• Alonzarka
  • Alonzarka

טיול למזרח 2021-2022

Et 157-dagers eventyr av Alonzarka Les mer
  • Kho phi phi island

    11. januar 2022, Thailand ⋅ ⛅ 29 °C

    קשה שלא להתאהב בקופיפי.
    אי קטן, הכל מרחק הליכה, חופים מהסרטים.
    קופיפי הוא האי הכי יקר שיצא לי להיות בו, והוא לגמרי שווה את זה.
    מרוב שהאי קטן הפרצופים כל הזמן מוכרים, ואני מטייל בו רק כמה ימים.
    זה האי הכי נקי שהייתי בו עד כה, בכניסה לאי משלמים 20 באט בשביל לשמור על ניקיון האי.
    ב2004 היכה את האי גל צונאמי שהרס את מרבית המבנים והותיר אחריו כ700 הרוגים תיירים ומקומיים.
    המקומיים באי ששרדו את האסון סובלים מחרדות, ומטראומות.
    שמעתי סיפור על אמא שאיבדה את הבת שלה ועד היום מפחדת להיכנס למים.
    היא ניצלה בזכות זה שהספיקה לעלות לנקודת תצפית בזמן.
    אני מתעורר מאוחר, ומעוניין להגיע לרצועת חוף שאפשר להגיע אליה בסירה בלבד.
    אחרי שאני אוכל במסעדה הודית ישראלית אני מטייל לאורך החוף, עוצר בבר הקבוע שלי ורואה שם בחורה תאילנדית שהכרתי שהיא עובדת במכון עיסוי תאילנדי באי.
    אנחנו מתיישבים יחד, ובשלב מסויים היא עושה לי מסאז תאילנדי שחילץ לי את העצמות.
    משם אני שואל לשייט לרצועת חוף שאני מעוניין להגיע אליה ומשנה את דעתי משום שלא היה לי מספיק כסף בפאוץ, ומחליט ללכת לרצועת חוף אחרת.
    אני הולך במשך חצי שעה מזיעות ומתנשפות, בין העליות לירידות, עושה הפסקה בחוף פה ובחוף שם ובסוף מגיע לחוף שהחלטתי שאני נשאר בו.
    החוף היה צמוד לבית מלון, כיסאות חוף, בריכה שמשקיפה לים, ונדנדות, צריך יותר מזה?
    אני מכיר זוג טרי, היא ויאטנמית והוא אמריקאי.
    אני משאיל מהם את השנורקל וצולל, משם מקשקש עם הויאטנמית המתוקה שנינו יושבים בחוף ועושים פילינג חול, השמש שוקעת ואני חוזר למרכז האי.
    אחרי מקלחת מרעננת אני יוצא לאכול פיצה, מקנח בגלידת אוראו ב7/11 ומתיישב בבר הקבוע שלי, לבד.
    לבד כי בחרתי לבד.
    לבד כי אני פשוט נהנה מהלבד.
    למחרת אני כבר עם המוצ׳ילה שוב על הגב.
    נפרד מהאי ללא הגדרות.
    אי ההיפסטרים והקעקועים.
    אי החתולים, הלחות, והמים הצלולים.
    Les mer

  • Kho Hong & Raily beach.

    13. januar 2022, Thailand ⋅ ⛅ 30 °C

    אני מגיע לRaily beach, מקום שסימנתי כיעד חובה!
    למרות שהמקום מחובר ליבשת תאילנד המקום מוקף כולו בהרים ובשביל להגיע לריילי צריך סירה של 8 דקות.
    אני מגיע לחוף, ורואה שהמקום מאוד יקר מנסיבות ההנגשה אליו ולוקח סירה לAo Nang הצמוד.
    כשהגעתי לחוף עברתי בבית מלון והפקידה בקבלה הבינה שאני רק צריך עזרה ולא באתי לעשות אצלה צ׳ק אין והיא סירבה לעזור לי.
    גם נהגי הסירות צחקקו עליי כשרציתי לנסות להבין איך מגיעים לאו-נאנג ואמרו לי להתחיל לשחות.
    אני מתמקם בהוסטל ומזמין דרכם שייט קיאקים.
    אני מתארגן זריז מהרצון שלי להספיק כמה שיותר.
    אני לגמרי מרגיש שאלה הימים האחרונים שלי בתאילנד.
    ובאלי למצות את המקומות החדשים שאני מגיע אליהם.
    מגיע מיני וואן, ואיתו מטייל גרמני שעשינו את הסיור יחד.
    כשאנחנו מגיעים לנקודה בה עלינו לקיאק עברנו בשפל בוצי עמוק ומשם התחלנו את השייט בשלושה קיאקים.
    אחד שלי, של הגרמני ושל המדריך התאילנדי.
    אנחנו חותרים לתוך מפרץ צוקי ענק, בדרך להקות דגים קופצים כמו טיפות גשם על פני המים, אנחנו רואים קופים מתפסים על הצוקים ועוצרים בחוף צר שנגלה בין הצוקים להפסקה.
    המדריך ראה שהשרירים שלי מתחילים להראות סימני עייפות והוא קושר את הקיאק שלו לשלי והוא חותר את
    המשך הדרך.
    אנחנו נכנסים פנימה, לנהרות בין הצוקים, רואים לטאת כוח קטנה ונכנסים בין יערות עצי המנגרו שאלה עצים ששותים מי מלח ומפזרים קצף על המים שנראה כמו זיהום תעשייתי.
    אנחנו מסיימים את השייט ורואה שהגאות עלתה ומתלהב.
    בערב אני מתהלך ברחוב התיירותי הראשי באו-נאנג ורואה בר שעושה שמח ומרים את האווירה.
    זוג בפרק ב בחייו, הוא בריטי והיא תאילנדית נהנו מאוד מההרמות שהכנסתי לאווירת הבר והם מזמינים אותי לשתייה חופשית עליהם.
    אני מדבר עם הבריטי והוא מספר לי שמחר בבוקר הוא השכיר סירה פרטית שתקח אותו לKho Hong.
    לפי הסיפורים שהוא סיפר לי הוא אמר לי שלדעתו זה האי הכי יפה בתאילנד.
    אני מקבל הזמנה למחר לשייט על חשבון הזוג לאי וקופץ על ההזדמנות.
    למחרת אני מוכן בחוף כמו שקבענו, מגיעים לאי קטן שאף אחד לא מתגורר בו, זה אי שמגיעים אליו לסיורים בלבד.
    צמוד לחוף בין השיחים והעצים ראינו לטאות כוח ואחרי זה עלינו לנקודת תצפית ° 360 ואני עושה את זה יחף וזה לגמרי אתגר את כוח הסבל שלי.
    לאחר מכן אנחנו עוזבים את החוף, אני לוקח שייט לריילי וסורק את האי.
    אני רואה חוף ממש יפה עם מערה עם מלא בולבולים.
    אני עושה מסלול טיפוס ומגיע לנקודת תצפית שווה, חוזר לאורך החוף בזמן שקיעה וחוזר לאו-נאנג.
    Les mer

  • Ao Nang, Krabi.

    14. januar 2022, Thailand ⋅ ☀️ 31 °C

    באו-נאנג אין כלבי רחוב.
    באו-נאנג הלחות נמוכה ואוויר קריר מורגש בלילה ואפשר לראות הרבה מסגדים.
    אני מחליט להשכיר אופנוע לחצי יום.
    אני נוסע לפארק הלאומי Khao Ngon Nak.
    אני מתחיל את הטרק וכל הדרך שומע רעשים שאני מנחש שזה רעשים של חרקים שנמצאים על העצים.
    הרעש היה חזק מאוד, רעש של ג׳ונגל עמוק.
    המסלול היה תלול, סלעי ושורשי עצים פרועים.
    זה ללא ספק הטרק ברמת הקושי הגבוהה ביותר שעשיתי עד כה בטיול.
    אני עולה במעלה המסלול, לעבר נקודת תצפית, בדרך אני נתקל בזוג בלגי שנפגשנו במסלול טיפוס בריילי ואנחנו ממשיכים יחד.
    בדרך אני נתקל בסוג של זוחל שנראה כמו לטאה ולגמרי זיקף עליי את אמצעי ההגנה שלו, ובין הדברים שהבהילו אותי רוב הזמן במשך המסלול היו הפרפרים שכל פעם התעופפו להם כשהחלפתי בדרכם.
    היו פרפרים מהממים שחורים כחולים צהובים ואפילו ראיתי פרפר לבן מנוקד.
    לאחר מכן טבלתי בבריכה במורד הנהר והייתי פחדן, לא היה לי אומץ להיכנס עם כל הגוף ונשארתי עם הרגליים בתוך המים.
    משם נסעתי חזרה להוסטל כשבדרך היו פילים בשדות ומשם החזרתי את האופנוע ואכלתי במקום הקבוע שלי כל צהריים וערב באו-נאנג שאמא ובת מנהלות והם עשו לי מחיר מוזל וקבוע על כל המנות והגישו לי מנות לפי המרכיבים שבחרתי.
    למחרת אני לוקח אוטובוס לתחנת אוטובוסים המרכזית בקראבי, אוכל צהריים ועולה על הנסיעה שלי חזרה לבנגקוק, 10 שעות נסיעה זוז!
    Les mer

