E ast

February - December 2022
מסע מופלא לארץ חדשה Read more
  • 156footprints
  • 9countries
  • 312days
  • 1.2kphotos
  • 70videos
  • 77.4kkilometers
  • 41.4kkilometers
  • Day 31

    הדרך ארוכה ומפותלת

    March 12, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 31 °C

    את כל היום בגדול העברנו בהסטלבטות דומה לאתמול, שגרת החוף שלנו.
    בין אוכל, לקריאה והתחרדנות בחוף, מנוחה בהוסטל (היום ירד מבול כבד ומרשים) לבירה ומשחקי ג'נגה ב"ג'מייקה" בערב.

    הנסיעה למחרת (יום שני) לבנקוק

    קמנו מוכנים וערוכים נפשית ליום נסיעות, אכלנו בוקר בהוסטל, נפרדנו לשלום וחיכינו במזח לכמות אנשים מספיקה למלא איתנו סירה חזרה מריילי לקראבי.
    בקראבי חיכתה לנו רוז, האישה איתה סגרנו את הדרך לבנקוק (מונית, למיניואן שלוקח אותנו לסורתאני, למונית, לאוטובוס לילה לבנקוק) מה יכול להשתבש?
    אז אחרי המתנה בקרבי עם קפה, משחקי קלפים, מטעם של מנגו בוסרי וצילי חמוץ חריף? שרוז נתנה לטעום, הסתבר שיש עוד צמד שלא הגיע מריילי.
    רוז עיכבה לנו המונית אל המיניואן , ומפה לשם פספסנו אותו.
    חסרי אונים, ועם סים אינטרנט שסיים את תוחלתו הבוקר, ניסינו להבין מה עושים ולמי להאמין (יש טיסה לנפאל ביום רביעי שאסור לפספס).
    רוז הבטיחה שאם נחכה עד ארבע וחצי למיניואן הבא הכל יסתדר, נאלצנו לבטוח בה.
    אחרי שעה וחצי של המתנה בה ראינו עוד סיינפלד לשחרר את המתח הגיע המיניבוס, פתאום ירד ממנו אדם חסר חולצה וחילק לנו חיבוקים, כן כן לא אחר מאשר וואוג'י, שוב! (חבר מפאי, שהופיע בקופיפי ועכשיו פה) מתנה משמיים.
    התיישבנו לנסיעה קופצנית של שעתיים וקצת לסורתאני בלי לדעת בכלל אם יהיה לנו איך להמשיך משם.

    כשהגענו, ירדנו מהואן וחיכה לנו שם נהג ששאל מי לבנקוק? הרמנו יד, קפצנו לרכב ונחטפנו מי יודע לאן.
    ירדנו באיזה מן שוק/ יריד דוכני אוכל שם חיכו כמה אנשים והרגיעו אותנו שגם הם לבנקוק והאוטובוס יגיע בדקות הקרובות. חטפנו משהו לאכול, בעזרתם של מקומיים שתרגמו אותנו (נדמה שאין קץ לאדיבות ולשמחה של התאילנדים לעזור, מרגשים אותנו כל פעם מחדש) ועלינו לאוטובוס הורוד, המרווח והמקרין סרט בווליום גבוה ולא מתחשב.
    נסיעת לילה ארוכה לפנינו, בסופה (5 בבוקר) נגיע ליעדינו.
    התובנות מהיום:
    כשהבנו שעשינו מה שיכולנו ומכאן אנחנו נתונים לחסדי רבים, התמסרנו לחוויה וניסינו לאגור פוזיטיב וייבריישן.
    ‏You have a problem in life?
    ‏-Yes
    ‏Can you do something about it?
    ‏-No
    ‏Than why worry?

