Reset search
Going eastGoing east
SatelliteEdit route

Going east

March - September 2022
יעל, תמיר והמזרח Read more
  • 94footprints
  • 6countries
  • 179days
  • 799photos
  • 41videos
  • 19.5kkilometers
  • 10.6kkilometers
Follow Calendar Share Bucket list
Date ascending
  • Going east
    Day 58

    חיינו בפאי

    May 10, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 30 °C

    אז לאחר מספר ימים של מסע התמודדות נפשית עם התאונה, המשכנו לתחנה הבאה בשביל החומוס שלנו- פאי עליה קיבלנו שלל המלצות

    אז לאחר 3 שעות נסיעה (קלילות ביותר) הגענו לפאי שמהר מאוד התגלתה בפנינו כזקינטוס אבל עם קלאס , ולמה אני קורא לה כך במילות גנאי שכאלה? הסיבה המרכזית היא שלמרות שהצלחנו בסוף למצוא חבורה של בנות חמודות ובילינו איתן הרבה מהזמן, הרוב המוחלט של האוכלוסייה מורכב מאירופאים בני 18 שמשתכרים כל ערב יותר מדי ומתנהגים כמו תיכוניסטים.

    אז פאי התחילה יחסית בעצלתיים אבל לאחר יומיים של חיפושים עצמיים מצאנו את הנישה שלנו בביקתה המקסימה ששימשה לנו כבית ובמשפחה המקסימה שניהלה אותו,

    שם פגשנו גם בג'ון הדרום אפריקאי שהפך להיות הפנים המקבלות בהוסטל שכן כל פעם שנכנסנו גון ישב בחצר שלו ואפילו לקראת הסוף ממש ישבנו ביחד והעזתי לשאול אותו את מה שחלמתי לשאול בן אדם דרום אפריקאי- והסתבר שהוא היה בהופעה של רודריגס (והוא באמת גדול כמו הביטלס שם) ושיש לו דעה חיובית ביותר על טרבור נואה (יש).

    את הימים העברנו בהליכות למקומות יפים (הטבע מאיר פנים והשקיעות מהממות) ובאכילת אוכל מקומי זול ומטריף כהרגלו ומלווה בצריכה אובססיבית של שייקים על בסיס פירות טרופיים.

    גם בערבים היה כיף ולגמרי מצאנו את המקומות שלנו ונהננו לבלות גם עם אביה שנשאר גם אחרינו עם חבורת הבנות בפאי.

    עוד קושי לא מבוטל היה העובדה שהדרך היחידה להתנייד הייתה להשכיר אופנועים (דבר שלגמרי ירד מהפרק לאור התאונה) או מוניות שהיו יקרות ולא נגישות, אז ניסינו להשכיר אופנוע עם סירה שיהיה בטוח יותר אבל נחלנו כישלון חרוץ וגם אוםניים התגלו כקשיים מידי בחום הנוכחי.

    אז בלית ברירה החלטנו להתמסר לנייחות שנגזרה עלינו משמיים והרבה מהזמן גם בילינו בפיקניקים מלווים ביין וציפס בטעמים משתנים (כרגע הטעם הכי מוצלח הוא האצה) ובישיבה ותכנון העתיד שלנו בתאילנד ובחקר המדינה הבאה אליה נטוס (?)    Read more

    See translation
  • Going east
    11
    Day 59

    צ’אנג דהאו (קוראים את זה עם נביחת כלב)

    May 11, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 28 °C

    אחרי שהבנו שההמלצות של חברים קצת פחות עובדות לנו, והטיול שתכננו לצאת עליו עם רומי ודנה הישראליות התבטל באותו הבוקר (דבר שהרגיש ממש משמיים כי לילה לפני פתאום חטפנו קצת רגליים קרות בעניין הטיול המאורגן בין הכפרים וכמה זה אנחנו) נאלצנו באמת לתכנן משהו בתאילנד ולקחת את הדברים לידים שלנו.

    כמובן שתמיר חיפש וחקר כל מסלול אפשרי באזור והכל היה נראה לא מתאים עקב מגבלות פרמיטים שלוקחים חודשים או מזג אוויר מחורבן. לבסוף החלטנו לנסוע לצאנג דאו, עיירה עם אווירה כפרית ביותר עם מעיינות חמים באזור ומערה (כמו בכל מקום פה).

    את הנסיעה עשינו במכונית אדומה והחלטנו לשלב אותה עם המפלים הדביקים ולעצור שם לשעה. מסתבר שזו הייתה החלטה מדהימה!
    המפלים היו יפיפיים, מים צלולים והרבה מהם וממש בתוך הג’ונגל. המקום היה סופר מוסדר ואפילו היה מסלול שאפשר ללכת בתוך המפל מהכי למטה להכי למעלה ככה בתוך הזרם כי האבן גיא עליה המפל נשפך הופכת לדביקה במגע עם המים וזה ממש מרגיש כמו סופרמן. פגשנו שם גם זוג תאילנדי מתוק שסיפר שגם הם בדרך לצאנג דאו לראות את המעיינות והמערה, הרגיש שעשינו בחירה נכונה.

