- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 239
- jeudi 6 octobre 2022
- ⛅ 30 °C
- Altitude: 15 m
CambodgeSvay Dangkum13°21’26” N 103°51’11” E
סיאםם ריפס

יצאנו למעבר גבול בתשע וחצי אחרי המתנה ארוכה בסוכנות לסירה שתגיע
נסעו איתנו משפחה הולנדית מגניבה שמטיילת כבר כמה חודשים במזרח עם ילדים קטנים שעוד ירביצו ויבכו בהמשך
משחדים את הפקידים במעבר גבול, נזהרים מעקיצות, ויזה בחום של הישמור וחוצים ברגל בין לאוס לקמבודיה.
דגל חדש לפינגווין.
נחטפים לוואן הראשון. אחרי דרך קופצנית ראשונה אנחנו יורדים בסוכנות/מסעדה שמחלקת את המיניואן הראשון לשני מיניואנים נפרדים. היא גם מגישה אוכל, ומלחיצה את כולם באווירה אינטנסיבית לא מוסברת, קבלת פנים ראשונה בקמבודיה.
על הואן השני המרופד והויאייפי שלנו אנחנו יחד עם המשפחה ההולנדית, זוג ספרדי שקט, נהג אווירה ואני מרגיש חלק ממשפחה ביזארית כזו שברודטריפ.
בערך בשבע וחצי בערב, תשושים אחרי דרך קופצנית שנייה אנחנו נוחתים בסיאפ ריפ
טוקטוק לוקח אותנו להתלבט בזיפזופים בין דורמז מומלצים ואנחנו מתמקמים בonderz המפורסם עם כל הבריכות ואווירה אינטרנשנלז.
קיבלנו חדר ריק ויצאנו לסידורים, אוכל, להידפק מהדולר והריאל ולגלות שקמבודיה היא מקום יקר ביחס לכל המדינות מסביב
4:10 בבוקר השקמה, סגרנו סיור מקדשים בזריחה, אני מתעורר חצי מת אחרי היום נסיעות הקשוח בשילוב עם הנגיף ובחוץ גשם.
אנחנו מתארגנים כמו זומבים וב4:30 כתבנו לרוי המדריך שהגשם (עייפות) כבד עלינו ואנחנו נדחה ליום אחר.
במקום, חזרנו לישון, אכלנו סמוטי בול לארוחת בוקר, התפננו בשמש ליד הבריכה בוונדרז, חקרנו על יפן ועברנו למלון שמצאנו באייר בי אנד בי.
חוויות מהמלון
שידרגו אותנו לסוויטה בשביל הכיף (שני כיורים)
קיבלנו ערימות של צלחות פירות בחינם
בריכה, בקבוקי מים קרים בקבלה ביחד עם עוד שלושה אנשים שמתעקשים שתשב כדי שהרגליים לא יכאבו מההמתנה
כל אחד מינימום רמת שירות של סיקס סנסס בזמן שאנחנו מתמקחים על מחירי חדר בהצלחה למקבל את הבאדג'ט והפלז'ר
יום כיפור מגיע ואנחנו יהודים טובים בגולה אוכלים מפסקת יחד עם שחר, ישראלית נוספת.
ישנו המון, קמנו, תשחצים, ישנו שוב, קלפים, ספרים והפעלות ליום כיפור. למרות שאין דרך להרגיש את כיפור כמו בארץ, כשהכל עוצר נסגר ומתכנס פנימה, שמחתי על ההזדמנות להיגמל מהדחף לאכול, לשתות, להיות בטלפון ולקחת אליי את היופי שביום.
סגרנו כרטיסי טיסה ליפן, הגשמת חלום, ההתרגשות ואופוריה בשיא, שרים ביג אין ג'פן בלופים בלי לדעת את המילים.
עשינו את הסיור מקדשים בזריחה עם רוי המדריך המקסים. כבר אחרי הרבה זמן במזרח נגמר לי הדחף ללכת לראות מקדשים אבל וואלה היה מרשים במיוחד, מומלץ.
באחת המסעדות, בדרך לשירותים אני מרגיש בנוכחות מיוחדת שצופה בי אבל לא מהמקום הצפוי
בתוך מקרר משקאות של קוקהקולה, אחרי שנייה של איפוס, אני מוצא כלב עם עיניים מלחיצות שמתחיל להתחמם עליי בנביחות שגיליתי אותו. התמונה אומרת הכל.
נפרדים מסיאפ ריפ שהייתה בשבילנו בעיקר מקום להחלים ולהירגע ועולים על סליפר לכיוון קמפוט
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מה שהיה גורר אתכם להתפאנן במקרר משקאות
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 241
- samedi 8 octobre 2022
- 🌧 28 °C
- Altitude: 11 m
CambodgePreaek Tuek Chhu10°36’32” N 104°10’56” E
קמפוטינג

הסליפר לפנום פן טס ועבר כמו חלום אחד ארוך.
נחתנו לתחנה מרכזית בחמש בבוקר לקונקשיין של שעתיים שהתברר כשלוש
התמקמנו בבית קפה של התחנת דלק כבסיס אם, שם צחצחנו שיניים, שעחקנו פוקר סיני ויצאנו להסתובב בשוק בחוץ
הפירות היו נוצצים גדולים ומגרים, סחורה מיובאת מניוזילד כל תות מלמיליאן, מה קשה הייתה האכזבה לגלות שכל יחידת בננה תפוח או תפוז עולה דולר, או שלוש לשקית ענבים קטנה
בפרצוף חמוץ לקחנו תפוח ותפוז לארחת בוקר.
ואן לקח אותנו לכיוון קמפוט בדרך ארוכה מהצפוי שהביאה איתה עוד הופעה תיאטרלית בעצירת אוכל
אנחנו מבינים שצריך להזמין משהו לאכול, אין תפריט וכולם אוכלים מרק בשר, אז ניגשים אל המטבח וקולטים את קופסאת האורז המאודה.
אנחנו מצביעים לטבח ואפילו לוקחים צלחת חדפ להדגים איך אנחנו לוקחים רק סטימד רייס.
סטימד רייס? שואל הטבח בפרצוף מבולבל, מפה לשם הוא ניגש לטלפון, נותן לנו לדבר עם החבר האינטרנשיונל שלו שיודע אנגלית ואנחנו לוקחים צלחות אורז מאודה בטיבול של רוטב סויה מעל.
לוונדרז קמפוט הגענו במבול שלא הפסיק כמעט כל היומיים.
פגשנו את מאיה ותאיר, המשקיות מהפלוגה בבאח שגם יובי מכירה מהודו ויצאנו איתן לסיבוב סביב כיכר הדוריאן, מלך הפירות, ולראות שקיעה בבר על גדות נהר הקמפוט.
למחורת הגשם מתווה לנו תכנון של סיור בחוות פלפלים. לא צ'ילי, התבלין, שחור לבן אדום ירוק.
סיור חינמי בין המטעים שבבעלות שני חברה מערביים, ולבסוף טעימות של כל הפלפלים והתערובות, איזה 17 ליקוקים של האצבע ודירוג בטבלה של מהתחברתי לסבלתי
סך הכל, חוויה שהייתה חלבית ופושרת כמו המילה 'בסדר' אבל לפחות היה קיק של חריף.
יצאתי מהחווה עם טראומת פלפל שתלווה אותי בימים הקרובים אל תוך ארוחת ערב של המבורגר צמחוני מטובל באיך לא, מלא מלא פלפל שחור.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על דירת פנטהאוז (לא מסריחה) בתוך דוריאן ענק
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 245
- mercredi 12 octobre 2022
- ⛅ 28 °C
- Altitude: 6 m
CambodgeKos Rong Sam Lem10°34’44” N 103°18’31” E
סנלואם

ברכב פרטי על דרך קופצנית עזבנו את קמפוט עם עוד שני חברה ישראלים.
הגענו אחרי כמה שעות לסיהנוקוויל, מקום שמסתבר שהיה יפה מאוד אבל הסינים שבאו לכבס את הדולרות שלהם פתחו מלא קזינואים השתלטו על הנמל או משהו כזה ועכשיו נהיה שם מגעיל.
קנינו בננות על הגריל בהמתנה לסירה שתיקח אותנו לאיים.
ירדנו בסאנלואם, שזה אולי השם הכי מגניב למקום שיצא לי להיות בו בטיול, עם עוד מלא בריטים שישנו איתנו במאד מאנקי בקפקרז ריזורט.
אל המאנקי הגענו בעוד סירה, ככה שיש לנו פינה פרטית וקטנה על האי.
חתמנו על טפסים למכור את נשמתינו למשחקי שתייה וקיבלנו צמיד קייטנה שמטעינים בו כסף ואיתו משלמים על הכל.
המתחם מלא בכלבלבים קטנים שרצים ומשחקים, בעלי אופי אינדיווידואלי ואנחנו מספיקים לפתח עם כל אחד מערכת יחסים מורכבת.
התמקמנו בחדר דורמז פרטי לשנינו ויצאנו להאפי האוור מלא בבירות ופספוסי טרזן למים.
הערב התפתח למשחקי שתייה מצחיקים במיוחד בקבוצות כשאנחנו הישראלים היחידים וכל שאר החברה מצחיקים וכיפים נורא.
הבוקר שאחרי נפתח ביוגה וים, אקרויוגה והתפננות עם ספרים לעוד ערב רגוע יותר של משחקי שתייה שכל מדריך שכבה ד' כנראה אילתר באיזושהי פעולה.
למחורת חזרנו לחלק המרכזי יותר של האי, לצאת קצת מהקלסטרופוביות וליום כיף מאורגן בים.
דרך ההוסטל שלנו, ביג איזי, סגרנו סיור של שנורקלים, דייג מרגש עד דמעות של לחץ עם חוט וקרס, שקיעה מדהימה במפרץ כשמהצד השני יש קשת בענן, על האש עם הדגים שדגנו (הכנתי לנו בננות על האש) ושחייה פסיכודלית מדהימה עם פלנקטונים.
היו איתנו חברה טובים מהמאנקי אמא ובת וזוג ישראלים.
האפי האוור בביג איזי של פשן מוחיטו מחוזק, הליכה על החוף ואנחנו שמחים על הגיוון שהביא איתו היום.
בוקר חדש, על האי, יום יפה ואנחנו יוצאים לטיול ללייזי ביץ', שמועות אומרות שהוא אחד היפים.
מהר מאוד תפסנו טרמפ על טרקטור עם שני צרפתים שיושבים כבר מאחורה בעגלה ובדרכם לבונגלוז שנמצאים בחוף.
אקסטרים הקפיצות בדרך חיבר בינינו והם סיפרו לנו עליהם ועל אוסטרליה בה הם גרים כמה שנים בדרכם לאזרחות.
החוף באמת יפה ואנחנו מתפננים במסעדה שם לכל אורך היום, ממלאים טפסים ליפן, סוגרים הוסטל לטוקיו ולבנגקוק ומתעסקים עם הבנק.
חוזרים ליוגה בשקיעה על החול, טעות קריטית כשהחול הדק נדבק למזרון ומתערבב עם הזיעה והגשם שמביא הופעה בסוף.
ארוחת ערב אחרונה באי של פיצה (חמישה תותחים) וחומוס (שני גרגירים) הומייד.
מחר יום נסיעות ארוך שיגמר רק מחרתיים בבנגקוק
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על תוכנית ריאליטי של בריטים על אי בקמבודיה שכל ערב משחקים משחקי שתייה אינטנסיביים יום אחרי יום והמפסידים מודחים
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 250
- lundi 17 octobre 2022
- ⛅ 31 °C
- Altitude: 11 m
ThaïlandeKhlong Maha Nak13°45’34” N 100°30’8” E
Cambodia - Bang!kok 2in1

