יעל, תמיר והמזרח
Currently traveling
  • Day137

    אנחנו בהודו

    July 28 in India ⋅ ☁️ 12 °C

    אז זהו .. עזבנו את וייטנאם אהובתינו ישר להרפתקה הבאה של הטיול - הודו! אז אחרי שהכל עבר לא חלק בשדה- התמונה שלי הפוכה בויזה, טעינו בשם בטיסה ונזרקו לי המספריים לשפם שעברו איתנו כבר 3 מדינות הגענו ללילה בדלהי בגסט האוס חמוד שם הגישו לנו מנות מקומיות עד לחדר ועלינו בוקר אחרי על הטיסה ללה.

    בלה הגענו להוסטל עם בעלים משוגעת בהמלצתו של מתן חבר של תומר שהיה מספק לכל הדעות והפך לבית שלנו בארבעת הימים הבאים. את הימים ניצלנו לפגוש מלא חברים חדשים ולא חדשים ובעיקר קצת להנות מהישראלידה הראשונה מאז תאילנד בערך (!)

    בלילה הראשון היינו במסיבה ממש כיפית שאחריה קמנו ממש מוקדם להרצאה של הדאלי לאמה שבמקרה הגיע איתנו ללה וישבנו עם אייל מומחה הבודהיזם שהסביר לנו את כל מה שהדאלי הרצה והיה מעניין ומצחיק בעיקר (ציטוטים כמו- הייתי במדינות בודהיסטיות אחרות כמו קמבודיה ותאילנד וגיליתי שהדרך שאנחנו לומדים היא אקסלנט). אחרי זה בילינו את הימים בעיקר בשוטטות והצטיידות מחודשת בקצת ציוד חורפי- מכנסי צמר ופונצו שהיה קשה למצוא הרבה יותר מהמצופה.

    מצאנו גם מקום מושלם לטאלי שהקפדנו לפקוד באופן יומי והיה ממש נחמד וביתי בו וככה הימים עברו להם ברוגע עם מלא מפגשים חברתיים ותכנון של הימים הבאים עם החברים החדשים שפגשנו עליהם תקראו כבר בסיפורים הבאים
    Read more

  • Day134

    אז זהו חזרנו מהשייט לימים אחרונים בהאנוי, עמוסים רגשית מהחודש המדהים שעבר עלינו לוקחים רגע לנוח קצת לעבד את החוויות ולהכין את עצמינו לחלום הבא שמגיע אלינו בדמות הודו!

    אז מה היה לנו בעצם- כמות פסיכית של נופים בעוצמות אדירות שחווינו על בסיס יומי ובמלא דרכים, תרבות ייחודית ומדהימה ששונה מכל מה שהכרנו והיה משמח לחוות כל רגע ממנה, מלא ממשקים עם אנשים שהותירו אותנו מחויכים גם מכמות הצחוק ולפעמים גם מפליאה.

    אז בעיקר הסתובבנו בעיר בימים האחרונים ומצאנו כמה מקומות נסתרים שהיה ממש כיף לשבת בהם ואפילו עשינו קצת קניות משותפות של בגדים ואקססוריז שונים.

    באמת שממש מצאנו את המקום הנוח שלנו ואנחנו יודעים שוייטנאם היא המדינה שהותירה אצלינו את החותם הכי עמוק ושהכי נרצה לחזור אליה בעתיד הקרוב (מישהו אמר דלתת המקונג??)

    מאידך אנחנו מתחילים לעכל שהודו היא ההרפתקה המשותפת האחרונה לטיול זה מה שגם מלחיץ וגם גורם לנו ממש לרצות להיות ביחד כמה שיותר ולחוות כמה שיותר את הודו ובעיקר אחד את השנייה.

    סיידנוט- ניצלנו את הימים גם לאכול בקר בפעם האחרונה לפני הודו (כי זה לא חוקי שם שזה טוב כי לאכול יונקים זה לא טוב)- אכלנו פיצה בקר, מקדולנדס ואפילו נודלס בקר אגדי פעמיים, טעיםםם ותמיד דאגנו לקנח בקינג רוטי וקפה קוקוס שקירר את גופינו וחימם את הנפש שלנו
    Read more

    lila frisher

    מדינה מדהימה , בהצלחה בהודו בחוויה חדשה!