    את המשך הדרך העברנו בהתפעלות מהנוף שנפרש לפנינו והתמרחות והתענגות על כל המקום שיש במכונית. כשהגענו הנהג החמוד והמבוגר שלנו התרגש וחיבק את תמיר ואז אותי, זה ככ ריגש אותנו שהוא נפרד מאיתנו ככה במיוחד אחרי שלקחנו אותו למסע כה ארוך שבאמצע הרגיש שאולי הוא לא הכי הבין שזה הסיפור, שהשארנו לו קצת עוד כסף שמחים שיכולנו לשמח בצורה ככ פשוטה אדם ככ מקסים.

    ההוסטל שסגרנו מראש עקב חשש לגשם,שבאת התחיל איך שירדנו, והתברברות בין האזורים התגלה כגן עדן קטן על צלע ההר ושפת נחל. הבעלים היו מקסימים והביאו לנו מטריות והראו לנו שאנחנו יכולים לקחת אופניים והצביעו על הבקתה הכי גבוה על ההר ואמרו שזו שלנו. שמחים שיהיה לנו נוף והטיפוס היה בין פרחים וצמחים נאים.

    הסתובבנו לנו קצת בכפר ודי מהר מצאנו את המערה, הראשונה אליה אנחנו גם בוחרים להיכנס. מסתבר שתמיר אוהב מערות והפך להיות מערן (לפי הגדרתו) אחרי הסיור הזה. המערה הייתה מלאה מקדשים ופסלים והייתה מעניינת ויפה.

    אחכ המשכנו להסתובב וגילינו שיש שתי מסעדות ממש מוצלחות ונחשבות שאנשים באים אליהם במיוחד מצאנג מאי (קצת יותר משעה וחצי נסיעה ברכב פרטי) רק כדי לאכול בהן ובר אחד ממש לידן שאמור להיות מגניב וכיף. כמובן שהמסעדה הייתה סגורה שבאנו ותיפתח רק מחר אז נאלצנו לאכול במקום האחר היחידי שהיה פתוח (מינוס כוכבים פאד תאי פיכס אבל תמיר אכל לי את המנה ואני קיבלתי את הטעימה שלנו כי הוא באמת חבר).

    בערב יצאנו לבר ובאמת התגלה כממש נחמד, זה הסלון של הבעלים בתכלס והיא עיצבה אותו עם כל מיני דברים שאספה, היא מאד אוהבת לבשל ומכינה אוכל נהדר גם מערבי וגם תאילנדי. פגשנו שם גם את מייק שעבר לגור בצאנג מאי לפני שלוש שנים וכבר מכיר את כל המי ומי ככה שסיפר לנו קצת ועוד שלושה תיירים נחמדים. שיחקנו את קלפים ושתינו אלכוהול טעים. היה כיף ממש! והיום הוכרז כיום הכי מוצלח בתאילנד עד כה! ובין המוצלחים בטיול
    עד שתמיר קם לשירותים…..
    ודרך על הכלב של הבעלים.
    הכלב התחלרע והתחיל לקפוץ ולנשוך את תמיר ולנבוח מלא. וככה תמיר הסתכן בכלבת וננשך על ידי כלב בבפעם השנייה הטיול.
    הבעלים הבטיחה שהוא מחוסן אבל הפצע דימם והמסמכים לא נמצאו אז אחרי ייעוץ עם חברת הביטוח (שענו מהר רצח וגם היו ממש נחמדים) החלטנו להישאר פה גם מחר ובעוד יומיים לנסוע לבית חולים פרטי בצאנג מאי שם יטפלו בתמיר כמו שצריך ועד אז לטפל בו אנחנו.
    שמחים על היום המטורף שהיה ועצובים על הנגיסה שיש לתמיר בטוסיק מהכלב הלכנו לישון מתרגשים מחר לעוד יום של מנוחה ומקור מים.    Read more

    See translation
  • Going east
    1
    22
    Day 60

    שובם של הכלבים והמעיינות החמים

    May 12, 2022 in Thailand ⋅ 🌧 28 °C

    אז אחרי התקלה עם הכלב אנחנו קמים ליום שמשי ונעים בו ניסע למעיינות החמים , אוכלים ארוחת בוקר מזינה של חביתה תאילנדית עם צנימים ונקניק לא מוסבר שנח בצלחת בו כמובן אנחנו לא נוגעים (ומקווים שלא בשר כלב)

    מתחילים בנסיעה באופני ההרים החינמיים של ההוסטל ונוסעים דרך שלוקחת בערך 45 דק ועוברת דרך יער ציורי, כביש מהיר מפחיד (בעיקר את יעל) ואז דרך כבישי עפר כפריים עקלקלים בהם אנחנו מפגינים כושר מרשים. ממש לפני הפנייה האחרונה אנחנו נתקלים בכמה כלבים לא סימפטיים שנובחים עלינו ואנחנו מתגברים עליהם ומגיעים למעיינות.