כותב את הזיכרונות מאז סוף קמבודיה עד אתמול
ממיטת קומותיים עליונה
בטוקיו, יפן
פוסט ארוך לעוקבים רציניים
אז חשבנו שנעלה על המעבורת מסנלואם ב9:00
הרי משם מחכות לנו עוד נסיעות ארוכות וסגורות מראש כל הדרך לבנגקוק
ולמרות שביקשנו מהברמנית שתדבר עם החברת ספנות להודיע להם שנגיע היא הסבירה שהכל טובבב ורק צריך להגיע לשם ואין מה לדאוגגג, מקומית לא?
אחרי יוגה וארוחה יצאנו להליכה ארוכה עם הציוד אל הפיר,
חמש דקות לתשע, אנחנו כבר קרובים ורואים את הסירה
יובי: "איזה מצחיק זה יהיה אם נראה את הסירה נוסעת פתאום, מה תעשה?"
בקיצור שתי דקות לתשע, אנחנו על הרציף, עשרים מטר מהסירה והיא יוצאת לדרך.
העובד מהחברה שעומד על המזח (ואמא שלו...) מסתכל עלינו רצים, מקשיב לצעקות, ופשוט מניח לסירה לשוט הלאה.
יובי מתהפכת עליו בעצבים (מה הקטע שסירה עוזבת שתי דק לפני הזמן) והוא מנדנד בראשו ומסביר שהיינו צריכים להתקשר לחברת ספנות להודיע שנגיע ואז היא הייתה מחכה. (והברמנית אמא שלה...)
אין דרך לסובב חזרה את גלגלי המזרח
מה שקרה קרה, עדיף להאמין שעוד נגלה את הסיבה בהמשך ולתת לעצבים כמה דקות להירגע.
מעבירים עוד שלוש שעות על החוף, פרייד רייס, סוגרים מיניבוס ונפרדים שוב מסנלואם.
מהמיינלנד, סיהאנוקוויל, אוסף אותנו טוקטוק למיני ואן איתו נגיע לסיאם ריפ.
מציטוט לשיחה בין שני נוסעים אני קופץ כשאני שומע שאחד מהם יפני, בחור מגניב, בלי שום ציוד או נעליים, נזם באף ודיבור טוב.
הוא סיפר לנו קצת על יפן ורף ההתלהבות עולה עוד ועוד.
סיאם ריפ, יש לנו כמה שעות לשרוף עד לסליפר, אוכלים במסעדה אוכל לבנוני מפתיע בקטע טוב אבל לא משביע, מסתובבים בשוק לילה דל ומתארגנים לקראת הנסיעה.
סליפר ברמה גבוהה כמו כל הנסיעות בקמבודיה (שעולות בהתאם) ואנחנו נטרקים כל הדרך לגבול.
גבול רגלי, שוב פעם קשה להבין מי נגד מי, אין שלטים אין הסברים, יש שוק בשטח המפורז? לא מפתיע.
אז חצינו ברגל, בקלילות, אל תאילנד אהובתינו (פעם שלישית בטיול ולא האחרונה)
תודה לך קמבודיה על כל מני דברים לא ספציפיים ומיוחדים מדי. בכל זאת חלקנו איתך רגעים יפים עם אנשים טובים.
בנגקוק
סגרנו חדר בהוסטל שהמחיר שלו כלל ארוחת בוקר ובכל זאת לא חשדנו. יותר כמו סגרנו מרתף על מיטה, לפחות המיקום טיל, יש גג ליוגה ולילה הבא נעבור.
תכנון - לצאת לערב של ריקודים והופעת ג'אז
בפועל - ההופעה נמצאת במין חדר בייתי, כשהלהקה במרכז, האווירה מגניבה ומרגיש כאילו אנחנו מתברגים בבוהמיה התאית
אבל אבל, הם בכלל היו להקת אינדי ששרה באנגלית, משהו חמוד, אבל יקר מדי בשביל שנתפשר, התפיידנו בסוף השיר הראשון.
פלאן ב', בר סודי שצריך למצוא אליו את הכניסה
מתחילים בחדר לוקרים (אליו לקחה אותנו טבחית מהמסעדה שיובי בטעות פתחה בה את הדלת למטבח כשהיא חשבה שזו כניסה סודית)
פותחים אל הלוקרים, מחפשים מפתחות רמזים עניינם.
בסוף עוד זוג מגיע ופותר את התעלומה, קיר הלוקרים הוא בכלל דלת הזזה ואנחנו נכנסים פנימה.
בר שתי קומות מדליק, אווירה חשמל, ושוב אנחנו מגלים בהאדג'ט שלנו לא תואם את התפאורה.
התלהבנו מהתפריט והכל ונפרדנו יפה לשלום בדרך החוצה לרחוב.
כך נגמר הפלרטוט הקצר עם האליטה התאית ואת הערב סיימנו עם באקט מוחיטו ליד הקווסאן ברגאיי בר.
עברנו להוסטל חדש, משהו ביתי, משהו כיף, נראה כמו הבית של סבתא שלך והארוחות בוקר הן בכלל קארי עם אורז ובצת עין
בסמטה שליד יש כלב, כלב בגודל של היפופוטם, שוכב כל היום על ארבע כיסאות ומחלק דשים לכולם
צ'טוצ'ק מרקט סיבוב 3
הגענו עם חלום למצוא פיסים יד שנייה לקראת יפן.
השוק בסופש תמיד מדהים ויש שפע לא נורמלי של דוכנים ואנשים.
אחרי שלוש שעות שוטטות, מצאנו כמה טי שרטים אבל לא ביגוד ארוך ויצאנו מותשים ועייפים חזרה להוסטל.
יום קולינריה ו 7/11
כבר מאז תאילנד סבב 2 אנחנו חולמים על יום קונספט
יום שייקח את כל התשוקות הנסתרות שעולות בראש בזמן שאתה חולף בין המדפים של הסבן אילבן וישים אותן בלי להתבייש על הקופה
על זה הוספנו את כל האוכל החדש שלא יצא לנו לראות בתאילנד שנמצא בבלוק מלא המישלנים שליד ההוסטל החדש - מקום מפוצץ באנשים ומוכר רק פרנצטוסטים, קציצות ירק עטופות בדף אורז, קוביות ממולאות שעועית מתוקה וכאלה
אז במקום ארוחת צהריים ערב, אכלנו מאנצ'ים אקראיים ודירגנו כל דבר, חוויה שסופה כאב בטן וסיפוק אדיר
ארוחת חג בהפתעה
סיימנו מסע הצטיידות בדקטלון, אוהל ומזרוני יוגה, גרביים וביגוד חם וחזרנו לבית חבד לשאול אם אפשר להניח שם תיקים קטנים עד שנחזור מיפן (אי אפשר)
מה שלא זכרנו זה שחג שמחת תורה היום, עולם מקביל בו המוני ישראלים על הגג בבניין החדש והמשוגע של בית חבד בנגקוק, הוזמנו לארוחה מפנקת של סלטים ולחם הבית. מלא עברית, כיפות וטיפוסים משונים.
אחרי ארוחת ערב אחרונה במנגו, מסעדה צמחונית טבעונית נדירה ברמות של כלה אנחנו מתחילים את המסע ליפן, ההתרגשות בשיא והדרך ארוכה
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על עולם קולינרי שמשתמש רק במוצרי סבן אילבן
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 251
- mardi 18 octobre 2022
- ⛅ 17 °C
- Altitude: 49 m
JaponShinjuku35°41’35” N 139°42’39” E
קווווניצ'יוווהה

הדרך ליפן עם הפיליפינים איירליינס
עבר לנו סבבה ובעיקר נרדמתי בין המראה לקונקשיין ככה שנחתתי בטוקיו כמו במתוך חלום
קודם כל, כמויות של עובדי שדה שמראים לך את הדרך ומקבלים אותך לתוך המדינה בדרך קלה נוחה ונעימה (לא מובן מאליו ביחד לכל המדינות שהיה פשוט כאב ראש להיכנס)
חווית שירותים ראשונה ומשגעת בה לוקח 5 דק רק לקרוא את ההוראות.
מוזיקה שעוזרת להירגע, חימום מושבים, בידה אחורי (וקידמי) ושלט שמבקש לזרוק נייר טואלט לאסלה ולא לפח ליד!!!
רק יצאנו עם התיקים וכבר נתפסנו על ידי צוות טלוויזיה ומראיין שביקשו להפוך אותנו לאייטם
צ'אנל 7, טוקיו TV
ראיון עם התיקים על הגב, אוהל ותכנון לטייל בטרמפים
החבר'ה נגנבים ומבקשים להצטרף אלינו עם המצלמות עוד יומיים כשננסה לתפוס טרמפים לכיוון הפוג'י. על חוויה כזו קשה לוותר, פרסום ותהילה מסנוורים אותנו ועוד נראה איך הסיפור שלנו ככוכבי טלוויזיה יפנים יתגלגל.
הנפקנו רבקו ויצאנו במטרו להוסטל.
דורמז מלאי מיטות מטוקטקות ונקיות ברמה גבוהה.
יפן משגעת ושונה ככ מכל הטיול באסיה עד עכשיו.
רחובות יכולים להיות מלאים ובכל זאת, שקט.
המזג אוויר קר ואנשים בסטייל חורפי מטמטם.
בנות עם עדשות מרחיבות אישונות וגברים עם מייקאפ מסביב לעיניים.
התמקמנו ויצאנו לסיבוב בשינג'וקו, השכונה שלנו.
אורות ניאון, ריחות שונים, מכל יוניקלו רואים עוד שלוש ומכל סבן אילבן יש וולמרט או לואוסון.
אחרי שיטוטים ושימוש יתר במילים מגניב, מדהים, מהמם ויפיפה התיישבנו לאכול ראמן.
את המנות מזמינים דרך מכונה שנראת כמו משקר ומנפיקה בונים שנלקחים אל השף. טעים ושונה מאוד מבארץ.
עוד ועוד הליכה בין סמטאות ורחוב בארים בשם גולדן גאי שמורכב מעשרות ברים קטנטנים (7 מושבים טופס) כשבכל אחד מתנגנת מוזיקה חלשה ואנשים יושבים לדבר עם הברמן על כוס סאקה. לגמרי לא אווירת שתייה שאנחנו רגילים אליה.
תכננו את מחר והשלמתי תיאבון בסבן אילבן על נאטו.
פולי סויה מותססים, מסריחים ונמתחים בקטע של מאבק. היפנים מתים על זה ויש בזה חלבון, עדיין לא בשבילי
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות באלכסון
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 252
- mercredi 19 octobre 2022 à 22:08
- ⛅ 13 °C
- Altitude: 47 m
JaponShimokitazawa Eki35°39’45” N 139°40’11” E
טוקיווו

