Philippines
Cordillera

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Top 10 Travel Destinations Cordillera
Show all
Travelers at this place
    • Day 143

      Rice terraces trek - day 1

      May 3, 2022 on the Philippines ⋅ ⛅ 24 °C

      אז קמנו מוקדם במיוחד, ירדנו בזמן כמו ילדות טובות לחדר אוכל וישבנו עם תאני לכוס קפה, באיחור אופנתי של 45 דקות ג׳סי הנהג טריסייקל הגיע ולקח אותנו לתחילת הטרק. עצרנו בדרך לקנות מים ולחם עם ממרחים ועוד עצירה בנקודת תצפית על כל עמק באנאווה ככה לשטוף את העיניים על הבוקר.
      נפרדנו מג׳סי, לא לפני שהוא וידא איתנו שאנחנו סגורות על הדברים והכל בסדר, הם מאוד דואגים שנלך לבד בלי מדריך אבל אמרנו לו תודה רבה שאין מה לדאוג אנחנו נסתדר ויצאנו לדרך. כל החלק הראשון של הטרק היה בתוך יער ללא נוף בכלל, עלו עליי עלוקות ונתנו לי כמה ביסים, ואז פתאום נפתח לפנינו נוף מהמם של עמק טרסות אורז ענקי. ירדנו לכיון הכפר pula, מסביבנו נוף מהמם שמוציא את העיניים, כל כך הרבה ירוק ומים זורמים במפלים בין הטרסות. הגענו לכפר, אחרי בירבור קטן בדרך מצאנו את השביל אבל פתאום התחיל לרדת עלינו גשם. עצרנו באחד המחסות בכפר, נשנשנו קצת סנדוויץ וחיכינו שהגשם ייגמר. המשך השביל כבר היה ממש בין הטרסות עד סוף היום, חשבתי על אמא שבטח הייתה מתעלפת מהנוף הזה עם כל המים והמפלים זורמים על צלע ההר כמו שהיא אומרת ״כאילו ההר נוזל״. בדרך עברנו בעוד כמה בתים ועצרנו שוב בגלל הגשם אצל משפחה מקומית נחמדה ומשעשעת. ספוגות ממים הגענו לכפר שבו נישן הערב, מצאנו את הגאסט האוס המדובר התמקמנו התקלחנו והכחשנו את הבגדים הרטובים לצרות של כרמל ושל של מחר בבוקר.
      אכלנו ארוחת ערב והצרפתים החברים שלנו מאתמול גם הגיעו לגסט האוס והצטרפו אלינו. ישבנו ביחד בערב דיברנו והיה ממש נחמד עד שהתעייפנו ופרשנו לישון.
      חשוב לציין שהיום זה ערב יום הזיכרון. של ואני נזכרנו בעובדה הזאת כמה פעמים היום במהלך היום ודיברנו על זה לאורך הדרך. מרגיש מוזר להיות כל כל רחוק ביום כזה, זה הדהד לי כל היום בראש הרבה יותר מערב פסח או כל יום אחר שצוין בישראל בזמן שהייתי פה עד כה. יום של זיכרון קולקטיבי שלנו כחברה ישראלית, וקשה מאוד להרגיש את היום ולציין אותו רחוק מישראל. בלי חולצות לבנות, בלי לעמוד בצפירה, בלי הטקסים, ומדבקות של דם המכבים.
      סיימנו את היום עם קצת שירים וזמן שיתוף של המחשבות שלנו בנושא סביב היום הזה וזה היה לי חשוב. באמצע הטרק, בקצה השני של העולם, ללא קליטה וצליוויזציה, בכל זאת לא התעלמנו לגמרי מהיום, והצלחנו לתת לזה איזה שהיא סוג של התחייסות גם מכאן.
      Read more

    • Day 114

      Batad!

      March 19, 2022 on the Philippines ⋅ ☁️ 19 °C

      Hallo hallo, we zijn weer terug van weggeweest. Nadat we youp hadden opgehaald gingen we met de nachtbus naar Banaue, om vervolgens naar Batad te gaan. Deze reis verliep helaas niet zo soepel als gehoopt. Het busstation was ver en moeilijk te vinden, taxi's zijn duur en we hadden eigenlijk te weinig geld gepind om de reis te maken. Vandaag gaan we ook alweer terug, en onze terugweg brengt zijn eigen problemen mee. Niks wat we niet aankunnen gelukkig. Batad, de eindbestemming van deze korte trip, staat bekend om zijn rijstterassen, die de gehele bergwand claimen. Het aangezicht hiervan was prachtig. Dit is misschien wel de mooiste plek van de hele reis. Om dan ook daadwerkelijk bij onze slaapplek te komen was weer een ander verhaal, en daar wegkomen al helemaal. De berg was steil en hoog, en dat is geen pretje met 15 kilo op je rug.
      De busreis putte ons allemaal uit, zoals te zien is op foto 6. Youp is nu een beetje tot rust aan het komen, maar hij heeft wel een hele zware start gehad. Dit waren ook de meest chaotische en zware dagen van de hele reis.
      Tot snel
      Read more

    • Day 142

      נוסעים לצפון!