  • Phnom Penh

    19. januar 2022, Kambodsja ⋅ ⛅ 32 °C

    מעולם לא דמיינתי לעצמי שאני אנחת בקמבודיה.
    מעולם לא עלה לדעתי שתיהיה נקודת זמן בה אני איהיה בקמבודיה, שלא להגיד שמעולם לא שמעתי עליה לפני.
    הטיסה עוברת חלק ואני לוקח טוקטוק עם יפני.
    מתמקם בהוסטל, שם סים ויוצא לשוק הצמוד.
    השווקים הקמבודים יכולים להבהיל במראה ראשוני:
    תרנגולות עומדות חיות על דוכן המכירה ומחכות למותן, דגים מיובשים, דגים חיים, דגים על מקל, ובכל צורה שתרצו.
    עשרות קטנועים מזגזגים בתוך קהל צפוף והעוני זועק.
    כבר בבנגקוק קניתי שרשרת לטלפון כדי לשמור עליו.
    אמנם נחתתי אבל הכרת הטרטוריה החדשה לקחה לי קצת זמן לעכל, למרות כל ההכנות מראש.
    אני אוכל אורז עם עוף ונוגס במלא חתיכות ג׳ינג׳ר ומשם ממשיך למוזיאון הלאומי של קמבודיה.
    למחרת אני אוכל קופתאות ירק מטוגנות ופנקייק אננס נדיר ומשם ממשיך למוזיאון ״טואול סלנג״ ברגל.
    זה היה בית ספר ישן שהוסב למתקן כליאה שבו משפחות שלמות כולל ילדים עברו משוא הונאה של עינויים שיטתיים.
    אחד מ12 הניצולים עמד מחוץ לאחד המצגי הזוועות ומכר ספרון דקומנטרי המספר את סיפורו האישי.
    למרות שאחרי סיבוב נוסף שעשיתי וניגשתי אליו לדבר איתו, מאוד רציתי לשאול אותו איך הוא מרגיש לחזור לאותו המקום יום יום ולספר את סיפורו, אבל לא עשיתי את זה.
    משם אני עובר בבית חב״ד לקנות כריות, ומשם השמש שוקעת ואורות צבעוניים מקשטים את אורכה של הטיילת הצמודה לנהר המקונג, ואני מתיישב לאכול גלידת דוריאן ובלילה יצאתי למתחם ברים והתיישבתי בבר צ׳יל שכולם היו בו סינים והברמן בהה בי כמו שבחיים לא בהו בי.
    למחרת אני כבר קובע עם ישראלי ללכת לשדות ההריגה מחוץ לעיר, ומשם ממשיכים לסנטר מרקט ובערב הייתי בארוחת שישי בבית חבד.
    בבית חבד היו קבוצת צרפתים, אמריקאים, ועוד קבוצות שמדברות שפות שונות אבל כששרנו ״שלום עליכם״ כולנו פתאום הפכו אחד.
    אני יוצא מבית חבד ומבול שוטף את העיר.
    אני נוסע לבר מגניב ויושב שם עם עצמי.
    מאחר והישראלי שהייתי איתו בשדות ההריגה טייל עם הולנדית שאיתי בהוסטל, הוא שולח לי מסרון שהיא מחפשת את המספר שלי בגלל שסיפרתי לה ששמעתי על מופע דראג הערב.
    מפה לשם אני משכנע את הישראלי גם להגיע, וכשאני נכנס לבר אני רואה את כל ההוסטל שלי בשולחן.
    כולם אמרו לי שהם כאן בזכותי.
    אמרתי לכם שאני אושייה.
    המופע דראג היה הכי כייף שיש והומה אדם.
    כייף לראות שחיי הקהילה משגשגים במדינה ענייה כמו קמבודיה.
    פנום פן היא עיר מורכבת ומיוחדת וסיפורה של קמבודיה נוגע בנשמה.
    זאת מדינה שבניגוד לישראל, כאשר היא ידעה עצמאות התחולל בה רצח עם.
    זאת מדינה שהאדם הלבן עליון ממעמד הביניים מאחר והרבה אנשים ממדינות מערביות מגיעים לכאן לעבוד ולגור במשך כמה שנים, לחסוך כסף ולחזור מבוססים כלכלית הביתה.
    אפשר לראות את זה כשמעדיפים את השימוש בשער הדולרי מאשר הריאל הקמבודי.
    משפחות קמריות שלמות נקלעות לאלכוהליזם, התמכרות לסמים, זנות, ואלימות נגד נשים וילדים.
    ילדים נשלחים ע״י ההורים שלהם לקבץ נדבות בלילה.
    הקמרים לעומת התאילנדים הם צעקניים, צפרנים, וחיוך זה לא משהו שתמיד מקבלים כאן מכל עובר ושב.
    מה שכן זה שהילדים הקמרים הם הפושטקים הכי חמודים שיצא לי לראות.
    מחכה כבר לחזור אלייך שוב פנום פן.
    עיר שנכנסת ללב.
    Les mer

  • Phnom Penh

    20. januar 2022, Kambodsja ⋅ ☀️ 31 °C

    אני מזהיר אתכם כי הפוסט הבא מכיל בתוכו שיעור היסטוריה, ותמונות קשות לצפייה.
    אז אם אתם ממש סבלתם כשהמורה בבית ספר לימדה אתכם על נפוליאון או הורדוס, אתם מוזמנים לדפדף לפוסט הבא.
    ההיסטוריה של קמבודיה מורכבת וארוכה אבל אני אחליט לספר לכם על האדון והדיקטטור, פול פוט.
    פול פוט נולד למשפחה קמבודית מבוססת וקשרים לבית המלוכה.
    בבית הספר לא התבלט כתלמיד מצטיין אבל הכסף והקשרים עזרו לו ללמוד הנדסת רדיו בפריז כשבמקום ללמוד הוא בילה את זמנו עם חבריו החדשים במעגלים קומוניסטים.
    מתישהו שמו לב שהוא פחות בעניין של השכלה וזרקו אותו חזרה לקמבודיה בדיוק בשיא ההתקוממות מול הצרפתים ששלטו בה כ-90 שנה.
    אחרי כמה חודשים הצרפתים פינו את הדרך והקמבודים הכריזו על עצמאות עם מלך שכפוף לחוקה ולפרלמנט.
    כאן פול פוט נכנס לתמונה כשהצטרף למפלגה הקומוניסטית העממית שהאמינה בחברה נטולת מעמדות, ובזמן הזה ניהל חיים כפולים כשהוא ביום מורה לבית ספר פרטי ובשאר הזמן פעיל פוליטי שיודע לדחוף את עצמו.
    ב1962 פול פוט עזב את עולם ההוראה והפך למהפכן במשרה מלאה שפיקד על הזרוע החמושה של המפלגה ״קמר רוז׳״.
    בסוף שנות ה60 קמבודיה מצאה את עצמה בתוך סבך האינטרסים של צבא ארה״ב בזמן מלחמת ויאטנם.
    ארה״ב הסיקה שכוחות הצבא של ויאטנם פועל מתוך שטחה של קמבודיה והאמריקאים פשוט פוצצו את קמבודיה יותר מאשר שהיא הפציצה את היפנים במלחמת העולם השנייה, כולל הירושימה.
    כל אלה דחקו עוד אנשים להצטרף לקמר רוז׳ ובעקבות כך גדלה המתיחות במדינה בין צבא הקמר רוז׳ לצבא קמבודיה שהביא למלחמת אזרחים.
    ב1975 כבשו הקמר רוז׳ את הבירה ״פנום פן״ ולא משנה אם אתם עולים לכיתה ד׳, סטודנטים לפסיכולוגיה, מתמחים לרפואת לב, שכירים או עצמאיים, תשכחו מכל סממן דתי, אומנות, כל שיר שאהבתם, כסף, היסטוריה מנהגים וחגים וכולכם מגדלים מעכשו אורז.
    המטרה היתה לכונן תרבות כפרית קולקטיבית חסרת מעמדות, ולטובת הסדר החברתי החדש פול פוט ציווה להשמיד כל זכר היסטורי ותרבותי של האומה ולהתחיל מחדש.
    זה התחיל בסגירה של מוסדות הבנק, הדין, הלימוד, והפיננסים.
    חגיגות, בידור, ותרבות נאסרו והאזרחים נדרשו לעזוב את בתיהם, משפחותיהם נדחסו למשאיות למחנאות עבודה בכפייה ומהר מאוד האוכלוסייה הצפופה סבלה מרעב, מחלות, והתעללות פיזית.
    כל מי שהתנגד למשטר או ספק שיהפוך לכזה כגון משכילים, מרכיבי משקפיים, בנקאים ועורכי דין, מי שדיבר שפה זרה או ידע מתמטיקה טופל בעינויים ובהוצאה להורג.
    יומו של פול פוט נחתם כאשר חטא בחטא ההיבריס ורצה להרחיב את שלטונו בויאטנם שבתגובה לכך פלשה לקמבודיה ואחרי קרבות עקובי דם משטרו של פול פוט נפל ונחשפו הזוועות לעולם.
    פול פוט וחברי הקמר רוז׳ ברחו לג׳ונגלים ואחרי שחלקי הצבא נתפס כוחו נחלש ורק ב1997 נתפס בביתו בג׳ונגל בצפון המדינה.
    הוא נתפס, נידון למאסר בית ואחרי שבוע מת מהתקף לב ומעולם לא נתן את הדין על מעשיו.
    Les mer

