Going east

March - September 2022
יעל, תמיר והמזרח Read more
  • 94footprints
  • 6countries
  • 179days
  • 799photos
  • 41videos
  • 19.5kkilometers
  • 10.6kkilometers
  • Day 16

    Day 8-yak karaka to thorong padi

    March 29, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 9 °C

    על הנייר היום הזה היה נשמע כמו אתמול 500 מטר עלייה בגובה, אפילו פחות קמ הליכה, היו סיפורים שהיום הזה לוקח שעתיים וחצי, באנו מאד קלי ראש ליום הזה.
    אבל הוא התגלה כיום שהיה הכי קשה ליעל עד כה במסלול, כל היום רק עלינו וירדנו עליות תלולות וחדות. הלכנו על שיפולי ההר ליד שלטים של מפולת אבנים ואפילו הצטרף לקראת החצי שעה האחרונה, כאב ראש קשה ליעל.
    למזלה תמיר היה חבר מדהים מדהים והלך איתה כל היום, שם מוזיקה ושירים והיה נסיך על חלל.

    במהלך הדרך מצאנו סוף סוף את הכבשה הכחולה הblue sheep. כבר ימים רבים שתמיר תר אחריהן, החיות שחיות רק מעל 4000 מטר! ואז פתאום בזמן שיחה עם ים על החיה המופלאה היא הופיעה. בתחילה על הר רחוק מאד אבל הדבר לא הרתיע את תמיר והוא חלם לרוץ לשם לתפוס אותן אבל אז עוד קבוצה מדהימה התגלתה על ההר הסמוך! כמובן שתמיר זרק את כל חפציו ורץ לצלם ולנסות ללטף אותן.

    כשהגענו לטורונג פאדי היו שני הוסטלים למטה ועוד אחד 30 מטר מעל. כמובן שעלינו לעליון ושם פגשנו שוב את עומרי ואביה אוכלים ארוחת צהריים! הם עלו להיי קאמפ בגלל שאתמול ישנו יותר גבוה וככה צימצמו את העלייה מחר. אנחנו עלינו 100 מטר בגובה להסתגלות הכי יפה שהייתה לנו שם פגשנו הרבה אנשים שהגיעו לאט לאא להסתגל. שחזרנו להוסטל נמרחנו כרגיל באזור ישיבה עם ספרים, קלפים, מתיחות וברבורים על מחר.
    מחר הפאס! היום הכי הכי הכי מפחיד וקשה מכל הימים. היום שלשמו התכנסנו. היום שלמענו נצא בארבע בבוקר מההוסטל.
    מתרגשים ברמות, מעט לחוצים, ומלאי אמונה שקטן עלינו ושזה מטורף!!!!!! הלכנו לישון מוקדם במיוחד
    Read more

  • Day 17

    Day 9- עושים את הפאס!

    March 30, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 5 °C

    יום הפאס

    מתעוררים ב3 וחצי בבוקר נרגשים לטפס את הפאס , סוף סוף מגיעים לנקודה לה חיכינו יותר מכל

    מתחילים לטפס ב4:00 בדיוק.. טוב ב4:15, כבר בהתחלה ניצבת בפנינו עליה תלולה בחושך מוחלט שרק פנסי הראש והכוכבים מאירים את דרכינו.

    עומדים בגבורה בטיפוס של שעה ועוצרים לנשנוש של חבילת עוגיות ואגוזים ומקנחים בתה , אבל אחרי עצירה קצרה רואים את קבוצת הזקנים מתחילה לטפס ואת אורם הקרב ומבינים שעלינו להמשיך, בכדי לא להיתקע בצוואר הבקבוק

    השמש ממשיכה לעלות וכך גם אנחנו , לאחר זמן מה נתקלים במשוכה הבאה- מעברי שלג מחליקים שמרבים להחליק בהם - תמיר מוצא את זה מהנה ומבדר ומרבה גם לשחק בקרה שנוצרה ויעל ממשיכה במאבק.

    ממשיכים עד שמגיעים לגשר שממנו נשקף לפנינו נוף מרהיב של קרני אור ראשונות שמתחילות לצאת מתוך ההרים, אחד המראות העוצמתיים בטיול ללא ספק

    אחר כך ממשיכים בטיפוס עם עצירות קצרות עם מנוחה של יעל תוך שמצטיידים במשקפי שמש על מנת לא לקבל עיוורון שלגים כמו עוד נבואת זעם של נדב.