    שיהיה לילה טוב ושינה מטולטלת מהמורות דרכים
    Read more

  • Day 31

    סתלבט בריילי

    March 12, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 31 °C

    ‎קמנו בבונגלו הממוזג שלנו, התארגנו ויצאנו לארוחת בוקר (ממשיכים להתרפק על זיכרונות ארוחות בוקר בפאי).
    ‎משם המשכנו לחוף שנקרא ריילי להסתלבטות וספרים, הים מהמם והזכיר לנו את החוף בקופיפי.
    ‎ברצועה שוכן עוד חוף בשם פרה נאנג שבו נמצאת גם מערה (המכילה מקדש לאל הפוריות, זהו ליד מה עומדת איילת בתמונה).
    ‎את הדרך לפרה נאנג מריילי (החוף) אפשר לעשות דרך הים בסאפ או קיאק, דרך קיצור דרך מצוקי ג'ונגל ומערות או להקיף את האי בהליכה איטית.
    ‎הלכתי לתומי לנסות את הקיצור בעוד איילת רובצת בחוף.
    ‎בתחילה לטאה ענקית (קומודו?) הפרה את הדממה בטיפוסה השליו במעלה הדרך ובהמשך השביל נעשה תלול וסבוך, הרגשתי כמו חייל אמריקאי שצנח בעבותות הג'ונגלים ונאלץ לשרוד ולמצוא את דרכו לציוויליזציה, אך לבסוף בגלל תנאי הדרך והיותי רק עם בקבוק מים אוזל וסנלי שורש נאלצתי לשוב על עקבותיי.
    ‎אל פרה נאנג הגענו בדרך ההיקפית וגילינו בפעם השנייה את החוף היפה ביותר שראינו, איי אבן גבוהים מכוסים צמחייה ירוקה שצוקיהם צונחים לתוך מי טורקיז. סככות צמחייה להצל מפני השמש, וחול לבן ונעים.
    ‎אחרי ההתפננות בחוף המשכנו לארוחת צהריים, והיזרקות במזגן בהוסטל.
    ‎בערב לארוחה של אורז מטוגן עם קארי, שילוב שיצא לנו לראשונה לטעום וקיבל 4.5 נעצים.
    ‎הבר בו ישבנו נקרא why not (אחד הלא מקוריים בתאילנד) ובו הופיעה להקת קאברים ברוח האי (שהייתה צורמת לפעמים עד בושה) ועדר של בריטים/ות שיכורים/ות שמילאו את המקום באווירה די ילדותית. למרות זאת נהנינו מהחוויה ופרשנו להוסטל לסיינפלד ושינה.
    ‎לילה טוב וחלומות מקוריינים בבריטיש אקצנט.
    ‎פיס
    Read more

  • Day 36

    Ad Lo Yada Highway

    March 17, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 26 °C

    יום אחרון בבנקוק
    קמנו ליום סידורים של לפני טיסה
    אוכל טוב, סרט, כביסה, קינוחים אחרונים: מנגו סטיקי רייס ורוטיייי (איילת ניסתה עם בצה והתרגשה עד מאוד)
    מילות סיכום לתאילנד:
    אין מאושרים מאיתנו להתחיל את הטיול במדינה המופלאה הזאת, נופים מגוונים, הדברים יחסית מודרנים ונגישים, וכמובן שיש עוד המון לראות ולחוות אבל אנחנו לא יוצאים בתחושת החמצה.
    התאילנדים עם כלכך מפתיע באדיבותו וברצון הכן לעזור שהקושי לעזוב טמון בעיקר בהם.