      May 2, 2022 on the Philippines ⋅ ⛅ 26 °C

      אז אחרי התקף חרדה, התאפסות, תכנון כל החודש וחצי הקרובים והעברת זמן מת במנילה אנחנו מוכנות לצאת לדרך!
      אוטובוס לילה ממנילה לבנאווה, עיירה שנמצאת בצפון האי לוזון שזה האי המרכזי והגדול בפיליפינים. הנסיעה עברה בשלום, יש בפיליפינים כבישים סלולים ואחרי 9 שעות שעברו רובן בשינה טובה הגענו לעיירה. חיכה לנו שם בחור עם שלט עם השם של של, איזה הפתעה נהדרת. מסתבר שזה בעל ההוסטל והוא אסף אותנו עם הטריסייקל שזה כמו תוק תוק קטן של הפיליפינים ישר להוסטל שהזמנו. בדרך גם עצרנו לתשלום מס כניסה לכפר או משהו כזה (הם לוקחים מיסים על כל דבר בכל מקום…).
      הגענו להוסטל התמקמנו וירדנו לחדר אוכל לשבת לכוס קפה ושיחת היכרות ומינרלינג עם בעל ההוסטל. הוא היה מקסים! הייתה שיחה ממש פורה ולמדנו ממנו מלא דברים חדשים על הפיליפינים! הוא סיפר על המשפחה שלו שעכשיו נמצאת בבית של ההורים שלו כדי לטפל בהם כי הם כבר מבוגרים, ואמר שעוד שבוע בדיוק יש בחירות דמוקריטיות במדינה, סיפר על המועמדים הנוכחיים ועל הנבחרים הקודמים שהיו וממש הכניס אותנו לעניינים בפוליטיקה המקומית. סיפרנו לו גם קצת על ישראל ועלינו ואז גם הוא נתן הסבר קצר ומועיל על מה שיש לעשות כאן באיזור. אחרי השיחה איתו נסגרנו על הלוז להיום ארזנו תיק ויצאנו.
      ביום הראשון שלנו החלטנו לנסוע לHapao, כפר קצת יותר מרוחק שיש בו טיול קצר סביב השדות אורז פלוס טבילה במפלים ומעיינות חמים. נשמע מבטיח. הטריסייקל אסף אותנו, נסענו בין הכפרים והנופים היפים ומלא שלטי תעמולת בחירות מפורסמים בכל מקום. קצת מפתיע אבל נראה שבאמת יש פה דמוקרטיה אמיתית. בדרך עצרנו לשלם עוד מיסים ולקחנו איתנו מדריכה מקומית בשם פאולה כי חייבים ללכת שם עם מדריך. הלכנו בערך שעה ולא הפסקנו לפטפט איתה כל הדרך, היא גדלה בכפר ועבדה פעם בטרסות, והיה לה הרבה דברים מעניינים לספר לנו. הראתה לנו איך מגדלים את האורז כמובן, איך מנקשים את העשבים, סיפרה לנו עוד על המשפחה שלה וגם באופן כללי על התרבות בפיליפינים ועל החיים פה, וגם הרחבנו עוד קצת את הידע שלנו על הפוליטיקה המקומית. לה היו דעות שונות משל בעל ההוסטל וזה היה משעשע.
      הגענו למפלים, כמובן נכנסנו למים והם היו מדהימים, ואז גם למעיינות חמים. פגשנו שם גם זוג צרפתים שמטיילים ועוד בחור בריטי. אחרי איזה שעה וחצי מיצינו והתחלנו לחזור עם פאולה בטרסות האורז. ירד קצת גשם אבל זה לא הפחיד אותנו, עצרנו לכמה דקות תחת מחסה וכשסיימנו את ההליכה נפרדנו מפאולה וחזרנו לטריסייקל שלקח אותנו להוסטל.
      עלינו להתקלח - פיליפינוס ואַויז עם דלי מים ונטלה. ג׳יונתן (הידוע בכינויו תאני) בעל ההוסטל לקח אותנו לארוחת ערב. זה נורא נחמד שלכולם יש שמות נוצריים, קל לזכור. דיברנו ודיברנו וסוף סוף אחרי חודש וחצי בנפאל האוכל היה גם אשכרה טעים ולא רק כדי לשבוע.
      חזרנו להוסטל גמורות והלכנו לישון מוקדם לקראת הטיול מחר.
      מאוד נהננו מהיום באמת טרסות אורז מדהימות ובמעט זמן למדנו על הפיליפינים כל כך הרבה! מרגישות שבנפאל לקח לנו איזה חודש להגיע לכזאת היכרות עם המדינה והמקומיים! היינו במעברים ובלי יותר מדי עשייה בערך מאז שסיימנו את הטרק בגוסייקונד. מאז היה לנו ימי המתנה בקטמנדו, וטיסות, וימי המתנה במנילה וזה כיף להתחיל סוף סוף משהו חדש. לגמרי מורגש שהפיליפינים זה סוג אחר של המזרח. מאוד שונה מתאילנד וקמבודיה, או מנפאל והודו. ואני ממש מחכה כבר להמשיך לטייל ולגלות עוד ועוד
      Read more

