כוכבי ים וצדפות ענק ומיליון סוגים של דגים, לא גדולים מאוד אבל כל אחד צבעוני ומיוחד.
    האמת שלא מיצינו את הבילוי בחוף ובשוניות אבל שמענו שבימי ראשון יש קרב תרנגולים, ואני מאז קמבודיה מתה לראות קרב כזה אז החלטנו לנסוע לשם. נכון אני מסכימה אתכם, גם אני לא בעד התעללות בחיות, וברמת העיקרון אני לא הייתי רוצה לתמוך באירוע שכזה ולהיות חלק ממנו… אבל החלטתי לחרוג ממנהגי באופן חד פעמי בשביל אירוע כזה יוצא דופן.. וזה גם ״חלב שנחלב״ אין מה לעשות.. זה אפילו אירוע חוקי לגמרי במדינה 🤷‍♀️.
    הגענו לזירת הקרבות. רק פיליפינים, כולם גברים, צועקים מהמרים ומעודדים.
    זה בהחלט היה חוויה מצחיקה הזויה ומטלטלת, אני נהנתי מאוד ושל קצת יצאה מצולקת מהענין (לא באמת היא פשוט שוקיסטית כרגיל). להפתעתי כל קרב לא ארך יותר מ2 דקות, כי הם מחסלים אחד את השני דיי מהר, ציפיתי שזה ייקח יותר זמן… אחרי 2 קרבות מיצינו את האירוע וברחנו החוצה.
    נסענו לחוף המזרחי, שהיה דיי מלא בפיליפינים קצת אווירת אכדיה ביצ׳ אז דיי מהר פרשנו בחזרה להוסטל ושחררנו את ארל חברינו שהסיע אותנו כל היום.
    לקחנו את המוצ׳ילות ויצאנו למסע כדי לעבור לjj’s שזה ההוסטל המדובר והמבוקש באי שיש בו גם מוזיקה חיה היום בערב.
    אחרי התמקמות ומקלחות יצאנו לארוחת ערב. מצאנו פיצה טעימה ואחרי שהתפוצצנו חזרנו לjj’s להופעה החיה. ישבנו שם עם יובל ואסיף, ורוג׳ר השוגר דדי הפיליפיני שלנו שהגיע היום לאי וכמובן קנה לנו בירות וספרינג רולס לנשנש. קצת מוזיקת פופ טובה עם כל השירים שכולנו מכירים ואוהבים כדי לסיים בכיף את היום המדהים הזה

    נ.ב מי שרוצה סרטונים מהקרב תרנגולים מוזמנים לפנות בפרטי, אני צנזרתי פה למען הציבור הרחב 😛
    Les mer