    קמנו לבוקר של טיסה
    יודעים מה מחכה לנו בהמשך נאלצנו להיערך נפשית ליממה של טיסות וקונשקשן 12 שעות בסרילנקה, מסתבר שנפאל קשה להשגה, ואנחנו סבלניים.
    הזמן עבר בעצלתיים, בין קריאה שוטפת לנסיונות שינה על הרצפה הקרה פיצה האט וכריכים סבירים.
    בסוף עלינו על הטיסה הנחשפת ונחתנו בנפאל (יום חמישי) בהתרגשות מרובה שדחקה לצד בקלות את העייפות.
    כבר בדרך לתמאל (רובע התיירים המרכזי בקטמנדו) ניכרה בעצמה השונות מתאילנד שהתרגלנו אליה.
    הכבישים בקושי סלולים, מלא צפירות ואין התחשבות בנתיבים, ההליכה ברחוב מצריכה ריכוז שיא כדי לא להידרס וכמו מלא גירויים שקופצים לתוך הראש שלך.
    הגענו להוסטל החמוד שלנו, עם באבו ודיפאק ואחרי התמקמות תמיר ויעלי היקרים שהתגעגעתי אליהם המון, ומגשימי חלום המפגש בנפאל עוד מימי הערבה, הגיעו לאסוף אותנו להימרח בשמן קוקוס ולחגוג את ההולי.
    כמו עדלאידה משוגעת עם קונספט צבעוני, כל עובר אורח מברך אותך בהולי שמח ומורח עליך ביד נדיבה צבע על הפנים.
    רקדנו, שתינו בירות מקומיות, צחקנו, אכלנו אוכל מקומי (מומואים ודאל באט איזה כיף! מטובל מאוד וטעים, 5 אזני המן)
    חזרנו להירגע ולראות שקיעה על הגג של ההוסטל של תמיר ויעל וכל הישראלים שנמצאים בקטמנדו. נפגשנו באיחוד מרגש עם עלמה כרמל ודן ועוד הרבה חברה שפגשנו בתאילנד (מורגש גל הנדידה העונתית של המוצ'ילרוס)
    חזרנו להוסטל למקלחת, הירגעות וציפייה לחבילה גדולה ומרגשת במיוחד מהארץ, נדי חברנו הקרוב, נעים ההליכות, המצודד, והאינטיליגנט.
    האיחוד היה שמח במיוחד ויחדיו יצאנו לשוטט ברחובות מוכים ההאנגאובר והמתנודדים של התאמל
    התיישבנו לאכול במסעדת פועלים רעועה ומדיפה ריחות גז, בתקווה שנקבל את מה שהזמנו, הייתה חוויה קולינרית ותרבותית שמחה ביותר.
    המשכנו להלך ומקומה שנייה נשמעה מוזיקה, הסקרנות משכה אותנו למעלה, ומפה לשם הצטרפנו למסיבת נפאלים בה כיכבנו בריקודים וצהלולים.
    לסגירת היום הלכנו ליוג לשבת עם תמיר ויעל ולתכנן את הטרק הקרוב שיבוא עלינו לטובה והצפנה לפוקהרה.
    משם חזרנו להוסטל סופסוף לשינה אמיתית ונוחה
    לילה טוב וחלומות צבעוניים
    Read more