בוקר טראוויס על הגג בקור היפני כשהשמש נותנת חימום טוב בין העננים לקראת הסוף
ארוחת בוקר בבופה הצנוע שלנו ויצאנו לכיוון שימוקיטזווה
סבא הירושי
שכונה שדורגה במקום השביעי במדד המגניבות בעולם (מי מחליט ואיך מתמיינים לתפקיד?)
בין התלבטויות במטרו תפס אותנו סבאלה חמוד עם אנגלית טובה ובדרך לא שגרתית ליפנים פתח איתנו בשיחה.
הירושי, פנסיונר שעבד בהנסי וחולם לעבור לטנזניה, ליווה אותנו כל הדרך לשכונה, הראה לנו את החנויות יד שנייה הזולות שבשבילן באנו ונפרד לשלום בדיוק בזמן לא להכביד. נסיך על שמפניה זהב.
נכנסנו למוד ת'ריפטינג רציני בחיפוש ביגוד חם ויפה. למרות שהייתי מצפה שכל הסטייל שאני רואה עכשיו ברחוב יגיע גם לחנויות, בעיקר יש סווצ'רטים מסרוחים (חוץ מאחד של צ.ה.ל שמריח שושנים) ואנחנו יוצאים בידיים ריקות.
אקיהבארה ואנימה
ממשיכים במטרו לאקיהברה, שכונה שקראנו עליה שהיא "חלום של כל גבר". בגלל הטכנולוגיה כן? לא בגלל כל הבחורות שלבושות כמו דמויות אנימציה בחנויות שבין לבין.
שילוב משונה של נחילי הייטקיסטים וגיקים שקונים בובות לייבאקשן.
בנות מחופשות מזמינות אותנו בקול צפצפני ובשפה שאנחנו כמובן לא מבינים. אנחנו נכנסים לחנות מגניבה למשחקי רטרו ונגנבים מכמה שהאנימה והדמויות תופסת חלק ענק פה בתרבות
פרסומות, אידיאל יופי, פוסטרים לסרטים ברכבות ועל חטיפים ואוכל.
אמבטיה
הגענו לאמבטייה ציבורית עם המטרו, מקום שאמור להיות עם דיג'יי ובירות בקטע שווה כזה.
אז די גיי אין היום ובירות לא שתינו אבל כל אחד נכנס לאמבטיות בחלל נפרד לחוות את הדבר.
ארבע בריכות בטמפ שונות, יפנים ערומים בכל הגילאים, מגבות על הראש, גניחות ותחושת רוגע ושלווה שנופלת על כל מי שבא להתנקות מיום ארוך.
קאז
חבר של אבא מהעבודה בצ'קפוינט, גר באסקוסה והזמין אותנו לבלות איתו את הערב.
התחלנו במסעדת רחוב עם אדממה ובירות וסיימנו
עם תפוחי אדמה סאקה ובירות במקום אחר.
קאז בגיל של אמא, בחור מגניב וצעיר בנפש שחוויות וחברים מהודו חקוקות בו חזק.
דיברנו כל הערב על יפן ועלינו, צחקנו המון, התייעצנו ושמחנו להכיר חבר יקר חדש.
גולדן גאי #2
החלטנו להמשיך את רצף השתייה בבלוק הברים של אתמול, הסתובבנו הלוך ושוב עד שמצאנו את בר הצ'מפיון עליו קאז המליץ
עוד סאקה ורום בטעם חלש של מים ושיחות עם ישראלי ראשון ביפן, שני מקסיקנים חמודים שבאו לעבוד וקליפורנית
נמאס לנו והמשכנו לבר חדש, אמנם יותר יקר אבל סאקה קטלני ושני זוגות מדהימים איתם דיברנו כל הערב
צמד מסין וצמד אוסטרלי איתם החלפנו אינסטגרמים ואולי עוד נתראה להלאווין באוסקה בעזרת ז'יזס
2 בלילה, הולכים לישון דורמז שלו בפעם האחרונה לקראת מעבר לקאוצ'סרפינג
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות באנימציה יפנית, סאונאפקטס ושירים יפנים מוגזמים ברקע
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 253
- jeudi 20 octobre 2022
- ☀️ 19 °C
- Altitude: 48 m
JaponShibuya Eki35°39’32” N 139°41’56” E
ג'ון ושיבויה

עוברים לגור אצל ג'ון
אחרי שגרת הבוקר הרגילה שלנו, אנחנו עושים צ'ק אווט ועוזבים את ההוסטל
את הדרך לקאוצ'סרפ שלנו ג'ון אנחנו עושים בחצי שעה של הליכה ומתרחקים קצת מהאיזורים המתויירים של שינג'וקו לכיוון חיי היומיום
ג'ון בן 31, למד שנים בארהב והיום הוא יועץ אייטי, בחור נחמד מאוד (הוא ישן הלילה על הריצפה ואנחנו במיטה שלו) וקצת אמביוולנטי בהתנהגות והכוונות שלו. שוב מוותרים על לנסות למצוא הגיון בתרבות וחיים שאנחנו לא מכירים
דאווינים בשיבויה
יצאנו עם המטרו להסתובב בשכונה שמפורסמת במעבר החצייה הענק שלה (שנקרא בתרגום חופשי מקושקשת) ובפסל של הכלב האצ'י.
נכנסנו לשאול בטוריסט אינפורמיישן למה ככ הרבה אנשים מצטלמים עם כלב ויצאנו עם סיפור על נאמנות.
האינפורמיישניסטית, קליגרפית ולומדת את ההסטוריה של יפן, בחורה מגניבה שגם המליצה לנו על מסלול לכל היום, מספרת מתוך קלסר-
האצ'י גר עם הבעלים שלו למשך שנה וחצי עד שהבעלים נפטר ולמשך 10 שנים הוא חיכה ליד הקבר שלו ליום שבו הוא יחזור.
משם המשכנו לדון קיחוטה, רשת חנויות כלבו שיש בה הכל מהכל מהכל ובשבע קומות
תחפושות, קיטקטים, אלקטרוניקה, סבוני כביסה, חרקים מבושלים לחיות מחמד ועוד ערימות של שטויות
ארוחת צהריים טעימה של אטריות אודון, זול יותר מקמבודיה ועם חטיבת הסברה צמחונית שעובדת שעות נוספות
ג'ון מגיע לשתות
אחרי שירדנו מתצפית חינמית כמובן על העיר ירדנו לפגוש את ג'ון.
הוא לקח אותנו לבר מסעדה שנראה שומם מבחוץ אבל מבפנים שלוש קומות מפוצצות באנשים בירות זולות ועשן סיגריות
אחרי צחוקים וסיפורים יצאנו לכיוון יוניקלו באמונה שלמה בגוגל מאפס שישאר שם פתוח עד 00
בסוף גילינו שנסגר, חזרנו לבית שלנו להלילה עם ארוחת סופר ביד
נרדמים לצלילי הלימה במקשים של ג'ון שמשחק במחשב
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות מתוך הירדמות מול הטלוויזיה על הספה בסלון בערב שישי
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 254
- vendredi 21 octobre 2022 à 16:15
- ⛅ 13 °C
- Altitude: 993 m
JaponŌhori Gawa35°24’59” N 138°54’9” E
רודטריפינג'פאן - פוג'י סאן

טרמפ אוסטרלי
התעוררנו במיטה בבית ריק, ירדנו לסופר להביא יוגורט לגרנולה מיובאת מתאילנד ואחרי ארוחה יצאנו לכיוון המסוף המרכזי בדרך להר פוג'י.
מתאמים עם צוות הטלוויזה (שהגיע לתחנה הלא נכונה וירדוף אחרי למשך שאר היום) ומגיעים אחרי שעה וחצי ואוטובוס עמוס (ובריח) זקנים.
הבחור הראשון שאנחנו רואים במסוף, דובר אנגלית ואנחנו מחליטים לפנות אליו.
מארק, אוסטרלי שגר 25 שנה ביפן, בדיוק התגרש מאישתו בטוקיו ועכשיו בדרך לחופשה איתה (מה?) נוסע בדיוק בכיוון שלנו.
מארק בדיוק מכר את חברת הראפטינג נהרות שלו ביפן, גר בשיקוקו, אי בדרום עם נוף מדהים והיה כיף להעביר איתו נסיעה בזמן שהוא חלק איתנו ידע עצום על יפן.
סבא וסבתא יפנים
יורדים ביציאה מהכביש המהיר, מארק חוזר לדרכו ואנחנו עומדים עוד כמה דקות בנסיונות לתפוס טרמפ נוסף
אחרי כמה כשלונות מגיע רכב בי אמ דבליו קטלני עם סבא וסבתא יפנים מלאים בדאגה וכוונות לעזור ובלי אנגלית
הם לוקחים אותנו את כל הדרך לאחד האגמים שסובבים את פוג'י, מצטלמים איתנו ועוצרים לחשוב פעמיים כשהם מבינים שאין לנו מושג איפה בדיוק נפתח אוהל.
הם שואלים חברה ברחוב על מתחמי אוהלים ואז גם מציעים לנו להמשיך איתם לכפר נוסף בשם אונישו ובהבטחה שיחזירו אותנו לפני שמחשיך.
קפצנו על ההזדמנות כמו יסמנים טרמפיסטים טובים.
אונישו כפר ציורי ואסטטי ברמות, דגי קוי בבריכות מים צלולות, בניינים מסורתיים ישנים עיצוב גן ברמות של כלה ואנשים עם כלבים מטופחים בתוך עגלות תינוק (מה?)
הם קנו לנו כוס ענבים שמנים מקומיים, תה ירוק מר והחזירו אותנו כל הדרך לקמפ
הקלטנו להם הודעת פרידה מרגשת בטרנסלייט והמשכנו לדרכינו
צוות צילום בול בזמן
המתחם קמפינג נמצא בתוך חורשת עצים על הנהר שמנשירים עלים כתומים של שלכת אייצ' די.
אבל הם דורשים סכום כסף מוגזם ביחס לזה שהם מספקים רק אסלות מחוממות (בלי להקל בזה ראש) וחתיכת אדמה
יצאנו להתחיל לחפש מקום אחר ובחוץ, אחרי מרדף של יום שלם, מחכה לנו צוות הצילום.
כמו שכל דבר מסתדר ביום הזה, הם שילמו לנו על הלילה במתחם ואפילו על ארוחת ערב של קערות ראמן ענקיות.
לא בטוח שאני מתאים לאור הזרקורים אבל אוף דה רקורד כיף מאוד לדבר עם המתורגמנית שלנו והצוות עדין ולא נדחף מדי.
הטמפרטורות צונחות, אנחנו מתקלחים במקלחת שעובדת על מטבעות ויושבים לסגור את היום על בקבוק יין מהסבן אילבן עם הצוות צילום לפני הכניסה לאוהל.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות שמסתדרים לכם בול
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 255
- samedi 22 octobre 2022
- ⛅ 21 °C
- Altitude: 666 m
JaponMomose36°11’55” N 137°59’8” E
רודטריפינג'פאן - מטסומוטו