    lila frisher

    🫡

    lila frisher

    🤣🤣חחחח, מנת ביזוי מסורת - יותר לא יאושר לווייטנאמים לבקר באיטליה

    4 more comments
     
  • Day131

    שטים בין הרים בים

    July 22 in Vietnam ⋅ ⛅ 31 °C

    *דיסקליימר- אנחנו כבר לא בויאטנם אבל שכחנו להעלות את הדברים האלה אז קבלו נוסטלגיה*

    ליומהולדתי שהיה כבר די מזמן תמיר המקסים תכנן לנו שייט עם לילה בהאלונג ביי, מפרץ יפייפה מלא בהרים קטנים או בעצם סלעים עצומים עם צמחייה שפורצים מתוך המים.
    לשייט הגענו מבלי לדעת איך יהיה אך עם רצון גדול שילך חלק אחרי הרבה שמועות חלוקות מאנשים שהיו.
    חוץ מאיתנו היו שני הודים חמודים שהיו בירח הדבש שלהם והשאר- ויאטנמים.
    הסירה הייתה לא גדולה ככה שלא הרגיש מפוצץ אבל האווירה הייתה מאד אותנטית. הכל היה מפנק, אבל בוויב של ויאטנם.
    כך יצא שבילינו את היומיים האלה בחדר עם נוף מדהים ומשתנה של הים הכחול ירוק וההרים, יושבים במרפסת ונהנים.
    באחת הישיבות שלנו הגיע בחורה בסירה קטנה שחתרה אלינו מאלוהים יודע איפה ומכרה בירות, סיגריות וחטיפים כמובן שקנינו ממנה כמה בירות ובקבוק מים לאחר מיקוח יפה והיא העבירה לנו את הדברים בסלסלה שמחוברת למקל ארוך כדי שיגיע לכל אנשים הסירה במידת הצורך. חוויה מעניינת ומצחיקה מאד.
    יצאה לנו גם לשחות בים ולעשות בו קיאקים (שממש השתפרנו בהם! הפעם כבר היינו מהירים ולמדנו לכוון) ולקחת סירה קטנה למערה הכי לא מרשימה בכל ויאטנם אבל כל שאר הנוף היה ככ יפה שזה לא משנה.
    לארוחות הגישו לנו רק שרצים. שונים ומשונים.
    את מרבית האוכל לא ידענו לאכול והמלצרים היו צריכים להדגים לנו איך אוכלים סרטן שלם, מה אפשר לאכול בדינון (שימו לב לא את הדיו ותמיר הבין את זה קצת מאוחר), איך עורפים לחסילון את הראש ותמיר אפילו אכל מיקס של צפרדע וחזיר מאודים בבמבוק.
    למרות שהאוכל היה שונה מאד ממה שציפינו נהננו מאד מהחוויה וידענו שהכל זה דברים שבחיים לא נקנה והאמת שגם די יקרים אז הזדמנות נפלאה.
    בערב שתינו קוקטיילים מוצלחים ומושקעים והצטלמנו עם כל הויאטנמים שהיו על הסירה בערך לבקשתם ואפילו קיבלנו בתמורה לסשן התמונות סיגר וצייסרים מאלכוהול שהם הביאו בבקבוקי מים ישנים (אנחנו ישר הנחנו שמדובר ביין אורז אבל כמובן שאחרי כמה שוטים ההודי היה צריך להפחיד אותנו שאולי זה יין נחשים וזה מסוכן אז ביררנו ולטענתם זה היה ״יין רגיל״, זה בטוח לא היה יין מענבים אבל אנחנו שלמים ובריאים אז אם זה היה נחש מה רע)

    השייט היה באמת ככ יפה והחוויה הייתה ככ מצחיקה ומיוחדת שזה יזכר כעוד חוויה נהדרת במדינה שפשוט לא מאכזבת.
    Read more

    lila frisher

    וזה דביק דביק דביק ....🤣

    lila frisher

    וואו

    lila frisher

    יפים שלנו❣️

    8 more comments
     
  • Day130

    הכל היה כיף
    הכל היה יפה
    יש עוד מליון סרטונים ותמונות קשה לבחור
    לנצח ישארו הזכרונות
    מי שבויאטנם מומלץ
    רק ביבי!