  • Siem Reap

    22. januar 2022, Kambodsja ⋅ ☀️ 28 °C

    אני בדרכי לסיאם ריפ, השעה 07:00 בבוקר.
    אפילו שישנתי שלוש שעות אני כרגע לא מרגיש בעייפות שתבוא עליי אחר כך.
    נהג הטוקטוק אוסף אותי וצרפתייה שבעקבותיה הזמנתי את הכרטיס ואנחנו נוסעים לסוכנות.
    רוב האוכלוסייה משתמשת בסוכנויות תחבורה ברחוב מאשר התחבורה הציבורית.
    האוטובוס היה מרווח וממוזג וכל הדרך ניסיתי לישון ללא הצלחה משום שהקמבודים לא שמעו על אוזניות במרחב ציבורי.
    אנחנו מגיעים לסיאם ריפ בסביבות 16:30 ומשם נוסעים להוסטל ומתמקמים.
    לא אכלתי כל היום ולמזלי זה לא התבטא בחולשה ואני הולך כמה ק״מ למרכז העיר.
    סיאם ריפ בדיוק מחדשת את תשתיות הביוב והמדרכות שלה, וברגע שהתהלכתי בה הרגשתי הרבה יותר נינוח ובטוח מפנום פן.
    אני אוכל נודלס שנראה בצורה שלו כמו נבטים ועובר בשדרת הPub street המוארת והאותנטית.
    למחרת אני קם ב04:15 בבוקר כדי להגיע בזמן זריחה למקום המפורסם ביותר בקמבודיה, מקדש האנגקור.
    אוסף אותנו טוקטוק, אנחנו חולפים על פני שוק מקומי שהייתי בהלם מכמות האנשים שנמצאים בשוק ב4:30 לפנות בוקר.
    אני סובל טיפה מקור של בוקר ואנחנו מתאספים כקבוצה מאורגנת עם המדריך המתוק שלנו ונכנסים לאתר.
    אני ממש לא הולך לחפור על מקדש האנגקור.
    המקדש הוא אתר מורשת עולמי ע״י אונסק״ו ונבנה במקור כמקדש הינדי למקום משכנם של האלים ומאוחר יותר שינה את אופיו לבודהיסטי.
    המקדשים מספרים סיפורי עם בני 900 שנים, על הקירות מאויירים המלחמות, צורת החיים, המנהגים, המסורת, ואפשר לראות ממש את ההיסטוריה חרוטה על קירות האבן.
    החציבה באבן מדוייקת להפליא ודרך הבנייה המפרכת שלקחה 30 שנה לגמרי מעוררת השראה.
    זה היה יום מתיש, עמוס בחום כבד ומקדשים.
    בוקר למחרת אני מתעורר ומנסה לבדוק דרכי הגעה לעירייה הבאה.
    מאחר ואני מעוניין לצאת לטרקים אני מנסה לחפש את המקום הקרוב ביותר ממנו אוכל לצאת לטיולי שטח, ומפספס את הרכבת.
    זה היה יום שהבלבול והתהיות שאני סוחב כבר כמה ימים הגיעו למיצוי.
    אני מתכנן כבר את היעד הבא שלי אחרי קמבודיה, ואני מחליט לטוס לסינגפור.
    רשימת הטפסים, המסמכים, ודרישות למטיילים זרים לסינגפור כרוך בקריאה מרובה ומורכבת, שלבים מסודרים עם סעיפי עמידה בקרטריונים שלהם יש תתי סעיפים ועוד תתי סעיפים.
    אני על זה! אני איהיה בסינגפור!
    כבר התחלתי למלא אישורי כניסה לסינגפור, הזמנתי מלון ואני מתחיל לראות את זה קורה.
    אחרי ימים דבקים במטרה לטוס לסינגפור הרגשתי שסינגפור לא מתאימה לאופי הטיול ואני מחליט לוותר.
    אני מנסה לברר על כניסה בקבוצה מאורגנת ללאוס, אני מנסה לראות אם אפשרי עבורי לטייל בפפואה גינאה החדשה, אולי לחזור לתאילנד? סרי לנקה?
    בטח אתם אומרים לעצמכם, איזה התלבטות כייפית אבל הלווווווו !!??! אנחנו נמצאים בימים מורכבים שבה מגפה עולמית סוגרת גבולות, אין כאן זמן להתמעמע ולכל מדינה יש את רשימת הדרישות שלה.
    הזמן חולף ואני נפגש עם בחור קמבודי שלוקח אותי לראות את האיזור.
    ברגע שיצאנו מהעיר סיאם ריפ, היה אפשר לראות את החיים האמיתיים של המקומיים בסיאם ריפ.
    אנשים חיים בבקתות עץ ופח, אנשים שורפים זבל משום שאין שירותי פינוי ושדות אורז בכל מקום.
    עכשו אני מבין כמה שהעיר סיאם ריפ קטנה.
    אנחנו עולים להר שיש בו מקדש ומוצאים פינה לצפות בשקיעה בזמן שאנחנו משקיפים על שדות האורז האינסופיים של סיאם ריפ.
    משם אנחנו חוזרים לעיר, מקנחים בבר קוקטליים ואני נפרד לשלום מסיאם ריפ האותנטית.
    Les mer

  • Pursat to Phnom Penh

    26. januar 2022, Kambodsja ⋅ ☀️ 31 °C

    הכל משתבש לטובה.
    אני בדרכי למחוז פורסאט, עיר שיכולה לקרב אותי להרי קרדמון שבקמבודיה.
    השלב הבא שאני מתכוון לעשות הוא לחפש דרך להגיע למסלולי השטח ולצאת לטרקים.
    לקמבודיה, כמו הודו, ישראל, וכל מדינה בעולם,
    לכל מדינה יש את קצב הזמן האופייני לה.
    בקמבודיה נסיעות יכולות לקחת 8-10 שעות: אוספים נוסעים באמצע הדרך, עושים לא מעט הפסקות, באותו הכביש נוסעים בשני כיווני נסיעה נגדיים, עוברים בכפרים ובדרכי עפר, ויש מקומות שתשתיות הכבישים לא תמיד מתוחזקים.
    אני מגיע לפורסאט דרך באטאמבאנג ולוקח חדר במלון.
    אם חשבתי שבקמבודיה יודעים אנגלית, אז בפורסאט הכללים משתנים.
    אני עושה סיבוב בעיר חוצה את הגשר ורחובות העיר, אני מגיע לסוכנות נסיעות ויושב שם איזה שעתיים בניסיון לברר דרך להגיע להרים, האופציות שהונחו לפניי היו טרמפים, ולהשכיר אופנוע או רכב שלא התאימו לי.
    אני מחליט לקנות כרטיס לפנום פן ואני מחפש לי משהו מתוק, נכנס לתחנת דלק מול המלון שהייתי כבר פעמיים באותו הערב אבל כשהגעתי המוכר סגר את הקופה.
    אני מוצא את עצמי מתהלך בטיילת סמוך לנהר, שאלתי בחור קמבודי איפה יש סופרמרקט קרוב והפלא ופלא הוא ענה לי באנגלית.
    סקרנתי אותו והוא הציע שנשב, נשמע מטריד בהתחלה אבל אני סומך על האינטואציות שלי ומסכים.
    אני קונה לי גלידת קוקס בקופסא ואנחנו מתיישבים יחד ומקשקשים עד שילד קטן ביקש להתיישב ליידנו ולהקשיב לשיחה שלנו, כןכן זה מחשיד! הייתה לי תחושה שהוא ירצה לחטוף ממני משהו ולסגת בריצה אבל זאת היתה הפעם הראשונה שהיתה לי הזדמנות לדבר עם ילד קמבודי.
    בבוקר אני נכנס למיני-וואן לפנום פן הבירה.
    במיני וואן התיישבתי ליד גבר קמבודי מחויט, נערה בת 20 שעובדת במעון לנשים מוכות, ואמא ובן אמריקאים ממוצא קמבודי.
    הכרתי מקרוב את ״הפיצוחים של הקמבודים״ שאלה בעצם זרעים טריים של פרחי לוטוס, נשבע שזה טעים ואפשר להתמכר בקלות!
    שמעתי את הסיפור של האמא שלפני שהקמר רוז׳ עלה והתחילה מלחמת האזרחים ב1975 היא ברחה למחנה פליטים שהקימו האמריקאים בגבול תאילנד וברחה לארה״ב, והתחתנה עם פליט קמבודי.
    בשלב מסויים בדרך לנהג לא היתה שליטה על המעצורים וכשרצה לעצור בצד לבדוק את העניין הרכב התנגש בגדר.
    שם חיכינו כ45 דקות שבסופן האמריקאית-קמבודית העניקה למכונאים 100$ כאות הערכה על עבודתם.
    אנחנו חוצים כבישים לא סלולים, כפרים סמוכים למא-קונג ומגיעים בבטחה לפנום פן.
    למחרת אני מסתפר אצל ספר באמצע הרחוב, ואם להגיד את האמת הוא עשה את זה מעולה, בערב אני שוב בבית חב״ד ומשם לעוד הופעת דראג בBlue Chilli כי פשוט היה מדהים בפעם האחרונה שהייתי וכבר הייתי צמא לזה שוב וכמובן שהלכתי לבד והרקדתי את כולם שם.
    במהלך המופע דראג ניגשה אליי אחת ממלכות הדראג והיא שאלה אותי לאן אני הולך אחרי המופע, מסורת שגרתית אחרי המופע.
    רובם הולכים לHeart of darkness ובסוף המופע הדראגיסטית ואני נפגשנו מחוץ למועדון והחלטנו לעבור לפי המסורת למועדון הקבוע.
    הדראגיסטית הורידה מעליה את האיפור, הפאה, והתלבושת, ויצאה מהBlue Chilli כג׳ייקוב.
    אנחנו עולים על האופנוע ומגיעים למועדון, ומשם הלילה רק מתחיל…