    • Day 144

      Rice terraces trek - day 2

      May 4, 2022 on the Philippines ⋅ ⛅ 25 °C

      למרות שהיה נראה שאין הרבה הליכה ביום הזה החלטנו לקום מוקדם בשעה שבה הצרפתים קמים. אמרו ששינו את המסלול הליכה בגלל קריסה של השביל ולא היינו בטוחות בדרך אז העדפנו לצאת בערך בזמנים שלהם ככה שאם נתברבר נוכל להיעזר במדריך שלהם שיכוון אותנו.
      7 בבוקר כבר אוכלות ארוחת בוקר, הצרפתים הלכו עם המדריך לשדה אורז ליד הגסט האוס להסבר והדרכה על אופן ההכנה וייבוש האורז, אנחנו ויתרנו והעדפנו להתעכב בארוחת בוקר עם כוס קפה. בסוף אחרי שעתים ראינו שהצרפתים לא חוזרים מההדרכה והחלטנו לצאת לבדנו לדרך, ואמרנו שאם לא נהיה בטוחות נעצור ונחכה להם.
      הדרך הייתה דיי ברורה ככה בלי יותר מדי בעיות אחרי שעתים בערך הגענו כבר לבטאד, הלוא הוא ה-כפר טרסות המדובר והגדול ביותר. בהחלט היו ציפיות והאמת שלא התאכזבנו בכלל, הכפר פשוט מהמם ביופיו! ישבנו שם ארוכות ובהינו בנוף, מזיעות מאוד וכואבות מאוד בברכיים ובשרירים. אחרי מנוחה דיי ארוכה התחלנו לרדת את ירידת המוות עד למפל. זה באמת היה סיוט, אבל בסוף הגענו למים טבלנו בהם וזה היה נהדר. אחרי ההפסקה המרעננת חזרנו במדרגות המוות למעלה לכפר. התיישבנו בגסט האוס מסעדה שתאני המליץ לנו עליה hillside inn. אכן מקום מהמם עם נוף מושלם על כל הטרסות. פגשנו שם שוב את הצרפתים וגילינו שם שזה גם הבית של המדריך המקומי שלהם, והגסט האוס זה של המשפחה שלו. אחרי הפסקת הצהרים המשכנו ללכת עוד 20 דק וסיימנו את המסלול שלנו להיום. בקצה השביל פגשנו את ג׳סי הנהג טריסייקל שלנו, הוא כבר חיכה לנו שם אז כשהגענו ישר עלינו ונסענו חזרה להוסטל.
      הגענו שבורות מעייפות!!! באמת היה טרק מדהים ונהננו מאוד אבל ההליכה במדרגות הייתה לנו מעייפת ואנחנו כבר מתות להגיע לחופים! מקלחות עניינים ויצאנו לסבב מכולת וארוחת ערב + באבל טי עם טפיוקה שמצאנו בכפר.
      ערב של עוד קצת בירוקרטיות, בוקינג להוסטלים והצהרת בריאות לקראת הטיסה הפנימית שיש לנו עוד כמה ימים (מתי זה ייגמר כל הבירוקרטיות האלה??), ואחרי שגילינו שאנחנו צריכות לקום מחר ב4 בבוקר כדי לקחת את האוטובוס לסאגאדה החלטנו שזה לגמרי הזמן לפרוש לישון!
      Read more