    lila frisher

    איזו מדינה מדהימה! כל-כך שמחה שחוויתם אותה! 🪅🪅🪅

    Ilay Wanderman

    אני גם רוצה אני גם רוצה

    Ronit Botser

    הרגתם!!🤣🤣🤣

     
  • Day130

    שדות הרים וחיוכים

    July 21 in Vietnam ⋅ ☁️ 20 °C

    שלושה ימים בצפון של הצפון
    לפעמים רואים קצת את סין
    והרבה רואים שדות אורז ותירס, הרים, מפלים ונהרות.
    מדי פעם קצת כפרים- כאלה עניים מאד וכאלה קצת פחות.
    ילדים מלוכלכים מלאי שמחה וחיוכים
    מנגנים שרים והרבה מהם כבר עובדים.
    הולכים על צידי הכביש ובשבילים קטנים עם סלים מלאי תבואה או בדרך לנהר עם סלסלה לדייג או חכה שהכינו לבד- לפעמים לא יותר מבני שלוש,
    אבל זה לא מונע מהם לחייך ולצעוק ״הלו הלו!״ ולפעמים להוסיף גם איזה ריקוד קטן בכל פעם שאנחנו עוברים לידם.
    עוברים את הנופים הכי יפים שראינו כבר תקופה ארוכה וכל שנייה אפשר להעריך ולספוג.
    בנסיעה על האופנוע עם מוזיקה באוזניים ורוח בפנים הכל יותר עוצמתי; הגשם, הרוח, ההרים והריח של האורז שממלא את האף ומזכיר קצת ספא אבל יותר טוב.
    לפעמים אפשר לראות שעל אחד הכפרים יורד גשם ככ חזק שהכל הופך לבן כמו שצף חזק של מפל.
    חלק מהזמן את נוסעת ממש בתוך השצף הזה, ובתוך שיא הסופה אפשר לראות בהמשך הכביש שמיים כחולים ובהירים ואת יודעת שבקרוב זה יפסק, עד שזה יחזור.
    רוחות חזקות מרקידות ומחיות את כל האורז מסביבך כמו גלים של ים ולפעמים מנסות להרקיד גם אותך.
    מדי פעם עוצרים לנענוע ושיחרור הישבן שהופך למעיין ריקוד קבוע ולהתענגות על הנוף בסטטיות נחוצה.
    באחת העצירות גם עוזרים למשפחה לקטוף תירס ובאחרת קפצנו לשחות במפל וחבורת הנהגים הדגימו ולימדו אותנו לקפוץ מסלעים גבוהים לזרם המים הנעים שבהמשכו התקלחו כל ילדי הכפר.
    שלושה ימים עם עוד שישה ישראלים שלא פגשנו לפני והתגלו כאנשים נפלאים.
    כל ערב מלא בשירה ושתייה של מים משמחים מאד.
    מה עוד צריך שיוצאים לשלושה ימים על אופנוע בצפון של הצפון.
    Read more

    lila frisher

    יו, כמה אתם יפים!!!!

    lila frisher

    רונאלדו שלנו

    lila frisher

    🥰🥰🥰

    2 more comments
     
  • Day127

    חתונה בכפר

    July 18 in Vietnam ⋅ ☁️ 26 °C

    אז אחרי אוטובוס לילה מדהים - מיטות כלכך רחבות שישנו אני ויעל באותה מיטה והשארנו את השנייה ריקה הגענו בשעה 4 בערך לסאפה. סגרנו מאמא מראש בשם קר (למזלנו כי רוב המאמות שהיו לא נראו לנו סימפטיות) וחיכינו לה בסבלנות שעה בערך עד שהיא הופיעה עם הבן שלה ואישתו והם לקחו אותנו על אופנועים להומסטיי שלה על רקע הזריחה על ההרים המרהיבים של סאפה ושדות האורז שמרצפים אותה.

    כשהגענו להוסטל הלכנו להשלים קצת שעות שינה במזרן שנפרס עבורנו באחד החדרים וקמנו לארוחת בוקר עם המאמא שהכינה לנו צ'פאטי (געגועי לנפאל) מלווה בסלט ושלל פירות, אחרי זה פגשנו שלוש בנות ישראליות והלכנו איתן, עם קר ועם הילדה של השכנים (בת 4 חמודה חמודה שליוותה אותנו לאורך כל השהות שלנו ואפילו הביאה לנו מתנה כשעזבנו) לטיול בין הכפרים השכנים. הטיול עבר בשדות אורז, מלא תירס , צמח. אינדיגו שאיתו הם צובעים את הגדים וקנאביס וקיבלנו הסברים על השימושים השונים ובאמת היה ממש מלמד ומהנה וגם הלכנו ברחבי הכפר וממש חווינו את המקומיים שהם מכפר מקומי של סינים שנקראים מונג והם דוברים שפה שונה, לה אין אותיות ולכן עוברת רק בין בני הכפר, ובעלי מנהגים שונים.