    לאט לאט עולים עוד בגבהים ובלי לשים לב אנחנו מגיעים ל4700,4800,4900, 5000 מטרים! האוויר נעשה יותר ויותר דליל דבר המקשה על הטיפוס במידה רבה אך יעל בעזרתו המסורה של ים ממשיכה לטפס ותמיר צופה עליה מהרים שונים מתמודדת ומנסה לחייך למצלמה!

    לאחר טיפוס מפרך של כ5 שעות סוף סוף מתחילים לבצבץ מולנו הדגלים , וים מצביע עליהם וקובע- הגענו לפאס! נרגשים מאוד תמיר אף היה עם דמעות בעיניים, יעל טוענת שעייפה מכדי לדמוע. עוצרים לשתות תה ותופרים עוד לחם טיבטי עם כמות נדיבה של חמאת בוטנים ובטוחים שסיימנו עם החלק הקשה של היום, מה שמתברר מהר מאוד כאמת חלקית בלבד.

    מתחילים לרדת למטה ירידה תלולה מאוד שאף מקשה על ים שנשלח קדימה ומצהיר שזה הטרק האחרון שלו לאנאפורנה (כנראה שאפילו אותו שברנו). ממשיכים בירידה, שאורכת כחמש שעות בהן אנו מאבדים את הברכיים שלנו ויעל אף מקנחת בהחלקה מפוארת אחת אשר מטביעה את חותמה על אחד ממקלות ההליכה. לאחר הירידה המפרכת מגיע עוד קטע דרך שמאופיין בעיקר בהתאחדות עם הקבוצה שהייתה מאחורינו לאורך כל היום ואז בהמשך במישור אין סופי שהיו בו סוסים ועיזות.

    לבסוף מגיעים לגשר ארוך ומפוקפק שלאחריו מגיעים לאחד המקדשים המפוארים בנפאל שבו מתחיל עוד קטע אין סופי של ירידה במדרגות (קושי , התנשפות)

    בסוף פוגשים את חברינו אביה וארוצס בהוסטל על שם בוב מארלי שם אנו אוכלים כמות מרובה של פחמימות וגבינה מנחמת והולכים לישון חבולים אך מאושרים מההישג ומהעוצמות שחווינו.

    מסך
    Read more

  • Day 18

    נסיעת הלוחם- Tatopani

    March 31, 2022 in Nepal ⋅ ☁️ 15 °C

    זהו סיימנו את האנאפורנה מתעוררים בהוסטל בוב מארלי לארוחת שקשוקה מפנקת עם פיתות מאולתרות וטעימות.

    ממשיכים את הבוקר הרגוע בישיבה עם חברים וממתינים לאוטובוס שלנו שיוצא ב12 ולוקח עליו כ20 ישראלים (במקומות מסומנים בקפידה!) , מתחילים בנסיעה רווית תהפוכות ופקקים בכמות לא סבירה כלל. אחר כך מסתבר לנו שהיו המון הודים שנסעו לחג במוקטינט ולכן חסמו חלק מהדרך, כך שיצא שהדרך לקחה בערך 6 שעות בהן עברנו 70 קמ בזחילה עיקשת.

    צלש מיוחד לנהג האוטובוס שחצא נחלים ודרכי 4x4 תוך שהשאיר אותנו בחיים ולא הפיל אותנו לעמק הכי עמוק בנפאל שהיה לידינו לאורך רוב הנסיעה והפגין ארסנל של סוגי צופרים שטרם שמענו כמותו והיה מרהיב בגיוון שלו

    לקראת סוף הנסיעה פנצ'ר בגלגל שמאלץ אותנו לעצור 5 קמ לפני היעד אבל מזמן לנו הפסקת חטיפים וצאו מין באחד המקומות המפוקפקים בטיול עד כו (מקום ii אחרי המשפחה בעמק קטמנדו)

    מגיעים לטטופני ומוצאים הוסטל חביב עם אישה חביבה שמנהלת אותו ואוכלים ארוחת ערב סבירה אך משביעה של לזניה, מלאי קופתה וסלט שנכתב עליו שנשטף במים מטוהרים.

    שבעים , יוצאים למעיינות החמים שעילי ונדב מצאו בדרך לא דרך שכללה הליכה על דרך חשוכה, הליכה לצד נהר שגם חוצים על גשר עץ רעוע ומעבר בתוך אתר בנייה נטוש.

