Réinitialiser la recherche
Going east
  • Yael Botser
  • tamir frisher
mars – sept. 2022

Going east

יעל, תמיר והמזרח En savoir plus
S’abonnerAperçuCalendrierPartagerPartagerListe de choses à faire
Les plus récents en premier
  • Going east
    1זה מגעיל אל תקנו כזה פיכס
    1הכרטיס לתחתיתטוקטוק!!!!!!1אחרי שצרחו עלינו שלא נרשמנו בחור למשחק ו״נדחפנו״

    רישומינו מבנגקוק

    1 mai 2022, Thaïlande ⋅ ⛅ 33 °C

    אחרי שסיימנו את הבידוד במלון המפנק שלנו התרגשנו לצאת לעיר ולראות אותה באמת.
    בנגקוק שונה לגמרי מכל עיר במזרח שהיינו בה (לא שהיו ככ הרבה אבל גם כאלה שסתם דמיינו בראש).
    הרחובות גדולים ודי נקיים, יש מלא פרסומות וממש קשה לחמוק מתרבות הצריכה שמציפה את העיר, הן בקניונים עצומים (ומדכאים ביותר!) והן בשווקים (שהיו דווקא ממש כיפים ולא ככ מה שציפינו, חות מציינה טאון שם היה קשוח) בכל מקום.
    האנשים הרבה פחות דוחקים והתחבורה הציבורית מונגשת ומהירה מאד- בין רכבת עילית לרכבת תחתית לאוטובוס לטוקטוק למונית אתה תמיד תמצא דרך להגיע מהר למקום שאתה רוצה.
    שזה מזל כי הכל שם ממש רחוק אחד מהשני.
    בקטע ממש מצחיק ברכבת התחתית לא מקבלים כרטיס אלא מטבע פלסטיק שמשמש כרטיס.
    המקדשים שם הרבה יותר מרשימים ויפים, בודהה זהב עצום שוכב וארמונות מדהימים! ככה שהסתובבנו שם בכיף כמה שעות כל יום והתפעלנו מול כל צ׳אדי (זה מבני הפולחן שלהם) מחדש.
    האוכל גם היה מטריף. ויחסית לסטנדרט הנפאלי אין מה להשוות. כמובן שבהתחלה התפרענו יותר מידי וקילקולי הקיבה לא איחרו לבוא אבל ברגע שחזרנו לעצמו הבנו מה כדי ומה לא (ואולי זה בכלל ההרכב של החיידקים? במרפאת מטיילים אמרו שזה קורה🤷🏻‍♀️)
    עמדנו 40 דק בתור לראמן זוכה פרסים שבסוף בכלל לא התקדם והפנטזיה על ראמן וואיגו (הלוואי אמן שעוד נטעם אותו בחיים האלה) התחלף בהמבורגר שגם זכה בפרסים בלב שלנו.
    ואפילו, ואולי בגלל, שזו עיר כזו גדולה וחדישה יחסית היא הייתה לנו קצת קשה ושונה מידי ואנחנו שמחנו עליה אבל גם שמחים יותר להמשיך הלאה ממנה.    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    1
    1

    היום עם כל החיות

    2 mai 2022, Thaïlande ⋅ ☁️ 29 °C

    החילזונות- את הבוקר הזה פתחנו אחרי קפה פראפוצינו קרמל מפנק במיוחד ומוגזם מאד ומשם המשכנו אל ארמון המלך. כבר אתמול ניסינו להגיע לשם ובטעות נכנסנו לבודהה השוכב (בלי חרטות היה נהדר), כשיצאנו מהתחתית והתחלנו ללכת ברחוב עם כל המדריכים שמנסים להעיק (אבל הרבה פחות אסרטיביים מבנפאל) הלכנו במכוונות הנכונה ופתאום אדם שמולנו בועט בחילזון ענק.אנחנו מתפעלים מגודלו ומצלמים, הבועט חוזר אחורה ומתחיל להשתחוות לחלזון ולבקש את סליחתו תוך מלמול ברכת הנמסטה וממשיך בדרכו, אחרי שנייה נזכר שלא הטריד אותנו ולא ניסה עלינו את תחבולותיו וחזר והתחיל לפתח איתנו שיחה מייגעת על חלזונות ועל חלזונות בישראל כדי לספר שהוא מדריך אם אנחנו רוצים.
    Thank you next מה שנקרא

    השרצים- משם המשכנו לציינה טאון בתקווה לאכול ארוחה ראשונה ואמיתית של היום, נכנסים לרחובות ומגלים שוק סואן וצפוף מלא בחיות שונות ומשונות על כל הצלחות (מנסים ליצור מגיפה חדשה), תמונות מזוויעות וריחות חדשים (לווא דווקא טובים). כשפנינו לדוכנים ושאלנו אם יש No meat
    אף אחד לא ידע מה אנחנו רוצים ולמי שכן הראנו את התרגום בגוגל למילה צמחוני יצא פרץ צחוק בלתי נשלט וישר אחריו- no no not here.
    מזל שיש גוגל מפס שהוביל אותנו רעבים ומותשים למסעדה צמחונית עם טופו מטריףףף

    לטאת הכוח- מחפשים דרך לעכל את האוכל יצאנו לסיבוב בפארק, שמכונה סנטרל פארק המקומי. מטיילים בין שבילים וצמחייה ירוקה רואים אגמים ואפילו צב שוחה במים, וככה פתאום בלי שום התראה מראש מתחילה לטאת כוח לחצות את הרחוב. מתלהבים נורא (ויעל שבכלל לא בטוחה מה החיה) מתקרבים ומצלמים, עוקבים ומתפעלים. עד שפתאום היא נכנסת למים ונעלמת. משם החוויה בפארק שינתה צורה והפכה למעט מפחידה אחרי כל רחש חיפשנו חיה (והאמת שמצאנו צב, דג ואנפה).

    העכבר- בדרך חזרה למלון הלכנו ברחוב הראשי והיוקרתי שפתאום עכבר חצה את המדרכה ואיש לא ראה אותו והם עשו תאונה חזיתית! האיש בעט מהר בעכבר והמשיך ללכת ולא שם לב.
    יעל כמובן לא החזיקה את עצמה וצרחה ״איכססס״ לכיוון העכבר ושזה לא הספיק הסתובבה לאיש שבעט בו וצעקה ״איכככס״ האיש הסתובב בתמיהה וחיפש במה הוא בעט אבל העכבר כבר נעלם חזרה לביבים.

    וככה יום מלא חיות ומפגשים מיוחדים נגמר לו באוטובוס לצאנג מאי
    יוצאים מבנקוק ונוסעים באוטובוס לילה לצפון
    מקווים שלא יהיה כמו נסיעות בנפאל ומתרגשים לשנות אווירה    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    בתאילנד לא יודעים אנגלית

    צ׳אנג מאי המפורסמת ואנחנו

    3 mai 2022, Thaïlande ⋅ ⛅ 26 °C

    אז לאחר ארבעה ימים מהנים, מאתגרים (בכל זאת עיר לשני נפאלים) ומפנקים החלטנו לקחת אוטובוס לילה לצ'אנג מאי שאמור לקחת 10 שעות, מוכנים לנורא מכל מניסיונינו עם אוטובוסים, עולים על האוטובוס שמתגלה כאוטובוס קומותיים שמחלקים בו שמיכות נשנושים ומים . מתענגים על ה10 שעות הבאות בהן אנחנו חוקרים על הצפון , ישנים ומסיימים את עונה 6 של קומיוניטי

    ב6 מגיעים בערך ואוכלים את הפאד קפאו ב2 וחצי שקלים שנכנס בקלות לארוחות המוצלחות של הטיול ומקנחים בסטיקי רייס ב4 שקלים

    שונצים ויוצאים עם כוחות מחודשים לסוחר האופניים המקומי שאפילו ממלא לנו אוויר בצמיגים ויוצאים לרכב למפל שרחוק 8 קמ מהעיר בערך , מהלך הרכיבה מתבעצת בצורה אתגרית בין המכוניות על האופניים המקרטעים ששכרנו עד שאנחנו מגיעים ליעד של שלל מפלים חביבים מכוסים בצמחייה טרופית וייחודית למקום. נכנסים לטבול ג' פעמין כמו שלמדנו מעילי ונדב ומרוויחים את כבודם של אורחי המקום. לאחר שמתפננים שם עוד קצת נוסעים חזרה עם עוד שייק אננס פסיפלורה בננה והולכים למסעדה הצמחונית אום שמתגלה כמסעדה מטריפה שם יעל אוכלת מנה מוצלחת ביותר ואנו חולקים סושי. בערב יעל נשארת לנוח ותמיר יוצא לשוק לילה עם החברים שם הוא שותה משקה משכר מקומי על בסיס אורז (נעים בפה)
    מאושרים שהתקרבנו קצת יותר לטבע מתכננים לנסוע עוד יותר קרוב ומחר לשכור רכב ולטייל.

    ~חווינו ושכחנו לצלם אז אין הרבה תמונות תרקדו~    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    1
    אלבום לביטוחבאמבולנסשהגזימו בבית חולים וחשבו שאביה לא יכול לדבר או לתפקד למרות שהוא היה סבבהמעכשיו רק כיף שלפני1כשתמיר נהג בכיף שלועל גדות הנהרמשחקים עם המצלמההמדריכה הגברת שלנוקפה!

    היום עם התאונה

    5 mai 2022, Thaïlande ⋅ ⛅ 25 °C

    קמים לבוקר השכרת הרכב , אוכלים ארוחת בוקר משביעה ומחליטים לנסוע עם החברים להר הכי גבוה בתאילנד שנמצא בתוך שמורת טבע מרהיבה

    לוקחים רכב ממקום עם אנשים נחמדים בתקווה לטיול בטוח ומהנה

    מתחילים בנסיעה שאני נוהג , שעה וחצי קלילות, עוצרים בזולות חמודות שם מתכבדים בסלט פפאיה וממשיכים בנסיעה

    מגיעים למפל הראשון עם מדריכה מקומית שחובה לקחת והיא לא יודעת אנגלית (אני שוגה וחושב שהיא זכר ולא בפעם הראשונה בתאילנד) , נכנסים לרחוץ בו ואני מתלהב רצח מהחשיפה הארוכה של המצלמה שלנו .

    חוזרים לרכב במהלך הנסיעה אחורה אני נתקע ב5 קמש בערך בעץ ושורט את הרכב, אנחנו בטוחים שחרב עלינו עולמינו כי זה קנס של איזה 2000 באט, 200 שח (וואו.)

    ממשיכים בנסיעה להר הכי גבוה בתאילנד , שלא כזה גבוה כלל וכלל, קצת מתאכזבים מהנוף , מחליטים שדנה תחליף אותי בנהיגה חזרה כי קצת התעייפתי.

    מפנטזים על המקדונדלס בחזור, כלום לא מכין אותנו למה שעתיד לקרות לנו..