    אחרי זה חזרנו למנוחה ונחת בהומסטיי מול הנוף, צפינו בשקיעה וקראנו ספרים ואז ישבנו לארוחת ערב מלאה בכל טוב- אורז , ירקות מאודים , מרק טופו וספרינג רולים ממולאים בנודלס שהיו ממש טעימים

    בבוקר אחרי קמנו לארוחת בוקר רגועה שם גם פגשנו זוג ישראלים נוסף שחבר אלינו להמשך היום (חמי ונטלי). אחרי הארוחה הלכנו לאירוע השיא של היום ואפילו אחד מהשיאים של הטיול- האחיין של קר מתחתן! החתונה הייתה ממש משעשעת והייתה מלאה במקומיים שהרבו להשקות אותנו במים שמחים (שיכר אורז מקומי) ולשמוח איתנו ולגרום לנו להרגיש ממש שייכים. טעמנו קצת מאכלים מקומיים ואפילו עליתי לסשן קריוקי קצר שהגשים לי שלל חלומות והיה מצחיק בטירוף!

    סיימנו את האירוע שיכורים ומבסוטים ואז הלכנו לעוד טיול בשדות שהיה גם ממש כיף והיה ממש כיף לחוות את המקומיים שוב ואת הילדים החייכנים והחמודים. אחרי זה נכנסנו עם הילדים למפל המקומי ושיחקנו איתם בלזרוק אותם למים ובקרבות בוייב אוואטר שהיו ממש מצחיקים ומהנים

    אחרי זה חזרנו לבית של המאמא לעוד אוכל ומנוחה והתפנו לפרידה ממנה וממשפחתה שהייתה עצובה ובעיקר מרגשת ומדהים כמה שהם נכנסו לנו ללב ליומיים.

    בערב הגענו למלון בסאפה שהיה בעל נוף מדהים ואת היום אחרי בילינו בשיטוטים ברחבי סאפה , חקר של הסביבה ושל הכפר המתויר והלא כלכך מעניין שצמוד אליו (קאט קאט) ובמנוחה מהיומיים שעברו עלינו תוך התכוננות ללופ שאנחנו מתרגשים לקראתו
    Read more

    lila frisher

    זמר חתונות המתוק בעולם !!!!

    lila frisher

    יופי מדהים!

    lila frisher

    דרגת השיא בטיול הזה

     
  • Day124

    האנוי

    July 15 in Vietnam ⋅ ☁️ 31 °C

    בהאנוי עשינו קצת דברים של עיר, שתינו בירה, אכלנו אוכל מאד טעים- מקומי ומערבי ואפילו שנאנו מקום שכולם ממליצים עליו, כי איך אפשר בלי קצת נונקונפורמיסטיות.
    מצאנו את ההוסטל הכי חמוד בעולם עם דויד בעל הצרכים המיוחדים שמנהל אותו ודאג לנו בכל דבר והיה באמת מדהים.
    היינו במופע בובות מים שהייתה חוויה מוזרה וכיפית, הלכנו עם מתיו והחלטנו שלא נברר מה זה לפני שאנחנו הולכים ואכן זה ממש הוסיף לחוויה.
    באחד הערבים גם התאחדנו עם פול ומאל במדינה השלישית כבר שאנחנו נפגשים איתם ומסתבר שבשילוב שלהם עם מתיו יוצא שיח מאד אינטלקטואלי, אולי קצת יותר מידי, על כלכלה ויזמות וביטקוין ולא יודעת היה לי קשה להישאר בקשב כך הזמן.
    בהסכ האנוי הייתה עיר יותר רגועה משאר הערים וממש מורגש שהיו בה צרפתים אבל כמו בכל עיר היא פחות מלהיבה אבל עדיין מפנקת ומשמחת.
    Read more

    Ronit Botser

    מקסים! אני אוהבת את הצבעוניות ❤️🧡💛💚💙💜

    lila frisher

    🤣🤣🤣

    lila frisher

    מקסים!

     
  • Day121

    אחרי נסיעה באוטובוס לילה שאמורה לקחת 8 שעות משמע להגיע ב7-8 לנין בין אנחנו כרגיל מקדימים ומגיעים בחמש וחצי להוסטל, אחד מהעובדים של ההוסטל פותח לנו מזרן על ספסל ואנחנו ישנים שם קצת עד שנפתחת המסעדה.