    המעיינות החמים הטבעיים מורכבים מכמה בריכות חמות ביותר שזורמות בצורה מרשימה לתוך שישה גלילי בטון כך שלכל אחד יש בריכה אישית משלו. לצד הבריכות יש נהר יפיפה בו אפשר להצטנן (מרשים קיצר) שם אנחנו פוגשים בדן האנגלי שגר כבר 8 שנים בתאילנד ומלמד סינים אנגלית באינטרנט למחייתו וחי את החלום ועוד זקן צרפתי שמספר ליעל את סיפור החיים העצוב והמסקרן שלו.

    בדרך חזרה אנחנו מחליטים לחזור מדרך אחרת בשביל להימנע מהכלבים למה שתחרט בליבה העדין (והשברירי) של יעל כחוויה טראומתית ביותר שכן אחרי 25 דק של רכיבה שליווה מלווה בנוף עוצר נשימה אנחנו מגיעים לאיזור של חוות חקלאים תאילנדיים. בהתחלה הכל הולך כמתוכנן עד שלאט לאט מתחילים לצאת אלינו (ועלינו) כלבים ולנבוח, לנהור ולחשוף את שינהם ממרחק נשיכה , למרות שאני לא מפחד כלל מכלבים אני חייב להודות שהסיטואציה הייתה מאוד מלחיצה והכלבים היו מאוד קרובים לתקוף אותנו ולשנות את הטיול. כל פעם הגיעו אלינו חבורות של 4-5 כך בערך 15 פעמים למשך שעה מפחידה ביותר שבסופה אנחנו חוזרים להוסטל לנוח ולהתאושש נפשית

    לאחר מנוחה קצרה יוצאים לאכול בנסט 2 (התאילנדי כי המערבי היה סגור) ארוחה מוצלחת ביותר שאחריה אנחנו נרדמים באחת הזולות שלהם וקמים אחרי שעה מיוזעים ומבולבלים והולכים לשתות קפה במקום מקומי מקסים ומהנה ביותר שם אנחנו מנסים גם כפכפים מעץ לחיזוק הגב (עבודת יד) וההליכה עליהן מרגישה כמו הופעה בקרקס

    בערב אנחנו שוב יוצאים לבר המקומי לישיבה רגועה יותר שכן היינו היחידים שם, משחקים מספר נאה של משחקי פוקר סיני ומקנחים בגלידת הקוקוס המקומית    Read more

    See translation
  • Going east
    Day 64

    יורדים לחופים ומטפסים על סלעים

    May 16, 2022 in Thailand ⋅ ☁️ 30 °C

    אז היום השכמנו מוקדם בשביל להגיע לטיסה שלנו לחלק חדש ומרגש ביותר של הטיול שלנו - האיים של תאילנד

    קמנו הפוכים בבוקר והחלטנו ללכת למאפייה צרפתית בקצה הרחוב עם קונדיטור צרפתי וכל טוב מיובא ואכלנו כריכים מדהימים כלכך שלקחתי עוד אחד איתי לטיסה (כריך עם גבינת עיזים ונקניק שנקין [טעים!!])

    הגענו לשדה וסיימנו בקלילות את כל הבידוקים , גם הטיסה עברה בנעימים וראיתי את הסרט גרין מייל , יעל הצטרפה אליי באמצע לסרט שראינו בהמשכים כל היום ואף בכתה בסופו

    בקראבי בילינו לילה אחד שכן הוא יותר אי למשפחות והוא שימש כתחנת מעבר לריילי בו נשתקע בימים הבאים, בקראבי בעיקר נחנו ברוגע והים היה די מסריח אז טבלנו בו טבילה סמלית בלבד

    יום אחרי זה לקחנו סירת זנב ארוך לריילי החלומית שהיא מעין רצועת חוף קטנה שמוקפת בצוקים גבוהים ודרך ההגעה היחידה אליה היא הסירה

    כבר מההתחלה נשאבנו לאווירה החיובית- מלא מקומות שמציעים הופעות רגאיי חיות , אוכל טעים וזול, שייקים וקוקטיילים מרעננים ושקיעות עוצרות נשימה (וארוכותתתת). ביום הראשון בעיקר רבצנו בים ונהננו ברוגע לקראת היום בשני בו קבענו טיפוס

    ב9 בבוקר נפגשנו עם מדריך הטיפוס שלנו נאט עלינו על ציוד, והתחלנו ללכת לכיוון הצוקים שמול המנהרה עליהם נטפס

    אז לאחר הסבר מקיף על יסודות הטיפוס ולמידה כיצד לאבטח את נאט כשהוא עולה לשים לנו את החבלים התחלנו במלאכת הטיפוס , הטיפוס הוא על צוקים בגובה 20 מטרים בערך והוא מרגיש יחסית בטוח למרות הגובה המטורף שמגיעים אליו, כך שאפשר להרגיש בנוח לטפס על הצוקים המרשימים וממש להתמסר לנופים שנשקפים ממנו

    לאחר שסיימתי עם הקיר הראשון גם יעל ניגשה ולאחר מאמצים רבים אף הצליחה להתגבר על פחד הגבהים ולטפס אותו כמו אלופה

    כך המשכנו לעוד כמה שעות והמדריך גם הוסיף לנו קירות נוספים מאתגרים יותר וממש חווינו תחושת הצלחה אל מול האתגרים שהוצבו לפנינו תוך התמודדות עם פחדים