  • Day 37

    מי נדב ומי קוף

    March 18, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 28 °C

    הקצנו לבוקר של יום חדש
    אכלנו ארוחת בוקר נחמדה בהוסטל ויצאנו לרחובות כשהכיוון הכללי הוא מקדש הקופים
    קנינו ענבים והתחלנו לטפס מעלה במדרגות אל המקדש.
    בדרך תפשו אותנו כמה סוחרי בסטות ממולחים שהיה קשה מאוד לשחרר מאחיזתם, ככ קשה כשבלי לשים לב קוף ערמומי התגנב מאחורי וקטף מידיי את שקית הענבים ומעורר מריבה קטלנית על הפירות.
    הגענו אל המקדש ולפני שהספקנו לעשות שני צעדים הגיע אלינו מדריך שזרמנו איתו על סיור הסבר על המקום והדת הבודהיסטית.
    תכלס היה מעניין, האנגלית שלו הייתה מספקת ואפילו נלקחנו לחבר שלו שהרצה לנו דרך ציורים על חייו של סידהרתא הבודהה הראשון ומעגל הסמסארה.
    למדריך שניסה לעקוץ אותנו השארנו כסף כאוות נפשינו וירדנו חזרה. התיישבנו לארוחה מצויינת כשאנחנו מזמינים אוכל לא מוכר שנראה טוב בתמונות וזוכים במעדנים נפאלים שעד עכשיו לא מאכזבים כלל. (מומו (כיסוני בצק ממולאים) הפך להיות מאכל קבע על השולחן).
    כשהגענו חזרה לתאמל עשינו קניות של ציוד טרקים בחנות מומלצת כשהמוכרים מייעצים לנו בעברית כמעט שוטפת, מטורף.
    מעיל מזוייף, כפפות מזוייפות, מקלות מזוייפים וכו וכו למעט בקבוק מים מפלטר שבעזרת הניים מקורי.
    התיישבנו לקפה מנחם וטעים ב'יאלה' וקבענו עם המלצר הנסיך שלנו, מילאן, שנבוא גם לארוחת שישי חגיגית בערב.
    מהקפה הלכנו דרוכים לסוכנות של סוויסה האדום לתכנן את סובב אנפורנה ואת הזמן שנעשה עד אז. סגרנו שנתחיל את הטרק ברביעי אחרי גל המטיילים הגדול וממחר (שבת) עד שני נטייל בין כפרי עמק קטמנדו.
    מבסוטים ומתרגשים מהשבוע שיבוא הלכנו למקלחת והתארגנויות בהוסטל.
    יצאנו יחד עם תמיר ויעל, שני בקבוקי יין שקנינו, ופתחנו שולחן חגיגי וטעים ברמות קשות ב'יאלה' (והמחירים מצחיקים עד כאב).
    המשכנו לישיבה קצרה ב'יוג' וחזרנו להוסטל עם כוונה לישון אבל הצחוקים משכו אותנו לשעות הלילה הקטנות.
    בהצלחה לנו מחר וחלומות ממולאים בירקות טובים
    Read more

  • Day 38

    אל הכפר

    March 19, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 27 °C

    קמנו מוקדם מהשעון
    סיבוב קצר בתאמל לכביסה ומוצרי הגיינה לאיילת, מפגש עם תמיר ויעל ויצאנו ארבעתנו להליכה דרך הבזאר לכיוון תחנת האוטובוס.
    חשש מציאת הקו הנכון התפוגג מהר כשבן רגע תפס אותנו בחור ופשוט העלה אותנו לאוטובוס הנכון תוך כדי הוא מעדכן את הנהג.
    התרחקנו מקטמנדו והסתכלנו על נוף הכפרים חולפים על פני החלון.
    ירדנו בצ'נגוריאן והתחלנו הליכה לכיוון נגרקוט בו נחנה ללילה.
    מה שחשבנו שתהיה הליכה אינטימית בטבע התבררה כהליכה שיותר מזכירה בין ג'בליה לרפיח.
    על שבילי עפר, צופים במקומיים חיים את היומיום, עובדים את השדות, מכינים אוכל וקצת נגנבים הרבה מחייכים אל המטיילים הזרים שמולם.
    למרות הכל הדליק אותנו לפגוש באנשים חדשים ונופים שונים, שמרנו על אווירה טובה וצחקנו המון.
    ברגע הנכון הגיע אלינו טנדר טרמפ משמיים, קפצנו על הבגאז' ודהרנו לנגרקוט.
    מצאנו הוסטל מומלץ ופגשנו מארח מדהים חם ונחמד בשם שוואווק.
    שמנו בגדים חמים, עלינו לראות שקיעה שהייתה מדהימה ושמחה אותנו אחרי שהאופק במשך כל היום היה עטוף באובך סמיך שלא מאפשר לראות הרבה.
    המשכנו למסעדה מגניבה עם נוף משגע וישבנו עם סוואווק לצ'אי מסאלה שאין מילים ( 10 חישגוזים).
    נפתח הרעב ופתחנו שולחן מגוון וטעים לארוחת ערב שחתמה אצלנו את ההבנה שהאוכל הנפאלי לוקח את התאילנדי.
    ‏חזרנו להוסטל, תמיר הפסיד את יעל לשוואווק בפיפא ואנחנו הלכנו לישון עם שעון מעורר לראות שקיעה בתצפית יפה.
    ‏לילה טוב וחלומות מתובלים במסאלה.
    Read more