    מנשנשים קצת ואז יוצאים לשייט שבשבילו צריך לתפוס מונית ארוכה ואנחנו מחליטים לנסות למצוא שותפים למסע, לאחר כמה גישושים לא מוצלחים אנחנו פוגשים זוג הולנדי חביב ששמם היה בו וטימור

    בשייט נותנים לנו אופציה לבחור בין 3 מערות ומקדשים לבין 9 מערות ומקדשים - לאחר התלבטות הולכים על השייט הקצר שמהר מאוד מתגלה כממש מרהיב ומספק

    שטים בתוך מנהרות באורך קילומטר שיש נטיפים שמלווים את כל המסע כך שצריך גם להתכופף ולנווט ביו הנטיפים ועמודי הסלע. אחרי זה גם מגיעים למקדשים חמודים שעיקר התכלית שלהם הייתה עמדת הגלידות בסופם. ההמשך היה ממש נחמד וחווייתי ונפעמנו מהנופים היפים שגם הסתבר שצילמו בהם את הסרט קינג קונג

    אחר כך חזרנו להוסטל למנוחה קצרה וארוחת צהריים של באן מי מטריף (מרוב כל ההמלצות התפרענו ואכלתי שם בשר אפילו) . לקראת השקיעה הלכנו לשדה לוטוסים ואז טיפסנו איזה 500 מדרגות לנקודת תצפית מדהימה עם פסל של דרקון ונוף פנורמי על כל צוקי האיזור. למרות הטיפוס החם הייתה בריזה נעימה בסוף וצילמתי את יעל תמונות שסיפקו אותה , אירוע נדיר לכל הדעות

    בערב פגשנו שוב את יואב (חבר מלפני מלא זמן שבמקרה גמור נפגשנו) שבילה איתנו את היום ועוד שני חברים צרפתים ועוד חבר סורי-אנגלי שגדל בסעודיה ונכנסו איתם לשיחות ממש מעניינות ובאמת למדנו המון על התרבויות השונות וקצת שיח גם עם בחור איסלמי משכיל דבר שלא כלכך היה לנו עד עכשיו בטיול . את הערב קינחנו במרק פו מקומי וקצת למידת וייטנאמית במקום האהוב.

    היום קמנו ליום מסעות קליל שהתחיל בעוד באן מי כמובן ואז נסענו במיניואן עתידני להאנוי לקראת כמה ימי היערכות ללופ ולסאפה
    Read more

    lila frisher

    סרט

    7/14/22Reply
    Ronit Botser

    חלום 🤩

     
  • Day120

    חוקרים מערות ונהרות

    July 11 in Vietnam ⋅ 🌧 29 °C

    לפונג נה הגענו כחלק מתהליך העלייה, זאת עיירה קטנה ושקטה שמוקפת במליון הרים ומערות. כבר בתאילנד חשדנו שהמערות היו הדרך לבחור איפה להתיישב (יש מערה יש כפר) ופונג נה היא דוגמא נהדרת לכך. הייתה נסיעה ארוכה מהוי אן אבל יפייפיה ומיוחדת משום שהיא התחילה ב12 בצהריים ונגמרה ב21:30 מה שאומר שזו הפעם הראשונה שאנחנו מגיעים למקום לא בחמש בבוקר. בעל ההומסטיי שהיה לחלוטין יותר הוסטל החמוד אסף אותנו מהתחנה והסביר לנו כבר באותו הערב על המערות מסביב ומה אפשר לעשות למחרת. ממש מבולבלים מכל האופציות ועייפים מהנסיעה לא הבנו ככ מה אנחנו בוחרים, ידענו שיש מערה, מים, הוא ניסה להסביר לנו שעושים אומגה למערה או במערה וקופצים למים ושאם יש לי פחד גבהים (ויש לי אחושרמוטה יעידו כל הגשרים בנפאל) זה אולי יפחיד אותי אבל שאפשר גם קייאק וככה הוא זרק מלא שמות של אטרקציות אחת אחרי השנייה. זה לחלוטין היה נשמע לנו הרבה יותר מידי ותיירותי מידי אבל באנו עד לפה ומה לא נעשה את הדבר היחיד שכולם מדברים עליו פה? זה היה יותר יקר מהתקציב שלנו אבל עד כה האטרקציות בויאטנם לא איכזבו ומקסימום יאכזב.