    מגיעים למעיינות שם סלאש (שם הבמה של המפעיל) מקבל את פנינו ואנו נכנסים למעיינות הרותחים שם אנחנו רובצים כמו נודלס שזה עתה נכנס למים רותחים, מזיעים את כל הצרות והמתחים שלנו, נשטפים והולכים לישון שנת ישרים
    Read more

  • Day 20

    פון היל- עכשיו מעונן

    April 2, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 15 °C

    מטאטופאני הזמנו ג’יפ צפוף צפוף במסורת הנפאלית שיקח אותנו לגראפני. הנהג התאפיין בזהירות מפתיעה מוסמכת בדרך העקלקלה וכך זכינו להתפעל מהנופים ללא חשש.
    במהלך הדרך עמדה לה ערמת אבנים ענקית אותה פינו כמה נפאלים אל מעבר לצוק הקרוב, להוטים להמשיך ולעזור יצאנו מהג’יפ והחלנו לפנות אבנים מתוואי הדרך. תוך כמה דקות הדרך נפתחה וחזרנו לנסיעה.
    כשהגענו גילינו כפר מקסים עם דוכנים שקצת מזכירים את הטיילת באילת והרבה חנויות ספרים ממנו יוצאים לפון היל בזריחה למחרת.
    קנינו יין במכולת ועשינו קידוש שישי על ארוחת דאל באט מסורתית והלכנו לישון מוקדם כי מחר שוב בוקר בו קמים לזריחה.
    כבר כמעט מורגלים קמנו ב4:30 כדי לטפס את המדרגות שאמורות להוביל אותו ל״תצפית היפה בעולם״ על פי השלטים הרבים בכפר אליו הגענו.
    השלטים הראו 35 דקות עלייה אבל אנחנו כבר מכירים את זמן נפאל ויודעים שהכוונה היא סביב שעה. בסוף תמיר עשה את זה בפחות מ35 דקות ויעל כמובן במעט יותר.
    העלייה הייתה ארוכה והתצפית אכן הייתה גבוהה אבל האובך שמלווה את תקופת הטיול שלנו חזר וכאילו מתוך ענן ענק צפינו בזריחה- שעדיין הייתה מאד יפה פשוט פחות ברורה. הציפייה לראות בבירור את הרי האנפורנה התפוגגה אך כוס התה החמה וריקודים הטיקטוק המסורתיים בכל מקום אליו הולכים המקומיים (שתמיד מצלמים עם הגב לנוף באופן לא ברור) הרימו את האווירה.
    לאחר מכן ירדנו התארגנו ואכלנו והתכוננו ללכת שעתיים על מנת להגיע אל הג’יפ לפוקרהה.
    ההליכה הייתה מאד מאד יפה! כמעט מפתיעה.
    בתוך יער מלא פרחים ועצים טחובים בשבילים מפותלים ושקטים. נופים שונים וירוקים ממה שראינו בימים האחרונים. הפרח הלאומי פרח במלוא תפארתו בכל מקום והרשים אותנו מאד.
    כשהגענו לכפר בו קבענו עם הנהג נדחסנו בקושי רב 9 אנשים לג’יפ של 8 במקרה הצפוף.
    כששוהם שוכבת על שקד וברכי כולם מתחככות התחלנו במסע. אך הוא נגמר מהר מהצפוי כעבור שעה עקב בניית כביש! (רעיון חדש ומהפכני בנפאל) ולכן יש ללכת את החלק של הבנייה ברגל (בדיוק שתי שניות) כדי להגיע לג’יפ החדש שלוקח אותנו.
    בדרך עצרנו בביתן אוכל בהמלצת הנהג והזמנו פריד רייס עם חביתה מעל. (האורז הכי טעים שנאכל בכל נפאל עד כה)
    כשהגענו לפןקרה אחרי עוד נסיעה צפופה החל לרדת גשם אך הדבר לא הרתיע אותנו ולא הרטיב את ההתרגשות הגדולה שלנו להגיע לעיר החדשה.
    בחדר עם תנאים עירוניים (ושירותים מערביים) הלכנו לישון מותשים אך מרוגשים
    Read more