יוגה על הבוקר בקמפ כשהצוות צילום בסטוקיות מסוימת מתחיל לצלם אותנו מתוך הרכב שמגיע ממול (ביקשנו יפה שחלאס והם הפסיקו).
הם באים אל האוהל כשאנחנו מקפלים, עם בננות שקיות חימום שני חטיפי אנרגיה בשבילנו ואנחנו יושבים איתם לארוחת בוקר הקבועה שלנו של יוגורט גרנולה בננה ושיבולת.
היום התכנון להגיע למטסומוטו ולחלק את הטרמפים לאיזה ארבעה חלקים
נעמדים על הכביש ומרימים אצבע, סבא אחד עוצר וכשנראה שיסכים, אנחנו מסתובבים להביא את התיקים ופתאום הוא דופק שאפ ונעלם, תעלומה
הצוות צילום מקפיץ אותנו קצת קדימה לצומת יותר לג'יט ואנחנו מנסים לתפוס טרמפ איזה שעתיים. נועלים עליי דלתות וחלונות כשאני מתקרב ורוב החברה פשוט נשארים באיזור לקמפינג.
נראה מהצד שצמד אופנוענים נמצא בזמן יצירה על הריצפה בחניון ליד ואחרי כמה דק הסתבר שהם קנו קרטון בגודל שיראו מהחלל, כתבו עליו את העיר שאנחנו צריכים (קופו) והביאו לנו! (החליפו לנו את השלט המסכן שעמדנו איתו)
עדיין ללא הצלחה, בסידרה זה בטח ייראה כמו רגעים דרמטיים של ייאוש ומוזיקה עצובה אבל בתכלס היינו רק קצת מיואשים והחלטנו להתקדם קצת באוטובוס
משנים מקום לשנות מזל
משאירים את צוות הצילום עם השם של התחנה אליה נגיע אבל עם נתק תקשורת כשליובי נגמרת החבילה ולי אין סים
כשהגענו, בחורה מקסימה מהטוריסט אינפורמיישן שולפת עלינו מליון מפות ומסבירה לנו איך הכי כדאי לחלק את הטרמפים שלנו עד למטסומוטו
הרכב הראשון שאנחנו שואלים, סבא שמשחק טניס שולחן ובדמינגטון, מספר לנו על על מסעות בעולם ועל שבצ שפגע לו בחלק השמאלי של הגוף.
תוך כדי הנסיעה אנחנו מבינים שזו בכלל לא הדרך שלו הביתה והוא עושה בשבילנו עיקוף.
(ופה אנחנו מאבדים גם את הצוות צילום)
במרכז קניות מאלתרים ארוחת סבן עם לחם גבנצ טופו וסלט תפוא ונגנבים ממוצרים מוזרים שמוכרים באיזה סופר תוצרת מקומית (מוצ'י מים)
זוג רוקסטרז בני 25 עם סטייל בשמיים ומכונית קטנה פונים אלינו כשהם רואים את השלט שלנו עם הכיתוב לקופו שמונח מתחת
הם לוקחים אותנו כל הדרך למסוף שנמצא כבר על כביש אגרה ומתרחק מהבית שלהם
קונים לנו אוכל מהסבן ועוד מוצאים לנו עוד בן אדם שיקח אותנו בטרמפ האחרון להיום
אין דברים כאלה
הקירה, בחור גיאולוג שמתעסק במאונט פוג'י, קונה לנו שתייה ומסיע אותנו בחשכה כל הדרך למרכז מסחרי במסומוטו
יושבים בסטרבאקס להתלבט על ההמשך והתחבר לאינטרנט.
כל ההוסטלים הזולים תפוסים בגלל הסופש והצוות צילום שלח הודעה שהוא חוזר לטוקיו במחשבה שאנחנו לא רוצים בו עוד (התנצלנו וקצת חבל לי על שזו הדרך בה נפרדנו אבל גם הוקל לי כי אני לא יודע אם דברים היו מתגלגלים באותה צורה אלמלא הפיצול)
נכנסים להתקלח בבית מרחץ שסמוך אלינו ובהבנה שנישן הלילה באוהל
בקבלה לא יעשו לנו מחיר מיוחד רק למקלחת ולנו לא ככ בא לשלם על החוויה המלאה של אונסן, בחור צעיר (למעשה בן 35) שניסה לעזור לנו עם התרגום מול הקבלה אשכרה קנה לנו שני כרטיסים ואמר שכשהוא טייל בעולם עזרו לו המון ועכשיו תורו לתת עזרה
כשדיברתי איתו בתוך אחת הבריכות החמות הוא סיפר לי על עצמו ושהוא רצה שנחווה פה את החוויה של המרחץ, טוב לב שגם אחרי שהוא מגיע במשך יום שלם עדיין קשה להאמין
ארוחת ערב בראמן על הכביש ועוד טרמפ מסועד שבדיוק סיים לאכול לסבן אילבן הקרוב.
מצטיידים בארוחת בוקר למחר, מים ומצחצחים שיניים
מתחילים ללכת לכיוון ההרים ובתקווה שיגיע עוד טרמפ כי כבר מאוחר ויש איזה חצי שעה ללכת.
ובאמת עוד טרמפ מגיע בצורת משפחה עם אבא שצוחק המון ונוסע בטיל, אמא שמכוונת אותו עם המפה מהטלפון בלי הקליטה שלנו, בת שקטה וכלב חמוד.
הוא מוריד אותנו בנקודה שמסומנת במפה כקמפינג גראונד ואנחנו נפרדים ממנו לשלום בהוקרת תודה ענקית על כזה סיום ליום נסיעות משוגע.
אוהל, מבט על העיר המוארת מגבוה ושיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על עולם בלי תחבצ, רק טרמפים
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 256
- dimanche 23 octobre 2022
- ☁️ 17 °C
- Altitude: 611 m
JaponMagome35°31’37” N 137°34’4” E
הדרך למגומה

קמים בבוקר אחרי לילה קר ומתחילים להתקפל.
סבא יוצא מרכב שבדיוק הגיע ממול ומתחיל לדבר אלינו ביפנית אבל בדרישה אוניברסלית לשלם לו 4000 יין (100₪). ככה פותחים בוקר.
ברגע שמדברים אליי בשפה שאני לא מבין, ומצפים ממני להגיב, אני מתחיל לאבד סבלנות.
מזל שאשתו נסיכה והיא החליפה אותו בנסיון קצת יותר מוצלח להסביר שאנחנו ישנים באתר קמפינג שלהם וצריך לשלם.
למרות שלא השתמשנו בכלום ובכלל לא היה לנו מושג שזה אתר קמפינג, הורדנו את המחיר ל3000 יין, ושילמנו...
יורדים מההרים אחרי הקיפולים לכיוון העיר והרכבת במטרה להגיע היום למגומה. רכב הילוכים ישן אבל עם גרגורי מירוץ מגיע מאחורינו.
אנחנו מסמנים לו ומגלים מקדימה סבא מגניב עם כובע שחור הפוך שמסכים לקחת אותנו.
אנחנו טסים ברעש בין העיר המנומנמת עם הסבא המגניב שלנו כל הדרך לתחנה.
בנסיעת רכבת בין הרים ויערות אנחנו מגיעים מגיעים לאיזור הכפרי. יורדים בתחנה ולוקחים עוד אוטובוס שמביא אותנו עד למגומה.
הכפר מתקופת אדו, ציורי, עתיק ועם עשרות תיירים (ברובם יפנים שמתהלכין ברחובות היפים עם כלבים או איזה קינוח מיוחד ביד.
אנחנו מתיישבים לאכול מרק סובה וממשיכים לטוריסט אינפורמיישן.
חשבנו לעשות היום את המסלול הליכה אבל אנחנו מבינים שכבר מאוחר מדי ומבקשים המלצה על הוסטל זול ללילה.
ההוסטל מקסים (הכי יקר ששילמתי על לילה בטיול) ואנחנו מתמקמים בחדר פרטי עם מיטת קומותיים.
זוג מטיילים שוויצרים נחמדים (מוריטס ויסמין) שפגשנו ברכבת, מגיעים גם ואנחנו מעבירים את המשך היום יחד
אחרי יוגה יצאנו איתם לאונסן (מצחיק להציע לחברים שרק פגשת להצטרף אליך לרחצה בעירום) שנמצא 40 דק במורד ההר.
אנחנו נהנים מאוד לדבר איתם בדרך ומוריטס ואני ממשיכים בשיחה קולחת בתוך הבריכה החמה שממוקמת באוויר הקר שבחוץ
40 דק עלייה למעלה לארוחת ערב במקום היחיד שפתוח בכפר, שותים קצת סאקה חם וזזים לישון
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על אמבטיות חמות ציבוריות שנכנסות לתוך התרבות הישראלית
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 257
- lundi 24 octobre 2022
- ⛅ 8 °C
- Altitude: 1 105 m
JaponNyūkawamachi-kute36°10’51” N 137°28’35” E
הנקסנדו

ארוחת בוקר של קורנפלקס על קוואקר עם קפה נחלה ליד ואנחנו יוצאים לדרך הנקסנדו, טיול יום לכפר טסומגו.
השלכת מטריפה וצובעת את העצים והנוף בצבעים שאני לא רגיל. מזג האוויר בול, נופים יפים וההתקדמות איטית עם המוצ'ילות מלאות על הגב.
זו איזו דרך עתיקה שנהגו להוביל בה סחורות, בצד הדרך יש כל מני מוניומנטים או מקדשים, כל 500 מטר יש פעמון שמסתבר שאמור להבריח דובים אם מצלצלים בו בפאניקה. אנשים הולכים מולנו אשכרה עם פעמונים קשורים עליהם ומצלצלים עם כל צעד (אם הייתי דוב הייתי רק מתגרה יותר)
אחרי בערך שבעה קילומטרים, שני מפלים, וגם בית תה מלא עשן שאנחנו מתיישבים בו להפסקה אנחנו בטסומגו, יושבים לנוח על בירה קירין. השמיים מתחלפים וגשם מתחיל לרדת.
יש לנו דרך ארוכה אל ההוסטל שסגרנו הלילה, איפשהו בין טקיאמה למטסומוטו אז אנחנו הולכים לתפוס טרמפים על הכביש
טרמפ ראשון
שני חברה שעובדים בעירייה, מסתבר בכלל שאחד מהם הוא ראש העיר? לא בטוח שהבנו נכון.
מורידים אותנו בסבן אילבן הקרוב איפה שיותר נוח לטרמפ הבא.
טרמפ שני
בסבן אנחנו מרכיבים ארוחה שכבר פעם שנייה כוללת טופו בר מחלבן מהמקרר.
בחוץ יובי פוגשת את טום וחבר שלו, חברה יפנים, בעלי מלון ליד, אוהבי ספורט ואקסטרים שמבינים אנגלית.
החבר, חותר קיאקים מקצועי בכל העולם ועוזר לנו להבין איפה כדאי לרדת לפני שהוא ממשיך עם הרכב.
טום, רץ חצאי מרתון במסלולי טרקים, לוקח אותנו איתו לצומת הבא ואנחנו נהנים לדבר איתו לאורך הנסיעה.
כשהגענו, טום האלוף נשאר וניסה לתפוס איתנו טרמפים, הדרך כמעט ריקה, אף אחד לא עוצר ואנחנו ממשיכים איתו הלאה למטסומוטו בה הוא גר.
החושך כבר ירד, טום מוריד אותנו בול בתחנה ואנחנו מוקירים לו מלא תודה.
מצטיידים בארוחת ערב ויין בסבן אילבן (הפעם אני לוקח מהמנות של האוכל המוכן שצריך רק מיקרו) ויוצאים באוטובוס יקר לכיוון ההוסטל.
יומה, הבעלים, מגיע לאסוף אותנו, ומספר על מסע מסביב לעולם שהוא עשה במשך שנה.
ההוסטל שלו ולשל חברה שלו, בסגנון יפני מסורתי, מחצלות על הרצפה ומזרונים עם המצעים מקופלים בקצה החדר.
הלובי הוא אוסף מזכרות של יומה מכל מדינה שהוא ביקר בה בעולם יחד עם מלא פריטי אומנות קטנים ומיוחדים שהחבר'ה שלו מכינים למכירה.
עושים טראוויס, ארוחת ערב ויין, פוקר סיני, אני לומד מונופול דיל ונזכר שאף פעם לא התמודדתי טוב עם מונופול. נמאס לי מהר וסוגרים עלינו את הסלון כי כבר מאוחר
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על דובים רוקדים לצלילי פעמונים
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 258
- mardi 25 octobre 2022
- ☁️ 3 °C
- Altitude: 1 516 m
JaponKamikōchi36°14’56” N 137°38’15” E
האלפים היפניים