    בבוקר למחרת נחשפנו למערה עם עוד כמה אנשים והבנו שבאמת לא הבנו כלום אתמול בערב, המדריכה אמרה שאנחנו שני האנשים היחידים באוטובוס שיורדים עכשיו במערה החשוכה, היא הורידה אותנו ליד מליון ויאטנמים בבגדי ים צורחים מילים ומתרוצצים, התחלנו לחקור את המדריכה לאן שאר האוטובוס נוסע ומה קורה והחלטנו ללכת עכשיו למערת נטיפים ואחכ לחזור למערה החשוכה עם עוד כמה תיירים.

    מערת הנטיפים נקראת מערת גן עדן, הולכים ביער בערך רבע שעה ואז מגיעים למערה, חום אימים ובא לך למות ואז אתה נכנס- וזה אכן גן עדן.
    המערה קפואה וזה מרגיש כאילו יש שם מזגן, היא גם ענקית ומלא בנטיפים ענקיים. ממש נהננו מהמזגן הטבעי והנטיפים היו יפים אבל גילינו שהויאטנמים מאד גרועים במרחב אישי וכל הזמן נגעו לנו ביד, החזיקו לנו במרפק, ליטפו לנו את הגב (או את הטוסיקון) אז לא נשארנו אדישים והחזרנו בתגובה! התחלנו להתנהג כמו ויאטנמים מצטיינים וללטף אנשים אקראיים בזמן ההליכה במערה- אף אחד לא חשב שזה מוזר ולא הסתכל עלינו אחרי שליטפנו אותו- מבצע ההשתלבות הוכתר כהצלחה!

    אחכ התחברנו לחבורת תיירים מערביים נחמדים מאד ונסענו לארוחת צהריים עם ציפיות נמוכות ותוצאות גבוהות. קיבלנו שצלחת בגודל השולחן עם כל מאכל צמחוני שאפשר לחשוב עליו במטבח הויאטנמי, חלקנו את זה ארבעה אנשים והצלחת לא נגמרה. מי שאכל בשר קיבל שם גם עוף שלם וכל אחד תפס חלק ומשך (מחזה חייתי במיוחד).
    הכניסה למערה החשוכה הייתה כרוכה באומגה דרך העצים ומעל הנהר, אני פחדתי מזה מאד אבל כל הארוחה הסתכלתי על האנשים שעושים אותה והחלטתי שזה הזמן להתגבר על הפחד. קיבלנו ציוד ועלינו על המגדל ואיך שהגיע התור שלי ונעמדתי ממש על הקצה מי שיצאה לפניי נתקעה שנייה לפי הסוף והייתי צריכה להישאר על הקצה כמה דקות טובות שהרגישו כמו נצח וכמעט גרמו לי להסתובב וללכת לעשות קיאק אבל למזלי האסרטיביות נעלמה ממני לחלוטין וחיכיתי בשקט ובפחד עד שיגיע תורי, וכשהגיע ממש נהנתי! האומגה הייתה ממש יפה וכיפית ואפילו לא עצמתי עיניים.

    אחרי התחלנו לשחות בנהר הקפוא (והמרענן למזלנו) כמה מטרים עד לכניסה של המערה שם הדלקנו פנסים והתחלנו ללכת בשורה יחפים ורק עם בגדי ים בתוך מים מגעילים ונטולי עלוקות באופן מפתיע ולא אמין. נכנסו עמוק יותר ומותר והמערה הפכה לצרה ובוצית עד שהגענו למעיין בריכת בוץ שם עשינו אמבט בוץ, כיבינו את הפנסים וצפנו בו בחשיכה מוחלטת והאמת שזה היה ממש כיף מרגיע ומרגש בו זמנית.
    אחכ יצאנו וחתרנו בקיאק (כלומר תמיר חתר ואני תמכתי נפשית). אחכ שיחקנו עוד קצת בנהר וחזרנו להוסטל גמורים. בערב ישבנו ל״ארוחה משפחתית״ שההוסטל מארגן בלי המשפחה אבל עם אוכל ביתי והפי ווטר (רוקסי בתכלס), הכרנו שתי אמריקאיות נחמדות ובגלל שלא היה אוטובוס נשארנו עוד לילה.