    אחרי זה הלכנו לאכול פיצה ואורז שהוגש בתוך אננס והיה מוצלח ביותר והלכנו לנוח בים בו גם יעל עשתה יוגה

    ממש בסוף היוגה התחיל מבול מטורף שהבריח אותנו לתפוס מחסה בתוך אחד הברים הסמוכים שם לגמנו קוקטייל סביר ביותר והלכנו לנוח בחדר

    בערב זללנו פאד קפאו מטריף במסעדה שהפכה בימים הבאים למסעדת הבית שלנו וישבנו בבר שנמצא על עץ ונהננו מהופעה אקוסטית חיה    Read more

    See translation
  • Going east
    1
    11
    Day 66

    נחים נחים ועוד קצת נחים

    May 18, 2022 in Thailand ⋅ ☁️ 30 °C

    את הבוקר פתחנו בפעילות לה חיכינו תקופה ארוכה- לעשות כביסה לעצמנו. כמות המכונות לכיבוס עצמי והמחירים המופקעים לכביסה שמישהו אחר עושה לנו עשו את ההחלטה לקלה. בזמן שהכביסה התכבסה אנחנו אכלנו לנו ארוחת בוקר מערבית וטעימה של בגט עם ביצה גבינה ואבוקדו ובזמן שהכביסה התייבשה אנחנו חיפשנו לנו טיסות ליעד הבא בעולם וסירות ליד הבא בתאילנד. כמובן שהפעילות לא עברה חלק והשמלה הסגולה שלי הכתימה כמה בגדים! חרא אבל לפחות זה רק בגדיםו
    אחרי הכביסה הלכנו לבלות את שארית היום בים. כרגיל הים היה מדהים וברצועת חוף הייתה ארוכה ונעימה ככה שיכולנו להתפרש בנוחות ולרבוץ במשך שעות של קריאת ספר, שחייה והירדמות אקראית (בעיקר מצד יעל). כך יצא שעד השקיעה כבר בילינו כמות לא ברורה של שעות בים (מכיוון שאנחנו לא לוקחים שעון/טלפון אנחנו מנחשים את הזמנים לפי השמש). לקראת שקיעה ירד גשם קל שגרם לנו להתחבא במסעדה על החוף ולשתות שייק פירות טעים במיוחד ולצפות בשקיעה במקום ממוגן. שתיית הדיירים פה הפכה להרגל קבוע וכמעט באופן קדוש אנחנו שותים כל יום- שייק, קפה קר ובירה, לפחות אחת מכל אחד (היה נסיון לקוקטייל ולא צלח בכלל)
    חזרנו להוסטל ובדרך ראינו שוב את הקופים במקום הקבוע שלהם בדרך הראשית, הם היו מלא! קופצים מעץ לעץ, מתקלחים ומנקים אחד את השני. אפילו ראינו אחד מנסה לשתות ספריט מפחית שמצא/ גנב. ופתאום במים עבר דרקון קומדו! ממש כמו בג’ונגל כולם חיו השלווה ממש דקה מהמדרכה של הרחוב הכי ראשי בריילי.
    בערב נפגשנו עם זוג צרפתיים מקסים שפגשנו בהוסטל באותם צהריים. מייאל (כמו יעל עם מ) ופול, שלקחו שנה חופש מהלימודים ועבדו בהתנדבות בפוקט במשך חודש וחצי ומפה ממשיכים להתנדב בקמבודיה ולפני כמה חודשים היו גם בנפאל והתנדבו שם גם. אכלנו ארוחת ערב טעימה שכללה אורז בתוך אננס (טעים מאד!) וdrunken noodles בצלחת של תמיר (מנה שמומלצת בזמן האנגאובר) לא כזה טעים ולא כזה מוצלח ויש סיבה שאוכלים את זה בהאנגאובר.
    הערב התגלגל בשיחה נעימה ומצחיקה על החיים בצרפת, בישראל, התרשמות מתאילנד והעלת זכרונות נעימה נפאל.
    בדרך חזרה להוסטל ראינו גחליליות! (יפה מאד מאד אנחנו אוהבים גם בצאנג דאו היה אבל הכלבים היו מפחידים מידי כדי שנעריך).
    מאייל ופול הציעו לנו להצטרף איתם מחר לחקור חוף חדש ומערה מערב לצוקים בצד השני. בתור זוג שחיפש הרפתקאות כל צפון תאילנד היינו בטוחים שזה יבוא לנו ממש בטוב אבל הסתבר שקצת התמכרנו לרביצה ורצינו לראות את הים בבוקר כי השמועה לפי זוג ישראלים חמוד שפגשנו היא שבבוקר הים מציף את כל החוף עד הריזורטים.
    בוקר למחרת אכן הלכנו לים אחרי ארוחת בוקר מטורפת שכללה וופל בלגי, בייקון, ביצת עין ושייקים מטריפים עם גרנולה.
    הים כיסה את כל החוף בקושי היה אפשר לשבת והמים היו עמוקים ומטורפים.
    כך יצא שבילינו שוב אינספור שעות בים, כהרגלנו.
    כשתכננו ללכת פגשנו את נעמה ויובל , שפגשנו גם לרגע בפאי, כך שנשארו אפילו מעבר ופטפטנו.
    אכלנו פאד קפאו מטריף בפעם המליון באותה מסעדה מוצלחת וזולה ושתינו שם גם איך לא- שייק, שהיה בין המוצלחים! והלכנו לטבול בבריכה של ההוסטל (כי לא היינו מספיק במים בים, היו קצת מדוזות) אחרי הגענו לחדר ונרדמנו עד שהשקיעה נגמרה ופספסנו אותה :(
    אבל שקמנו יצאנו לטייל בחוף וסגרנו את הנסיעה ביום שישי לקו טאו, נסיעה ארוכה ומסובכת אבל אנחנו מקווים שתעבור בקלות ומאד עצובים לדמיין אותנו עוזבים פה
    מצאנו מסעדה חמודה עם מקומות שאפשר חצי לשכב חצי לשבת, ערסל והופעה חיה. שם נשנשנו פיצה ושרימפסים עם צ’יפס (אוכל בריכות מוצלח) ושתינו קוקטיילים (הראשונים שהיו מוצלחים בתאילנד) אחכ המשכנו לגלידה מטורפות וענקית שהרגישה כמו מיכל של בן אני גריז    Read more