יום טיול בשמורה של קמיקוצ'י
הרי שלג מדהימים כשלכל אורך הדרך והשמורה עצי שלכת באדום צהוב וכתום
אליפים יפנים
עושים מסלול מעגלי של בערך שעתיים, אנשים מצלצלים מפעמונים נגד דובים הולכים במסלול, מזג אוויר קר אבל הראות טובה והיום בהיר.
חוזרים חזרה לתחנה בשם היראיו אונסן
האיזור מלא בנסיעות מים געשיות חמות ואחרי אודון לארוחת צהריים, אנחנו הולכים לאונסן שהמליצו לנו מההוסטל.
חבל שי אפשר לצלם כי הכל היה נראה מומצא לגמרי.
בריכות מוקפות אבנים, מעלות אדים באוויר הקר בחוץ. יורד גשם קל על המים ועל עצי השלכת שמסביב. אמבטיה של כמעט שעה בסתלבט הזה ואנחנו חוזרים להוסטל.
יוגה, ארוחת ערב מאולתרת מאוד, פרק של נטפליקס על ספוטיי (לא מעניין במיוחד) בקבוק יין מספר שתיים וחותכים לישון
שיהיה לכולם לילה טב וחלומות עם יפנים עירומים (רק מגבת על הראש) שקופצים באקראי בין הסצנות
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 259
- mercredi 26 octobre 2022
- ☀️ 19 °C
- Altitude: 29 m
JaponGojō-eki34°59’40” N 135°45’30” E
רודטריפנג'פאן קיוטו

בעלת ההוסטל נתנה לנו קרטון מוכן עם הכיתוב טקאימה והכינה איתנו עוד שניים, לנגויה וקיוטו שיהיה להמשך
יצאנו מוקדם כי הדרך ארוכה, בערך ארבע וחצי שעות ברכב, ובטרמפים אף פעם אין לדעת.
מרימים גבוה את השלט בכביש ואחרי כמה דקות מחליטים להתקדם לנקודה אולי נוחה יותר.
ברגע שהרמנו את התיקים על הגב, אוטו מסתובב מולנו.
סבא וסבתא שעברו אותנו החליטו להסתובב ולחזור לאסוף אותנו! מטורףף!
מגיעים להבנה עם יפנית שבורה וגוגל טרנסלייט שנגיע יחד לטקאימה
סבתא, רתומה למשימה, מקדימה על האייפד, מגדילה ומקטינה מפות כדי לחפש לנו צומת מוצלחת להמשיך ממנה בטרמפ.
סבא משייט במהירות מפתיעה בכביש המהיר ופה ושם זורק משפטים באנגלית.
לא רק שהם קנו לנו עוגה עטופה באחת העצירות הם גם לוקחים אותנו עד לנגויה ויותר!
ברור שהם עושים עיקוף בשבילנו והם משאירים אותנו בצומת רק 100 קמ מקיוטו
בהוקרת תודה ענקית וברכת קיוצקטה (שמרו על עצמכם) אנחנו נפרדים.
יושבים לצהריים במסוף ויוצאים להרים את השלט לקיוטו.
דוד קוומאצ'י (משהו כזה), עובד בבניין ועם ואן רחב מסכים לקחת אותנו עד לצומת קרובה לקיוטו דרכה הוא עובר.
קוומצ'י, חייכן עם צחוק גדול, מדבר אלינו בחצי יפנית חצי אנגלית, בחור מקסים שנוסע מהר.
ביציאה מעצירה באחד המסופים בדרך הוא מודיע לנו שהוא החליט לקחת אותנו עד למלון!
הוא עוצר לנו באייר בי אנד בי שלנו בקיוטו ובהוקרת תודה ענקית והיי של יום טרמפים קל ומדהים אנחנו נפרדים לשלום.
מתמקמים באייר בי אנד בי מדהים, ואני נופל לשינה קצרה במזרון הנמוך שעל הטטמי.
יוצאים לשוטט ברחובות, קונים בקבוק יין, מחדשים מלאי גרנולות ומחפשים מקום לאכול.
התיישבנו במקום והזמנט סושי שיפודים ושתי כוסות סאקה (היה פגזי). מנות קטנות כמו טפאסים זה מה שחזק פה בקיוטו.
אחרי התידדות קצרה עם השולחן ליד הם הביאו לנו צלחת סושי ונהננו מהחוויה מאוד.
המשכנו להסתובב כשתפס לנו את העין הר קטן של מלא מאכלים יושב על כמו קרפ על האש.
משהו כמו 15 רכיבים מקופלים בחביתית והטעם היה קצת כמו של מאנצ'יז אמצע הלילה כשאי אפשר להחליט מה לקחת.
חזרנו לישון עם בטן מבולבלת וזכרונות מערב קולינרי בקיוטו
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על בריכה מלאה בסאקה קר (וגאקוזי של חם ליד)
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 261
- vendredi 28 octobre 2022
- ⛅ 21 °C
- Altitude: 39 m
JaponKawara-machi-eki35°0’14” N 135°46’9” E
קיוטו דייז לאוסקה

מן עיר נמוכה, שקטה ובוטיקית
המון מקדשי קונספט שונים
שביל הליכה בין אלפי שערים אדומים
היה נראה די מוזיאוני והרבה אינסטגרמי
שוק נישיקי, מחפשים בטירוף אחרי תבלין לאורז שאיזו ישראלית הדליקה אותנו עליו בקבוצה
מלא טעימות אקראיות מדוכנים
ובסוף ארוחת סבן על המדרגות אבל לא מתמסכנים
סטארבקס מעוצב בסגנון יפני
יומולדת ליובי, עוגות, ואחרי חיפושים של שעות
ארוחת ערב צרפתית עם סטיבן, בחור אוסטרלי
המון שיטוטים והליכות, מנסים לתפוס גיישות ברחובות
אנשים לבושים בקימונו מסורתי חוזרים מעבודה
הליכה בפארק עם ילדי הבית ספר מהשכונה
מכאן אנחנו ממשיכים לאוסקה
מתעפצים כל הדרך לתחנה
בחור יפני צעיר מתלווה אלינו 13 קומות למעלה לחנות אנימה
הלילה קאוצ'סרפינג
כשחשבנו שכבר לא תבוא
לוליטה, איתה סגרנו, מחזירה הודעה
היא המון היפראקטיבית קצת משונה
אבל כוונות טובות אצלה בנשמה
ארוחת ערב של ראמן פגזי
הביצה מבחוץ קשה ומבפנים נוזלת
חוזרים לדירה לשינה נהדרת
(סתם לוליטה קמה לעבוד ב4:00 ויש לה שעון כל 10 דק מ3:30 כי קשה לה לקוםםם)
שיהיה לילה טוב לכולם וחלומות על תבלין שלא משנה על מה תשימו אותו יהיה לאוכל טעם של בית
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 264
- lundi 31 octobre 2022
- ☀️ 21 °C
- Altitude: 19 m
JaponNipponbashi-eki34°40’6” N 135°30’18” E
אוסקה דייז

אחרי שינה טובה בקטע מפתיע עזבנו את הקאוצ'
לאייר בי אנד בי חדש, עוד חווית חדר בריחה שמסמן את תהליך הצ'קאין
בעיקר מה שעושים פה מסתבר זה דטונבורי
רובע מפוצץ בהכל, ועם תורים לאוכל שגורמים לך לרצות להצטרף מתוך סקרנות
תמנונים עטופים כדורי בצק, באנים, ברביקיו קוריאני של וואגיו וקובי
עוגת גבינה הכי אוורירית שאכלתי בחיים וניהלה מולנו מלחמה קשה עד שרק כמעט סיימנו אותה (בגדר הגשמת חלום אבל אוברהייפ רציני)
בערב, סופש של לקראת הלאווין, המוני אנשים ברחובות ותיירים בכמויות שלא ידעתי שקיימות פה ביפן
כולם מחופשים, השקעה מטורפת, קוספליי, רעש בלגאנים, כולם פושטים על הסבן אילבן והפמילי מארט ומסתובבים עם בירה ואלכוהול ברחובות.
סוף סוף יפן שוברת את הנמנום שלה וקמה לחיים מתחת לכיפה של אורות ניאון.
במקרה אנחנו פוגשים את הזוג חברים האוסטרלי שלנו (מטוקיו), ברחוב בין המוני האנשים שחוגגים, ונהנים איתם לערב של התלהבות מתחפושות ובירה בעמידה.
ביום, יובי לא מרגישה טוב ואנחנו נחים בפארק מפוצץ בילדים קטנים (איכסה), תופסים פינת דשא שקטה.
סוגרים טיסה למומבאי, היידה גואה איזה ריגושים
ערב הבא, פחות אנשים, מתמקמים בכיכר המשולש ופוגשים המון חברים חדשים
מקוריאה, יפן וגם זוג ספרים, פעמיים קונים לשנינו בירות ואנחנו רוקדים לצלילי בוקסות שירי פופ ישנים.
מקום 1 בתחרות תחפושות
איש בתוך מצלמת קאנון מצלם ומהגב שלו, על מסך אפשר לראות את התמונה, משוגע.
יום אחרון באוסקה, יום יצירה, קולאז'ים על כריכה של מחברות בפארק.
צהריים סיבובי טעימות אחרונים של אוכל באוסקה וערב רגוע ואחרון להלאווין בדוטונבורי
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על דמות הקוספליי או הדראג שלכם שמסתובבת ברחובות יפנים בערב בלאווין
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 266
- mercredi 2 novembre 2022
- ⛅ 14 °C
- Altitude: 835 m
JaponKōyasan34°12’40” N 135°35’38” E
ממלכת כשפי האוויר?