    כבר בתחילת הנסיעה לאחר הירידה הראשונה מתחילים להריח פלסטיק שרוף , אני מעיר על כך (בן של מורה נהיגה אחרי הכל) ואביה ויעל מרגיעים אותי בטענה שזו עונת השריפות ואנחנו מריחים את האוויר . ממשיכים קצת בנסיעה ודנה טוענת שהבלמים לא עובדים טוב, כמובן שאני ועומרי דואגים להסגביר את הסיטואציה ואומרים לה שהיא לא יושבת קרוב מספיק ושתלחץ חזק יותר (נשים אה?) , דנה אפילו עוצרת בצד לכוונן את הרכב שוב ואז אנחנו ממשיכים בנסיעה

    אחרי בערך 100 מטר מתחילים בירידה תלולה ביותר , באותו רגע דנה מבינה שהדוושה של הברקס לא עובדת בכלל

    אנחנו לא מעכלים יושבים בשקט בהלם מוחלט ואביה צועק לעומרי להעלות את הבלם יד

    עומרי מתחילים להרים אותו לאט לאט ואנחנו ממשיכים להאיץ , 60, 70, 80 , 90 קמש!! נוסעים במהירות שמצד אחד שלנו תהום ועצים ובשלב הזה אין שליטה ברכב בכלל

    מתחילים להחליק מצד לצד בכביש בלי שליטה ברכב ואחוזי בהלה מה יקרה לנו ומה יעלה בגורלנו

    דנה ברגע הרואי מצליחה לנווט אותנו שמאלה אל תוך קיר בוץ ואנחנו מתנגשים בו בעוצמה, הרגעים שקדמו לכך מרגישים כמו נצח ואז פתאום בום.. הכריות נפתחות, הרכב מתחיל להחליק לתוך הקיר שעוצר את הנפילה שלנו ואז אחרי כמה שניות של סיבובים נעצרים.

    אני מסתכל סביבי מצפה לנורא מכל ומריח שוב שרוף, צועק לכולם לצאת מהרכב ומוודא שכולם יוצאים בבטחה, איכשהוא באופן פלאי כולנו יוצאים מהרכב בשלום ורואים את הרכב המרוסק לצידנו ומבינים איזה נס קרה לנו . מסתכלים לשני הצדדים ורואים שכמה מטרים לכל כיוון והתאונה הייתה נגמרת בצורה איומה. אני מוציא את הדברים שלנו מהרכב והצבא התאילנדי מגיע ומחלץ אותנו לבית החולים הסמוך באמבולנס (פעם ראשונה באמבולנס) בבית החולים אנחנו מזמינים הסעה לבית החולים הפרטי של צאנג מאי שנראה כמו שילוב בין מלון יוקרה לסרט מדע בדיוני שם בודקים אותנו ביעילות ויסודיות ומגלים שמלבד כמה שרירים תפוסים ושריטות שטחיות כולנו בריאים ושלמים (שוב אנחת רווחה) , אוכלים פאד תאי ובננה רוטי והולכים לישון מותשים מהיום שהיה

    וואו איזה יום.    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    1
    111111

    ההתאוששות

    6 mai 2022, Thaïlande ⋅ ⛅ 30 °C

    אחרי ריב מתסיס עם משכיר הרכב והחלטה לחייב אותנו על מיכל דלק מלא (כי המיכל טיפטף אחרי התאונה עד הסוף, מה??) וקצת חשש שהמאפיה תבוא עלינו (הוא ישב עם פרצוף זחוח וספר קלפים בזמן שדיבר בפלאפון) שילמנו הכל והרגשנו צורך להתאושש ברגוע.
    את היום העברנו בהתהלכות בין רחובות העיר העתיקה בצאנג מאי, אכלנו מטעמים מקומיים בדוכנים המוצלחים מאד שמציפים את הרחובות, ואפילו באופן פתאומי ומשמח תמיר הסכים להיכנס למסאג תאילנדי באחד מהמקומות.
    נכנסו רק לשעה כי פחדנו מהסיטואציה אבל זה התגלה כחוויה מדהימה, כולם היו ככ נחמדים והמסאג היה קשוח אבל ההתמסרות אליו הפכה אותו למשחרר ובדיוק מה שהיינו צריכים אחרי כל הכאבים מהתאונה. משם המשכנו לטיפולי הרגליים הנפאליות שלנו ותמיר בחר לשחק עם הדגים שאכלו את כל לכלוכי הטרקים מהרגליים שלו.

    בערב חיפשנו בר חמוד, בהתחלה ישבנו במקום די מקומי עם אלכוהול בטעם לא רגיל וזוג תאילנדים ששרו שירים באנגלית מעט מצחיקה וכל פעם ששאלו אם יש לקהל בקשה לא קיבלו את השירים שהצענו.

    משם עקב החשש להמשיך לשתות וסיום ההופעה התגלגלו לבר מוצלח במיוחד עם להקה מטורפת ששרה מגוון שירים בין רוק לפופ- רקדנו ונהננו ואפילו פגשנו בזוג נוסף שנפגש בבנגקוק, רודריגו מאוסטרליה וקסנדרה מצרפת, רקדנית שגם ביקרה בישראל ואהבה יותר את ירושלים מתא ועכשיו כבר גרה שנתיים וחצי בבאלי (מדהים!).
    וככה בלי לשים לב הערב עבר והרחוב התחיל להיסגר ואנחנו חזרנו להוסטל שברחובות מלווה אותנו קייטנת האוסטרלים הגדולה (בערך 30 אוסטרליים שתמיד מוצאים אותנו בערבים ומזכירים מאד את תגלית).

    ביום השני הלכנו לסדנאת בישול תאילנדית. הלכנו דרך מקום אורגני שבא לאסוף אותנו הישר מהמלון. משם המשכנו לשוק המקומי שם נטלי המדריכה שלנו הסבירה לנו על כל המרכיבים המוזרים והטעימים. אחכ הלכנו לגינה האורגנית וקטפנו קצת ירקות משונים ופרחים שנבשל איתם. כל אחד בחר מה הוא רוצה להכין והגשנו למלאכה.
    זה הרגיש קצת כמו מאסטר שף אבל פחות מוצלח, נטלי צועקת הוראות לפי הקבוצות ״קבוצות פאד טאי תוסיפו את הטופו, קבוצת פאד קא פאו להכניס צילי ״ מידי פעם היא עברה והוסיפה עוד כפות של הרטבים המגוונים שיש פה- רוטב צדפות, רוטב פטריות, אבקת קארי, סויה כהה, בהירה, מתוקה וכמובן- רוטב דגים! על אף הגיוון הרב משתמשים בכל הרטבים בכל הדברים 🤷🏻‍♀️

    אחרי שאכלנו את המנות הראשונות ונחנו הכנו ממרח קארי שיצא חריף מאד אבל טעים אפילו יותר וכל אחד הכין מנת קארי לבחירתו ומרק. תמיר כמובן כנונקומפורמיסט שכמותו בחר להכין סלט פפאיה מטריף במקום מרק.

    הכל יצא טעים ונחמד (מרקים תאילנדים זה לא באמת טעים אבל זה היה סבבה) ובלי ששמנו לב הסדנא נגמרה לה ואנחנו קיבלנו ספר גדוש במתכונים שאנחנו להוטים לנסות אבל לא יודעים מצי שוב נפגוש מטבח והאם יהיו לנו את כל הרטבים המשונים שלהם?

    כל זאת ועוד נגלה בימים הבאים של הטיול
    אבל כרגע פנינו מועדות לפאי. יש לנו מחר בבוקר מיני וואן מהמרכזית שיקח אותנו בנסיעה של קצת יותר משלוש שעות למקום שיהיה אפילו יותר קטן ועם טבע בתקווה    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    תמיר וכלב??? גלו עוד בסיפור הבאמנגו סטיקי רייסיש לציין- אין קשר בין הקטנוע למצולמתהחצר הפרטית שלנוהמקלחת האינסטגרמיתתמיר עשה יוגהכל קוקטייל עלה 6 שח

    חיינו בפאי

    10 mai 2022, Thaïlande ⋅ ⛅ 30 °C

    אז לאחר מספר ימים של מסע התמודדות נפשית עם התאונה, המשכנו לתחנה הבאה בשביל החומוס שלנו- פאי עליה קיבלנו שלל המלצות

    אז לאחר 3 שעות נסיעה (קלילות ביותר) הגענו לפאי שמהר מאוד התגלתה בפנינו כזקינטוס אבל עם קלאס , ולמה אני קורא לה כך במילות גנאי שכאלה? הסיבה המרכזית היא שלמרות שהצלחנו בסוף למצוא חבורה של בנות חמודות ובילינו איתן הרבה מהזמן, הרוב המוחלט של האוכלוסייה מורכב מאירופאים בני 18 שמשתכרים כל ערב יותר מדי ומתנהגים כמו תיכוניסטים.

    אז פאי התחילה יחסית בעצלתיים אבל לאחר יומיים של חיפושים עצמיים מצאנו את הנישה שלנו בביקתה המקסימה ששימשה לנו כבית ובמשפחה המקסימה שניהלה אותו,

    שם פגשנו גם בג'ון הדרום אפריקאי שהפך להיות הפנים המקבלות בהוסטל שכן כל פעם שנכנסנו גון ישב בחצר שלו ואפילו לקראת הסוף ממש ישבנו ביחד והעזתי לשאול אותו את מה שחלמתי לשאול בן אדם דרום אפריקאי- והסתבר שהוא היה בהופעה של רודריגס (והוא באמת גדול כמו הביטלס שם) ושיש לו דעה חיובית ביותר על טרבור נואה (יש).

    את הימים העברנו בהליכות למקומות יפים (הטבע מאיר פנים והשקיעות מהממות) ובאכילת אוכל מקומי זול ומטריף כהרגלו ומלווה בצריכה אובססיבית של שייקים על בסיס פירות טרופיים.

    גם בערבים היה כיף ולגמרי מצאנו את המקומות שלנו ונהננו לבלות גם עם אביה שנשאר גם אחרינו עם חבורת הבנות בפאי.

    עוד קושי לא מבוטל היה העובדה שהדרך היחידה להתנייד הייתה להשכיר אופנועים (דבר שלגמרי ירד מהפרק לאור התאונה) או מוניות שהיו יקרות ולא נגישות, אז ניסינו להשכיר אופנוע עם סירה שיהיה בטוח יותר אבל נחלנו כישלון חרוץ וגם אוםניים התגלו כקשיים מידי בחום הנוכחי.

    אז בלית ברירה החלטנו להתמסר לנייחות שנגזרה עלינו משמיים והרבה מהזמן גם בילינו בפיקניקים מלווים ביין וציפס בטעמים משתנים (כרגע הטעם הכי מוצלח הוא האצה) ובישיבה ותכנון העתיד שלנו בתאילנד ובחקר המדינה הבאה אליה נטוס (?)    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    התמונה התאילנדים עשו לנו
    מפלים דביקים1הארוחת בוקר הכי טובה בצאנג מאי בפעם האחרונהבצאנג מאי באמצע הרחובתמיר המערן1

    צ’אנג דהאו (קוראים את זה עם נביחת כלב)

    11 mai 2022, Thaïlande ⋅ ⛅ 28 °C

    אחרי שהבנו שההמלצות של חברים קצת פחות עובדות לנו, והטיול שתכננו לצאת עליו עם רומי ודנה הישראליות התבטל באותו הבוקר (דבר שהרגיש ממש משמיים כי לילה לפני פתאום חטפנו קצת רגליים קרות בעניין הטיול המאורגן בין הכפרים וכמה זה אנחנו) נאלצנו באמת לתכנן משהו בתאילנד ולקחת את הדברים לידים שלנו.