    • Day 148

      סאגאדה והילדים הקוריאנים

      May 8, 2022 on the Philippines ⋅ ⛅ 25 °C

      השכמה מוקדמת ויוצאים עם ג׳סי ותאני לתחנת אוטובוס בדרכנו לסאגאדה.
      חיכינו וחיכינו, דיברתי קצת עם תאני ושל הייתה בטלפון ואחרי שעתים בערך האוטובוס הגיע. בכניסה לסאגאדה האוטובוס עצר לבידוקים, חייבים לעשות בוקינג מראש לפני שנכנסים לעיר… ועוד עצירה בתוריסט אינפורמיישן ותשלום מס כניסה לעיר. הלכנו להוסטל, שמסתבר שזה לודג׳ יחסית מפונפן (לפחות שווה את המחיר הגבוה יחסית שאנחנו משלמות עליו).
      יצאנו לסיבוב בעיירה וארוחת בוקר, המקום ממש חמוד, בתים יפים ונוף הררי. התיישבנו במקום ואחרינו הגיעו למסעדה קבוצה של מלא ילדים קוריאנים. חלקם הצטלמו איתנו, לא הבנו מה הלוז איתם, ואחר כך קוריאני מבוגר התיישב לידנו והתחיל לדבר איתנו. מסתבר שהוא מורה של הכיתה בבית ספר ופנימייה בין לאומית שיש בה בעיקר ילדים קוריאנים, קצת ויאטנמים וקצת פיליפינים ומעוד כל מיני מדינות מסביב. הם עכשיו מטיילים קצת בצפון הפיליפינים ומחר חוזרים למנילה. המורה מאוד התרשם משל וממני, ישראליות צעירות שמטיילות לבד בעולם. הייתה שיחה מאוד משעשעת שבסופה הוא ביקש שנבוא לבית הספר במנילה להרצות לתלמידים על מדינת ישראל והחיים בה. זרמנו על העניין וקבענו שבסוף החודש, כשאנחנו עוברות שוב במנילה לפני שאנחנו טסות למדינה הבאה נבוא לבקר בבית הספר ונדבר איתם. החלפנו פרטים עם הלידר סטודנט (כמו חנת״רית). התלמידים אמרו שהם עושים עכשיו מופע קיי פופ וממש ביקשו שנבוא אז כמובן שלא יכולנו לסרב והגענו לראות את המופע. מדובר בסטריט שואו עם קצת ריקודים ברמה מאוד לא גבוהה אבל היה משעשע מאוד ובסיום המופע נפרדנו מהם לשלום. חזרנו לחדר לשנצ ובערב יצאנו לאכול ארוחת ערב ומנוחה בחדר עד שהלכנו לישון.
      למחרת קמנו במטרה ללכת לסיור עצמאי בכנסייה, הקברים התלוים ונקודת תצפית על העמק. מדובר על לא יותר מ1 קמ הליכה ממרכז העיר לתצפית. יצאנו לדרכנו ובדרך עצרו אותנו בבותקה ושאלו איפה הלוקל גייד שלנו. אמרנו להם שאין לנו ואנחנו רק רוצות ללכת פה כמה מאות מטרים לראות את הקברים התלוים ולחזור. זה לא התקבל והם שלחו אותנו חזרה לתוריסט אינפורמיישן לקחת מדריך לסיור במחיר של משהו כמו 22 דולר. לא ראינו את זה בעין יפה ולא רצינו לשלם אז החלטנו לוותר על הענין ולהסתובב בעיר. הבנו שכל הסיורים והנקודות עניין בעיירה ובסביבה או יקרים מדי בשבילנו, או שלא מעניינים אותנו… וכנראה שנעביר את היום וחצי הקרובים בלא לעשות כלום עד האוטובוס לילה חזרה למנילה. קצת מבאס כי סתם נסענו לפה, אבל לא נורא. סך הכל עיירה נחמדה יש מסעדות סבבה ונוף יפה ואנחנו בכל מקרה צריכות להעביר את הזמן עד לטיסה לאיים. היינו שמחות לעשות משהו קצת יותר מעניין אבל צריך לקבל את זה שלפעמים לא הכל מטורף וקורה מושלם בטיול הגדול, עד עכשיו הדברים הסתדרו בקלות ואני לגמרי מקבלת את זה שהפעם הנסיעה לעיירה הזאת פחות צלחה. ממש לא כזה אכפת לי להעביר את הזמן בכיף עם הנטפליקס וזמן פנוי לשיחות טלפון ושטויות. וככה באמת עבר היום וחצי הזה ללא יותר מדי עשייה. בשישי אחרי צהרים עשינו מסאז׳ שבא בול במקום ובשבת בצהרים הגיע הרגע המיוחל, עלינו לאוטובוס בדרך למנילה, והתחלנו את המסע שלנו לאיים.
      הגעה למנילה ב2 וחצי בלילה. העברנו את הזמן במסעדות שפתוחות 24/7 בין מסעדה למסעדה, עשיתי לק ג׳ל😱, הלכנו לבית חב״ד לקחנו את המוצ׳ילה והשארנו במקומה תיק קטן עם כל הציוד טיולים שלא צריך…עד שהגיע הרגע ונסענו לשדה.
      Read more

    • Day 62

      Banaue

      September 17, 2022 on the Philippines ⋅ ⛅ 31 °C

      Resan mot Banaue i norra Fillipinerna, i Ifugao-distriktet, på stora ön Luzon, var lång. Vi började kl 16 på eftermiddagen den 12e (från Labuan Bajo, Indonesien) och var framme kl 8 på morgonen den 14e i Banaue. Den mesta tiden (18 timmar) var vi tvungna att spendera i Manilla. Vi lämnade bagaget på busstationen och och tog oss ned "på stan" i en s.k. Jeepney, vilket är gamla amerikanska militärtruckar som lämnades kvar efter andra världskriget och nu har gjorts om till taxibussar typ. Det finns hur många som helst, och det är sjukt billigt, 22 pesos för oss båda att åka i ca 20 min, vilket är ca 5 sek.
      Första målet var Intramuros, Manillas ursprungskvarter, som efter spanjorernas övertagande på 1500-talet omringades av en mur för att beskydda staden. Idag är området Manillas historiska gamla kvarter och inhyser ett stort museiområde där vi spenderade flera timmar med att strosa runt och insupa historiens vingslag. Det fanns mycket att titta på och lära sig om det historiska Manilla.
      Efter att vi gick ut ur museiområdet hittade vi ett autentiskt, ej sönderbombat eller nedrivet, gammalt "kvarter" som var helt magiskt vackert, Villa Manilla. Det var liksom ett stort hus, med gamla stenbelagda gator, brunnar och ett stort torg som allt hängde ihop. Joel sa flera gånger att det kändes som om han var i Tortuga (alltså i någon stad i Karibien under 14- till 1600-talet). Vi fick på museet lära oss att Manilla kallades "the pearl of Asia" under kolonialtiden, och i dessa kvarter förstod vi verkligen varför. Vi strosade runt och gick upp för alla möjliga små gångar och trappor innan vi slog oss ned och drack en god (men dyr!) IPA.