    I’m coming out - Diana Ross
    Don’t start now - Dua Lipa
    Les mer

  • Sihanoukville

    30. januar 2022, Kambodsja ⋅ ⛅ 28 °C

    זה כל כך מחמם את הלב לראות שבמדינה ענייה כמו קמבודיה יש הכרה מכובדת של הממשלה באוכלוסייה הלהטבית.
    יחד עם זאת, הקהילה הלהטבית בפנום פן היא מהגדולה בקמבודיה ובאופן יחסי קטנה מאוד לקהילות להטביות במדינות אחרות.
    כאן כולם מכירים את כולם.
    אני כל כך נהנה מהחיי לילה ומופעי הדראג שאני הולך יום אחרי יום ופוגש את אותם אנשים, פחות או יותר את אותן תנועות ידיים במופעי דראג, ואותה המוזיקה במועדון.
    למרות נקודות הדימיון, לכל ערב יש את הסיפור שלו.
    שוב אלה ימים מבלבלים עבורי, אני מקדיש את כל האמצעים שזמינים עבורי כדי לטייל בפפואה גינאה החדשה, פתאום הפיליפינים מודיעים על פתיחה רשמית של השמיים לתיירים זרים ואיתמר מודיע לי שכנראה הוא יבוא לסרי לנקה או תאילנד בשבילי.
    מה לעזאזל.
    איך מתכננים קדימה?!
    איך אני באמת מרגיש בנוגע לזה שכנראה אפגוש את איתמר בעוד שבוע מהיום? אני מתמלא בהתרגשות, פחד, ודאגה.
    הייתי צריך זמן לעכל את כל מה שנחת עליי.
    אם אני לא יכול להסתכל קדימה שבוע, עדיף שאני אתמקד בצעד הקטן הבא שלי כרגע שהוא לתכנן את המקום הבא שלי בקמבודיה.
    אני חושב לנסוע לצפון אבל תאילנדית שאני מכיר בהוסטל החלטנו לחבור יחד ולנסוע לדרום.
    אחרי לילה עמוס בריקודים, אני קם לבוקר עם מחסור שעות שינה כבד ואנחנו נוסעים לסיהאנוקוויל.
    אנחנו מגיעים בצהרי היום, ונוסעים לאכול בשוק מקומי שעקצו אותנו במחיר של 3$ למנת מרק נודלס עם עוף.
    טעמתי פרי שלא הכרתי שהיה מתוק וטעים, עשינו סיבוב בחוף הים והתיישבנו במסעדת חוף, משם עברנו בסופרמרקטים סינים ובקזינו ובבוקר אנחנו נוסעים לקמפוט.
    סיהאנוקוויל נמצאת תחת שליטתה של אוכלוסייה סינית ולגמרי קשה לפספס את זה.
    כשאנחנו מגיעים אני וLydia התאילנדית אנחנו מתמקמים ומשכירים אופנוע ונוסעים למפל שסימנתי לעצמי, אבל הוא היה חסום לכניסה ומצאנו את עצמנו באמצע גן חיות מכוער ואכזרי.
    אחר כך עברנו בשוק לילה נוסף ומשם למסעדה הודית עם טורקיה מתוקה מההוסטל.
    Les mer

  • Kampot to Phnom Penh

    1. februar 2022, Kambodsja ⋅ ⛅ 27 °C

    בוקר שאחרי קמתי מוקדם מרוב לחץ.
    תוכניות מתחילות להירקם, אני אפגוש את איתמר בתאילנד.
    אני רץ סביב השעון כדי להגיש את כל הטפסים הדרושים ונשאר ער עד מאוחר ימים שלמים.
    הלחץ גובר, שיערות נתלשות, וויכוחים מתפרצים והזמן אוזל.
    בחדר בהוסטל אני, לידייה התאילנדית, טורקיה ובחור קמבודי בשם בונאה חוברים יחד לטיול בהרי קמפוט שנקראים Phnom Bokor שבאותו היום ענן כיסה אותו ומצאנו את עצמנו נוסעים בתוך העננים.
    האוויר היה צונן, סוף סוף ירוק בעיניים, ראינו קופים בודהה והרבה סינים.
    לאחר מכן חזרתי להוסטל בשביל לענות על כל הדרישות לתאילנד, הזמנתי מלון מיוחד לבידוד שהוא תחת תווית Sha Extra plus אבל לא כלל נסיעה מהשדה למלון ובדיקת קורונה שדרושים כדי להיכנס למדינה.
    הזמנתי בטעות מלון למבוגר יחיד.
    אני לא מתעכב על לחפש אוכל ואני מזמין קארי עוף בהוסטל והולך לישון מאוחר בלילה.
    למחרת אנחנו חוזרים לפנום פן וכל אחד מתפצל לדרכו.
    אני חוזר להוסטל הקבוע שלי, וסופר את הזמן לאחור לקראת הטיסה שלי.
    אני נשאר באיזור המוכר והאהוב עליי בפנום פן, אוכל באותה מסעדת רחוב את אותה מנת נודלס עוף, הולך לבית חבד לארוחת שישי, לשווקי רחוב, למופע דראג אחרון לפנום פן ונפרד לשלום.
    ככ קשה להיפרד כל פעם מחדש ממקום שפשוט התאהבת בו!
    קמבודיה 🇰🇭

    SOLO AGAIN - VannDa
    Les mer

  • Itamar mon amour ❤️

    7. februar 2022, Thailand ⋅ ⛅ 32 °C

    איתמר שלי,
    אני זוכר את הרגע הראשון שבו הסתכלנו אחד לשני בעיניים באמצע הלילה בפארק הירקון.
    זה היה רגע שהחיוך שלך בצבץ מהשפתיים שלך, והלב התאהב.
    אני כל פעם מתפלא מהשילוב המנצח שלנו כזוג.
    אחרי ארבעה חודשים בהם נרקמה לה זוגיות טסתי רחוק.
    עם המרחק נוצרו קשיים, חששות וספקות.
    מי לעזאזל היה מאמין שמפארק הירקון נמצא את עצמנו בתאילנד.
    כבר בטיסה הגוף לא יכול כבר לשבת במושב, הפה מתייבש, ההתרגשות בשיאה!!
    איזה כייף לראות שוב את החיוך הזה, קרוב קרוב.
    לא שמתי לב כמה שהיית חסר לי.
    המגע שלך, הקול שלך, והפרצוף היפה שלך.
    אנחנו נפגשים ומתחבקים חזק חזק, לא מעכלים מה קורה כאן.
    כשאני יוצא מהשדה תעופה אני קולט את איתמר יושב עם המחשב שלו כשתאילנדית לא מפסיקה לחפור לו לטענתו, ואני מדבר איתה ומסדר את ענייני הנסיעה למלון.
    אנחנו עושים בדיקת קורונה ונכנסים לבידוד במלון.
    למחרת אנחנו נוסעים כבר לקנצ׳נבורי ומגיעים בשעת צהריים.
    אנחנו מסתובבים קצת באיזור, מתים מרעב אחרי נסיעות לא פשוטות ומתיישבים לאכול במסעדה תאילנדית.
    לאחר מכן ממשיכים לחקור את האיזור, עוברים במקרה בפסטיבל סיני כלשהו שאין לי מושג מה היה שם, משם לשוק לילה המטורף שממש רציתי למצוא אוכל רחוב פשוט שלא מצאתי עד ששאלתי עוברת אורח והיא ענתה לי שהיא לא יודעת ואחרי כמה דקות הגיעה אליי עם פאד תאי ארוז ומוכן לזלילה.
    בוקר למחרת אנחנו עולים על רכב גדוש באנשים מהכביש הראשי בדרך למפלי Erwan המפורסמים באיזור.
    בדרך נתנו לנו לאכול חתיכות בננה מטוגנות וזה היה וואו, ירדנו באמצע הדרך בכפרים המקומיים והצטננו בקוקוס טרי ומשם בטרמפים הגענו למפלים יפיפיים.
    לא נכנסתי למים בגלל שהיו בפנים דגים שנגסו בי אבל עדיין נהננו מאוד, המשכנו למעלי המפלים וחזרנו בטרמפים לקנצ׳נבורי ישר לשוק לילה שוב!
    גילינו דוכן קוראסונים מפתה שטעמנו כשחזרנו לחדר, ומרוב שהקוראסון היה טעים חזרנו לשוק לקחת עוד כמה שיהיה לנו למחרת בבוקר וכך היה, בבוקר ישבנו על קפה של 7/11 וקוראסונים ומשם נסענו לגשר המפורסם בעיר שנבנתה ע״י 60,000 שבויי מלחמה ו200,000 אסירים ופועלי כפייה תחת השלטון היפני בזמן מלחמת העולם השנייה.
    הגשר חיבר בין בנגקוק לוראנגון שבבורמה ושימשה להזרמת אספקה לצבא היפני בבורמה.
    המשכנו למקדש סיני צבעוני נוסף שנערך בו טקס ומשם חזרנו למלון שלנו ונפרדנו לקנצ׳נבורי חזרה לבנגקוק.
    Les mer