    See translation
  • Going east
    1
    Day 67

    פרידה מריילי

    May 19, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 30 °C

    קמנו ליום האחרון שלנו בריילי, היום החמישי, וכמה שהיה קשה לנו להיפרד. את היום התחלנו במקום האהוב עלינו לארוחת בוקר מושחתת, שאולי בגלל העצב ואולי בגלל הציפייה הייתה פחות מוצלחת מהרגיל אבל עדיין הצלחה בעולם ארוחת הבוקר בטיול. לאחר מכן הלכנו לשחות בים כשהגאות בשיא, אך אבוי! המחצלת אהובתנו נשכחה, ולכן לאחר שחייה ורביצה קלה ביותר הוחלט ללכת לנסות את החוף הנוסף שנסתר מאחורי הצוק הגדול ואמור להיות שקט ונעים לרחצה אחר הצהריים.
    כמובן שהלכנו לאסוף את המחצלת וההליכה הייתה לנו ככ מתישה שהיינו חייבים להתרענן בבריכה עוד פעם אחרונה.
    ההליכה לחוף התגלתה כפשוטה וסלולה ומלאה במים! הים פשוט (כהרגלו) הציף את כל הטיילת, מעניין למה התאילנדים לא חשבו על טיילת שלא תתמלא מים כל יום במשך כמה שעות 🤷🏻‍♀️
    הדרך לים עברה דרך מערונת ותמיר המערן היה חייב לעצור בה ולבחון את הנושא ולקרוא את כל השלטים.
    יש לציין שהדרך הייתה מלאה בתיירים תאילנדים בעיקר מבוגרות עם חולצות ארוכות בהדפסים צבעוניים, חשדנו, אבל לא ידענו לאן אנחנו הולכים.
    כשהגענו לחוף הוא אכן היה קטן יותר ומאד מאד יפה אבל לחלוטין לא שקט.
    החוף היה מפוצץ! הרגיש כאילו כל התיירים בריילי מתחבאים פה במהלך היום. מסתבר שחלק מהמערה הוא מקום קדוש לשם הגיעו כל המבוגרות הצבעוניות!
    תמיר קרא במערה שהיא הייתה טירה של נסיכה יפה ושהיה קרב על ליבה ובסוף חיה או יישות לא ברורה (לא הבנו אל תשפטו) הצילה אותה. ופעם בשנה עושים במערה ארוחה גדולה לכבוד הנסיכה וכנראה שעולים לדרך גם לכבודה.
    לא נתנו לזה לעצור אותנו ונכנסנו לים, כמובן אחרי שקראנו את שלט ההנחיות לעקיצת מדוזה שכלל התקשרות דחופה לאמבולנס ועשיית החייאה (מרגיע ממש) , אחרי טבילה קלה הוחלט לחזור לחול הקבוע ולרבוץ בו עד הערב. וכך היה, עם עצירות קלות לשייקים ואוכל, ובלי ששמנו לב כבר שקיעה.
    בערב נפגשנו בפעם האחרונה (אולי עד קמבודיה ואולי עד עולם) עם מייאל ופול החמודים, אכלנו ביחד ארוחת ערב ופטפטנו וצחקנו. בלילה קינחנו עם וופל בלגי מפנק עם נוטלה ובננה (והבנו שאולי בגלל שאנחנו אוכלים כל לילה שוקולד אנחנו ישנים ככ גרוע והחלטנו שננסה להפסיק) והלכנו לסיים אריזות קטנות ולישון מוקדם לקראת המסע שלנו מחר שמתחיל ב6:30 בבוקר לקו טאו    Read more