      Framåt eftermiddagen gick vi ut ur Intramuros och bestämde oss för att besöka Chinatown eftersom ingen av oss varit i ett sådant förut. I efterhand ångrade vi att vi inte gick strandpromenaden istället, som var andra alternativet. Chinatown, liksom de övriga delarna av Manilla som vi passerade igenom (med undantag för Intramuros då) var högljutt, stökigt, smutsigt och rörigt, och Chinatown var detta gånger 10. Vi gick därför bara rätt igenom och tyckte att det räckte, stannade sen utanför och åt en pizza, innan vi återvände till busstationen vid 20 (bussen gick 22) och sov/hängde där tills bussen gick.

      Bussresan tog hela natten och vi var framme vid 8 på morgonen där vi blev hämtade på en liten tricycle (tänk moped med en sidovagn) från stationen. Lyckligtvis var färden typ bara 500 meter, för vi två (ingen av oss särskilt små), chauffören och två 15-kgs-ryggsäckar på det lilla fordonet var minst sagt trångt. Vi checkade in på vårt gulliga lilla hotell med vacker utsikt över risterrasserna. Enkelt men väldigt mysigt!

      De kommande dagarna spenderade vi med att upptäcka området. Vi åkte tex på en guidad tur till Batad rice terraces, som är ett UNESCO världsarv. Vi blev körda i en tricycle till ovanför byn, och gick sedan ner till byn som ligger kring terrasserna, det går bara att gå dit, även för byborna. Vi gick ner genom byn, hela tiden med magisk utsikt, och fick en massa spännande berättat för oss av vår guide Freddie. Han berättade tex om hur arvslagarna i området är (äldsta ärver risterrasserna och den yngre huset) och hur männen är borta från hemmet under det halvår då riset är skördat, och man behöver hitta andra inkomstkällor för att gå runt. Vi passerade även ett litet hus där det satt en liten rynkig kvinna, och Freddie berättade att hon var född 1917, dvs 105 år gammal! En hisnande känsla när vi insåg att hon genomlevt båda världskrigen!
      Vi passerade även en oerhört välskött liten lågstadieskola, helt underbart att se! Tydligen tar filippiner överlag utbildning väldigt seriöst, något som verkligen har stämt överallt som vi åkt. Välskötta, färgglada skolor, hela vägen upp till gymnasiet, med väggmålningar av eleverna och fantastiska trädgårdar, och ofta scener på skolgården där eleverna framträder med sång och dans.
      Batad var magiskt vackert. Vi vandrade på risterrassernas kanter, vilket var nervkittlande ibland, då det ibland kunde vara ett dropp på några meter på ena sidan. Vid ytterkanten av terrasserna tog vår guide oss nerför smala små megabranta trappor för att sedan gå ner till ett stort vackert vattenfall, Tappiya Falls. Färden ner var brant, och trapporna inte i det bästa skick, men ner kom vi! Eftersom efterdyningarna av pandemin fortfarande märks i form av den låga mängden turister hade vi hela vattenfallet (och risterrasserna) för oss själva. Vi svalkade oss i det kalla vattnet, så skönt! Vandringen upp igen var svettig och brant, men gick snabbare än nedfärden. Vi tog en paus ovanför trapporna, innan vi gick den sista biten tillbaka över terrasserna till den lilla byn, och sen var det en kort promenad tillbaks till tricyceln. En väldigt vacker och häftig upplevelse!

      Dagen efter hyrde vi en motorcykel och tog oss iväg på ett eget risterrass-äventyr till Hapao risterrasser i Hungduans kommun, även det en del av världsarvet. Bara färden dit var helt otrolig, vi åkte längs branta klippväggar med en makalös utsikt över berg och risfält. Rekommenderas verkligen! Vi parkerade vid en ingång till terrasserna och gick ner på dem. De var av helt annan karaktär, inte lika branta, utan utspridda över ett större område. Vi vandrade runt längs terrassernas kanter och njöt av omgivningen. Så vackert! Fantastiskt också att få gå runt i de små byarna som var utspridda på terrasserna och se hur befolkningen bor. Och överlag i Filippinerna (till skillnad från stora delar av Indonesien och Malaysia) så är stora delar av boendeområdena pittoreskt uppbyggda, och man märker att de, trots knappa resurser, gör allt för att det ska bli så fint och hemtrevligt som möjligt. Framför allt så är det blommor överallt! Krukor och planteringar med allsköns växter, många som vi känner igen hemifrån; tusen varianter av palettblad, svärmorstunga, zebrablad, gull-och silverrankor osv osv. Likaså var det i Hapao, och även där dök det helt plötsligt, mitt ute på risfälten, upp en stor, otroligt välskött och färgglad skola. När vi passerade kunde vi höra eleverna repetera det läraren sa inne i klassrummet. På vägen hem stros-körde vi runt i byarna längs med bergen innan vi vände och puttrade den vackra vägen hem igen. Ett sorgligt avslut var dock att vi tyvärr körde förbi en påkörd och död hundvalp på vägen hem :'( Vi såg den när den levde och skuttade runt när vi var på väg till Hapao, men den hade alltså blivit påkörd någon gång under dagen. Den stackars hundmamman satt bredvid sin döda valp och såg ut att försöka skydda den. Så ledsamt.