  • BKK to Koh Chang

    8. februar 2022, Thailand ⋅ ⛅ 33 °C

    איזה כייף לחזור לתאילנד.
    כל כך כייף להגיד שוב סאוודיקה וקראב בו קאב, לקבל אין סוף חיוכים וטוב לב חזרה מכל עובר ושב.
    אנחנו עושים צ׳אק אין במלון במרכז מחוז סיאם שבבנגקוק ומתחילים לשטוף את עינינו בעיר.
    אנחנו אוכלים במסעדה תאילנדית, עוברים בגלריית אומנות שלא היה לי ככ סבלנות אליה ונהנתי לראות איך איתמר נהנה הרבה יותר מאשר נהנתי מהגלרייה עצמה, עברנו במקדש הינדי שכזה עוד לא ראיתי בתאילנד ובבר מריחואנה.
    בדרך חזור התפצלנו אני למלון שהייתי סחוט מסריח וגמור מאותו היום, ואיתמר עבר בסופר מרקט ובבית מרקחת.
    נפגשנו במלון ועלינו לבריכה בקומת גג ונשמנו לרווחה אחרי יום עמוס.
    לאחר מכן התארגנו ויצאנו לאכול במסעדה סינית.
    בבוקר השכמנו מוקדם ועלינו לBTS לתחנת אוטובוסים המזרחית משם לקחנו אוטובוס לקו צ׳אנג.
    אחרי נסיעה של כ5 שעות ומעבורת מטונפת אנחנו עושים צ׳אק אין במלון המהמם שסגרנו לנו ויוצאים לאכול במסעדה מקסיקנית שאני בטוח שנזכור לעוד הרבה זמן.
    משם העברנו לילה שקט ונעים בחדר במלון, בבוקר קמנו לארוחת בוקר ומשם לבדיקת קורונה נוספת כחלק מתוכנית הכניסה לתאילנד והעברנו את הזמן בבטן גב בחוף של המלון, ומסאז מפנק.
    בערב יצאנו לאכול התיישבנו במסעדה ואז איתמר קיבל שיחת טלפון בה הודיעו לנו שאנחנו חיוביים לנגיף.
    ישר שמנו מסכות, ביקשנו לארוז את ההזמנה שלנו, בדרך למלון נכנסנו לסופר מרקט למירוץ קניות ונכנסנו לחדר במלון.
    בהתחלה צחקנו על הסיטואציה, לא ידענו איך לעכל, אחר כך הרגשנו דכדוך והפסד משום שנמסרה אלינו הידיעה שאנחנו נדרשים להישאר בבידוד ל10 ימים ולאחר מכן הנגיף ימות ולא ניהיה מדבקים.
    בבוקר העבירו אותנו למלון בידוד בשם Princess Lagoon וקיבלנו חדר עם מרפסת ואספקת מים ונייר טואלט ללא הגבלה.
    בנוסף להכל יש לנו תאילנדית כאיש קשר בוואצ אפ לכל דבר שאנחנו צריכים ויאללה 10 ימי בידוד לפנינו.
    Les mer

  • Hello Koh Chang

    20. februar 2022, Thailand ⋅ ⛅ 29 °C

    לא יכלתי לבקש פרטנר טוב יותר להעביר איתו בידוד.
    אם כבר להיתקע בחדר עשרה ימים, אז רק איתך איתמרי שלי.
    אנחנו נרגשים ומוכנים לעשות צ׳אק אאוט מחר.
    התעודות מחלים מחכות לנו על הדלפק,
    האשראי של הביטוח מוכן לגיהוץ והציוד ארוז.
    ברוכים הבאים לקו צ׳אנג!
    אנחנו קצת לא מעכלים שאנחנו מתחילים לטייל מחדש.
    אנחנו עושים צ׳אק אאוט וסקרנים לראות את החוף שהיה לנו מתחת לאף ממנו ראינו את השקיעות במשך עשרה ימים.
    אנחנו לוקחים מונית לבקתות שתכננו להגיע לשם מראש, מקום באמת מפואר, באמצע הג׳ונגל, פסטורלי ומרשים.
    החדרים היו כל כך קטנים שהתחרטנו והחלטנו להישאר רק לארוחת בוקר.
    אנחנו משם עושים צ׳אק אין בcafe del sunshine.
    משם אנחנו מתארגנים ליום גדוש ורעב להרפתקאות.
    אנחנו מתחילים במפל שהדרך אליו בג’ונגל היתה שונה ממה שאני מכיר, הג׳ונגל היה פשוט קסום ומרגיע.
    הדרך היתה סלעית, סבוכה בשורשים עמוקים, ומוצלת עם המון קרני שמש עדינות שחודרות בין העצים.
    המפל היה מרשים, היו הרבה דגים.
    לא ידעתי שאני כזה פחדן, מים זה אחד הדברים שגורמים לי להרגיש חי ודי חששתי מהם, במיוחד כשהם בוהים בך.
    תופתעו לגלות שהתגברתי על הפחד, למרות שמידיי פעם נגסו בי, נהנתי מהמים, שחיתי לעומק שהיה נראה כמו תהום שחור.
    אפילו שלא ראיתי את הקרקעית הרגשתי שאני מרחף. כשיצאנו מהמפל דיברנו עם נהג מונית וסגרנו איתו לעשות סיור בכל האי, הוא לקח אותנו למקדש סיני, ומשם המשכנו לאיזור המקומי של האי.
    האי מלא בגידולים חקלאיים, אפשר להרגיש את השקט האמיתי של אי טרופי שם.
    עצרנו במפל נוסף ושם ראיתי עץ דוריאן ראשונה לחיי והמשכנו לכפר דייגים שהיה בו קיאקים ומסעדת מאכלי ים שישבנו שם להפסקה.
    המטרה האישית שלי בטיול הזה היה להגיע לKo Ngam שזה אי קטן וגן עדן שמצאתי בתמונות ברשת.
    הגענו לחוף כמה מטרים מהאי, שהיה באמת יפה, אבל כמויות הפלסטיק היו אדירות, בנוסף גם הים התחיל להיות סוער בצד הזה של האי והעדפנו לוותר על הקיאקים.
    לא היה לי קל לוותר על משהו שאני מרחק נגיעה ממנו, אבל אני חושב שפעלתי בשיקול דעת נכון.
    עברנו משם בנקודת תצפית, ומשם כ40 דקות חזרה למרכז האי וביקשנו מהנהג שיעצור לנו במסעדה קוריאנית שמצאנו.
    אכלנו סושי קוריאני שהוא שונה בכמות המילוי שלו שהופך אותו להרבה יותר טעים מסושי רגיל, ובנוסף הזמנו תבשיל מסורתי שהוגש על גז חימום.
    את התבשיל הכנסנו לתוך חסה ואכלנו וזה היה טעים מאוד וסיימנו את היום עם הקוקטליים של המלון, השתכרנו והחלטתי לעשות סיבוב באיזור, ראיתי אורות ושמעתי מוזיקה, התקרבתי וראיתי בר שמישהי הזמינה אותי לשבת איתה על הבר, משם היא ליוותה אותי להמשך הדרך וכבר התחלתי לחשוש, הגענו למרכולית שם דרכינו התפצלו והרגשתי שוב בבטחה כשהגעתי לזרועותיו של איתמר.
    Les mer

  • Goodbye Koh Chang

    21. februar 2022, Thailand ⋅ 🌧 28 °C

    אני ואיתמר קמנו ליום גשום לפי התחזית.
    השמיים היו עכורים והים סוער.
    החלטנו ללכת לים לפני שיתחיל הגשם, בדרך ראינו מלא קופים על הכבלי חשמל והגענו לרצועת חוף והתהלכנו לכל אורכה.
    דיי התבאסנו שהים לא היה מזמין להיכנס אליו אבל החלטנו להתיישב במסעדה של מלון על החוף ונהננו מהבריכה ומהאווירה.
    איתמר היה צריך לחזור להוסטל כדי לעלות לשיעור במזרח אסיה ואני נשארתי למסאז תאילנדי שהפעם ביצע אותו גבר שחילץ לי את העצמות בצורה יוצאת מן הכלל.
    המשכתי לכיוון ההוסטל, אכלתי במסעדה מקומית צמודה להוסטל וצפיתי בקופים שמנסים לקלף דוריאן מהעץ כדי לאכול ממנו.
    לקראת שקיעה ראינו שהשמיים מתחילים להתבהר והייתי להוט לצפות בשקיעה עם איתמר.
    הגענו שוב למלון הזמנו קוקטליים ועשינו מסאז לצד רעש הגלים.
    סיימנו את המסאז בשעת ערב, השמש שקעה במלואה.
    אני ואיתמר עשינו את הדרך חזור משולבי ידיים צמודים גוף אל גוף עם פנסים מהמכשירי הטלפונים שלנו מתהלכים לצד הכביש בחושך מוחלט, השתיקה הייתה אפלה מאוד כי מספיק קוף עצבני אחד שיפגוש אותנו פנים מול פנים וזה יכול להיגמר לא טוב.
    איתמר בשלב מסויים אמר לי ״הנה אני רואה סיליוויזציה״ וזה ממש הצחיק אותי.
    לאחר מכן ישבנו במסעדה של ההוסטל ושם הכרנו שתי נשים תאילנדיות שאחת מהן הכינוי לשם שלה הוא פינק.
    דיברנו על קומוניזם, בעיית הפלסטיק, על דת, היסטוריה, ומנטליות.
    למחרת קמנו לשייט שאליו הצטרפה גם פינק וחבריה.
    הגענו למעבורת, הפלגנו כשעה לצלילת שנורקל, ראיתי צלופח!
    משם לאי עם חול לבן שיכלנו אני ואיתמר להישאר שם שעות, משם לעוד צלילת שנורקל שראיתי בה חתול ים.
    קו צ׳אנג הוא אי מיוחד, ולדעתי הוא לא מתאים לכל אחד.
    זה אי שקט מאוד, עם דרכים סבוכות מאוד.
    ג׳ונגלים גולמיים שבשביל לעבור בהם צריך לפלס את הדרך עם מצ׳טה.
    Les mer