נפרדנו מאוסקה ויצאנו לכיוון קויה סאן
הרכבת עוברת בין טבע ירוק ויפה ובסוף עולים על מעלית/ רכבל עם מסילה/ רכבת עם רכבל ומטפסים במעלה ההר
סגרנו לנו את הלילה היקר בטיול, בפעם השנייה בפרק זמן יחסית קצר, אבל הפעם בשביל חוויה.
לינה במנזר, כוללת ארוחות בוקר וערב צמחוניות, מדיטציה, טקס בוקר וטקס אש.
השלכת הכי מדהימה שראיתי, נמצאת מכל עבר במין כפר עמוס מנזרחי אירוח ותיירים שבאים לאטרקציה ולמקדשים.
צ'ק אין ומסתבר שקנינו את הלילה (דרך אגודה) בהנחה שניתנת רק לתושבי יפן ואם בא לנו להישאר צריך לשלם עוד! מאה עשרים שקל לאחד.
ממממ אנחנו שוקלים לעומק את העניין, יוצאים לחפש גסטהאוס זול אחר בסביבה ולמרות שאנחנו מוצאים אחד עם בעלים נסיכים, הגענו להבנה שאנחנו כבר פה ואסור לנו לפספס את מה שהתרגשנו לקראתו כבר כמה ימים.
בסוף אנחנו מקבלים גם הנחה במנזר ונזיר (ספק נזיר ספק מארח במלון, שטייל באסיה כמונו ונמצא שלוש שנים בעולם הרוח) לוקח אותנו לחדר.
יפני מסורתי, אחרי מדיטציית ערב פורסים לנו ארוחת ערב ענקית (שמימשולחנות לבן אדם) הכי מטורפת שאכלתי ביפן עם מלא ירקות, סוגי טופואים ודברים שלא הצלחנו להבין מה הם וממה הם עשויים.
מזל שהכל קרוב לרצפה כי התרסקתי עם בטן מלאה ישר לטטאמי.
מקלחת במן אונסן מלאכותי, חזרה לחלוקים מסורתיים שקיבלנו לחדר ופרשו לנו שני מזרונים נוחים בהגזמה על המיטה.
מעבירים את שאר הערב במונופול דיל ועיכול.
השקמה מוקדמת לטקס (תפילת) בוקר, אם שלושה חזנים של בית הכנסת העדני היו מופיעים יחד בסנכרון ועושים גלאח זה היה נשמע בערך ככה.
עם גונגים ומצילתיים, בתוך מקדש יפיפה ישבנו לשמוע נזירים שרים.
טקס אש (מחילה על חטאים או משהו בסגנון), בחדר תפילה אחר, נזיר יושב על במה ובפרומניות טקסית מסוימת זורק דברים לאש ועושה תנועות קראטה מהירות עם הידיים פה ושם.
נזיר שני, ממש מאחורי, מתחרע על תוף תוך כדי תפילות גרוניות ואני מרגיש בין מופע רוק כבד לקומזיץ כשהעיניים שלי קצת נעצמות מעייפות וחום של אש.
ארוחת בוקר, הפעם משהו יותר צנוע בגודל ואנחנו יוצאים לטייל ולסדנאת קליגרפיה (אוסקה) על קרטון לכבוד הטרמפ
החוויה במנזר הייתה מיוחדת וכיפית לאללה אבל מבחינת אותנטיות ותרבות קצת מוזיאונית והמונית לי מדי, כמה מזה היה בשביל התיירים וכמה מזה מציץ לחיים נזיריים אמיתיים?
אחרי בערך עשרים דקות ושתי גלידות שלא סיימנו ועדיין בתוך העטיפה, מגיעה אליי סבתא ושואלת ביפנית סימנים אם בא לנו להצטרף.
סבא וסבתא חמודים כאלה, מביאים לנו מוצ'י ועוגה, התקשורת איתם בטרנסלייט אפילו יותר מבלבלת ומקשה על ההבנה של לאן נגיע איתם. זרמנו.
הם הורידו אותנו באצע כביש ליד אוסקה, מנסים לכתוב על קרטון, קובה, (היעד הבא שלנו) ומתפוצצים מצחוק שיוצא להם קטן מדי. נפרדנו לשלום בהוקרת תודה, זרקנו את הקרטונים והלכנו לרכבת.
הבנתי שאני ביום הפוך מעייפות כשבטעות לחצתי על כפתור האזעקה במקום להוריד את המים בשירותים, וזה עוד אחרי שבבוקר טבלתי ירק במה שחשבתי שרוטב אבל בכלל היה מעט תה שנשאר לי בכוס. ממממ
קובה, עיר עם בשר מפורסם ויקר בהגזה, בה נעשה לילה עצירה בדרכינו לאי שיקוקו.
קצת התבלבלויות ברכבות ומפגש עם מורה לאנגלית אמריקאי שהקים משפחה ביפן ונחלץ לעזרה, הביאו אותנו בערב למלון שסגרנו (במחיר טיל)
תכנונים לקראת היציאה מחר, ראמן,
ושיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על חיים במנזר עשוי מטופו וירקות מאודים
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 267
- jeudi 3 novembre 2022
- ☀️ 21 °C
- Altitude: 12 m
JaponOkino Hana34°28’23” N 134°14’18” E
שודושימה

שתי קילומטר ברגל לסיפון ואנחנו עולים על מעבורת שתיקח אותנו כל הדרך לשודושימה.
ערב קודם, ישבנו מול יוטיוב בטלוויזיה וראינו סרטון של איזה קנדי שמטייל ביפן והדליק אותנו על האי והאטרקציות שנעשה בו.
שלוש שעות במעבורת אולד פשיין, מתפננים בשמש על הגג ואוכלים אודון.
תחנה ראשונה בשודו, מפעל לייצור רוטב סויה.
הגענו עם טרמפ מנהג מלון סמוך ונכנסנו למוזיאון. קיבלנו סויה בחינם עם התשלום כניסה ועוד הנחה על הגלידת רוטב סויה שנקנה אחרכ בחנות.
היה סיבוב חמוד, גלידה קצת כמו כרמל מלוח ומשם המשכנו בעוד טרמפ עם זוג צעיר שבא לחופשה לאנג'ל רוד.
רצועת חול שמחברת בין מהחוף לעוד אי קטן אבל מסתבר שהיא נוצרת רק בשפל ואנחנו מגיעים בכלל בגאות.
שקיעה יפה, קניות לארוחת ערב (יין, לחם, גבנצ, טופו בר שהפך להיות החיים, סלט ירוק משקית, קטשופ וחרדל) ובוקר (מוזלי בקבוע) בסבן והמשכנו עם עוד טרמפ מוצלח כל הדרך למתחם הקמפינג שלנו ללילה.
הגענו אחרי הצ'קאין אז נעזרנו ביפני שיטלפן לבעלים ופתחנו את האוהל בחלקת דשא במיוחד לנו. סופסוף לא קר מדי, אנחנו מתפנקים במקלחת מטבע (100 יין לחמש דקות), בסנדוויצ'ים מסודרים לגובה ויין.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על דגים שאוכלים בני אדם קטנים עם צופסטיקסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 269
- samedi 5 novembre 2022
- ☀️ 15 °C
- Altitude: 554 m
JaponNishi-iyayama-son33°49’50” N 133°47’57” E
בין קאסול לשחרות

קמים בבוקר ליום 29, אחד לפני אחרון בסדרת יוגה של טראוויס.
אורזים ויוצאים לכיוון הנמל שייקח אותנו לשיקוקו, עוד אי, השלישי בגודלו ביפן, אמור להיות יפה ביותר ושם גם גר מארק.
בחור אוסטרלי, היה בעל חברת ראפטינג באחד הנחלים באי, היה הטרמפ הראשון שלנו ביפן והסכים לארח אותנו אצלו בבית.
מתחילים את הדרך עם טרמפ שהסתובב חזרה לקחת אותנו, ילדה מכווצת בבגאז' ואנחנו עם תיקים על הברכיים שמגיעים עד הגג.
מקדימה סבא עם שער לבן שופע וגוף של חקלאי ולידו נראית כמו הילדה שלו.
תמונה למזכרת ואנחנו על מעבורת.
שעה לשיקוקו, קניות בסופרים, רכבות בדרך למארק, נוף מהחלון והרבה ילדים בתלבושות, תיק ונעליים אחידות.
למרות שהמעברים והאורך טיול הזה דורשים הרבה זמן ואנרגיה אני שמח שיוצא לי לחוות ככה את יפן. בעיקר דרך האנשים אני מצליח לראות מעבר למעטפת המוזיאונית, המוקפדת והאסטטית ולהיכנס קצת פנימה לתוך חוויות אוטנטיות.
מגיעים בערב לתחנת רכבת חשוכה, באמצע שום מקום, בלי אינטרנט ומנסים להבין מה נעשה.
רכב ראשון שמגיע, בחורה חמודה שעובדת בהאפי ראפט, העסק של מארק, מתקשרת אליו בשבילנו ובאותו הרגע הוא מגיע ברכב.
טוב לראות אותו שוב ושהוא בא לאסוף אותנו, אנחנו קופצים עם הציוד בבגאז ויוצאים באזהרה, הדרך תלולה.
עולים ועולים ועולים בערך רבע שעה עשרים דק בעיקולים חדים במעלה ההר.
הכי גבוה שיש, שמאלה, מתמקמים בחדר אירוח ופורסים מזרונים על הרצפה.
מעבירים עם מארק את הערב, במטבח המבולגן שלו, קנינו יין פופקורן ושוקולד ואנחנו זוכים לאירוח מאוד איכפתי ומשפחתי. בירות מהמקרר וכל האוכל מהמזווה לארוחת ערב מאולתרת.
הוא מכין לנו לוז לימים הקרובים, מתקלחים במים שהוא הרתיח על האש וזזים לישון מתחת לארבע שמיכות כבדות מאוד.
השכמה מוקדמת, אור בחוץ ואנחנו סופסוף מבינים לאן עלינו. עמק ענק מלא בעצים צבעוניים מהשלכת וכרית ענן ענקית יושבת באמצע.
קופצים על הבגאז', מארק מוריד אותנו בתחילת מסלול הליכה קצר, וממשיך לעבודה.
ההליכה נגמרת בהאפי ראפט, המקום מעוצב מגניב לאללה, תהיה היום בערב מוזיקה לייב ואנחנו מנצלים וויפיי להזמין טיסה (זול יותר מתחבצ) מהאי חזרה לטוקיו משם נעזוב את יפן.
טרמפ לאיזו צומת להצטייד מחדש לארוחת בוקר, אוכלים סובה, מקבלים לימון יוזו מהזוג שליד, קלפים עד שמארק מסיים לעבוד ומגיע לאסוף אותנו לשתות בירה עם בינו.
בינו, הודי שהכיר את אשתו היפנית בקאסול, עבר להקים בעיר יפנית משפחה עם שלושה ילדי תערובת מדהימים ולפני כמה שנים הגיע לאיזור הכפרי הזה לפתוח מסעדה ולמכור טאלי.
המקום נראה כמו בהודו, על ההרים ממול ואפשר עם משקפת לראות את החדר בו ישנו.
הם מהזוגות המגניבים שפגשתי בטיול, מארחים אותנו עם בירות, סיפורים מעניינים שבין הודו ליפן ואגדה על אוצר יהודי שמוחבא בהר שנלך לטפס מחר.
בינו ומארק מדברים ביניהם יפנית וזה מרגיש כאילו נזרקנו לסדרת אנימה סאטירית. נהננו להיות חלק מהחבורה ואנחנו נפרדים עד ההופעה הערב (אליה בינו יגיע למכור טאלי ומכין לנו במיוחד צמחוני טעים חמישה נפצים)
עולים לראות שקיעה אצל מארק, ההרים בצבע אפור זהב ובמקום ענן מתגלה נחל כסוף שעובר למטה. הנוף הכי יפה שראיתי ביפן.
ההופעה בהאפי ראפט מרגישה כאילו הגענו לקהילה שבין קאסול לשחרות
מלא יפנים מגניבים, לבושים בסטייל פטגוניה חורפי, מלא ילדים קטנים מתרוצצים, דוכני אומנות בירות והופעה רגועה ביפנית אנגלית ברקע.
נשארנו מתעפצים על ספסל מחכים שמארק יהיה מוכן לזוז וכשעלינו חזרה הביתה נפלנו ישר למיטה.
מחר השכמה מוקדמת לקראת טיפוס הרים עם מארק
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על שילוב של כל המטבחים שביקרתם בעולם לתוך מנה אחת
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 270
- dimanche 6 novembre 2022
- ⛅ 9 °C
- Altitude: 1 935 m
JaponTsurugi San33°51’17” N 134°5’39” E
על טיול ואוצר יהודי