      Dagen därefter gick vi ut på en lite hike på en vandringsled som började bakom hotellet. Den skulle ta ca 2 timmar. För att hitta rätt använde vi appen MAPS.ME, som vi verkligen rekommenderar för vandringar både i Sverige och utomlands. Det är en crowd sourced app, vilket innebär att användarna själva kan föreslå vägar och stigar, och korrigera om något är fel. Den fungerar nästan alltid perfekt där Google maps inte klarar av, och så även här. Det var tur att vi hade den, för det fanns flera sidostigar som skulle ha lett oss fel.
      Hur som helst var vandringen vacker - men stundtals läskig!! Vägen var bitvis förstörd av jordskred eller kraftiga regn. På ett ställe var hela muren under betongblocket/stigen man gick på bortspolad, så det var liksom inget under där man gick. Vi tryckte oss nära jordväggen på andra sidan och höll andan. På ett annat ställe fick vi gå över en vattenkanal som rann ut från berget med ett dropp på 5 meter på andra sidan, eftersom vägen inte riktigt fanns kvar. Det i sig var inga problem, men när jag tog ett steg ner från kanalen på andra sidan sjönk foten ner säkert två decimeter i lera... Sådär höll det i alla fall på tills det tog tvärstopp. Strax innan leden gick nerför och in i en by hade ett enormt jordskred, minst 50 m brett och 300 m långt, totalt förstört stigen. Det gick inte att ta sig över alls. Så vi fick backa och sedan klättra ner över risfälten och in i byn den vägen istället.
      När vi tillslut tagit oss upp på huvudvägen tillbaka mot Banaue igen var vi nöjda och lite lättade över att vi tagit oss hela och (nästan) rena tillbaka. Vackert var det i alla fall!

      Resterande dagar spenderade vi med att mest ta det lugnt innan vi tog nattbussen tillbaka till Manilla för att sedan flyga över till Cebu i centrala Filippinerna.
      Dagarna i bergen var sammanfattningsvis otroligt vackra och härliga. Fantastiska människor, magisk natur, supergod filippinsk mat och spännande upplevelser.
      Read more

    • Day 5

      Buscalan

      November 4, 2022 on the Philippines ⋅ 🌧 22 °C

      Wow.. Der Tag heute war einfach mega und hat meine Erwartungen bei weitem übertroffen 😍
      Um 7 Uhr morgens wurden wir von unserem Reiseguide, dessen Spitzname Zohan ist, mit einem Auto an unserer Unterkunft abgeholt für den Trip nach Buscalan. Laut Zohan dauert die Fahrt ca 3-3,5h, also ab ins Auto und los gehts. Nach einem kurzen Stopp an dem bekannten Aussichtspunkt der Reisteressen in Banaue (welche ein Weltkulturerbe darstellen) gehts weiter Richtung Tattoo. Auf der Fahrt berichtet und Zohan, dass wie zwei Polizeistops passieren müssten. Die Straße würde durch diese kontrolliert werden, da es zwischen den verschiedenen angrenzenden Stämmen Streitigkeiten gäbe und diese den Weg nicht passieren dürften. Laut Zohan könnte es für ein Stammesmitglied, welches versucht die Straße des anderen Stammes zu passieren, tödlich enden. Erst im März sei es zu einer Schießerei zwischen den beiden Stämmen gekommen, bei welcher sechs Stammesmitglieder erschossen wurden. Nachdem ich aufgrund der Geschichte scheinbar etwas verängstigt aussah, sagte er nur, dass wir uns keine Sorgen machen müssten, da sie gegenüber Touris keine Gewalt anwenden würden. Naja.. nicht wirklich beruhigend, aber was solls bin ja ein Kind der Glücks, zumindest ab und zu 😄 die Stimmung an den Kontrollstellen war demnach etwas angespannt aber wir konnten problemlos passieren. Nach ca. 3 Stunden erreichten wir das Ziel. Dort wurde das Auto geparkt und eine Verwandte von Zohan holte uns ab. Buscalan erreicht man ausschließlich zu Fuß. Hierfür muss man zuerst einen kurzen Abstieg bewältigen, auf welchen gefühlt eine Millionen Treppen nach oben folgen 😄 Aber ich darf nicht klagen, die Einheimischen müssen alles was sie brauchen diesen Weg hochtragen und ich lediglich mich selbst. Schön verschwitzt, also zumindest ich war verschwitzt (mein Gesicht lief wie üblich davon) kamen wir oben an.
      Dort ging es zunächst zu einem "normalen" Tätowierer. Wir durften und eines der Symbole aussuchen. Ich entschied mich für das Tattoo mit der Bedeutung "traveller", da ich finde, dass dieses zurzeit am Besten zu mir passt. Ein Junge im Teenageralter malte das Tattoo zuerst vor und schon ging es los. Eine Frau nahm den klassischen Holzstiel, in welchem ein Pomelodorn befestigt war und hämmerte das Tattoo in mein Bein. Anders als erwartet, war der Schmerz hierbei eher gering. Nachdem unsere Tattoos fertig waren ging es endlich weiter zu whang-od, die weltberühmte Tätowiererin, welche angeblich 105 Jahre alt sein soll. Wir mussten kurz warten, da andere philippinische Touristen ebfalls die Signatur von ihr gehämmert bekommen wollten. Ihre Signatur besteht aus drei Punkten, welche sie mir höchstpersönlich unter mein vorheriges Tattoo gehämmert hat. Hierbei schlug sie etwas fester mit ihrem Hammer zu, sodass es zumindest etwas mehr schmerzte. Aber da ich in diesem Moment so glücklich war, nahm ich den Schmerz nicht wirklich war. Es fühlte sich wie eine große Ehre an und der Traum des Tattoos von Whang-od (was übrigens der Hauptgrund meiner Reise in den Norden der Philippinen war) ging wirklich in Erfüllung. Dieses Gefühl war unbeschreiblich.
      Danach gings zum lunch zu einer einheimischen Familie. Die Filipinos sind so ein herzliches Volk, dass man sich direkt wie zuhause fühlt. Danach gabs noch ein bisschen spirituelles weed, welches legal auf angrenzden Feldern gepflanzt wird. Ich verzichtete jedoch, da ich wusste, dass der Ab-und Aufstieg zurück zum Auto noch vor mir lag und ich mich nicht wie üblich durch meine eigene Dummheit verletzten wollte 😄
      Danach gings zurück zum Auto und wir traten die dreistündige Rückfahrt an. Ich freute mich auf die Dusch, diese wurde mir allerdings aufgrund eines Strom- und Wasserausfalls verwehrt, sodass ich leider eklig bleiben musste, kann man wohl nichts machen 😄🤷🏿‍♀️
      Read more