    See translation
  • Going east
    Day 71

    פינוקים אחרונים

    May 23, 2022 in Thailand ⋅ ☁️ 30 °C

    אחרי מסע ארוך מריילי לקו טאו שכלל סירה פצפונת, וואן, אוטובוס, סירה בינונית, סירה ענקית (שבנסיעה בה הייתה סופה מטורפת, מזל שהיא גדולה וברחנו מהסופה איתה) והליכה של חצי שעה הגענו! אי אמיתי, כזה עם ים מכל הכיוונים.
    את הלילה הראשון העברנו בהוסטל שקצת רחוק ממרכז העיניינים אבל מפנק מאד, ניסינו לראות שקיעה בים והלכנו לנשנש עם אביה גאיה ומיכל. שוב ניסיתי לאוכל אוכל מערבי ונחלתי כישלון חרוץ עקב האהבה הלא ברורה של המקומיים לדחוף קפרי ליים להכל.
    יצאנו בערב לבר שהפך מהר למסיבת קולג מוגזמת מלאה בבירפונג ואנגלים שיכורים ואז עברנו לשחק ביליארד שקט ומתיש בבר ליד. (תמיר היה אגדה כהרגלו)

    בוקר למחרת עברנו למלון יוקרתי ומפנק! כל האיים פינטזנו על השני לילות שבהם נתפנק באמת ונרבוץ עם חלוקים ומרפסת לנוף לים וכך היה כבר מההתחלה

    הגענו למלון שנמצא ממש בקצה האי ונכנסו לחדר שללא ספק המרשים ביותר שנכחנו בו בחיינו ויש ממנו נוף מדהים לים ולצוקים שסובבים אותו ממש מהמיטה

    את היום הראשון בילינו בנחת במרפסת החלומית ובסיור ארוך במלון, אכלנו בצהריים אוכל מקומי במסעדה ובערב הלכתי לפגוש את החברים ומשם הבאתי מלא פינוקים ובירות ששירתו אותנו נאמנה במלון, בערב צפינו בכוכבים מהחדר והמשכנו בצ'יל

    בבוקר השני יעל קמה לראות את הזריחה (שלא הייתה ממש זריחה) ובילינו את היום בשנירקול בשונית שנמצאת ממש על המלון (בערך 40 שניות מהחדר) וראינו מלא אלמוגים ודגים מרהיבים וייחודיים (עפנו) , המשכנו את היום בקריאה והתפננות בחדר (ויעל אפילו עשתה יוגה). ובערב הלכנו למסעדה איטלקית שם אכלנו פסטות עם מאכלי ים שונים ומוצלחים ביותר, בערב ישבנו בבר עם הופעת רוק של תאילנדים ואחרי זה המשכנו לבר עם מלא אנגלים וצפינו ביחד במחזור האחרון בפרמייר ליג (לשמחתינו יונייטד באירופית , טוטנהאם באלופת, לידס שרדה, ולצערינו ליברפול הפסידה את האליפות במותחן מטורף )

    בוקר אחרי קמנו לעוד שנירקול, ארוחת בוקר של ביצי עין ופאד סי יו ועוד בריכה . אחכ נפרדנו לשלום מהחדר המפנק ועברנו לחדר לא מפנק במרכז העיר, כזה בלי נוף לים והרבה יתושים ומאוורר אחד. אבל עדיין עם בריכה ודקה הליכה מהיום אז איך אפשר להגיד משהו רע?
    היום המשיך בעוד בריכה ועוד ים ואז קצת אוכל ואנשים חדשים ובסוף אפילו תמיר לימד את יעל לשחק ביליארד בתקווה שבקמבודיה המשחק יכבב כמו שכיכב בנפאל ויהיה לנו עוד בילוי בשק.

    וככה עברו להם עוד ימים מאד מאד רגועים בחופים של תאילנד, כבר קצת יותר קרובים למעבר לקמבודיה, וזה גם קצת יותר מורגש    Read more

    See translation
  • Going east
    1
    11
    Day 74

    קו טאו הסוף

    May 26, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 30 °C

    ארבעה ימים אחרונים

    אז אחרי שסיימנו את החלק הרגוע של קאו טאו עברנו להוסטל בחלק המרכזי שעלה לנו 50 שקלים ללילה והיה במיקום אידיאלי והיה בעל 4 בריכות אפילו שאחת מהן הייתה עצומה ועמוקה וממש עפנו עליה

    ביום הראשון עשינו קצת סידורים ורבצנו בבריכה ושם פגשנו חבורה חמודה של ישראלים- שחף, עמית, מתן ומשה והם תמיד היו בסביבת ההוסטל כך שיצא לנו לא מעט לשבת איתם בלילות הבאים והם היו חביבים.

    בנוסף אכלנו צהריים במקום חמוד אליו גם חזרנו בהמשך הימים הבאים והיו כריכים מערביים מספקים ביותר (השניצל כמובן היה המוצלח ביותר)

    בערב לימדתי את יעל לשחק ביליארד והיא הייתה ממש טובה במשחק הראשון, במשחק השני כבר נגמרה לה הסבלנות והתושייה שאפיינו אותה אבל סיכמנו את הערב כהצלחה.