    כמובן שתמיר חיפש וחקר כל מסלול אפשרי באזור והכל היה נראה לא מתאים עקב מגבלות פרמיטים שלוקחים חודשים או מזג אוויר מחורבן. לבסוף החלטנו לנסוע לצאנג דאו, עיירה עם אווירה כפרית ביותר עם מעיינות חמים באזור ומערה (כמו בכל מקום פה).

    את הנסיעה עשינו במכונית אדומה והחלטנו לשלב אותה עם המפלים הדביקים ולעצור שם לשעה. מסתבר שזו הייתה החלטה מדהימה!
    המפלים היו יפיפיים, מים צלולים והרבה מהם וממש בתוך הג’ונגל. המקום היה סופר מוסדר ואפילו היה מסלול שאפשר ללכת בתוך המפל מהכי למטה להכי למעלה ככה בתוך הזרם כי האבן גיא עליה המפל נשפך הופכת לדביקה במגע עם המים וזה ממש מרגיש כמו סופרמן. פגשנו שם גם זוג תאילנדי מתוק שסיפר שגם הם בדרך לצאנג דאו לראות את המעיינות והמערה, הרגיש שעשינו בחירה נכונה.

    את המשך הדרך העברנו בהתפעלות מהנוף שנפרש לפנינו והתמרחות והתענגות על כל המקום שיש במכונית. כשהגענו הנהג החמוד והמבוגר שלנו התרגש וחיבק את תמיר ואז אותי, זה ככ ריגש אותנו שהוא נפרד מאיתנו ככה במיוחד אחרי שלקחנו אותו למסע כה ארוך שבאמצע הרגיש שאולי הוא לא הכי הבין שזה הסיפור, שהשארנו לו קצת עוד כסף שמחים שיכולנו לשמח בצורה ככ פשוטה אדם ככ מקסים.

    ההוסטל שסגרנו מראש עקב חשש לגשם,שבאת התחיל איך שירדנו, והתברברות בין האזורים התגלה כגן עדן קטן על צלע ההר ושפת נחל. הבעלים היו מקסימים והביאו לנו מטריות והראו לנו שאנחנו יכולים לקחת אופניים והצביעו על הבקתה הכי גבוה על ההר ואמרו שזו שלנו. שמחים שיהיה לנו נוף והטיפוס היה בין פרחים וצמחים נאים.

    הסתובבנו לנו קצת בכפר ודי מהר מצאנו את המערה, הראשונה אליה אנחנו גם בוחרים להיכנס. מסתבר שתמיר אוהב מערות והפך להיות מערן (לפי הגדרתו) אחרי הסיור הזה. המערה הייתה מלאה מקדשים ופסלים והייתה מעניינת ויפה.

    אחכ המשכנו להסתובב וגילינו שיש שתי מסעדות ממש מוצלחות ונחשבות שאנשים באים אליהם במיוחד מצאנג מאי (קצת יותר משעה וחצי נסיעה ברכב פרטי) רק כדי לאכול בהן ובר אחד ממש לידן שאמור להיות מגניב וכיף. כמובן שהמסעדה הייתה סגורה שבאנו ותיפתח רק מחר אז נאלצנו לאכול במקום האחר היחידי שהיה פתוח (מינוס כוכבים פאד תאי פיכס אבל תמיר אכל לי את המנה ואני קיבלתי את הטעימה שלנו כי הוא באמת חבר).

    בערב יצאנו לבר ובאמת התגלה כממש נחמד, זה הסלון של הבעלים בתכלס והיא עיצבה אותו עם כל מיני דברים שאספה, היא מאד אוהבת לבשל ומכינה אוכל נהדר גם מערבי וגם תאילנדי. פגשנו שם גם את מייק שעבר לגור בצאנג מאי לפני שלוש שנים וכבר מכיר את כל המי ומי ככה שסיפר לנו קצת ועוד שלושה תיירים נחמדים. שיחקנו את קלפים ושתינו אלכוהול טעים. היה כיף ממש! והיום הוכרז כיום הכי מוצלח בתאילנד עד כה! ובין המוצלחים בטיול
    עד שתמיר קם לשירותים…..
    ודרך על הכלב של הבעלים.
    הכלב התחלרע והתחיל לקפוץ ולנשוך את תמיר ולנבוח מלא. וככה תמיר הסתכן בכלבת וננשך על ידי כלב בבפעם השנייה הטיול.
    הבעלים הבטיחה שהוא מחוסן אבל הפצע דימם והמסמכים לא נמצאו אז אחרי ייעוץ עם חברת הביטוח (שענו מהר רצח וגם היו ממש נחמדים) החלטנו להישאר פה גם מחר ובעוד יומיים לנסוע לבית חולים פרטי בצאנג מאי שם יטפלו בתמיר כמו שצריך ועד אז לטפל בו אנחנו.
    שמחים על היום המטורף שהיה ועצובים על הנגיסה שיש לתמיר בטוסיק מהכלב הלכנו לישון מתרגשים מחר לעוד יום של מנוחה ומקור מים.    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    1
    2המעיינות הלוהטים2במסעדת היוקרה הnest2

    שובם של הכלבים והמעיינות החמים

    12 mai 2022, Thaïlande ⋅ 🌧 28 °C

    אז אחרי התקלה עם הכלב אנחנו קמים ליום שמשי ונעים בו ניסע למעיינות החמים , אוכלים ארוחת בוקר מזינה של חביתה תאילנדית עם צנימים ונקניק לא מוסבר שנח בצלחת בו כמובן אנחנו לא נוגעים (ומקווים שלא בשר כלב)

    מתחילים בנסיעה באופני ההרים החינמיים של ההוסטל ונוסעים דרך שלוקחת בערך 45 דק ועוברת דרך יער ציורי, כביש מהיר מפחיד (בעיקר את יעל) ואז דרך כבישי עפר כפריים עקלקלים בהם אנחנו מפגינים כושר מרשים. ממש לפני הפנייה האחרונה אנחנו נתקלים בכמה כלבים לא סימפטיים שנובחים עלינו ואנחנו מתגברים עליהם ומגיעים למעיינות.

    המעיינות החמים הטבעיים מורכבים מכמה בריכות חמות ביותר שזורמות בצורה מרשימה לתוך שישה גלילי בטון כך שלכל אחד יש בריכה אישית משלו. לצד הבריכות יש נהר יפיפה בו אפשר להצטנן (מרשים קיצר) שם אנחנו פוגשים בדן האנגלי שגר כבר 8 שנים בתאילנד ומלמד סינים אנגלית באינטרנט למחייתו וחי את החלום ועוד זקן צרפתי שמספר ליעל את סיפור החיים העצוב והמסקרן שלו.

    בדרך חזרה אנחנו מחליטים לחזור מדרך אחרת בשביל להימנע מהכלבים למה שתחרט בליבה העדין (והשברירי) של יעל כחוויה טראומתית ביותר שכן אחרי 25 דק של רכיבה שליווה מלווה בנוף עוצר נשימה אנחנו מגיעים לאיזור של חוות חקלאים תאילנדיים. בהתחלה הכל הולך כמתוכנן עד שלאט לאט מתחילים לצאת אלינו (ועלינו) כלבים ולנבוח, לנהור ולחשוף את שינהם ממרחק נשיכה , למרות שאני לא מפחד כלל מכלבים אני חייב להודות שהסיטואציה הייתה מאוד מלחיצה והכלבים היו מאוד קרובים לתקוף אותנו ולשנות את הטיול. כל פעם הגיעו אלינו חבורות של 4-5 כך בערך 15 פעמים למשך שעה מפחידה ביותר שבסופה אנחנו חוזרים להוסטל לנוח ולהתאושש נפשית

    לאחר מנוחה קצרה יוצאים לאכול בנסט 2 (התאילנדי כי המערבי היה סגור) ארוחה מוצלחת ביותר שאחריה אנחנו נרדמים באחת הזולות שלהם וקמים אחרי שעה מיוזעים ומבולבלים והולכים לשתות קפה במקום מקומי מקסים ומהנה ביותר שם אנחנו מנסים גם כפכפים מעץ לחיזוק הגב (עבודת יד) וההליכה עליהן מרגישה כמו הופעה בקרקס

    בערב אנחנו שוב יוצאים לבר המקומי לישיבה רגועה יותר שכן היינו היחידים שם, משחקים מספר נאה של משחקי פוקר סיני ומקנחים בגלידת הקוקוס המקומית    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    נוסעים לרייליקופיםם

    יורדים לחופים ומטפסים על סלעים

    16 mai 2022, Thaïlande ⋅ ☁️ 30 °C

    אז היום השכמנו מוקדם בשביל להגיע לטיסה שלנו לחלק חדש ומרגש ביותר של הטיול שלנו - האיים של תאילנד

    קמנו הפוכים בבוקר והחלטנו ללכת למאפייה צרפתית בקצה הרחוב עם קונדיטור צרפתי וכל טוב מיובא ואכלנו כריכים מדהימים כלכך שלקחתי עוד אחד איתי לטיסה (כריך עם גבינת עיזים ונקניק שנקין [טעים!!])