    למחרת היה גשום, הטפטוף ליווה את היום בחוזקות משתנות אבל זה לא מנע מאיתנו לקחת אופניים ולחקור את העיירה שהתגלתה כמתוקה מאד. מוקפץ בהרים ושדות עם בית קפה אחד במרכז העיר ונהר ענק בקצה הרחוב הראשי שאפשר לרכב לצידו. כשהגשם התחזק עצרנו לנוח ולשתות ליד הנהר באחד ההוסטלים ושם פגשנו שתי דניות חמודות מאד. דיברנו איתן די הרבה והחלפנו חוויות מהטיול ומוויאטנם והן סיפרו לנו קצת על דנמרק ועל החיים שם. נהיה לנו ממש כיף להכיר כל פעם אנשים מעניינים ונחמדים מרחבי העולם ואז להיפרד מהם לשלום אחרי כמה שעות של שיחה מהנה.
    בערב אכלנו שוב בארוחה המשפחתית רק עם עשרים אנשים בערך והלכנו לתפוס את האוטובוס שלנו.
    אך במזרח כמו המזרח הזמנת אוטובוס לחוד ואוטובוס אמיתי לחוד וכך האוטובוס תיירים שלנו עשה תאונה בגשם שנמשך כל היום ולא הגיע (למזלנו זה קרה לפני שהוא אסף אותנו, והכל לטובה) אז בשעתיים וחצי איחור הגיע האוטובוס המקומי והטוב לאסוף אותנו בתקווה שהעיכוב יביא לכך שנגיע בשעות הבוקר הקצת יותר מאוחרת לנין בין. היעד הבא שלנו- הראשון שהאמת בצפון והאחרון לפני האנוי
    Read more

    lila frisher

    120! 120 יום ! וואו

    7/13/22Reply
    Ronit Botser

    יש לי תמונה שלך כזאת בדיוק רק בת שנתיים !!! ❤️

    Yael Botser

    תשלחי לי!

    Ronit Botser

    🤣

     
  • Day117

    אז קמנו בבוקר לארוחת בוקר מפנקת במלון שלנו שכוללת דברים של ארוחת צהריים וייטנאמית בתוספת פנקייקים ועמדת חביתות מושקעת וטעימה (כך לפחות יעל מספרת , אני עדין אלרגי לביצי המזרח).

    אחרי זה הלכנו להסתובב ברחבי הוי אן המקסימה והציורית וממש כל דבר שעושים בה מרגיש נכון והכל באווירה נינוחה ולא אוברוולמינג כמו רוב המקומות התיירותיים במזרח. למרות שהיא מאד תיירותית זו מרגישה תיירות אחרת (אחרי הכל דורגה מספר אחת בעולם לעיר תיירותית) אחרי זה בצהריים הלכנו לסדנת בישול עם הון שכבר מההתחלה שבתה את ליבנו על אף השימוש במילים בעברית במבטא מצחיק והיינו עם עוד ארבעה ישראלים זרמנים שגם הרימו את האווירה ממש וקצת התגעגענו לזה.

    בהתחלה טיילנו בשוק, קנינו דגים טריים וטעמנו פירות חדשים שלא טעמנו עד כה. אחרי זה נלקחנו לסירות עגולות עם דייגים ויטנאמיים שלא יודעים מילה באנגלית ונהננו לצעוק איתם כל מיני שירי דייגים שהיו מצחיקים תוך שהם סיבבו אותנו בסירה וגרמו לנו לצחוק תוך כדי בחילה. אחרי זה ניסינו לדוג איתם קצת סרטנים בנהר ואפילו הצלחנו ללכוד כמה (לפני ששחרננו אותם כי אנחנו בעלי לב רחום).

    לאחר מכן התחלנו במלאכת הבישול- הפעם, בניגוד לתאילנד, עשינו הכל מאפס והכנו ארוחת חמש מנות מדהימה שכללה פנקייקים וייטנאמיים עם שרימפס, ספרינגרול חזיר, סלט פפאיה ושרימפס, עוף על הווק ודג במעטפה של עלי בננה. החוויה הייתה ממש נחמדה וכל הזמן הייתה מלווה בסיפורים והסברים והרגשנו שאנחנו באמת עובדים ולומדים את המרכיבים, אפילו למדנו איך לעשות במחבת אש מטורפת כדי לבשל טוב יותר את השרימפס (פחד הפחדים) אחרי שההתפוצצנו בכל צורה קינחנו בבננה שעטופה בדף אורז ומלווה במנגו וחלב קוקוס וקינחנו את הקינוח בעוגה שבעלה של הון הכין לכבוד 2 מחברי הסדנא שהתארסו. בערב ישבנו עם חברים מההוסטל והלכנו לישון מפוצצים ביותר!