    למחרת פגשנו בבוקר את דידי ועומרי , אכלנו איתם ארוחת בוקר ממוצעת אבל היה ממש כיף ושמח איתם אז החלטנו להמשיך לבלות את היום ביחד והלכנו איתם ועם עוד חברים לשנרקל בטנוטה ביי

    השנירקול היה מרהיב וראינו להקות דגים , בריקודות (שאביה התריע כמובן שהן עלולות לתקוף) , שלל אלמוגים ויעל אפילו ראתה כריש צמחוני אחד (!) ישבנו כל היום בחוף ובערב אכלנו רוטי מלוח ויצאנו לבר רגאיי מגניב שהיה נראה מעט מתפרק אבל ניחן באווירה שמחה ביותר.

    למחר אכלנו בוקר טעים ביותר ויצאנו באותו הרכב לפרידום ביץ' בהמלצת הפיינד פינגווינס של כרמל (תודה לך!) , החוף היה מדהים והיה יום ממש מהנה ואפילו נהננו מפירות המנגוטי שנהג המונית המקסים שלנו ששמו היה אס הביא לנו בשפע , טעמם היה בין שזיף לליצ'י והייתה להם דרך פתיחה משעשעת.

    לצערינו השנירקול היה בינוני אבל בעצתם של דידי ועומרי שדיברו עם העובדת בחנות השנורקלים יצאנו לחוף אחר (השארק ביי) בשעה 4 כי זו השעה שצבי הים הכי נפוצים בה. אז ירדנו לחוף בתקווה לראות קצת אקשן (בכל זאת שנירקול אחרונה בתאילנד) והתחלנו לשחות לעבר הריף. מהר מאוד ראינו קבוצת אנשים מתגופפת באיזור מסוים ושחינו לשם ולמרבה הפלא היה שם צב עצום בקרקעית!! צפינו בו אוכל ועולה לנשום במה שהיה מחזה מרשים ומרהיב וניכר שהצב בכלל לא נרתע מהנוכחות שלנו.מספק.

    בערב אני ויעל הלכנו למסעדה רומנטית לארוחה הכי מוצלחת וטעימה שהייתה לנו בתאילנד (המנות הפנסיות מצורפות בתמונה) ותיבלנו אותה עם קוקטיילים מבוססי פרוסוקו ממש כמו באיטליה. בלילה ישבנו עם אביה ומיכל להיפרד מאביה שממשיך להרפתקה בצפון תאילנד ואז להודו וממיכל שחוזרת לארץ

    ביום אחרי עשינו מסע רגוע שלקח 11 שעות בערך מתוכם שעתיים בסירה גדולה ואז לקיחת אוטובוס vip שהעביר לנו את שארית הנסיעה בנחת ונעימים וקצת היינו צריכים יום כזה לעבד את החוויה ולצפות בנטפליקס

    בערב הגענו למלון שהיה ממש חמוד חוץ מזה שלא היו בו מים בכלל ולא היה חשמל והיה כלב ממש גדול שישן איתי בחדר במקום יעל והבנתי את זה רק באמצע הלילה

    הכלב שהצליח להערים עליי זכה בכבוד שלי ועל כן הענקתי לו את עיטור הגבורה של הטיול ומאותו יום הוא הפך לבן לווייתי ועד עצם היום הזה אנחנו מחליפים מכתבים בתאית עתיקה והוא מקפיד לחלוק איתי את בינתו והשקפתו הפוסט מודרניסטית על תאילנד :)    Read more

    See translation
  • Going east
    Day 75

    הוקרת תודה

    May 27, 2022 in Thailand ⋅ ☁️ 32 °C

    פרידה סופית-
    עזבנו היום את תאילנד עם הרבה מחשבות ושמחה בלב על זה שהגענו לפה.
    מדינה שנסענו אליה בחיפוש אחר שקט והתפרקות התחילה בדיוק ההפך.
    איך החיפושים שלנו אחרי שלווה ומקום לנוח, אחרי אטרקציות והמלצות, נסיעה בשביל החומוס וחוסר רצון לוותר על החלום שפיתחנו בנפאל על תאילנד הפכה אותה לסיוט, מלא יתושים, אנשים לא ככ נחמדים ותחושה שתמיד מחפשים את הכסף שבך ולא את הנשמה, תאונת דרכים הזויה ונשיכה על ידי כלב שגררו שני ביקורים בבית חולים.
    איך שבשנייה שהגענו למקום שאנחנו מוכנים לשחרר באמת ופשוט לזרום התגלתה לנו מדינה מדהימה. בשנייה שהפסקנו לחפש את מה שמוכר לנו ומה שחשבנו שיתאים לנו ועשינו כל יום פשוט מה שזרם מצאנו שלווה, מצאנו את תאילנד בעיניים שלנו.
    ועדיין בכל מקום יכלנו לראות את הצדדים שלא אהבנו בה, את תאילנד של מעלה ותאילנד של מטה, הפערים הגדולים והרצון ליצור תמונה שונה לתייר, אבל למרות הכל, בסופו של דבר אהבנו אותה כל כך.
    היא בסוף נתנה לנו את מה שהיינו צריכים והעזיבה בסוך הויזה אפילו קצת עצובה אבל אנחנו שמחים לעזוב מאושרים ובטעם מתוק מלא זכרונות טובים.
    לקט של רגעים אחרונים בתאילנד    Read more