    הגענו לשדה וסיימנו בקלילות את כל הבידוקים , גם הטיסה עברה בנעימים וראיתי את הסרט גרין מייל , יעל הצטרפה אליי באמצע לסרט שראינו בהמשכים כל היום ואף בכתה בסופו

    בקראבי בילינו לילה אחד שכן הוא יותר אי למשפחות והוא שימש כתחנת מעבר לריילי בו נשתקע בימים הבאים, בקראבי בעיקר נחנו ברוגע והים היה די מסריח אז טבלנו בו טבילה סמלית בלבד

    יום אחרי זה לקחנו סירת זנב ארוך לריילי החלומית שהיא מעין רצועת חוף קטנה שמוקפת בצוקים גבוהים ודרך ההגעה היחידה אליה היא הסירה

    כבר מההתחלה נשאבנו לאווירה החיובית- מלא מקומות שמציעים הופעות רגאיי חיות , אוכל טעים וזול, שייקים וקוקטיילים מרעננים ושקיעות עוצרות נשימה (וארוכותתתת). ביום הראשון בעיקר רבצנו בים ונהננו ברוגע לקראת היום בשני בו קבענו טיפוס

    ב9 בבוקר נפגשנו עם מדריך הטיפוס שלנו נאט עלינו על ציוד, והתחלנו ללכת לכיוון הצוקים שמול המנהרה עליהם נטפס

    אז לאחר הסבר מקיף על יסודות הטיפוס ולמידה כיצד לאבטח את נאט כשהוא עולה לשים לנו את החבלים התחלנו במלאכת הטיפוס , הטיפוס הוא על צוקים בגובה 20 מטרים בערך והוא מרגיש יחסית בטוח למרות הגובה המטורף שמגיעים אליו, כך שאפשר להרגיש בנוח לטפס על הצוקים המרשימים וממש להתמסר לנופים שנשקפים ממנו

    לאחר שסיימתי עם הקיר הראשון גם יעל ניגשה ולאחר מאמצים רבים אף הצליחה להתגבר על פחד הגבהים ולטפס אותו כמו אלופה

    כך המשכנו לעוד כמה שעות והמדריך גם הוסיף לנו קירות נוספים מאתגרים יותר וממש חווינו תחושת הצלחה אל מול האתגרים שהוצבו לפנינו תוך התמודדות עם פחדים

    אחרי זה הלכנו לאכול פיצה ואורז שהוגש בתוך אננס והיה מוצלח ביותר והלכנו לנוח בים בו גם יעל עשתה יוגה

    ממש בסוף היוגה התחיל מבול מטורף שהבריח אותנו לתפוס מחסה בתוך אחד הברים הסמוכים שם לגמנו קוקטייל סביר ביותר והלכנו לנוח בחדר

    בערב זללנו פאד קפאו מטריף במסעדה שהפכה בימים הבאים למסעדת הבית שלנו וישבנו בבר שנמצא על עץ ונהננו מהופעה אקוסטית חיה    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    1
    1בוקר פינוקיםגאות1חגיגותהתפננות גם בערב

    נחים נחים ועוד קצת נחים

    18 mai 2022, Thaïlande ⋅ ☁️ 30 °C

    את הבוקר פתחנו בפעילות לה חיכינו תקופה ארוכה- לעשות כביסה לעצמנו. כמות המכונות לכיבוס עצמי והמחירים המופקעים לכביסה שמישהו אחר עושה לנו עשו את ההחלטה לקלה. בזמן שהכביסה התכבסה אנחנו אכלנו לנו ארוחת בוקר מערבית וטעימה של בגט עם ביצה גבינה ואבוקדו ובזמן שהכביסה התייבשה אנחנו חיפשנו לנו טיסות ליעד הבא בעולם וסירות ליד הבא בתאילנד. כמובן שהפעילות לא עברה חלק והשמלה הסגולה שלי הכתימה כמה בגדים! חרא אבל לפחות זה רק בגדיםו
    אחרי הכביסה הלכנו לבלות את שארית היום בים. כרגיל הים היה מדהים וברצועת חוף הייתה ארוכה ונעימה ככה שיכולנו להתפרש בנוחות ולרבוץ במשך שעות של קריאת ספר, שחייה והירדמות אקראית (בעיקר מצד יעל). כך יצא שעד השקיעה כבר בילינו כמות לא ברורה של שעות בים (מכיוון שאנחנו לא לוקחים שעון/טלפון אנחנו מנחשים את הזמנים לפי השמש). לקראת שקיעה ירד גשם קל שגרם לנו להתחבא במסעדה על החוף ולשתות שייק פירות טעים במיוחד ולצפות בשקיעה במקום ממוגן. שתיית הדיירים פה הפכה להרגל קבוע וכמעט באופן קדוש אנחנו שותים כל יום- שייק, קפה קר ובירה, לפחות אחת מכל אחד (היה נסיון לקוקטייל ולא צלח בכלל)
    חזרנו להוסטל ובדרך ראינו שוב את הקופים במקום הקבוע שלהם בדרך הראשית, הם היו מלא! קופצים מעץ לעץ, מתקלחים ומנקים אחד את השני. אפילו ראינו אחד מנסה לשתות ספריט מפחית שמצא/ גנב. ופתאום במים עבר דרקון קומדו! ממש כמו בג’ונגל כולם חיו השלווה ממש דקה מהמדרכה של הרחוב הכי ראשי בריילי.
    בערב נפגשנו עם זוג צרפתיים מקסים שפגשנו בהוסטל באותם צהריים. מייאל (כמו יעל עם מ) ופול, שלקחו שנה חופש מהלימודים ועבדו בהתנדבות בפוקט במשך חודש וחצי ומפה ממשיכים להתנדב בקמבודיה ולפני כמה חודשים היו גם בנפאל והתנדבו שם גם. אכלנו ארוחת ערב טעימה שכללה אורז בתוך אננס (טעים מאד!) וdrunken noodles בצלחת של תמיר (מנה שמומלצת בזמן האנגאובר) לא כזה טעים ולא כזה מוצלח ויש סיבה שאוכלים את זה בהאנגאובר.
    הערב התגלגל בשיחה נעימה ומצחיקה על החיים בצרפת, בישראל, התרשמות מתאילנד והעלת זכרונות נעימה נפאל.
    בדרך חזרה להוסטל ראינו גחליליות! (יפה מאד מאד אנחנו אוהבים גם בצאנג דאו היה אבל הכלבים היו מפחידים מידי כדי שנעריך).
    מאייל ופול הציעו לנו להצטרף איתם מחר לחקור חוף חדש ומערה מערב לצוקים בצד השני. בתור זוג שחיפש הרפתקאות כל צפון תאילנד היינו בטוחים שזה יבוא לנו ממש בטוב אבל הסתבר שקצת התמכרנו לרביצה ורצינו לראות את הים בבוקר כי השמועה לפי זוג ישראלים חמוד שפגשנו היא שבבוקר הים מציף את כל החוף עד הריזורטים.
    בוקר למחרת אכן הלכנו לים אחרי ארוחת בוקר מטורפת שכללה וופל בלגי, בייקון, ביצת עין ושייקים מטריפים עם גרנולה.
    הים כיסה את כל החוף בקושי היה אפשר לשבת והמים היו עמוקים ומטורפים.
    כך יצא שבילינו שוב אינספור שעות בים, כהרגלנו.
    כשתכננו ללכת פגשנו את נעמה ויובל , שפגשנו גם לרגע בפאי, כך שנשארו אפילו מעבר ופטפטנו.
    אכלנו פאד קפאו מטריף בפעם המליון באותה מסעדה מוצלחת וזולה ושתינו שם גם איך לא- שייק, שהיה בין המוצלחים! והלכנו לטבול בבריכה של ההוסטל (כי לא היינו מספיק במים בים, היו קצת מדוזות) אחרי הגענו לחדר ונרדמנו עד שהשקיעה נגמרה ופספסנו אותה :(
    אבל שקמנו יצאנו לטייל בחוף וסגרנו את הנסיעה ביום שישי לקו טאו, נסיעה ארוכה ומסובכת אבל אנחנו מקווים שתעבור בקלות ומאד עצובים לדמיין אותנו עוזבים פה
    מצאנו מסעדה חמודה עם מקומות שאפשר חצי לשכב חצי לשבת, ערסל והופעה חיה. שם נשנשנו פיצה ושרימפסים עם צ’יפס (אוכל בריכות מוצלח) ושתינו קוקטיילים (הראשונים שהיו מוצלחים בתאילנד) אחכ המשכנו לגלידה מטורפות וענקית שהרגישה כמו מיכל של בן אני גריז    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    החוף הנסתר אך המפצוץ1הדרך לים

    פרידה מריילי

    19 mai 2022, Thaïlande ⋅ ⛅ 30 °C

    קמנו ליום האחרון שלנו בריילי, היום החמישי, וכמה שהיה קשה לנו להיפרד. את היום התחלנו במקום האהוב עלינו לארוחת בוקר מושחתת, שאולי בגלל העצב ואולי בגלל הציפייה הייתה פחות מוצלחת מהרגיל אבל עדיין הצלחה בעולם ארוחת הבוקר בטיול. לאחר מכן הלכנו לשחות בים כשהגאות בשיא, אך אבוי! המחצלת אהובתנו נשכחה, ולכן לאחר שחייה ורביצה קלה ביותר הוחלט ללכת לנסות את החוף הנוסף שנסתר מאחורי הצוק הגדול ואמור להיות שקט ונעים לרחצה אחר הצהריים.
    כמובן שהלכנו לאסוף את המחצלת וההליכה הייתה לנו ככ מתישה שהיינו חייבים להתרענן בבריכה עוד פעם אחרונה.
    ההליכה לחוף התגלתה כפשוטה וסלולה ומלאה במים! הים פשוט (כהרגלו) הציף את כל הטיילת, מעניין למה התאילנדים לא חשבו על טיילת שלא תתמלא מים כל יום במשך כמה שעות 🤷🏻‍♀️
    הדרך לים עברה דרך מערונת ותמיר המערן היה חייב לעצור בה ולבחון את הנושא ולקרוא את כל השלטים.
    יש לציין שהדרך הייתה מלאה בתיירים תאילנדים בעיקר מבוגרות עם חולצות ארוכות בהדפסים צבעוניים, חשדנו, אבל לא ידענו לאן אנחנו הולכים.
    כשהגענו לחוף הוא אכן היה קטן יותר ומאד מאד יפה אבל לחלוטין לא שקט.
    החוף היה מפוצץ! הרגיש כאילו כל התיירים בריילי מתחבאים פה במהלך היום. מסתבר שחלק מהמערה הוא מקום קדוש לשם הגיעו כל המבוגרות הצבעוניות!
    תמיר קרא במערה שהיא הייתה טירה של נסיכה יפה ושהיה קרב על ליבה ובסוף חיה או יישות לא ברורה (לא הבנו אל תשפטו) הצילה אותה. ופעם בשנה עושים במערה ארוחה גדולה לכבוד הנסיכה וכנראה שעולים לדרך גם לכבודה.
    לא נתנו לזה לעצור אותנו ונכנסנו לים, כמובן אחרי שקראנו את שלט ההנחיות לעקיצת מדוזה שכלל התקשרות דחופה לאמבולנס ועשיית החייאה (מרגיע ממש) , אחרי טבילה קלה הוחלט לחזור לחול הקבוע ולרבוץ בו עד הערב. וכך היה, עם עצירות קלות לשייקים ואוכל, ובלי ששמנו לב כבר שקיעה.
    בערב נפגשנו בפעם האחרונה (אולי עד קמבודיה ואולי עד עולם) עם מייאל ופול החמודים, אכלנו ביחד ארוחת ערב ופטפטנו וצחקנו. בלילה קינחנו עם וופל בלגי מפנק עם נוטלה ובננה (והבנו שאולי בגלל שאנחנו אוכלים כל לילה שוקולד אנחנו ישנים ככ גרוע והחלטנו שננסה להפסיק) והלכנו לסיים אריזות קטנות ולישון מוקדם לקראת המסע שלנו מחר שמתחיל ב6:30 בבוקר לקו טאו    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    מרפסת אישית שלנונוף מהמיטהמסע בסופהסופה!