    • Day 6

      Hiking tour nach Batad

      November 5, 2022 on the Philippines ⋅ ⛅ 23 °C

      Gestern wurden wir um 8:00 Uhr an unserer Unterkunft von unserem Guide Casey mit einem trike abgeholt. Die trikes sind wirklich genial, nur sind sie eher für die asiatische Körpergröße bestimmt. Aber es ist immer wieder witzig wenn Rupert, der 1,90m große Österreicher und ich mich in das trike quetschen 😄Wir fuhren eine Stunde bis wir am Startpunkt der Wanderung angekommen waren. Dann ging es los durch die dortigen Wälder. Zuerst steil bergab, um anschließend wieder steil bergauf zu laufen. Die Wanderwege bestehen hier hauptsächlich aus Treppenstufen 🙈 Casey rannte die Stufen in Adiletten runter, während ich bei jedem Schritt mit meinen festen Schuhen befürchtete auszurutschen. Nach ca. 3 Stunden erreichten wir einen Wasserfall. Laut Casey könnte man vor dem Wasserfall baden gehen. Da ich aufgrund der Wanderung super geschwitzt war, war ich dankbar um die Abkühlung. Allerdings war die Strömung so stark, dass ich fast mitgerissen wurde. Glücklicherweise war mein travelbuddy in der Nähe und zog mich auf einen Stein. Auf den Wasserfall folgten unzählige Stufen nach oben, bis wir schließlich unsere Unterkunft erreichten. Dort gab es dann erstmal zur Muskelregeneration eine Massege, die wir uns durchaus verdient hatten. Den Abend verbrachten wir mit Casey an einem Lagerfeuer, welches er für uns entfacht hatte. Auf dem Weg hat er zudem zwei Flaschen Ginebra gekauft, das ist ein typisches alkoholisches Getränk in dieser Gegend. Angeblich sei es wie Gin, allerdings hatte es 85 Prozent 🤔😄 Mit Sprite war es jedoch genießbar und so tranken wir in gemütlicher Atmosphäre die zwei Flaschen. Am nächsten Tag startete der Tag mit einem Frühstück bei überragender Aussicht und anschließend durften wir noch "Moma" probieren, was in dieser Gegend ebenfalls sehr typisch ist. Bei mehrfachen Kosum färbt es die Zähe rot. Es sei wie Kaugummi, welchen man ca. 30min kaut. Aus was es genau besteht, weiß ich ehrlich gesagt nicht mehr. Als ich darauf rumkaute wurde meine Zunge taub und mir wurde sehr warm. Dazu schmeckte es bitter und ich entschloss mich, es besser auszuspucken 😄.
      Dann ging es weiter mit dem zweiten Part der Wanderung. Nach ca. 3h erreichten wir das Trike, welches bereits auf uns wartete. Glücklich über die beendete Wanderung fuhren wir los. Nach 5min hielten wir allerdings wieder an und Casey zeigte uns ein Dorf, welches wir noch besuchten. Zu diesem Dorf ging es erneut unendlich viele Treppenstufen abwärts. Unten angekommen durften wir die traditionelle Kleidung des Stammes anprobieren. Anschließend ging es die unfassbar vielen Stufen wieder bergauf und mit dem Trike zurück in unser Hostel. Endlich hatten wir es geschafft. Die Wanderung und die Reisterrassen von Batad waren wirklich beeindruckend und ich kann es nur jedem empfehlen, der die Philippinen bereist, diese zu besichtigen :) l
      Read more