    See translation
  • Going east
    1
    Day 76

    גילוי קמבוצ'יה

    May 28, 2022 in Cambodia ⋅ ⛅ 31 °C

    הגענו היום לקמבודיה, הידועה כקמבוצ'יה, אחרי מחקר מעמיק על ההיסטוריה של המדינה וגילוי שזה שמה העתיק.
    את היום התחלנו במשחק הכסף - מה זה ריאל, מתי אנחנו משתמשים בדולר ולמה יש פה ככ הרבה שטרות לכל דבר?
    לקמבודיה יש כסף משלה אבל הוא מאד חלש וכל דבר עולה עשרות אלפי ריאל, ככה יוצא שמשלמים הרבה בדולר. (למען ההשוואה 1230 ריאל זה שקל ו4000 ריאל זה דולר) אז אפשר לשלם בדולר ולקבל ריאל בחזרה וכל מחיר הוא בעצם שני מחירים בשני מטבעות- מאתגר.
    על פנום פן, עיר הבירה, לא שמענו דברים טובים, אבל כנראה שאנשים סתם אוהבים ללכלך כי היא בנתיים משאירה רושם חיובי.
    את תחילת היום העברנו בין קפה למסעדה בניסיון להגיע למוזיאון על רצח העם הקמבודי (שהתרחש ממש לפני פחות מ50 שנה). אחרי העצירות הגענו לבסוף למוזיאון, שם המדריכה שלנו עברה איתנו במסדרונות ובכיתות של בית ספר יסודי שבזמן שלטו של הקמר רוז הפך לכלא.
    מכן נספר לכם קצת היסטוריה שלדעתנו ממש מעניינת ולדעת מי שלא יכול לדלג על הפסקה-

    הקמר רוז היו מפלגה שהתנגדה לשלטון הקמבודי, באותה התקופה התקיימה מלחמת אזרחים גדולה עקב הרצון להפיל את השלטון, כשהקמר רוז ניצחו העם שמח, כמו גם המשפחה של המדריכה שמחו.
    הקמר רוז הם מפלגה קומוניסטית והם החליטו לשלוח את כל האנשים שגרים בערים לכפרים ושיעבוד שם בשדות. האנשים העירוניים לא ידעו לעבוד את השדות ורבים מתו מרעב ומתשישות, העבודה בשדות הייתה בכפייה וכבר מגיל עשר נשלחו לעבודה קשה. הקמר רוז פחדו מאד מכל האנשים האינטלקטואלים ואנשים שתמכו בשלטון הקודם לכן עברו בין הכפרים ובכל יום הרגו אנשים שנראו חכמים, רופאים, עורכי דין, מי שידע לקרוא ולכתוב בשפה זרה או אפילו כל מרכיב משקפיים. גם את המשפחה של המדריכה שלנו הרגו, את אבא שלה הרג השלטון ושני אחיה הגדולים מתו בשדות בעבודה, היא לא יודעת אם נרצחו או מתו מרעב. כשנלקחו אנשים לכלא עם עברו עינויים רבים שלפעמים מתו מהם ואחרי כמה חודשים נלקחו לשדות ההרג ושם נרצחו. כשני מליון קמבודים נרצחו בארבע שנים בהם שלטו הקמר רוז (מתוך אוכלוסייה של 8 מליון!!) רבים ברחו לתאילנד וויאטנם, כמו המדריכה שלנו, והשלטון נגמר רק אחרי שויאטנם השתלטה על קמבודיה. קמבודיה למעשה השתחררה מהשלטון של ויאטנם רק לפני 30 שנה. ובנתה את עצמה לאחר ההרס מחדש.

    מטורף לחשוב איך זה קרה לפני שנייה ולא ידענו, מטורף לחשוב על זה שכל המבוגרים פה זוכרים את זה ומטורף יותר לחשוב שאולי יש דבריים נוראיים שמזכירים אתה זה כיום בבורמה ובאוקראינה וכאנושות אנחנו חוזרים על טעויות כאלה גם כיום.

    בנוסף ממש נפעמנו מהפערים העצומים שנוכחנו לגלות ברחובות - מצד אחד בנייני ממשלה מפוארים ומרהיבים שמלווים ברולס רויסים , מאייבכים ובנטלים ומאידך עוני של ריקשות פחונים ועוד אלמנטים של עולם שלישי שמראים תמונה עגומה של המצב במדינה

    את שאר היום המשכנו מהתפעלות מפנום פן, התלהבות מהאזור הנחמד מאד שאנחנו ישנים בו, סגירת וואן לקמפוט מחר בצהריים וארוחה יוונית מטורפת שהזכירה לנו את הבית (מרגש ומציף רגשית) וכללה סלט יווני וגירוס, שהזכיר לנו שווארמה❤️.
    בלילה היה גמר ליגת האלופות ותמיר האוהד המסור קם בין 2-6 בבוקר לראות את המשחק עם שאר האוהדים המסורים עם חבר מההוסטל וריאל ניצחו והייתה אווירה עוצמתית וקולנית שהזכירה לו את טדי רק בלי קללות (מגוון).    Read more

    See translation
  • 2024© FindPenguins
  • Home
  • About us
  • Blog
  • Group Tracking
  • Press
  • Terms
  • Privacy Policy & Cookies
  • Support
  • Legal notice
  • English