    פינוקים אחרונים

    23 mai 2022, Thaïlande ⋅ ☁️ 30 °C

    אחרי מסע ארוך מריילי לקו טאו שכלל סירה פצפונת, וואן, אוטובוס, סירה בינונית, סירה ענקית (שבנסיעה בה הייתה סופה מטורפת, מזל שהיא גדולה וברחנו מהסופה איתה) והליכה של חצי שעה הגענו! אי אמיתי, כזה עם ים מכל הכיוונים.
    את הלילה הראשון העברנו בהוסטל שקצת רחוק ממרכז העיניינים אבל מפנק מאד, ניסינו לראות שקיעה בים והלכנו לנשנש עם אביה גאיה ומיכל. שוב ניסיתי לאוכל אוכל מערבי ונחלתי כישלון חרוץ עקב האהבה הלא ברורה של המקומיים לדחוף קפרי ליים להכל.
    יצאנו בערב לבר שהפך מהר למסיבת קולג מוגזמת מלאה בבירפונג ואנגלים שיכורים ואז עברנו לשחק ביליארד שקט ומתיש בבר ליד. (תמיר היה אגדה כהרגלו)

    בוקר למחרת עברנו למלון יוקרתי ומפנק! כל האיים פינטזנו על השני לילות שבהם נתפנק באמת ונרבוץ עם חלוקים ומרפסת לנוף לים וכך היה כבר מההתחלה

    הגענו למלון שנמצא ממש בקצה האי ונכנסו לחדר שללא ספק המרשים ביותר שנכחנו בו בחיינו ויש ממנו נוף מדהים לים ולצוקים שסובבים אותו ממש מהמיטה

    את היום הראשון בילינו בנחת במרפסת החלומית ובסיור ארוך במלון, אכלנו בצהריים אוכל מקומי במסעדה ובערב הלכתי לפגוש את החברים ומשם הבאתי מלא פינוקים ובירות ששירתו אותנו נאמנה במלון, בערב צפינו בכוכבים מהחדר והמשכנו בצ'יל

    בבוקר השני יעל קמה לראות את הזריחה (שלא הייתה ממש זריחה) ובילינו את היום בשנירקול בשונית שנמצאת ממש על המלון (בערך 40 שניות מהחדר) וראינו מלא אלמוגים ודגים מרהיבים וייחודיים (עפנו) , המשכנו את היום בקריאה והתפננות בחדר (ויעל אפילו עשתה יוגה). ובערב הלכנו למסעדה איטלקית שם אכלנו פסטות עם מאכלי ים שונים ומוצלחים ביותר, בערב ישבנו בבר עם הופעת רוק של תאילנדים ואחרי זה המשכנו לבר עם מלא אנגלים וצפינו ביחד במחזור האחרון בפרמייר ליג (לשמחתינו יונייטד באירופית , טוטנהאם באלופת, לידס שרדה, ולצערינו ליברפול הפסידה את האליפות במותחן מטורף )

    בוקר אחרי קמנו לעוד שנירקול, ארוחת בוקר של ביצי עין ופאד סי יו ועוד בריכה . אחכ נפרדנו לשלום מהחדר המפנק ועברנו לחדר לא מפנק במרכז העיר, כזה בלי נוף לים והרבה יתושים ומאוורר אחד. אבל עדיין עם בריכה ודקה הליכה מהיום אז איך אפשר להגיד משהו רע?
    היום המשיך בעוד בריכה ועוד ים ואז קצת אוכל ואנשים חדשים ובסוף אפילו תמיר לימד את יעל לשחק ביליארד בתקווה שבקמבודיה המשחק יכבב כמו שכיכב בנפאל ויהיה לנו עוד בילוי בשק.

    וככה עברו להם עוד ימים מאד מאד רגועים בחופים של תאילנד, כבר קצת יותר קרובים למעבר לקמבודיה, וזה גם קצת יותר מורגש    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    1אביתר וצב! שגרמני עם מצלמה צילם ושלח לנו
    1צב זה מלהיב אז שלוש תמונותפנסי שפנסי וטעים רצח1מנגוטי יאמ!עפים על הבריכה

    קו טאו הסוף

    26 mai 2022, Thaïlande ⋅ ⛅ 30 °C

    ארבעה ימים אחרונים

    אז אחרי שסיימנו את החלק הרגוע של קאו טאו עברנו להוסטל בחלק המרכזי שעלה לנו 50 שקלים ללילה והיה במיקום אידיאלי והיה בעל 4 בריכות אפילו שאחת מהן הייתה עצומה ועמוקה וממש עפנו עליה

    ביום הראשון עשינו קצת סידורים ורבצנו בבריכה ושם פגשנו חבורה חמודה של ישראלים- שחף, עמית, מתן ומשה והם תמיד היו בסביבת ההוסטל כך שיצא לנו לא מעט לשבת איתם בלילות הבאים והם היו חביבים.

    בנוסף אכלנו צהריים במקום חמוד אליו גם חזרנו בהמשך הימים הבאים והיו כריכים מערביים מספקים ביותר (השניצל כמובן היה המוצלח ביותר)

    בערב לימדתי את יעל לשחק ביליארד והיא הייתה ממש טובה במשחק הראשון, במשחק השני כבר נגמרה לה הסבלנות והתושייה שאפיינו אותה אבל סיכמנו את הערב כהצלחה.

    למחרת פגשנו בבוקר את דידי ועומרי , אכלנו איתם ארוחת בוקר ממוצעת אבל היה ממש כיף ושמח איתם אז החלטנו להמשיך לבלות את היום ביחד והלכנו איתם ועם עוד חברים לשנרקל בטנוטה ביי

    השנירקול היה מרהיב וראינו להקות דגים , בריקודות (שאביה התריע כמובן שהן עלולות לתקוף) , שלל אלמוגים ויעל אפילו ראתה כריש צמחוני אחד (!) ישבנו כל היום בחוף ובערב אכלנו רוטי מלוח ויצאנו לבר רגאיי מגניב שהיה נראה מעט מתפרק אבל ניחן באווירה שמחה ביותר.

    למחר אכלנו בוקר טעים ביותר ויצאנו באותו הרכב לפרידום ביץ' בהמלצת הפיינד פינגווינס של כרמל (תודה לך!) , החוף היה מדהים והיה יום ממש מהנה ואפילו נהננו מפירות המנגוטי שנהג המונית המקסים שלנו ששמו היה אס הביא לנו בשפע , טעמם היה בין שזיף לליצ'י והייתה להם דרך פתיחה משעשעת.

    לצערינו השנירקול היה בינוני אבל בעצתם של דידי ועומרי שדיברו עם העובדת בחנות השנורקלים יצאנו לחוף אחר (השארק ביי) בשעה 4 כי זו השעה שצבי הים הכי נפוצים בה. אז ירדנו לחוף בתקווה לראות קצת אקשן (בכל זאת שנירקול אחרונה בתאילנד) והתחלנו לשחות לעבר הריף. מהר מאוד ראינו קבוצת אנשים מתגופפת באיזור מסוים ושחינו לשם ולמרבה הפלא היה שם צב עצום בקרקעית!! צפינו בו אוכל ועולה לנשום במה שהיה מחזה מרשים ומרהיב וניכר שהצב בכלל לא נרתע מהנוכחות שלנו.מספק.

    בערב אני ויעל הלכנו למסעדה רומנטית לארוחה הכי מוצלחת וטעימה שהייתה לנו בתאילנד (המנות הפנסיות מצורפות בתמונה) ותיבלנו אותה עם קוקטיילים מבוססי פרוסוקו ממש כמו באיטליה. בלילה ישבנו עם אביה ומיכל להיפרד מאביה שממשיך להרפתקה בצפון תאילנד ואז להודו וממיכל שחוזרת לארץ

    ביום אחרי עשינו מסע רגוע שלקח 11 שעות בערך מתוכם שעתיים בסירה גדולה ואז לקיחת אוטובוס vip שהעביר לנו את שארית הנסיעה בנחת ונעימים וקצת היינו צריכים יום כזה לעבד את החוויה ולצפות בנטפליקס

    בערב הגענו למלון שהיה ממש חמוד חוץ מזה שלא היו בו מים בכלל ולא היה חשמל והיה כלב ממש גדול שישן איתי בחדר במקום יעל והבנתי את זה רק באמצע הלילה

    הכלב שהצליח להערים עליי זכה בכבוד שלי ועל כן הענקתי לו את עיטור הגבורה של הטיול ומאותו יום הוא הפך לבן לווייתי ועד עצם היום הזה אנחנו מחליפים מכתבים בתאית עתיקה והוא מקפיד לחלוק איתי את בינתו והשקפתו הפוסט מודרניסטית על תאילנד :)    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    בר ג׳ין
    ארוחת בוקר ״ביתית״מקום לרגליים כזה גדול שיש רק בתאילנד

    הוקרת תודה

    27 mai 2022, Thaïlande ⋅ ☁️ 32 °C

    פרידה סופית-
    עזבנו היום את תאילנד עם הרבה מחשבות ושמחה בלב על זה שהגענו לפה.
    מדינה שנסענו אליה בחיפוש אחר שקט והתפרקות התחילה בדיוק ההפך.
    איך החיפושים שלנו אחרי שלווה ומקום לנוח, אחרי אטרקציות והמלצות, נסיעה בשביל החומוס וחוסר רצון לוותר על החלום שפיתחנו בנפאל על תאילנד הפכה אותה לסיוט, מלא יתושים, אנשים לא ככ נחמדים ותחושה שתמיד מחפשים את הכסף שבך ולא את הנשמה, תאונת דרכים הזויה ונשיכה על ידי כלב שגררו שני ביקורים בבית חולים.
    איך שבשנייה שהגענו למקום שאנחנו מוכנים לשחרר באמת ופשוט לזרום התגלתה לנו מדינה מדהימה. בשנייה שהפסקנו לחפש את מה שמוכר לנו ומה שחשבנו שיתאים לנו ועשינו כל יום פשוט מה שזרם מצאנו שלווה, מצאנו את תאילנד בעיניים שלנו.
    ועדיין בכל מקום יכלנו לראות את הצדדים שלא אהבנו בה, את תאילנד של מעלה ותאילנד של מטה, הפערים הגדולים והרצון ליצור תמונה שונה לתייר, אבל למרות הכל, בסופו של דבר אהבנו אותה כל כך.
    היא בסוף נתנה לנו את מה שהיינו צריכים והעזיבה בסוך הויזה אפילו קצת עצובה אבל אנחנו שמחים לעזוב מאושרים ובטעם מתוק מלא זכרונות טובים.
    לקט של רגעים אחרונים בתאילנד    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    1תמונות של הרוגים בבית כלא, הם היו מתעדים את כל מי שרצחושניהם נרצחו כי בעלה היה רופא