  • Day 22

    פוקהרה- בירת המערב

    April 4, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 29 °C

    את הימים האחרונים בילינו בעיר השנייה בגודלה בנפאל, פוקרהה, ההיגוי עדיין קשה אך השהות כלל לא.
    פוקרהה שונה ביותר מקטמנדו, התברכה במדרכות, מעברי חצייה, רחובות רחבים והמון המון המון מסעדות. מסעדות מקומיות אבל בעיקר מסעדות ששואפות להיות מערביות. התפריטים גדושים במנות ישראליות והימים חולפים ברביצה בתי קפה שונים על כוס קפה, שקשוקה או בכלל שייק פירות מוגזם.
    היינו שם שלושה ימים מלאים בסידורים קלילים והתחרדנויות נעימות. ואפילו יעל הספיקה ללכת לשיעור יוגה (גם בסגנון מערבי, עם פרקט ובלוקים) עם עילי
    ולהנות משקשוקה אחרי ותמיר זכה לראות כדורגל (שהוחלף במחצית לקריקט). גם טיילנו על שפת האגם החביב ואכלנו כמות ירקות טריים שפיצתה על שלושת השבועות הראשונים הדלים בירק שעברנו.
    אחרי התמלאות מחודשת באוכל ורביצה החלטנו לעבור לרבוץ על גדות אגם הבאגנס.
    Read more

  • Day 25

    באגנסטלבט ;)

    April 7, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 31 °C

    הרביצה עברה לשפת האגם.
    ספרים, ערסלים, קינוחים מוגזמים (הלו טו דה הקונה מטטה), משחקי כדורעף מקצועיים ואפילו קאנו אחד שהיה קשה ביותר לניווט וחוויה חצי מעצימה חצי מצלקת במים.
    הימים היו שקטים ומלאי ברחשים וזבובים אבל האווירה הישראלית מילאה את המקום החל משקשוקה חביבה וכלה בסביח מטריף ושניצל של אמא שריטה.
    Read more

  • Day 29

    הפיצול!

    April 11, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 28 °C

    שלשום חזרנו בצהריים לפוקרה מהבאגנס ליום סידורים שהתלווה לפיצה בינונית שהתגלתה כקטלנית וליציאה לביזי בי החביב בערב שם היו הופעות חיות וישבנו עם חברינו ושתינו כמו צעירים (יחסית) אחרי הרבה זמן 😙 בנוסף גם קיבלתי את ההחלטה הסופית לא לצאת לאוורסט בגלל הסופה, החלטה מצוינת שכן הטיסה התבטלה וכל היומיים של ההכנות היו משביזים וזה עוד לפני שהתחיל הטרק
    במקום זה בזמן שיעל יצאה לריטריט היוגה אני הלכתי לעשות בנגי עם נדב תומר ואיתי הנחמדים תהליך ארוך ביותר שהתחיל ב10 בבוקר ונגמר ב8 בערב והתנקז ל5 דקות מדהימות ורוויות פחד שמוציאות ממך כמות מטורפת של פחד ואנרגיות ובסוף גורמות לתחושת שלווה וסיפוק מטורפות. זה היה הבאנגי השני הכי גבוה בעולם!! וכלל קפיצה של 228 מעל גשר , באופן מפתיע הנפאלים היו מקצוענים והשרו עליי תחושת ביטחון לפני הקפיצה (קפצתי ראשון מהחבורה אפילו) אחרי זה חזרתי לארוחת שישי נעימה ומהנה ויצאתי בערב לביזי בי לעוד ישיבה נחמדה שכללה גם צפייה במשחק קריקט שנגמר בתוצאה חד צדדית של 190-4 בדיוק כמו ביום לפני.

    שלשום עברתי להוסטל זול שכולל לינה וארוחת בוקר ב14 שקלים בערך ולמרות ההמלצות שקיבלתי היה די ריק אז ניצלתי את היום לשיחות וידאו קצת משפחה וחברים , לקריאה ולבילויים עם טליה החמודה .

    אתמול התאפיין בחוויה אצל ספר שהלכתי אליו לעיצוב זקן והמשיך לטיפול פנים לא רצוני שהספר אף ניסה להפוך למסאז (ועצרתי אותו בגבורה) אחרי זה היו עוד שיטוטים ובערב צפיתי במשחק של ליברפול בבר מקומי

    היום יעל חוזרת וקמתי מלא רצון לעשייה והחלטתי לטייל בג'ונגל שליד העיר , הלכתי בין הצמחים הסבוכים והמרשימים ושמעתי מוזיקה וחשבתי ששום דבר לא יכול להשתבש. כי הכל בסדר . אה רגע