  • Mabuhay Philippines

    8. mars 2022, Filippinene ⋅ 🌧 24 °C

    כייף לחזור לכתוב.
    מרגיש לי שהייתי צריך את זה.
    לפרוק, לשחרר ולהציף את הרגשות החוצה.
    אני כרגע נמצא בדומגאוטה (Dumaguete), פיליפינים.
    מאז שאיתמר עזב אני סובל מחוסר שעות שינה, והיפוך שעות.
    הלילות הראשונים בלעדייך היו לי לא פשוטים איתמרי.
    בשנייה שחזרת לארץ, הגעגוע שנפער בי נעשה עמוק יותר.
    את הימים האחרונים שלי עוד בתאילנד העברתי בתחושת מיצוי טוטאלי, צוואר תפוס מלחץ נפשי, וקשיי נשימה.
    הספקתי לאבד את הכרטיס אשראי שלי שנשאר בפאטאיה, וחזרתי לקחת אותו ביום האחרון לפני שהבנק היה גוזר אותו.
    הספקתי לעבור שינוי מועד טיסה, ביטול טיסה, וקניית כרטיסי טיסה ימים ספורים לפני תוקף הויזה בתאילנד.
    הספקתי לעבור חוויה לא נעימה בקאוצ׳סרפינג, ו-18 שעות קונקשיין בשדה התעופה בסינגפור.
    אני מרגיש שמיציתי את דרכי כמטייל.
    נמאס לי לכתוב כאן בפינגווין.
    אני כבר לא מתרגש מנופים יפים ומים צלולים.
    אני מרגיש כבר חסר ריגושים.
    הגעגוע לבית כואב עד שלפעמים זה מציף אותי בדמעות.
    אני רוצה להגיע לנקודות הקיצון שלי,
    אני רוצה להכיר את נקודות החלשות שלי בעצמי.
    כשהגעתי לפיליפינים נסעתי ישר למואל בואל, ערייה שידועה לתיירים בזכות מסלול המפלים שקופצים מהם, צבי הים ולהקות הסרדינים.
    בדצמבר האחרון היכה כאן הטייפון החזק ביותר שידע המקום.
    השמיים פה עכורים מהיום הראשון שלי כאן.
    גשמים ורוחות באים והולכים, בדיוק כמו הקליטה הסלולארית.
    אני מרגיש קושי להשתלב בפיליפינים כמטייל.
    מאוד קשה להתמקח, האוכל המקומי לא לטעמי ואני מעדיף להוציא עוד כסף רק כדי לשבוע.
    אני מאמין בעצמי שאמצא לעצמי את הדרך למלא את חוסר הסיפוק שאני חווה כרגע,
    לחיי הדרך,
    אמן.
    Les mer

  • Siquijor

    10. mars 2022, Filippinene ⋅ 🌧 27 °C

    אני מגיע בשעת ערב מאוחרת לאי.
    הרחוב ריק מאדם, חושך מוחלט.
    אני מצלצל בפעמון ומגיעה אישה לפתוח את השער.
    היא הייתה מאוד מופתעת שהגיע אליה אורח, ואני הייתי מופתע שאני לבד לגמרי בהוסטל שלה.
    היא מכניסה אותי אליה הביתה, אחרי הכל היא לא ראתה מטיילים מזה שנתיים.
    היא מכינה לי טוסט עם גבינה וביצה, החשמל נופל, ואני יושב לאכול אוכל חם ובייתי.
    הפסקות חשמל הן דיי לגיטימיות באי, אז היא מדליקה נרות ומזמינה אותי לצ׳ייסרים.
    כאן מתחיל סיפור האהבה שלי ושל צ׳ילס (רייצ׳ל).
    היא נתנה לי להרגיש בבית, בישלתי לעצמי, עשיתי כביסה, ישבנו לקשקש בסלון מידיי פעם ונהננו מהחברה שסיפקנו אחד לשנייה.
    החלטתי לעצמי שסיקיהור יהיה המקום בו אני ארשה לעצמי לנוח, לא לנסות לרוץ אחרי אטרקציות וריגושים.
    באי הייתי בשני מפלים מטורפים עם אפשרות לקפוץ למים מכל מיני נקודות שקפצתי בחלקן.
    התאהבתי במנה הפיליפינית מונגוס, מרק קטניות.
    הכנתי עם צ׳ילס שקשוקה! צפיתי כל יום בשקיעה בצבע אחר, יצאנו לרקוד בשישי בערב במקום הכי מדובר באי והיו לא פחות מ500 איש, הכרתי אנשים שלקחו אותי לפסטיבל בהרים שהיו בו הרכבי רגאיי שעשו אחלה מוזיקה, צללתי עם אזיה וצ׳לסי המתוקים שהכרתי באותו שישי בערב וראיתי צדפות ענק, ומלא כוכבי ים וכמובן שאזיה המלכה עשתה לי תמונות מתחת למים.
    אני לגמרי מרגיש שהצלחתי להפוך את המקום בדיוק למה שרציתי, אפילו שאני לא יודע איך לתכנן את המשך הטיול שלי קדימה ואני לא מתרגש ממפלים יפים, או חופים אקזוטיים, אני שואל את עצמי מה יש בפיליפינים שעוד לא ראיתי.
    אני מרגיש שהשאלות הנכונות מגיעות אליי בזמן הנכון, ובזמן הנכון מגיעות ההחלטות הנכונות.
    תודה סיקיהור.
    Les mer

  • Legaspi

    16. mars 2022, Filippinene ⋅ 🌧 28 °C

    הנסיעה מסיקיהור ליעד הבא הייתה קשה ומורכבת.
    שתי מעבורות, ואוטובוס.
    הגעתי לסאבו סיטי סביב השעה 23:00 שם העברתי את הלילה.
    בבוקר נסעתי למעבורת המרכזית, אחרי חישובים מסורבלים ושיקולים משתנים אני מחליט לקחת מעבורת לילה ומעביר שש שעות עד אז בקניון.
    מזל שנכנסתי לחנות קוסמטיקה של ים המלח שהמנהל בה הוא ישראלי שהסכים שאשים אצלו את המוצ׳ילה כי בקניון לא היה אף מקום ישיבה אחד במידה ואתה לא יושב לפחות בבית קפה.
    יש בי הרגל עמוק להיות מוכן בדקות האחרונות ואני תמיד מוצא את עצמי עושה דברים תחת לחץ.
    ראיתי שהשעה של המעבורת מתקרבת ומרוב שהקניון היה גדול לא הצלחתי למצוא שוב את החנות ששמתי בה את המוצילה.
    משם הנהג שלקח אותי באופנוע שלו שם אותי בטרמינל הלא הנכון, והייתי צריך ללכת מרחק גדול מכיוון שחשבתי שמדובר במעבורת, אבל מדובר בנמל עצום.
    אחרי 14 שעות מעבורת נוספות, שאחריו עוד מעבורת ומיני וואן, הגעתי ללגאספי.
    ביום הראשון שלי קמתי לטקס קתולי שעשו בעלי ההוסטל, נשאו ברכה לטיהור המקום לצד נרות יד דולקים ובירכו את העסק לשגשוג והצלחה ועברנו בכל ההוסטל ומי שבירך גם התיז מים קדושים לכל פינה.
    למרות שבדיוק קמתי מהשינה וישר הצטרפתי לטקס עוד עפוץ מאוד נהננתי מהמאורע.
    לאחר מכן התיישבנו לארוחה ולימדו אותי ריקוד מפורסם שנקרא Paro Paro J שלגמרי חזק עכשו בפיליפינים.
    לאחר מכן נסעתי לחוף ים שהחול בו שחור, לגמרי יוצא דופן ומרשים!
    Les mer

  • Mayon volcano

    19. mars 2022, Filippinene ⋅ 🌧 24 °C

    הסיבה העיקרית שהגעתי היא כדי לעלות הר געש פעיל לראשונה בחיי.
    להר געש קוראים ״מאיון״, ובמידה ואתם רוצים לפנות אליה אז תעשו את זה בלשון נקבה.
    בבוקר שתכננתי את הטיפוס על ההר געש קבעתי עם המדריך והוא אסף אותי בחמש בבוקר.
    הטבע בטרק הזה לא היה מסביר פנים.
    סלעי הבזלת חדים וחלקים והתחלתי את הטרק עם פציעה בזרת אחרי שהחלקתי וגרגירי בזלת חתכו לי את העור בזרת ונכנסו לי מתחת לעור.
    יש תחושה שהצמחים מסביב לא מרוצים מכך שהגעת לאיזור המחייה שלהם, שורשים חשופים גרמו לי למעוד, ענפים הצליפו בי, נמלים עקצו אותי, מדשאות גירו לי את העור וכמה צמחים אפילו העיפו לי את הכובע כמה פעמים.
    היו גם לא מעט צמחים דוקרניים וכמה רעילים במיוחד שרק מחכים למישהו שיעז להתקרב יותר מידי.
    עלינו לגובה 1050 מטר, מחצית מהפסגה.
    (שבמקרה הזה הפסגה זאת מקפצה לבריכת לבה)
    יש איסור מוחלט לעלות מעבר לגובה 1050 מטרים מאחר ומטיילים גרמנים ומדריך פיליפיני מתו מהתדרדרות סלעים.
    עלינו דרך זרימת הנחלים, בתוך הג׳ונגל דרך נהרות בזלת שהלבה עוברת בהם בזמן התפרצות, דרך פסגות עשב חלקלקות לפסגה.
    את הדרך חזור עשיתי מותש ועייף מאוד, הריכוז שלי והכוח שלי התפוגגו ומעדתי המון אבל סיימתי את הטרק בהצלחה.
    מאיון היקרה, את לגמרי קשה להשגה.
    Les mer