    גילוי קמבוצ'יה

    28 mai 2022, Cambodge ⋅ ⛅ 31 °C

    הגענו היום לקמבודיה, הידועה כקמבוצ'יה, אחרי מחקר מעמיק על ההיסטוריה של המדינה וגילוי שזה שמה העתיק.
    את היום התחלנו במשחק הכסף - מה זה ריאל, מתי אנחנו משתמשים בדולר ולמה יש פה ככ הרבה שטרות לכל דבר?
    לקמבודיה יש כסף משלה אבל הוא מאד חלש וכל דבר עולה עשרות אלפי ריאל, ככה יוצא שמשלמים הרבה בדולר. (למען ההשוואה 1230 ריאל זה שקל ו4000 ריאל זה דולר) אז אפשר לשלם בדולר ולקבל ריאל בחזרה וכל מחיר הוא בעצם שני מחירים בשני מטבעות- מאתגר.
    על פנום פן, עיר הבירה, לא שמענו דברים טובים, אבל כנראה שאנשים סתם אוהבים ללכלך כי היא בנתיים משאירה רושם חיובי.
    את תחילת היום העברנו בין קפה למסעדה בניסיון להגיע למוזיאון על רצח העם הקמבודי (שהתרחש ממש לפני פחות מ50 שנה). אחרי העצירות הגענו לבסוף למוזיאון, שם המדריכה שלנו עברה איתנו במסדרונות ובכיתות של בית ספר יסודי שבזמן שלטו של הקמר רוז הפך לכלא.
    מכן נספר לכם קצת היסטוריה שלדעתנו ממש מעניינת ולדעת מי שלא יכול לדלג על הפסקה-

    הקמר רוז היו מפלגה שהתנגדה לשלטון הקמבודי, באותה התקופה התקיימה מלחמת אזרחים גדולה עקב הרצון להפיל את השלטון, כשהקמר רוז ניצחו העם שמח, כמו גם המשפחה של המדריכה שמחו.
    הקמר רוז הם מפלגה קומוניסטית והם החליטו לשלוח את כל האנשים שגרים בערים לכפרים ושיעבוד שם בשדות. האנשים העירוניים לא ידעו לעבוד את השדות ורבים מתו מרעב ומתשישות, העבודה בשדות הייתה בכפייה וכבר מגיל עשר נשלחו לעבודה קשה. הקמר רוז פחדו מאד מכל האנשים האינטלקטואלים ואנשים שתמכו בשלטון הקודם לכן עברו בין הכפרים ובכל יום הרגו אנשים שנראו חכמים, רופאים, עורכי דין, מי שידע לקרוא ולכתוב בשפה זרה או אפילו כל מרכיב משקפיים. גם את המשפחה של המדריכה שלנו הרגו, את אבא שלה הרג השלטון ושני אחיה הגדולים מתו בשדות בעבודה, היא לא יודעת אם נרצחו או מתו מרעב. כשנלקחו אנשים לכלא עם עברו עינויים רבים שלפעמים מתו מהם ואחרי כמה חודשים נלקחו לשדות ההרג ושם נרצחו. כשני מליון קמבודים נרצחו בארבע שנים בהם שלטו הקמר רוז (מתוך אוכלוסייה של 8 מליון!!) רבים ברחו לתאילנד וויאטנם, כמו המדריכה שלנו, והשלטון נגמר רק אחרי שויאטנם השתלטה על קמבודיה. קמבודיה למעשה השתחררה מהשלטון של ויאטנם רק לפני 30 שנה. ובנתה את עצמה לאחר ההרס מחדש.

    מטורף לחשוב איך זה קרה לפני שנייה ולא ידענו, מטורף לחשוב על זה שכל המבוגרים פה זוכרים את זה ומטורף יותר לחשוב שאולי יש דבריים נוראיים שמזכירים אתה זה כיום בבורמה ובאוקראינה וכאנושות אנחנו חוזרים על טעויות כאלה גם כיום.

    בנוסף ממש נפעמנו מהפערים העצומים שנוכחנו לגלות ברחובות - מצד אחד בנייני ממשלה מפוארים ומרהיבים שמלווים ברולס רויסים , מאייבכים ובנטלים ומאידך עוני של ריקשות פחונים ועוד אלמנטים של עולם שלישי שמראים תמונה עגומה של המצב במדינה

    את שאר היום המשכנו מהתפעלות מפנום פן, התלהבות מהאזור הנחמד מאד שאנחנו ישנים בו, סגירת וואן לקמפוט מחר בצהריים וארוחה יוונית מטורפת שהזכירה לנו את הבית (מרגש ומציף רגשית) וכללה סלט יווני וגירוס, שהזכיר לנו שווארמה❤️.
    בלילה היה גמר ליגת האלופות ותמיר האוהד המסור קם בין 2-6 בבוקר לראות את המשחק עם שאר האוהדים המסורים עם חבר מההוסטל וריאל ניצחו והייתה אווירה עוצמתית וקולנית שהזכירה לו את טדי רק בלי קללות (מגוון).    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east

    יומיים ראשונים בקמפוט

    29 mai 2022, Cambodge ⋅ ☁️ 30 °C

    אתמול בלב כבד עזבנו את פנום פן אהובתינו לא לפני שהלכנו לבית הקפה הצרפתי האיזורי ואכלנו שלל מאפים טעימים ויוקרתיים ששימחו את הלב אבל המשיכו את מגמת כאבי הבטן שלי (רמז מתרים להמשך) . הנסיעה עברה בנעימים ואפילו סיימנו סרט- דה ביג שורט אינדיקציה לכמה שהדרך הייתה חלקה ושש השעות עברו ברגע.

    לאחר בדיקה של הוסטלים החלטנו להתמקם בהוסטל וונרדס ואפילו לישון מטעמים כלכליים בחדר דורמס עם דידי ועומרי. חוויית הדורמס הייתה מגוונת וכיפית והייתה שונה מאיך שהיינו עד עכשיו בטיול. בערב אכלנו אוכל מקומי טעים טעים בהוסטל , שתינו בירה בדולר , עשינו שחייה לילית בבריכה והלכנו לישון מבסוטים.

    היום היה יום רגוע ביותר, בילינו בבית קפה בשם אפיק שמעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים ומוכר יצירות שלהם ואז הלכנו לשחות בבריכה בצהריים וקצת הכרנו אנשים צרפתים וגרמנים מההוסטל. אחר הצהריים הכאב שלי ממש החמיר ונשארנו לכאוב ביחד בחדר (כיף כיף) עד שבערב הלכנו למסעדה איטלקית בתוך ספק בית של מישהו שהכין לנו אוכל באווירה איטלקית ביותר אבל עדין לא הרגשתי 100 אז חזרנו לישון בחדר יחסית מוקדם אחרי שסגרנו לנו טיול ליום המחרת.    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    1
    1חרדה

    דיזי אימפריה- בית חולים #3

    31 mai 2022, Cambodge ⋅ ☁️ 28 °C

    קמים מוקדם ליום הטיול שלנו נרגשים מהנופים ומהטבע שנראה וסקרנים לראות את נופיה של קמבודיה. חוטפים בבוקר ארוחה קלילה ויוצאים למסע. בתחנה הראשונה כבר ממש מחמיר לי הכאב בטן ואנחנו צופים ביחד בארמון שנבנה על ידי הצרפתים בתחילת המאה ה20 ותוכנו יחסית נבזז על ידי המקומיים על ידי הקמארוז', יעל נפעמת מהיופי אבל אני מתקשה בגלל הכאב בטן המציק הזה (כאב חזק)

    אבל חייבים להמשיך אז לוקח כדורים ועוזר כוחות להמשיך

    אחרי זה מגיעים לעוד מבנים נטושים שלאחרונה שופצו והפכו לבתי מלון (אבל שמרו על החזית הנטושה) וצופים במלא טבע יפה, אבל שוב כואב בבטן (כאב נסבל) אז החוויה חלקית אבל באמת וואלה אחלה טבע והגענו עד לפה אז נמשיך

    בתחנה הבאה עוצרים לאכול צהריים ליד מפלים שנראים כאילו זורם בהם קפה מרוב שהם חומים והם נראים יפים וזרימתם עוצמתית ביותר. מסיימים את ארוחת הצהריים ואז הכאב מתחיל להחמיר.. ולהחמיר.. ולהחמיר.. ואני מבין שאני חייב רופא בהול. מתחילים בנסיעה חזרה לבית חולים שלוקחת חצי שעה אבל מרגישה כמו נצח בה כואב לי ברמה לא נורמל (לא נסבל בכלל בכלל!) ,

     כשמגיעים לבית חולים מיד מגיעים לראות רופא צעיר שמודאג מהמצב שלי ומכניסים לי עירוי לנוזלים ולמשככי כאבים , וגם מפנקים אותי בשקית קרח ישר לבטן. לאחר שהכאבים מעט פוחתים אני מבצע מספר בדיקות שונות ומחכים לתוצאה

    ואז הרופא מגיע עם מעטפה כמו סרט מתח ומספר לנו על כל המחלות שאין לי - אמבה , טפילים, ושבדיקות דם- תקינות.

    ואז מגיע עם האבחנה- דיזינטריה!

    יעל מתפעלת את הסיטואציה ומביאה לי 5 סוגים שונים של כדורים שעוזרים לי עם הכאבים , ואת המשך היום אני מבלה בהתאוששות ובדאגה מצד יעל המקסימה שגם יוצאת בערב עם חברינו להוסטל לישיבה חמודה בבר קרוב שם היא פוגשת גם עוד ישראלים ומבלה איתם את הערב.

    הולך לישון שבור אבל עם מחשבה אופטימית שהרע מאחורי (אנחת רווחה)    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east

    הימים שאחרי 1

    3 juin 2022, Cambodge ⋅ ☁️ 30 °C

    את אתמול הקדשנו להתמודדות עם הדיזינטריה ולכן רובו הורגש למנוחה בגבולות המלון. מעבר לארוחת בוקר של יעל (מוצלחת מאד שהזכירה את הבית ברמה שלשניה קמתי לפנות את הכלים) וקנייה בסופר של מאכלים שתמיר יכול לאכול (שגרמה לנו ממש לרצות לקנות מלא מצרכים ולבשל כבר אנחנו!) היינו בחדר, נחנו ושחינו בבריכה של ההוסטל.
    לקראת הערב הרגשנו צורך לצאת קצת ולראות את השקיעה אז ביחד עם אורי, שפגשנו כבר בפאי פעם והגיע להוסטל שלנו וגם חסר קטנוע לבנתיים, חלקנו טוקטוק להידאווי.
    זה מקום מקסים עם מלא מקומות ישיבה נחמדים ממש על הנהר ובר חביב. האווירה הייתה רגועה והשקיעה הייתה יפיופה. לקראת השקיעה גם דידי ועומרי הגיעו וצילמו סרטונים יפים לוולג העסקי המצליח.
    אחרי ההתענגות על השקיעה נפתח הרעב ובזכות שוהם שדיברה כה רבות בזמן שהיינו בנפאל על המלאי כופתה שהיא אכלה בקמפוט זכינו לאכול את האוכל ההודי הכי טעים שיצא לנו עד כה! מלאי כופתה 20 מתוך 10 באמת מדהים התסכול של שוהם על כל המלאי כופתה האחרים מובן עתה.
    אחרי אכילה עד כלא ידע קרסנו כל אחד בהוסטל שלו וראינו חתונה ממבט ראשון (כי איך אפשר שלא)