עוד בוקר יפיפה ואנחנו יוצאים יחד עם מארק לצורוגי סאן, הר גבוה באיזור עם אגדות על אוצר יהודי שקבור בו איפשהו.
מאמינים שתיבה איתה בני ישראל הלכו במדבר הגיעה איכשהו עד לכאן והיו אפילו כמה וכמה אנשים שהקדישו לא מעט זמן לחפש עד שבאופן מסתורי, אחרי שמצאו גופה, הפסיקו...
הנסיעה ארוכה ויפה, עולים על הכיסא רכבל הארוך ביותר ביפן ומגיעים כמעט עד לשיא.
כובשים את הפסגה ואחריה עוד אחת, הראות רחבה וההליכה והטבע קצת יותר פראיים מאשר מסלולי ההליכה שאנחנו רגילים אליהם. המון יפנים מטיילים מצוידים טי טופ כף רגל ועד ראש, יושבים מול הנוף ומתקתקים ארוחות חמות.
בדרך חזרה עוצרים לסובה ולאונסן שמארק עבד בו שנתיים אז אנחנו כנסים בחינםם.
סיום מעולה ליום הליכה בשמש.
עולים חזרה הביתה, מארק נופל לישון עד הבוקר, אנחנו סוגרים תוכניות לימים האחרונים ומתקתקים ערב שקנינו מלואוסון
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על האוצר שלא הצלחנו למצוא ומה הוא בכלל?
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 271
- lundi 7 novembre 2022
- ⛅ 17 °C
- Altitude: 19 m
JaponHasuike-machi-dōri-eki33°33’46” N 133°32’33” E
קוצ'י גאנג

מארק הוריד אותנו לכביש למטה בדרכו לרכיבת אופני הרים
נפרדנו ממנו בהמון תודה, כלכך לא מובן מאליו האירוח שלו, מלשתף איתנו את הבית והחברים שלו עד ליום כיף בטבע, הזמנות של חוויה חד פעמית שאני לא אשכח.
דרך טרמפים אחרונה ליפן. נוסעים לכיוון קוצ'י, משם ניקח טיסה חזרה לטוקיו.
טרמפ ראשון, אחרי בערך שעה ורבע על הכביש, מגיע נהג משאית, עם טרקטור מועמס, ולוקח אותנו צפופים חצי דרך.
טרמפ שני, זוג שהגיע מהצד השני של האי ומראה לנו שני דגי זהב מתוך שקית שבציידנית בבגאז'.
אוקייי, לא ככ ברור מה הסיפור, אולי הם קנו אותם מהשוק דגים שליד?
בקיצור, תוך כדי הנסיעה מתברר שהם בדרך לקוצ'י לתחרות דגי זהב!
הם מראים לנו תמונות עם כל הגביעים שהם זכו בהם יחד עם הדגים. יפן לא נחה.
מתמקמים בדורמז,הולכים לחקור חברת אופנת וציוד טיולים יפנית. ראמן, שוק מפוצץ במסעדות ובאנשים עם צלחות דגים טריים ובירה.
ארוחת ערב מכינים לבד במטבח וסוגרים עוד דברים לקראת הנחיתה בהודו.
(נרדם עם סדרה חדשה שיצאה על הספר שאנטרם, משהו מושקע ובעיקר מכניס אותי לאווירה של מומבאי והודו)
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על ניצחון בתחרות עם האוקפי מחמד שלכם
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 273
- mercredi 9 novembre 2022 à 13:37
- ⛅ 19 °C
- Altitude: 48 m
JaponKeiseinarita-eki35°46’35” N 140°18’54” E
יפן, קוסמוס, סוף

הגענו בטיסת פנים קצרה לשדה תעופה ליד טוקיו ואחרי עוד הליכה ורכבות יצאנו בחושך מהתחנה שקרובה להוסטל שסגרנו.
משהו מוזר בירח, צורה לא רגילה. יובי שואלת, רק אתמול הוא היה מלא לא? איך פתאום רואים רק חצי?
ממממ זה יכול להיות רק ליקוי ירח אם ככה... אבל אנחנו המשוגעים היחידים שבוהים בירח באמצע הרחוב.
טוב אז כנראה שאין כלום ובכלל היה ירח מלא לפני כמה ימים.
ממשיכים ללכת ופתאום מרחוב סמוך אנחנו רואים מישהי עומדת עם משקפת.
תופסים אותה לברר מה הולך פה. היא מסבירה בטרנסלייט שזה ליקוי ירח מלא, פעם ראשונה מזה 400 שנה והיא שולחת אותנו לצפות מהפארק הקרוב ממנו הראות יותר טובה.
נשכבים על הדשא, ראש על המוצ'ילה וצופים בירח נעלם לאט לאט.
כולם ברחוב עכשיו שמים לב ולידינו מישהו פותח טלסקופ.
מגיעים להוסטל שלנו להתארגן ויוצאים לארוחת ערב אחרונה בטוקיו לכמו ראמן צמחוני עם חמאת בוטן ושומשום.
יום אחרון בטוקיו
אני נוסע על הבוקר לבית חבד להשאיר אוהל ושקיות חימום לנדב שינחת פה עוד שבוע וחצי.
תמיד מרגש אותי להיכנס ולפגוש בתי חבד שונים בעולם. הגעתי לבית צנוע ומשפחה מקסימה. הרב בנימין דיבר איתי המון על השליחות, על טבע ויפן. בגיל 22 הוא הגיע עם אשתו ובלי כסף להקים את הבית.
הבן שלו חזר בדיוק מניו יורק ואירגן לי צלחת של ארוחת בוקר ישראלית. מסתבר שהאחרון שהשאיר פה אוהל (שעדיין פה מחכה למטייל שישתמש בו) זה אבנר נתניהו. כמובן שהנחתי תפילין ויצאתי לדרך מחוזק לכיוון הפיצרייה.
יש איזו פיצרייה מפורסמת, שכמובן הדליק אותי עליה לא אחר משמעון יאיש.
מסתבר שהיא הופיעה באיזה פרק נטפליקס והחלטתי להפוך אותה לחלק מהשיטוט היום.
יש שתי אופציות, מרגריטה או מרינרה, פיצה בלוק ביתי וטעם קטלני.
המשכתי לשיבויה והראג'וקו מסתובב ברחובות מפוצצים מותגים מכל כיוון, חנויות יד שנייה וחבר'ה עם סטייל משוגע.
נפגש עם יובי בהוסטל לקחת את התיקים ואנחנו יוצאים לנאריטה, עיר קטנה שבה נמצא השדה תעופה למחר בבוקר.
כבר חושך, עייפים ונהנים מהרחובות החמודים בדרך להוסטל.
מחפשים מהחדר מקומות לאכול ואחרי שעה של סקרולינג בה לא מצאנו כלום, החלטנו להתקלח וללכת לסבן אילבן.
אחרי עשרים מטר, אנחנו עוברים ליד בר מואר, עם מוזיקה טובה, ובחור שמקפיץ על מחבתות משהו מול בופה.
חושבים אולי זו איזו מסיבה סגורה אבל מסתבר שהבעלים, בחור איטלקי, לכבוד חבר שלו שבכלל לא הגיע, הרים ערב ניוקי וסלט כפי יכולתך.
קנינו שתי כוסות יין לבן, העמסנו צלחות עם שלושה סוגי ניוקי שונים סלט ולחם והתיישבנו להכיר את כל החברה המגניבים שפה.
בחורה יפנית מנאריטה שחולמת להגיע לקיבוץ בישראל אחרי שהיא קראה באינטרנט.
בחור אירי שגר כבר שנים ביפן, העביר לפני שלושים שנה, שנה בקיבוץ דפנה וסיפר לנו סיפורים על ישראל אז וההתגלגלות שלו בעולם.
ברמן יפני, היה שף סושי בארהב, פגש ישראלים בטיול של שנה שעשה בדרום מרכז אמריקה והיום הוא נגר ביום וברמן בערב.
נהננו ברמות, ערב אחרון מדהים ביפן וסיימנו אותו כשאנחנו 80-90% ניוקי.
נפרדנו מכולם לשלום, הבעלים והשף במשפט, שאנחנו תמיד מזכירים לעצמנו ביפן, "אם הייתם הולכים מהכיוון השני, לא הייתם פה, אוכלים ניוקי, אלא ארוחת סבן אילבן".
אז מחר טיסה על הבוקר. תודה רבה ליפן, שלא נחה לרגע עם הקוסמיות, הדברים הסתדרו פה ככ לטובה שזה בלתי נתפס לפעמים.
לכל הטרמפים שלקחו שני תיירים עם שלט קרטון ותיקים גדולים, הרבה מהם בלי לדעת מילה באנגלית, וקנו לנו פינוקים לדרך.
לקאוצ'סרפרים וליפנים שניגשו, התעניינו ובסוף גם בילו איתנו איזה ערב חזק.
לצ'אנל טוקיו סבן, על חוויה ודברים בחינם.
למארק על טרמפ שהפך לאירוח בלתי נשכח.
לתיירים מקסימים שפגשנו ולאונסנים חמים, מרגיעים ויפים של סוף יום.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על אנימה 1000 פרקים שמבוססת על הפינגווין שלי
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 277
- dimanche 13 novembre 2022
- ☀️ 33 °C
- Altitude: 14 m
IndeChhatrapati Shivaji International Airport19°5’58” N 72°52’26” E
הבריחה ממומבאי