  • Legaspi to Boracay

    21. mars 2022, Filippinene ⋅ ☁️ 28 °C

    ידעתי שזה יהיה קשה, אבל לא תיארתי לעצמי שזה יהיה עד כדי כך קשה.
    קמתי בבוקר והייתי מוכן בתשע בבוקר בתחנת אוטובוס.
    כשהגעתי התבשר לי שיש אוטובוס שיוצא רק ב16:30 ושוב מצאתי את עצמי מטייל בקניון הסמוך שבע שעות.
    אני לוקח אחראיות מלאה על כך שהייתי באותה תחנה יום לפני ולא ביקשתי לוח זמנים ליום למחרת.
    העניין הוא שהתחבורה בפיליפינים עובדת לפי חברות תחבורה, כל חברה תנסה לשכנע אותך לנסוע איתם.
    הדבר אומר שברגע שאני שאלתי סוכנות אחת הוצג לי לוח הנסיעות של החברה עצמה בלבד כשיש בתחנה עוד לפחות עשרה חברות אחרות ובגלל שיש תחרות אז הן לא משתפות פעולה אחת עם השנייה.
    אף אחד לא מכוון בנוגע למידע שאתה זקוק לו, וברגע שאמרו לי שיש רק נסיעות מסויימות יחסתי את זה אוטומטית לסך כל הנסיעות בתחנה.
    הגעתי לסאנטו תומאס בשלוש וחצי לפנות בוקר, משם לקחתי תחבורה ציבורית לתחנת האוטובוסים הקרובה.
    שם למזלי מצאתי עוד אנשים שנוסעים ליעד ההמשך שלי ופשוט החלטתי לעקוב דרכם אחרי מציאת האוטובוס בזמן שהאוויר בתחנה היה מזוהם מפיח ועשן שהרגיש לי שאני נושם רעל, בעוד שניסיתי לעבור לשבת מחוץ לתחנה ושומר ניגש אליי וביקש ממני לפנות את הדרך.
    אני כאוב, עיניי כבדות ונסגרות כל כמה דקות, זאת ללא ספק הנסיעה הקשוחה ביותר שאני עובר כרגע והדרך ארוכה עוד לפנינו.
    אחרי שהגעתי עם האוטובוס למעבורת, ניגשתי לקנות כרטיס ונאמר לי שעליי למלא הצהרת בריאות לפני רכישת הכרטיס ובמשך 45 דקות מילאתי הצהרת בריאות וכשניגשתי לדלפק בפעם השנייה כדי לקנות כרטיס נאמר לי שמכירת הכרטיסים מתחילה ב15:00.
    השעה 10:00 ואני מתקשה לאסוף את שאריות כוחותיי.
    אני מנסה לחפש מקום קרוב לשים בו את הראש ולהתקלח כדי שאוכל לנוח כמה שעות אבל התייאשתי וחזרתי לאיזור מוצל במעבורת.
    תפסתי שינה קלה על כמה כיסאות כשברקע כריזה מחרישת אוזניים, החום מתגבר ומשאיות חולפות כל כמה דקות.
    אני מעביר את הזמן וברגע שאפשרי קונה כרטיס ונכנס למתחם ממוזג שם אני שם את התיק ויוצא לחפש 7/11 להרגיע את הבטן ולהצטייד לנסיעה.
    אחרי קילומטר אני מגיע וכל כך התרגשתי לראות חנות נוחות.
    חזרתי למעבורת והמתנתי שיודיעו בכריזה על ההפלגה.
    במעבורת הזאת אנשים שאין להם מספיק כסף יצטרכו להסתפק במושב בודד להעביר בו את הלילה.
    אני הפעם לא התפשרתי וקניתי כרטיס למיטה לשים בה את הראש, ואיתי היו זוג פיליפינים שלאחת מהן קוראים מריה, עבדה בישראל ויודעת עברית והיא נתנה לי את המנת אורז ועוף שהיא אמרה שלא תאכל.
    בזכותם הנסיעה הפכה לאופטימית יותר.
    בבוקר אני יורד מהמעבורת ועובר לאחרת ומגיע לבורקאי.
    Les mer

  • Boracay

    24. mars 2022, Filippinene ⋅ ⛅ 29 °C

    חשבתי שאני אגיע כל כך עייף ומותש ואמצע את עצמי מתקלח ונכנס תנומה קלה, אבל השעה 06:30 בבוקר וישנתי דיי טוב ואני מסריח למות אבל הצ׳אק אין רק ב14:00 בצהריים ואני מחליט לעשות סריקה.
    האי הזה קטן מאוד והאמנתי שאוכל להתמצאות בו בקלות.
    אני מגיע לחוף אחרי סמטאות צרות ותלולות ופתאום בום!!!
    שקט מוחלט, הקול היחידי ששומעים הוא ענפי עצי הקוקוס נושבים.
    אני עומד מתחת לחול לבן טהור, והים שכבה אחת זוהר מגווני הטורקיז שבו.
    אני מתחיל להתהלך על החוף, אפילו שאני כבר לא מתרגש מחופים אקזוטיים זה לגמרי בין החופים היפים ביותר שראיתי.
    אבל הרי אין מושלם נכון?
    כשאני מתהלך לאורך החוף אני שם לב שלפני כל קו החוף האי מלא במלונות ומסעדות ואורך החוף זו בעצם טיילת.
    החוף הזה הוא הסיבה העיקרית שאנשים מגיעים לנפוש באי, ואני יכול להבין את זה אבל המקום נעשה הומה אדם ותיירותי שקצת הרס לי אישית את האווירה האקזוטית והרגועה שהייתי רוצה להרגיש.
    אנשים כל הזמן מנסים למכור סיורים ואטרקציות ימיות, האוכל יקר מאוד ורעש והמולה כל הזמן מקיפים את האי.
    אני אמרתי לעצמי בדרך לכאן שהגעתי לכאן בעיקר בשביל לאפשר לעצמי לנוח, ולעשות קורס קייטסרפינג.
    לצערי אין לי אף תמונה אחת שלי בחליפת הקייט או על הגלשן.
    אני קיבלתי מדריך מדהים שבדיעבד לא הערכתי מספיק.
    בכל שיעור מלבישים אותי בחליפה הולכים לאורך החוף עם המדריך ובסימן שלו נכנסים למים ומתלהכים בתוך האצות עד לנקודה שהמדריך סימן לי ולמדתי על הקייט והשליטה בו.
    כמובן שלא ספרתי את מספר הפעמים שנפלתי, מעדתי, בלעתי מים, ושהגלשן העיף אותי.
    וזה לא הכל, אפילו יצא שמרוב כעס ואכזבה העפתי את הקסדה ולא רציתי להמשיך יותר את הקורס.
    כשסיימתי את השעות של הקורס הפרטי שלקחתי לא הצלחתי להגיע למצב שאני מצליח לגלוש, אבל אז המדריך אמר לי שסיימנו את הקורס ויש לי הזדמנות אחרונה.
    אני עולה על הקייט ושוב עף.
    אני מבקש הזדמנות נוספת, ובפעם הזאת אני עולה על הגלשן ומצליח לגלוש במשך 7 שניות שלמות.
    אלו אולי 7 שניות, אבל אלה 7 שניות של ניצחון עצום וסיפוק אדיר שאני ללא ספק, הצלחתי.
    באי גם הוזמנתי לארוחת שישי אצל ישראלי שגר שם והיה לי ממש כייף לאכול אוכל ישראלי ולהיות בחברת ישראלים.
    הכרתי גם את ג׳אי ואחיו וביליתי איתם יום שלם והיה תענוג אמיתי.
    תודה לך בורקאי!
    Les mer

  • El nido

    29. mars 2022, Filippinene ⋅ 🌧 28 °C

    עוד בבורקאי קיוויתי כשאגיע לפאלוואן אני אמצא את החיים המקומיים ואוכל למצוא דרך להתארח אצל משפחה מקומית.
    כשהגעתי הבנתי שזה לא הולך לקרות.
    אני מחליט לא לתת לרצונות שלי לעכב אותי ואני מחליט להנות.
    אם כבר תייר, אז עד הסוף.
    לקחתי הוסטל ששמו Frendz משום ששמעתי שהוא פופולארי ונוח מבחינת מיקום.
    אני נהנה מהאוכל במסעדות, מהחיי לילה, מהחופים, מהאטרקציות ומהאינטראקציות שלי בין אנשים.
    פגשתי בנות מדהימות לעשור השלישי לחייהן מאירלנד וסקוטלנד ועוד כמה מדינות באירופה.
    הן מורות במקצוען באיחוד האמרויות והגיעו לאל נידו לחופשה.
    הן היו מצחיקות, מכילות, רגישות ואינטליגנתיות ולגמרי היה כייף בחברתן.
    עשיתי סיור איים אחד והרגשתי שזה יותר מידיי תיירותי בשבילי.
    הסיור כלל שנורקלינג, כניסה ללגונה נסתרת, וקיאקים.
    קיוויתי שלא לראות אלמוגים מלבינים כמו שראיתי עד עכשו בפיליפינים אבל לצערי לא ראיתי אלמוג אחד שלא מתחיל להלבין.
    היה גם יום אחד שהצטרפתי לבנות לטיפוס וזה היה לגמרי קצר ונחמד למרות שציפיתי שהדרך תיהיה ארוכה יותר מדקה וחצי.
    נסענו יחד לחוף שם לקחתי קיאק, רציתי לאתגר את עצמי.
    המחשבה בראש שעדיף לי לא לעשות את זה עברה לי כמה פעמים בראש, אבל ראיתי את האי באופק והייתי חדור מטרה להגיע אליו.
    כשעה של חתירה מעייפת ומתישה לקחה לי להגיע לחוף.
    בדרך עשיתי הפסקות והתחושה שאני נמצא באמצע הים לבד מעט הלחיצה אותי, אז שרתי לעצמי, לא נתתי לפחד להשתלט.
    אני תחת שליטה, הנוף מכאן מטורף והדבר היחידי שאפשר לשמוע זה את הים.
    כשהגעתי לאי עשיתי סיבוב, ראיתי תרנגולות, כלבים, סבתא ונכדה, אב ובן, ודיברתי איתם מעט.
    התפלאתי לגלות שהם חיים באי הזה, כל בוקר הבן לוקח את
    הסירה ושט בסירת דייגים במרכז אל נידו.
    בדרך חזור הגלים היו בדיוק בכיוון השייט הנגדי אליי, והרוח גם.
    אבל אל תדאגו, הגעתי בשלום.
    אפילו ראיתי מנטה ריי קופצת מהמים באחד הימים והרגשתי שזה סימן גדול יותר לדרך שלי.
    לפני שהמשכתי לפורט ברטון גלגלתי קצת באינטרנרט על דברים לעשות במקום, הכנתי שזה מקום שקט ופסטורלי ומעולה לאנשים שמחפשים קצת להתנתק - בול בשבילי.
    קראתי ״סיפור דרך״ על מישהו שעושה סיורי איים בשם וויליאם או בכינוי שלו ״יאם יאם״ והתחושה החזקה שלי אמרה לי לחפש אחרי האיש הזה ולשתף אותו ברצון שלי לחוות את חיי המקומיים באיזור.
    Les mer