  • Day 39

    חמישה בין עצי היער

    March 20, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 13 °C

    קמנו בחמש בבוקר!
    התארגנו ויצאנו להליכה לכיוון מגדל תצפית לזריחה מלווים במוזיקה מהג'בל.
    לא הספקנו להגיע למגדל אבל מצאנו ספסל בנקודה מעולה וצפינו בשמש עולה בעד הרי העמק.
    התיישבנו לארוחת בבוקר במסעדה מתחת ועלינו על שביל סובב העמק לכיוון הכפר בו נעשה את הלילה הקרוב, דוליקל.
    בדרכנו נגלה לפתע כמו מלבן בטון נמוך שהזכיר לנדב ולי בורות מים בהם נהגנו לטבול בשביל ישראל ומיד ניגשנו לבדוק.
    הרמנו מכסה מפתח מרובע בתקרה ואכן בפנים נמצאו מים מרעננים ונקיים. תמיר הצטרף ואחת ושתיים חלצו נעליים (ואת כל שאר הבגדים) ונכנסו טבעיים אל המאגר.
    כל אחד טבל ג' פעמין בתורו כמצוות המנהג.
    לפתע הגיע בחור מהכפר הקרוב, הסביר לנו שאלה מי שתייה וביקש שנצא, התבאסנו קצת על עצמנו שלא חשבנו על זה כי מים נקיים הם מצרך חשוב.
    השביל המשיך בתור יער יפה מקושט פרחי עצים וצל קריר ומפרגן להליכה כשלפתע בקעו מההמשך קולות ירי.
    המשכנו על השביל וזיהינו חייל בעמדת מאזין שמשגיח על שטח מטווחים, זיהינו צלפים רצים לבדוק מטרות וכשחלפנו על פניהם לשלום נגלה בסיס צלפי הכוחות המיוחדים של הנפאלים.
    המראות עוררו אי אלו ערגונות לתקופות עבר וגררו שיחה על הצבא.
    עצרנו לכריכים עם ריבה ובננה שהבאנו מהבוקר ואיילת התיידדה לה עם נחש חברותי.
    בירידה דרך כפרים מלאי תבואה חקלאית של אורז חיטה תירס שעועית בצל ולפת הגענו לעיר גדולה בשם בנאפה.

    תוך שיטוט בעיר גילינו מסעדה מקומית שנראית מלאה והתיישבנו לארוחת טעימות נהדרת שמבחיתי ההילייט בה היה הסמוסה (5 וואיוואים).
    תפסנו אוטובוס לדוליקל, עיר קצת יותר קטנה, ועלינו ברגל לכיוון הוסטל מומלץ בשם טשידלק.
    טשידלק משקיף על נוף עמק אדיר, האובך עודנו מחסה את האופק וזה קצת חבל אבל אנחנו שמחים מהמארח הנחמד שלנו ומתרגשים לסגור עם הסוכנות את סובב אנפורנה אליו נצא בשלישי.
    יעל ואני עשינו יוגה מול שקיעה על הגג, איילת העבירה מתיחות, התקלחנו והתיישבנו לארוחת ערב ובירות של המטבח במקום.
    לוקח לאוכל בנפאל הרבה זמן להגיע ואחרי שחיסלנו את העיקריות עד תומן, החלטנו להזמין עוד מנות למרות שיש עוד ראשונות בדרך, כמובן שבסוף נאלצנו להתמודד בקושי עם המנות הנוספות.
    בהוסטל התארחו עוד צמד גרמנים אותם נדב הזמין לשבת ונהננו מאוד לשבת לדבר ולצחוק איתם על טיולים, ישראל, גרמניה ולימודים.
    זזים לישון מותשים ומרוצים, שיהיה לילה טוב וחלומות על הגרקות.
    Read more