קונקטינג בפיליפינוס, שני לילות בתאילנד ומתחילה השיבה הגדולה להודו
איך שכחתי לקחת בחשבון ש'זמן הודו' תקף גם על טיסות
כמובן שהיא התעכבה ואני כבר הזמנתי את הסליפר ּשאמור לקחת אותי לגואה
אני לא מצליח להירדם או להירגע מהרעיון של להספיק, יהיה לי ככ מעט זמן אבל יכול להיות שזה בדיוק.
על הטיסה, כתבתי רשימה מסודרת של משימות מהרגע של הנחיתה והיא התחרבשה לגמרי בתור להחתמת ויזה בשדה.
לא זזים, אני קופץ לתור של המחלקת עסקים, יובי שטסה מעל שעה אחרי כבר נחתה ונמצאת פה.
מחליף לשים הישראלי כדי להתחבר לאינטרנט, עוקב באפליקציה אחרי המיקום של האוטובוס, שגם מתעכב (זמן הודו לא פוסח על דבר) וכותב לשיווה הסוכן שסגרתי איתו את הנסיעה שיעכב לי את האוטובוס.
רץ כמו עכבר במבוך למצוא את היציאה.
תופס את המוצ'יל, ממיר כסף, אין לי זמן לעשות שים אז מהרגע שהצלחתי למצוא מונית ולצאת לתחנה, נשאר לי לקוות שהאוטובוס לא עבר אותה עדיין.
המונית חולפת על הנקודת איסוף שדקורה לי במפות ואין שם כלום. תחושה של הכל או כלום, אם אני יורד במקום הלא נכון עכשיו, אין לי סים והיום הזה יהיה עוד רחוק מלהיגמר.
הודים נחמדים עוזרים ומכווינים אותנו לתחנה (חתיכת מדרכה) והנהג מונית אומר לי סטיי סטיי.
הוטספוט מעוד הודי נחמד בתחנה ואני מגלה שהאוטובוס עוד לא הגיעה
הקלה
מנסים להתקשר לנהג אבל הוא לא עונה, נשאר עכשיו לקוות שהוא יעצור פה, שאני במקום הנכון.
עשר דקות המתנה ו האוטובוס מגיע! ועוצר! אני מתמקם במיטה שלי והסדרן מביא אליי את הטלפון שלו ואומר לי לדבר.
שיווה הסוכן מתוכו שואל אותי בעברית "מה איתך? הכל טוב?"
תחושת סיפוק והערכה נופלת עליי, הדברים הסתדרו בשבילי, אני בדרך לגואה ובכלל לא איכפת לי מה15 שעות נסיעה (בפועל 13) שעוד בדרך.
כל העייפות שנאגרה בי מהימים האחרונים באה לחזק שינה עמוקה בסליפר המיטלטל.
טרמפ, אוטובוס ואני בארמבול
גם אם לא מפתחים במודע ציפיות ממקום, אחרי ככ הרבה דיבורים עליו אז אני מאמין שהן בכל זאת יושבות שם במאחורה של הראש.
אז אני אתן לרושם הראשוני הרועש הסואן והאביך פה לעבור, להבין קצת מה קורה פה באמת.
פיתה בשמעון מלך הפלאפל, שנצ שלוש שעות
יושב עם יהלי וחבר'ה שלה לערב וחוזר לחדר לישון עם אותה עייפות של אתמול
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על סרט אקשן שהוא בכלל מונטאז' של אנשים רצים להספיק לתחבצ
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 282
- vendredi 18 novembre 2022
- ⛅ 31 °C
- Altitude: 20 m
IndeArambol Beach15°41’31” N 73°42’10” E
ארמבולז

פשוט הודו פשוט עם ים
השווקים הלא נגמרים עם כל אותם הדברים שנראה כאילו מה שיצעק יותר חזק 'אני בהודוווו' ימכור יותר
פרות מחכות לקבל אוכל יפה יפה בכניסה למסעדה
חמישים אחוז מהאוכלוסיה רוסים, מכל הגילאים, מתינוקות ועד זקנים, רכובים על האופנועים שלהם ונראים כאילו לא עברו בכלל בבית בדרך מוודסטוק לפה.
הדיבור הוא שכולם מנסים להשתכנע שמחר הם יעשו איזו פעילות או ילכו לאגם (שקרוב 10 דק הליכה) אבל מסכמים כל יום במעבר בין מסעדות, שקיעה ורביצה אחת גדולה..
החזרה לטיול סולו מזמנת איתה מפגשים עם הרבה ישראלים נחמדים שגורמים לי להרגיש טיילן זקן מאוד כשהם שומעים שאני מטייל תשעה חודשים ואני מדקלם בראפ זריז את רשימת המדינות שביקרתי בהן (לא כמו ארופאים שפגשתי שמתחת לשנה בשבילם זה רוקיז).
כל המחשבות שנאגרו על גואה מכל הסיפורים היו צריכות לנחות במהלך כמה ימים בהם אני בשגרת יוגה על הבוקר, שוטטות ובסוף בהרגשת הצלחה מפוארת רביצה כמעט מוחלטת.
פוגש ברחוב את ריף, חברה טובה משביל ישראל שאיזה קטע שהיה סביר יותר שניפגש שוב בהודו מאשר בארץ.
הולך לאקסטטיק דאנס בתפאורה קסומה, זה בכלל בין מסיבת ריקודים סאחית לבין שחרור בתנועה למוזיקה שבטית. אנשים צועקים בהתרגשות לקראת הדרופ, רוקדים על הריצפה ושומרים על חוקי הפורמט (בלי דיבורים, טלפונים ונעליים)
ישיבות עם יהלי לשקיעה, מצטרף לשני ערבים בליטל איטלי, מסעדה שכל הישראלים מבלים בה במעגלי חבורות עד השעות הקטנות של הלילה או אפילו הבוקר. פוגש את יונתן שעושה פה במקרה קורס מורי יוגה והצטרפתי אליו לשיעור ושיחה רגועה בקפה.
אחרי הרבה חיפושים לריטריט שיתאים לי, מצאתי אחד קרוב מאוד ושנראה מדהים
צקאאוט, כמה דקות נסיעה והתמקמתי לי בקוטג' הפרטי שלי, מצפה להיכנס לתוך לוז בוקר עד ערב
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על ריחופים באוויר מרוב מדיטציות
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 288
- jeudi 24 novembre 2022 à 18:45
- ⛅ 28 °C
- Altitude: 16 m
IndeDandos Wadda15°40’21” N 73°42’59” E
פרקשה ריטריט

נראלי שאוטוטו אני מתחיל לרחף
שרים מנטרות וצ'ינטורים, מודטים, אום שנטי שנטי שנטיהי
פילוסופיה של יוגה, בין שיעור בדמיון (עצום עיניים ותמצא את הצ'קרה הראשונה בתחתית השידרה, שתי סנטימטר בתוך הבטן ואז תתבונן בכיוון זרימת האנרגיה... ממש...) לשיעור אבחנת רגשות לפי מגע כשפתאום המורה והמתנדבת מתחילות לבכות בעיניים עצומות.
האטה יוגה עם מורה שגורם לך להישאר כל תנוחה 10 ספירות, לא שניות, ספירות. תוך כדי הספירה הוא מתחיל להסביר ומתבלבל וחוזר ל1 כשבזמן הזה עקב אחד שלי מאחורי הראש פופיק מעל הרצפה ברכיים באוויר.
מלא חברים חדשים מכל מקום בעולם, אחרי כל השיחות עם הישראלים בארמבול נחמד לשמוע קצת גיוונים, במיוחד כי אני הכי צעיר פה.
בורח מהריטריט בלילה למסיבת טראנס ישראלית, פטריות זוהרות בתפאורה ומוזיקה עצבנית. מתגנב חזרה בלילה ושולח לכלב אנרגיות ש'זה אני! חלאס לנבוח!'
מבריז עם נורה מפילוסופיה לים, קלפים וקוראסון בארטג'ונה קפה ההיפסטרי.
יומני היקר, יום שישי לי בריטריט. אתמול עשינו יוגה נידרה, מדיטציה מונחית במצב שבין עירנות לשינה, כשהתת מודע מתערבב עם המודע. מאז אני לא מפסיק לחלום ובפעם הראשונה חלמתי שאני טובע.
יומני היקר, ככל שעוברים הימים אני משוכנע יותר ויותר שהמורה ליוגה הוא בכלל רובוט מהחלל שנשלח לחסל אותי פסיכולוגית ופיזית דרך האטה יוגה.
איזה כיף לא לחכות לאוכל בהודו, ארוחות צמחוניות קטלניות שלוש פעמים ביום כמו שעון.
היום עשינו יוגה על הים בשש בבוקר וראינו זריחה מהממת. לימדתי את לורה והוגו לשחק שיטהד וקאבו באנגלית (אתגר בפני עצמו) והייתה ארוחת ערב חגיגית על עלי בננה.
מחר אני עוזב, תודה למקום ולאנשים המדהימים שהיו איתי פה, חוויה שאני שמח ככ שייצרתי לעצמי
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על סייג' פטונג'לי ג'י שהביא את תורת היוגה לבני האנוש
פיסEn savoir plus
- Afficher le voyage
- Ajouter à ma liste de choses à faireSupprimer de ma liste de choses à faire
- Partager
- Jour 288
- jeudi 24 novembre 2022
- ⛅ 29 °C
- Altitude: 13 m
IndeArambol Beach15°41’28” N 73°42’12” E
סיקס סנסס אקסטטיק

איחוד מרגש, כמו בכל פעם, אחרי שנפרדים בלי לדעת מתי ואם נתראה שוב עם ניצן וגלעד
יהלי מצטרפת ואנחנו, חבורת סיקס סנסס שכבר התפתחה להרבה מעבר, מעבירים יום בפנאן בין הסוויט לייק לים, קפה ושקיעה.
משלימים פערים, שומעים מוזיקה טובה, אוכלים בוקר בקול טוק בנוהל ועוגות גזר ובננה הופכות לחיפוש מתמיד.
בלילה עולים עליי חרקים מהמיטה, יש קצת פריחה ומה הקשר עכשיו אחת וחצי בלילה איך מתמודדים.
מעיר את בעל ההוסטל שלא הגיע לעזור במצב רוח טוב, החלפנו סדינים והוא ביקש בחוסר רגישות וסבלנות (של בן אדם שקם מוקדם לעבוד) שאודיע לו מייד אם אני מתכוון להישאר מחר לעוד לילה או לא.
כמובן שעזבתי ולמקום סימפטי ונחמד הרבה יותר.
עוד יום שאנטי ובערב אנחנו יוצאים לאקסטטיק דאנס, הפעם של שבת, דיג'ייי אחר אבל אווירה דומה.
ריקודים עצבניים, חסרי שליטה ומדיטטיביים. שלוש שעות של כיף והזעות.
מסיימים את הסשן לצלילי מיי סוויט לורד של ג'ורג'
סייד סטורי על הודי שפגשתי שם שלמד שלוש שנים קבלה בבית חבד פושקר, כבר דובר חצי עברית אבל הפסיק כי ההלכות כבר נהיו אדוקות מדי.
הפקתי מונית של חמישה אנשים ומחר ניסע יחד לפאלולים, שעתיים וחצי דרומה על החוף
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על הגלגל החמישי בטיול של הביטלס בהודו, אווירה
פיסEn savoir plus
Voyageurסיאם ריפ מקום מספר אחת במזרח להחלמה
Voyageurהכלב אדיר
Voyageur
מרגישים את הלחות עד לפה