    את היום כבר חגגנו עם הבראה יחסית של תמיר! בבוקר יעל הלכה ליוגה ופגשה את נטע ותם, זוג ישראלי חמוד שגם היה בנפאל בתקופתנו ואפילו תמיר כבר הכיר את נטע.
    אכלנו ארוחת בוקר, שוב מוצלחת ומערבית, והתחרדנו בחדר קצת במזגן.
    בצהריים החלטנו כולם לנסוע למרקי המפורסם ולהבין האם באמת כיף לשבת שם בזולות על הנהר- התשובה היא כן ממש
    הרגיש כאילו הגענו לבאגנס אבל פי אלף יותר טוב וכמה פעמים אנשים פלטו שמרגיש כמו גן עדן.
    וכך כל שאר התוכניות שלנו לאותו היום הפכו לדיבורים ריקים ונשארנו כל שארית היום עד החשכה טובלים במים, מפטפטים וקוראים ספרים.
    כמובן שאני ותמיר לא יכולים בלי קצת דרמה בכל הטוב הזה אז התמודדנו עם מספר פחדים.
    מי שלא יודע מאז התקיפה ההמונית שחווינו בצאנג דאו אני מפחדת פחד מוות מכלבים, כל כלב ברחוב מעורר בי חשש בעיקר בלילות, אז איזה כיף היה שבמרקי היה בול טרייר (חפשו תמונה בגוגל אם אתם לא יודעים איך זה נראה זה מוטציה ממש) שבהתחלה פחדתי ממנו ממש אבל דידי ועומרי אוהבי הכלבים המוגזמים הפכו אותו לחיה חמודה והתלטפו איתו במהלך הישיבה וככה קצת החשש נרגע (אמן שבסוף יעלם!)
    ועכשיו תור תמיד להתמודד עם פחדים- אז כשנכנסו לנחל האבובים נראו קורצים במיוחד אבל לא ידענו כמה קשה לנווט איתם כך יצא שתמיר נסחף לו בנחל על האבוב ולא מצליח לחזור, האבוב שלי נסחף למקום אחר לגמרי עוד לפני שהספקתי לעלות עליו ונותרתי על היבשה. כשתמיר הצליח סופסוף להגיע למקום שהוא יכול לעמוד בו הוא לא הצליח לטפס החוצה ולכן נאלץ לחזור בשחייה את כל מה שנסחף. אבל תמיר שלנו מתאמן בכל בריכה שאנחנו פוגשים על יכולות השחייה שלו, ומרגיש שזה ממש קרה בשביל הרגע הזה ! ואז זה קרה! הוא שחה! וכמו שחיין מנוסה הגיע מהר לסולם המבטחים ועלה חזרה.
    כיף!    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    1הכניסה לוונדרס1יש לציין כי זה אילוסטרציה מהיום בבוקר ואתמול עברנו את זה בלילה בחושך היה לא כיףהחדר הענק ששודרגנו אליו באי וישנו בו לילה אחד בלבד

    הבלדה לגוסס

    5 juin 2022, Cambodge ⋅ ⛅ 29 °C

    נסענו לאיים כי רצינו הרפתקה,
    נסענו כי רצינו להרגיש שאנחנו חווים
    אבל בעצם ישנו במלון ארבעה כוכבים
    כי אי אפשר להתעלם לחלוטין מהכאבים.
    רצינו לראות שקיעה אבל נרדמנו אחרי הרבה כדורים, ולזריחה לא הצלחנו לקום כי כבר היינו בשינה עמוק שקועים.
    רצינו ללכת לחוף העצלנים,
    לשכב על החול הלבן ולהשתכשך בגלים
    אבל במקום זה אכלנו ארוחת בוקר כלולה שגילתה שתמיר בכלל לא החלים.
    אחרי מקושקשת וקצת בייקון
    הוא היה צריך פינוי דחוף בעיקרון.
    בין הספסלים בלובי של הוונדרס למחצלות ליד הנמל תמיר גסס, והתפתל כמו מחושמל
    לא מצליח לדבר ובקושי נושם ויעל תפעלה פינוי מטורף תוך שבכתה בלי הפסקה
    על סירה ואז ריקשה ניסו להגיע מהר אבל הנסיעה לבית חולים לחלוטין התישה.
    שם גילינו שהביטוח של תמיר שווה להם זהב
    והרופא היה נלהב
    מבדיקה לבדיקה נשלח וכל תוצאה שווה לפח
    עם אח שלא יודע אנגלית ורופא מפגר העברנו שם שש שעות שבאו על מנת לאתגר
    אחרי שהצלחנו לברוח מהבית חולים
    וניסינו להגיע אל הוונדרס אחרי ככ הרבה מכשולים
    גילנו שבמקום שביל כניסה הכל מלא בוץ וביוב
    כמה היום הזה עוד יכול להיות עלוב!
    מלאים בחרא עד הקרסוליים
    רק רוצים כבר לנוח בעצלתיים
    לפחות החדר זול יותר בשני דולרים
    אבל הבטן ממשיכה לכאוב בנתיים.
    חושבים לטוס לטיפול בארץ ומתקשרים לרופאה ישראלית
    שאומרת שפשוט נטוס לסינגפור שם דוברים טוב אנגלית
    (וגם בית חולים טוב מאד מאד גבוה בדירוג עולמי!)
    בסוף בדקה האחרונה מוצאים בי״ח חולים מומלץ לסיאם ריפ
    לשם סוגרים על הבוקר מונית
    מסע ארוך ומפרך עוד לפנינו על מנת להגיע לטיפול אמיתי
    אבל מי יודע אולי יהיה לסיפור סוף פחות זוועתי    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east

    רודוטריפינג- אל בית החולים (שוב)

    6 juin 2022, Cambodge ⋅ ⛅ 32 °C

    ילדים משחקים ערומים בבוץ בגשם
    בתים בנויים מפח על קורות עץ גבוהות שלא יצופו במונסונים
    קשת בענן, אולי אפילו כפולה, אחרי שהסופה קצת נרגעה
    עננים שיורדים קרוב קרוב לתוך ההרים
    איש יושב מתחת לעץ ועושה מדיטציה
    המון ברכות מלאות בלוטוסים שגורמים לך לתהות למה הן שם
    והמון בריכות סתם מלאות בבוץ
    חיה שהיא כמו פרה עם גיבנת דוהרת

    אין קמבודיה, כמה שאת רעה לבטן של תמיר ככה את נעימה לנו בעיניים.    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    חותכים קרח כמו בקום המדינה

    עיוורים מרוב אהבה

    10 juin 2022, Cambodge ⋅ ⛅ 33 °C

    לא כל כך ברור מה קרה לנו עם קמבודיה אבל לפעמים מרגיש שאולי עברנו איזו היפנוזה.
    אבל לא משנה איך היום נראה או מה עושים אנחנו כל יום יותר ויותר מתאהבים.
    זה לא מפריע לנו שכבר הספקנו להיות בבית חולים ארבע פעמים כל דבר פה ממש מפעים.
    הליכה ברחוב ומפגשים עם ילדים, ברקים באמצע לילה חמים.
    סרט בקולנוע חדשני או הליכה בשוק מסריח מלא חיות מתות שלמזרח הרבה יותר אופייני.
    קנייה אימפולסיבית של קרמיקה יפנית או היגעלות משוק יד שנייה שהתגלה כחוויה לא ככ חיננית.
    מפגשים עם מטיילים חדשים ומעניינים או עם דידון ועומריקון בלי שום גירויים חדשים- כולם אותנו משמחים.
    אולי זה השמיים שפה יותר כחולים
    או הטבע שמקיף ומעצים.
    אולי זה בכלל סתם אנחנו שכל כך מאושרים בלי קשר
    אבל איזה כיף ששלב כזה התאפשר!    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    1
    1מרתחים את כל הירקות כי מפחדים מאמבה שנייה11

    דירה להשכיר

    13 juin 2022, Cambodge ⋅ ☁️ 32 °C

    כמו בכל זוגיות מצליחה מגיע השלב שלתמונה נכנסת דירה. וככה גם קרה לנו עם סיאם ריפ.
    אחרי שלושה חודשים של אוכל בחוץ ומעברים רבים היינו צריכים רק אמבה בבטן כדי להבין שאנחנו כבר ממש צריכים מטבח וגם קצת השתקעות רצינית.

    בין שיחות קשות ומבלבלות עם סוכנת מויאטנם, לתספורות כושלות ותספורת אחת שמתקנת את העוול ואפילו קרקס אחד חמוד שהצחיק ושימח אבל גם היה לא מאד ברור התחלנו לחפש אחר דירה.

    וככה חיפושים רבים הביאו לגילוי שיש רק דירה אחת שהיא באמת אופציה אז אחרי מיקוח קטן באפליקציה שהצליח באופן מפתיע לקחנו דירה!
    יפה חדשה וחמודה וממש במרכז.

    את כל הימים עד לבואו של תומר נעביר בה ואנחנו מתרגשים ברמת הלתכנן תפריט של כל הארוחות שאנחנו רוצים להכין וללכת לשני סופרים מרשימים כדי למצוא את כל המצרכים.

    וככה עבר לו עוד יום או אולי שלושה? או חמישה? אנחנו כבר לא ככ על זה אבל יודעים שתומר מגיע ב15 ושזה עוד לא עכשיו.
    ואפילו מצאנו בריכה חדשה מרשימה אף יותר.