  • Port Barton 0.1

    3. april 2022, Filippinene ⋅ ☁️ 28 °C

    ברגע שהגעתי לPort barton הנחתי את הדברים שלי במקום לינה וחיפשתי בנחישות ואמונה שלמה שאני אמצא את וויליאם.
    חיפשתי את הגשר שמעיד על איזור מקום המגורים של וויליאם כשבדרך עברתי ליד ילדים משחקים.
    כשהגעתי לגשר, החלטתי להמשיך ולחפש אחריו בחוף ושאלתי כמה אנשים אם הם נתקלו בוויליאם.
    לאחר מכן חזרתי לגשר, ניגשתי לילדים ושאלתי אותם ״איפה יאם יאם״ ובאותו הרגע אחד הילדים רץ לביתו וקרא לאמו, והיא הציגה את עצמה בפניי כאשתו של וויליאם.
    היא אמרה שוויליאם לא נמצא בבית ושהוא יחזור מאוחר יותר והיא הוסיפה לי את וויליאם כאיש קשר בפייסבוק.
    שיתפתי אותה שאני לא מעוניין בטיול בין איים וצלילת שנורקלים ואני מחפש משפחה שמוכנה לארח אותי כדי להכיר מקרוב את הצורת חיים בפיליפינים.
    באותו הרגע היא אמרה לי שהיא מוכנה לארח אותי ובשמחה.
    מאז שהגעתי לפיליפינים איחלתי לעצמי להתקרב לחיי המקומיים ללא הצלחה.
    עשיתי את כל שביכלתי בכל מקום שהייתי, שיתפתי את זה עם כל האנשים שפגשתי ולא הצלחתי למצוא דרך למצוא מישהו שיהיה מוכן לכך, אפילו הייתה לי הזדמנות אבל זה היה מאוחר מידיי.
    כשהמשפחה של וויליאם הסכימה הרגשתי שמגישים לי את ההזדמנות בשתי הידיים ואני רק צריך לקחת אותה.
    לאחר מכן אספתי מצרכים לבישול, עדשים אורז וביצים ובדרך חזור וויליאם נעצר ליידי עם האופנוע וסיפרתי לו שהייתי בביתו ודיברתי עם אשתו.
    בישלתי את האורז והעדשים בעזרת בנדל בעל העסק של הריזוט, טיגנתי ביצה ובוטנים ולארוחת ערב ואכלתי את הכל יחד.
    למחרת בבוקר קיבלתי הודעה מוויליאם שאני יותר ממוזמן להתארח אצלם.
    הגעתי לביתו ואשתו ג׳וי קיבלה אותי בזמן שוויליאם יצא לעבודה בסיורי איים לתיירים.
    ועשינו יחד כביסה בקערת פלסטיק וקרש עץ ובשנייה שהתחלנו שמענו רעש פתאומי שהבהיל את כולנו וראינו שענף של עץ קוקוס פשוט נחת סמוך אלינו.
    לאחר מכן שיחקתי עם שאנון, הבן של וויליאם.
    לימדתי אותו ואת חבריו לשחק ״דוקים״ ו״חיי שרה״ ומאותו הרגע הם משחקים את זה בכל הזדמנות אפשרית.
    הלכנו לחוף הים, נכנסנו למים, הורידו קוקוסים מהעץ ושתינו ואכלנו מהם.
    את שאר היום העברתי במנוחה ופנאי עם הילדים וכך עבר לו יום אחרי יום.
    Les mer

  • Port barton 0.2

    4. april 2022, Filippinene ⋅ ☁️ 25 °C

    הבית של וויליאם נהרס מהטייפון האחרון שהיכה בדצמבר.
    הבית עשוי רעפי אלומיניום, עץ, בעיקר קש, ומטבח ורצפה עשויים בטון.
    מזג האוויר פה הפכפך לגמרי, פעם גשום ומעונן וכשהשמש יוצאת החום נעשה חזק יותר.
    דרך המקומיים למדתי כבר לפני שהגעתי לפורט ברטון, שבמידה ורואים את הכוכבים בלילה סימן שלא יהיה גשום.
    גם ראיתי איך ענן מתחיל להוריד גשם, זה מתחיל בנקודה אחת ואז מתפרס לאורך כל האיזור המכוסה ע״י הענן, מחזה באמת מרהיב לראות שבאופק יורד מבול של גשם ואחרי כמה שניות הגשם יורד מעלייך.
    מבשלים כאן באמצעות פחם, את המים מביאים מברז משותף, ואת הזבל קוברים באדמה.
    עם אותו הברז הזה שוטפים כלים, מתקלחים, ועושים כביסה.
    כל המשפחה של וויליאם גרים כאן יחד, ההורים שלו, האחים, הנשים שלהם והילדים.
    הנשים מטפלות בילדים כל היום, דואגות לתחזק את הבית, מכינות אוכל ועושות כביסה.
    הגברים מפרנסים את משפחתם בעבודות מקומיות, דייג, סיורי איים, צביעת סירות וכו.
    בחוץ מסתובבים תמיד תרנגולות מקרקרות שמביאות ביצה אחת ביום ולצידן האפרוחים שלהן, ברווזים, וכלבים.
    אפילו יש ארנב כחיית מחמד, וצב ים אחד שאח של וויליאם מגדל.
    הצב ים הזה נלקח טרם בקע מהביצה, והוא גדל בשבי משום שהצבה המטילה לפעמים אוכלת את הביצים שלה, כך סופר לי.
    אני קונה לעצמי את האוכל שלי, והמצרכים שאני מלקט כאן בשווקים מאוד מצומצמים.
    יש בעיקר ירקות ופירות, ביצים, עדשים, אורז, דגים מיובשים וקופסאות שימורים.
    הארוחות שלי בוקר צהריים וערב מתבססות על אורז וביצים ואני מוסיף בוטנים מטוגנים, או עדשים.
    אני צופה כאן בשקיעות, מתרוצץ עם הילדים לאורך החוף, יצא לנו להיכנס למים כשלפתע התחיל לרדת גשם וזה היה מהנה ויוצא דופן.
    Les mer

  • Port barton 0.3

    4. april 2022, Filippinene ⋅ ☁️ 26 °C

    אני קם לפני הזריחה ומצטרף לדייג עם אח של וויליאם והבן שלו.
    כשאנחנו מגיעים לחוף אני עולה על הסירת דייג ואנחנו מפליגים לעומק כשהזריחה משתקפת מהמים.
    דגתי עם חוטי דייג וקרס, כל מה שהייתי צריך לעשות הוא להזיז את החבל מטה ולמעלה עד שמרגישים תנודות ומושכים את החבל החוצה ומוציאים את הקרס מהדג ויש לנו דגים לבשל.
    אני דיי נגעלתי מלגעת בדגים ולהוציא את הקרס, כן אחזתי בדגים אבל לא שלפתי את הקרס.
    כשחזרתי תפסתי שוב תנומה קלה ואז קמתי ורציתי ללכת להסתפר אבל ג׳וי אמרה לי שדונג דונג אח של וויליאם יכול לספר אותי וקפצתי על ההזדמנות.
    למחרת החלטתי קצת להתאוורר מרעש התינוקות ומהילדים המתרוצצים והחלטתי ללכת בעצמי לחוף לבן ואחרי הליכה של כשעה עם כפכפים הגעתי לחוף שחשבתי שהוא החוף המדובר אבל גיליתי שמדובר בחוף אחר, שגם היה סוער, ולא נוח ונגיש למים בצורה שלא כייף לשהות בו.
    למחרת למדתי להכין חלב קוקוס, בהתחלה ג׳וי שלחה אותי ואת שאנון ללכת לקנות חלב קוקוס ואני חשבתי על קרטון חלב קוקוס מוכן ומרוכז.
    אבל כששאנון הוביל אותי לחנות המוכר פיצח אגוז קוקוס בוגר שקליפתו שחומה וטחן את החלק הלבן של הקוקוס.
    כשהגענו הביתה הנחנו את הקוקוס הטחון בקערה, הוספנו מים ועם הידיים סחטתי את השבבים שיצא ממנו החלב קוקוס.
    לפני יומיים גם נערך טקס הטבילה של הבן הצעיר של וויליאם שמלאו לו שנה, ובחרו לחגוג יחד גם את יום ההולדתו.
    היה המון אוכל, וכולם נרתמו להקמת החגיגה.
    שחטו תרנגול והכינו אותו על הגריל, היה סלט פסטה מתוק, נקניקיות משופדות עם מרשמלו, פסטה, עוף בקארי וכו.
    Les mer