    • Day 8

      Höhlentour in Sagada

      November 7, 2022 on the Philippines ⋅ 🌧 19 °C

      Wow. Ich hab schon viele riskante Dinge unternommen, aber die Höhlentour toppt bislang wirklich alles 😱
      Wir sind heute Morgen um 5:30 Uhr mit dem Bus von Banaue nach Sagada gefahren. Nach ca. 3h Fahrt erreichten wir unser Ziel und registrierten uns direkt im Tourism Office und buchten eine Höhlentour und eine Tour zu den bekannten hängende Särgen.
      Nach einem stärkenden Frühstück gings dann ab in die Höhle. Immerhin bekamen wir zu Beginn einen Helm, meiner war jedoch beschädigt und ich konnte ihn nicht schließen. Aber naja, was soll denn schon passieren. Das dachte ich zumindest bis der Abstieg in die Höhle begann. Wir mussten durch wirklich sehr sehr enge Höhlenspalten kriechen und versuchen nicht in den Abgrund zu stürzen. Sicherungen gab es natürlich während der gesamten Tour nicht. Zum Glück hatten wir uns zuvor in Banaue Stirnlampen gekauft und diese mitgenommen, ansonsten hätten wir absolut nichts gesehen, da lediglich der Guide eine kleine Öllampe mit sich trug. Danach mussten wir Seile herunter und heraufklettern. Wir durften gar nicht daran denken, was passieren würde, sollte einer von uns abrutschen oder einen falschen Schritt wagen. Es war teilweise wirklich lebensgefährlich. Aber da ich die Gefahr und den Adrenalinkick liebe, war es für mich genau das richtige 😍 An der Decke der Höhle waren teilweise unzählige Fledermäuse die wild umherflogen.
      Am Ende sollten wir unsere Schuhe ausziehen, um besseren Halt auf den rutschigen Steinen haben, dann ging es noch weiter herunter. Ganz unten angekommen, durften wir ins Wasser springen. So schön so gut, aber wie soll ich aus dem Wasser wieder rauskommen? Eine Treppe oder ähnliches gab es natürlich nicht. Beim zweiten Versuch gelang es mir dann die Steinwand durch den kleinen Wasserfall heraufzuklettern. Danach folgte der Aufstieg und unendlich viele Stufen bis wir an der Straße angelangt waren. Die Tour war wirklich krank. Ich konnte auch leider keine Bilder machen, da ich meine Hände durchgehend benutzen musste, um mich festzuhalten und nicht in den Abgrund zu stürzen. Von der Tour hab ich lediglich einen blauen Fleck und zwei Abschürfungen davongetragen. Denke das ist ein gutes Resultat für diese Tour 😄
      Danach gings noch zu den hägenden Särgen. Natürlich mussten wir um diese zu erreichen wieder einmal tausend Stufen absteigen.
      Wir schauten uns diese Särge ca. 5min an und dann gings die Treppen wieder hoch. Hat sich richtig gelohnt 🙈
      Read more

    • Day 129

      Les rizières de banaue 🥰

      December 27, 2023 on the Philippines ⋅ ☁️ 21 °C

      Trek de 3 jours et 2 nuits dans les immenses rizières de Banaue,
      Après 10h de bus de nuit où c’était compliqué de dormir, on est arrivé pour le trek, entre pluie/et éclairci, découverte pour les parents et Sarah des rizières !
      On a eu un guide super gentil qui nous a fait découvrir des endroits sans aucun touristes avec des activités locales ( découverte de tous les process du riz / plantage / récolte / ouverture du riz / « triage du riz » / jusqu’à la cuisson )
      Une expérience formidable ! Ou j’ai pu réessayer le drone (je manque d’utilisation ça va être mieux prochainement 😊)
      Les plus belles rizières que j’ai vu !
      Super départ avec les parents, un peu crevant, la suite va être incroyable ! On retrouve le reste de la famille 😁
      Read more

    You might also know this place by the following names:

    Cordillera Administrative Region, Cordillera, Administratibong Rehiyon Kordilyera, Regió Administrativa de la Cordillera, Administratibong Rehiyon sa Cordillera, Kordilera Administra Regiono, La Cordillera, Cordilleran hallinnollinen alue, Région administrative de la Cordillère, Administrativna regija Cordillera, Rehion Administratibo ti Kordiliera, Regione Amministrativa Cordillera, コルディリェラ行政地域, 코르디예라 행정구, Kordiljeros administracinis regionas, Кордилјера, Cordillera Hêng-chèng Toā-khu, Labuad Administratibu ning Cordillera, Região Administrativa de Cordillera, Кордильерский административный регион, Kordiljärernas administrativa region, கோர்டில்லெரா நிர்வாகப் பிராந்தியம், Rehiyong Pampangasiwaan ng Cordillera, کوردیلیرا انتظامی علاقہ, Vùng Hành chính Cordillera, Administratibo nga Rehiyon han Cordillera, 科迪勒拉行政區

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android