    אחרי בערך שעה של הליכה התחלתי להרגיש תחושה מוזרה ברגל

    מתכופף

    מסתכל

    מסתכל שוב
    .
    .
    עלוקות!
    התחלתי להוציא אותן מהרגליים (את הרוב הוצאתי מיד והייתה אחת שהסתתרה ונשארה חצי שעה על הרגל (איכ))
    חסר אונים חיפשתי מקום לשטוף את הרגל ולהרגיע את הבטן והגעתי לבית של שני זקנים חמודים ששוחתי איתם ואכלנו דאל באט אותנטי ביותר אחרי זה חזרתי לחדר בציפייה לקראת האיחוד עם יעל שחסרונה הרגיש כמו נצח

    בזמן הזה יעל הייתה ביוגה והתחלה האירוע נחלה אכזבה. הציפייה לברוח מנחיל הישראליים נכשלה והריטריט התגלה כאבן דרך נוספת בשביל החומוס הרחב.
    השיעורים היו מלאי נשימות ומנטרות ופחות דינאמי מהמצופה אבל בערב המצב החל להשתנות כשקיבלנו הרים על גבי הרים של מומו מופלא- מטוגן ומאודה ובכך יעל חגגה את מסיבת המומו הראשונה שלה ואכלה כמעט 40.
    משם הימים עברו בנעימים מלאים במנוחה וביוגה , חלק קצת יותר טובה וחלק פחות, ואוכל מקומי ואנשים מכל העולם הצטרפו לחגיגה ומהלו את הישראלים.
    אפילו המטרות החלו להתחבב ולהרגיש כמו ערבי שירה בציבור.
    על אף החוויה החיובית בסהכ ושוברת השגרה הרצון לחזור לפגוש את תמיר אפף את כל היום האחרון
    Read more

  • Day 34

    0-0 קצבי בספארי

    April 16, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 40 °C

    אז לפני ארבעה ימים החלטנו לרדת לספארי ברדיה בעיקבות סיפורים על אנשים שהיו בספארי וראו חיות מדהימות! אז לקחנו את החפצים שלנו ונסענו 20 שעות מסלול שהלך דרך כל נפאל (ליטרלי)

    דרך חווייתית שכללה אישה שלא הפסיקה להעלות גרה אולי בשביל להכין אותנו לחיות בספארי, מוזיקה קצבית ונוראית שהתחילה בסביבות 12 בלילה ו2 מסעדות הרסניות שהגישו סמוסה ודאל באט שגררו שני קלקולי קיבה עליהם נדבר בהמשך

    בתום הנסיעה הגענו לכפר מקומי באזור חם במיוחד (הערת צד חשובה: הטמפרטורה היא 40 מעלות כל יום) ונלקחנו לבקתות אירוח מקסימות וחדשות ששימשו לנו כבית, משם יצאנו לחצי יום שכלל הליכה בגונגל המרהיב וחיפוש אחר חיות והתקלות קרובה יחסית עם קרנף שקפץ למים לידינו, איילים וקופים

    ביום השני קמנו בבוקר לעוד יום מדהים של הליכה בגונגל ושם כבר נתקלו הרבה יותר מקרוב בקרנף שבא לעברינו אחרי שקלט אותנו מתלהבים מהשטיפה שלו באגם והיינו צריכים לברוח מהר תוך כדי שהמדריך מנסה להפחיד אותו בתנועות גוף וקולות. צפינו בקרוקודיל ישנוני על שפת האגם וביקרנו את ויקטור הקרנף הידידותי חובב העוגיות והליטופים שגם היווה חוויה מדהימה. בערב חגגנו את ראש השנה הנפאלי עם ריקודים ביזאריים וייחודים שהנעימו את זמננו לאחר טיזינג מהמלצר שלנו ״you don’t like dance?” כמובן שהיינו הסלבס בחגיגה וקיבלנו פפארצי לאורך כל הערב.

    היום השלישי נפתח בקלקול קיבה לתמיר שקיבל טיפול מהיר ומסור מבעל ההוסטל שהלך לקנות לו תרופות ובננות לאורך היום בעיקר נחנו בכפר היפה והנעים ועשינו סידורים לתאילנד

    ביום הרביעי יצאנו שוב עם כוחות מלאים (שהתבררו חלקיים לאחר כמה שעות שגם יעל נשלחה לחדר עם קלקול קיבה חריף) בזמן הזה הספקנו להיתקל בפיל בר עוצמתי שהגיע למקום התצפית שלנו בו חיכינו לטיגריס ונאלצנו לברוח ממנו ואז לרדוף אחריו לעוד מבט חטוף ולהמשיך לחפש טיגריסים במהלך כל היום

    אז למה 0-0 קצבי רק?