    יום אחרי שכרנו אופניים והלכנו לחקור את כפר הקדרות של הוי אן שהיה במרחק רכיבה קצרה ויפה על הנהר. הכפר עצמו היה חביב ומלא בבתים של מקומיים שעומסים בפסלי חימר, התנסנו קצת בקדרות באחד הבתים, הכנו וזות לעציצים ואפילו עזרנו לדייג מקומי שפגשנו בדרך בחוצה לתקן את רשת הדייגים שלו, הוא לא ידע שום מילה בשום שפה וגם לא לקרוא אז אנחנו די בטוחים שזה מה שעשינו אבל הוא היה מקסים מאד.

    אחרי זה אגרנו כוחות וקרירות מהמזגן בחדר ויצאנו לרכב שוב הפעם לשדות האורז. ממש ביציאה מהעיר יש שדות אורז ענקיים וירוקים ביותר עם שבילים ממש בתוכם. במהלך הרכיבה ראינו כמה ילדים משחקים בשדה ופתאום אחד מהם החל לצעוק לעברינו ״סטופ סטופ!״ לא הבנו מה הוא רוצה והוא התחיל לרות בשדה מקביל אלינו עם משהו שנראה כמו אבן, הוא המשיך לרוץ ולצעוק לנו לעצור אז עצרנו, התכוננו כבר לעימות ויעל הודיעה שאם הוא תוקף אותה עם האבן היא תוקפת חזרה, כשהוא הגיע קלטנו שזה בכלל שורש לוטוס ולא שום אבן, והילד רק רצה להראות לנו איך אוכלים ולתת לנו לטעום, כמובן שאכלנו וצחקנו איתו והרגשנו קצת טיפשים שחשבנו שהוא מאיים עלינו.
    אחכ המשכנו לרכב ובעיקר התרשמנו מהשדות הרחבים ומלאי המים והמהריחות הנעימים שעלו מהם ומהאנשים שעבדו אותם.
    בערב אספנו את הסנדלי היפיפיים עבודת יד לפי מידות רגליה של יעל שיצאו מושלמות ואז אכלנו במסעדה יוונית שכמובן איך לא מאוד אוהבים שם ישראלים ושמו לכבודינו פלייליסט שלם של עומר אדם (כנראה חשבנו שאנחנו מקריית מלאכי).

    את היום פתחנו בנסיון השבועי לראות זריחה (הסכם שעשינו בנינו מאז שהתלהבנו ממנה באנקור וואט), החלטנו לקום בבוקר ולנסוע לים שם הזריחה אמורה להיות מדהימה לפי המקומיים אבל שכחנו שפה זה לא קמבודיה ואין מליון נהגים שרק מחכים לקחת אותך בארבע וחצי בבוקר לכל מקום שרק תרצה. ככה שאחרי כמה סיבובים ברחובות וניסיון כושל להזמין בגראב מונית החלטנו ללכת לגשר ולנסות לראות משם,התוכנית לא צלחה אבל המזג אוויר היה ממש נעים והיה נחמד לראות את כל המקומיים מתעוררים ליום החדש ליד הנהר.
    לאחר שחזרנו לישון בילינו את הבוקר החדש שלנו בעיקר בשיטוטים ואז נסענו לים שוב לעוד יום סתלבט רגוע והיה ממש כיף להנות מהמים ומהישיבה על החוף הציורי, אחרי זה הלכנו לאכול עוד באן מי במקום הקבוע ויעל אספה את השמלה שלה שחזרה מושלמת לאחר שני סבבים של תיקונים.
    שיצאנו מהבאן מי ראינו בפינת הרחוב חנות של כלי חרסינה יפנים ומיוחדים של אישה זקנה, בלי שום יכולת שליטה עצמית קנינו עוד שתי כוסות מיוחדות לאוסף החדש שלנו.
    בערב התפתנו לאטרקציה התיירותית של שיט לא פרטי בכלל בסירה פרטית בנהר עם שאר התיירים של הוי אן אך למרות כל זאת השקיעה הייתה יפה והנסיעה הייתה נחמדה מאד.
    אחכ התגלגלנו למסאג הכי טוב שהיה לנו עד כה במקום שנקרא חמשת החושים ומשם קינחנו את השהות שלנו בהוי אן בפיצה משפחתית ענקית במסעדה האיטלקית
    Read more

    lila frisher

    צחקתיייי כל הכבוד! אוהבת מלא

    7/9/22Reply
    Ronit Botser

    🤣

    7/11/22Reply
    Ronit Botser

    🤣

    7/11/22Reply