    ומה צריך עוד חוץ מזה וסיר ענק של פסטה.    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    בוןבון לוקח אולנו למקומות
    הבקבוקי דלקבדרך לבית ספרהמקדש היפה1קונים את הציפורים ואז משחררים אותן למזל טובהיען שהסתובבה חופשיתמונה אקראית שבוןבון התעקש לצלםרעם קטן שהצלחנו לתפוס

    היום עם בוןבון

    14 juin 2022, Cambodge ⋅ ⛅ 33 °C

    את בון בון הכרנו באחד מהשיטוטים שלנו בעיר, בהלוויה.
    נכנסנו לפגודה כי שמענו את הנזירים שרים והסתקרנו, בפנים ראינו מלא אנשים ואפילו יותר נזירים יושבים ואוכלים מנגנים ומדברים. לא ככ הבנו את המצב והתחלנו לצאת ואז פגשנו אותו.
    בון בון סיפר לנו שאנחנו כרגע בהלוויה ושלמשפחה לא היה מקום בבית ונהוג לשמור על הגופה של המת 3 ימים ובערב היום השלישי לעשות טקס גדול ולשרוף אותה ושזו פגודה בודהיסטית וזה מנהגם.
    השיחה איתו הייתה חמודה וזורמת אבל איך שהוא הציע לנו כמו כל נהג טוקטוק שני ברחוב ללכת איתו למקדשים ישר סירבנו שיקרנו שכבר היינו וברחנו. אחרי כמה צעדים הבנו שאולי באמת כדי לנו ללכת איתו למקדשים, הרי הוא מאד נחמד ויש לו אנגלית טובה ובסוף באמת נצטרך ללכת עם מישהו.
    תמיר חזר והחליף איתו מספרים ומזל שעשינו את זה.
    אחרי כמה ימים גדולים של בטלה רצינו קצת לצאת ולהסתובב ולראות מה יש אבל בגלל שקטנוע לא בא בחשבון ואת כל העיר כבר הלכנו ברגל כתבנו לבון בון.
    בון בון לקח אותנו לאחד הכפרים ליד סיאם ריפ, הדרך הייתה יפייפיה והוא היה מקסים ומצחיק.
    בדרך חזרה לעיר הוא עצר לתדלק במכולת וסיפר שעכשיו הדלק ממש יקר בגלל המלחמה בין אוקראינה לרוסיה ושהם קונים את זה כאן ככה כל פעם ליטר ושזה קצת יותר זול אבל עדיין כמעט כמו המחיר בארץ! שזה מטורף כי כל שאר הדברים פה ככ זולים.
    כשהגענו לעיר הוא שאל אם אנחנו רוצים לראות עוד איזה מקדש וללכת למגורי המלך, כמובן שהסכמנו ונסענו ביחד.
    המקדש היה מאד יפה ובון בון הסביר לנו על העיטורים והאלים וממה הכל בנוי והאמת שהיה ממש מעניין ולא חופר בכלל שזה כיף.
    כשדיברנו שאל אם היינו בשדות ההרג בפנום פן, אמרנו לו שהיינו רק במוזיאון אבל שזה קצת קשה לנו מידי ופתאום הוא התחיל לספר לנו על עצמו, על התקופה שהוא היה עובד בשדות כל יום כמעט בלי לאכול ועל אח שלנו שהקריב את עצמו בשביל ששאר המשפחה תחיה.
    הדהים אותנו פתאום להבין שהוא היה בן 19 שזה קרה, וכל הרצח עם הרגיש הרבה יותר קרוב פתאום מבכל יום אחר ומבכל פעם שהראו לנו משהו שקשור לקמר רוז.
    אחכ המשכנו למגורי המלך שם בון בון קצה להראות לנו מקום שקדוש למקומיים אבל כשנכנסו התהלכה לה שם בת יענה שגנבה את כל ההצגה.
    ששאלנו מה היא עושה פה אף אחד לא ידע להגיד לנו ונראה שהרבה גם לא היו סגורים מה זו החיה הזו אבל משום מה אף אחד לא היה לחוץ, גם כשהיא ניסתה לאכול את הציפורים שהם מכרו שם (בקטע קדוש ושל מזל כמובן).

    בסוף ממש נהננו עם בון בון וממש שמחנו לבלות איתו את היום.

    בערב הלכנו שוב לבריכה השווה ביותר בקמבודיה וניסינו לראות שקיעה אבל כרגיל יש עננים רק על החלק של השמש. במקום זאת יצא לנו לראות ברקים שקצת ניסינו לצלם אבל במציאות היו הרבה יותר מרשימים. בעיקר שאתה בבריכה ב40 מעלות חום.    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east
    מלא עוגיות מהבית של תמיר ותומר גם
    קוסקוס שיאללההההאני באירופה תודהתומר מנסה להאכיל את יעל בפירות לא שטופיםמסבירים לתומר איך אוכלים את הפירותאחריילד חי עם חסילוניםעוד חסילונים אבל עם רגליים כחולותקרוקודיל?

    תומר

    15 juin 2022, Cambodge ⋅ ☁️ 32 °C

    לפני כמה ימים סוף סוף הגיע הרגע המיוחל! תומר חברי הטוב היה אמור להגיע הישר מהארץ אלינו לקמבודיה ולהצטרף אלינו לשבועיים לטיול וכמובן שהיום התחיל במפוח נפש ודרמה שכן פתחתי את הפלאפון על הבוקר לראות שתומר עלה על הטיסה לתאילנד ובמקום זה קיבלתי רצף הודעות על כך שלא מעלים אותו על הטיסה כי הוא לא עשה תאי פאס.. כמובן שממש נלחצנו והוא לא ענה לשיחותנו אז חיכינו בציפייה לאמא שלו שתתעורר.

    בסוף היא הסבירה לנו שהוא באמת היה בבעיה אבל שעם המון מזל וקצת פרוטקציות ממש חמש דקות לפני שנסגר הגייט הוא היה על המטוס (אנחת רווחה)

    אנחנו בילינו את היום בדירה בעיקר בישלנו שקשוקה וקוסקוס ומרק , גם המשכנו קצת לטייל בעיר ולהכיר עוד מקומיים חביבים.

    ביום אחרי קרה האיחוד המיוחל והלכתי עם נהג הטוקטוק שלנו לפגוש את תומר בשדה, השלמנו קצת חוויות ופערים מהחודשים האחרונים ובעיקר צחקנו ושמחנו ביחד

    ביום אחרי עשינו קצת הכרות עם העיר לתומר- לקחנו אותו לשוק הבשר החי (קצת מזרח הארדקור) , היינו בבריכה הסודית האהובה עלינו וראינו באז שנות אור בקולנוע שהיה מלווה באכילה אינטנסיבית ומלאת עונג של פופקורן כרמל. בערב אכלנו גירוס ושתינו סנגריות במסעדה היוונית ופגשנו את נטע ותום בהרכב חסר של רק נטע כי תום אכל משה בתיבה מקולקל בסטארבאקס ונפל למשכב. אחרי שנהננו הלכנו לישון שינה קצרה במיוחד לקראת המקדשים אליהם יצאנו יום למחרת ב4:30 בבוקר בשביל להספיק לזריחה.    En savoir plus

    Voir la traduction
  • Going east

    אנקור וואט ובוןבון שוב

    17 juin 2022, Cambodge ⋅ ☁️ 32 °C

    שלושתינו קמים שבורים בחושך בשעה 4:00 על מנת להספיק להגיע בזריחה למקדשים וכל ההוסטל מלא באנשים שגם אחוזים באותה תקווה , אנחנו פוגשים את בון בון הנהג מדריך שלנו ומתחילים בנסיעה, כבר מההתחלה יש עיכוב במשרד הכרטיסים כי הסתבר שהוא בכיוון ההפוך מהמקדשים ומאריך את הדרך ב10 דקות, כמובן ששם אנחנו נתקלים בתור ארוך נוסף שאנחנו מצליחים קצת לקצר בישראליות חיננית ויוצאים לדרך מחדש בערך ב5:10 ומבינים שאת הזריחה מהמקדשים כבר לא נראה למרות שיש נסיעה ממש יפה ואנחנו רואים את כל האורות האדומים כתומים של השמש מהטוקטוק.

    כשהגענו בון בון החליט להחנות ממש רחוק (מוטיב שחזר על עצמו בערך ב100% מהמקדשים) והכריח אותנו לחכות לו בזמן שהוא מתארגן ככה שאת שארית הזריחה גם פספסנו למרות שהוא הפציר שלמרות שיש אור הזריחה היא רק ב6:30.

    מגיעים למקדשים והם גדולים ומרהיבים ביותר ואנחנו ממש נהנים לראות את ההסטוריה החיה שעומדת מולנו וממש חוקרים כל פינה בהם עם מלא אנרגיות והסברים מפורטים מבון בון

    אחרי סיור של שעתיים באנקור וואט אנחנו מתחילים לעבור בין מקדשים שונים שכל אחד מהם מיוחד בדרך שלו ואנחנו מוצאים את הייחודיות בכל אחד מהם ולמרות ההסברים הרפטטיבים של מדריכינו האהוב-
    (סייד נוט ארוך) ליד כל פסל שחסר הראש של בודהה קיבלנו הסבר מפורט שבתקופה שהיו שליטים הינדוהיסטים הם כרתו את הראשים של הבודהות (אותו הסבר 150 פעמים לפחות) וגם ציון של כל דמות נשית מפוסלת לצד האבחנה (you see ! No bra , different style. Celestial) ועוד שלל חזרות נוספות משעשעות ומעיקות בעת ובעונה אחת.

    גם היה ממש חם מה שהעלה את מפלס הציניות אבל באמת הייתה חוויה מדהימה ועוצמתית. זכורים לי לטובה גם המקדשים שצולם בהם הסרט tomb raider שכן היו מלא עצים שהכו שורשים וצמחו מבין קירות המקדשים שהוזנחו אה וגם בגלל שעקצה את יעל דבורה.

    אחרי שסיימנו הלכנו מג'ויפים לסעוד במסעדה איטלקית בין המומלצות בטיול (mammas shop) לחוויה קולינרית מענגת וסותמת ונפלנו לשנצ ארוך ונחוץ ביותר. בערב יצאנו לשתות בירה ולאכול אוכל מקומי בשוק הלילה שהיה כיף וטעים שם נחשפנו לראשונה לkhmer noodles אהובינו.

    ביום למחרת החלטנו לקום שוב לתפוס את הזריחה עם נהג פרטי והפעם באמת הצלחנו והיה כיף ויפה ומספק וההשתקפות במים אל מול המקדשים הייתה מפעימה. חזרנו לישון אחרי,אכלנו במאפייה הצרפתית האהובה עלינו והתכוננו להמשך המסע עם בון בון מהצהריים אל תוך השקיעה בזמן שאנחנו עושים את מה שמכונה הביג לופ

    ביום השני כבר היה הרבה יותר כיף עם בון בון כי לא היינו עייפים אז היינו ממש בראש להנות מהחזרתיות שלו ואפילו הצלחנו לגרום לו להתקפי צחוק כמה פעמים דבר שממש סיפק אותנו. המקדשים היו מרשימים והיו כמה מקדשים ממש ייחודיים - חלק שעלו ממש לגובה , חלק עם פסלים וגילופים שונים של פילים (שם התנהלו גם קרבות פילים וקרנפים) והיה ממש מהנה ומספק. את השקיעה המרהיבה ראינו באגם פסטורלי והספקנו אפילו להתרשם מהכפרים הפרימטיביים ומיצירות שעשויות מכיבה של פרה שמותחים ומייבשים.

    בערב נפגשנו לארוחה נדיבה שבישלנו עם נטע ותום בדירה שלהם (שהגיעו אליה בהמלצתינו) והיה ממש כיף ושמח איתם והם הכירו לנו גם משחק בשם bullshit שהיה מצחיק ביותר.

    ביום למחרת קמנו מאוחר ואז אני ותומר הלכנו לעשות אומגות מהעצים הגבוהים בתוך יער סבוך שהיו ממש מהנות אך קצרות יחסית והחוויה הייתה נחמדה אבל לא נוטפת אנדרנלין במיוחד. היה בעיקר ממש מצחיק ועשינו מלא צחוקים עם המדריכים שלנו

    אחרי זה היינו בבריכה , עשינו מסאז' וסגרנו את הנסיעה לבנגקוק למחרת להרפתקה הבאה שלנו בשבוע שנותר לנו עם תומר. בערב כמובן שצפינו בפרק החדש של חתונמי שהיה גומר מצחוק ומלמד על זוגיות כמו תמיד    En savoir plus

    Voir la traduction