    כי זה לא שלא היו מצבים בגונגל

    היו רגעים מרגשים - איילים וקופים שראינו , אווירה עוצמתית שדומה בעוצמתה לאצטדיון מלא אוהדים מריעים

    אפילו היו כמה קורות, משקופים ועוד מצבים מסוכנים- רעשים שהתבררו כקרנפים ופילים שהתקרבו אלינו במהירות, קרוקודיל שראינו בנהר ויכל לטרוף אותנו אם רצה

    אפילו היו שערים פסולים! פעמים שצפינו עם המשקפת שלנו ויכולנו להישבע שראינו טיגריס שלאחר מכן התברר כסתם בול עץ שצף!

    אבל בסוף לא היה את השער שיגרום לריגוש שלנו להתפרץ ויהווה את רגע הפאתוס, אבל בכל זאת חוויה מוצלחת לכל הדעות
    Read more

  • Day 40

    3 ימים ראשונים באגמים הקפואים

    April 22, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 13 °C

    אז אחרי 18 שעות באוטובוס חזור מברדיה (חובה לציין שכבר התרגלנו לשגרת החיים באוטובוס) הגענו ליומיים של סידורים בקטמנדו והוצאת הטאי פאס (בהצטיינות) החלטנו לצאת לטרק האגמים הקפואים בלי מדריך מתוך אמונה בעצמנו וניסיון שצברנו באנאפורנה

    היום הראשון כלל (איך לא) נסיעה של 8 שעות עם עצירת דאל באט בעיירה בידור שתוגדר מאוחר יותר עי תמיר כדאל באט של הטיול שכן היה חריף בדיוק במידה הנכונה וכלל מילואים מהירים ומדוייקים וגם כלל בתוכו צ'יפס קריספי שתרם לכללותה של המנה

    מגיעים לעיירה דונצ'ה שם מבלים את הלילה במלון מרשים ומשופץ (בסטנדרט נפאלי כמובן) על אף שלא היה כיור בשירותים, דבר שיעל לא הבחינה בו כל השהות (סטנדט יורד. ומתכוננים ליום הראשון של הטיול

    ביום הראשון של הטיול מתחילים בהליכה קלילה ואז מגיעה עלייה תלולה שלא נגמרת, ואז הולכים עוד שעה ועוד שעה , והסוף לא באופק , אז מחליטים לאכול צפאטי עם טונה ולעזור כוחות להמשך העליה . ממשיכים בעליה והנופים היפים שנשקפים ממנה של נהר שזורם לצידנו והיער הבלתי נגמר שנפרס לפנינו, כך יצא שעלינו ביום אחד 1400 מטר בגובה, לא פשוט אך מספק.
    בסוף מסיימים את היום בהוסטל נחמד שמנוהל על ידי ילדה בת 20 ואחיותיה בנות ה5 והשנתיים ובקניית גבינת יאק קשה ונהדרת ממפעל הגבינות המקומי שהופכת לכריך מנחם וטעים .

    היום השני ממשיך את מגמת הטיפוס אבל אנחנו מתנחמים בכך שהגבהים לא כלכך משפיעים עלינו, הלכנו גם קצת במישור שהיה חידוש מרענן ביחס לאתמול, והיום עובר די בקלילות ואפילו פוגשים מטיילים נוספים מהודו ומישראל. עם הבחור ההודי אפילו הלכנו כמה קילומטרים בהם סיפר לנו על חייו (ולא בפרטים בכלל), עצרנו לעצירה ארוכה במיוחד של תה ונוף מרשים של פסגת הלאנגטאנג.
    מגיעים להוסטל מוקדם בסביבות 11 ואוכלים מרקים טעימים וצופים בסופה שמתחילה בערך שעה אחרי שאנחנו מגיעים , מתחילה בגשם שהופך לברד שהופך לשלג מרגש (פעם ראשונה שיורד שלג על יעל!! והיא יוצאת מההוסטל להתפעל) ואנחנו צופים בו מהחדר המחומם שלנו, קוראים ספר ומפטפטים עם המקומיים ששוצפים את הטרק.

    ללא ספק רגע השיא של היום מגיע בשעת השקיעה על רכס האנפורנה, ממנו נראה שאי אפשר לברוח, היה שמיימי.
    Read more